בשבילי, שינה משותפת עם התינוק לחלק מהלילה הייתה ממש הקלה. יש מצב שזה יתאים גם אצלכם? כאן יש עלון של יוניצף שמפרט איך לעשות זאת באופן בטיחותי.

וביום - כמה שפחות על הרגליים. ממש כמה שפחות. תשתדלי בתקופה הזאת להוריד סטנדרטים, לגייס את בעלך לעזור, ואם צריך - גם לקחת עזרה בתשלום. משכב לידה בשבועות הראשונים זה מאוד חשוב.

בהצלחה ורוב נחת מהקטנה!

כדי שתוכלי ישר להשכיב אותה.

כמו שהצעתי דברי עם בעלך

אולי תשקלו גם בקבוק בחלק מהזמן

תינוק ראשון  הוא כמעט תמיד שוק ליולדת. פתאום אין לך זמן לכלום ויצור קטן וחמוד שולט בך באופן כמעט מוחלט.

תשלימי עם המצב. תרפי מכל מה שלא חשוב כרגע, תישני כשאת יכולה כי זה מאוד מאוד חשוב,

כדי שחלילה לא תתמוטטי מחוסר שינה בהמשך.

אח"כ נהיה שיפור עם היציאות והיא תפסיק לעשות כל פעם ולא תצטרכי להחליף לה.

גם ההנקות תתקצרנה. בהתחלה הן נמשכות הרבה זמן.

תני לזמן לעשות את שלו. מזל טוב והחלמה מהירה והתאוששות קלה.

אולי להחליף לה רק לפני ההנקה הבאה? זה לא יוצא הרבה זמן כל-כך שהיא תישאר בטיטול המלוכלך, ולפי מה שהבנתי - צואת יונקים לא גורמת מיד לאדמומיות בעור.

ואם זה מגרה לה את העור תחזרי להחליף כמו קודם 

כי מה יעזור לך ולה שתהיי תשושה?אבל זה כבר החלטה שלכם

עדין כדאי יעוץ הנקה  כדי שתהיו בטוחים שהיא באמת יונקת טוב ולא רעבה כי אולי רק ניראה שהיא יונקת טוב אבל מתפספס פה משהו וחבל.

השאלה אם את מנסה להרדים אותה לא רק עם הנקה-מוסיקה,מנשא,נדנוד,טיול כי אם ההנקה בסדר ואין בעיה רפואית אז היא יכולה ללמוד להרדם בצורות אחרות

על המוצץ,בהתחלה זה קשה אבל בסוף הם מתרגלים שאפשר להרדם גם אחרת.

ושוב באמת כדאי יעוץ הנקה כי באמת יתכן שאולי לא אוכלת טוב

המוח שלו לא במצב של אחרי לידה. שהוא יתעמק בעלון הזה ויארגן לכן תנאים בטיחותיים, ואת לכי לישון!

מאמץ גופני ונפשי אדיר פלוס תשעה חודשי היריון שזה לא סתם קבעו שצריך שישה שבועות רק להתאושש מזה אז את הכביסה והכלים גם הבעל יכול לעשות ולא נורא אם הבית לא יהיה מצוחצח,אפשר כרגע אוכל שלא דורש הרבה עבודה.

אולי צריך יעוץ הנקה כדי לשפר אחיזה וזרימה כי אולי היא לא מצליחה לאכול טוב ואז היא נשארת רעבה ומתעוררת.

אם אתם חושבים שצריך רופא מומחה שיבדוק אם אין לה איזה קושי בקיבה,אלרגיה,לבלוע אז כדאי.

אמורה לנוח ורק לנוח!! אם יש לך אפשרות להביא מישהי שתעשה במקומך כלים וכביסה ועדיף גם לבשל

אנחנו בד"כ אוכלים בריא ושומרים על בית מסודר ונקי,

אבל אחרי לידה משחררים קצת.

עכשיו אנחנו אוכלים בעיקר בחדפ"מ ואוכל לא כ"כ בריא. כשבא לי מדי פעם אני מכינה דברים פשוטים.

מנמיכים ציפיות. הכי חשוב שתהיה לך חוויה טובה עם הנסיכונת.

בקשר ללילה:

אני נותנת מטרנה לפני שאני הולכת לישון וככה יש לי יותר שעות שינה רצופות.

או לחלופין, לשאוב וכשהיא רעבה שבעלך יתן לה בקבוק. אח"כ, כשהיא תהיה רעבה תניקי אותה אבל זה ייתן לך זמן לישון 

כל כך מוכר לכולנו הקושי שלך.

ההתחלה באמת מאוד קשה.

מבטיחה לך שזה נהיה רק יותר קל וכיפי!

ממליצה לך בחום רב - להרפות!

אם היא ישנה טוב בעגלה - שתישן שם!

הכי חשוב השפיות שלך!

ותכלס, בכל מקרה זה ממש עוד לא הזמן להקנות לה הרגלים. בכל מקרה ההרגלים הולכים להשתנות עוד 10 פעמים לפחות בחצי שנה הקרובה.

כרגע תעשי פשוט את מה שהכי טוב לשתיכן!

אני אישית מראש שמה את התינוקות שלי לישון בעגלה. תכלס זה הרבה יותר נעים להם. זה קטן וחמים, מאוד מזכיר להם את הרחם.

מבינה אותך שלא בא לך לישון כל היום, אבל אם את לא ישנה תעשי לפחות דברים במנוחה שעושים לך שמח.

אם את ממש חייבת לבשל כי אין מישהו אחר שיעשה זאת אז לפחות תכיני הכי פשוט שיש.

מותר גם אחרי לידה קצת להתפנק - לקנות אוכל מוכן, לקנות שניצלים קפואים מוכנים וכד'..

בנוסף - כמה שיותר חד פעמי!!

אני מאוד משתדלת לא להשתמש בחד פעמי אבל אחרי לידה זה ממש חובה בעיני! בשביל הבריאות והשפיות שלך ושל כל הבית!

המון בהצלחה בעבודת הקודש שאת עושה!!

לידה ראשונה- הכל חדש גם עבורך, תני לעצמך את הפריבילגיה ללמוד בקצב שלך, מזכיר לי את עצמי בלידה ראשונה

אני ממליצה ללמוד להניק בשכיבה(חפשי הסבר מפורט ותנסי, תענוג)

דבר שני- שאלה כפרנית, מי אמר שהיא רעבה שוב אחרי? אפילו אחרי כמה וכמה ילדים, אני עלולה לטעות בתחושה האם הילד רעב או לא, תנסי לבדוק אולי היא תצליח להרדם במנשא או בדרך אחרת, אם נראה שהיא ממש רעבה תתני לה(בגיל הזה עדיין אין הרגלים לפי שעות וכדו' . מתי שהם רעבים-נותנים להם לאכול.

ועוד דבר- כשהתינוקת ישנה- גם את הולכת לישון

אני גיליתי שהרבה פעמים זה נראה שהיא רעבה,

אבל הצורך בהנקה הוא רגשי ולא אוכל.

כל עוד- את בסדר עם זה- זה מצוין.

אבל אם קשה לך- לנסות לשים במנשא עם מוצץ בפה

וכשנרדמת חזק- מעבירה למיטה/ עריסה/ עגלה

ואז אצלי לפחות היא היתה נרדמת ככה לזמן הרבה יותר ארוך כי לא היה מציק לה האוכל העודף....

ודבר נוסף- אולי לנסות לפעמים להשכיב על הבטן קצת...

אני ממש לא רוצה לקחת אחריות כי זה בניגוד להנחיות.

אבל אצלי בארבעת הילדים- 

אחרי שלושה שבועות בלי שינה, מפורקת לגמרי,

התייאשתי והתחלתי להשכיב על הבטן ואז התחלתי לחיות....

הם ישנים כך הרבה יותר חזק...

אבל אם את עושה זאת- חשוב להקפיד על ההנחיות האחרות כדי לשמור עליה

(בלי הרבה שמיכות, להשאיר פתח אוורור, עדיף מוצץ, בית בלי עישון- זה מה שאני זוכרת...)

אבל יש לי המלצה אחרת שמשום מה לא חושבים עליה - על הצד!!

משעינים את הגב שלה למיטה תומכים את הבטן בשמיכה מגוגלת קטנה

אחרי שהיא ישנה חזק היא מתהפכת מאליה לגב וא תוציאי את השמיכה

אבל לפעמים מגיעים למצבים לא פשוטים מרוב עייפות,

אז שכל אחד יעשה מה שנראה לו נכון...

ולגבי הצד ולגלגל לגב- אצלי זה לא עבד.

אבל אם זה הולך- הכי טוב!!

דבר ראשון שבועיים אחדי לידה- תורידי מעצמך כמה שיותר עבודות בית.

זאת ילדה בכורה, אין עוד ילדים בבית שצריך לדאוג להם, וזה לא מדכא לנצל את כל היום לשינה!

את צריכה לאגור לעצמך כוחות.

אם היא ערה הרבה בלילה תשני כמה שיותר ביום!

דבר שני- אם יותר נח לה בעגלה למה בלילה לשים אותה בעריסה?

אין בזה שום עניין...

גם אצלי הילדים בגיל הרך- עד חצי שנה בערך העדיפו את העגלה אז נתתי לישון בעגלה וכשגדלו עברו לעריסה. (היום 2 מהם כבר במיטת נוער... מבטיחה לך שהם לא זוכרים את השינה בעגלה...)

למה שלא תשאירי אותה לידך?

היא רק בת שבועיים, אצלי הם מאוד היו זקוקים לזה בגיל הזה

עוד אופציה- עיטוף. חפשי ביוטיוב יש סרטונים מעולים איך אפשר לעטוף אותם בצורה כזו שעוזרת להם להרדם טוב יותר.

מה עם חימום החדר? בלילות לפעמים קריר...

אל תתעסקי לדעתי כרגע בזה שהיא רוצה או עגלה או אותך. היא רק בת שבועיים. זה לא אומר שאם היא עכשיו ככה- כך זה ישאר ואת התהליך הזה של ללמד ילד לישון במיטה משלו עושים בהדרגה.. אם תרצי עוד סיוע אשמח לעזור במסר

אצלנו בעלי היה מרחם עלי ונותן מטרנה ולא מעיר אותי ורק בלגן נהיה מזה - הייתי מתעוררת עם גודש ומעלה חום, הקטנטן סבל מגזים וכאבי בטן.

השאלה מה הסיבה לכך שהתינוקת יונקת עוד ועוד ומה קורה אח"כ.

אם זה מעמיס עליה ואח"כ היא פוצחת בסידרה של פליטות וגזים וכאבי בטן - ההנקה מספיקה וצריך לספק את הצורך להמשיך לינוק בצורה אחרת : כמו שכתבו כאן מוצץ, לתת לה לשכב קרוב אליך וכו'.

אני הייתי מעבירה בקרים שלמים בשינה כשהתינוק נשען בתנוחה חצי זקופה אל הבטן שלי. רק ככה הוא נרדם (כמובן שהצד הזה של המיטה היה מאובטח וכולי).

יתכן שהסיבה שההנקה לא מספיקה היא פשוט תשישות. ואז צריך לשמור על האנרגיה, לטפל בתינוקת בשכיבה, במיטה עד כמה שאפשר, לפחות בשעות שהיא רגועה יחסית ולא צריך לרקוד איתה ברחבי הבית .

גם אצלי ישנים ביום ומתפרעים בלילה. וגם אני בלידה הראשונה התפתיתי מדי פעם לנצל את היום לנקיון יסודי או קניות או מה. ותמיד אח"כ שילמתי על זה מחיר יקר - כשהגיע הזמן לרקוד () הייתי סחוטה וחסרת סבלנות, נפלתי מהרגליים, ראיתי שחורות, הכל נפל לי מהידיים ומשק החלב אצלי השתבש לחלוטין - בהתחלה כשהייתי ערה מעבר לשעות הרגילות של השינה, הגוף ייצר הרבה מדי חלב אבל חצי יום אח"כ כבר לא נשאר לי חלב. בקיצור בלגן.

לפותחת אני מייעצת - קחי בחשבון שזה זמני. אומנם זמני מתיש אבל זמני. תשמרי על הכוחות שלך. תארגני לך דברים מעניינים לעשות בלילות כשהתינוקת עירנית יותר - למשל שיחות טלפון עם משפחה חברות, ואח"כ לשמוע שיעור מעניין דרך המחשב וכו'. את זה אפשר לעשות עם תינוקת לא רגועה על הידיים.

או אפילו - זה מה שאני הייתי תמיד עושה - בין הגזים וההנקות בלילה, הייתי מעמידה סירים בהמשכים - מזהיבה בצל, מניקה, זורקת פנימה עוף וירקות, מרימה לגרפס וכאבי בטן, בינתיים המרק מתבשל, שמה אורז לבישול, וכך הלאה.

ורק בישול או כביסה. לנקיון נעזרתי.

אפילו כלים לא. הסברתי לבעלי שכשאין כלי בישול נקיים, אין אוכל, אין אוכל - אין חלב ואין אמא.

המון מזל טוב ובהצלחה.

כשיש ילדים נוספים בבית השעות הללו של הלילה, בשקט, רק עם התינוק, בלי אחים מקנאים אחרי לידה, הן שעות יפות שלמדתי להעריך.

.

במקרה הלילה גם אני...

אם לא תאכלי זה לא ילך. קדימה להגביר את התיאבון: לאכול ביצה ואפילו שתיים ליום מדי כמה ימים ולאכול בשרי (עוף, כבד ובשבת גם בשר בקר). אם לא תאכלי כמו שצריך גם הדימום של אחרי הלידה ידשדש במקום להיות רציף ויעיל עד לסיומו.

אם לא תאכלי לא תחזרי אל הכוחות שלך, אל העירנות והחיוניות. ולא יהיה לך כח לבשל. זה מעגל קסמים שאת חייבת לפרוץ ולגלגל חזרה לכיוון החיובי.

מה שאכלת היום - בדיוק חלב וקורנפלקס ועדשים - עושים גזים.

לאכול לחם עם ממרחים טעימים (טחינה מלאה ודבש, ממרח בוטנים). אפשר מעט גבינה לבנה, קוטג' זה טוב (וזה גם סימן שחסר לך ויטמיני B - הקוטג' עשיר בחלק מהם - אלו שמחזירים את התיאבון), סרדינים ודגים בשביל הסידן.

קדימה לאכול!!!

או יותר נכון, הערכים התזונתיים שבו הם התשתית לכל פעילות שמתרחשת בגוף. גם ההורמונלית. אם חסרים מינרלים וויטמינים שקשורים באיזון הרמות ההורמונליות, גם הפעילות הזו משתבשת.

לגבי גזים - בגדול: קטניות - זה כבד להם והקליפה הדקיקה של הקטניות (קצת מזכירה מרקם של פלסטיק) היא קשה לעיכול.

יש תינוקות שרגישים לחלב פרה שהאמא צורכת - אבל לא הייתי מוותרת לגמרי על גבינה לבנה.

יש תינוקות שאוכל שומני מדי קשה להם לעיכול וכו'.

תוכלי לדעת בעזרת ניסוי וטעיה ולאט לאט תשללי מה שעושה לקטנטונת לא טוב.

אולי  כדאי לך לחזור למולטיויטמין של ההריון? כי עם ויטמינים - ככל שהם חסרים יותר, אז אנחנו סולדים יותר דוקא ממזונות שמכילים את מה שחסר.

זה נשמע קצת כמו חוסר תאבון מה שאת חווה. וזה גם משפיע על המצב רוח, על הכוחות, על החלב, על הכל.

ואם בנוסף רזית במיוחד מאז אחרי הלידה, אז זה ממש סימן.

מה שצריך זה או להכריח את עצמנו להתחיל לאכול. כבר כתבתי את זה, אבל זה באמת מענין שהמזונות שבחרת אכן מסייעים להגביר את התאבון. או אם זה בלתי אפשרי, לתת דחיפה בענין הזה בעזרת מולטיויטמין שיש בו את כל מה שאישה מניקה צריכה, באופן מוגבר.

בדרך כלל אחרי יום יומיים, אם לוקחים את המינון שבאמת חסר, מרגישים הטבה בכל התחומים - תאבון, כוחות, שמחה, חלב וכו'.

שמחה תמיד לענות .

בגיל הזה מצפים בכל יממה לשישה חיתולים רטובים יפה-יפה, ולשתיים-שלוש יציאות של ממש (לא הכתמות קלות). אם את זה היא נותנת - את מסודרת. החזה שנהיה רך זה תהליך נורמלי של התייעלות המערכת, וזה לא מדד. לטווח קצת יותר ארוך צריך גם לראות עלייה ממוצעת של כ150 גרם בשבוע.

בעיניי זה בסדר גמור שאת לא מכריחה את עצמך לאכול. תאכלי לפי תחושות רעב. תשתי קצת יותר מזה

מאחלת לך שפע של שעות שינה ונחת מהקטנטונת.

העיקר שחוץ מהן יהיו גם יציאות טובות. בודקים את זה לאורך יממה שלמה.

לגבי חוסר התיאבון - הגבתי מהזווית של ייצור החלב. אבל אחרות פה כתבו שזה בעייתי מבחינה בריאותית שלך, וזה לא פחות חשוב כמובן, אז אני לא מתווכחת. לא בקיאה בזה.

ולשאלתך - לא יועצת הנקה, לא מדריכת הורים, ואין לי שום הסמכה בתחום. בכל זאת, מפה ומשם, צברתי מעט ידע בהנקה.

בהתהוות, לפעמים אני חושבת שאת אנציקלופדית הנקה מהלכת 

ובעזרת ה גם הגוף שלך יתרגל לקום בלילה.

כמה טיפים:

להתאזר בסבלנות...

להגביה את קרש המזרן בצד של הראש (להכניס איזה קוביה קטנה מימין ועוד אחת משמאל) - כך הראש גבוה יותר מהרגליים. זה מאוד עוזר. תנסי לשכב פעם בלי כרית כשאת מצוננת ותביני למה נעים יותר כשהראש מוגבה.

לוודא שיונקת היטב: לשקול בהפרש של שבעה ימים - על אותו משקל. הייתי מנסה את זה אפילו פעמיים. (אמורים לעלות 150-210 גרם בשבוע), ואחר כך להתיעץ עם יועצת הנקה. אפשר לנסות טלפונית כדי לחסוך את התשלום, ורק אם יש צורך (בדרך כלל צריך בלידה ראשונה...) להפגש. השקעה משתלמת!

לדעתי אפשר פעם ביום לתת לישון עם טיטול מלוכלך (למרות שלילדים שלי אני משתדלת שלא, כי להם זה עושה אדום ממש נוראי. כנראה הם רגישים יותר. אבל משכנות וכאלה הבנתי שבשלב הזה הצואה לא כל כך גורמת לאדמומית). למרוח לפני הרבה משחה שתחצוץ בין ההפרשות ובין העור. אם יש אדום - יש משחה בשם 'צורי' מרמת הגולן. היא עזרה לי עם יובש ממש קשה בידיים, אחרי שהרבה קרמים רק החריפו את המצב, וממש מהר. כתוב עליה שהיא מתאימה גם לתפרחת טיטולים (לא ניסיתי).

מאחלת לך הרבה כוחות! ההשקעה שלך עכשיו בתינוקת בונה אותה גם מבחינה נפשית, ואמונית.

יכול להיות גראפס, מה שהיה אצלנו - כאבי בטן, גזים+ ריפלוקס.

מה שעזר - דיאטה לאמהות מניקות 20141203172234.doc

אפשר לעצב את השולחן בצורה מיוחדת, לקנות מפיות יפות מעוצבות לחג, להכין חידון או משחק למהלך הסדר, לבקש מכל אחד להכין משהו קטן.

לא יודעת מה יש לכם ברגיל/ בשגרה ומה היכולת הכלכלית, אז מציעה כל מיני דברים והלוואי ותמצאי פה משהו שיתאים לך.

•לערוך שולחן מראש, מוקדם

•אפשר להרגיש מיוחד ומרגש בפריט לבוש חדש או מיוחד. יכול להיות תכשיט פשוט ב20₪ שרק נותן גיוון...

•אפשר להוסיף פרחים יפים לשולחן החג

•להתחדש בכלי או אביזר, יפים ומיוחדים: מפה/ ראנר/ מפיות/ כוסות/ צלחות/ מגש למצות/ מרכז שולחן כלשהו, אפילו פלייסמנט או אגרטל לפרחים יפים...

אפילו להתחדש במשהו לבית, לא לשולחן דווקא. וילון, תמונה, מדף, וכו'.

•כריות להסבה בכל כיסא בשולחן עם ציפית לבנה חגיגית.

•אוכל מיוחד שאין בד"כ.

•משחקים תוך כדי הסדר. אם את בקטע של כאלו אולי יוכלו לעזור לך בזה פה...

•חידון. חידות בציורים...

אחרי שנים שזה היה בלית ברירה, היום אנחנו לא מוכנים להתארח בשום מקום

רוצים רק סדר פרטי עם הילדים....

וגם באשר החגים. בשל מורכבות משפחתית א"א להתארח אצל הוריי והורי בעלי כבר בשלב שמתארחים אצלי הילדים.

אני למדתי שאת האוירה אנחנו עושים

שום דבר חיצוני/אורחים.

עורכים שולחן סדר מפואר

לבושים בבגדים יפים

בעלי מספר את ההגדה בצורה מרתקת ומוסיף להם סיפורים מעניינים

את שאר אמירת ההגדה "המשעממת" אנחנו מריצים...

יש אוכל טעים

והכל נראה חדש ונקי.....

בהצלחה לכם.

בונים כל שנה בליל הסדר שולחן נמוך מיוחד.

שולחן בגובה שולחן סלון, וכולם יושבים על כריות מסביב. דמייני מאהל בדואי כזה? אז ככה.

זה ממש נצרב לילדים שלי, וגם כמה אורחים שהתארחו אצלנו אימצו אח''כ את הקונספט. זה שונה ומיוחד ממש.

אפשר גם להחליט שחלק מהסדר עושים בכלל בספות (מתבקש ה'מגיד' וה'הלל נרצה'), ולהוסיף לספות מיליון כריות להסבה.

מעצבים מרכז השולחן עם בדים כחולים ובאמצע אנשי פליימוביל, או חיות פלסטיק קטנות שצריך למצוא לאן במהלך ההגדה הן שייכות (חיות של ערוב, צפרדעים, קורבנות).

השנה ביקשתי מכל ילד לכתוב שלוש משימות על פתקים נפרדים, ובמהלך כל שיר נעביר קופסא עם הפתקים, ומישהו שלא יסתכל יגיד 'סטופ' ויצטרכו לבצע את המשימה (סוג של חבילה עוברת). נראה איך יהיה.

פעם ראשונה שלא השתגעתי על פסח בכלל

בעלי שכנע אותי.. ופעם ראשונה הוא הצליח

התחלתי מוקדם,  אבל נצמדתי רק למה שבאמת צריך.

ממש תחושת שחרור

ומרגישה הקלה לדעת שפסח לא חייב להיות האימה

מתפללת שאצליח להתגבר על עוד תבניות שיש לי בראש ודברים שמפעילים אותי..

שהמפגש עם xyz לא יפעיל אותי

שאצליח לאזן בחזרה לעבודה את ההשקעה בעבודה שלא תבוא על חשבון הבית

אמנם עייפות קיצונית אבל הכל היה בנחת. נשארו רק משימות בודדות ונראה שגם היום היום יהיה נינוח בע"ה.

האיראנים (או פיקוד העורף, איך שתבחרו להסתכל על זה) העירו אותי בשעה שרציתי לקום 😅

ובדיוק בזמן כדי להציל את הכביסה שלקחתי סיכון והשארתי בלילה בחוץ מהגשם.😄

כתבתי ספציפית על החג, ולא על השנה, מקווה שזה חוקי..

אלא של אתגר מתמשך...

אבל בתוך המהלך הזה היו גאולות קטנות

לא של גאולה כמו בדמיון שלנו

מרגישה שבזוגיות אחרי משבר של שנתיים התחלנו לעלות על הגל הנכון..לא לגמרי ולא מושלם אבל סוג של אתחלתא כזה..מהלך שעושה טוב...

וילדתי השנה ב''ה ❤️ שזה בטח תמיד גאולה והיא השמחת לב שלי לגמרי

אצלנו הילדים נזכרו לפני כמה ימים שמלאה שנה לכך שהם יודעים על האבחנה של אחותם (הרצף האוטיסטי).

לקחנו אותם באחד הימים של ערב פסח לאכול פיצה בגינה, ואז סיפרנו להם.

בכל אופן, זו אולי בשורה לא נחמדה כל כך, אבל בכל זאת אנחנו מלאי הודיה שהוא אובחנה בגיל צעיר כל כך, וכך לא נסחבנו שנים עם תהיות ותסכולים ובחוסר הבנה של ההתנהגויות שלה.

אז זו הגאולה שלנו😊

(וחוץ מזה - בתקופה זו הרווחנו מאוד מהיותה בגן מיוחד, כי החינוך המיוחד חזר לפעול בחלק מימי המלחמה, וכך היה לנו קצת פנאי לנקות כמו שצריך וגם היא זכתה ללמוד על פסח כמו שצריך

משחק הקלפים "מי גנב את האפיקומן?" (מבית "ישראטויס")

להלן ריכוז ההוראות המקובלות למשחק:

מטרת המשחק

להיות המשתתף שצבר את מספר הקלפים הגבוה ביותר בסוף המשחק, או לחילופין – להיות זה שחושף את "גנב האפיקומן".

מהלך המשחק

* הכנה: מערבבים את הקלפים ומחלקים לכל שחקן מספר שווה של קלפים (4–5 קלפים), ואת השאר מניחים כקופה במרכז.

* איסוף סדרות: כל שחקן מנסה להשלים סדרות של דמויות או פריטים הקשורים לליל הסדר (למשל: ארבעה קלפים של "כוס אליהו", "מצה", או דמויות של בני משפחה).

* בקשת קלפים: בתורך, עליך לפנות לשחקן אחר ולשאול אותו: "האם יש לך [שם הקלף]?".

  * אם יש לו – הוא חייב להביא לך אותו, ואתה ממשיך בתורך.

  * אם אין לו – עליך למשוך קלף מהקופה והתור עובר לשחקן הבא.

* השלמת סדרה: ברגע שיש לך סדרה שלמה, אתה מניח אותה גלויה על השולחן.

קלף "גנב האפיקומן"

זהו הקלף המיוחד של המשחק. בחלק מהגרסאות, מי שמחזיק בו בסוף המשחק "מפסיד" נקודות, ובגרסאות אחרות המטרה היא להשתמש בו כדי "לגנוב" סדרות שלמות משחקנים אחרים, אלא אם כן יש להם קלף "שומר" או "הגנה".

טיפים למשחק:

* ריכוז: חשוב להקשיב למה ששחקנים אחרים מבקשים כדי לדעת למי יש קלפים שחסרים לכם.

* גרסת הילדים: אם משחקים עם ילדים צעירים מאוד, אפשר לשחק בסגנון "רביעיות" קלאסי כשהנושא הוא חפצי הסדר.

חג שמח ובהצלחה בחיפושים!

יש כמה משתנים:

ילד- לא זוכרת את השמות אבל יש שני בנים ושתי בנות לכל אחד שם אחר

צבע הבגדים- אפור, ירוק, שחור לבן וחום

רהיט- מיטה, שידה, עגלה, ארון

בכל כרטיס יש שילוב של ילד+צבע+רהיט.

בכל סבב, אחד המשתתפים שהוא ה''מנחה'' מוציא כרטיס שרק הוא רואה. נניח הוא הוציא כרטיס שבו רחלי, לבושה בגד ירוק, מחזיקה עגלה.

שאר המשתתפים צריכים לגלות מה הנתונים בכרטיס של המנחה.

איך עושים את זה?

כל אחד בתורו שולף כרטיס, מראה למנחה ולשאר המשתתפים ושואל אם הכרטיס חשוד.

במידה שיש בכרטיס אפילו פרט אחד זהה לכרטיס שבידי ה''מנחה'' המנחה אומר שהוא חשוד.

במידה שאין שום פרט-המנחה אומר שלא חשוד.

המשחק הוא הצלבת מידע.

נחזור לדוגמא שלנו:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי לבוש בירוק עומד ליד ארון- הכרטיס חשוד כי בכרטיס של המנחה הצבע הוא ירוק. ולכן הוא אומר ''חשוד''.

אין לשאר המשתתפים כרגע מושג מה הפרט הזהה.

אבל ע''י הצלבת מידע מהתשובות לגבי הכרטיסים האחרים אפשר להגיע לתשובה:

אם משתתף הוציא כרטיס שבו יוסי עומד ליד ארון ולבוש באפור והמנחה אומר שהוא לא חשוד, אפשר להסיק שבכרטיס שבידי ה''מנחה'' אין יוסי, אין אפור ואין ארון.

ולכן, כאשר נאמר ''חשוד'' על יוסי-ירוק-ארון, אחרי ששללנו כבר את יוסי ואת הארון, סימן שהצבע שבידי המנחה הוא ירוק..

ככה מתקדמים עד שעולים על המידע שבידי המנחה.

מנצח מי שמפענח את הנתונים בקלף בידי המנחה

הוא אמר לשטוף טוב וזהו

תודה רבה

עשיתי סטריליזציה לחלק מהדברים שאפשר

שאלה די מטומטמת כי התינוק מסרב לקחת בקבוק .... אבל בימים האחרונים כל יום מנסה לתת פעם אחת ולא רוצה לשבור את הרצף

כבולעו כן פולטו.. הסטריליזציה זה מים רותחים וזה מספיק אני חושבת. כמובן רק לחלקים שצריכים שטיפה. האחרים גם ככה לא נוגעים בכלום, רק אויר עובר שם.אולי הייתי מנגבת מבחוץ בקטנה.

תזכרי שגם חלב אם וגם תמל זה תמיד כשר לפסח

אם היה צורך בבקבוק, קניתי בקבוק חדש.

אחר כך או שהמשכתי להשתמש בבקבוק החדש, או ששמרתי אותו לפסח הבא.

שתראי ותרגישי ניסים גלויים!

כל כך לא פשוט.

מתפללת בשבילך...

בעז"ה שתראו ישועות בקרוב!

אם תרצי לתת שם לתפילה בפרטי - מוזמנת בשמחה. אם מתאים לך...

מתפללת בעבורכם לחירות אמיתית מכל המיצרים❤️

שתזכו לראות את ידו הגדולה של הקב"ה!

שיהיו ניסים ודברים יסתדרו בדרך ומעל הטבע!

שכבר לא תרגישי חנוקה ♡♡♡