אבל יש בחורים שהם עדיין בשלב של לחפש את הרב שלהם. השאלה האם הם בכיוון בכלל או שלא.

אלה שמתייעצים על כל שאלה עם רב - זה הרבה הרבה יותר גרוע!

צריך איזון בחיים,

אם למדת נושא מסויים ואתה יודע אותו על בוריו - אין שום סיבה שלא תפסוק לעצמך.

בנושאים שלא למדת עד הסוף או בנושאים שהם מורכבים לפסיקה - אז בהחלט כדאי לשאול רבנים.

ובנושאים שהם דרך חיים והם לא הלכתיים - אז מומלץ שלא לשאול רבנים!

אני חושב שבדור שלנו קצת קשה לבחורים להיות באמת בהתמסרות לרב אחד,לפעמים לא קל "להתקשר" אליו(לא מתכוון לשיחת טלפון,אלא לדברים פנימים יותר).בטוח שאם יש לו שאלה הוא מתיעץ עם רב מהישיבה שלו/בית כנסת/שכונה

יש אנשים מבוגרים שאין להם "רב"/תלמיד חכם, זה גם מצער מאוד..

ואנסה לפרט מעט מהחשיבות:

דבר ראשון:

כת': "עשה לך רב"- לא כת' עשה לך רב לעיניניי הלכה, או עשה לך רב בעיניינים שאתה לא מבין, לא כת' כך. כת' עשה לך רב- ז"א- בכל נושא ובכל עיניין- הוא רבך ואתה נשמע לו. יש בזה כפיפות מוחלטת למה שאומר הרב. בין אם זה הלכה ובין אם זה הנהגה.

בעיקרון- עיניין הרב הוא שכשהולכים להתייעץ עם רב יש בזה מבחינת לשאול את השכינה כיביכול, לשאול את הקב"ה בכבודו ובעצמו מה לעשות, איזה הנהגה לנהוג וכו'. הקב"ה נותן ס"ד מיוחדת כשהולכים לשאול רב, והרב כמו מדבר אך מפיו יוצא מסר ישיר מהקב"ה. ולכן חשוב להתייעץ בכל נושא ונושא. כמובן שהכל תלוי באמונה שכל מה שהרב אומר זה מאת ה'.

ולכן נאמר: "אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל"- וזה נראה תמוהה ביותר. הרי השמאל והימין מסמלים את שיא הבהירות והידיעה, כולם יודעים שמאל הוא שמאל וימין הוא ימין. אז מדוע דווקא שם צריך ללכת להתייעץ עם רב, נראה כאילו במקרים כאלו יכול האדם לעשות דין לעצמו? - והסיבה היא בדיוק הנקודה הזאת- אם הרב היה מדבר מדעתו והשכלתו האישית, יכול להיות שהוא היה מסכים עם זה שהשמאל הוא שמאל והימין הוא ימין. אבל בגלל שהוא אינו מדבר מדעתו, אלא מדעת השכינה-הקב"ה, אז במקרה כזה יכול להיות שהשמאל הוא לא שמאל, אלא ימין.

דבר שני:

אין כמו להסתמך על רב אחד שאתה באמת סומך עליו בעיניים עצומות. כי אז אין התלבטויות, אין שאלות, זה פותר אין ספור בעיות של שלום בית ודעות סותרות- כי יש רב. הוא אומר הכל- הוא המחליט, וזהו- אין יותר על מה להתווכח. אני רואה אנשים מתלבטים בלי סוף מה לשים בקלפי, הם מרגישים כאילו כל ההחלטה הרת גורל תלויה ועומדת על הכתפיים הקטנות שלהם, והם מרגישים אבודים. וזה חבל- יש רב, אותו שואלים מה לעשות, הוא אומר וזהו. נגמר. אם אתה באמת מאמין שכל מה שהרב אומר זה מפי הגבורה ממש- אז אין מקום להתלבטות.

דבר שלישי:

כל בנ"א עובר מסלול בחייו. זה כמו מבוך, ובנ"א חייב להגיע את המרכז כדי להצליח. האדם נבוך, הוא מרגיש שכל החלטה שלו הינה גורלית ואין לו את הכילים בכדי להגיע להחלטות הנכונות והטובות. ולכן יש את האדם שעומד במרכז המבוך, הוא נמצא למעלה ומסתכל למטה על בני האדם שמסתובבים במבוך- משם הוא יכול להדריך את האנשים שבמבוך להגיע למרכז. כך האדם בחייו- יש את הרבנים שהם כבר עברו את המסלול, הם נמצאים במרכז,למעלה- והם יכולים לכוון את שאר האנשים התועים בדרך הנכונה אל המטרה.

קיצר-

כדי מאוד שיהיה לבחור רב מסוים שאיתו הוא מתייעץ. זה יכול להיות רב הישיבה, הכולל, השכונה, הבית כנסת ואפילו השכן ממול שהוא רב מוסמך וידוע. אין שום בעיה- רק העיקר הוא לסמוך עליו בעיניים עצומות ולהאמין שכל העצות מגיעות ממנו יתברך.

אני אישית- לא הייתי יוצאת עם בחור עד שהייתי מבררת מי הרב שלו, שהוא מתייעץ איתו ומה הרב חושב עליו וכו'. אם אין לו רב- אין בכלל על מה לדבר. לא בא בחשבון.

כדי לך לחשוב על זה לפני שאת יוצאת עם בחור. ושיהיה בהצלחה!!!

אני גם מרגישה שחיבור לתלמידי חכמים זה אחד הדברים החשובים ביותר, במיוחד בדור שלנו שיש חוסר בהירות בהרבה תחומים...

שנזכה להיות מחוברים באמת לת"ח!

שוב תודה!! 

ללכת בכל נושא לרב אחר... 

נראה כאילו אני רוצה תשובה מסוימת ולכן הולכת לרב שיתן לי את התשובה הרצויה...

אבל אני לא יכול להסכים איתך שזה לא נכון

עובדה שיש כל מיני רבנים שמסבירים כך את המשנה, בייחוד שזו לא משנה הלכתית.

הדברים היחידים שבהם אי-אפשר לשחק ככה, אלו דברים שעוברים במסורת במשפחה.

בס"ד

"עשה לך רב"- עשה לך רב לכל עניין ועניין.

מניחה שאלו לא המילים המדויקות אבל יש שמסבירים את זה ככה.

בנושא צניעות ללכת לפי רב אחד, בנושא כשרות לפי רב אחר...

וכו'.

(עי' ע"ז יט. ועירובין נג. ובתוס' שם).

דבר ראשון: הפירוש שלך ל"עשה לך רב"-הזוי לחלוטין . לשאול רב זה ממש לא מסר מה' אלא אם את מדברת על נביא/כהן גדול באורים ותומים/אחיתופל . "אפילו על ימין שהוא שמאל" כמדומני שזה על הסנהדרין שנאמר ""עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל." 

דבר שני: אולי הכי קל/כיף לא להשתמש בבחירה שה' נתן לנו אבל זו מצווה , שנאמר"העידותי בכם היום, את-השמיים ואת-הארץ--החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת, בחיים--למען תחיה, אתה וזרעך.  כ לאהבה את-יהוה אלוהיך, לשמוע בקולו ולדובקה-בו:  כי הוא חייך, ואורך ימיך--לשבת על-האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקוב, לתת להם.  {פ} 

דבר שלישי: נכון בהחלט. כמובן שמדובר בעבודת ה' 

בקיצור: כדאי שיהיה לבחור רב שהוא שואל אותו מה שהוא לא מבין (בעבודת ה'-הלכה או במילים אחרות מה ה' רוצה)

           זה יכול להיות גם מי שלא מוסמך כ"רב"  אלא "סתם" ת"ח.

            רק העיקר שיש לו שכל  ואם הוא הולך אחרי הרב בעיניים עצומות - עדיף לך להתחתן עם הרב (הוא אולי זקן אבל לפחות רואה את הדרך...)

כדאי לך לחשוב על זה לפני שאת יוצאת עם בחור. ושיהיה בהצלחה!!!

אבל מה לעשות שלא קראת את רש"י ורמב"ן ב-3 המקורות שהבאת. חבל. אם היית מעיין בראשונים היית רואה את הדברים באור אחר.

הפירוש על המילים "על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין" הבאתי בשם אחד הראשונים. כך שאין על מה להתווכח. לפחות לא איתי.

יש לנו בחירה- אבל אנו אחראיים לבחירה הזאת. אם אני הולכת לרב ומקבלת עיצה- זו הבחירה שלי ללכת לרב, הבחירה שלי אם לשמוע או לא, הבחירה שלי אם לבצע. דווקא אדם שלא הולך להתייעץ- הייתי אומרת שנטלו ממנו את הבחירה במובן מסוים- כי אין לו דעת תורה לפני שהוא בוחר את בחירתו. חסרה לו פיסת מידע שיכולה לשנות את דעתו או לעצבה- אז הוא המפסיד היחיד.

"כל הלומד מרב אחד אינו רואה וגו'"- בזה מדובר על סברות ולימוד הגמרא, ששם עדיף לשמוע עוד ועוד דיברי תורה מכמה רבנים, אבל זה לא בעיניין פסיקה הלכתית. שהרי ידוע שאין ללכת לכמה רבנים בעיניין אחד כדי למצוא את האחד שמקל או שקרוב לדעתך.

בס"ד. 

 שימו לב שחז"ל לא מדברים על "יום ולילה", שהם מושגים מוחלטים. הדוגמא היא דוקא  ימין ושמאל שהם תלויים ב"נקודת המוצא".  שהרי שנים שעומדים זה מול זה, הימין של האחד הוא מול השמאל של השני !  כוונת חז"ל היא , שיש להישמע לרב שידריך אותך ב"הנחות היסוד",  וכאשר נעמוד בכיוון הנכון, במילא נראה שהימין הוא שמאל, ולהיפך.  

בשבילך ברכת "חכם הרזים" היא ברכה לבטלה?

הדבר הראשון ניתן לפירושים מאד שונים - כלומר ממש לא מוכרח

והחל מהדבר השני, כתבת לצערי גיבוב של שטויות.

זו דעתי, יש הרבה פה שהביעו דעה וכתבו כמוני- לא מבינה למה אצלי זה נכנס לעיניניים כאלו. זה לא היה מחויב מצד הדין.

כמו שאמרת- יש הרבה שמפרשים את הפסוקים אחרת ממפרשי הראשונים, ואין בעיה. רק בואו ניתן כבוד והערכה לכל מפרש שהוא (רמב"ן, רש"י, כלי יקר, אור החיים, ספורנו, אבן עזרא, ש"ח, הרמב"ם וכו') - למרות שאני או אתה או הוא לא הכי מסכימים עם פירושו. לכתוב "גיבובים"- על דברי תורה, זה לא הכי נשמע לי לעיניין. אפשר להוסיף דעה, אפשר לומר "70 פנים לתורה" או "כך לא מקובלני מרבותי"- אבל לקטול ככה את דברי חז"ל על הפסוקים המפורשים בתורה?!...

"הדבר הראשון ניתן לפירושים מאד שונים - כלומר ממש לא מוכרח"-

 זה רק מוכיח שיש 70 פנים לתורה, זה שיש מפרש ראשון שחולק על מפרש אחר, זה לא אומר ששני דבריהם לא אמיתיים ולא מוכחים, אלא זה אומר ששניהם צודקים- "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", ההלכה היא אולי כ"בית הילל"- אבל ברמת העיקרון מבחינת אמיתות התורה- שניהם צודקים.

הדבר הראשון ניתן לכמה פירושים- וכולם שווים, באותה מידה בדיוק. לכן כל אחד הולך לרב שלו- כדי שיפסוק לו מה ההלכה.

בדורינו ישנם כ"כ הרבה מפרשים ודעות וחלקן סותרות ממש, לכן יש רב אחד שלפיו הולכים, והקב"ה נותן לו את הס"ד וההצלחה כדי שהוא יוכל לכוון את האדם בדרכו שלו הייחודית בחיים.

חוץ מזה-

כולנו מאמינים שמה שקורה איתנו זה מאת ה'- על זה אין ספק או פקפוק. אז למה נראה לך שכל דבר הוא מאת ה' חוץ מההתייעצות עם הרב. כיביכול הקב"ה יכול לשלוט על הכל חוץ מתשובותיו של הרב. כשם שהקב"ה מנהל את העולם- הוא גם מכניס לפיו של הרב את התשובות הנכונות בכדי לכוון את האדם השואל. אם בנ"א מכיר בכך שבעצם גם תשובתו של הרב באה מאת ה'- אז אין בעיה ואין מחלוקת. הבעיה מתחילה כשאנשים בטוחים שיש דברים נפרדים מאת ה' וכאילו הבחירה האישית שלנו לא מחושבת בשמיים ולא ידועה מראש. ידוע שאין אדם נוקף אצבעו למטה עד שמחריזין על כך מלמעלה- כל החלטה, דיבור מעשה שלנו מחושב בעליונים, מוכרז וידוע מראש. כן כן- גם ההתייעצות עם הרב ידועה מראש ונשלטת בצורה אבסולוטית ע"י הקב"ה. ולכן כל תשובה שנקבל מפי כל רב- הוא מכוון ע"י הקב"ה ישירות אל האדם. ממש ממנו יתברך.

כך גם אתה צריך להאמין שהקב"ה מכניס לראש שלך את המחשבות הנכונות.

התייעצות אבסולוטית עם הרב - זהו חוסר אמונה הגובל בכפירה!

אפשר להתייעץ עם רב בתור בן-אדם חכם עם ניסיון, אפשר וגם מומלץ לבקש ממנו פסקי הלכה.

אבל להתייחס אל דברי הרב כאילו הם מפי הגבורה?!

אלו דברי כפירה וזה בא בסתירה לאחד מעיקרי האמונה של הרמב"ם!

תופעת המרניסטיות שקיימת היום בחלק מהישיבות, זה ממש  נמצא על גבול עבודת אלילים!

יש לך מקורות לכל זה? אם כן- אשמח לראות. מכל מקום, עד כאן- לא הבאת פירוש או ראשון אחד שסובר כמוך.

לאומת כל הראשונים, האחרונים, התנאים והאמוראים שאומרים ש"רב-" זה לא להתייעץ עם אדם חכם או משכיל. זה משהו אחר.

"תופעת המרניסטיות שקיימת היום בחלק מהישיבות, זה ממש  נמצא על גבול עבודת אלילים!"-

לכתוב כזה דבר גובל בזלזול בת"ח ובכל בנ"א באשר הוא!!. להשוות בני ישיבות לעובדי אלילים- מה השתגענו? עד לכאן הגענו? משווים אנשים שיושבים ולומדים תורה ומתייעצים עם רבם לכופרים? מה קרה?

אפשר להודיע: 'יש לי דעה סותרת', 'זה לא מתיישב לי', 'אני לא חושב שלהתייעץ עם רב זה כ"כ קריטי וחשוב', 'ישנם אמוראים ותנאים שלא כותבים כך וסוברים אחרת'- אבל להיגרר למקומות כאלו זה לא לעיניין ולא בא בחשבון.

בקיצר-

להתייעץ עם רב בכל עיניין זה דבר חשוב ומומלץ.

לא רוצה- לא צריך. זו הבחירה שלך.

ושיהיה לך בהצלחה בחיים...

ומי שכותב דברים מוזרים לא צריך שיקח בחשבון שלא מסכימים איתו

להגיד עליהם שהם עשו מעשים (או אמרו לעשות) כמעט כמו עבודת אלילים?!

מה נסגר איתך?!

(לכל המתלבטים...)

יודע מה- זו דעתך. סבבה. (בינתיים עוד לא הבאת מקורות...)

זו לא דעתי. ( ובינתיים- גם לא דעת רוב התגובות פה בפורום...)

אבל בוא נגמור פה את הדיון- אני מרגישה שאין לנו פה על מה לדון ואין טעם בזה עוד.

ושוב- שיהיה בהצלחה.

"עשה לך רב" - אם מסתכלים ברמב"ם וברטנורה שם, די ברור שלא מדובר כלל על התייעצות, כתובת לשאלות רעיוניות, וכדו', אלא דרך לימוד של עיון\הלכה\גמרא...

"אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל" -א' רש"י לקח את דבריו ישר מהספרי(קנ"ד)- כלומר זה המקור בחז"ל לרעיון זו, וכל כך ברור שמודבר שם על מקרה שהבית דין מעצמו פוסק משהו, ולאדם הפרטי זה נראית הפוך ממה שהוא חושב נכון וברור. לא מדובר שהרב עצמו הופך ימין לשמאל ממש, אלא שהאדם פשוט מבין אחרת\הפוך

ב' לכאורה לפי דברייך, אז 1)אי אפשר שחכמים יטעו בדבריהם[אבל מה לעשות, בכל ספרות חז"ל אנו רואים אין-ספור דוגמאות...] 2)לא יהיה שום צורך בתורה ל"פר העלם דבר"

אין אני נכנס לעצם הדיון, זכותך לחשוב אחרת ממני, ואין לי כוונה לנסות לשכנע אותך....

כמובן אין זה אומר שבנים  לא צריכים הנחייה של רב, אך לא באותה רמה

שבחורה דורשת ומרגישה בעצמה.

הבחורה צריכה לקחת בחשבון שההשלכה של תחושת הזעזוע שלה מקשר רופף

מדיי לדעתה עם דמות תורנית, גם על הבחור עמו נפגשת, לא בהכרח נכונה.

אם את רוצה לקרוא על הנושא הזה בדיוק לאחרונה קראתי בספר של הרב יוסף אליהו 'סוד הנישואין' הוא בדיוק מדבר על הנושא הזה וכמה הוא חשוב. 

ברור שאדם צריך לגבש דעה לעצמו ולהיות אדם בוגר שלא על כל שאלה קטנה הולך אל הרב, זה גם מה שהרבנים מדרבנים שלא נהיה תלותייים ברבנים אבל מאידך חובה שיהיה לבחור רב שהוא זה שיכריע בשאלות יותר קשות, או אפילו יהיה דוגמה אישית. מבחינתי זה מראה על דאווה אם מישהו אומר לי שאין לו רב......

יש עניין של עשה לך רב וזה גם מראה שהוא יכול 

להרכין ראש ולהיכנע מול דעה של מישהו אחר

ולא סומך רק על עצמו...

שאין לו רב קבוע, או שהוא לא שואל רבנים בכלל?

אם אתה רואה ברב מסויים מעין מלאך אלוקים-תלך איתו עד הסוף.  אלא אם כן אתה צריך לשאול משהו שהוא לא מבין בו.

וזה לא מחייב התייעצות אבסולוטית. אבל יש לך שאלה- תשאל. ענווה והתבטלות לתלמיד חכם זה דבר גדול וחשוב. למי שאין ת"ח זה מראה על אגו, וחוסר יכולת להתבטל...

ואיזה סוג של תשובות נוהגים לתת הרבנים שאת מכירה כשמתייעצים איתם, הכרעות חתוכות, או כיווני מחשבה?

ובקשר לסוג תשובות: בהלכה התשובות חותכות. 

ובהתייעצות זה משתנה.. 

בעיקרון- הרב מורה דרך חיים. ואני בוחרת ללכת בדרך האמת...

ושוב כשיש לי רב, והוא מבחינתי אדם גדול כמלאך אלוקים. אז זה אמת אלוקית מבחינתי.

אצלי זה ככה. לא יודעת איך זה אצל בנים.

לא אמורה להיות בעיה כל עוד כשאתה צריך אתה יודע כן ללכת (או לפסוק הלכה מתוך ספר)

הולכת בעיוורון אחרי רב מסויים אחד, ויש לי חשיבה משלי. אלא אני לומדת מדרכו ומתורתו של הרב.

זה גם ממש לא אומר שצריך כל הזמן לשאול שאלות על כל שטות.

נראלי שסתם הסתבכנו עם כל ההגדרות.. העיקר פה שלא תהיה גאווה. ותהיה יראת שמיים אמיתית.

"ענווים הגיע זמן גאולתכם"- אחד מהסימנים של עמ"י הוא שהם ענווים, ומתבטלים לריבש"ע. והרב הוא מעין מלאך אלוקים. לא התכוונתי שצריך להיות טפשים ותמימים מידי. סך הכל ענווה. 

זה מה שהתכוונתי. 

ענוה והתבטלות לקב"ה זה משהו אחד.

ענוה והתבטלות לרב- זה משהו אחר לחלוטין ועלול לגבול בעבודה זרה! (וכבר ראיתי דברים מעולם..) 

הרב הוא לא "מעין מלאך אלוקים" כשאומרים שאדם צריך שרבו יראה לו כמלאך אלוקים- זה מהמקום שהוא יראה לו בעל מידות כה' (מה הוא רחום כך אתה רחום וכו') ובלי חטא או מידות פגומות.

לא שהוא יעריץ אותו כאילו הוא אלוקים.

זו דרישה מהרב לשלמות ככל האפשר- לא מהתלמיד. 

יש עניין שתהיה לאדם דרך אחת. שיטה אחת. שילך לפיה בהלכה. 

ואם יש שאלה- שידע לפתוח ספרים ולחפש תשובות לבד.

ואם הוא לא יודע- שידע ללכת לשאול שאלת רב- רב שפוסק לפי השיטה שלו (פוסק- לא מצטט מהספר אלא יודע להסיק מענין לענין ולהכריע במקרים מורכבים.)

יש גם עניין שאדם יהיה מחובר לת"ח- לאנשים יר"ש. אנשים שרק מלהסתכל עליהם נהיים אנשים יותר טובים. בלי קשר לשיטה ההלכתית שלהם. 

פעם הרב ליכטנשטין העביר שיעור על דעת תורה, ומישהו סיכם והעלה לרשת- מוזמנת לחפש את זה. אני חושבת שהוא כותב בצורה מאד בהירה- למה חשוב שתהיה דעת תורה, ושאדם יתיעץ עם דעת תורה, ומה זה בכלל דעת תורה.

ובהחלט מצטרפת לירושלמית- הכי חשוב זה מידות. זה כמה הוא מחמיר בבין אדם לחברו.

את מביאה הוכחה לגישתך מהמשפט "ענווים הגיע זמן גאולתכם"???

זה מוכיח בדיוק ההיפך ממה שאת רוצה.

מה שמלך המשיח אומר זה אל תהיו ענווים כ"כ עד שתחשבו שלא מגיע לכם לקבל גאולה.

כלומר תצאו מהענווה (המדומה) שלכם, תפסיקו להיות נמושות ותתחילו לפעול לגאולה.

או כמו שנאמר במסכת גיטין דף נ"ו עמוד א':

אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו!

וההתייחסות שלך אל הרב באמת גובל בעבוד-זרה, צריך להיזהר מאד מזה.

כשכתבתי מקודם על זה שיש ישיבות שהערצה שם לרב גובלת בע"ז, בדיוק על הערצה מסוג זה דיברתי.

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

הכרתי כמה בחורים שהודו שמעדיפים אישה פחות יפה בגלל זה. וגם לי בעבר הרחוק היה את זה..

אבל מאז הרבה מים ואקסיות דוגמניות עברו בים(;

והפי, לגבי היופי הטבעי שהזכרת יש משו מאד מושך דווקא בזה גם כי זה פשוט יפה כמו שאמרת, אבל בעיקר כי זה משדר פשטות וצניעות מסוימת.

ובחורות יפות שמאפרות תעצמן וכו הן נתפסות אצלנו כמתנשאות ועפות על עצמן וזה מוריד

אי לכך ובהתאם לזאת אני מכריז שהבחורות ההכי שוות שיש הן דווקא אלו ההכי זרוקות שיש, אלו שלא יודעות מזה איפור או אודם ובטח שלא דאודורואנט😌 היחפניות עם הקשרגל והפשמינה @מיפ

איפור זה סגנון ומובן לי למה לא כל אחד יעוף..

אבל אם מישהו לא רוצה בחורה יפה שנראית עדינה וצנועה זה כבר חוסר אהבה עצמית...😅 

לא יודעת לא הצלחתי להבין איך זה הגיוני.

למה שהיא תעשה את זה? זה רק בראש שלכם... אבל תודה על ההסבר

סתם צוחקת

עצוב ביותר

כן חשבתי שהוא גבוה ממני ברמה האישית אבל רציתי שהוא ירצה אותי.

אבל אני לא דוגמא, ואני מבינה שזה יכול לקרות- בגלל פרטים מהותיים. אבל בגלל יופי? טוב כנראה אני לא אבין את זה.

וברור שהיהדות רוצה שהשימוש בחיצוניות יהיה רק לצורך ולא יותר.

ממש ממש מתחבר לי לחנוכה..

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

פסיכולוגית גבר נמשך למראה ואישה נמשכת לאופי - ברור, יש אנשים לכאן ולכאן אבל זה המקבץ העיקרי. בין השאר זה מסביר למה ה'התאהבות' של גובר חולפת מהר יותר (כי הוא מתרגל ליופי החיצוני) ושל האישה הולכת ונבנית (שיותר ויותר מהאופי מתגלה עם הזמן). ברור שכל אחד צריך לעשות עבודה וברור שיש קומה שצריך לפתח ולבנות, אבל כמו שאנחנו מתנגדים (ברובנו) לתופעת הלהט"ב והמגדר העצמי בטענה שיש טבע מוגדר בלתי ניתן לשינוי טרופי יסודי - כך צריך להבין שזה עובד ביסוד ובעומק, בטבע, אצל הגברים והנשים וזה בסדר, ככה נוצרנו ונבראנו ומשם אנחנו מבקשים רק להתקדם.

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?

לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.

ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.

כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.

אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.

אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).

בהצלחה.

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.