שבוע 1-6 – חודש ראשון

שבוע 6-10 – חודש שני

שבוע 10-15 – חודש שלישי

שבוע 15-19 – חודש רביעי

שבוע 19-23 – חודש חמישי

שבוע 23-27 – חודש שישי

שבוע 27-32 – חודש שביעי

שבוע 32-36 – חודש שמיני

שבוע 36-40 – חודש תשיעי

שבוע 41-42 – הריון עודף

אנונימית - שאלה נפלאה!! אני גם התחבטתי בשאלה הזו...

תודה!

שבוע 6 זה חודש ראשון או שני?

ו 10? שני או שלישי?

15?

וכו'...

מי שיפתור את החידה יקבל מדבקה!

אני מתחילה לספור כל שבוע ביום שני.

אז- יום שני שהייתי אצל הרופא לאו"ס ראשון,

 אמרתי לו שעברו שמונה שבועות מלאים,כלומר הסתיימו שמונה שבועות מהווסת האחרונה.

והוא תיקן לי את התאריך לשבוע 7.

כשהגעתי לשבוע 10(השבוע)

התלבטתי גם כן בשאלה הזו,

ואז אמרתי לעצמי-

בעצם מהיום שהייתי בשבוע 9,והתחלתי לספור: 9+1,9+2,וכו'

מאותו היום החיל השבוע העשירי,ועבר במלואו ביום שני הזה.

אז לכן יום שני הזה זה עשרה שבועות מלאים,ו10+1,10+2,1+3 וכו'

זה בעצם אומר- עשרה שבועות נגמרו ועוד יום,

שזה כמו שנחשב גיל של ילד: הוא בן שנה,רק אחרי שעברה שנה שלימה מהיוולדו.

ולכן-עשרה שבועות ועדו יום זה שההריון בן עשרה שבועות + כמה ימים שעברו,שהימים האלו הם בעצם הימים של השבוע ה11 שיעבור במלואו ביום שני הקרוב.

כלומר-זה לא השבוע ה11 בכבודו ובעצמו,אלא הימים של השבוע ה11,והוא יעבור במלואו לאחר שבעה ימים מסיום שבוע 10.

בכ"מ,יוצא מכאן,שברגע שאני ב10+1,+2,+3 וכו' זה כבר חודש שלישי,כי זה באמצע מהלך השבוע ה11.

ולכן מה שאני הבנתי-

בין שבוע 9 ל10,זה עדיין נחשב שני,

ובין 10 ל11 זה כבר נחשב שלישי.

שזה כמו שנחשב גיל של ילד: הוא בן שנה,רק אחרי שעברה שנה שלימה מהיוולדו.

ולכן-עשרה שבועות ועדו יום זה שההריון בן עשרה שבועות + כמה ימים שעברו,שהימים האלו הם בעצם הימים של השבוע ה11 שיעבור במלואו ביום שני הקרוב.

כמו שילד בן שנה וחודש-הוא בעצם חי כבר שנה שלמה+חודש ממהלך השנה השניה לחייו.

ואיך קובעים שעבר חודש לפי מה?

הכי פשוט לראות את תאריך הטבילה ולספור ממנו 9 חודשים.

תשימו לב שזה יוצא בדר"כ יומיומיים מהתאריך של הרופאים..

ככה אפשר בקלות לדעת באיזה חודש את

מצב הרפואה בישראל משגע אותי,

כאילו לאף אחד לא באמת אכפת ממך וממה קורה איתך.

הרופא שלי מבחינתו אני כרטיס ביקור, הוא מעביר, עושה אולטראסאונד ושלום.

הוא לא מכיר אותי, הוא לא מכיר את הרקע שלי (כמובן שבאותו רגע שאני יושבת מולו הוא יודע, אבל שניה אחרי זה לא. כנ"ל בביקור הבא שלי)

אם יש לי בעיה אני אמורה לפנות למוקד, ובמוקד יקבל אותי גם רופא חד פעמי, שלא מכיר אותי ואת הרקע שלי.

וככה אני מרגישה בין הכסאות.

אני אתן פה את המציאות האידיאלית בעיניי.

רופא הכפר, מכיר אותך מהרגע שאת עובר בבטן של אמא שלך, מכיר את כל מחלות הילדות שלך, הבגרות שלך, בטח ובטח אם יש לך רקע של הפלות או היריונות לא תקינים.

את מגיעה אליו והוא פשוט מכיר אותך.

זה הזוי שהמוכר בסופר מכיר אותי. והירקן, והגננת של הילד. אבל הרופא שלך, שאחראי על הבריאות שלך פשוט לא. ולא מעניין אותו גם.

ממש מתסכל אותי.

אתן שתי דוגמאות, אחד שהתחילו לי ההכתמות ביקרתי במיון ונצפה המטומה, שלחתי לרופא באפליקציה שאולי אני אמורה להתחיל לקחת דופסטון או פרוגסטרון (רק כי אני פשוט יודעת את זה!)

והוא, שלח לי הפניה לתרופה וזהווווו אבאאאא זה משגע אותי.

מקרה שני, אני באה לרופא אחרי בדיקה היריון חיובית ודימום בקטנה, הוא שם מטמר ולא רואה שק היריון, הוא אומר לא נורא, תבואי עוד יומיים לביקורת.

אני אומרת לו- דוקטור, אם לא רואים שק ויש בטא גבוהה זה יכול להיות חוץ רחמי (שוב, כי אני פשוט יודעת את זה, וטיפלתי בנשים שכמעט מתו מזה) הוא אומר נכון בגלל זה תחזרי לביקורת. אם יש משו חריג תפני למיון.

כמובן שפניתי למיון ונמצא היריון מחוץ לרחם.

כשהשתחררתי אחרי טיפול אבל עדיין עם בטא גבוה ושק היריון איפשהו בחלל הבטן נאמר לי לעשות מעקב בטא.

וכשבאתי לפנות לרופא שלי, הוא בכלל הודיע לי שהוא יוצא לפנסיה. וככה הייתי שם שק היריון בחלל הבטן, עם תופעות של אחרי מטוטרקסט ובלי רופא נשים. בכלל.

זה משגע אותי.

סוף.

תודה שקראתם. 

זה באמת מצבים לא פשוטים

אבל חשוב לי להגיד שזה ממש לא כל הרופאים...

יש לי 2 רופאות משפחה שהייתי מטופלת שלהן (אחת במקום הקודם שגרנו ואחת פה)

שהן ממש זוכרות אותי, יודעות להגיד מה היה בביקורים קודמים,  מתעניינות, זוכרת מה אני ובעלי עושים, שמחות איתנו בלידות ונתנו מענה גם בקשיים רפואיים.

הן שתיהן נתנו לי את המספר פלאפון שלהן. אמרו לי לשאול כשיש צורך.

הרופאה נשים עכשיו באמת פחות כזאת, אבל הרופאות משפחה נתנו לי מענה גם למצבים האלה

(בהריון של השלישי הייתי עם הכתמות והרופאת משפחה היא זאת שדאגה לי, נתנה מרשם לתמיכה,  התייעצה עם הרופא נשים שהיה לי אז וביחד נתנו לי טיפול)

אבל באמת זה שלא נותנים את כל המידע הרפואי זה מתסכל.. 

גם הרופא משפחה שלי הוא יותר מכיר אותי.

התסכול הגדול הוא כלפי רופאי נשים.

לדעתי זה תלוי בנאדם.

הרופא משפחה שלי, לא רק יודע את הרקע, גם מגלה אחריות כלפי ושולח את האחיות להתקשר אלי כשאני צריכה בדיקות תקופתיות.

לדוג'- אני צריכה מעקב עיניים שנתי בגלל סוכרת- בגדול זו אחריות שלי, נכון? שתביני שאני מקבלת מהאחיות טלפון תזכורת+קביעת תור (אפילו לא צריכה לטרוח לחפש לי תור לרופא עיניים..)

אפילו קבלתי לא פעם טלפון מבית המרקחת שמבררים איתי שאני לוקחת את התרופות שאני צריכה.

אחרי אחת הלידות, כשקצת שקעתי ולא עשיתי את הבדיקות אחרי הלידה, הרופא עלה על זה אחרי תקופה, הם התקשרו להזכיר לי לעשות בדיקות, לקבוע לי תור, אחרי שהתקבלו התוצאות האחות הזכירה לי ללכת עם התוצאות לרופא וכשלא עשיתי את זה, קבעו לי תור כדי שאגיע..

חח

יודעת שרמת אחריות כזו היא נדירה אבל שתדעי שזה קיים.

היתה לי גם רופאת נשים שנתנה לי את המס' האישי שלה כדי שאסמס לה בוקר בוקר רמות סוכר בדם (כשהיתה לחוצה שאהיה מאוזנת).

כותבת את כל זה כדי שתדעי שזו מציאות אפשרית ושאם יש לך אופציה, אולי כדאי לחפש ולעבור לרופא שמגלה אחריות קצת יותר רחבה לגבי המטופל שלו.

הזיה עם החוץ רחמי. מה חשב לעצמו? אפילו ברמת תביעה על רשלנות (כלומר לדאוג לעצמו) היה ראוי שיגלה יותר אחריות..

חיבוק.

כל הדברים שאת מתארת שטחיות התקשרו, זה תפקיד של האחיות, יש מערכת שמקפיצה להם מתי מטפלים כרוניים צריכים להגיע לביקורת והן מתקשרות

זה לא אומר שהרופא שלך לא טוב אבל בהחלט יש מקום להעריך את האחיות שעושות את עבודתן נאמנה

מהן לפנות אלי.

גם האחיות וגם הרוקחת.

ציינו באזני שזו בקשה שלו והן רק מבצעות את הטלפון..

אז כנראה בכל אופן הוא מעורב

הרופא שלי לא מכיר אותי אישית, כי אם כן זה היה מביך חח

אבל מכיר את הרקע וזוכר מה היה ואני יודעת שמה שאני שואלת אותו הוא מתבסס על כל ההריונות הקודמים שהייתי אצלו.

זה ממש משנה את ההרגשה והחויה.

או באזור.

זוכרת מטופלות. הייתי ממש המומה שזכרה אותי

וגם עונה ממש מהר עונה לפניות דרך האתר

מעריצה נשות צוות בבתי חולים

לצערי מכירה מקרוב ואתן עובדות סופר קשה!!!!!!!

לגבי מצב הרפואה-מסכימה עם כל מילה

ואם הוא ממליץ על שמירה

את צריכה למלא טפסים והוא מגיש לביטוח לאומי

ושם יש ועדה שבוחנת את הסיבה לבקשה

ואז או שמאשרים ואת יוצאת לשמירה עד הלידה (ומקבלת דמי שמירה עד 10 אלף)

או שאת לא מקבלת ואולי יכולה לערער שוב

נראה לי שמשלמים אחרי מספר שבועות

במידה וכל הטפסים תקינים.

ומה הכוונה איך זה עובד עם העבודה שלך?

את צריכה להראות להם את האישור שמירה של ביטוח לאומי וזהו. 

שמומלץ מנוחה והמנעות מאמץ. וכתב לי שביטוח לאומי מטפל בזה.

אז הוא שולח את הטפסים? בכלל אין לי איך לתקשר איתו. הרופא משפחה שלי גם יכול לשלוח?

10 אלף לכל התקופה עד הלידה? יש לי עוד 7 חודשים, והמשכורת שלי היא סביב 11

תנסי להכנס לאתר של ביטוח לאומי ולראות אם יש בקשה שנפתחה

ואם לא תצרי איתו קשר שיפתח 

ממה שאני יודעת רק רופא נשים יכול 

לביטוח הלאומי

את צריכה שיהיה כתוב במפורש בטופס התביעה לביטוח הלאומי בילק שהרופא ממלא המלצה לשמירת הריון + תקופה +  סיבה שהיא אחד מהסיבות המתוארות בטופס התביעה לשמירה

ובנוסף.להחתים מעסיק ולשלוח

בשורות טובות וחיבוק♥️

ורופא משפחה יכול לעשות את זה?

הרופא נשים כתב שתי מילים, מומלץ מנוחה הוא לא כתב שמירה

לרופא תעסוקתי שיוציא לך הבהרות למה מותר ומה לא, ולהגיש שמירה בגלל אופי העבודה אם אין אפשרות לתת לך את ההקלות האלה. המעסיק צריך להצהיר בטופס בחלק שלו שאין לו עבודה לתת לך שתואמת את ההנחיות

אבל ההמלצה הכי טובה היא שהרופא נשים ירשום בעצמו שמירה. ואת צריכה לבקש את זה במפורש.

בדקתי שוב, כתבתי את זה ממש ברור.

מה יותר מזה אני יכולה לעשות?

ללכת אליו לא אופציה כי אין תורים 

זה הרבה יותר ברור ככה בעיניי. גם פנים מול פנים הייתי מבקשת - באתי לקבל המלצה לשמירת הריון כי..

לעשות תור לרופא נשים. להדפיס מהאתר של ביטוח לאומי את הטפסים של השמירת הריון ולבוא עם זה לרופא שימלא לך במקום ויחתום.

את זה את מגישה לביטוח לאומי יחד עם כל הטפסים שיש לך מהמוקד/ מיון לגבי ההמטומה והדימומים. את יכולה כמובן לשלוח את הטפסים עם המזכירה שתכניס לו אבל לדעתי עדיף שתשבי מולו והוא ימלא.

זה קישור לטופס: תביעה לתשלום גמלה לשמירת הריון (330) - אמהות | ביטוח לאומי

ביטוח לאומי משלם רק אחרי שעברו 30 יום בהם לא עבדת, אבל אפשר להגיש את התביעה כבר לפני והם מאשרים או דוחים. אם הם דוחים תשתמשי בימי מחלה, אם יאשרו (מה שלצערי לא ממש ברור שיקרה) אז אחרי שיעברו 30 יום מאז שהפסקת לעבוד הם יעבירו תשלום.

הבעיה שבגלל שאמרתי שאני עוזבת את העבודה אני אצטרך להתחיל מקום חדש. וקשה לי להאמין שירצו לקבל אשה בחודש שביעי, זה מעפן

וזה עבודה פיזית ברמות, וקשה.

חשבתי שאני אעבור מחלקה וזהו, אבל אז באה ההמטומה 

הם משלמים גם לפני שעוברים 30 יום. מנסיוני כהר פעמיים

זו גמלה מחליפת שכר ועל כן אין סיבה שתיפגע בשכר ולא ייכנס לה כסף. ניתן להגיש מיידית עם קבלת ההמלצה בלי קשר לכמה ימי מחלה יש לה. (לי לא היו כמעט בכלל)

אגב - הם יכולים לדחות את התביעה. ממליצה להגיש במקביל את הטפסים (לא של ביטוח לאומי) אלא את ההמלצות הרפואיות וההיסטוריה גם לחברת הפנסיה אם בפוליסה של אבדן כושר עבודה יש גם חלק של שמירת הריון, אפשר לקבל תשלום גם מהם במידה ואת טוענת לאבדן כושר עבודה (אבל אז תצטרכי כנראה גם אישור רופא תעסוקתי ועוד)

ותסבירי שאת אמורה לקבל שמירה ושאת רוצה שיחת טלפונית עם הרופא כי את לא מרגישה טוב ולא יכולה לתפקד

תאמיני לי שיתנו לך .אין כזה דבר .

לצערי במערכת הרפואית צריך להקצין כדי שיתייחסו ברצינות.

זה פרוצדורה ארוכה להשיג

קחי  שבוע שבועיים ימי מחלה

ואני לא יודעת מתי זה יעבור. כל עוד אני נחה אין הכתמות.

אתמול עשיתי קניה, קצת הייתי על הרגליים קצת סחבתי ירקות לא מטופל ששוקל מאה קילו, וחזר הדימום.

אז איך אני יודעת מתי אני יכולה לחזור? ולחזור למחלקה חדשה ואחרי יומיים לצאת שוב זה לא לעניין 

זה דבר נפוץ בתחילת הריון

ובדרכ  עובר תוך כמה שבועות

ואז חוזרים לגמרי לשגרה

קשה לי להאמין שבשלב כזה איזה רופא שבעולם יתן שמירה על המטומה.

רק אם בשלבים מתקדמים היא עוד לא נספגת.

בכל אופן, ממש לא הייתי הולכת אפילו עוד יום אחד לעבודה. זה נשמע שזה מסכן את ההריון. לוקחת ימי מחלה בינתיים

מהניסיון שלי הכי אמינות

אף פעם לא טעו, זיהו מוקדם (הבדיקות שמיועדות ללפני האיחור) ולא היה איתם פסים דמיוניים חצי שקופים כל מיני דברים כאלה שראיתי בחברות אחרות

ואני תמיד משתמשת עם הבדיקות האלה

מזל טוב, בשעה טובה 

עשיתי בדיקה. יצאה דווקא שלילית. פעמיים. קצת מוקדם,

באותו חודש, כנגד כל הסיכויים.

מאז, אני פחות האמנתי בבדיקות האלו דווקא. 

לא תקבלי אותו גם חמש דקות אחר כך אלא לפחות שעה כי את הולכת להתאוששות..

ואני עם ההרדמה הייתי כל כך מטושטשת שבקושי הצלחתי לראות את התינוק ולהבין שהא נולד,  בטח לא להניק אותו .. (בניתוח מתוכנן עם הרדמה מקומית)

(לצורך ההשוואה, אחרי לידות אני מחבקת ומניקה ממש בנחת. בעלי צריך כל פעם לבקש ממני לשחרר גם לו את התינוק לכמה דקות כי מבחינתי להישאר ככה שעות😍🫣)

אז זה כן קיים, אולי לא תמיד מסתדר בסוף

זה לא אומר שאי אפשר לנסות

חברה שלי ילדה שם וממש מרוצה

ומאוד קשובים ליולדת ולרצונות שלה .

אבל הם לא נותנים להחזיק,רק לנשק לשנייה וזהו

אבל כן ראיתי אותו יוצא כי שמו משהו שקוף כזה וזה היה מדהים

ביררתי על זה הרבה לפני הקיסרי האחרון שלי.אני גרה בירושלים, וחשבתי לנסוע לבית חולים מחוץ לעיר שיש בו קיסרי ידידותי. בסוך החלטתי שזה יותר מדי שיגעון.

לקחתי רופאה פרטית, ואמרתי לה את כל מה שהייתי רוצה שיהיה במסגרת האפשר.

אני אישית לא רציתי שיורידו את המחיצה כי זה מלחיץ אותי, אבל כן נתנו לי את התינוקת מיד אחרי שהוציאו אותה והיא הייתה על החזה שלי. אחר כך ניקו אותה ועטפו (בחדר ניתוח קר, אז אי אפשר להשאיר את התינוק לא עטוף), ואז החזירו לי אותה וניסיתי להיניק אותה. זה לא ממש הלך לצערי... ולקחו אותה די מהר החוצה כדי שלא יהיה לה קר. בעלי הלך איתה, ובמחלקה ניסה לתת לה מהקולסטרום שקצת הצלחתי לשאוב לפני הלידה במחלקה. בעיקרון הוא גם החזיק אותה קרוב אליו, כדי שתרגיש חמימות הורית...

בהתאוששות היה לא קל... כי זה חדר התאוששות כללי של ניתוחים, והייתי לבד... אבל שמעתי שירים מחזקים ומרוממים באוזניות, וניצלתי את הזמן כדי להתקרב לה'...

ילדתי בשערי צדק, אבל ביררתי גם אצל רופאה בעין כרם ופחות או יותר היא אמרה שיהיה אותו דבר.

שיהיה בשעה טובה ובבריאות!

אני גרה באזור ירושלים ונסעתי במיוחד ללדת שם.

בשבילי זה היה שווה מאד.

לי מאד חשובה האפס הפרדה (ולא רק ביות מלא) ולצערי לפחות כשאני ילדתי לא היה את זה בבתי חולים באזור ירושלים. ההרדמה היא שונה כך שאת לא מטושטשת ויכולה להניק בחדר הניתוח וחדרי ההתאוששות מותאמים לזוג ותינוק (ויש רק 2 נשים בכל החדר). ילדתי בניתוח "קיסרי זהב" והיה לי מיוחד ממש (ובחיים לא האמנתי שאגיד את זה על ניתוח קיסרי. כל כך ניסיתי להימנע ממנו)- באופן יחסי הרבה שליטה בתהליך.

גם החדרים במחלקה שווים וזה חדר לבד ובן הזוג או מלווה אחר יכול לישון שם בנחת.

מצוות המחלקה לא התלהבתי בכלל. אבל זה לא לידה ראשונה שלי ולא היה כזה אכפת לי.

היו לי ניתוחים גם בעין כרם והייתי בביות מלא (חובה מלווה אחרי קיסרי לדעתי) וחוץ מההתאוששות שהייתי לבד אז מהבחינה הזו זה גם היה בסדר (אבל לא מבחינת חווית הניתוח)

אז אני ילדתי ניתוחים בעין כרם.

לצערי החדר התאוששות כללי ונפרד מהתינוק.

אישית כשהיה לי מתוכנן כן בקשתי שישימו עלי והכל. אבל יצא והיה צריך גם קצת טיפול ולא היה רלוונטי. התבאסתי כי חיכיתי לחוויה אחרת מהחירום. אבל לפחות בגלל שזה כן היה בתכנון ובשליטה בעלי הלך איתו עם הנחיות שלי. ישב איתו עור לעור. וגם עשיתי ביות מלא עם ליווי שהתארגנתי עליו מראש. בשונה מהחירום שאף אחד לא שאל אותי שום דבר, היינו במחלקות הרגילות וקיבלו מטרנה כשהייתי בהתאוששות.

יש לי חברה שבלניאדו צעקה התעקשה אחרי ניתוח חירום והצליחה לקבל התאוששות בחדר לידה קטן או משהו עם הבעל והתינוק. ראיתי בפייסבוק הרבה דברים טובים על קיסרי זהב בוולפסון.

מאמינה שאני אחזור לעין כרם בגלל סיבה אחרת אישית. בסופו של דבר גם אם אין שליטה מלאה במתוכנן יש שליטה מסויימת. עדיין התחושה שלי שהקטן עם בעלי ומחכה לי להנקה כבר היתה אחרת. 

קיסרי מתוכנן, יש להם קיסרי זהב עם אפס הפרדה אמיתי, הנקה בחדר ניתוח, דולה מטעמם..

תסתכלי קצת בעמוד של מיכל אטלן היא הדולה שלהם

לדעתי זה תלוי מי איתך באשפוז ומי עם הילדים בבית וכו. כי אם מהבחינה הזאת זה מסתדר, אז תכלס זה רק נסיעה אחת בחזור (שהיא קשה!!! אני השתחררתי מוקדם תוך 48 שעות, נסעתי 40 דק' הבייתה וכל במפר הרגשתי שאני נותנת כיף לאלוקים) ובעיניי שווה את זה כדי לצאת בחוויה טובה מהניתוח ולא חלילה להפך🙈

נקודה כזאת שהיא המרכז של העקיצה, הנקודה שהעוקץ נכנס. אם לא, אז זה לא בטוח עקיצה..

אם צצים עוד ועוד בכל מקרה הייתי הולכת להיבדק

לפחות לחלקן

אבל אין עליי איזה חרק שמטייל ועוקץ

אז אני לא מבינה ממה זה

כבר התקלחתי מאז כמה פעמים גם

יש לי מחר תור אצל האחות למעקב הריון עודף 

אז אני אשאל אותה על זה כבר

אבל מעניין אותי אם מישהי כבר קרה לה כזה דבר ואם יש לזה פתרון

כל הגוף מגרד ליייי

כי אני עם פלאפון כשר...

היה לי כזה סיפור עם ילדה שנעקצה וגילינו שזה פרעושים שהביאה איתה מהחצר האחורית....

עשינו חיטוי מלא לכל הבית....

מצרפת לך מהבינה, אולי יעזור. 

תחפשי בבינה תמונות, אולי יעזור לך לזהות. רפואה שלימה.

הגיוני שרק אני נעקצת ובעלי לא? 

כמה בכל מקום,  בכמה מקומות (2-3) זה חרק שחור פצפון, והוא קופץ, 

אז חיטאנו את כל הבית, חדר, חדר, עם אקונומיקה, כולל הזזת מיטות, והחלפת מצעים ומגבות בכל הבית.

ב"ה שנגמר בזה.

יש גם פשפש המיטה, שזה סיפור הרבה יותר מסובך.

והתינוקת שישנה מיטה לידה, לא נעקצה בכלל.

יכול להיות שיש כמה שהבאת איתך, ואת נעקצת מהם בלילה.

ואם זה איזה פריחה, בד"כ מגיע עם חום.

אם זה רק עקיצות, סביר שזה ממה שהבאתי למעלה.

מקווה שזה לא משהו מסובך

איך אני יכולה למצוא אותם?

זה ממש קטן?

אבל כמובן שאני לא רופאה ולא ראיתי אותך

אבל זה לא נראה פריחה

יותר כמו מלא מלא עקיצות בכל הגוף

ולא מוצאת שום יצור שעוקץ אותי

כבר התקלחתי כמה פעמים וזה ממשיך להתרבות

זה מתרבה גם כשאני לא בבית

ועם בגדים שונים

עכשיו אני לא יודעת אם זה מלחיץ או מרגיע חחח

טוב נשאל את האחות מחר

תודה לך💕

גם אני חשבתי שזה עקיצות וגם חשבתי שהן מוזרות וזה היה גם מתחת לבגדים אז ממש מוזר.

בסוף מסתבר שזה היה איזה תגובה אלרגית, עד היום אני לא יודעת למה.

הרופא משפחה נתן לי פניסטיל טיפות ושלח לרופאת נשים, הרופאת נשים שלחה למיון, עד שהגעתי למיון הפניסטיל כבר ממש עזר וזה התחיל לעבור אבל שם ממש בדקו אותי וגם ביקשו לתת לסטודנטים לראות וזה היה להם כאילו תופעה מוזרה מאוד... כל הבדיקות יצאו תקינות וכאמור הפניסטיל עזר והגירוד עבר וזהו. אחרי שבוע חזרתי למיון ללדת.

היה לי משהו שהתחיל כעקיצות והמשיך כפריחה. מגרד ברמה מטורפת. התברר בסוף כ PUPPP

תופעה שמתרחשת בעקרון בהריון.

יש מצב שבאינטרנט תראי תמונות של פריחה בצורה כמו מדליונים. זה האופייני. אבל זוכרת בפירוש שהתחיל אצלי כנקודת מגרדות והייתי בטוחה שנעקצתי..

מציעה לראות רופא עור.

לגבי פניסטיל, ממה שזכור לי זה בעייתי בהריון.

הרבה בריאות! תרגישי טוב

הזריחה מוקדמת, בשעה כזו כבר יש הרבה אור.

אפשר להתעקש להחזיר למיטה עד השעה שבא את מוכנה שיקום, גם אם לא עייף. עובר עם הגיל (ולפעמים לא 🤭)

ניסינו להחשיך לחלוטין את החדר,

ניסינו לשחק עם שעות שינה,

עבר עם הזמן, וזה לקח די הרבה זמן 😵‍💫 

להסביר שזה לטובתה ושאוהבים אותה ושסומכים עליה ןשגדולה ושזה יעזור לה. כיסינו נישקנו יצאנו מהחדר. אחרי  3 או 5 דקות בכי לא זוכרת כמה, על השעון נכנסנו החזרנו למיטה (יצאה ממנה אבל משום מה לא יצאה מהחדר) אמרנו שוב את כל זה, נישקנו וחוזר חלילה. חיכינו את אותו מספר דקות, ושוב.

אחרי חצי שעה נרדמה.

בלילה למחרת רבע שעה.

אחרי כמה לילות הסתדר.

בלוח ייעודי שהכנתי. אחרי שבוע של מדבקות קיבלה צעצוע קטן נניח בלון, כל מה שהחלטתי עליו מראש ושידעתי שתרצה.

ציירתי מראש את הבלון בלוח כדי שהיא תדע למה לצפות במשך השבוע.

כל בוקר החמאנו לה על איך ישנה לבד כמו גדולה ועשינו טקס שלם מהדבקת המדבקה.

הוא אמור אם אני לא טועה לישון בסביבות 13 שעות ביממה, כולל השנ"צ, אז זה נשמע באמת מעט מדי אלא אם השינה האחת שלו מאוד ארוכה.

הוא נראה עייף במהלך היום? כמה לפני השינה בערב הוא מתחיל להיות עייף?

אם הוא ערני ושמח ומתפתח יפה אז כנראה שהוא ישן כמה שמספיק לו ואז הפיתרון לבוקר צריך להיות קיצור של שנת צהריים או להשכיב מאוחר יותר בלילה.

אם הוא כן עייף ועצבני במהלך היום אז כן הייתי מתאמצת יותר להחזיר לישון בבוקר.

ולגבי התעוררות באמצע הלילה, אני לא הרגשתי שיש לי אפשרות לשנות את זה, הילדים שלי שניהם היו קוראים לי בלילות הרבה אחרי שנגמלו מהנקת לילה, הגדול אולי בסביבות גיל ארבע הפסיק (לפעמים הוא כן מתעורר וקורא לי לכסות אותו אבל זה כבר די נדיר) השני בן שנתיים וחצי עובר לחדר שלנו בכל לילה קבוע. אבל כשהוא ישן אצלנו בחדר הוא ישן טוב ולא מעיר אותי באמצע.

כן ממליצה לןודא שהתנאים אופטימליים- טמפרטורה נעימה, ביגוד מתאים. לפעמים מתעוררים כי חם מדי או קר מדי.

קימות במהלך הלילה, ממה שאני יודעת אם הוא חוזר לישון די מיד זה תקין. לא יודעת אם יש דרך להפסיק

יש מצב שהוא ישן פחות מדי שעות, ואז דווקא אם מקדימים את השעת שינה הוא יכול לישון יותר גם בבוקר. תנסי כמה ימים להקדים לו ל6 וחצי בערך ותראי מה קורה...

זה לאו דווקא יעזור להתעוררות מאוחרת יותר בבוקר - יש סיכוי שכן,

אבל זה פשוט יתן לו שעות שינה שהוא זקוק להם - יש ילדים שמתעוררים מוקדם בבוקר בלי קשר לשעה בה הלכו לישון 

מאוחר.

כמו שכתבתי, אצלי זה היה שעון ביולוגי פנימי קבוע ועקשן שלא הושפע משום דבר.

תני לזה לפחות יומיים שלושה ותראי איך העניינים מתקדמים. 

זה גרם לה לקום יותר מאוחר

וכמה זמן?

אני יודעת אצלנו,

שהקטן בן שנה ושמונה לא הולך לישון לפני שיש פער של 4 שעות מקימה לשינה.

מתעורר משנת צהריים ב 14, משכיבה לשנת לילה ב 18

אם מתעורר ב 15, לא מנסה לפני 19 וכן הלאה

בבוקר, שני הילדים - גם אם ילכו לישון ב 23, בשש שניהם על הרגליים!!!!

שניהם, מתעוררים ביחד. גם כשהם בחדרים נפרדים.

אני ממש מבינה את הקושי

לא להקדים שעת שינה, לא לאחר, לא חושך מוחלט, לילד היה שעון ביולוגי וזהו. הוא ישן רק 10 שעות כל לילה והרופאה אמרה שזה תקין ויש ילדים כאלה. לא היה נראה עייף בכלל במשך היום. תקופה לא קלה, הייתי צריכה לישון מאוד מוקדם כדי להצליח לתפקד ככה

השתפר לקראת גיל 4.5

ועדיין מידי פעם זה קורה לו

שולחת חיבוק, זה קשוח..

סליחה שלא עונה לכל אחת, עונה בכללי בתגובה אחת-

לצערי האטימות של הדירה שלנו לא משהו ובכל מקרה נכנס אור יום עם זריחה. אולי שווה לי לקנות וילון פשוט שיחסום את האור.. למרות שרואה בתגובות שזה לא חד משמעית עוזר.

לגבי השינה במהלך היום - בגלל אילוצי מעון הוא ישן סביב שעה וחצי ב11 בערך, משתדלת שלא יישן שוב במהלך היום. האמת הוא די עייף, גם לשינה בבוקר וגם כשחוזר מהמעון, קשה להשאיר אותו ער. הוא אמור להיות ער בקלות 6 שעות או שזה יותר מידי לדעתכן בגיל הזה?

השעות בבוקר

אפשר אפילו שעתיים פלוס

(לי זה נשמע שהוא ישן ממש קצת, לפי מה שאני זוכרת, בגיל הזה אמורה להיות שנת לילה של 11-12 שעות ועוד שעה וחצי- שעתיים שנצ)

חושך גמור בלי שום פס של אור,

אם הוא יקום בחמש וחצי תתנהגי כאילו הוא קם באמצע הלילה... שששש... שים ראש במיטה.... מים... מה שאת רגילה.

וואי זה נשמע מתיש בטירוף 

אצל אחד זה היה בשעון חורף והשתפר כשעברנו לשעון קיץ.

ואצל השני שהיה בשעון קיץ עבר אחרי תקופה של חגים שהשכבנו מאוחר והתרגל לקום מאוחר גם אחרי החגים.

היה ככה בגיל הזה

היום בן 3 וקם באיזור 6:45

זה פשוט השתפר עם הגיל

נסי להחליף טיטול כשאת הולכת לישון. ביושך. ליד מנורת לילה קטנה, או אור מחדר אחר. בלי לדבר. רק לעשות...

ואם הוא ממשיך להתעורר, בקשי מאבא שלו שיכנס. ישכיב אותו חזרה. בלי לדבר.

אולי אחרי כמה ימים הוא יבין שאין בזה שהוא מעיר אותך מוקדם תועלת, אבל את איתו ושמחה ומשחקת איתו בבוקר. נניח ב7. 

בהצלחה בכל שיטה שתבחרי.

הרבה נחת!!

יש לה מרקם קצת שונה אבל אני אוהבת

אפשר כמובן חלומי מטוגן/ אפוי

מוצרלה בייבי  או בוראטה לסלט קפרזה

פרמזן - סלט קיסר 

גם נמצא בנוזלים.

(אולי כי אני לא רואה בזה בעיה;))

אולי מוצרלה מגורדת כמו גבנ"צ גם יכול לעבוד? לא יודעת..

קיצר, לא יודעת.

גם יודעת שמוצרלה מגורדת זה לרוב לא במים אז אין בעיה

גם פטה נגיד אפשר להעביר אפיה או צריבה(בולגרית לדעתי תתפרק)