(בכתיבה כן? לא בדעות פוליטיות
)מסקרן אותי

)

אור השחר..
קול דממה
רייצ'ל=)
קול דממה
רייצ'ל=)
קול דממה
רייצ'ל, זה לא שטויות.
אבל מצד שני המורה שלי אמרה ששמאליים מתקשים במיקוד.
(באמצע שיעור נ"ך היא שואלת מהי שמאלית, ואז "איך את עם לצייר עיגול?"
)
רעיה123
קול דממה
(אני כותב בשמאל ושתי הידיים שלי חזקות אותו דבר)


גם ביד וגם בפוליטיקה...![]()
אבל יד שמאל חזקה
רייצ'ל=)
עלה למעלהסתםם הלוואי.. ימנית.. 

נשגבת מבינתךלמה עכשיו כבר לא??
רייצ'ל=)
אבל עם טוש מחיק על לוח זה עדיין אפשרי
רייצ'ל=)
רייצ'ל=)
עוד אחת!יודעת לעשות כמעט הכל בשתי הידיים..
קול דממה
בימאית דמיונותמה זו ההקפצה הזו |נאנח|
יש פה אנשים שמנסים להדחיק דברים!
קול דממה
קול דממההכתב שלי זוכה באליפות הכיעור בגדול.
ואני שמאלית.
ברגליים שמאלית..
כל השפיצים שמאלים!!!!!!!!!!!!!!!!!
כילו תכלס אני שמאלית רק בכתיבה.. בשאר זה משתנה.. אבל כתיבה זה מה שקובע![]()
יאיי לי
קול דממהאין לי מושג ברגלים..

אקונה מטטהעולה עולה ימנים!!!!
עולה עולה ימנים!!!!
עולה עולה ימנים!!!!
עולה עולה ימנים!!!!
עולה עולה ימנים!!!!
ישתבח שמו!
סניורהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)