מוקדש לאייכה! 
ולנקודה למחשבה
בשפת הקודש יש משמעות למילים. הן לא סתם צירוף אותיות.
דוגמה מעניינת לכך:
איך כתוב בתנ"ך בעבר?
באנגלית: Past.
היה? נגמר.
בעברית: לפנים. (לדוגמה: "ושם העיר לפנים לוז." שופטים א כג)
ביהדות העבר לא רק עבר, אלא הוא משמעותי לעתיד, למה שיהיה לפנינו.
אשמח אם תשרשרו כאן רשימה של מילים ולמה הם קוראים להן כך:
לדוג'
גלימה- משום שלובשה נראה כגולם (כדמות אחת)
כלב- כמו ליבו של האדם
חתול- שמחתל את צרכיו
נחש- נח חש(זז)
תודה רבה
אבל מה המשמעות?
איך בגידה מסביר את מהותו של הבגד?
נפשי תערוגלא הייתי קורא לזה "למה", אלא רמזים נאים (מאוד 
)...
זה ידוע שהשפה העברית היא שפה עם מהות למילים
דרך אגב, גלימה גולם מופיע במסכת שבת
"גלימא - שנעשה בו כגולם" (מסכת שבת, דף עז, עמוד ב).
מה שמעניין אותי הוא:
האם יש שיטה למצוא את התוכן הפנימי הזה.
שיטה סדורה דקדוקית.
בד"כ אני מבין אימרות כאלה ע"ד דרוש ורמז נאה (כלומר: זה כלי דרשני של חז"ל).
או לעתים ברמת הפשט הפשוט, הדקדוקי - בלי קשר ללימוד רוחני, פנימי.
מפצלים ומסננים את המילה לשורש הכי בסיסי שלה,
ומשייכים לפי המילים המקוריות ביותר בשפה העברית.
לדוגמא קיצונית (אבל אמיתית):
שֻלחן, מקורו של חן. השול (שוליים) של השלחן הם מקור החן שלו.
הכוונה לאנשים שיושבים סביבו ומעטרים אותו ובזוכתם הוא בעצם שלחן.
תודה עוגי פלצתאריה-יראה
נחש? כי הוא נחש
שמעתי אותו פעם מדבר על העברית והשפה וכו'.. שכלום לא סתם...
רעיון יפה!
זה מלשון מנצח של תזמורת שכמו שהוא מכוון את הכוחות והכשרונות של התזמורת כך שיצאו לפועל בצורה הטובה ביותר, כך גם כאשר אתה מנצח מישהו/משהו אבל בגישה של לשם שמיים, אתה לא מנסה למחוק אותו אלא למצוא את הטוב שבו ולהוציא אותו לפועל.
עד כאן דברי הרב שלי.
לא מזמן יצא לי לחשוב שלנצח נובע גם מהמילה נֶצח. אם אתה מנצח את היריב במשמעות הנ"ל אתה גם דואג שהכוחות והדברים הטובים שבו יונצחו. אם הוא היה נשאר לא מכוון הוא היה אובד עם הזמן, אך מרגע שחשפת את האמת שבו הוא נצחי, שהרי האמת היא נצחית.
מצטער על האריכות... פשוט לדעתי זה רעיון מאוד יפה ואמיתי והיה חבל לי שלא יבינו את מלוא המשמעות
כתר הרימוןכמו תמיד אני לומד משהו חדש
ותודה על ההקדשה
אם ידוע לך מקור לו, אשמח
המילה "פנים" אגב, מעניינת מאוד.
מצד אחד היא מדברת על ה"פנימיות" (עומק, תוך),
מצד שני היא מצביעה על ה"פָּנים" (משטח, עור, קליפה).
דוגמא קולעת לכך, בגמרא במגילה (יב ע"א):
"שאלו תלמידיו את רשב"י:
מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? ...
אמרו לו: אמור אתה!
אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם.
אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר?
אמר להם הם לא עשו אלא לפנים -
אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים.
והיינו דכתיב: (איכה ג, לג) 'כי לא ענה מלבו'".
שכוייח עצום-עצום-עצום על ההתמדה!
מאוד מוערך בעיניי!
שבשורשים ששתי האותיות הראשונות מהשלוש זהות - אז המשמעות דומה.
פרם-פרע-פרט-פרק-פרץ (במובן של הוצאה מסדר וממבנה מסויים)
היו לי עוד דוגמאות, כרגע לא זוכר...
עוגי שמעתי משהו כזה פעם.
בדקדוק תנכי יש 2 אותיות שורשיות
השלישית שייכת ללשון היותר מודרנית ומוסיפה משמעות פרטית לאותו פועל
כלל מעניין אם האות השלישית חוזרת על עצמה אז זה סימן שהפעולה חוזרת על עצמה ,
נד. נדד וממשיך לנדוד
שט. שטט וממשיך לשוטט
גל ג.ל.ל תנועה מעגלית חוזרת
למשל השורש ג.ל. משמעותו גילוי למשל ג.ל.ל (את האבן) ר.ג.ל (מרגל מג.ל.ה. סוד)
עוד דוגמא השורש בל
בל פירושו ביטול
הפרטים
אבל , אבילות על מה שלא קים , (המילה אבל במשפט מבטלת את תחילתו)
ב.ב.ל שם בלל ה'
נ.ב.ל
ב.ל.ה בלאי ביטול
ב.ל.ם ביטול של תנועה
ב.ל.ע ביטל הקיום של מה שנבלע
זה מה שאני זוכר ואם יש למאן דהוא מה להוסיף או מאמר מסודר בעניין .אשמח מאוד
ותודה לכתר שהגיעתנו עד הלום
עוגי פלצתהאם השורש במקורו הוא בעל שתי אותיות והשלישית נוספה אחר כך,
או שבכל מקרה כל שורש הוא לא פחות משלוש אותיות. (מה שמקובל.)
מה שכן, זה נכון.
השורשים הללו לא סתם קרובים אחד לשני.
אומרים גם שהשורשים הבאים נוצרו זה מזה:
בל"ל - בלב"ל.
גל"ל - גלג"ל.
ועוד.
מעניין אגב, שחלק חשוב מהתרעומת על דונשעוגי פלצתהיה על כך שדונש הכניס לשימוש את הערבית והארמית בחקר הלשון העברית.
זה מזכיר לי קצת את הפער בין הגישות של (להבדיל) בן יהודה ודוד ילין בחידוש מילים בעברית,
שבן יהודה השתמש הרבה בערבית, ודוד ילין השתמש במקורות עבריים עתיקים.
לשניכם
עוגי פלצתכל המילים והביטויים המבטאים חטא, למשל:
חטא, עוון, פשע, עברה, סטיה
מנחים אותנו להתבונן בם כצורה של פיספוס, ככמעט טוב, שרק סטיה קלה העבירה אותם למעשה פסול. (אגב, גם המילה פסל, מלשון פסול, לגלף ולקרוע עד שמגיעים לעצם הדבר). דהיינו שזה בכלל לא היה רחוק מהאמת, ורק סטיה קלה ועיוות קל הפכו את כל הקערה (מלעון קעור) על פיה, כמו שאמרו חז"ל שלעתיד לבוא כל בעלי החטאים יצטערו (מלשון צער, צרה, צר) מאוד לראות כיצד הנסיונות בהם עמדו היו רק כחוט השערה, ובכ"ז הם בחרו להכשל בהם.
חטא- מלשון להחטיא
עוון- מלשון לעוות
פשע- כמו פסע, פסיעה
עברה- עבר בסמוך
סטיה- סטה מעט מהדרך
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
זה הבעיה עם בנים,
לבנות הכי קל לקנות מתנות
בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?
לקנות לו בהקשר הזה
הוא די רגיל, טיפה חנון...
מעבדת AI
ארון תקשורת לAI
שרת אחסון לAI
ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא
תודה על הרעיונות🙏
ספר עם פתק החלפה.
מה ההורים שלכם עשו בשבילכן כשיצאתן לשירות לאומי?
מחפשת רעיון למתנה, ערב פרידה או משהו אחר לציין את האירוע.
וגם, אני תוהה אם בנות עדיין הולכות לשירות עם תיקי ענק, שפעם בזמני היו המאפיין של בנות שירות. בטח עברו מאז המזוודות, לא?
(פשוט תוהה מה לקנות לבת שלי).
אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).
וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...
איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.
בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.
יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.
מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.
מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.
אם יש שם מזרן נוח? נקי?
כנ"ל שאר הדברים.
ואם הכל טוב שם
מה היא אוהבת?
יש לה תחביבים?
ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה
זה נראה לי פינוק נחמד
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
איראן: תקפנו בסיסים אמריקאים בחריין
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
