וטובי לב-

זה מה שצריך לדעת.

|מחונך|

שום הבדל....

בני תורה, שרוב רובם משקיעים את כל מרצם וזמנם בלימוד...

מישיבות הדגל של הציונות הדתית...

הצלחות!

ומקבלים תורה בתלמוד ובמחשבה מתלמידי הרב צבי יהודה זצ"ל.

בהר המור יש קו, יש משנה גאולית מאוד מוצקה וממלכתית.

יש דגש גדול במיוחד גם על שיטתיות בלימודי האמונה.

ב"מרכז", נהוג לומר שאין כל כך קו, והמגוון של הבחורים מהצד הזה יותר ססגוני,

כך שקשה יותר לומר עליהם דברים בהכללה - מעבר לעניין של לימוד תורה בגדלות,

(מה שנכון לשתי הישיבות).

אמרתי שאין הבדל!!!

למה להכניס לבת עניינים לראש שלא אמורים לעניין אותה? |דיקטטורית|

(חצי רצינית)

הגישה האמונית של בעלך לא נוגעת אלייך? בכלל?

זה כ"כ משתנה מבחור לבחור....

שעדיף לומר שאין הבדל או לומר שהוא פיצפוני ממש.... 

(מנסיון- לנסות להיכנס להבדל בין שתי הישיבות הספציפיות האלו- לא עושה טוב...)

אבל לא על זה אני מדבר.

אני מדבר על הבדלים חינוכיים בגישה של הישיבות הנ"ל...

(כמי שהתקבל לשתיהן - גם לי יש ניסיון )

אז נא כבד אותנו בהבדלים החינוכיים בין הישיבות |כולי אוזן|

אז כשתהיה הצעה של בחור מהר המור, אבדוק עד כמה הוא שמרן.

לא זה מה שיגרום לי לחשוב פעמיים אם להפגש עם בחור משם או לא..

גם במכינות אפשר למצא בחורים שמרנים.

הר המור יותר ממוקדים מבחינה אידיאולוגית סביב רעיון, קו מסויים.

במרכז זה לא קיים.

שבין שתי הישיבות לא באמת ישנו את דעתי על הבחור.

זה לא דיוקים קטנים, יש כאן חילוק חשוב.

אני באמת לא מבין את העקשנות הזאת...

תוכל למצוא בחורים מתאימים בשתי הישיבות. (אם כי השכיחות שונה).

למרות שזה כן מעניין בתיאוריה.

אבל בתכלס, מה אכפת לי איפה הוא לומד?! העיקר שהוא בחור טוב ומתאים באופי.

אם הגישה של הבחור לתורה מעניינת אותך.

אם אין לך ספציפית העדפות מסויימות במישור הזה, זה משהו אחר.

אבל לומר שלשום בחורה לא צריך להיות אכפת - לא מסכים.

בבית מדרש.

לא בפורום.

מי שבאמת רוצה להבין, להעמיק,

מי שבאמת זה יעזור לעבודת ה' הפרטית שלה -

אשריה 

בשביל זה יש מדרשות, שיעורים, ספרים וערוץ מאיר.

הגיגים של אנשים בפורום זה לא רציני.

ההיכרות שלי עם העניין עמוקה מאוד.

בחורה שאלה שאלה לגיטימית ומתבקשת,

אינני מבין מה ההמולה.

באמת שלא.

אלא במי שקורא סיכום קצר, וחושב שמזה הוא יבין את ההבדלים העמוקים.

תשמע פעם סטיגמות שרצות אצל בנות אחרי דיבורים כאלה,

ותבין למה עדיף לא לדבר על זה...

אין כמעט בנות שבאמת יש להן קצה מושג של הבדל. 

אני מאוד בעד שמי שרוצה - שתברר.

אבל שתברר ברצינות.

(ולהודות על האמת? אני עשיתי ועושה את זה.

ופוסלת לפי ישיבות.

ועדיין לא חושבת שצריך להכנס לזה, ולא להכניס אף אחת לזה. מיותר!)

אני לא הולכת להתחתן עם מישהו כדי שנוכל קבוע חברותא כל ערב.

אני רוצה להתחתן עם מישהו בעל מידות טובות, ירא שמיים ורציני.

אני מבינה קצת בהבדלים שבין כל מיני ישיבות (הגיוני שפחות ממך, אל תלחץ.. ),

ואם יש למישהי שתי הצעות משתי הישיבות, אין עניין להתחיל לחקור את ההבדלים הקטנים בין שתי הישיבות.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

גם אני עשוי למשל להתקשות להבחין בין מגדל עוזניקית לבחורה מ"נשמת"...

אני פשוט לא לומד שם, ולא מכיר את המקום...

ויש בנות שרואות נהדר.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אם רכיבים כמו סגנון לבוש בהחלט מעלים ומורידים, אז כל שכן

סגנון של גישה לדבר החשוב הזה שנקרא לימוד אמונה.

חבל שאת מזלזלת בשיקול הזה, ומכנה אותו "קטנות"...

תכירי בזה שיש כאלה שהדבר הזה משמעותי בשבילן.

לא ממליצה ממש להשוות בין ישיבה למדרשה.

אין. אין מה להשוות.

ב.הדיון שלנו מדבר על:

קיום ההבדל ב*סגנון* של הבחורים בין הרהמורניקים למרכזניקים לענייני שידוכין.

אז יש הבדל בין הישיבות (בארור!! לא חשבנו אחרת! אחרת לא היה הפיצול!)

אתה טוען שההבדל שכן יכול להיות רלוונטי לבחורה שמחפשת חתן הוא הגישה של הבחור לתורה.....

נכון?

אם הבנתי נכון- זה יכול להיות נכון... אבל האם זה כזה עקרוני לציין את זה?

זה הבדל מהותי כ"כ?

כי מה שקורה- רוב הבנות לא חושבת ר-ק על זה... ומצרפות את ענין הפילוג להעניין, ומתחילות להתקשקש בינן לבין עצמן (שת'כלס, אין להן שמץ מה הלך/הולך בעניין הזה) וזה לא מביא טוב....

וזה מה שקורה בפועל!!

אז אולי, אם תסביר את ההבדל הכל-כך חשוב לדעתך- אני אסכים שיש עניין להזכיר את ההבדל הזה... (כששואלות חברות או משהו בסגנון..)

אבל אם כמה בנות מזדעקות ואומרות לך שבמציאות זה רע. רע.

אז תסמוך עלינו שאנחנו יודעות על מה אנחנו מדברות...

בירור אמוני אמיתי זה חשוב,

קשקשיאדה של בנות... הורס.

אגב, אתה מוכן לצאת עם מישהי שתתעניין בנקודת המבט שלך על הקו בדייט ראשון?

לא בדייט ראשון,

אבל מתישהו לפני החתונה - אתפלא אם תהיה אטומה לגמרי לאישיו הזה...

והיא עשתה אותו,

לא תחכה לחתונה בשביל לברר איפה אתה.

כשיצא לך כזה דייט ראשון... תבין שפגשת מישהי שבאמת זה חשוב לה, מעסיק אותה, וחלק מהעולם האמוני-נפשי שלה.

(וככה תראה כמה בנות כאלה באמת יש... סיכמנו? )

אבל מתישהו אחרי זה, בחודשים שאחרי...

שוב, אני לא מדבר רק על בנות שהבירור הזה חשוב להן, ויש לא מעט.

אלא גם על כאלה שתוהות על מה כל המהומה שקיימת בפועל סביב ה"מרכז-הר המור"

הזה.

וכפי שהארכתי בהמשך.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אני לא חושב שאת צודקת.

לעניות דעתי  - ההיפך הוא הנכון.

למעשה, ה"התקשקשויות" האלה הופכות את הנושא למסתורי ול"טאבו".

כשאומרים לי שמה שכולם מלחשים עליו הוא לא באמת רציני -

קשה לי להאמין.

אני עשוי לחשוב שמנסים להסיח את דעתי.

אם נבהיר שהאלמנט הכי משמעותי הוא דרך הלימוד באמונה,

אז בחורה תוכל מצד אחד להכיל את ההבדל בלי להרגיש שהיסו אותה ושהעלימו ממנה מידע

(חוסר וודאות מייצרת פחד והרתעה), ולהחליט בעצמה אם זה באמת משמעותי עבורה,

ואם הכל מתאים לה - מה טוב.

|מתקשה להבין|

ותוכל להסביר בבקשה במה אני לא צודקת לדעתך?

אני מודה

המחלוקת ביני לביניכן היא שיטתית.

אתן סבורות שזה רכיב שולי, ושהעיסוק בנושא רק יציף את השאלה של "מרכז-הר המור",

ויגרום לבחורות להפסיד סתם את זיווגן.

אני סבור ההיפך,

שאם נאמר בקול שההבדל העיקרי הוא פשוט מאוד, ושהעיקר הוא שאלו (כפי שפתחתי)

שתי ישיבות שלומדים בהן תורה בגדלות -

אז גם התמודדנו עם ההתלחששויות (כי פטור בלא כלום אי אפשר).

שיש הבדל.

לא הבנתי מהו....

וכן- בע"ה לא יהיו התלחששויות,  כי.... זה עוד ישתנה לטובה |עייפה מכדי לחשוב איך בדיוק|

אז מצבך מצוין

או בגלל שמה שהיה הוא היסטוריה, ועכשיו צריך לפעול להוספת האור.

(ואני שוב מזכיר, הפילוג באמת שלא רלוונטי לכל הדיון...)

ר לומדים אמונה בצורה מאוד מודרכת ומדוייקת,מבחינת הסדר- שמונה פרקים-כוזרי-הסדר בספרי המהר"ל עם החזרות עליהם,ללמוד בהתחלה עין איה וכו' וכו'..וכן בספרי חסידות..

ובמרכז לא נראה לי שמייחסים לכך (לסדר המדוייק) חשיבות..

מר כדאית ליה ומר כדאית ליה.

שתי הישיבות מצמיחות אנשים יר"ש, בעלי מידות ות"ח,אומנם עם השקפות ודרך חיים שונה,

אבל כמו שאמרו-

מי שרוצה להבין באמת מה ההבדל והנ"מ בין ההשקפות וכו' צריך ללמוד ולברר..

[לענ"ד ההבדל הוא כן מהותי..הגיוני מאוד שלהרבה אחרים ואחרות זה לא יהיה מהותי]

אבל יש כאלה שזה מעניין אותן, ורלוונטי אליהן.

הניחי להן להחליט לבד אם זה מעניין אותן או לא...

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

לדעתך, לא צריכה להיות לבחורה אידאולוגיה שהיא דוגלת בה

בדיוק כמו לבחור?

לדעתי כן, וכשיש לה אידאולגיה, חשוב שהיא תברר אם היא תואמת לזו של הבחור או לפחות לא מתנגשת...

בדיוק לכן, צריך להבין בסגנונות של ישיבות ובהבדלים שביניהן.

כמובן שעדיין לבחור ספציפי יכולים להיות מחשבות/סגנון/אמונה ספציפיים שונים קצת או הרבה משאר הבחורים בישיבה שלו,

וצריך לברר גם את זה....

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אפילו לפספס לא הצלחת

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

לק"י

זה חשוב לי כבת לדעת את זה..

אני ממש לא רוצה להתחתן עם בחור, שדיעותיו ה"פוליטיות" נוגדות את שלי במידה זו או אחרת.

חשוב לי שנהיה באותו ראש, כי אני מכירה את עצמי ויודעת שזה יפריע לי.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

לנושא הזה בדייטים...

(באופן כללי עם השנים פחות ופחות עוסקים בנושא הכאוב הזה)

הפכתם את השרשור לכבד ורציני.

בסה"כ התבדחתי אחרי שיחה עם חברה, ששאלה בקריצה...

שזה מבוסס על מקרה אמיתי....

אגב, לשרשר את שני השירשורים?

מוזרה, לדעתי.

נו, באמת... שתי הישיבות פחות או יותר אותו הדבר. ובנוגע לשידוכים- באמת שזה לא כ-זה עקרוני.

שאלו תהיינה ההתלבטויות שלנו בנוגע לבחור..

אבל לומר "פחות או יותר אותו הדבר" = טעות.

לגבי השורה האחרונה אני בהחלט מסכים.

ויש כאלה שאלו אכן ההתלבטויות שלהן, והן לא מוזרות...

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

יש חילוקים חשובים בין שתי הישיבות, הגם שרב המאחד על המפריד.

לימודי אמונה זה דבר מאוד חשוב ומרכזי.

מה שהופך את השאלה הנ"ל לבלתי מבוטלת.

(לא בא להבהיל, זו שאלה של טעם ושל איזה עולם אמוני יש לבחורה,

או אילו ציפיות יש לה מהעולם האמוני של בעלה)

זה לא משנה לחיי המעשה!

כל עוד הוא בחור ישיבה רציני, אין מה להבדיל בין שתי הישיבות בנוגע לשידוכים.

אני בטוח שיש כאלה, אבל קצת מפתיע לפגוש כאלה, ויש לזה סיבה...

לבחורה יש זכות לבניין אמונה שלם, עשיר, משל עצמה.

וממילא, היא גם רשאית לקוות שבעלה יתאים לעולם הזה, כשם שהוא

מתאים לתכונות האופי.

אני לא אומר שההכללות בתחום הזה מוחלטות ומדוייקות.

מכיר משני הצדדים בחורים יוצאים מהכלל.

אבל הכלל נכון, באופן כוללני...

מי שנפגשת עם גושניק בהכרח לא תתאים ליצהרניק.

אלו הבדלים מהותיים...

שם פשוט האיזור האפור באמצע (של מי שעשויות להתאים לשתיהן)

הרבה יותר קטן וזערורי.

יש בחורות למשל שה"קו" מאוד משמעותי עבורן, ולהן יהיה בהחלט יותר נוח

לצאת עם הר המורניק.

יש כאלה שמאוד מתקשות איתו (כי מטבעו של קו חינוכי, הוא נוקשה),

אבל הן כן רוצות בחור שיישב שנים רבות בישיבה וילמד תורה בגדלות.

קצת...

לק"י

נוהג עפ"י הילך הרוח שם (אני מדברת על ישיבות/ מקומות לימוד באופן כללי).

ולי חשובים עוד כמה דברים חוץ מזה שהוא "תלמיד ישיבה רציני".

נניח ממלכתי/ לא ממש..

אני רוצה לבנות את החיים שלי עם מישו שהדיעות שלו קרובות לשלי.

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

(עייני אנציקלופדיה תלמודית ערך "ירוק" )

ערך "ירוקיות" (על משקל: אלוקיות, סגולתיות, נשמתיות)

תוכיח קווניקיות למופת.

הרב קוק אמר משפט מפורסם: אל תהיו לי קוקניקים, אז אם ברצונך להיות קוקניק עד הסוף עליך להתרחק מתורת הרב קוק כמו מאש.

הבעיה נעלמה כלא היתה

אם כבר השתתפתי בשרשור הזה, אז נהנה ממנו עד הסוף...

יש במשפט הזה הרבה אמת ועומק,

אבל אסור להבין אותו כפשוטו - זה מורכב...

(כמו כל דבר בתת-תת-תת-תת זרם הנ"ל)

זה כמו פרדוקס אמיתי אחר -

התורה כתובה בנו (הרב צוקרמן למתחילים), טבעית לנו (אורות התשובה),

ובכל זאת יש לנו הלכה שקובעת לנו מה צריך לעשות ומה לא.

אנחנו רוצים כלליות,

אבל הדרך להשיג אותה עוברת בלימוד מת"ח מסויים.

ועיין הספר האהוב 'פנטיזם פנטיזם פנטיזם" 

ה-רב קו

(עריכה - הוספת "הא" הידיעה)

הוא נשיא "הר המור".

ראשי הישיבה הם האחים הרב מרדכי שטרנברג, והרב עמיאל שטרנברג.

משה קיבל תורה מסיני,מסרה ליהושע,יהושע לזקנים, זקנים לנביאים , נביאים למהר"ל ,מהר"ל לראי"ה, ראי"ה לרצי"ה, רצי"ה לרב טאו. ו...הופ ! נגמרה לה השתלשלות תורה שבע"פ.

מוזר איך אנשים אינטליגנטיים, הופכים לכל כך חד ממדיים וחשוכים, כשהם נפגשים ב"המשך מרכז הרב"

(הערה :הכותב אינו מרכזניק.)

מי בכלל רוצה לצאת עם בחורים מהישיבות הנ"ל?

|שטן|

תול, את מוזמנת לפתוח שרשור 

"מה ההבדל בין ירוחם והגוש?"

(תשובה- הַסֵדֶר. גם ככה חצי ירוחם מגיעים לגוש אחרי החתונה )

ורק הערה- מסופר על מחלוקת בית הלל ובית שמאי שהיו מתחתנים אחד עם השני- למרות שהיה שוני גדול מאד.

לתשומת ליבנו..

|קולה שיצאה עם כל סוגי הישיבות בערך חוץ ממרכז והר המור|

לק"י

לא כולם יכולים להסתדר עם מישו שדיעותיו רחוקות משלו..

אני נפגשתי עם "מרכזניק", אבל ממש לא בגלל שהוא משם- אני מניחה שגם אם הוא היה מישיבה אחרת הייתי נפגשת איתו.

אני רק יכולה להגיד שהיום, במבט של נשואה, באמת שאין לזה כמעט ביטוי ביומיום.

כמו שלחילוני כל הדוסים נראים אותו דבר.

יש הרבה יותר דומה מאשר שונה.

ואני אומרת את זה כאחת שיצאה עם בחורים מתורת החיים ומעתניאל, מצפת ומשדרות, מכרם ביבנה ומהמכינה בעצמונה. ומעוד כמה סוגים כאלו ואחרים..

בסה"כ- כולם חכמים, כולם נבונים, כולם לומדי תורה ומנסים לקיימה כמה שיותר.

בעיני הירידה לקטנות הזאת- סתם מרגישה לי כשנאת חינם ופילוג מיותר.

אלו לא דברים מהותיים באמת- כמו שעשו מהם דברים יותר ממה שהם. צל הרים נראה להם כהרים.

אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואלו ואלו יכולים לגור ביחד באותו בית כל עוד ההורים יודעים לתקשר נכון 

לק"י

אלא לפי מה שהוא.

אבל עדיין יש כמה דברים שחשובים לי, ואני לא אוותר מלכתחילה..

מי שלא רואה את ההבדל בין ירוחם לגוש לא רואה את ההבדל בין הר המור למרכז.

הרי זה שמים וארץ! 

(תנחשי לבד מי הארץ בכל השוואה. )

בחיי, אם הייתי בן הכל היה הרבה יותר פשוט.

(ברור לאיזו ישיבה הייתי הולך, מה הייתי עושה בחיי ועם איזה בחורה הייתי מתחתן. )

|תול, שיצאה עם אנשים מכל מיני ישיבות ומתברר שכל הבחורים אותו דבר, לא משנה איפה הם למדו- נבלות.|

(פחחחח נראה לך? בעלי יותר שווה! |מוציא לשון|)

ומסכימה לחלוטין עם משפטך האחרון.

ורק שתדעי לך שאני חושבת עלייך, אבל כל החברים של בעלי לא יוצאים (ר"ע שרשור בנושא..)

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"