אבל יש בחורים שהם עדיין בשלב של לחפש את הרב שלהם. השאלה האם הם בכיוון בכלל או שלא.

אלה שמתייעצים על כל שאלה עם רב - זה הרבה הרבה יותר גרוע!

צריך איזון בחיים,

אם למדת נושא מסויים ואתה יודע אותו על בוריו - אין שום סיבה שלא תפסוק לעצמך.

בנושאים שלא למדת עד הסוף או בנושאים שהם מורכבים לפסיקה - אז בהחלט כדאי לשאול רבנים.

ובנושאים שהם דרך חיים והם לא הלכתיים - אז מומלץ שלא לשאול רבנים!

אני חושב שבדור שלנו קצת קשה לבחורים להיות באמת בהתמסרות לרב אחד,לפעמים לא קל "להתקשר" אליו(לא מתכוון לשיחת טלפון,אלא לדברים פנימים יותר).בטוח שאם יש לו שאלה הוא מתיעץ עם רב מהישיבה שלו/בית כנסת/שכונה

יש אנשים מבוגרים שאין להם "רב"/תלמיד חכם, זה גם מצער מאוד..

ואנסה לפרט מעט מהחשיבות:

דבר ראשון:

כת': "עשה לך רב"- לא כת' עשה לך רב לעיניניי הלכה, או עשה לך רב בעיניינים שאתה לא מבין, לא כת' כך. כת' עשה לך רב- ז"א- בכל נושא ובכל עיניין- הוא רבך ואתה נשמע לו. יש בזה כפיפות מוחלטת למה שאומר הרב. בין אם זה הלכה ובין אם זה הנהגה.

בעיקרון- עיניין הרב הוא שכשהולכים להתייעץ עם רב יש בזה מבחינת לשאול את השכינה כיביכול, לשאול את הקב"ה בכבודו ובעצמו מה לעשות, איזה הנהגה לנהוג וכו'. הקב"ה נותן ס"ד מיוחדת כשהולכים לשאול רב, והרב כמו מדבר אך מפיו יוצא מסר ישיר מהקב"ה. ולכן חשוב להתייעץ בכל נושא ונושא. כמובן שהכל תלוי באמונה שכל מה שהרב אומר זה מאת ה'.

ולכן נאמר: "אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל"- וזה נראה תמוהה ביותר. הרי השמאל והימין מסמלים את שיא הבהירות והידיעה, כולם יודעים שמאל הוא שמאל וימין הוא ימין. אז מדוע דווקא שם צריך ללכת להתייעץ עם רב, נראה כאילו במקרים כאלו יכול האדם לעשות דין לעצמו? - והסיבה היא בדיוק הנקודה הזאת- אם הרב היה מדבר מדעתו והשכלתו האישית, יכול להיות שהוא היה מסכים עם זה שהשמאל הוא שמאל והימין הוא ימין. אבל בגלל שהוא אינו מדבר מדעתו, אלא מדעת השכינה-הקב"ה, אז במקרה כזה יכול להיות שהשמאל הוא לא שמאל, אלא ימין.

דבר שני:

אין כמו להסתמך על רב אחד שאתה באמת סומך עליו בעיניים עצומות. כי אז אין התלבטויות, אין שאלות, זה פותר אין ספור בעיות של שלום בית ודעות סותרות- כי יש רב. הוא אומר הכל- הוא המחליט, וזהו- אין יותר על מה להתווכח. אני רואה אנשים מתלבטים בלי סוף מה לשים בקלפי, הם מרגישים כאילו כל ההחלטה הרת גורל תלויה ועומדת על הכתפיים הקטנות שלהם, והם מרגישים אבודים. וזה חבל- יש רב, אותו שואלים מה לעשות, הוא אומר וזהו. נגמר. אם אתה באמת מאמין שכל מה שהרב אומר זה מפי הגבורה ממש- אז אין מקום להתלבטות.

דבר שלישי:

כל בנ"א עובר מסלול בחייו. זה כמו מבוך, ובנ"א חייב להגיע את המרכז כדי להצליח. האדם נבוך, הוא מרגיש שכל החלטה שלו הינה גורלית ואין לו את הכילים בכדי להגיע להחלטות הנכונות והטובות. ולכן יש את האדם שעומד במרכז המבוך, הוא נמצא למעלה ומסתכל למטה על בני האדם שמסתובבים במבוך- משם הוא יכול להדריך את האנשים שבמבוך להגיע למרכז. כך האדם בחייו- יש את הרבנים שהם כבר עברו את המסלול, הם נמצאים במרכז,למעלה- והם יכולים לכוון את שאר האנשים התועים בדרך הנכונה אל המטרה.

קיצר-

כדי מאוד שיהיה לבחור רב מסוים שאיתו הוא מתייעץ. זה יכול להיות רב הישיבה, הכולל, השכונה, הבית כנסת ואפילו השכן ממול שהוא רב מוסמך וידוע. אין שום בעיה- רק העיקר הוא לסמוך עליו בעיניים עצומות ולהאמין שכל העצות מגיעות ממנו יתברך.

אני אישית- לא הייתי יוצאת עם בחור עד שהייתי מבררת מי הרב שלו, שהוא מתייעץ איתו ומה הרב חושב עליו וכו'. אם אין לו רב- אין בכלל על מה לדבר. לא בא בחשבון.

כדי לך לחשוב על זה לפני שאת יוצאת עם בחור. ושיהיה בהצלחה!!!

אני גם מרגישה שחיבור לתלמידי חכמים זה אחד הדברים החשובים ביותר, במיוחד בדור שלנו שיש חוסר בהירות בהרבה תחומים...

שנזכה להיות מחוברים באמת לת"ח!

שוב תודה!! 

ללכת בכל נושא לרב אחר... 

נראה כאילו אני רוצה תשובה מסוימת ולכן הולכת לרב שיתן לי את התשובה הרצויה...

אבל אני לא יכול להסכים איתך שזה לא נכון

עובדה שיש כל מיני רבנים שמסבירים כך את המשנה, בייחוד שזו לא משנה הלכתית.

הדברים היחידים שבהם אי-אפשר לשחק ככה, אלו דברים שעוברים במסורת במשפחה.

בס"ד

"עשה לך רב"- עשה לך רב לכל עניין ועניין.

מניחה שאלו לא המילים המדויקות אבל יש שמסבירים את זה ככה.

בנושא צניעות ללכת לפי רב אחד, בנושא כשרות לפי רב אחר...

וכו'.

(עי' ע"ז יט. ועירובין נג. ובתוס' שם).

דבר ראשון: הפירוש שלך ל"עשה לך רב"-הזוי לחלוטין . לשאול רב זה ממש לא מסר מה' אלא אם את מדברת על נביא/כהן גדול באורים ותומים/אחיתופל . "אפילו על ימין שהוא שמאל" כמדומני שזה על הסנהדרין שנאמר ""עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל." 

דבר שני: אולי הכי קל/כיף לא להשתמש בבחירה שה' נתן לנו אבל זו מצווה , שנאמר"העידותי בכם היום, את-השמיים ואת-הארץ--החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת, בחיים--למען תחיה, אתה וזרעך.  כ לאהבה את-יהוה אלוהיך, לשמוע בקולו ולדובקה-בו:  כי הוא חייך, ואורך ימיך--לשבת על-האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקוב, לתת להם.  {פ} 

דבר שלישי: נכון בהחלט. כמובן שמדובר בעבודת ה' 

בקיצור: כדאי שיהיה לבחור רב שהוא שואל אותו מה שהוא לא מבין (בעבודת ה'-הלכה או במילים אחרות מה ה' רוצה)

           זה יכול להיות גם מי שלא מוסמך כ"רב"  אלא "סתם" ת"ח.

            רק העיקר שיש לו שכל  ואם הוא הולך אחרי הרב בעיניים עצומות - עדיף לך להתחתן עם הרב (הוא אולי זקן אבל לפחות רואה את הדרך...)

כדאי לך לחשוב על זה לפני שאת יוצאת עם בחור. ושיהיה בהצלחה!!!

אבל מה לעשות שלא קראת את רש"י ורמב"ן ב-3 המקורות שהבאת. חבל. אם היית מעיין בראשונים היית רואה את הדברים באור אחר.

הפירוש על המילים "על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין" הבאתי בשם אחד הראשונים. כך שאין על מה להתווכח. לפחות לא איתי.

יש לנו בחירה- אבל אנו אחראיים לבחירה הזאת. אם אני הולכת לרב ומקבלת עיצה- זו הבחירה שלי ללכת לרב, הבחירה שלי אם לשמוע או לא, הבחירה שלי אם לבצע. דווקא אדם שלא הולך להתייעץ- הייתי אומרת שנטלו ממנו את הבחירה במובן מסוים- כי אין לו דעת תורה לפני שהוא בוחר את בחירתו. חסרה לו פיסת מידע שיכולה לשנות את דעתו או לעצבה- אז הוא המפסיד היחיד.

"כל הלומד מרב אחד אינו רואה וגו'"- בזה מדובר על סברות ולימוד הגמרא, ששם עדיף לשמוע עוד ועוד דיברי תורה מכמה רבנים, אבל זה לא בעיניין פסיקה הלכתית. שהרי ידוע שאין ללכת לכמה רבנים בעיניין אחד כדי למצוא את האחד שמקל או שקרוב לדעתך.

בס"ד. 

 שימו לב שחז"ל לא מדברים על "יום ולילה", שהם מושגים מוחלטים. הדוגמא היא דוקא  ימין ושמאל שהם תלויים ב"נקודת המוצא".  שהרי שנים שעומדים זה מול זה, הימין של האחד הוא מול השמאל של השני !  כוונת חז"ל היא , שיש להישמע לרב שידריך אותך ב"הנחות היסוד",  וכאשר נעמוד בכיוון הנכון, במילא נראה שהימין הוא שמאל, ולהיפך.  

בשבילך ברכת "חכם הרזים" היא ברכה לבטלה?

הדבר הראשון ניתן לפירושים מאד שונים - כלומר ממש לא מוכרח

והחל מהדבר השני, כתבת לצערי גיבוב של שטויות.

זו דעתי, יש הרבה פה שהביעו דעה וכתבו כמוני- לא מבינה למה אצלי זה נכנס לעיניניים כאלו. זה לא היה מחויב מצד הדין.

כמו שאמרת- יש הרבה שמפרשים את הפסוקים אחרת ממפרשי הראשונים, ואין בעיה. רק בואו ניתן כבוד והערכה לכל מפרש שהוא (רמב"ן, רש"י, כלי יקר, אור החיים, ספורנו, אבן עזרא, ש"ח, הרמב"ם וכו') - למרות שאני או אתה או הוא לא הכי מסכימים עם פירושו. לכתוב "גיבובים"- על דברי תורה, זה לא הכי נשמע לי לעיניין. אפשר להוסיף דעה, אפשר לומר "70 פנים לתורה" או "כך לא מקובלני מרבותי"- אבל לקטול ככה את דברי חז"ל על הפסוקים המפורשים בתורה?!...

"הדבר הראשון ניתן לפירושים מאד שונים - כלומר ממש לא מוכרח"-

 זה רק מוכיח שיש 70 פנים לתורה, זה שיש מפרש ראשון שחולק על מפרש אחר, זה לא אומר ששני דבריהם לא אמיתיים ולא מוכחים, אלא זה אומר ששניהם צודקים- "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", ההלכה היא אולי כ"בית הילל"- אבל ברמת העיקרון מבחינת אמיתות התורה- שניהם צודקים.

הדבר הראשון ניתן לכמה פירושים- וכולם שווים, באותה מידה בדיוק. לכן כל אחד הולך לרב שלו- כדי שיפסוק לו מה ההלכה.

בדורינו ישנם כ"כ הרבה מפרשים ודעות וחלקן סותרות ממש, לכן יש רב אחד שלפיו הולכים, והקב"ה נותן לו את הס"ד וההצלחה כדי שהוא יוכל לכוון את האדם בדרכו שלו הייחודית בחיים.

חוץ מזה-

כולנו מאמינים שמה שקורה איתנו זה מאת ה'- על זה אין ספק או פקפוק. אז למה נראה לך שכל דבר הוא מאת ה' חוץ מההתייעצות עם הרב. כיביכול הקב"ה יכול לשלוט על הכל חוץ מתשובותיו של הרב. כשם שהקב"ה מנהל את העולם- הוא גם מכניס לפיו של הרב את התשובות הנכונות בכדי לכוון את האדם השואל. אם בנ"א מכיר בכך שבעצם גם תשובתו של הרב באה מאת ה'- אז אין בעיה ואין מחלוקת. הבעיה מתחילה כשאנשים בטוחים שיש דברים נפרדים מאת ה' וכאילו הבחירה האישית שלנו לא מחושבת בשמיים ולא ידועה מראש. ידוע שאין אדם נוקף אצבעו למטה עד שמחריזין על כך מלמעלה- כל החלטה, דיבור מעשה שלנו מחושב בעליונים, מוכרז וידוע מראש. כן כן- גם ההתייעצות עם הרב ידועה מראש ונשלטת בצורה אבסולוטית ע"י הקב"ה. ולכן כל תשובה שנקבל מפי כל רב- הוא מכוון ע"י הקב"ה ישירות אל האדם. ממש ממנו יתברך.

כך גם אתה צריך להאמין שהקב"ה מכניס לראש שלך את המחשבות הנכונות.

התייעצות אבסולוטית עם הרב - זהו חוסר אמונה הגובל בכפירה!

אפשר להתייעץ עם רב בתור בן-אדם חכם עם ניסיון, אפשר וגם מומלץ לבקש ממנו פסקי הלכה.

אבל להתייחס אל דברי הרב כאילו הם מפי הגבורה?!

אלו דברי כפירה וזה בא בסתירה לאחד מעיקרי האמונה של הרמב"ם!

תופעת המרניסטיות שקיימת היום בחלק מהישיבות, זה ממש  נמצא על גבול עבודת אלילים!

יש לך מקורות לכל זה? אם כן- אשמח לראות. מכל מקום, עד כאן- לא הבאת פירוש או ראשון אחד שסובר כמוך.

לאומת כל הראשונים, האחרונים, התנאים והאמוראים שאומרים ש"רב-" זה לא להתייעץ עם אדם חכם או משכיל. זה משהו אחר.

"תופעת המרניסטיות שקיימת היום בחלק מהישיבות, זה ממש  נמצא על גבול עבודת אלילים!"-

לכתוב כזה דבר גובל בזלזול בת"ח ובכל בנ"א באשר הוא!!. להשוות בני ישיבות לעובדי אלילים- מה השתגענו? עד לכאן הגענו? משווים אנשים שיושבים ולומדים תורה ומתייעצים עם רבם לכופרים? מה קרה?

אפשר להודיע: 'יש לי דעה סותרת', 'זה לא מתיישב לי', 'אני לא חושב שלהתייעץ עם רב זה כ"כ קריטי וחשוב', 'ישנם אמוראים ותנאים שלא כותבים כך וסוברים אחרת'- אבל להיגרר למקומות כאלו זה לא לעיניין ולא בא בחשבון.

בקיצר-

להתייעץ עם רב בכל עיניין זה דבר חשוב ומומלץ.

לא רוצה- לא צריך. זו הבחירה שלך.

ושיהיה לך בהצלחה בחיים...

ומי שכותב דברים מוזרים לא צריך שיקח בחשבון שלא מסכימים איתו

להגיד עליהם שהם עשו מעשים (או אמרו לעשות) כמעט כמו עבודת אלילים?!

מה נסגר איתך?!

(לכל המתלבטים...)

יודע מה- זו דעתך. סבבה. (בינתיים עוד לא הבאת מקורות...)

זו לא דעתי. ( ובינתיים- גם לא דעת רוב התגובות פה בפורום...)

אבל בוא נגמור פה את הדיון- אני מרגישה שאין לנו פה על מה לדון ואין טעם בזה עוד.

ושוב- שיהיה בהצלחה.

"עשה לך רב" - אם מסתכלים ברמב"ם וברטנורה שם, די ברור שלא מדובר כלל על התייעצות, כתובת לשאלות רעיוניות, וכדו', אלא דרך לימוד של עיון\הלכה\גמרא...

"אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל" -א' רש"י לקח את דבריו ישר מהספרי(קנ"ד)- כלומר זה המקור בחז"ל לרעיון זו, וכל כך ברור שמודבר שם על מקרה שהבית דין מעצמו פוסק משהו, ולאדם הפרטי זה נראית הפוך ממה שהוא חושב נכון וברור. לא מדובר שהרב עצמו הופך ימין לשמאל ממש, אלא שהאדם פשוט מבין אחרת\הפוך

ב' לכאורה לפי דברייך, אז 1)אי אפשר שחכמים יטעו בדבריהם[אבל מה לעשות, בכל ספרות חז"ל אנו רואים אין-ספור דוגמאות...] 2)לא יהיה שום צורך בתורה ל"פר העלם דבר"

אין אני נכנס לעצם הדיון, זכותך לחשוב אחרת ממני, ואין לי כוונה לנסות לשכנע אותך....

כמובן אין זה אומר שבנים  לא צריכים הנחייה של רב, אך לא באותה רמה

שבחורה דורשת ומרגישה בעצמה.

הבחורה צריכה לקחת בחשבון שההשלכה של תחושת הזעזוע שלה מקשר רופף

מדיי לדעתה עם דמות תורנית, גם על הבחור עמו נפגשת, לא בהכרח נכונה.

אם את רוצה לקרוא על הנושא הזה בדיוק לאחרונה קראתי בספר של הרב יוסף אליהו 'סוד הנישואין' הוא בדיוק מדבר על הנושא הזה וכמה הוא חשוב. 

ברור שאדם צריך לגבש דעה לעצמו ולהיות אדם בוגר שלא על כל שאלה קטנה הולך אל הרב, זה גם מה שהרבנים מדרבנים שלא נהיה תלותייים ברבנים אבל מאידך חובה שיהיה לבחור רב שהוא זה שיכריע בשאלות יותר קשות, או אפילו יהיה דוגמה אישית. מבחינתי זה מראה על דאווה אם מישהו אומר לי שאין לו רב......

יש עניין של עשה לך רב וזה גם מראה שהוא יכול 

להרכין ראש ולהיכנע מול דעה של מישהו אחר

ולא סומך רק על עצמו...

שאין לו רב קבוע, או שהוא לא שואל רבנים בכלל?

אם אתה רואה ברב מסויים מעין מלאך אלוקים-תלך איתו עד הסוף.  אלא אם כן אתה צריך לשאול משהו שהוא לא מבין בו.

וזה לא מחייב התייעצות אבסולוטית. אבל יש לך שאלה- תשאל. ענווה והתבטלות לתלמיד חכם זה דבר גדול וחשוב. למי שאין ת"ח זה מראה על אגו, וחוסר יכולת להתבטל...

ואיזה סוג של תשובות נוהגים לתת הרבנים שאת מכירה כשמתייעצים איתם, הכרעות חתוכות, או כיווני מחשבה?

ובקשר לסוג תשובות: בהלכה התשובות חותכות. 

ובהתייעצות זה משתנה.. 

בעיקרון- הרב מורה דרך חיים. ואני בוחרת ללכת בדרך האמת...

ושוב כשיש לי רב, והוא מבחינתי אדם גדול כמלאך אלוקים. אז זה אמת אלוקית מבחינתי.

אצלי זה ככה. לא יודעת איך זה אצל בנים.

לא אמורה להיות בעיה כל עוד כשאתה צריך אתה יודע כן ללכת (או לפסוק הלכה מתוך ספר)

הולכת בעיוורון אחרי רב מסויים אחד, ויש לי חשיבה משלי. אלא אני לומדת מדרכו ומתורתו של הרב.

זה גם ממש לא אומר שצריך כל הזמן לשאול שאלות על כל שטות.

נראלי שסתם הסתבכנו עם כל ההגדרות.. העיקר פה שלא תהיה גאווה. ותהיה יראת שמיים אמיתית.

"ענווים הגיע זמן גאולתכם"- אחד מהסימנים של עמ"י הוא שהם ענווים, ומתבטלים לריבש"ע. והרב הוא מעין מלאך אלוקים. לא התכוונתי שצריך להיות טפשים ותמימים מידי. סך הכל ענווה. 

זה מה שהתכוונתי. 

ענוה והתבטלות לקב"ה זה משהו אחד.

ענוה והתבטלות לרב- זה משהו אחר לחלוטין ועלול לגבול בעבודה זרה! (וכבר ראיתי דברים מעולם..) 

הרב הוא לא "מעין מלאך אלוקים" כשאומרים שאדם צריך שרבו יראה לו כמלאך אלוקים- זה מהמקום שהוא יראה לו בעל מידות כה' (מה הוא רחום כך אתה רחום וכו') ובלי חטא או מידות פגומות.

לא שהוא יעריץ אותו כאילו הוא אלוקים.

זו דרישה מהרב לשלמות ככל האפשר- לא מהתלמיד. 

יש עניין שתהיה לאדם דרך אחת. שיטה אחת. שילך לפיה בהלכה. 

ואם יש שאלה- שידע לפתוח ספרים ולחפש תשובות לבד.

ואם הוא לא יודע- שידע ללכת לשאול שאלת רב- רב שפוסק לפי השיטה שלו (פוסק- לא מצטט מהספר אלא יודע להסיק מענין לענין ולהכריע במקרים מורכבים.)

יש גם עניין שאדם יהיה מחובר לת"ח- לאנשים יר"ש. אנשים שרק מלהסתכל עליהם נהיים אנשים יותר טובים. בלי קשר לשיטה ההלכתית שלהם. 

פעם הרב ליכטנשטין העביר שיעור על דעת תורה, ומישהו סיכם והעלה לרשת- מוזמנת לחפש את זה. אני חושבת שהוא כותב בצורה מאד בהירה- למה חשוב שתהיה דעת תורה, ושאדם יתיעץ עם דעת תורה, ומה זה בכלל דעת תורה.

ובהחלט מצטרפת לירושלמית- הכי חשוב זה מידות. זה כמה הוא מחמיר בבין אדם לחברו.

את מביאה הוכחה לגישתך מהמשפט "ענווים הגיע זמן גאולתכם"???

זה מוכיח בדיוק ההיפך ממה שאת רוצה.

מה שמלך המשיח אומר זה אל תהיו ענווים כ"כ עד שתחשבו שלא מגיע לכם לקבל גאולה.

כלומר תצאו מהענווה (המדומה) שלכם, תפסיקו להיות נמושות ותתחילו לפעול לגאולה.

או כמו שנאמר במסכת גיטין דף נ"ו עמוד א':

אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו!

וההתייחסות שלך אל הרב באמת גובל בעבוד-זרה, צריך להיזהר מאד מזה.

כשכתבתי מקודם על זה שיש ישיבות שהערצה שם לרב גובלת בע"ז, בדיוק על הערצה מסוג זה דיברתי.

אופציה כל כך כרגע

אלא אם כן אתם כבר בקשר עמוק וחברי, וגם אז - לא בצורה של הערה.

לא להעיר, אלא לומר שחשוב לך שזו תהיה רמת הצניעות בבית. ואין בעיה לומר שאתה חושב שזה גם יהיה יותר יפה או יותר מחמיא (בתנאי שהקשר בינכם מאוד מתקדם וקרוב ויש מחשבות של להקים בית ביחד)

זה שגבר אומר לאישה "בא לי שבבית שלי אישתי לבושה כך וכך" זה בסדר? אתה בעצם אומר לה או שאת לא אישתי או שאת צריכה לשנות את הלבוש..

אני מציג את זה כבקשה: "לי זה ממש חשוב שיהיה ככה וככה בבית..." לא להציב תנאי אלא לבקש בקשה

תשאל את המשדכת ואת החברה שהיא שמה כאשת קשר. אני חושב שיש מקום לדבר על זה בעדינות עם הבחורה כשהקשר יותר מתקדם

https://www.ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/9692.pdf

אבל אולי כדאי במקום לדבר על עניין צניעות ספציפית, לדבר על המחויבות להלכה, על תפיסת העולם הדתית והרוחנית שלה, איך היא מקבלת החלטות וכו'.

המשנ"ב אומר לכסות עד סוף המרפק (מ"ב ס' ע"ה סק"ב)

הבית ברוך כותב לכסות את כל היד עד פרק כף היד (בית ברוך ח"א עמ' ק"א)

יש מי שמתיר לחשוף פחות מטפח מעל המרפק וצריך לעיין בזה עוד

לא באתי לפסוק הלכה.

הבאתי פסק הלכה שפוסק שזה עומד בגדרי הצניעות (כיסוי רוב זרוע, שזה פחות ממה שכתבת), של רב פוסק רציני.

אבל שוב, אני לא הבאתי את זה כדי לדון כאן מבחינה הלכתית -

וגם לא טענתי שאין דעות אחרות.

הנקודה היא שסביר והגיוני שבין שני אנשים שגדלו במקומות שונות ותחת השקפות קצת שונות יש הבדל בפרקטיקה ההלכתית - והשאלה היא איך מתייחסים ככלל לעבודת ה' ששונה אצל בן הזוג. האם אנחנו מתחייבים לפעול ולעשות באותה הדרך, או שאנחנו מוכנים לקבל משהו שונה - כל עוד זה עומד בגדרים הלכתיים כל שהם?

את הפסק של הרב.אבל זו לא דעת רוב הפוסקים כיום.. ובתכלס בהרבה מאוד הלכות אפשר למצוא מי שיתיר יותר.. אבל זולא ההלכה שאני מגדיר.

לגבי לדבר על המחויבות להלכה אני מסכים מאוד.צריך לראות איך עושים את זה חכם

כל אדם גם אישה צריך להפשיל שרוולים בשביל לעשות מלאכות.

אשת חיל אמיתית מפשילה שרוולים.

אין מה להתברבר,

תבדוק את העיקר עם מי אתה עומד להתחתן.

וגם אמרה לך את זה ולא תסכים אפילו לדבר על הנושא.

צודק אני או לא צודק אני?

לא הבנתי את כוונתך..

היא יכולה להגיע בצורה לא ממש צנועה וזה בסדר. היא תסביר לך שזה מתאים להלכה. אבל תבהיר שהיא שומרת נגיעה. כי ההלכה אוסרת...

אבל שמירת נגיעה זה אובייס במקום שלי.. לא צריךלדבר על זה בכלל ב"ה.

חולצה מעל המרפק בחום הזה היא דוסה וצנועה.

(זה כמו שתבדוק לגבר בציציות... אז היה קצת חם,

מותר לנשום קצת אוויר לפעמים)

אנחנו לא רובוטים

אם לא יתחתנו ויולידו ילדים,

על מי תשרה שכינה?

על העצים והאבנים?

אם לא יהיו בני אדם לא תוכלו אפילו להתווכח,

על אורך השרוול או על שטויות אחרות.

לכן תתעסק בעיקר וזה חתונה וקיום המצווה פרו ורבו שהיא היסוד לכל התורה.

לי ספק שהכי חשוב להקים בית בישראל זה ברור(:

בסוף אבל יש עקרונות לפיהם כל אדם הולך ובוחר את בת זוגתו.. לא תיקח אישה לבני מבנות כנען- למה? הכי חשוב זה פרו ורבו.. בוודאי שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות המירבית מצידנו❤️

גבר גם נמדד בציצית צמר שהוא שם בחום.. לא מעקמים את התורה לפי מזג האוויר.

ולא שאני לא מעריך חלילה את אלו שמשתדלות גם כשחם ושמות קצת מעל המרפק! אבל בסוף יש מולי את ההלכה והקו שאני רוצה לבנות איתו בית..

בעניין ציצית רק בגד בעל 4 כנפות חייב בציצית,

זאת אומרת אם בבגד אין 4 כנפות לא חייב בציצית. ויש על זה מחלוקת... (בין מחמירים ומקלים)

אבל ציצית זה עיקר הבגד של היהודי אז צריך ללבוש וזה לא עבירה אם הוריד בגלל סיבה כזו אחרת, כי כבר ברכנו בבוקר על ציצית גדול וקטן.

בעניין אישה שלובשת בגד עד המרפק,

רואים את זרועותיה אבל אין בזה איסור ממש,

כי צריך גם לעשות מלאכות וגם כאן יש מחלוקת... (בין מחמירים למקלים).

בעניין נישואים עם גויים זה איסור חמור מן התורה ואין על זה מחלוקת כלל.

כי עוקר עצמו מכלל עם ישראל לגמרי.

• חס ושלום להוציא שם רע לאישה כשרה!

  כי זה בדיוק מה שקורה כאן.

אישה כשרה לא נמדדת רק באורך הבגד אלא גם באופי שלה.

נשים רעות עזות וחוצפניות הן ההפך מבושה צניעות וטובות לב.

אם יש לה מידות טובות - אל תוותר.

האם הוא היה "מגרד" את המרפק, או ממש מעליו בכל תנוחה של היד?

אולי זו חולצה גבולית יחסית והיא חשבה שזה בסדר, למרות שבעקרון היא כן מכסה את המרפק?

ברור שקשה עד בלתי אפשרי לדבר ולשכנע בזה. אהבתי את העצה של להעלות באופן כללי את הנושא של מחויבות להלכה (כי בסוף ההלכה לא מסתכמת בלהתלבש בבוקר,),

אבל אם באמת אתה רואה שהכיוון שלה בנושאים האלו שונה משלך, נראה לי סביר לגמרי להיפרד על זה.

בסוף העניין הוא להקים בית עם יסודות משותפים, ואם הצפיות בנוגע לקיום הלכות מסוימות שונה, שום הסברים ושכנועים רציונלים לא באמת יעבדו, וחבל לשניכם על הזמן.

אבל חשוב לדעתי שתהיה הסכמה על הכיוון ההלכתי שם אנחנו מחמירים או מקלים.

לדוגמא, אם היא מקפידה על גלאט ואתה לא, אתה רוצה שהיא תקפיד על אורך השרוולים ולה זה לא חשוב, אז לא יודע מי מקפיד יותר אבל אין התאמה בהקפדות וכנראה פחות מתאים.

השאלה היא האם זה הקפדה שחשובה בעיניך ספציפית או שזה מבחינתך סימן ואם זה סימן אז אולי שווה לבחון אם יש דברים אחרים עליהם היא מקפידה שמתאימים לשניכם.

שאישה צריכה ללכת על פי פסיקת בעלה, הקשר צריך להיות כזה שהאישה מתחתנת כי היא בוחרת גם בשיטת הבעלה בהלכה.

(וגם בעניין הזה יש הגדרה יפה בפוסקים שאישה עד החתונה כל מה שהיא נוהגת זה מצד השייכות לבית הוריה ומרגע שהיא מתחתנת מנהגה כמנהג בבעלה ואין בזה משום ביטול מנהג אבות)

אני לא רואה סיבה להניח שזה לא איך שהיא מתלבשת ביום יום שלה.

לא חושבת שיש מצב שבחורה תצא לדייט בלי שהיא שמה לב מה ואיך היא לבושה.

אם אתה לא מקבל אותה ככה, בלי לרצות לשנות אותה, היא לא בשבילך.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

זכור לי שהחמ"ד לקח את זה כפרוייקט, והכשיר אנשי צוות במוסדות להיות שדכנים - כולל האולפנה שבה למדתי, יש שם שדכניות של האולפנה.

ומה יש לך להפסיד מלנסות?

נעשה השתדלות