אצלנו במשפחה יש כלל ברור- אבא ואמא זה אותו דבר ואם מישהו מספר משהו לאבא/אמא, השני יודע על זה גם.

הילד בוחר אם הוא רוצה לספר או שאבא ישתף את אמא וכד'

דווקא כאן אני חושבת שחשוב מאד להסביר לה שאת משתפת את אבא כי הוא אבא שלה ואצלנו במשפחה אין סודות מההורים. ולא בינכם.

אם היא רוצה היא יכולה לספר ואם לא את תספרי. דווקא בגלל שהיא נפגעה מהצד שלו לדעתי את חייבת לשתף אותו.

תחשבי איזה "מפלצת" את מגדלת בתוך הלב שלך עכשיו. את חייבת את בעלך איתך בסיפור. למענך, למען הילדה ולמען בעלך.

את לא יכולה להחזיק את זה לבד

גם אם זה היה מהמשפחה שלך ובטח אם זה מהמשפחה שלו

שניכם צריכים לטפל בזה יחד

הבטחת

זה בסדר לא לקיים במקרה זה

ובתך בשלב זה לא צריכה לדעת ששיתפת 

אני מהצד של הבת שלך

זוכרת את אמא שלי בדיוק ככה

אולי רק אומר - להתרכז בעיקר בכמה שהיא אמיצה ששיתפה. לחזק אותה ולהאמין בה שהיא יודעת מה טוב לה, טיפול או לא טיפול.

אני חושבת שטוב ששיתפת את החוויה שלך. את יכולה לספר לה גם שלצערנו זה ממש לא נדיר, וכל אחת חווה או תחווה הטרדה מינית באיזשהי צורה במהלך חייה.

וכן אני חושבת שצריך לפתוח ולשתף, כי אולי היו עוד בנות משפחה שנפגעו.

השאלה אם לפתוח את זה יגרום לריפוי?

וגם פחדתי להגיד לה שזה לא נדיר וכמעט כל אחת תחווה משהו באיזשהו שלב - בשביל שהיא לא תחשוב שכמעט כל הגברים ככה ויווצר לה מצב שהיא לא תסמוך על גברים בעתיד

אני חוששת שאמא שלו, חמותי שהיא באמת אישה מיוחדת תצא להגנתו ותגיד שהוא היה רק ילד או דברים כאלה ואולי בכלל לא יתנו לזה מקום

הוא חייב לדעת.

ובתור המשך אולי להתייעץ עם אשת מקצוע שתדע מה נכון לכם 

מתארת לעצמי כמה רגשות משתוללים בך

כעס, אשמה, חרטה רחמים

זו באמת מורכבות ממש ממש לא פשוטה.

מצד אחד צריך לעשות דין לדברים האלה. מה אם יש עוד שפגע בהם? גיל 15 זה ממש לא כזה צעיר.

מצד שני אי אפשר  להגיד באמונה ולעשות דברים בניגוד לדעתה.אם יש משהו שחשוב להחזיר לנפגעי פגיעה זו תחושת לשליטה ומה לעשות עם המידע הזה זה צריך להיות בשליטתה.

טוב שסיפרה לך.

כן הייתי מתחילה טיפול או שיחות. זה לא בתת מודע שלה, עובדה שהיא זוכרת.

אם את מכירה את יפה צוקרמן, תעקבי אחריה, שווה להתייעץ איתה היא אלופה ממש.

אני זוכרת את עצמי בגיל ההתבגרות, מפוצצת בהורמונים ובמתח מיני שלא ידעתי מה לעשות איתו.

גדלתי בבית שלא היה בו מידע על הנושא בכלל, ועד גיל 17 לא ידעתי שבני זוג בכלל נוגעים אחד בשני, קל וחומר שלא ידעתי שהם נוגעים נגיעות מיניות.

ממש לא נעים לי להגיד, אבל גם אני עשיתי לפעמים דברים כאלה.

לגמרי בתמימות ובחוסר מודעות.

אני בן אדם נורמטיבי, נשואה עם ילדים, ואם מישהו ירצה להרוג אותי או לנתק איתי קשר או לפרסם ברבים את מה שעשיתי כל כך בתמימות - זה ממש ממש יפגע בי.

וזה גם לא הוגן לדעתי.

אם ילד מתבגר, שנתון בסערה הורמונלית שייתכן שהןא אפילו לא יודע מה היא אומרת, נוגע בילדה קטנה מעל הבגדים וזז, אז אולי צריך לטפל בילדה, אבל אין שום סיבה לשנוא אותו עד כדי כך לדעתי.

ואת מבינה מה דבר שהוא בסדר ומה לא בסדר

הרי לא היית עושה את זה מול אנשים או מול ההורים?!

סליחה על הבוטות -- גם אני הייתי הורמונלית ונגעתי בעצמי אבל לא חשבתי לפגוע באחר בשביל זה 

אין לי שום מצפון. אני מבינה שהתנהגתי נורמלי לגילי, בהתחשב בנסיבות.

(כלומר חושבת שאם הייתי יודעת משהו על העניין זה לא היה קורה)

אני רק חוששת מכל האנשים שעל כל מבט קטן לא במקום עושים שיימינג וצועקים על פגיעה מינית.

אבל הסיטואציה שקרתה במקרה הזה נראת לך נורמלית?

נער שלוקח ילדה בת 5 ונוגע לה באיזור צנוע , מושיב אותה עליו ועושה תנועות כאלה זה תואם גיל?  

שאלוהים יעזור לי  אני אבדתי היום

היה לא בסדר והפסיק מייד?

הוא נגע לה באיבר.

בכל מקרה לדעתי צריך לקחת בעירבון מוגבל כל מה שמתבגר עושה אם זה לא אונס.

זו דעתי.

לא. לא לוקחים בערבון מוגבל מה שמתבגר עושה

כל אחד אמור לדעת לא לפגוע באדם אחר.

המתבגר שלא יטופל כמו שצריך ייהפך לאנס כשיגדל אם לא יהיה לו ברור חומרת הדברים ואם לא יטפלו בזה

זה ממש טעות מה שאת אומרת

מתבגר יכול לעבור דברים בגלל שינויים הורמונלים

כל עוד הוא עם עצמו בלבד

אין נער/ה שלא מבין שלא נוגעים באחרים

עובדה שתמיד זה בסתר

בעלי נפגע מחברים בישיבה בגיל הזה בערך

ואני ממש לא יכולה להכיל את הפוגעים

ברמה שהלוואי שהחיים שלהם קשים והלוואי שימותו

אני שונאת אותם ומאחלת להם רק רע

והם היו נערים מתבגרים שמתמודדים עם הורמונים

אבל הם ידעו היטב שזה לא בסדר לפגוע במישהו אחר

אין נער שקצת שכל בראשו שלא מבין את זה

תיגע בעצמך כמה שאתה רוצה

אל תיגע באחרים

האמירה הזו עלתה בחיים של אהובה.

*טריגר פגיעה מינית*

*טריגר אובדנות*

סיפרה שמישהו פגע בה מינית ולא רצתה לשתף מעבר.

החששות של ההורים עלו ועלו לרמת לחץ גבוהה מאוד.

סיפרה מי זה היה מהמשפחה ולא פירטה על המעשה עצמו.

בסוף סיפרה על המעשה. לא אונס.

תגובתם: זה מגעיל מאוד אבל לא אונס.

זה שבר אותה.

המעשה (שהיה חד פעמי אגב) ליווה אותה מהילדות (הדחיקה ולא באמת זכרה, מתישהו צף)

השפיע עליה ממש, כאב לה מאוד והקטינו את חומרת הפגיעה מולה.

היום היא לא איתנו.

תוספת שלי אלייך:

להתדיין על חומרת הפגיעה וההתחשבות בגיל הנער- קשה לי אבל ניחא.

רק מתחננת שלא יגידו דבר כזה לאף נפגעת.

לא מאשימה אותך, אבל אני חושבת שאת צריכה להתנצל בפני מי שזה נעשה, גם אם עשית דברים בתום לב, אין לך מושג מה זה גרם לנפגע, יכול להיות שיש מקום למחילה והבנה של סיטואציות מסוימות אבל הסיבה לא משנה למי שנפגע מזה ואין לדעת מה הוא סוחב מזה.

מוסיפה שעכשיו קראתי מה כלל המעשה שלך, זה היה יותר עם עצמך מאשר איתם ועדיין ממש ממש לא מסכימה עם המשפט של לקחת מעשים נער בערבון מוגבל, זה נוראי כמו להגיד שדקירה זה בסדר כל עוד לא ביצעו רצח. 

זה אנושי

זה יכול לקרות

אבל בנורמה זה לא

כמובן, שייתכן שיש נסיבות מקלות

צריך לבחון את הרקע

אבל לפגוע באדם אחר

אפילו פעם אחת

אפילו במילה

אפילו בנגיעה קלה

זה לא לא לא תקין

אני כותבת כדי לא לנרמל את זה

וליבי איתך

ניתן להבין מאיפה נבע מה שעשית.

אבל זה לא תקין.

ומה שהפותחת תיארה זה לגמרי פגיעה מינית. והוא פגע בילדה שלה אז לגיטמי לגמרי לשנוא אותו. 

ברגש אני מתפוצצת

אבל בשכל אני מבינה את המקום שלך.

מה שסידר לי את הראש היה דווקא בעלי, שהיה כל כך נחרץ בעניין הזה, דווקא מהכיוון הגברי, של הנער המתבגר, שבמליון אחוז מבין שכזה דבר זה לא תקין ולא בסדר.

אז אני בחרתי לסמוך עליו, כמייצג את העולם הגברי התקין והנורמלי.

ואני יכולה לחשוב על עוד הרבה בחורים, נערים, מבוגרים שהיו פעם בני 15 ועם כל סערת ההורמונים לא היו מניחים אצבע על ילדה. לא משנה מה הם מבינים עד הסוף ומה לא.

(ובדרך כלל בנים מבינים יותר מבנות)

והשנאה והכעס הוא על מישהו שפגע בדבר הכי יקר לה - התמימות של האוצר שלה.

והשאיר את הדבר הזה מוטמן בתת מודע שלו, ולא טרח לתקן/להתנצל/ לבוא לספר להורים שלה - כשהוא בעצמו כבר אבא

לא אומרת שהנער בסדר, וברור שהילדה צריכה טיפול וכו

אבל אני יכולה להבין סיטואציה שהוא לא יחשוב שזה כזה היה פגיעה, שהוא לא הוריד לה בגדים, ובטח הוא הרים אותה כאילו כרגיל אבל קצת נגע כאילו בטעות

וחשב שהיא לא תשים לב או משו כזה.

ואני באמת חושבת שזו גם מודעות גדולה מאד של הילדה אבל יש כאלו שאולי היו מרגישים טיפה לא בנח אבל לא קולטים שזה נעשה בכוונה וממש פגיעה....

אין סיכוי שבחור נורמטיבי יחשוב שזאת לא פגיעה.

וההוכחה הכי פשוטה לכך שהוא מעולם לא היה עושה את זה ליד אדם מובגר שרואה ורק בסתר!

אין סיכוי כזה אלא אם כן הוא על הרצף ולא מבין קודים חברתיים בסיסים.

גם אם אין הדרכה מינית הוא אדם דתי / חרדי שיודע שזה אזור מוצנע, יותר שיש איסור, יודע על המושגים האלה מעצם לימוד תורה וקריאה בסיסית בתורה.

באמת שאין סיכוי.

הוא פשוט מקווה שהיא לא זוכרת במקרה הטוב, במקרה הרע הוא עדיין פוגע.

שכל בר דעת מבין שזה לא לעניין, לא צנוע , לא יפה...

אבל יתכן ולא חשב שילדה קטנה נפגעת מזה, כי לכאורה מה היא מבינה, מה היא קולטת... אז ניסה להנות קצת ממה שהיה לו זמין ולכאורה לא אישה אז זה לא כזה נורא בעיניו.

לצערנו הילדה נפגעה ועוד זוכרת את זה קשה. הנער אולי חשב שזה לא עד כדי כך גרוע.

לא מצדיקה אותו! רק לא חושבת שצריך ללכת לספר לאשתו ולהרוס לו את החיים. אם יש סיכוי שהוא עדיין פוגע כמובן לפוצץ את הכל!!! זה רק בהנחה שזה היה טפשות וטמטום של גיל 15

לא צריכה בכלל להיות הנושא.

יש נפגעת שהיא המרכז כרגע, ויש חשש אולי לנפגעות נוספות בעבר או בעתיד.

השיקול הרגשי עליו למרות שהוא בן משפחה, הוא אחרון כאן.

זה להיות טובי לב לפעמים על חשבון הנפגעים.

נגיד שהוא לא חשב שהוא פוגע, שזה קצת מופרך בעיניי, כיום הוא אבא לילדים, הוא בטוח מבין שפגע בעבר והוא זה שהיה צריך לעשות משהו ולהתנצל.

חייב לווי מקצועי, דבר ראשון לילדה, ויכול להיות שאיש מקצוע יסגור את זה בינהם וזהו, בלי עירוב של כל המשפחה.

כל נער נורמלי מבין שזה שגוי

בחיי

זה יכול לקרות  גם בטעות כשמרימים ילדה בת 5 . לא יודעת מה היה שם אבל  התגובות פה לדעתי מסוכנות.

אם הבת שלי אומרת שהוא נגע באיבר שלה והושיב אותה עליו!! והתחיל לזוז בצורה מינית

זה נראה לך בטעות?

זה יכול להשתמע בטעות?

זה יכול להראות שהוא עושה כאילו בטעות???

מרתיח מרתיח אותי...

ועוד דברים שלא היו כתובים בהודעה הראשית -

שזה לא קרה רק פעם אחת

והוא חיכה שכולם ילכו לישון ורק בה הוא נגע

אבל גם בלי זה - ההודעה שלך לא במקום

אני לא יכולה לסבול את המחשבה הזאת בכלל

איזו סיטואציה קשה כאמא!

אין לי היכרות עם הנושא,

אבל זוכרת ששמעתי פודקאסט עם הבת של הרב אליהו שאחראית על הבית דין והיא אמרה שיש להם קו חם שאפשר להתקשר להתייעץ... לא חושבת שדווקא בשביל פניה לבית דין כמשפט אלא גם עזרה ראשונה כזה.

אולי שווה בדיקה.

רק שלא כל כך הבנתי מה הוא עשה. שם אותה על ברכיים והקפיץ? איך הבנתם שזו הייתה פגיעה מינית?

והתחיל לזוז בתנועה מינית

והאמת היא שאם היא הרגישה מוטרדת ומספרת לי שזה מה שהיא הרגישה זה לא משנה הדגר הזה עצם זה שנגע לה בגוף בלי הסכמה וככה היא מרגישה פה הבעיה

אני מעולם לא נגעתי לאף אחד באיבר שלו,

אבל כן קצת זזתי כשיבתי על חברות נגיד (סתם כמו שבנות יושבות לפעמים אחת על השנייה)

בכל מקרה לדעתי נער בתחילת גיל ההתבגרות לא מודע למה שהוא עושה בעניין, והדבר היחיד שצריך לטפל בו זה התחושות של הילדה ולא לעשות נגדו שום דבר.

לרב אליהו או למוקד אנונימי כדי להבין מה לעשות.

יכול להיות שאותו בחור עדיין עושה דברים דומים וצריך לעשות משהו. או לפחות להתרחק ממנו.

לגבי מטפלת , אם ילדה לא בטראומה , אז אתם סתם תזרקו כסף. 

אם תלכו לדמות מקצועית ינחו אתכם איך לטפל בקשר עם הדוד

והאם להגיש תלונה או לא

ממש לחזק אותה על האומץ לשתף ושהיא עשתה את הדבר הנכון.

כן חייב לדעתי טיפול. ולגבי מה לעשות בהקשר המשפחתי גם להתיעץ עם המטפלת או אנשי מקצוע. לא פשוט. חיבוק גדול! 

גם לך וגם לה

לא כל כל הבנתי בת כמה היא

זה נראה לי משמעותי לאיך נכון להגיב מולה

אני ממש ממליצה לפני שאת עושה משו

וכן... גם לפני שאת משתפת את בעלך

להתיעץ עם מרכז תהל

אני כן חושבת שהשיתוף עם בעלך חשוב מאוד

אבל בעיני הכי חשוב כרגע זה לשמור על אמון ותקשורת מולה

לתת לה את ההבנה שהיא שולטת בסיטואציה שזה בעצם ההפך הגמור ממה שהיא עברה

ולכן להתיעץ איתם יתן לך את הכלים איך לתקשר מולה גם על הפגיעה עצמה ואיך נכון לדבר איתה ואולי גם להגיע למצב שאת משתפת את בעלך בהסכמתה.

לגבי בעלך...

כן הייתי אומרת לו שקרה משהו

שאת עוד לא יכולה לתף אותו כי זה עדין ורגיש

ואת מבקשת ממנו את האמון לתת לך להתיעץ עם אנשי מקצוע

ויגיע היום שתוכלי לשתף אותו

כן להבהיר שמדובר במשהו רגיש נפשית

ולא חלילה מחלה או משהו שמסכן חיים
 

אבל בסוף זה גם תלוי היכרות שלך איתו ואם הוא יוכל להכיל מורכבות שכזו.

ולגבי הכעס מול הפוגע- עם כמה שזה מובן

תשתדלי לשים את זה כרגע בצד

כעס הוא רגש סוער

הבת שלך צריכה עשיו יציבות ורוגע

היא צריכה מקור למצוא בו שלווה וסדר ברגשות שלה

ממש לחזק אותה על זה ששתפה ולהדגיש שאין לה מה להתיר, היא הייתה בסדר גמור

ולמה את לא רוצה לפנות למרכז לין? ממה את מפחדת? זה מרכז מקצועי ממש

הם רגישים ועדינים וידריכו אתכם וילוו אתכם

שמעי הבת שלך מדהימה שהצליחה לאזור עוז ולספר. ואת מדהימה שהצלחת להיות לה כתובת.

זה דבר לא פשוט בכלל, אני חושבת שכדאי לבקש ממנה לספר לאבא.

גם אם היא מבקשת ממך לשמור סוד את ההורה והמסר שלך הוא שאת שומרת עליה. שאת תעשי הכול בשיתוף איתה אבל שאת לא תמסמסי את זה ולא תבטלי את זה.

היא הסכימה לבוא לפגישה עם מטפלת וזה מדהים! חשוב למצוא מטפלת טובה שמומחית בנושא

שוב לדעתי כדאי להתקשר לבית לין.

אפילו תתייעצי איתם טלפונית אולי כבר יעזרו לך שם וידריכו למי לפנות 

זה שעברו שנים וביתך כבר נערה ושיתפה עכשיו, זה מראה שזה עוד יושב לה על הלב. מציק לה. לא נכון לה
כל הכבוד לה ששיתפה, וואו!!! כל הכבוד לה. וגם לך שהראית פתיחות וגם את שיתפת בסיפור אחר אומנם, אבל הראית לה מקום בטוח לשתף.
הייתי פונה לגורם מקצועי.
מתייעצת איתו אם לשתף את הנער (שכיום מבוגר נשוי) או לא.
לא יודעת אם השיח והשיתוף מול הנער זה חלר מהמרפא לנפש, יכול להיות שכן.
וצעד ראשון- לספר לבעלך אין לך מנוס מזה.

נורא מה שאת מספרת.

לדעתי הגבת מעולה.

ובאמת כדאי להתייעץ לגבי המשך הדרך. זה דיני נפשות איך להתמודד עם זה עכשיו.

קשה לשמוע.

מרגיע שהיא סיפרה לכם.

זה היה מקרה חד פעמי או מתמשך? מה לגבי שאר הילדים?

הייתי מתייעצת עם גורם מקצועי, יפה צוקרמן מעולה לנושאים כאלה.

את אמא מדהימה! עצם זה שהיא ספרה לך זו ממש תעודת כבוד בשבילך, ממש לא מובן מאליו!👸💛

דבר שני, כאשת טיפול אומר לך שחובה חובה טיפול, וזה מדהים שהיא מוכנה ללכת. יכול להיות לדבר כזה הרבה השלכות שטיפול יכול להועיל להם. וממליצה לך שם לשאול לגבי אופן ההתייחסות שלך לפוגע.

יש את מרכז "בנפשנו" שנותן מענה לפגיעות, את יכולה לפנות אליהם והם יתנו לך המלצה למטפלת מומחית בתחום. חובה חובה מופלת מקצועית מוסמכת ולא טיפול רגשי חובבני. זה קישור אליהם: מרכז בנפשנו

או לחילופין לפנות לבית לין, כנ"ל רק לקבל המלצה למטפלת.

א. הוא ידע שהוא עושה מעשה אסור, לא סתם זה לא קרה בנוכחותכם אלא רק כשהם היו לבד.

ב. נער בן 15 עם ילדה בת 5 זו פדופיליה, הן מבחינת החוק והן מבחינה פסיכולוגית.

ג. יש לו ילדים? אם כן אז אשתו חייבת לדעת.

ד. הוא נמצא ביחידות עם ילדים זרים? שכנים שלו? חברים של הילדים שלו? אם כן, זו סכנת נפשות. כפשוטו.

ה. את כותבת על הפחד מניתוק קשר עם המשפחה.

לדעתי הוא זה שצריך לנתק קשר עם המשפחה, לא אתם. טלפון אחד, ''אנחנו יודעים מה עשית, אל תבוא יותר ואף אירוע אם אתה לא רוצה בלגן''.

יגיע?

תספרו מה עשה.

לא כדי לנקום, אלא כדי לאפשר לבת שלכם להבריא. כי לראות את מי שתקף אותה חי חיים נורמטיביים, צוחק, מלטף את ילדיו... זה פשוט שורט את הנפש. מעביר מסר של דמי הוא הפקר, נפשי היא הפקר, כל דכפין ייתי וייקח.

הרחקה שלו מהמשפחה או לכל הפחות שאתם לא תראו אותו, מעביר מסר הפוך - הגוף שלך הוא רק שלך, רק את תחליטי מי ייגע בו ומתי, ומי שפגע בך - חייו לא יישארו אותו הדבר. הוא ישלם על כך כל חייו.

החתום על שורות אלה עבר תקיפה מינית בנערותו והתעמת עם הפוגע ועם אשתו עשור לאחר מכן.

שהפותחת חלילה לא תרגיש לרגע שלא מאמינים לבת המהממת שלה.

אני כאדם - מעניין אותי

רגע לפני שמנדים אותו ומגיעים בהאשמות קשות מאוד

האם יש מקום רגע לברר האם זה באמת קרה?

אני בטוחה שהילדה לא המציאה, אבל לא יודעת

מרגיש לי מטורף

אולי לא מדובר בו?

אולי העבר מטושטש, זה היה גבר אחר והילדה עם הזיכרון של הגיל הזה - זה מה שזוכרת. זו התמונה שבנתה לעצמה, עם הדמות הזאת.

אולי רגע לפני שפונים לאישה ולמשםחה אולי יש מקום רגע לשבת איתו בשיחה של 4 עיניים ולשמוע את הצד שלו. אם ייבדק בפוליגרף ויגלו שזה לא הוא - באיזה סמכות אנחנו יכולים להרוס את החיים שלו.

לך תדע מה ילדה בגיל הזה יכולה לזכור.

ושוב, לא מטילה לרגע חשד באמינות

אלא סתם כבנאדם, מעניין ומלחיץ

לך תדע איזה ילדה בת 4 תמציא עליי משהו

באיזה קלות אפשר לפגוע בו, בלי רגע לברר האם זה בכלל נכון.

לא להתנפל עליי שאני לא אמפטית וחושבת עקום - באמת מנסה להבין. 

ברמה הפלילית, כדי להביא להרשעה נדרש ודאות ללא ספק סביר. כלומר מספיק שיש ספק סביר שזה לא קרה, והוא יזוכה.

אבל הורים לא מחויבים לרף הפלילי בשביל להגן על הילד שלהם.

אם הבן שלי יספר לי שמישהו פגע בו, והוא יהיה עקבי ומפורט וממש יידע להגיד לי מי עשה ומה עשה ואיך עשה וכו', והסיפור יסתדר עם המציאות (למשל במקרה של הפותחת - הדוד באמת שמר עליה מספר פעמים ביחידות), אז אני אעשה כל מה שצריך בשביל להגן על הבן שלי. כמו שרבין אמר, בלי בגץ ובלי בצלם.

להתעמת עם הפוגע במטרה לקבל את גרסתו זה צעד לא נכון לדעתי הלא מקצועית. חוקרי משטרה עתירי ניסיון עם אלפי שעות חקירה, לא תמיד מצליחים להוציא הודאה. וגם כשהם מצליחים זה אחרי אינספור שיטות וטריקים והפחדות שאין לאזרח הקטן אפשרות להשתמש בהם.

אז למה שאני הקטן אצליח להוציא הודאה מאדם אחר, כשאין לי אף אחד מהכלים ואין לי את הניסיון של השוטרים?

במקרה שלי זה היה קל, האדם האכזר הזה פנה אלי מיוזמתו כעשר שנים אחרי הפגיעה, כי הוא רצה עוד. אבל הפעם כבר לא הייתי נער אלא מבוגר, הכל תועד ונשמר וגם נשלח לאשתו.

אבל במצב רגיל, לדעתי אין טעם לקוות שמישהו יודה בעבירה מרצונו החופשי, כאשר המשמעות מבחינתו היא אובדן משפחתו ואובדן חירותו. 

ואפילו קצת מלחיץ

שהפוגע חזר אליך אחרי 10 שנים

זה קורה הרבה?

אין שום תיאור שמתאים לדבר הזה.

כן חשוב לי שוב לשאול, לדעתך, חייבים עכשיו ישר לצאת על הפוגע ב1000 קמ"ש, בלי שום בירור מקדים? אין סיכוי שזו הייתה מעידה (חמורה!) ובטוח שגם היום הוא מתנהל באותה צורה? כי בסוף זה להרוס לו את החיים. כמובן שיש אנשים שבהחלט ראויים לזה, אבל האם מעבר לכל ספק גם הוא ביניהם?

לפני כמה שנים דרשתי מבת של שכנים להפסיק לדחוף לי בדלת ולהתקשר לנייד ולנתק. היא הלכה להורים שלה וסיפרה שאני לא יודעת מה עשיתי לה.

אח שלי בגיל ארבע היה מחכה שאמא תלך למטבח, זורק על אבא איזה מכונית ואז רץ לאמא לספר שאבא מרביץ לו. היא הייתה יוצאת כמו לביאה , מתחילה להרביץ ,  לי לא האמינה כי ילד בן ארבע לא יכול לשקר. 

מדהים שאת כתובת בשבילה. כל כך לא מובן מאליו!

אני חושבת ששאלת האשמה של הבחור פה היא לא לב העניין, והייתי משתדלת להניח אותה בצד.

מי שחשוב כרגע זו הנפש של הבת שלך

אני לא יודעת איזה יחסים יש לה כיום עם הדוד הזה, אשתו והילדים שלו, אבל אני מניחה שהמחשבה על מה שיקרה אם זה יתפוצץ מעוררת בה חשש לא פחות ממך.

זה לא נשמע לי הזמן להתעסק בזה.

קודם כל חיבוק!!

תודה שסיפרת לי

אני מעריכה אותך על האומץ!

כל כך מצטערת בשבילך שזה קרה לך

אני כאן בשבילך,

אנחנו נעזור לך.

את ואנחנו נגדל גם מזה.

מצטרפת להמלצה לפנות למרכז לין. למה לא בעצם? אף חינכו אותנו איך לטפל בילדים שלנו שעברו פגיעה מינית.. אם יש מישהו שכן יודע, תיעזרי בו.

אולי טעיתי במה שכתבתי, אני חוזרת בי.

אני יודעת על עצמי שעשיתי את זה ממש בתמימות ושאני ממש ממש לא פוגעת מינית באף אחד חס ושלום.

אבל אולי אני צריכה לשבת בכלא, לכו תדעו.

או שמה שאני עשיתי לא נכלל בהגדרה, כי ברור ברור שלא נגעתי לאף אחד באותו מקום. וגם ברור ברור ששום דבר לא היה עם מישהו שקטן ממני (זה בכלל היה עם בנות, חברות שלי, ואני סטרייטית). אני כבר לא יודעת.

נושא רגיש וצריך זהירות,

אבל יש דברים שאני יכולה להבין.

לא אומרת שהם תקינים, אבל הם גם לא מעידים על פדופיליה. זה ממש קיצון.

התגובות פה מאד שם ולדעתי זה צד שחשוב לשמוע.

בכללי הצד של הפוגעים זה צד שצריך להכיר,

אבל פה אני אפילו לא מדברת על פוגעים

אלא על משו הרבה יותר עדין ודק בגיל מסויים.

תחשבו אם זה הילד שלכן היה עושה משו כזה,

לא אומרת שתקין וברור שצריך גבול אבל הלכו פה לדעתי רחוק.

מסייגת שהבת כמובן צריכה לקבל את כל המענה הרגשי והטיפולי וכו. לא מקטינה את התחושה שלה.

ואגב גם לא את התחושה של האמא כלפי הפוגע שאני יכולה להבין,

אבל מכאן ועד הליכים משפטיים זה בעיניי רחוק מאד.

גם ככה קשה לי עם מה שעשיתי ולפעמים אני מרגישה לא נורמלית, וממש קשה לי לראות את כל התגובות פה.

אז תודה לך!

והייתי יודע על זה,

הייתי לוקח אותו בכוח לתחנת המשטרה כדי שישלם על מעשיו ולא יפגע עוד באף אדם.

לפנות לרגש במקום לשכל, ''תחשבו אם זה היה הבן שלכם'', זה בדיוק מה שמאפשר לאנשים האלה להמשיך לפגוע. כי חושבים על טובתם ומרחמים עליהם, במקום על מי שנפגע וייפגע מהם.

וכבר אמרו רבותינו מה קורה למרחם על אכזרים. 

כל הנ''ל נכתב על מקרה כמו שתיארה הפותחת, ולא על אנונימית 2.

אני חושבת שמה שהפותחת תיארה  נע על גבול אפור מאד.

ואני מניחה שכוונתו לא הייתה לפגוע אלא טיפה סקרנות ושכמובן חצתה קו אדום ולא בסדר ואם זה היה קורה בזמן אמת הייתי אומרת לערב צוות והורים שלו וכל מי שיכול לעזור.

אבל במקרה שעבר עשור, זה לא דפוס שנשמע לי של פוגע אלא של ילד סקרן ולכן לא הייתי מערבת את כל הגורמים

כדי להגיע לבעל המעשה..

לא יודעת, נשמע לי שלשמור מרחק בטח נכון.

לא כותבת דווקא בתגובה אליך אלא בכללי למי שאמרה שאולי זה כבר לא רלוונטי. להיזהר ולהישמר בטח שצריך.

זה היה שאלות מכוונות

מישו מהמשפחה?

מישו מהצד של אבא?

אח שלו?

הראשון ? השני?

ממש לפי הסדר שכל אחד יכל לשאול

אבל זו פגיעה לפי כל הגדרה

זה מזכיר לי את  מה שאמר אחד ברצח האחרון של בני הנוער "הם לא התכוונו להרוג רק לדקור"

זה ממש לא אפור ולא סקרנות.

סקרנות היא ילד בן שלוש עם ילד בן שלוש.

זה לא תקין לפי שום דעה.

ומה זה משנה שעבר עשור?פגיעה נשארת פגיעה אצל הנפגע ולפעמים רק הולכת ומעמיקה.

מאחלת לך שלא תתקלי בכזה מקרה בחיים, אבל אם ח"ו כן, התגובות שלך ממש מסוכנות ויכולות לעשות נזק לנפגע שאזר אומץ להיחשף.

בין מה שהפוגע התכוון לעשות למה שקרה לנפגע.

אני באמת מאמינה שהנערים האלה לא התכוונו לרצוח

הם מן הסתם לא חשבו בכלל מה יקרה הלאה...

זה לא מוריד מחומרת התוצאה

להיפך

זה מלמד על חומרת המצב של הפוגע, ויש מה ללמוד.

אני מבינה קטנה מאד בפגיעות מיניות, ב"ה

אבל בבריונות לצערי קצת יותר.

לא שאני חלילה מזלזלת בפגיעה. זה כמובן מעשה חמור.

אבל, נכון תמיד אומרים שמי שפוגע, פוגע תמיד? אז במקרה הזה זה לא נשמע כמו פדופיל מסוכן, זה יותר נשמע כמו נער שלא חשב על ההשלכה, חשב שילדה קטנה לא מבינה/ לא תסבול מזה/ לא חשב לעומק ... זה לא ישירות על הגוף שלה. זה יותר נשמע שהוא לא שלט ביצרים שלו, שכמובן שזה איחס ומכוער מאוד. אבל לא הייתי מכניסה לקטגוריה של פדופיליה/ אונס/ כלא וכו'.

מה שחשוב לטפל ברגשות של הילדה

ולאמא אני ממש מורידה בפנייך את הכובע, זה שהיא שיתפה אותך זה מעיד עלייך המון! 

א. ''הוא לא מסוכן כי הוא לא מבין שזה פוגע בה''.

מי שנוגע באופן מיני מובהק בילדה בת 5 ולא מבין שזה פוגע, מסוכן פי כמה ממי שכן מבין זאת.

ב. אכן הרבה פדופילים משכנעים את עצמם שזה לא פוגע וזה אפילו נעים לילד, בין אם בגלל המגע עצמו ובין אם בגלל החום והאהבה שהילד כביכול מקבל, אבל כאמור הוא לא סתם עשה את זה רק ביחידות ולא ליד ההורים שלה. הוא ידע היטב שזה אסור.

ג. ''נשמע שהוא לא שלט ביצרים שלו'' - אז למה שבפעם הבאה הוא ישלוט?

את ממש מתארת כאן דפוס של פדופיל סדרתי (לא שלט ביצרים, לא חשב שזה פוגע) אבל מגיעה למסקנה הפוכה ב180 מעלות כאילו כל זה דווקא מוכיח שהוא לא מסוכן.

אחרי שאבישי גרינצייג שכנע אותי שאולי האדם שפגע בי עשה זאת שוב ויעשה זאת שוב, פניתי לרב ראם הכהן שהיה רב היישוב שלו, עם צילום המסך המפליל.

הרב הקשיב לי זמן רב, ו... אפילו לא היה מופתע. אחרי כמה חודשים הבנתי שהבחור עזב את המקום שהוא גר בו, עם אשתו וילדיהם, אחרי לחץ שהופעל עליהם.

לכי תדעי כמה ילדים שם ניצלו בזכות זה שאבישי שכנע אותי לפעול, מתוך הבנה שאני לא היחיד.

הוא כבר לא גר במקום קהילתי, אני מקווה שעכשיו הוא פחות מסוכן. 

שהיה מדובר בנער בן 15

וביום הוא אדם מבוגר.

אם זה היה מדובר באדם נשוי עם ילדים הייתי מסתכלת על התמונה הרבה יותר בחומרה. 

אם זה לא היה ברור אז זה ממש חידוד חשוב!!!

אך ורק כי מדובר בנער בן 15. 

פדופיל נמשך לקטינים.

יכול להיות בגיר שנמשך לנשים בוגרות אבל אין לו אפשרות לממש את זה וקטינים הם טרף קל.

יש מצב שזה נפוץ יותר מפדופיליה.

במיוחד שאנחנו מדברים על גיל קטין בעצמו, אמנם גדול ממנה אבל קטין.

זה לא משנה את החומרה, משנה ההגדרה והטיפול.

הגדרה חוקית:

יחסים עם מי שמתחת לגיל 16 וגם מעל 3 שנים הפרש בין הצדדים.

זה מתקיים, היא הייתה בת 5 והפער ביניהם היה 10 שנים.

הגדרה פסיכיאטרית:

משיכה של אדם שגופו עבר התבגרות מינית, כלפי ילדים שגופם טרם עבר התבגרות מינית.

גם התנאי הזה מתקיים כמובן.

כלומר לעובדה שהוא עצמו קטין אין שום משמעות, לא חוקית ולא פסיכיאטרית, על השאלה האם הוא פדופיל. 

אגב, שימי לב שהחוק הרבה יותר מחמיר מההגדרה הרפואית.

לפי ההגדרה הרפואית, בן 70 יכול להיות עם בת 15.5 וזה יהיה בסדר גמור, כי שניהם עברו התבגרות מינית. 

לפי החוק זאת עבירה פלילית, בגלל ששני התנאים מתקיימים (הגיל וההפרש)

והעובדה היא שלמרות שלא פגע אבל יש לו דחפים מיניים מהמחשבה על ילדים במשך זמן מסוים - נחשב פדופיל.

יש לא מעט גברים או נשים שהתנסו מינית עם בני אותו המין רק כי זה מה שהיה בקרבתם כשהם מפוצצי הורמונים.

וברגע שיצאו ממסגרת אין להם שום מחשבה כזאת או דחף כזה.

יש מעשה שנעשה ויש משיכה כללית שגם ללא מעשה היא בעייתית .

עם 'טרף קל' נעלמת מעצמה?

אני שואלת, לא יודעת.

אבל ברור שהעובדה שגבר הוא נשוי לא מבטיחה שלא יהיו לו יותר אתגרים בתחום הזה וצורך להתאפק. 

אימפולסיביים.

אבל זה לא בהכרח מגיע מחוסר ביכולת איפוק , לפעמים מטראומה שעבר בעצמו, צפייה בתכנים כאלה שאיכשהו הגיעו לידו, סקרנות מינית בלי הדרכה מינית ועוד הרבה גורמים, ולא רק חוסר יכולת איפוק.

אבל מעשה כזה ממש לא מגדיר אותו כפדופיל.

יש סיכוי שכן ויש סיכוי שלא.

פדופיל זאת נטייה ומשיכה, תכונה, אולי הוא עשה מעשה שנחשב על פי חוק פדופילי אבל בהגדרה הפסיכיאטרית לא בהכרח.

לא רוצה לגלוש מעבר לזה

כי השיח צריך להיות בכלל על הילדה וטיפול בה.

ואני לא אשת מקצוע אבל קראתי קצת בעצמי בעקבות דברים שעברתי.

על האם הוא עלול להיות מסוכן לסביבתו גם בהמשך, בלי קשר ישיר לשאלה איך בדיוק לאבחן אותו.

אני חושבת שזו אכן סוגיה בעלת משקל רב. בלי קשר לשאלה איך לטפל בילדה, שגם זו  שאלה חשובה מאוד כמובן. 

אבל לא יודעת אם זה נוח לפותחת

אולי נפצל.

אני חושבת שזה אפילו לא לא שלט בעצמו,

אלא לא פירש נכון את הסיטואציה,

חשב שהוא עושה משו שרק הוא שם לב ואחרים לא שמים לב

מצליח לבדוק את הסקרנות שלו בצורה נסתרת 

ותודה שהעזת לכתוב ולחשוף ככה. זה לא פשוט גם כשזה אנונימי...

וחיבוק על מה שהשרשור הזה הציף בך❤️

לגבי איך צריך להתייחס למה שעשה הדוד בהודעה הפותחת - אני מבינה את מה שאת אומרת שיש פה סימן שאלה על רמת החומרה של הדבר.

ואני לא חושבת שנכון שהפורום ששמע את הדברים מכלי שלישי ישפוט פה.

בעיני הכי חשוב זה לפנות לגורם מקצועי שידריך וינהל את הסיטואציה.

אם זה באמת חמור ברמה של פדופיליה עם המשך חשש סכנה גם עכשיו - אז להגיב בצורה חמורה לפי מה שנדרש, ובמקביל כמובן טיפול מקצועי בילדה.

ואם זה מעשה שיכול להיות שנעשה חצי בתמימות או בלי שהוא הבין את חומרתו או את איך הילדה חוותה את זה - אז להתמקד בריפוי הרגשי של הילדה.

ריפא לי קצת את הלב.

וברור שאני אומרת שחייבים לטפל בילדה! כתבתי גם למעלה!

מסכימה עם כל מה שכתבת.

שבאמת המעשה שלי היה חמור?

אוף, מתחרטת שכתבתי. באמת כדאי למחוק.

שגם אם אותה שפרינצה חושבת למעלה שאת לא צודקת, זה לא נעים ששוב ושוב כותבים את אותם דברים. מבינה?

סליחה אם הובנתי לא נכון. המון כוחות!!💓

באמת לא נעים...

שהמעשה שלך חמור

כמו שהתובנה שיש לך ממנו חמורה

זה שהיית צעירה והורמונלית זה הגיוני

זה שעשית בגלל זה דברים זה הגיוני גם

 (לא כל כך הבנתי מה אבל אם זה פגיעה ממש באחרים זה כן חמור)

אבל זה שאת חושבת שבגלל זה זה נורמלי שנער בן 15 פוגע בילדה קטנה-

זה כבר בעיה

התובנה שלך מהמקרה שלך אמורה להיות בעיקר שצריך שלנוער תהיה מודעות להתפתחות המינית שלהם

ומודעות למה בשום אופן לא עושים

גם אם הכל חדש ומסקרן ומוזר

לא עם אחרים

בטח לא פגיעה כמו שהפותחת מתארת

לפעמים ישבתי על חברות (סתם כמו שחברות יושבות לפעמים אחת על השנייה) ואז זזתי קצת בצורה שהייתה לי נעימה. בצורה שקיוויתי שהן לא מרגישות, כי כן התפדחתי בזה (גם לא ידעתי מה זו התחושה הזו. בורה לגמרי).

זהו.

ברור שהמסקנה המרכזית שלי היא שצריך ללמד את הנוער מה קורה להם בגוף,

פשוט אני אומרת מה יהיה אם מישהי פתאום תבוא אליי ותגיד לי - את זוכרת שישבת עליי וזזת? אני רוצה לפנות על זה למשטרה.

זה נשמע לי הזוי ומבהיל, ומזה הגיעה המסקנה שלי, ואני מקבלת את דעתכן שאולי היא מוטעית.ץ

מה שהפותחת תיארה הרבה יותר מיני ומטריד

בין המקרים

היית נערה תמימה שלא הבינה כלום, וזה לא דבר כל כך נפוץ

אלו היו חברות שלך

הן היו באותו גיל שלך, ויכלו לעצור אותך בכל רגע,

לא נגעת בהן בשום איזור פרטי 

אין קשר בין המקרים

היה כאן מגע בילדה, מנער שמבוגר ממנה בעשר שנים

פער הסמכות הוא מאוד משמעותי, היא לא באמת יכלה לעצור אותו

והוא נגע בה באופן מכוון ומיני בבירור

בקיצור אין קשר

אהובה מה שעשית נשמע ממש תמים

בבקשה אל תסתובבי עם הרגשה שםגעת במישהו

זה פשוט לא נכון

ואל תשווי את עצמך לאנשים כאלה 

וריפאת לי כאב עמוק.

תודה רבה!!

כן הפריע לי הנרמול ושכתבת שאם נער לא אנס או משהו בסגנון צריך לקחת דברים בעירבון מוגבל.

יש הרבה מה לעבור עד לאונס. כאמא לבנות נחרדתי ממש.

ומה שאת עשית לא דומה בדבר למה שהנער עשה אז ההשוואה לא במקום. 

לא תקין.

ואת אמרת את זה גם בעצמך. 

אבל אין קשר בין המקרים.

לי הכי הפריע במה שאמרת זה היחס לבחור עליו מדבר השרשור. שללא ספק המעשה שעשה היה פגיעה מינית. ושהורמונים והתבגרות לא מצדיקים פגיעות ולא גורעים מהחומרה שלהן. 

הפותחת קיבלה כבר הרבה תגובות שיכולות לעזור לה, וגם המלצות לכתובות מתאימות שאפשר לפנות אליהן לקבלת ייעוץ מקצועי.

הטונים בשרשור פה מתחילים לעלות ולכן אנחנו עוצרות את זה כאן.

פותחת יקרה, אם את מרגישה שלא קיבלת מספיק מענה - מוזמנת לפנות אלינו בפרטי (מהניק שלך ולא מהאנונימי).