וטובי לב-

זה מה שצריך לדעת.

|מחונך|

שום הבדל....

בני תורה, שרוב רובם משקיעים את כל מרצם וזמנם בלימוד...

מישיבות הדגל של הציונות הדתית...

הצלחות!

ומקבלים תורה בתלמוד ובמחשבה מתלמידי הרב צבי יהודה זצ"ל.

בהר המור יש קו, יש משנה גאולית מאוד מוצקה וממלכתית.

יש דגש גדול במיוחד גם על שיטתיות בלימודי האמונה.

ב"מרכז", נהוג לומר שאין כל כך קו, והמגוון של הבחורים מהצד הזה יותר ססגוני,

כך שקשה יותר לומר עליהם דברים בהכללה - מעבר לעניין של לימוד תורה בגדלות,

(מה שנכון לשתי הישיבות).

אמרתי שאין הבדל!!!

למה להכניס לבת עניינים לראש שלא אמורים לעניין אותה? |דיקטטורית|

(חצי רצינית)

הגישה האמונית של בעלך לא נוגעת אלייך? בכלל?

זה כ"כ משתנה מבחור לבחור....

שעדיף לומר שאין הבדל או לומר שהוא פיצפוני ממש.... 

(מנסיון- לנסות להיכנס להבדל בין שתי הישיבות הספציפיות האלו- לא עושה טוב...)

אבל לא על זה אני מדבר.

אני מדבר על הבדלים חינוכיים בגישה של הישיבות הנ"ל...

(כמי שהתקבל לשתיהן - גם לי יש ניסיון )

אז נא כבד אותנו בהבדלים החינוכיים בין הישיבות |כולי אוזן|

אז כשתהיה הצעה של בחור מהר המור, אבדוק עד כמה הוא שמרן.

לא זה מה שיגרום לי לחשוב פעמיים אם להפגש עם בחור משם או לא..

גם במכינות אפשר למצא בחורים שמרנים.

הר המור יותר ממוקדים מבחינה אידיאולוגית סביב רעיון, קו מסויים.

במרכז זה לא קיים.

שבין שתי הישיבות לא באמת ישנו את דעתי על הבחור.

זה לא דיוקים קטנים, יש כאן חילוק חשוב.

אני באמת לא מבין את העקשנות הזאת...

תוכל למצוא בחורים מתאימים בשתי הישיבות. (אם כי השכיחות שונה).

למרות שזה כן מעניין בתיאוריה.

אבל בתכלס, מה אכפת לי איפה הוא לומד?! העיקר שהוא בחור טוב ומתאים באופי.

אם הגישה של הבחור לתורה מעניינת אותך.

אם אין לך ספציפית העדפות מסויימות במישור הזה, זה משהו אחר.

אבל לומר שלשום בחורה לא צריך להיות אכפת - לא מסכים.

בבית מדרש.

לא בפורום.

מי שבאמת רוצה להבין, להעמיק,

מי שבאמת זה יעזור לעבודת ה' הפרטית שלה -

אשריה 

בשביל זה יש מדרשות, שיעורים, ספרים וערוץ מאיר.

הגיגים של אנשים בפורום זה לא רציני.

ההיכרות שלי עם העניין עמוקה מאוד.

בחורה שאלה שאלה לגיטימית ומתבקשת,

אינני מבין מה ההמולה.

באמת שלא.

אלא במי שקורא סיכום קצר, וחושב שמזה הוא יבין את ההבדלים העמוקים.

תשמע פעם סטיגמות שרצות אצל בנות אחרי דיבורים כאלה,

ותבין למה עדיף לא לדבר על זה...

אין כמעט בנות שבאמת יש להן קצה מושג של הבדל. 

אני מאוד בעד שמי שרוצה - שתברר.

אבל שתברר ברצינות.

(ולהודות על האמת? אני עשיתי ועושה את זה.

ופוסלת לפי ישיבות.

ועדיין לא חושבת שצריך להכנס לזה, ולא להכניס אף אחת לזה. מיותר!)

אני לא הולכת להתחתן עם מישהו כדי שנוכל קבוע חברותא כל ערב.

אני רוצה להתחתן עם מישהו בעל מידות טובות, ירא שמיים ורציני.

אני מבינה קצת בהבדלים שבין כל מיני ישיבות (הגיוני שפחות ממך, אל תלחץ.. ),

ואם יש למישהי שתי הצעות משתי הישיבות, אין עניין להתחיל לחקור את ההבדלים הקטנים בין שתי הישיבות.

שבנים רואים הבדל (לפחות מר כרובי)

ובנות לא...

מהסיבה הפשוטה שבנים ובנות בנויים כ"כ שונה-

ומה שנראה לי לבן יכול להראות שחור לבן ולהיפך....

אולי אני קצת הולכת רחוק.

אבל זה בדיוק העניין! 

שבת אולי תבין את ההבדלים שכלית, אבל לא ממש ידברו אליה...

ולבן זה הבדלים עקרוניים.. עד שפתחו עוד ישיבה...

גם אני עשוי למשל להתקשות להבחין בין מגדל עוזניקית לבחורה מ"נשמת"...

אני פשוט לא לומד שם, ולא מכיר את המקום...

ויש בנות שרואות נהדר.

וזה לא באמת עקרוני.

מי שמתאימה לו בחורה פלפלנית ולמדנית- יכול לחפש בשלוש המדרשות הקיימות.

די להיות בררניים בקטנות!

חפשו אופי! 

אם רכיבים כמו סגנון לבוש בהחלט מעלים ומורידים, אז כל שכן

סגנון של גישה לדבר החשוב הזה שנקרא לימוד אמונה.

חבל שאת מזלזלת בשיקול הזה, ומכנה אותו "קטנות"...

תכירי בזה שיש כאלה שהדבר הזה משמעותי בשבילן.

לא ממליצה ממש להשוות בין ישיבה למדרשה.

אין. אין מה להשוות.

ב.הדיון שלנו מדבר על:

קיום ההבדל ב*סגנון* של הבחורים בין הרהמורניקים למרכזניקים לענייני שידוכין.

אז יש הבדל בין הישיבות (בארור!! לא חשבנו אחרת! אחרת לא היה הפיצול!)

אתה טוען שההבדל שכן יכול להיות רלוונטי לבחורה שמחפשת חתן הוא הגישה של הבחור לתורה.....

נכון?

אם הבנתי נכון- זה יכול להיות נכון... אבל האם זה כזה עקרוני לציין את זה?

זה הבדל מהותי כ"כ?

כי מה שקורה- רוב הבנות לא חושבת ר-ק על זה... ומצרפות את ענין הפילוג להעניין, ומתחילות להתקשקש בינן לבין עצמן (שת'כלס, אין להן שמץ מה הלך/הולך בעניין הזה) וזה לא מביא טוב....

וזה מה שקורה בפועל!!

אז אולי, אם תסביר את ההבדל הכל-כך חשוב לדעתך- אני אסכים שיש עניין להזכיר את ההבדל הזה... (כששואלות חברות או משהו בסגנון..)

אבל אם כמה בנות מזדעקות ואומרות לך שבמציאות זה רע. רע.

אז תסמוך עלינו שאנחנו יודעות על מה אנחנו מדברות...

בירור אמוני אמיתי זה חשוב,

קשקשיאדה של בנות... הורס.

אגב, אתה מוכן לצאת עם מישהי שתתעניין בנקודת המבט שלך על הקו בדייט ראשון?

לא בדייט ראשון,

אבל מתישהו לפני החתונה - אתפלא אם תהיה אטומה לגמרי לאישיו הזה...

והיא עשתה אותו,

לא תחכה לחתונה בשביל לברר איפה אתה.

כשיצא לך כזה דייט ראשון... תבין שפגשת מישהי שבאמת זה חשוב לה, מעסיק אותה, וחלק מהעולם האמוני-נפשי שלה.

(וככה תראה כמה בנות כאלה באמת יש... סיכמנו? )

אבל מתישהו אחרי זה, בחודשים שאחרי...

שוב, אני לא מדבר רק על בנות שהבירור הזה חשוב להן, ויש לא מעט.

אלא גם על כאלה שתוהות על מה כל המהומה שקיימת בפועל סביב ה"מרכז-הר המור"

הזה.

וכפי שהארכתי בהמשך.

כמה שניות יקחו לך כדי לברוח?

אני לא חושב שאת צודקת.

לעניות דעתי  - ההיפך הוא הנכון.

למעשה, ה"התקשקשויות" האלה הופכות את הנושא למסתורי ול"טאבו".

כשאומרים לי שמה שכולם מלחשים עליו הוא לא באמת רציני -

קשה לי להאמין.

אני עשוי לחשוב שמנסים להסיח את דעתי.

אם נבהיר שהאלמנט הכי משמעותי הוא דרך הלימוד באמונה,

אז בחורה תוכל מצד אחד להכיל את ההבדל בלי להרגיש שהיסו אותה ושהעלימו ממנה מידע

(חוסר וודאות מייצרת פחד והרתעה), ולהחליט בעצמה אם זה באמת משמעותי עבורה,

ואם הכל מתאים לה - מה טוב.

|מתקשה להבין|

ותוכל להסביר בבקשה במה אני לא צודקת לדעתך?

אני מודה

המחלוקת ביני לביניכן היא שיטתית.

אתן סבורות שזה רכיב שולי, ושהעיסוק בנושא רק יציף את השאלה של "מרכז-הר המור",

ויגרום לבחורות להפסיד סתם את זיווגן.

אני סבור ההיפך,

שאם נאמר בקול שההבדל העיקרי הוא פשוט מאוד, ושהעיקר הוא שאלו (כפי שפתחתי)

שתי ישיבות שלומדים בהן תורה בגדלות -

אז גם התמודדנו עם ההתלחששויות (כי פטור בלא כלום אי אפשר).

שיש הבדל.

לא הבנתי מהו....

וכן- בע"ה לא יהיו התלחששויות,  כי.... זה עוד ישתנה לטובה |עייפה מכדי לחשוב איך בדיוק|

אז מצבך מצוין

או בגלל שמה שהיה הוא היסטוריה, ועכשיו צריך לפעול להוספת האור.

(ואני שוב מזכיר, הפילוג באמת שלא רלוונטי לכל הדיון...)

ר לומדים אמונה בצורה מאוד מודרכת ומדוייקת,מבחינת הסדר- שמונה פרקים-כוזרי-הסדר בספרי המהר"ל עם החזרות עליהם,ללמוד בהתחלה עין איה וכו' וכו'..וכן בספרי חסידות..

ובמרכז לא נראה לי שמייחסים לכך (לסדר המדוייק) חשיבות..

מר כדאית ליה ומר כדאית ליה.

שתי הישיבות מצמיחות אנשים יר"ש, בעלי מידות ות"ח,אומנם עם השקפות ודרך חיים שונה,

אבל כמו שאמרו-

מי שרוצה להבין באמת מה ההבדל והנ"מ בין ההשקפות וכו' צריך ללמוד ולברר..

[לענ"ד ההבדל הוא כן מהותי..הגיוני מאוד שלהרבה אחרים ואחרות זה לא יהיה מהותי]

אבל יש כאלה שזה מעניין אותן, ורלוונטי אליהן.

הניחי להן להחליט לבד אם זה מעניין אותן או לא...

אני אחליט להן... 

לדעתך, לא צריכה להיות לבחורה אידאולוגיה שהיא דוגלת בה

בדיוק כמו לבחור?

לדעתי כן, וכשיש לה אידאולגיה, חשוב שהיא תברר אם היא תואמת לזו של הבחור או לפחות לא מתנגשת...

בדיוק לכן, צריך להבין בסגנונות של ישיבות ובהבדלים שביניהן.

כמובן שעדיין לבחור ספציפי יכולים להיות מחשבות/סגנון/אמונה ספציפיים שונים קצת או הרבה משאר הבחורים בישיבה שלו,

וצריך לברר גם את זה....

שמישהו יסדר את זה 

אין לי תקנה ב-לדעת איך משרשרים נכון

אפילו לפספס לא הצלחת

אני בעד אידאולוגיה כללית, בגדול.. אבל לרדת לפרטים?!

חשבתי (עד שכרובי כתב בפעם השמינית בערך שזה לא כך..) שההבדלים בין שתי הישיבות קטנים כ"כ,

שבאמת אין צורך להתחיל לחפור בהם.

רוב מי שמתאימות להר המור, תתאמנה גם למרכזניקים וכן להפך.

תאמיני לי שיש לי אידאולוגיה רצינית ומבוססת-

ות'אמת, אני קצת מקנאה בבנות שלא כ"כ מבינות בקישקע של ההבדלים. תמימות..

שם הישיבה לא משנה להן והן בודקות את הבחור נקודתית ואישיותית בלבד.

הבנות האלו שיתנו לאיש שלהן להיות המוביל גם בתחום הזה.

(לא אמרתי ללכת אחריו בעיניים עצומות. ברור שצריך לבדוק שבגדול ההשקפה דומה. אבל אח"כ..)

אין רע בלדעת דברים ולהחכים. השאלה היא לאן זה מוביל ומה מרוויחים מזה שיודעים.

ע"כ דעתי.

לק"י

זה חשוב לי כבת לדעת את זה..

אני ממש לא רוצה להתחתן עם בחור, שדיעותיו ה"פוליטיות" נוגדות את שלי במידה זו או אחרת.

חשוב לי שנהיה באותו ראש, כי אני מכירה את עצמי ויודעת שזה יפריע לי.

נראה לכם הגיוני להפגש עם מישהו מ"מרכז" ואח"כ עם הרמורניק?

מבוסס על מקרה אמיתי. 

<ה>

בס"ד

אל תנסי אפילו להיכנס לתסבוכת שלהם!!!

זה לא קשור לכלום מה שיש בניהם בטח שלא לעם מי לצאת...

ב"הצלחה מותק

לנושא הזה בדייטים...

(באופן כללי עם השנים פחות ופחות עוסקים בנושא הכאוב הזה)

הפכתם את השרשור לכבד ורציני.

בסה"כ התבדחתי אחרי שיחה עם חברה, ששאלה בקריצה...

שזה מבוסס על מקרה אמיתי....

אגב, לשרשר את שני השירשורים?

מוזרה, לדעתי.

נו, באמת... שתי הישיבות פחות או יותר אותו הדבר. ובנוגע לשידוכים- באמת שזה לא כ-זה עקרוני.

שאלו תהיינה ההתלבטויות שלנו בנוגע לבחור..

אבל לומר "פחות או יותר אותו הדבר" = טעות.

לגבי השורה האחרונה אני בהחלט מסכים.

ויש כאלה שאלו אכן ההתלבטויות שלהן, והן לא מוזרות...

אל לך  להכנס לחילוקים בין הישיבות הנ"ל

דרכן דומות עד מאוד ורק בקיאים יכולים לשים את האצבע על השוני שבניהן

אמשיל לך משל,

אם תשאלי בחור מה ההבדל בין צבע ב'ז לצבע שמנת או בין צבע סגול לצבע חציל

יהיו לו קשה מאוד לשים לב להבדל הדק הקיים בין הצבעים

כך גם אצלך

אל תנסי למצוא את השוני בין הישיבות

הן דומות

דומות מאוד!

חפשי את הבחור בין שם ובין שם

אחרי שתמצאי

אולי הוא יצליח להסביר לך את ההבדל

הרבה בהצלחה

יש חילוקים חשובים בין שתי הישיבות, הגם שרב המאחד על המפריד.

לימודי אמונה זה דבר מאוד חשוב ומרכזי.

מה שהופך את השאלה הנ"ל לבלתי מבוטלת.

(לא בא להבהיל, זו שאלה של טעם ושל איזה עולם אמוני יש לבחורה,

או אילו ציפיות יש לה מהעולם האמוני של בעלה)

זה לא משנה לחיי המעשה!

כל עוד הוא בחור ישיבה רציני, אין מה להבדיל בין שתי הישיבות בנוגע לשידוכים.

אני בטוח שיש כאלה, אבל קצת מפתיע לפגוש כאלה, ויש לזה סיבה...

לבחורה יש זכות לבניין אמונה שלם, עשיר, משל עצמה.

וממילא, היא גם רשאית לקוות שבעלה יתאים לעולם הזה, כשם שהוא

מתאים לתכונות האופי.

אני לא אומר שההכללות בתחום הזה מוחלטות ומדוייקות.

מכיר משני הצדדים בחורים יוצאים מהכלל.

אבל הכלל נכון, באופן כוללני...

מי שנפגשת עם גושניק בהכרח לא תתאים ליצהרניק.

אלו הבדלים מהותיים...

שם פשוט האיזור האפור באמצע (של מי שעשויות להתאים לשתיהן)

הרבה יותר קטן וזערורי.

יש בחורות למשל שה"קו" מאוד משמעותי עבורן, ולהן יהיה בהחלט יותר נוח

לצאת עם הר המורניק.

יש כאלה שמאוד מתקשות איתו (כי מטבעו של קו חינוכי, הוא נוקשה),

אבל הן כן רוצות בחור שיישב שנים רבות בישיבה וילמד תורה בגדלות.

קצת...

לק"י

נוהג עפ"י הילך הרוח שם (אני מדברת על ישיבות/ מקומות לימוד באופן כללי).

ולי חשובים עוד כמה דברים חוץ מזה שהוא "תלמיד ישיבה רציני".

נניח ממלכתי/ לא ממש..

אני רוצה לבנות את החיים שלי עם מישו שהדיעות שלו קרובות לשלי.

יא בוגדת!!

או שאין לך דרך חיים ברורה,

או ש-את פשוט- פשוט- פשוט-

בוגדת!!

ככה לעבור לצד השני של המתרס

<צ>

הדיון נראה כמו משהוא מסידרת "השירשורים שנפתחים מחדש כל עונה בפורום וכבר חפרנו על זה אי פעם..."

אז אני לא אצטרף |סנובית|

מזלכם הטוב

(עייני אנציקלופדיה תלמודית ערך "ירוק" )

ערך "ירוקיות" (על משקל: אלוקיות, סגולתיות, נשמתיות)

תוכיח קווניקיות למופת.

הרב קוק אמר משפט מפורסם: אל תהיו לי קוקניקים, אז אם ברצונך להיות קוקניק עד הסוף עליך להתרחק מתורת הרב קוק כמו מאש.

הבעיה נעלמה כלא היתה

אם כבר השתתפתי בשרשור הזה, אז נהנה ממנו עד הסוף...

יש במשפט הזה הרבה אמת ועומק,

אבל אסור להבין אותו כפשוטו - זה מורכב...

(כמו כל דבר בתת-תת-תת-תת זרם הנ"ל)

זה כמו פרדוקס אמיתי אחר -

התורה כתובה בנו (הרב צוקרמן למתחילים), טבעית לנו (אורות התשובה),

ובכל זאת יש לנו הלכה שקובעת לנו מה צריך לעשות ומה לא.

אנחנו רוצים כלליות,

אבל הדרך להשיג אותה עוברת בלימוד מת"ח מסויים.

ועיין הספר האהוב 'פנטיזם פנטיזם פנטיזם" 

ה-רב קו

(עריכה - הוספת "הא" הידיעה)

הוא נשיא "הר המור".

ראשי הישיבה הם האחים הרב מרדכי שטרנברג, והרב עמיאל שטרנברג.

משה קיבל תורה מסיני,מסרה ליהושע,יהושע לזקנים, זקנים לנביאים , נביאים למהר"ל ,מהר"ל לראי"ה, ראי"ה לרצי"ה, רצי"ה לרב טאו. ו...הופ ! נגמרה לה השתלשלות תורה שבע"פ.

מוזר איך אנשים אינטליגנטיים, הופכים לכל כך חד ממדיים וחשוכים, כשהם נפגשים ב"המשך מרכז הרב"

(הערה :הכותב אינו מרכזניק.)

מי בכלל רוצה לצאת עם בחורים מהישיבות הנ"ל?

|שטן|

תול, את מוזמנת לפתוח שרשור 

"מה ההבדל בין ירוחם והגוש?"

(תשובה- הַסֵדֶר. גם ככה חצי ירוחם מגיעים לגוש אחרי החתונה )

ורק הערה- מסופר על מחלוקת בית הלל ובית שמאי שהיו מתחתנים אחד עם השני- למרות שהיה שוני גדול מאד.

לתשומת ליבנו..

|קולה שיצאה עם כל סוגי הישיבות בערך חוץ ממרכז והר המור|

לק"י

לא כולם יכולים להסתדר עם מישו שדיעותיו רחוקות משלו..

אני נפגשתי עם "מרכזניק", אבל ממש לא בגלל שהוא משם- אני מניחה שגם אם הוא היה מישיבה אחרת הייתי נפגשת איתו.

אני רק יכולה להגיד שהיום, במבט של נשואה, באמת שאין לזה כמעט ביטוי ביומיום.

כמו שלחילוני כל הדוסים נראים אותו דבר.

יש הרבה יותר דומה מאשר שונה.

ואני אומרת את זה כאחת שיצאה עם בחורים מתורת החיים ומעתניאל, מצפת ומשדרות, מכרם ביבנה ומהמכינה בעצמונה. ומעוד כמה סוגים כאלו ואחרים..

בסה"כ- כולם חכמים, כולם נבונים, כולם לומדי תורה ומנסים לקיימה כמה שיותר.

בעיני הירידה לקטנות הזאת- סתם מרגישה לי כשנאת חינם ופילוג מיותר.

אלו לא דברים מהותיים באמת- כמו שעשו מהם דברים יותר ממה שהם. צל הרים נראה להם כהרים.

אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואלו ואלו יכולים לגור ביחד באותו בית כל עוד ההורים יודעים לתקשר נכון 

לק"י

אלא לפי מה שהוא.

אבל עדיין יש כמה דברים שחשובים לי, ואני לא אוותר מלכתחילה..

מי שלא רואה את ההבדל בין ירוחם לגוש לא רואה את ההבדל בין הר המור למרכז.

הרי זה שמים וארץ! 

(תנחשי לבד מי הארץ בכל השוואה. )

בחיי, אם הייתי בן הכל היה הרבה יותר פשוט.

(ברור לאיזו ישיבה הייתי הולך, מה הייתי עושה בחיי ועם איזה בחורה הייתי מתחתן. )

|תול, שיצאה עם אנשים מכל מיני ישיבות ומתברר שכל הבחורים אותו דבר, לא משנה איפה הם למדו- נבלות.|

(פחחחח נראה לך? בעלי יותר שווה! |מוציא לשון|)

ומסכימה לחלוטין עם משפטך האחרון.

ורק שתדעי לך שאני חושבת עלייך, אבל כל החברים של בעלי לא יוצאים (ר"ע שרשור בנושא..)

יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.

אחרת באמת חבל בשביל שניכם.

להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.

אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.

ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.

לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.

כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.

נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.

מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.

צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.

ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.

אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים

ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.

נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30

פחד שחולף ברגע שקופצים

כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.

אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..

(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..). 

כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר

בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב

לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...

אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה

מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת

מי אמר שהיא בככל גם כזאת

אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא

אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה

אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה

וחטץ מזה בכללי

מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול

יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות

וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו

אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך

לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות

אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק

ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך

נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו

אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט

בורא עולם שלא יצא חס וחלילה  שפגעתי בה בכלל זה

וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי

מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??

מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...

אם זה לא קשור אז מחילה...

שבזכות זה שאתה בוחר לצאת מהמעגל ולעשות צעד שונה ולעבור דרך הלא נודע, בזכות זה בע''ה ימשך התהליך שיביא בסופו של דבר אל אשתך.

אז אולי בדרך יפגעו כמה, אולי גם לא, וגם אם כן הם יזכו לפגוש נשמה מיוחדת שאכפת לה כל כך.

(היום שמעתי שחלק אינטגרלי מזוגיות זאת פגיעות, יש כל כך הרבה מצבים שזה יכול לקרות, למשל - אם אני יוצאת אם בחור שהתמונה שלו לא מספיק מדויקת לי זה אומר שאני פוגעת בו? ברצון שלי להיות פתוחה ולנסות?, למשל - אם אני יוצאת ואני בתקופה עייפה ולא רעננה ועוד...)

נשמע מראייה חיצונית, שהסיבה הזאת של לצאת לא בסדר לצאת עם מישהי במצב כזה, זה גם עוד דרך של המוח הרציונלי ''לעזור'' להישאר באותו מצב ולא להתמודד עם החסימות.

אם יש בך רצון לנסות להתחיל לצעוד, ולעשות מעשה מעבר ללחשוב על הדברים. מציעה להגיד לעצמך, שהכל נכון, אולי זה לא בסדר ככה וככה, זה אולי לא יועיל וכו' וכו' ועם כל זה אני בוחר לצאת לדייט, כי זה הצעד שבו אני רוצה לצעוד על מנת להתקדם.

וכל פעם שמחשבה כזאת עולה, להזכיר לעצמך מה המטרה הקטנה שלך - שעכשיו היא הדבר הגדול - לצאת לדייט

וזה אפילו יכול להיות נחמד, במיוחד שזאת המטרה, מבלי לחשוב על חתונה..ותראה שבורא עולם יהיה בעזרך

אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).

זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..

בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.

לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.

בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.

מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.

ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך

מלא בהצלחה דוד🙏

איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?

נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.

זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת!  תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.

אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.

לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.

אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).

בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )

ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

כן, זה באמת פחות הקנאה

זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה

ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...

אין יותר מדי מה להגיד לך..

בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.

מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.

בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.

לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.

ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

עצוב...