אבל יש בחורים שהם עדיין בשלב של לחפש את הרב שלהם. השאלה האם הם בכיוון בכלל או שלא.

אלה שמתייעצים על כל שאלה עם רב - זה הרבה הרבה יותר גרוע!

צריך איזון בחיים,

אם למדת נושא מסויים ואתה יודע אותו על בוריו - אין שום סיבה שלא תפסוק לעצמך.

בנושאים שלא למדת עד הסוף או בנושאים שהם מורכבים לפסיקה - אז בהחלט כדאי לשאול רבנים.

ובנושאים שהם דרך חיים והם לא הלכתיים - אז מומלץ שלא לשאול רבנים!

אני חושב שבדור שלנו קצת קשה לבחורים להיות באמת בהתמסרות לרב אחד,לפעמים לא קל "להתקשר" אליו(לא מתכוון לשיחת טלפון,אלא לדברים פנימים יותר).בטוח שאם יש לו שאלה הוא מתיעץ עם רב מהישיבה שלו/בית כנסת/שכונה

יש אנשים מבוגרים שאין להם "רב"/תלמיד חכם, זה גם מצער מאוד..

ואנסה לפרט מעט מהחשיבות:

דבר ראשון:

כת': "עשה לך רב"- לא כת' עשה לך רב לעיניניי הלכה, או עשה לך רב בעיניינים שאתה לא מבין, לא כת' כך. כת' עשה לך רב- ז"א- בכל נושא ובכל עיניין- הוא רבך ואתה נשמע לו. יש בזה כפיפות מוחלטת למה שאומר הרב. בין אם זה הלכה ובין אם זה הנהגה.

בעיקרון- עיניין הרב הוא שכשהולכים להתייעץ עם רב יש בזה מבחינת לשאול את השכינה כיביכול, לשאול את הקב"ה בכבודו ובעצמו מה לעשות, איזה הנהגה לנהוג וכו'. הקב"ה נותן ס"ד מיוחדת כשהולכים לשאול רב, והרב כמו מדבר אך מפיו יוצא מסר ישיר מהקב"ה. ולכן חשוב להתייעץ בכל נושא ונושא. כמובן שהכל תלוי באמונה שכל מה שהרב אומר זה מאת ה'.

ולכן נאמר: "אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל"- וזה נראה תמוהה ביותר. הרי השמאל והימין מסמלים את שיא הבהירות והידיעה, כולם יודעים שמאל הוא שמאל וימין הוא ימין. אז מדוע דווקא שם צריך ללכת להתייעץ עם רב, נראה כאילו במקרים כאלו יכול האדם לעשות דין לעצמו? - והסיבה היא בדיוק הנקודה הזאת- אם הרב היה מדבר מדעתו והשכלתו האישית, יכול להיות שהוא היה מסכים עם זה שהשמאל הוא שמאל והימין הוא ימין. אבל בגלל שהוא אינו מדבר מדעתו, אלא מדעת השכינה-הקב"ה, אז במקרה כזה יכול להיות שהשמאל הוא לא שמאל, אלא ימין.

דבר שני:

אין כמו להסתמך על רב אחד שאתה באמת סומך עליו בעיניים עצומות. כי אז אין התלבטויות, אין שאלות, זה פותר אין ספור בעיות של שלום בית ודעות סותרות- כי יש רב. הוא אומר הכל- הוא המחליט, וזהו- אין יותר על מה להתווכח. אני רואה אנשים מתלבטים בלי סוף מה לשים בקלפי, הם מרגישים כאילו כל ההחלטה הרת גורל תלויה ועומדת על הכתפיים הקטנות שלהם, והם מרגישים אבודים. וזה חבל- יש רב, אותו שואלים מה לעשות, הוא אומר וזהו. נגמר. אם אתה באמת מאמין שכל מה שהרב אומר זה מפי הגבורה ממש- אז אין מקום להתלבטות.

דבר שלישי:

כל בנ"א עובר מסלול בחייו. זה כמו מבוך, ובנ"א חייב להגיע את המרכז כדי להצליח. האדם נבוך, הוא מרגיש שכל החלטה שלו הינה גורלית ואין לו את הכילים בכדי להגיע להחלטות הנכונות והטובות. ולכן יש את האדם שעומד במרכז המבוך, הוא נמצא למעלה ומסתכל למטה על בני האדם שמסתובבים במבוך- משם הוא יכול להדריך את האנשים שבמבוך להגיע למרכז. כך האדם בחייו- יש את הרבנים שהם כבר עברו את המסלול, הם נמצאים במרכז,למעלה- והם יכולים לכוון את שאר האנשים התועים בדרך הנכונה אל המטרה.

קיצר-

כדי מאוד שיהיה לבחור רב מסוים שאיתו הוא מתייעץ. זה יכול להיות רב הישיבה, הכולל, השכונה, הבית כנסת ואפילו השכן ממול שהוא רב מוסמך וידוע. אין שום בעיה- רק העיקר הוא לסמוך עליו בעיניים עצומות ולהאמין שכל העצות מגיעות ממנו יתברך.

אני אישית- לא הייתי יוצאת עם בחור עד שהייתי מבררת מי הרב שלו, שהוא מתייעץ איתו ומה הרב חושב עליו וכו'. אם אין לו רב- אין בכלל על מה לדבר. לא בא בחשבון.

כדי לך לחשוב על זה לפני שאת יוצאת עם בחור. ושיהיה בהצלחה!!!

אני גם מרגישה שחיבור לתלמידי חכמים זה אחד הדברים החשובים ביותר, במיוחד בדור שלנו שיש חוסר בהירות בהרבה תחומים...

שנזכה להיות מחוברים באמת לת"ח!

שוב תודה!! 

ללכת בכל נושא לרב אחר... 

נראה כאילו אני רוצה תשובה מסוימת ולכן הולכת לרב שיתן לי את התשובה הרצויה...

אבל אני לא יכול להסכים איתך שזה לא נכון

עובדה שיש כל מיני רבנים שמסבירים כך את המשנה, בייחוד שזו לא משנה הלכתית.

הדברים היחידים שבהם אי-אפשר לשחק ככה, אלו דברים שעוברים במסורת במשפחה.

בס"ד

"עשה לך רב"- עשה לך רב לכל עניין ועניין.

מניחה שאלו לא המילים המדויקות אבל יש שמסבירים את זה ככה.

בנושא צניעות ללכת לפי רב אחד, בנושא כשרות לפי רב אחר...

וכו'.

(עי' ע"ז יט. ועירובין נג. ובתוס' שם).

דבר ראשון: הפירוש שלך ל"עשה לך רב"-הזוי לחלוטין . לשאול רב זה ממש לא מסר מה' אלא אם את מדברת על נביא/כהן גדול באורים ותומים/אחיתופל . "אפילו על ימין שהוא שמאל" כמדומני שזה על הסנהדרין שנאמר ""עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל." 

דבר שני: אולי הכי קל/כיף לא להשתמש בבחירה שה' נתן לנו אבל זו מצווה , שנאמר"העידותי בכם היום, את-השמיים ואת-הארץ--החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה; ובחרת, בחיים--למען תחיה, אתה וזרעך.  כ לאהבה את-יהוה אלוהיך, לשמוע בקולו ולדובקה-בו:  כי הוא חייך, ואורך ימיך--לשבת על-האדמה אשר נשבע יהוה לאבותיך לאברהם ליצחק וליעקוב, לתת להם.  {פ} 

דבר שלישי: נכון בהחלט. כמובן שמדובר בעבודת ה' 

בקיצור: כדאי שיהיה לבחור רב שהוא שואל אותו מה שהוא לא מבין (בעבודת ה'-הלכה או במילים אחרות מה ה' רוצה)

           זה יכול להיות גם מי שלא מוסמך כ"רב"  אלא "סתם" ת"ח.

            רק העיקר שיש לו שכל  ואם הוא הולך אחרי הרב בעיניים עצומות - עדיף לך להתחתן עם הרב (הוא אולי זקן אבל לפחות רואה את הדרך...)

כדאי לך לחשוב על זה לפני שאת יוצאת עם בחור. ושיהיה בהצלחה!!!

אבל מה לעשות שלא קראת את רש"י ורמב"ן ב-3 המקורות שהבאת. חבל. אם היית מעיין בראשונים היית רואה את הדברים באור אחר.

הפירוש על המילים "על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין" הבאתי בשם אחד הראשונים. כך שאין על מה להתווכח. לפחות לא איתי.

יש לנו בחירה- אבל אנו אחראיים לבחירה הזאת. אם אני הולכת לרב ומקבלת עיצה- זו הבחירה שלי ללכת לרב, הבחירה שלי אם לשמוע או לא, הבחירה שלי אם לבצע. דווקא אדם שלא הולך להתייעץ- הייתי אומרת שנטלו ממנו את הבחירה במובן מסוים- כי אין לו דעת תורה לפני שהוא בוחר את בחירתו. חסרה לו פיסת מידע שיכולה לשנות את דעתו או לעצבה- אז הוא המפסיד היחיד.

"כל הלומד מרב אחד אינו רואה וגו'"- בזה מדובר על סברות ולימוד הגמרא, ששם עדיף לשמוע עוד ועוד דיברי תורה מכמה רבנים, אבל זה לא בעיניין פסיקה הלכתית. שהרי ידוע שאין ללכת לכמה רבנים בעיניין אחד כדי למצוא את האחד שמקל או שקרוב לדעתך.

בס"ד. 

 שימו לב שחז"ל לא מדברים על "יום ולילה", שהם מושגים מוחלטים. הדוגמא היא דוקא  ימין ושמאל שהם תלויים ב"נקודת המוצא".  שהרי שנים שעומדים זה מול זה, הימין של האחד הוא מול השמאל של השני !  כוונת חז"ל היא , שיש להישמע לרב שידריך אותך ב"הנחות היסוד",  וכאשר נעמוד בכיוון הנכון, במילא נראה שהימין הוא שמאל, ולהיפך.  

בשבילך ברכת "חכם הרזים" היא ברכה לבטלה?

הדבר הראשון ניתן לפירושים מאד שונים - כלומר ממש לא מוכרח

והחל מהדבר השני, כתבת לצערי גיבוב של שטויות.

זו דעתי, יש הרבה פה שהביעו דעה וכתבו כמוני- לא מבינה למה אצלי זה נכנס לעיניניים כאלו. זה לא היה מחויב מצד הדין.

כמו שאמרת- יש הרבה שמפרשים את הפסוקים אחרת ממפרשי הראשונים, ואין בעיה. רק בואו ניתן כבוד והערכה לכל מפרש שהוא (רמב"ן, רש"י, כלי יקר, אור החיים, ספורנו, אבן עזרא, ש"ח, הרמב"ם וכו') - למרות שאני או אתה או הוא לא הכי מסכימים עם פירושו. לכתוב "גיבובים"- על דברי תורה, זה לא הכי נשמע לי לעיניין. אפשר להוסיף דעה, אפשר לומר "70 פנים לתורה" או "כך לא מקובלני מרבותי"- אבל לקטול ככה את דברי חז"ל על הפסוקים המפורשים בתורה?!...

"הדבר הראשון ניתן לפירושים מאד שונים - כלומר ממש לא מוכרח"-

 זה רק מוכיח שיש 70 פנים לתורה, זה שיש מפרש ראשון שחולק על מפרש אחר, זה לא אומר ששני דבריהם לא אמיתיים ולא מוכחים, אלא זה אומר ששניהם צודקים- "אלו ואלו דברי אלוקים חיים", ההלכה היא אולי כ"בית הילל"- אבל ברמת העיקרון מבחינת אמיתות התורה- שניהם צודקים.

הדבר הראשון ניתן לכמה פירושים- וכולם שווים, באותה מידה בדיוק. לכן כל אחד הולך לרב שלו- כדי שיפסוק לו מה ההלכה.

בדורינו ישנם כ"כ הרבה מפרשים ודעות וחלקן סותרות ממש, לכן יש רב אחד שלפיו הולכים, והקב"ה נותן לו את הס"ד וההצלחה כדי שהוא יוכל לכוון את האדם בדרכו שלו הייחודית בחיים.

חוץ מזה-

כולנו מאמינים שמה שקורה איתנו זה מאת ה'- על זה אין ספק או פקפוק. אז למה נראה לך שכל דבר הוא מאת ה' חוץ מההתייעצות עם הרב. כיביכול הקב"ה יכול לשלוט על הכל חוץ מתשובותיו של הרב. כשם שהקב"ה מנהל את העולם- הוא גם מכניס לפיו של הרב את התשובות הנכונות בכדי לכוון את האדם השואל. אם בנ"א מכיר בכך שבעצם גם תשובתו של הרב באה מאת ה'- אז אין בעיה ואין מחלוקת. הבעיה מתחילה כשאנשים בטוחים שיש דברים נפרדים מאת ה' וכאילו הבחירה האישית שלנו לא מחושבת בשמיים ולא ידועה מראש. ידוע שאין אדם נוקף אצבעו למטה עד שמחריזין על כך מלמעלה- כל החלטה, דיבור מעשה שלנו מחושב בעליונים, מוכרז וידוע מראש. כן כן- גם ההתייעצות עם הרב ידועה מראש ונשלטת בצורה אבסולוטית ע"י הקב"ה. ולכן כל תשובה שנקבל מפי כל רב- הוא מכוון ע"י הקב"ה ישירות אל האדם. ממש ממנו יתברך.

כך גם אתה צריך להאמין שהקב"ה מכניס לראש שלך את המחשבות הנכונות.

התייעצות אבסולוטית עם הרב - זהו חוסר אמונה הגובל בכפירה!

אפשר להתייעץ עם רב בתור בן-אדם חכם עם ניסיון, אפשר וגם מומלץ לבקש ממנו פסקי הלכה.

אבל להתייחס אל דברי הרב כאילו הם מפי הגבורה?!

אלו דברי כפירה וזה בא בסתירה לאחד מעיקרי האמונה של הרמב"ם!

תופעת המרניסטיות שקיימת היום בחלק מהישיבות, זה ממש  נמצא על גבול עבודת אלילים!

יש לך מקורות לכל זה? אם כן- אשמח לראות. מכל מקום, עד כאן- לא הבאת פירוש או ראשון אחד שסובר כמוך.

לאומת כל הראשונים, האחרונים, התנאים והאמוראים שאומרים ש"רב-" זה לא להתייעץ עם אדם חכם או משכיל. זה משהו אחר.

"תופעת המרניסטיות שקיימת היום בחלק מהישיבות, זה ממש  נמצא על גבול עבודת אלילים!"-

לכתוב כזה דבר גובל בזלזול בת"ח ובכל בנ"א באשר הוא!!. להשוות בני ישיבות לעובדי אלילים- מה השתגענו? עד לכאן הגענו? משווים אנשים שיושבים ולומדים תורה ומתייעצים עם רבם לכופרים? מה קרה?

אפשר להודיע: 'יש לי דעה סותרת', 'זה לא מתיישב לי', 'אני לא חושב שלהתייעץ עם רב זה כ"כ קריטי וחשוב', 'ישנם אמוראים ותנאים שלא כותבים כך וסוברים אחרת'- אבל להיגרר למקומות כאלו זה לא לעיניין ולא בא בחשבון.

בקיצר-

להתייעץ עם רב בכל עיניין זה דבר חשוב ומומלץ.

לא רוצה- לא צריך. זו הבחירה שלך.

ושיהיה לך בהצלחה בחיים...

ומי שכותב דברים מוזרים לא צריך שיקח בחשבון שלא מסכימים איתו

להגיד עליהם שהם עשו מעשים (או אמרו לעשות) כמעט כמו עבודת אלילים?!

מה נסגר איתך?!

(לכל המתלבטים...)

יודע מה- זו דעתך. סבבה. (בינתיים עוד לא הבאת מקורות...)

זו לא דעתי. ( ובינתיים- גם לא דעת רוב התגובות פה בפורום...)

אבל בוא נגמור פה את הדיון- אני מרגישה שאין לנו פה על מה לדון ואין טעם בזה עוד.

ושוב- שיהיה בהצלחה.

"עשה לך רב" - אם מסתכלים ברמב"ם וברטנורה שם, די ברור שלא מדובר כלל על התייעצות, כתובת לשאלות רעיוניות, וכדו', אלא דרך לימוד של עיון\הלכה\גמרא...

"אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל" -א' רש"י לקח את דבריו ישר מהספרי(קנ"ד)- כלומר זה המקור בחז"ל לרעיון זו, וכל כך ברור שמודבר שם על מקרה שהבית דין מעצמו פוסק משהו, ולאדם הפרטי זה נראית הפוך ממה שהוא חושב נכון וברור. לא מדובר שהרב עצמו הופך ימין לשמאל ממש, אלא שהאדם פשוט מבין אחרת\הפוך

ב' לכאורה לפי דברייך, אז 1)אי אפשר שחכמים יטעו בדבריהם[אבל מה לעשות, בכל ספרות חז"ל אנו רואים אין-ספור דוגמאות...] 2)לא יהיה שום צורך בתורה ל"פר העלם דבר"

אין אני נכנס לעצם הדיון, זכותך לחשוב אחרת ממני, ואין לי כוונה לנסות לשכנע אותך....

כמובן אין זה אומר שבנים  לא צריכים הנחייה של רב, אך לא באותה רמה

שבחורה דורשת ומרגישה בעצמה.

הבחורה צריכה לקחת בחשבון שההשלכה של תחושת הזעזוע שלה מקשר רופף

מדיי לדעתה עם דמות תורנית, גם על הבחור עמו נפגשת, לא בהכרח נכונה.

אם את רוצה לקרוא על הנושא הזה בדיוק לאחרונה קראתי בספר של הרב יוסף אליהו 'סוד הנישואין' הוא בדיוק מדבר על הנושא הזה וכמה הוא חשוב. 

ברור שאדם צריך לגבש דעה לעצמו ולהיות אדם בוגר שלא על כל שאלה קטנה הולך אל הרב, זה גם מה שהרבנים מדרבנים שלא נהיה תלותייים ברבנים אבל מאידך חובה שיהיה לבחור רב שהוא זה שיכריע בשאלות יותר קשות, או אפילו יהיה דוגמה אישית. מבחינתי זה מראה על דאווה אם מישהו אומר לי שאין לו רב......

יש עניין של עשה לך רב וזה גם מראה שהוא יכול 

להרכין ראש ולהיכנע מול דעה של מישהו אחר

ולא סומך רק על עצמו...

שאין לו רב קבוע, או שהוא לא שואל רבנים בכלל?

אם אתה רואה ברב מסויים מעין מלאך אלוקים-תלך איתו עד הסוף.  אלא אם כן אתה צריך לשאול משהו שהוא לא מבין בו.

וזה לא מחייב התייעצות אבסולוטית. אבל יש לך שאלה- תשאל. ענווה והתבטלות לתלמיד חכם זה דבר גדול וחשוב. למי שאין ת"ח זה מראה על אגו, וחוסר יכולת להתבטל...

ואיזה סוג של תשובות נוהגים לתת הרבנים שאת מכירה כשמתייעצים איתם, הכרעות חתוכות, או כיווני מחשבה?

ובקשר לסוג תשובות: בהלכה התשובות חותכות. 

ובהתייעצות זה משתנה.. 

בעיקרון- הרב מורה דרך חיים. ואני בוחרת ללכת בדרך האמת...

ושוב כשיש לי רב, והוא מבחינתי אדם גדול כמלאך אלוקים. אז זה אמת אלוקית מבחינתי.

אצלי זה ככה. לא יודעת איך זה אצל בנים.

לא אמורה להיות בעיה כל עוד כשאתה צריך אתה יודע כן ללכת (או לפסוק הלכה מתוך ספר)

הולכת בעיוורון אחרי רב מסויים אחד, ויש לי חשיבה משלי. אלא אני לומדת מדרכו ומתורתו של הרב.

זה גם ממש לא אומר שצריך כל הזמן לשאול שאלות על כל שטות.

נראלי שסתם הסתבכנו עם כל ההגדרות.. העיקר פה שלא תהיה גאווה. ותהיה יראת שמיים אמיתית.

"ענווים הגיע זמן גאולתכם"- אחד מהסימנים של עמ"י הוא שהם ענווים, ומתבטלים לריבש"ע. והרב הוא מעין מלאך אלוקים. לא התכוונתי שצריך להיות טפשים ותמימים מידי. סך הכל ענווה. 

זה מה שהתכוונתי. 

ענוה והתבטלות לקב"ה זה משהו אחד.

ענוה והתבטלות לרב- זה משהו אחר לחלוטין ועלול לגבול בעבודה זרה! (וכבר ראיתי דברים מעולם..) 

הרב הוא לא "מעין מלאך אלוקים" כשאומרים שאדם צריך שרבו יראה לו כמלאך אלוקים- זה מהמקום שהוא יראה לו בעל מידות כה' (מה הוא רחום כך אתה רחום וכו') ובלי חטא או מידות פגומות.

לא שהוא יעריץ אותו כאילו הוא אלוקים.

זו דרישה מהרב לשלמות ככל האפשר- לא מהתלמיד. 

יש עניין שתהיה לאדם דרך אחת. שיטה אחת. שילך לפיה בהלכה. 

ואם יש שאלה- שידע לפתוח ספרים ולחפש תשובות לבד.

ואם הוא לא יודע- שידע ללכת לשאול שאלת רב- רב שפוסק לפי השיטה שלו (פוסק- לא מצטט מהספר אלא יודע להסיק מענין לענין ולהכריע במקרים מורכבים.)

יש גם עניין שאדם יהיה מחובר לת"ח- לאנשים יר"ש. אנשים שרק מלהסתכל עליהם נהיים אנשים יותר טובים. בלי קשר לשיטה ההלכתית שלהם. 

פעם הרב ליכטנשטין העביר שיעור על דעת תורה, ומישהו סיכם והעלה לרשת- מוזמנת לחפש את זה. אני חושבת שהוא כותב בצורה מאד בהירה- למה חשוב שתהיה דעת תורה, ושאדם יתיעץ עם דעת תורה, ומה זה בכלל דעת תורה.

ובהחלט מצטרפת לירושלמית- הכי חשוב זה מידות. זה כמה הוא מחמיר בבין אדם לחברו.

את מביאה הוכחה לגישתך מהמשפט "ענווים הגיע זמן גאולתכם"???

זה מוכיח בדיוק ההיפך ממה שאת רוצה.

מה שמלך המשיח אומר זה אל תהיו ענווים כ"כ עד שתחשבו שלא מגיע לכם לקבל גאולה.

כלומר תצאו מהענווה (המדומה) שלכם, תפסיקו להיות נמושות ותתחילו לפעול לגאולה.

או כמו שנאמר במסכת גיטין דף נ"ו עמוד א':

אמר רבי יוחנן: ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס, החריבה את ביתנו, ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו!

וההתייחסות שלך אל הרב באמת גובל בעבוד-זרה, צריך להיזהר מאד מזה.

כשכתבתי מקודם על זה שיש ישיבות שהערצה שם לרב גובלת בע"ז, בדיוק על הערצה מסוג זה דיברתי.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

והסיומת כה מתאימה ומתבקשת

כי זה ממש משמעות מדרש חז"ל של מקור הציטוט 

השתדל לשאת אשה הגונה, בתו של ישעיהו, כדי שיצאו ממנו בנים כשרים.

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

אחת המחלוקות בין החסידות לרמב"ם.

"הלכה ב

אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומה"ע ורוב גולמי בני ישראל, שהקב"ה גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע. אין הדבר כן  אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע, וכן שאר כל הדעות. ואין לו מי שיכפהו, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים  אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר: מפי עליון לא תצא הרעות והטוב כלומר: אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע. וכיון שכן הוא  נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה. הוא שכתוב אחריו: מה יתאונן אדם חי וגו'? גבר על חטאיו. וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות  ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו  שהרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו: נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'."

(הלכות תשובה, פרק ה הלכה ב, העתקתי מאתר דעת)

יש הרבה סוגים של צדקות : ת"ח, חסיד, עניו, ירא חטא, רגשן, שכלתן, הכל לפי תכונותיו של האדם.

המקובלים כמובן סוברים שלכל אדם יש סוג נשמה שונה, הרמבם סובר שלא, אבל נראה שכם יסכים שאדם ילמד במקום שליבו חפץ וינסה למקסמם את הכשרונות שלו ולא לנסות להיות מישהו אחר.

גם החסידות סוברת שעל עמי הארצות להתקדם כמה שיותר ברוחניות.

מה שרבי זושא התכוון זה שישאלו אותו בשמים למה לא מקסם ומימש ומיצה את הכשרונות הרוחניים  והייחודיות של זושא, ולא של משה רבינו. אין הכוונה להטיף לבינוניות.

וכמובן אחד המרבה והממעיט שאמרתי זה אם אדם אין לו זמן ללמוד תורה הרבה, או שתפקידו בעולם הוא לעסוק בעיקר בדברים אחרים (גם אח של הרמבם עסק בעעקר בסחורה ופחות בתורה, בהנחיית הרמבם עצמו).

כמובן אם אדם מתבטל ולא עוסק בתורה הרבה, במילא אין כאן "ובלבד שיכון ליבו לשמים" כי הרי יכל ללמוד הרבה ולא למד. סימן שהוא לא באמת מתכוון. אבל מי שרוצה ללמוד הרבה אבל רואה שתפקידו וכשרונותיו בעולם זה לעשות משהו אחר בעולם וללמוד רק שעה ביום, או שמנסה בכל המאמץ ועדיין רואה שקשה, על זה נאמר "יכוון ליבו חשמים".

בחירה חפשית היא על מעשינו. אבל לא כל אדם יכול לבחור לזכור את השס במבחן סיכה גם אם יתאמץ מאוד. וגם על קצב ההתקדמות אין לנו בחירה, כלומר גם אם מאוד ארצה לא אצליח ללמוד את כל השס תוך יום. על זה נאמר "ובלבד שיכוון ליבו" כלומר מי שרוצה ללמוד את כל השס ומתקדם בקצב שמתאים לו - נחשב כבר כאילו סיים את כל השס (בתנאי שימשיך ללמוד בהתמדה) - כי אדם נמצא איפה שהוא רוצה להיות. עיין על משמעות הרצון (ובלבד שהרצון רציני ולא רמאות) באורות התשובה ובאורות הקודש.

כמובן אם אדם "רוצה" ללמוד את כל השס אבל לא לומד למרות שיכול, אז הוא לא באמת רוצה ברצינות

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

שתזכה בעז"ה בקרוב ממש שיתרונן ליבך בנוות ביתך ותתרונן תורתך תחת קורתך

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.