רוב האנשים שהולכים לאריאל זה בגלל שהם רוצים סניפים נפרדים לגמרי, 

אם יהיה איחוד אז רוב הסיכויים שמי שהלך לאריאל לא יילך לבנ"ע כי זה מעורב, אפילו אם הפעולות והשבטים נפרדים

כל עוד הסניף עצמו לא נפרד במבנים שונים וכו' רוב האנשים לא יילכו 

ולא צריך לציין שכמעט אין סניפים כאלה בבנ"ע

מבחינת בנ"ע זה לא משנה כי מיילא כל סניף יישאר בסגנון שלו

לא רואה טעם באיחוד כזה

וד"א - תמיד ידעתי שבנ"ע נגד איחוד עם אריאל ושאריאל תמיד רצו איחוד [עם תנאים משלהם] 

אז אם יש ביסוס למה שאתה אומר יהיה נחמד אם תראה אותו 

חג שמח  

אצלנו בשכונה יש אריאל, בנ"ע ועזרא.

מצד אחד זה ממש חבל שיש כ"כ הרבה תנועות בשכונתנו החמודה;)

אבל לדעתי זה לא רעיון טוב,

רוב הבנות שאצלנו בשכונה בבנ"ע הם בנות שלא מתאימות לבנות של אריאל.

לדעתי זה ממש אחלה כי אם נתחבר אריאל ובני עקיבא אז ההתיחסות גם תיהיה שונה ומי שאמרה שבני עקיבא לא רוצים להתחבר אם אריאל ז ממש ממש מממש ממממש שטויות ואם כן אולי זה רק אצלהם זה שייייייייייא התלוי במקום ובאנשים אז זה לא יפה ללכלך...

/News/News.aspx/253685

צריך לחתור לאהבת ישראל,

לפעול מתוך אהבה ואחדות.

בתור גוש אחד.

הגיוני מאוד שכל אחד יבחר את דרכו שונה,

לכל אחד יתאים משהו אחר, אופי אחר.

ככה ה' ברא אותנו.

למה הלחץ מזה שיש כמה תנועות?

חיובי לגמרי, אני בעד להשאיר ככה מתוך אידאל.

זה דיוק חשוב.

יוזמה חדשה של ההורים בעיר בה אנו גרים החליטה שכדאי לאחד את ב"ע ואריאל
למען האמת זה ממש מורכב אפילו יותר ממה שחשבתי.

המסקנה היתה שאפשר אבל זה מאוד מורכב כי התנועות פנות לקהל יעד שונה, וכל הקטע של הנפרד מעורב והאידיאלים של שני הצדדים....

בסוף הגיע שלב הויתורים אחנו (אריאל) הסכמנו לוותר על הכל חוץ מדברים שהם לא בשליטתנו הווי אומר תנועה מעורבת

אם כל הכבוד לרצון הטובא"א לעשות דברים שנוגדים את ההלכה....
בסוף החלטנו לשאול רב שמוסכם על שני הצדדים ולראות עד כמה אפשר לוותר על הקטע של הנפרד לטובת האיחוד עם ב"ע, ב"ע בצפת החליטה שהיאת תבדוק האם מה שהרב יגיד יהיה נוח לה או לא ואז הם יבדקו אם באמת אפשר להתאחד או לא

עכשיו אנחנו מחכים לתשובה של הרב ואחריה נבדוק מחדש האם זה באמת אפשרי...

אני יכול לספר שחשבו על האיחוד כבר לפני כמה שנים, וזה לא היה נראה הגיוני בכלל, אז התחילו מיזם של פעילויות משותפות עם ב"ע עד שזה באמת היה נראה הגיוני

ככה לדעתי צריך לפעול בצורה ארצית עם ב"ע רוצים להתאחד עם אריאל בשנים הקרובות צריך הלתחיל עם מעט פעילויות משותפות כדי שעוד כמה שנים זה יראה הגיוני
עכשיו זה לא נראה ממש הגיוני ואפשרי בעוד כמה שנים אם כבר יתחילו עכשיו לאחד אז זה אולי יהה אפשרי....

בס"ד

דיברתי על זה עם מישהי מהאולפנית..

נראה לי חסר טעם.

למה לאחד אותם?

בני עקיבא בצפת זה לא הדבר הכי דוס שקיים בארץ והרבה הורים ששולחים לאריאל שולחים מאידיאל מסוים..

אידיאל שאני לא חושבת שקיים כל כך בבני עקיבא..

נראה לי מוזר ולא הגיוני.

חוץ מזה למה לאחד?

שיהיו שני סניפים, זה עושה רע לילדים?

אני רוצה להתייחס רק לשורה האחרונה שלך-

שני סניפים עושה רע לילדים?

לדעתי: בהחלט כן.

כמובן, זה מאוד תלוי איפה.
כי בכפר סבא הגיוני שיהיו מס' סניפים.

אבל נניח ביישוב שלי, זה פילג אותנו -

כילדים, ועכשיו כנוער.

וזה כואב.

כי אני יודעת שאם היינו תנועה אחת, הדברים היו נראים שונה.

נקודה למחשבה.

בס"ד

לא התיחסתי ליישוב.

צפת זאת עיר..

גם ככה יש שם שני סניפי בני עקיבא.

ביישוב שלך: יש את הבנות שקצת קשה להן להפתח בחברה גדולה,

תמיד הן ירגישו סוג ב',

והן מרגישות מאויימות מהבנות שהבטחון שלהן ברמות גבוהות, אולי מדיי.

אז יש את הסניף הקטן שנותן להן מענה,

שנותן להן הזדמנות להיות קצת אחרת,

להיות פתוחה,

להגיד את הדעות בלי לפחד,

להיות עצמאיות,

בלי ההרגשה הזאת שמישהו בוחן אותך כל הזמן.

אחרת זה היה כואב.

כי אני יודעת שאם היינו תנועה אחת לא הייתי מי שאני היום ב"ה.

נקודה למחשבה.

מסכימה בהחלט.

אבל מה שיש ביישוב שלי, יש בעוד יישובים.

הייתי אומרת ששתיהן נקודות למחשבה.

ושתיהן צריכות לעלות ביישובים.

ו- יש לנו נושא לישיבה הבאה

בעיר - לגיטימי. 

אצלינו יש 2 תנועות נוער. (ודפקא אריאל זה היותר גדול.. אבל לומשנה)

וכן זה מפלג ולא טוב. נכון. והנוער שלנו היה נראה מאוד אחרת אם היה רק תנועה אחת, וזה היה הרבה יותר טוב ליישוב בתור יישוב.

אבל לא בטוח שבתור ילדים יחידים זה גם היה יותר טוב.

כי בשניה שיש את הבחירה, כל אחת הולך לאיפה שהוא יותר מתחבר. לאיפה שהוא מרגיש שם יותר טוב. וככה נוצר מצב שלכל ילד טוב איםפה שהוא נמצא.

ואם היתה רק תנועה אחת כולם היו הולכים אליה, כולל מי שלא מידי מתחברים.. או שהיו נשארים בבית, שזה לא טוב בצורה שונה.

ככה יש מקום לכל אחד ללכת לאיפה שהוא אוהב.

אני אמרתי שזה לא טוב.

שזה יוצר פילוג מטורף ביישוב.

ושהנוער שלנו היה נראה היום הרבה יותר טוב אם היה רק תנועה אחת.

אבל הסברתי אחכ גם למה טוב שיש כמה תנועות נוער.

בכללי.

כי באמת לכל אחד מתאים משו אחר ואם יש כמה זה יוצר פתח שכל אחד ילך לאן שהוא אוהב.

איבנת?

אווף הסברתי גרועע עזבי.

או אפילו ביישוב גדול,

אבל צריך שכולם יהיו תחת תנועה אחת.

כמובן, לא בכל מחיר-וצריך לחשוב טוב לפני האיחוד הזה

אבל זה אידיאל גדול מאוד לדעתי

כי יש בו גם "נוער ** כבוד" וזה כן מחבר את מי שכן רוצה לכלל היישוב. דבר שלא היה כ"כ בעבר..

ד"א, יש כמה רעיונות לשיפור בישוב שלך. דרושה בת שירות משקיענית

שאפשרי לאחד את הנוער, ומי שצריך לעשות את זה - אלו דווקא הבוגרים!!

רכזי הנוער יכולים לארגן המון דברים, אבל ההענות של הנוער תלויה בנוער עצמו.

אם הנוער ה"בוגר" יתפוס יוזמה לאחד את הקבוצות בישוב - זה יצליח לענ"ד. לרכזי הנוער קצת קשה לעשות את זה..

"בת שירות" זה לא התפקיד. פשוט צריך אחת משקיענית.. ועוד אחד משקיען. ויהיה בסדר..

איך אני קשור לישוב שלך?

אבל באמת די להגיב פה.

טוב- יהיה יותר איחוד בעם ישראל..

לא טוב- שאריאל יתקלקלו מבני עקיבא...

שיבדקו אפשרויות להתחברות התנועות, מה שאומר שההתחברות לא תהיה בתנאים שהתנועות יהיו עכשיו,

בני עקיבא/ אריאל/ עזרא לא יתאחדו בצורה שתפגע בתנועה כלשהיא.

 בעז"ה אני מקווה שיצליחו למצוא דרך להפסיק את תחושת הפילוג הזו, ותהיה תנועה אחת שתיתן מקום לכל הסגנונות בציונות הדתית.

בתור אחת שהיתה בועידה (בצורה חלקית אמנם, אך זכיתי להיות כשהציעו והעבירו (!!) את ההצעה) 

שמעתי את המציע ואת המחזקים והשוללים את ההצעה, וההערה הכי יפה ששמעתי שם הייתה, שהיא בטוחה שאם היו מציעים ליצור תנועה שתאחד חרדים, דתיים לאומיים וחילונים, כולנו היינו מתלהבים ומעבירים את ההצעה ברוב קולות, אבל כשמדובר בציבור שלנו, אנחנו לא קשורים, זה דעות שונות, אין קשר בין התנועות...(!!!)  

ולדעתי האמיתית, אני בהחלט חושבת שהגיע הזמן ממש לאיחוד של התנועות..

שנזכה לעמ"י השלם, בא"י השלמה עם תורת ישראל- השלמה!

תהילה

אני מצרפת תמונה של ההחלטה שלדעתי, זו החלטה ממש מרגשת.

20130401225232.jpg

שחבנו על האיחוד בצפת, אז פתחו את הפעולה עם הקטע של מה התפקיד של הציבור שלנו וכו'

כולם הסכימו שאנחנו חייבים להשפיע ולאחד, אבל ברגע שדיברו על איחוד כולם חתפו רגליים קרות.

ועל זה די חטפתי קריזה כי כולם יודעים לדבר אידיאלים יפה מאוד, אבל כשהם נדרשים לוותר וזה בא על חשבונם הם לא מוכנים לזוז מטר (הדברים נכנתבו בגוף שלישי אבל הם מופנים לחלק מהאנשים גם בגוף שני)

לדעתי התחלה טובה שיש רצון לשמוע ולחשוב. התקדמות עצומה!

אני חושבת שהדבר האידיאלי הוא שיהיה הנהגה, הנהלה, וראש מחובר ומאוחד,

אבל שכל תנועה תישאר בגוון ובציבור שלה- לפחות בהתחלה, ושיהיה ממקום של ביחד וחיבור.

   למשל- למה שבחודש ארגון לא יהיה נושא מוחלט על כל התנועות יחד? וכך שם מתאים לשבט החדש- לפי כל התנועות..

    ואח"כ יש אפשרות לחשוב על דברים גדולים יותר כמו שבתות גיבוש ביחד, דיונים, מפגשים, מסעות, מחנות ועוד..

או אפילו להכניס את תנועת אריאל, כ"מסלול" מסוים בתוך בני עקיבא..

    למקומות מתאימים וישובים/ערים שרוצים משהו קצת יותר מהסניפים הרגילים של בנ"ע..

           בעזרת ה' נעשה ונצליח!!

זו נגיד דרך לאיחוד התנועות...

בס"ד

לפי מה שקצת קראתי פה מדובר בתנועות שהולכות מדרכים די שונות, אז מי אמר שצריך להתאחד לתנועה אחת?? למה אי אפשר שיהיו 3 תנועות, ופשוט שתהיה אחדות ואהבה ביניהם, ושכל אחד יילך לאן שמתאים לו??

שוב, אני אומר את זה בתור אחד שלא היה בסניף בחיים, אצלי בעיר יש איזה 2 סניפים אין לי מושג של איזו תנועה, והם רחוקים ממני מאד...

הדבר הכי שונה זה נפרד ולא נפרד, 

האידיאלים פחות או יותר אותם אידיאלים 

לדעתי, ואני ידע שעכשיו יצאו עלי פה חזק..

ההבדל העקרוני בין בנ"ע לאריאל הוא האם התורה נמצאת במרכז החיים שלנו או שהיא עוד משהו חשוב שיש לנו.

דוג' להמחשה: בחוברת חוד"א של בנ"ע המזכ"ל כתב שההנהלה בחרה לקרוא לזה "נאמנות ולא "מחויבות" כי קשה לומר מחויבות בדור הזה.

עשו לי טובה..קשה? לכן אתם גוף חינוכי.. להגיד שאנחנו לא אומרים שאנחנו מחויבים לתורה אלא "נאמנים" לה ע"פ המצברוח שלנו, זאת אמירה מאד בעייתית.

הלבבות הוא אחד מהם...

האם בתור אנשים דתיים אנחנו לא מרגישים מחויבים לתורה?

מחויבים. זאת מילה קשה. כי זה אומר גם מחויבות לדברים קטנים וקשים, אבל..בחייאת...

אנחנו דתיים! וכן. אנחנו מ-ח-ו-י-ב-י-ם.

להגיד שאנחנו לא מחויבים אלא "נאמנים" זה אומר שהיום אני נאמן ומחר בבוקר נראה לפי המצברוח שלי.

אתה מבין למה זה בעייתי?

לא כל ניסוח שמתקבל על הלב הוא טוב..יש עוד שיקולים שתנועה מתוקנת צריכה לקחת בחשבון,כמו לדגו' האם זה המסר שאותו אני רוצה להעביר...

"נאמנות" היא דווקא ביטוי יותר סימפטי וקולע ממחוייבות.

היא מבטאת על קשר וזיקה פנימית, לא רק על חיוב ש...טוב, ככה חובה אז עושים.

לא סתם הקשר בין ישראל לקב"ה נקרא "אמונה" לשון נאמנות,

ולא מחוייבות כבעל חוב שמחכה מתי יוכל לפרוע את חובו...

לא מוצא בעיה במילה "נאמנות",

ולומר שנאמנות היא זמנית ובלתי מוחלטת -

זה לא נכון יותר מלומר שמחוייבות היא זמנית ובלתי מוחלטת...

ההסבר היה במילים פשוטות "זה נשמע טוב".

סתם שתהיה בעניינים, באריאל יש חניכים לא דתיים וסניפי עולים והכל ולמרות זאת לא מפחדים לומר "כן. אנחנו מחוייבים והתורה היא מרכז החיים שלנו"

בנות לא דתיות מסניף נתניה שהאח הגדול בא לאסוף אותן עם האופנוע בסוף הפעולה מגיעות למחנה עם חצאית..

למה? כי הם מבינות שהדתיים לא מתביישים בזה שהם דתיים..

הם צודקים שבדור כזה, יותר נכון מקל נועם ממקל חובלים,

זו מוסכמה שמקובלת על רובם ככולם של מחנכי דורנו.

(כמדומני שהמליצה עם מקל נועם מובאת אצל המכתב מאליהו)

אני לא בא להתווכח על המציאות.

כאריאלניק לשעבר היא ממש לא חדשה לי...

רק לגבי הנקודה שהסקת מהבחירה ב"נאמנות" על גבי "מחוייבות".

צריך לדעת איך לעשות את זה אבל בכללי זה טוב,

אין לי כוח לחפור על זה עכשיו.

אריאל יוכלו להיכלל בבני עקיבא בדיוק כמו סניפים בודדים שמתנהלים גם כיום בצורה נפרדת.

 מצאתי לנכון להזכיר מדרש חז"ל מפורסם.

"אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה" (מ"א י"ג) אחר שתפשו הקב"ה לירבעם בבגדו, ואמר לו: חזור בך, ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. אמר לו: מי בראש?- בן ישי בראש!- אי הכי לא בעינא! (סנהדרין ק"ב,).

האחדות היא תמיד האופציה המועדפת.

אמנם נכון שאם מתאחדים צריך לזכור מי בראש.

הדת ואח"כ כל השאר.

ואם התנאי הזה מתקיים-כל רעיון לאיחוד ושלום הוא רעיון מצוין.

אם לא-"אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה".

(אינני אומר שאריאל צריכה להיות מעל בני עקיבא, אני רק אומר שהמחוייבות הדתית צריכה להיות הערך העליון, ואם בני עקיבא ינהיגו את זה-אין לי שום בעיה... אבל בתנאי שזה בראש...)

למה לא?

כל עוד כל הצדדים מוכנים לקבל את מלכות ה' ואת המחוייבות והנאמנות לדתו-"ברוך הבא בשם ה' ברכנוכם מבית ה' "!

זה האידאל. אני אשמח מאוד מאוד לשמוע בשורה כזו, ואשמח גם לשמוע על אחדות עם כל החילונים, וגם עם כל הערבים, וגם עם כל אנשי העולם בתנאי שהם יקבלו עליהם את מלכות ה'.

למה לא?

"על כן נקווה...לתקן עולם במלכות ש-די. וכל בני בשר יקראו בשמך, להפנות אליך כל רשעי ארץ..."

צניעות, כפי שעשה ישמעאל שחזר בתשובה והקדים אחיו אליו...

לא תמיד צריך להתאחד.

אחדות היא לא אחידות.

החברים הטובים ביותר שלי היו מדריכים בבני עקיבא. אז מה? 

ששאלת "מי בראש" לא רלוונטית, אלא התועלת לדור -

גם אם המחיר הוא ה"מי בראש".

אגב, זה שאחדות איננה אחידות בהכרח,

איננו אומר שלא תושג גם אחדות במידת מה ע"י אחידות.

אבל אם השאלה היא איזה רעיון ואמונה יהיו בראש-אין מקום לפשרות.

(במקרה אצל ירבעם ה"מי" היה חלק מהאמונה וההליכה ע"פ ציווי ה')

בזמן ירבעם-הנזק לדור היה חמור וברור יותר פי כמה, פילוג המלכויות היה אסון שעד ימינו אנחנו סובלים ממנו, ולמרות זאת כאשר ירבעם לא הסכים ללכת בדרך הישרה-הקב"ה לא איפשר את האיחוד!

(עוד הערה-אני לא אומר שלא לזה התכוונת, אלא שאולי אפשר להבין אחרת מדבריך, ולכן מצאתי לנכון להדגיש...)

(כלומר, שצורך הדור בקוממיות דרכה של תורה)

אני רק אומר שאם המחיר המתבקש עשוי להיות התמזגות מוחלטת

של אריאל בבני עקיבא לצורך העניין - זה מחיר ראוי.

(אני לא אומר שבהכרח כן, אפילו לא משוכנע בכך)

הערך והמסר הראשי לפני האחדות, באחדות, ואחריה-חייב להיות מלכות ה' המוחלטת.

על זה א"א להתפשר, על כל השאר-אפשר.

ומלכות ד' המוחלטת כוללת גם את ההבנה שהיא רלוונטית לכל

יהודי באשר הוא...

ותובנה זו מובילה למחשבה על דרכי הקירוב של אותו יהודי רחוק

לקבלת עול מלכות שמיים.

ישנם כאלה שפונים לכלל ישראל מתוך אמירה רכרוכית,

מתוך אחיזה רופפת בזהות.

זה מסוכן מאוד בעיני, ולא רק מבחינת המסר...

למה לא?

ידוע המדרש שיעקב נענש במעשה דינה מכיון שלא נתן אותה לאשה לעשו...

זו התורה, גם תנועת הנוער הדרוזי בפנים

מאוד בוגר מצידך. 

ולעניין, אנחנו חיים בדור הזה אנחנו לא יכולים להתנתק מכל מה שקורה מסביב

אנחנו צריכים ללמוד איך לחיות בו בצורה נכונה, 

תורה ועבודה זה האידיאל המרכזי של בנ"ע, 

זה גם לא כ"כ שונה ממה שאריאל עושים, בסופו של דבר. 

איך יתכן שנקראו יהודים על שמו, תנאים קדושים,

ולא עוד אלא ר' ישמעאל בן אלישע כהן גדול??

אוי ואבוי לנו אם יצחק היה מתאחד עם ישמעאל.. - נוער וגיל ההתבגרות

לבני דודינו בכל מקמות מושבותיהם.

אבל הרעיון הובן.

לא תמיד צריך להתאחד.

לא כשאתה גוף חינוכי.

יש פערים אידאולוגיים בין בני עקיבא לאריאל. כשהם לא יהיו נתאחד גם עם הנוער הקומונסטי ברוסיה.

אבל.. תורה ובמקביל עבודה? זתומרת..שיש לנו את התורה וזה נורא חשוב והכל אבל בתכלס תלוי איך זה יראה. איך יקבלו את זה.

די להתנצל.

די לרעוד מפחד מהצל של עצמנו.

אנחנו דוסים ואנחנו לא מתביישים בזה.

ברור שצריך בשכל. ז'תומרת, לא נתחיל עכשיו לזרוק אבנים על מכוניות בשבת,כן? אבל מכאן ועד לומר שאנחנו "נאמנים לתורה" ולא "מחוייבים"..יש דרך ארוכה.

את מבינה את הבעיה בלומר שאנחנו לא מחוייבים לתורה אלא נאמנים לה?

אבל אני לא חושבת שיש פערים משמעותיים בין אריאל לבנ"ע, 

בסופו של דבר אריאל זה תנועה שהוקמה ע"י שבט אריאל בבנ"ע בעיקר מהרצון שלהם לנפרד

האידיאלים והערכים שמקבלים בשתי התנועות פחות או יותר אותם ערכים, 

אין פעולות שונות, אני יכולה להעביר לחניכים שלי בבנ"ע את הפעולה שחברה שלי מדריכה באריאל עשתה ושום דבר לא ייראה שונה. 

וברור שצריך תורה ועבודה, 

העבודה היא ע"י התורה, להתיישב בארץ ישראל, להקים יישובים - זה עבודה

אבל המקור של כל זה זה התורה, כי הארץ שלנו וה' הבטיח אותה לנו. 

אני מבינה את הבעיה, אבל בפועל לא קורה שום דבר אחר אחרי האמירה הזאת, 

וחוצמזה נאמן ומחויב לא סותר אחד את השני  

כל תנועה שקצת מכבדת את עצמה היתה לפחות מפרידה את מחנה סיירים,וגם בלי קשר. מי נתן לכבוד הקומונרית שליט"א כח לפסוק שצריך סניף מעורב?

אם הרב דרוקמן יגיד שצריך להפריד סניפים. יעשו את זה? אני מסופק מאד.

כשבנ"ע הוקמה והוחלט שיהיה מעורב, - את זה לא הקומונריות קבעו.

ושום קומונרית לא קובעת את זה, הם מגיעות לסניף עם מציאות כזאת. 

אצלנו לפני משהו כמו 13-14 שנים היה מלחמה ביישוב כי רצו להפריד את הסניף, 

הפרידו לנו את הסניף ומצאו חבר'ה בערב שבת תופסים טרמפים לכינרת, 

במקרה הזה - צריך סניף מעורב! 

יש כאלה שזה מתאים להם, 

תאמין לי מקומות שאצלם הסניף נפרד זה כי ככה מתאים להם וככה הסביבה שם, 

אני נגד נפרד, אני רואה מה קורה בסניפים נפרדים

אצל רובם ברגע שנכנסים לחב"ב מתחילה חגיגה עם בנים ובנות, מתחת לפני השטח. 

יהודי - סניפים בבנ"ע שיש להם ממש ממש סניף לבנים וסניף לבנות כמו באריאל כמעט ואין, יש ממש בודדים כאלה. 

לא בכל מקום צריך להפריד.

א. אני אפתיע אותך עם ציטוט של רכז הדרכה באריאל,רק שבי טוב: "יכול להיות שיום אחד יקום סניף מעורב של אריאל". כן כן.

אז מה ההבדל? העניין הוא שזאת לא הנורמה. אלא רק במקומות שבאמת צריך. ומי שיקבע את זה זה הרבנים.

באמת יש מצבים שעל פי התורה צריך שיהיה מעורב. אבל בדרך כלל לא.

ב. יש הרבה יותר משמועות לגבי הבעיה במחנה סיירים.

ג. בקשר לסניף ביישוב שלך. צריך להפריד בשכל. לקחת סניף שהוא כבר מעורב ולהפריד אותו זה בעייתי מאד וברוב המקרים   לא יעיל. אפשר אולי לעשות את זה שכבה שכבה,כשמתחילים מהקטנים שנכנסים.

לא רואה צורך להתחיל בשכבה שכבה ולא רואה מטרה וטעם בכלל להפריד. 

רוב הסניפים של בנ"ע זה סניפים שמתאים להם מעורב

למה? 

א. או כי הם וותיקים וככה כבר הסניף וזה צורת התנהלות כזאת.

ב. נורמה של סניף, כמו קיבוצים ומושבים שכולם ביחד

ג. מגיעה חברה חילונית/מסורתית שלא תגיע ותיחשף לקצת תורה וערכים אם לא יהיה מעורב. 

פשוט לבנ"ע מראש מגיעים חבר'ה חילונים וחפיפניקים - תנועה של עם - חלק מזה מתבטא דרך זה, 

לאריאל מראש מגיעים חבר'ה יותר חזקים שרוצים נפרד ועוד כמה דברים שנלווים לאריאל. 

מה שאני באה להגיד בתכלס, זה שהאידיאלים והערכים של בנ"ע ואריאל לא כ"כ שונים, 

אבל סוג האנשים בד"כ כן, אי אפשר להכניס תנועה כ"כ חזקה לסניפים שיש בהם לדוג' חילונים ולכן אני לא חושבת שיש צורך בכזה איחוד. 

יעקב וראובן לא רואים אותי ולכן אני לא יכול לסמן להם

יעקב נמצא במרחק מטר ממני אבל הוא עיוור, וראובן במרחק 3 קילומטר מעבר להר ורואה מצוין.

אני לא רוצה שותפות עסקית עם משה וששון.

אני לא רוצה שותפות עם משה-כי משה רוצה להקים מפעל לבדים, ואני בכלל מחפש עבודה בחקלאות, ועם ששון, כי ששון רוצה לעבוד על שטח גדול ולעבוד בצורה תעשייתית בזמן שלי אין כח לכל הבלגן הזה, ואני רוצה משהו קטן בהרבה.

זה לא אומר שהשוותי את יעקב וראובן או משה וששון, אלא שלעניין מסוים היחס אליהם יהיה אותו יחס.

יש 2 תנועות כי יש צורך בכך יש אנשים שהסגנון שלהם זה בנ''ע ויש שהסגנון שלהם זה אריאל..ברור שהייתי מעדיפה בנ''ע נפרד אבל בשביל זה צריך לשנות תנועה שלמה וזה לא נשמע לי הגיוני...יש עוד אפשרות שאריאל התפשרו ואני לא חושבת שבנושא כזה(מעורב\נפרד)צריך להתפשר!!!!!זו דעתי...

בכל מקרה יש סניפים נפרדים בבנ"ע שהם ממש כמו אריאל

כי אם יחברו את בני עקיבא ואריאל אז זה יהיה שהסניפים של אריאל (או להיפך בני עקיבא) יהיו תחת חסות בני עקיבא ויהפכו לסניף נפרד של בני עקיבא.... הכוונה זה לא לקחת את שני הסניפים שיש בעיר שלך, גם אריאל וגם בני עקיבא ופשוט לערבב אותם אז החיבור הוא בעייתי- כי מה יהיה במסעות ובמחנות??? הבנים והבנות יהיו ביחד בניגוד לאידיאולוגיה של אריאל? ואם יפרידו את המסלולוים והמחנות כדי שלא יהיה ערבוב אז מה יצא מזה? עדיין בני עקיבא ואריאל יהיו תנועות שונות....

לכן אני נגד....

בס"ד

שמישהו אמר שבמחנאות התנועות יהיו נפרדות,כל תנועה לעצמה-אבל בשאר ההוי יהיו ביחד..למה לא?!מחנכים אותנו על אהבת ישראל,איפה היא בפרקטי?! אנחנו סותרים את עצמנו לגמרי

את צודקת........

אני הייתי גם באריאל וגם בבני עקיבא ובאמת שזה לא אותם ערכים..אי אפשר לערבב את זה.

אבל מצד שני זה גורם לפירוד הציבור הדתי..שזה גם בעיה לא קלה..אז עוד אין לי ממש דעה..

מרגישה שאין לי את היכולת באמת לענות על שאלה כזאת

אין לי את כל ההסתכלות, אין לי את כל הידע.

ובכ"ז, ממה שכן נראה לי, ומנקודות מסוימות שעלו  כאן..

יש שוני בין בנ"ע לאריאל, אך כעת
כשבבני עקיבא יש סניפים נפרדים, האיחוד הרבה יותר אפשרי.
הערכים מאוד דומים,
הקדושה שתנועת אריאל דוגלת בה, בנ"ע יכולים להגיע אליה ונמצאים בה!

לא בטוחה שנכון כרגע לאחד,

מבחינת איפה שתנועת אריאל נמצאת כרגע (לא יודעת מה בבנ"ע) ,

אבל זה בהחלט בהחלט אפשרי.

יש עניין קודם לחנך לאחדות, לדעתי.

ויש צורך מאוד גדול בשתי התנועות!

(לא מכירה בכלל את עזרא, אז לא נוגעת בה כרגע..)

צריך לבדוק את הדברים טוב מאוד לפני הצעד הענק הזה.

אגב, אולי הנוער יתאחד?

כי בסכ"ה ה'פירות' של התנועה נראים ובאים בפועל בעיקר בנעורים.
אולי נאחד את כל העשייה הזאת למשהו גדול יותר?

(וכן, זה אומר שגם בגיל הנעורים, מותר לאהוב ת'שכן ולצאת איתו להתנדבות גם אם הוא מאריאל/בנ"ע)

|סת'בכתי)

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות