יצא לי להיפגש עם כמה בחורים, (ובמיוחד האחרון שנפגשתי איתו) בחורי ישיבות, או שלמדו כמה שנים טובות בישיבה. בחורים טובים באמת. ואין להם תלמיד חכם. אדם שאותו הם שואלים לפעמים/מתייעצים, וכל המשתמע מכך. והם עצמאיים.
לי זה מאד הפריע.
עד כמה זה נראה לכם דבר חשוב?
אבל יש בחורים שהם עדיין בשלב של לחפש את הרב שלהם. השאלה האם הם בכיוון בכלל או שלא.
אלה שמתייעצים על כל שאלה עם רב - זה הרבה הרבה יותר גרוע!
צריך איזון בחיים,
אם למדת נושא מסויים ואתה יודע אותו על בוריו - אין שום סיבה שלא תפסוק לעצמך.
בנושאים שלא למדת עד הסוף או בנושאים שהם מורכבים לפסיקה - אז בהחלט כדאי לשאול רבנים.
ובנושאים שהם דרך חיים והם לא הלכתיים - אז מומלץ שלא לשאול רבנים!
אני חושב שבדור שלנו קצת קשה לבחורים להיות באמת בהתמסרות לרב אחד,לפעמים לא קל "להתקשר" אליו(לא מתכוון לשיחת טלפון,אלא לדברים פנימים יותר).בטוח שאם יש לו שאלה הוא מתיעץ עם רב מהישיבה שלו/בית כנסת/שכונה
יש אנשים מבוגרים שאין להם "רב"/תלמיד חכם, זה גם מצער מאוד..
ואנסה לפרט מעט מהחשיבות:
דבר ראשון:
כת': "עשה לך רב"- לא כת' עשה לך רב לעיניניי הלכה, או עשה לך רב בעיניינים שאתה לא מבין, לא כת' כך. כת' עשה לך רב- ז"א- בכל נושא ובכל עיניין- הוא רבך ואתה נשמע לו. יש בזה כפיפות מוחלטת למה שאומר הרב. בין אם זה הלכה ובין אם זה הנהגה.
בעיקרון- עיניין הרב הוא שכשהולכים להתייעץ עם רב יש בזה מבחינת לשאול את השכינה כיביכול, לשאול את הקב"ה בכבודו ובעצמו מה לעשות, איזה הנהגה לנהוג וכו'. הקב"ה נותן ס"ד מיוחדת כשהולכים לשאול רב, והרב כמו מדבר אך מפיו יוצא מסר ישיר מהקב"ה. ולכן חשוב להתייעץ בכל נושא ונושא. כמובן שהכל תלוי באמונה שכל מה שהרב אומר זה מאת ה'.
ולכן נאמר: "אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל"- וזה נראה תמוהה ביותר. הרי השמאל והימין מסמלים את שיא הבהירות והידיעה, כולם יודעים שמאל הוא שמאל וימין הוא ימין. אז מדוע דווקא שם צריך ללכת להתייעץ עם רב, נראה כאילו במקרים כאלו יכול האדם לעשות דין לעצמו? - והסיבה היא בדיוק הנקודה הזאת- אם הרב היה מדבר מדעתו והשכלתו האישית, יכול להיות שהוא היה מסכים עם זה שהשמאל הוא שמאל והימין הוא ימין. אבל בגלל שהוא אינו מדבר מדעתו, אלא מדעת השכינה-הקב"ה, אז במקרה כזה יכול להיות שהשמאל הוא לא שמאל, אלא ימין.
דבר שני:
אין כמו להסתמך על רב אחד שאתה באמת סומך עליו בעיניים עצומות. כי אז אין התלבטויות, אין שאלות, זה פותר אין ספור בעיות של שלום בית ודעות סותרות- כי יש רב. הוא אומר הכל- הוא המחליט, וזהו- אין יותר על מה להתווכח. אני רואה אנשים מתלבטים בלי סוף מה לשים בקלפי, הם מרגישים כאילו כל ההחלטה הרת גורל תלויה ועומדת על הכתפיים הקטנות שלהם, והם מרגישים אבודים. וזה חבל- יש רב, אותו שואלים מה לעשות, הוא אומר וזהו. נגמר. אם אתה באמת מאמין שכל מה שהרב אומר זה מפי הגבורה ממש- אז אין מקום להתלבטות.
דבר שלישי:
כל בנ"א עובר מסלול בחייו. זה כמו מבוך, ובנ"א חייב להגיע את המרכז כדי להצליח. האדם נבוך, הוא מרגיש שכל החלטה שלו הינה גורלית ואין לו את הכילים בכדי להגיע להחלטות הנכונות והטובות. ולכן יש את האדם שעומד במרכז המבוך, הוא נמצא למעלה ומסתכל למטה על בני האדם שמסתובבים במבוך- משם הוא יכול להדריך את האנשים שבמבוך להגיע למרכז. כך האדם בחייו- יש את הרבנים שהם כבר עברו את המסלול, הם נמצאים במרכז,למעלה- והם יכולים לכוון את שאר האנשים התועים בדרך הנכונה אל המטרה.
קיצר-
כדי מאוד שיהיה לבחור רב מסוים שאיתו הוא מתייעץ. זה יכול להיות רב הישיבה, הכולל, השכונה, הבית כנסת ואפילו השכן ממול שהוא רב מוסמך וידוע. אין שום בעיה- רק העיקר הוא לסמוך עליו בעיניים עצומות ולהאמין שכל העצות מגיעות ממנו יתברך.
אני אישית- לא הייתי יוצאת עם בחור עד שהייתי מבררת מי הרב שלו, שהוא מתייעץ איתו ומה הרב חושב עליו וכו'. אם אין לו רב- אין בכלל על מה לדבר. לא בא בחשבון.
כדי לך לחשוב על זה לפני שאת יוצאת עם בחור. ושיהיה בהצלחה!!!
אני גם מרגישה שחיבור לתלמידי חכמים זה אחד הדברים החשובים ביותר, במיוחד בדור שלנו שיש חוסר בהירות בהרבה תחומים...
שנזכה להיות מחוברים באמת לת"ח!
שוב תודה!!
ללכת בכל נושא לרב אחר...
נראה כאילו אני רוצה תשובה מסוימת ולכן הולכת לרב שיתן לי את התשובה הרצויה...
אבל אני לא יכול להסכים איתך שזה לא נכון
עובדה שיש כל מיני רבנים שמסבירים כך את המשנה, בייחוד שזו לא משנה הלכתית.
הדברים היחידים שבהם אי-אפשר לשחק ככה, אלו דברים שעוברים במסורת במשפחה.
בס"ד
"עשה לך רב"- עשה לך רב לכל עניין ועניין.
מניחה שאלו לא המילים המדויקות אבל יש שמסבירים את זה ככה.
בנושא צניעות ללכת לפי רב אחד, בנושא כשרות לפי רב אחר...
וכו'.
(עי' ע"ז יט. ועירובין נג. ובתוס' שם).
דבר ראשון: הפירוש שלך ל"עשה לך רב"-הזוי לחלוטין . לשאול רב זה ממש לא מסר מה' אלא אם את מדברת על נביא/כהן גדול באורים ותומים/אחיתופל . "אפילו על ימין שהוא שמאל" כמדומני שזה על הסנהדרין שנאמר ""עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל."
דבר שני: אולי הכי קל/כיף לא להשתמש בבחירה שה' נתן לנו אבל זו מצווה , שנאמר"העידותי בכם היום, את-השמיים ואת-הארץ--החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת, בחיים--למען תחיה, אתה וזרעך. כ לאהבה את-יהוה אלוהיך, לשמוע בקולו ולדובקה-בו: כי הוא חייך, ואורך ימיך--לשבת על-האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקוב, לתת להם. {פ}
דבר שלישי: נכון בהחלט. כמובן שמדובר בעבודת ה'
בקיצור: כדאי שיהיה לבחור רב שהוא שואל אותו מה שהוא לא מבין (בעבודת ה'-הלכה או במילים אחרות מה ה' רוצה)
זה יכול להיות גם מי שלא מוסמך כ"רב" אלא "סתם" ת"ח.
רק העיקר שיש לו שכל ואם הוא הולך אחרי הרב בעיניים עצומות - עדיף לך להתחתן עם הרב (הוא אולי זקן אבל לפחות רואה את הדרך...)
כדאי לך לחשוב על זה לפני שאת יוצאת עם בחור. ושיהיה בהצלחה!!!
אבל מה לעשות שלא קראת את רש"י ורמב"ן ב-3 המקורות שהבאת. חבל. אם היית מעיין בראשונים היית רואה את הדברים באור אחר.
הפירוש על המילים "על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין" הבאתי בשם אחד הראשונים. כך שאין על מה להתווכח. לפחות לא איתי.
יש לנו בחירה- אבל אנו אחראיים לבחירה הזאת. אם אני הולכת לרב ומקבלת עיצה- זו הבחירה שלי ללכת לרב, הבחירה שלי אם לשמוע או לא, הבחירה שלי אם לבצע. דווקא אדם שלא הולך להתייעץ- הייתי אומרת שנטלו ממנו את הבחירה במובן מסוים- כי אין לו דעת תורה לפני שהוא בוחר את בחירתו. חסרה לו פיסת מידע שיכולה לשנות את דעתו או לעצבה- אז הוא המפסיד היחיד.
"כל הלומד מרב אחד אינו רואה וגו'"- בזה מדובר על סברות ולימוד הגמרא, ששם עדיף לשמוע עוד ועוד דיברי תורה מכמה רבנים, אבל זה לא בעיניין פסיקה הלכתית. שהרי ידוע שאין ללכת לכמה רבנים בעיניין אחד כדי למצוא את האחד שמקל או שקרוב לדעתך.
בס"ד.
שימו לב שחז"ל לא מדברים על "יום ולילה", שהם מושגים מוחלטים. הדוגמא היא דוקא ימין ושמאל שהם תלויים ב"נקודת המוצא". שהרי שנים שעומדים זה מול זה, הימין של האחד הוא מול השמאל של השני ! כוונת חז"ל היא , שיש להישמע לרב שידריך אותך ב"הנחות היסוד", וכאשר נעמוד בכיוון הנכון, במילא נראה שהימין הוא שמאל, ולהיפך.
בשבילך ברכת "חכם הרזים" היא ברכה לבטלה?
הדבר הראשון ניתן לפירושים מאד שונים - כלומר ממש לא מוכרח
והחל מהדבר השני, כתבת לצערי גיבוב של שטויות.
זו דעתי, יש הרבה פה שהביעו דעה וכתבו כמוני- לא מבינה למה אצלי זה נכנס לעיניניים כאלו. זה לא היה מחויב מצד הדין.
כמו שאמרת- יש הרבה שמפרשים את הפסוקים אחרת ממפרשי הראשונים, ואין בעיה. רק בואו ניתן כבוד והערכה לכל מפרש שהוא (רמב"ן, רש"י, כלי יקר, אור החיים, ספורנו, אבן עזרא, ש"ח, הרמב"ם וכו') - למרות שאני או אתה או הוא לא הכי מסכימים עם פירושו. לכתוב "גיבובים"- על דברי תורה, זה לא הכי נשמע לי לעיניין. אפשר להוסיף דעה, אפשר לומר "70 פנים לתורה" או "כך לא מקובלני מרבותי"- אבל לקטול ככה את דברי חז"ל על הפסוקים המפורשים בתורה?!...
"הדבר הראשון ניתן לפירושים מאד שונים - כלומר ממש לא מוכרח"-
זה רק מוכיח שיש 70 פנים לתורה, זה שיש מפרש ראשון שחולק על מפרש אחר, זה לא אומר ששני דבריהם לא אמיתיים ולא מוכחים, אלא זה אומר ששניהם צודקים- "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", ההלכה היא אולי כ"בית הילל"- אבל ברמת העיקרון מבחינת אמיתות התורה- שניהם צודקים.
הדבר הראשון ניתן לכמה פירושים- וכולם שווים, באותה מידה בדיוק. לכן כל אחד הולך לרב שלו- כדי שיפסוק לו מה ההלכה.
בדורינו ישנם כ"כ הרבה מפרשים ודעות וחלקן סותרות ממש, לכן יש רב אחד שלפיו הולכים, והקב"ה נותן לו את הס"ד וההצלחה כדי שהוא יוכל לכוון את האדם בדרכו שלו הייחודית בחיים.
חוץ מזה-
כולנו מאמינים שמה שקורה איתנו זה מאת ה'- על זה אין ספק או פקפוק. אז למה נראה לך שכל דבר הוא מאת ה' חוץ מההתייעצות עם הרב. כיביכול הקב"ה יכול לשלוט על הכל חוץ מתשובותיו של הרב. כשם שהקב"ה מנהל את העולם- הוא גם מכניס לפיו של הרב את התשובות הנכונות בכדי לכוון את האדם השואל. אם בנ"א מכיר בכך שבעצם גם תשובתו של הרב באה מאת ה'- אז אין בעיה ואין מחלוקת. הבעיה מתחילה כשאנשים בטוחים שיש דברים נפרדים מאת ה' וכאילו הבחירה האישית שלנו לא מחושבת בשמיים ולא ידועה מראש. ידוע שאין אדם נוקף אצבעו למטה עד שמחריזין על כך מלמעלה- כל החלטה, דיבור מעשה שלנו מחושב בעליונים, מוכרז וידוע מראש. כן כן- גם ההתייעצות עם הרב ידועה מראש ונשלטת בצורה אבסולוטית ע"י הקב"ה. ולכן כל תשובה שנקבל מפי כל רב- הוא מכוון ע"י הקב"ה ישירות אל האדם. ממש ממנו יתברך.
כך גם אתה צריך להאמין שהקב"ה מכניס לראש שלך את המחשבות הנכונות.
התייעצות אבסולוטית עם הרב - זהו חוסר אמונה הגובל בכפירה!
אפשר להתייעץ עם רב בתור בן-אדם חכם עם ניסיון, אפשר וגם מומלץ לבקש ממנו פסקי הלכה.
אבל להתייחס אל דברי הרב כאילו הם מפי הגבורה?!
אלו דברי כפירה וזה בא בסתירה לאחד מעיקרי האמונה של הרמב"ם!
תופעת המרניסטיות שקיימת היום בחלק מהישיבות, זה ממש נמצא על גבול עבודת אלילים!
יש לך מקורות לכל זה? אם כן- אשמח לראות. מכל מקום, עד כאן- לא הבאת פירוש או ראשון אחד שסובר כמוך.
לאומת כל הראשונים, האחרונים, התנאים והאמוראים שאומרים ש"רב-" זה לא להתייעץ עם אדם חכם או משכיל. זה משהו אחר.
"תופעת המרניסטיות שקיימת היום בחלק מהישיבות, זה ממש נמצא על גבול עבודת אלילים!"-
לכתוב כזה דבר גובל בזלזול בת"ח ובכל בנ"א באשר הוא!!. להשוות בני ישיבות לעובדי אלילים- מה השתגענו? עד לכאן הגענו? משווים אנשים שיושבים ולומדים תורה ומתייעצים עם רבם לכופרים? מה קרה?
אפשר להודיע: 'יש לי דעה סותרת', 'זה לא מתיישב לי', 'אני לא חושב שלהתייעץ עם רב זה כ"כ קריטי וחשוב', 'ישנם אמוראים ותנאים שלא כותבים כך וסוברים אחרת'- אבל להיגרר למקומות כאלו זה לא לעיניין ולא בא בחשבון.
בקיצר-
להתייעץ עם רב בכל עיניין זה דבר חשוב ומומלץ.
לא רוצה- לא צריך. זו הבחירה שלך.
ושיהיה לך בהצלחה בחיים...
ומי שכותב דברים מוזרים לא צריך שיקח בחשבון שלא מסכימים איתו
להגיד עליהם שהם עשו מעשים (או אמרו לעשות) כמעט כמו עבודת אלילים?!
מה נסגר איתך?!
(לכל המתלבטים...)
יודע מה- זו דעתך. סבבה. (בינתיים עוד לא הבאת מקורות...)
זו לא דעתי. ( ובינתיים- גם לא דעת רוב התגובות פה בפורום...)
אבל בוא נגמור פה את הדיון- אני מרגישה שאין לנו פה על מה לדון ואין טעם בזה עוד.
ושוב- שיהיה בהצלחה.
"עשה לך רב" - אם מסתכלים ברמב"ם וברטנורה שם, די ברור שלא מדובר כלל על התייעצות, כתובת לשאלות רעיוניות, וכדו', אלא דרך לימוד של עיון\הלכה\גמרא...
"אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל" -א' רש"י לקח את דבריו ישר מהספרי(קנ"ד)- כלומר זה המקור בחז"ל לרעיון זו, וכל כך ברור שמודבר שם על מקרה שהבית דין מעצמו פוסק משהו, ולאדם הפרטי זה נראית הפוך ממה שהוא חושב נכון וברור. לא מדובר שהרב עצמו הופך ימין לשמאל ממש, אלא שהאדם פשוט מבין אחרת\הפוך
ב' לכאורה לפי דברייך, אז 1)אי אפשר שחכמים יטעו בדבריהם[אבל מה לעשות, בכל ספרות חז"ל אנו רואים אין-ספור דוגמאות...] 2)לא יהיה שום צורך בתורה ל"פר העלם דבר"
אין אני נכנס לעצם הדיון, זכותך לחשוב אחרת ממני, ואין לי כוונה לנסות לשכנע אותך....
כמובן אין זה אומר שבנים לא צריכים הנחייה של רב, אך לא באותה רמה
שבחורה דורשת ומרגישה בעצמה.
הבחורה צריכה לקחת בחשבון שההשלכה של תחושת הזעזוע שלה מקשר רופף
מדיי לדעתה עם דמות תורנית, גם על הבחור עמו נפגשת, לא בהכרח נכונה.
אם את רוצה לקרוא על הנושא הזה בדיוק לאחרונה קראתי בספר של הרב יוסף אליהו 'סוד הנישואין' הוא בדיוק מדבר על הנושא הזה וכמה הוא חשוב.
ברור שאדם צריך לגבש דעה לעצמו ולהיות אדם בוגר שלא על כל שאלה קטנה הולך אל הרב, זה גם מה שהרבנים מדרבנים שלא נהיה תלותייים ברבנים אבל מאידך חובה שיהיה לבחור רב שהוא זה שיכריע בשאלות יותר קשות, או אפילו יהיה דוגמה אישית. מבחינתי זה מראה על דאווה אם מישהו אומר לי שאין לו רב......
יש עניין של עשה לך רב וזה גם מראה שהוא יכול
להרכין ראש ולהיכנע מול דעה של מישהו אחר
ולא סומך רק על עצמו...
שאין לו רב קבוע, או שהוא לא שואל רבנים בכלל?
אם אתה רואה ברב מסויים מעין מלאך אלוקים-תלך איתו עד הסוף. אלא אם כן אתה צריך לשאול משהו שהוא לא מבין בו.
וזה לא מחייב התייעצות אבסולוטית. אבל יש לך שאלה- תשאל. ענווה והתבטלות לתלמיד חכם זה דבר גדול וחשוב. למי שאין ת"ח זה מראה על אגו, וחוסר יכולת להתבטל...
ואיזה סוג של תשובות נוהגים לתת הרבנים שאת מכירה כשמתייעצים איתם, הכרעות חתוכות, או כיווני מחשבה?
ובקשר לסוג תשובות: בהלכה התשובות חותכות.
ובהתייעצות זה משתנה..
בעיקרון- הרב מורה דרך חיים. ואני בוחרת ללכת בדרך האמת...
ושוב כשיש לי רב, והוא מבחינתי אדם גדול כמלאך אלוקים. אז זה אמת אלוקית מבחינתי.
אצלי זה ככה. לא יודעת איך זה אצל בנים.
ג'ינג'ילא אמורה להיות בעיה כל עוד כשאתה צריך אתה יודע כן ללכת (או לפסוק הלכה מתוך ספר)
הולכת בעיוורון אחרי רב מסויים אחד, ויש לי חשיבה משלי. אלא אני לומדת מדרכו ומתורתו של הרב.
זה גם ממש לא אומר שצריך כל הזמן לשאול שאלות על כל שטות.
נראלי שסתם הסתבכנו עם כל ההגדרות.. העיקר פה שלא תהיה גאווה. ותהיה יראת שמיים אמיתית.
"ענווים הגיע זמן גאולתכם"- אחד מהסימנים של עמ"י הוא שהם ענווים, ומתבטלים לריבש"ע. והרב הוא מעין מלאך אלוקים. לא התכוונתי שצריך להיות טפשים ותמימים מידי. סך הכל ענווה.
זה מה שהתכוונתי.
ענוה והתבטלות לקב"ה זה משהו אחד.
ענוה והתבטלות לרב- זה משהו אחר לחלוטין ועלול לגבול בעבודה זרה! (וכבר ראיתי דברים מעולם..)
הרב הוא לא "מעין מלאך אלוקים" כשאומרים שאדם צריך שרבו יראה לו כמלאך אלוקים- זה מהמקום שהוא יראה לו בעל מידות כה' (מה הוא רחום כך אתה רחום וכו') ובלי חטא או מידות פגומות.
לא שהוא יעריץ אותו כאילו הוא אלוקים.
זו דרישה מהרב לשלמות ככל האפשר- לא מהתלמיד.
יש עניין שתהיה לאדם דרך אחת. שיטה אחת. שילך לפיה בהלכה.
ואם יש שאלה- שידע לפתוח ספרים ולחפש תשובות לבד.
ואם הוא לא יודע- שידע ללכת לשאול שאלת רב- רב שפוסק לפי השיטה שלו (פוסק- לא מצטט מהספר אלא יודע להסיק מענין לענין ולהכריע במקרים מורכבים.)
יש גם עניין שאדם יהיה מחובר לת"ח- לאנשים יר"ש. אנשים שרק מלהסתכל עליהם נהיים אנשים יותר טובים. בלי קשר לשיטה ההלכתית שלהם.
פעם הרב ליכטנשטין העביר שיעור על דעת תורה, ומישהו סיכם והעלה לרשת- מוזמנת לחפש את זה. אני חושבת שהוא כותב בצורה מאד בהירה- למה חשוב שתהיה דעת תורה, ושאדם יתיעץ עם דעת תורה, ומה זה בכלל דעת תורה.
ובהחלט מצטרפת לירושלמית- הכי חשוב זה מידות. זה כמה הוא מחמיר בבין אדם לחברו.
את מביאה הוכחה לגישתך מהמשפט "ענווים הגיע זמן גאולתכם"???
זה מוכיח בדיוק ההיפך ממה שאת רוצה.
מה שמלך המשיח אומר זה אל תהיו ענווים כ"כ עד שתחשבו שלא מגיע לכם לקבל גאולה.
כלומר תצאו מהענווה (המדומה) שלכם, תפסיקו להיות נמושות ותתחילו לפעול לגאולה.
או כמו שנאמר במסכת גיטין דף נ"ו עמוד א':
אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו!
וההתייחסות שלך אל הרב באמת גובל בעבוד-זרה, צריך להיזהר מאד מזה.
כשכתבתי מקודם על זה שיש ישיבות שהערצה שם לרב גובלת בע"ז, בדיוק על הערצה מסוג זה דיברתי.
אני נשבע לך שאתה מספיק טוב
כן, אתה מספיק טוב
המציאות זו לא האמת
אתה מספיק טוב, אני נשבע שאתה מספיק טוב.
גם שאף אחת לא רואה את זה בך, אני רואה.
גם שאתה בעצמך לא רואה, אני רואה.
גם אם במציאות אף אחת לא רוצה אותך, זה לא אומר כלום.
אני אומר לך, א ת ה מ ס פ י ק ט ו ב.
אני נשבע.
גם אם אתה בטוח שהקב"ה לא זוכר אותך.
אתה מספיק טוב.
וואי כמה הוא לא זוכר.
שחכת אותי ריבנו של עולם.
אני גם פה
ואני כבר מספיק טוב
א נ י. מ ס פ י ק טוב.
אני כבר לא מסוגל להתפלל אליך, אני מרוסק מצפייה
ואני מספיק טוב, אתה יודע את זה.
אני ראוי, גם שאני רוצה יותר מדי,
אני לא מסוגל להמשיך לבקש ממך את זה, כי אני כל כך מאמין בך, שאני ממש מתאכז
וזה כואב לי האכזבה, כואב,
זה כואב וקשה, באמת.
אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.
נשמע שאתה שם.
אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?
והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.
ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.
אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.
ואתה ראוי. וודאי.
הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.
אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.
זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.
בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.
בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.
קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר
בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.
ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.
אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.
והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי.
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
אני משתף אתכם בשאלה שהייתה לי לעצמי האם כשאין הצעות והתקופה הזו היא מורכבת ומאתגרת כי הרבה מתרחש סביב ויש הרגשה שאותך "שכחו"
האם הרגשתם בסוף שהתקופה הייתה המתנה או מתנה?
והאם כשהתחיל קשר אחרי תקופה ארוכה ללא הייתם עם ודאות וברוגע או שהייתם עם חששות שעוד פעם לא ילך
אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...
אז לא יודעת.
אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה
שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.
לא כולל מע"מ.
איראני בקריפטו.
אני:)))))זה יותר כמו דמי טיפול.
הכסף הועבר
זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.
לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.
זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.
מה זה ZOOM out?
יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם
פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר
הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?
תודה!
היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית. היא - היא.
מזל טוב 🥳
(סורי הייתי חייבת)
אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי
פעם ברווקים הבררנים😊
ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,
מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏
לא חתול זמני😸
סתם, אני לא ממש בשל.
@חתול זמני פספס את אהבת חייו
לא בכל שרשור זה מתאים.
