אשמח אם תשרשרו כאן רשימה של מילים ולמה הם קוראים להן כך:

לדוג'

גלימה- משום שלובשה  נראה כגולם (כדמות אחת) 

כלב- כמו ליבו של האדם

חתול- שמחתל את צרכיו

נחש- נח חש(זז)

תודה רבה

אבל מה המשמעות?

איך בגידה מסביר את מהותו של הבגד?

לא הייתי קורא לזה "למה", אלא רמזים נאים (מאוד )...

זה ידוע שהשפה העברית היא שפה עם מהות למילים

דרך אגב, גלימה גולם מופיע במסכת שבת

"גלימא - שנעשה בו כגולם" (מסכת שבת, דף עז, עמוד ב).

מה שמעניין אותי הוא:

האם יש שיטה למצוא את התוכן הפנימי הזה.

שיטה סדורה דקדוקית.

בד"כ אני מבין אימרות כאלה ע"ד דרוש ורמז נאה (כלומר: זה כלי דרשני של חז"ל).

או לעתים ברמת הפשט הפשוט, הדקדוקי - בלי קשר ללימוד רוחני, פנימי.

מפצלים ומסננים את המילה לשורש הכי בסיסי שלה,

ומשייכים לפי המילים המקוריות ביותר בשפה העברית.

לדוגמא קיצונית (אבל אמיתית):

שֻלחן, מקורו של חן. השול (שוליים) של השלחן הם מקור החן שלו.

הכוונה לאנשים שיושבים סביבו ומעטרים אותו ובזוכתם הוא בעצם שלחן.

אריה-יראה

נחש? כי הוא נחש

שמעתי אותו פעם מדבר על העברית והשפה וכו'.. שכלום לא סתם...

רעיון יפה!

זה מלשון מנצח של תזמורת שכמו שהוא מכוון את הכוחות והכשרונות של התזמורת כך שיצאו לפועל בצורה הטובה ביותר, כך גם כאשר אתה מנצח מישהו/משהו אבל בגישה של לשם שמיים, אתה לא מנסה למחוק אותו אלא למצוא את הטוב שבו ולהוציא אותו לפועל.

עד כאן דברי הרב שלי.

לא מזמן יצא לי לחשוב שלנצח נובע גם מהמילה נֶצח. אם אתה מנצח את היריב במשמעות הנ"ל אתה גם דואג שהכוחות והדברים הטובים שבו יונצחו. אם הוא היה נשאר לא מכוון הוא היה אובד עם הזמן, אך מרגע שחשפת את האמת שבו הוא נצחי, שהרי האמת היא נצחית.

מצטער על האריכות... פשוט לדעתי זה רעיון מאוד יפה ואמיתי והיה חבל לי שלא יבינו את מלוא המשמעות

כמו תמיד אני לומד משהו חדש

ותודה על ההקדשה

אם ידוע לך מקור לו, אשמח

המילה "פנים" אגב, מעניינת מאוד.

מצד אחד היא מדברת על ה"פנימיות" (עומק, תוך),

מצד שני היא מצביעה על ה"פָּנים" (משטח, עור, קליפה).

דוגמא קולעת לכך, בגמרא במגילה (יב ע"א):

"שאלו תלמידיו את רשב"י:

מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? ...

אמרו לו: אמור אתה!

אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם.

אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר?

אמר להם הם לא עשו אלא לפנים -

אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים.

והיינו דכתיב: (איכה ג, לג) 'כי לא ענה מלבו'".

שכוייח עצום-עצום-עצום על ההתמדה!

מאוד מוערך בעיניי!

שבשורשים ששתי האותיות הראשונות מהשלוש זהות - אז המשמעות דומה.

פרם-פרע-פרט-פרק-פרץ (במובן של הוצאה מסדר וממבנה מסויים)

היו לי עוד דוגמאות, כרגע לא זוכר...

עוגי שמעתי משהו כזה פעם.

בדקדוק תנכי יש 2 אותיות שורשיות 

השלישית שייכת ללשון היותר מודרנית ומוסיפה משמעות פרטית לאותו פועל

כלל מעניין אם האות השלישית חוזרת על עצמה אז זה סימן שהפעולה חוזרת על עצמה , 

נד. נדד וממשיך לנדוד

שט. שטט וממשיך לשוטט 

גל ג.ל.ל תנועה מעגלית חוזרת

למשל השורש ג.ל. משמעותו גילוי  למשל ג.ל.ל  (את האבן)  ר.ג.ל  (מרגל מג.ל.ה. סוד) 

עוד דוגמא השורש בל 

בל פירושו ביטול  

הפרטים 

אבל , אבילות על מה שלא קים , (המילה אבל במשפט מבטלת את תחילתו)  

ב.ב.ל שם בלל ה' 

נ.ב.ל  

ב.ל.ה בלאי  ביטול

ב.ל.ם ביטול של תנועה

ב.ל.ע ביטל הקיום של מה שנבלע

זה מה שאני זוכר ואם יש למאן דהוא  מה להוסיף או מאמר מסודר בעניין .אשמח מאוד 

ותודה לכתר שהגיעתנו עד הלום

האם השורש במקורו הוא בעל שתי אותיות והשלישית נוספה אחר כך,

או שבכל מקרה כל שורש הוא לא פחות משלוש אותיות. (מה שמקובל.)

מה שכן, זה נכון.

השורשים הללו לא סתם קרובים אחד לשני.

אומרים גם שהשורשים הבאים נוצרו זה מזה:

בל"ל - בלב"ל.

גל"ל - גלג"ל.

ועוד.

היה על כך שדונש הכניס לשימוש את הערבית והארמית בחקר הלשון העברית.

זה מזכיר לי קצת את הפער בין הגישות של (להבדיל) בן יהודה ודוד ילין בחידוש מילים בעברית,

שבן יהודה השתמש הרבה בערבית, ודוד ילין השתמש במקורות עבריים עתיקים.

לשניכם

כל המילים והביטויים המבטאים חטא, למשל:

חטא, עוון, פשע, עברה, סטיה

מנחים אותנו להתבונן בם כצורה של פיספוס, ככמעט טוב, שרק סטיה קלה העבירה אותם למעשה פסול. (אגב, גם המילה פסל, מלשון פסול, לגלף ולקרוע עד שמגיעים לעצם הדבר). דהיינו שזה בכלל לא היה רחוק מהאמת, ורק סטיה קלה ועיוות קל הפכו את כל הקערה (מלעון קעור) על פיה, כמו שאמרו חז"ל שלעתיד לבוא כל בעלי החטאים יצטערו (מלשון צער, צרה, צר) מאוד לראות כיצד הנסיונות בהם עמדו היו רק כחוט השערה, ובכ"ז הם בחרו להכשל בהם.

חטא- מלשון להחטיא

עוון- מלשון לעוות

פשע- כמו פסע, פסיעה

עברה- עבר בסמוך

סטיה- סטה מעט מהדרך

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.