מחשבות אמוניות אקטואליות- אשמח לתגובות.(טיפה ארוך)שלומי20104

בעקבות כל מיני דיונים שצצו ועלו בזמן האחרון החלטתי להסדיר כמה מחשבות על המחלוקת הבסיסית שלטענתי ממנה נובעות רוב המחלוקות בזמן האחרון.

 

אני ישים פה משני צידי המתרס את שתי הגישות העקרוניות שכמובן יש רצף גדול מאוד של תפיסות ביניים אבל בעיקר זו המחלוקת הזו.

 

צד אחד במחלוקת נגדיר כתפיסה הדתית שמעליה מתנוססת האמירה של הרמח"ל "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולם"

 

מנגד התפיסה של העולם הדמוקרטי החופשי, סעיף א מאמנת זכויות האדם של האו"ם "כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה."

 

מצד אחד גישה דתית שעוסקת בחובות האדם וכל חייו נגזרים מאוסף חובות מסוים שיוצר במכלול שלו אדם שכנוע לאל ומשועבד לו, ומצד שני גישה חופשית שסוברת שגם חובותיך כאזרח נועדו כדי לשמור על זכויתיו של האחר שלא יפגעו.

 

אם ננסה לתאר את זה במשל, אדם מהגישה השניה שיהיה על אי בודד לבד יהיה פטור מכל חובה (אולי כימעט כי עדיין יהיה אפשר להגיד לו שהוא פוגע בחלק ממעשיו לדוגמא בכדור הארץ) כי הרי אינו יכול לפגוע באף אדם,

לעומתו האיש מהגישה הראשונה עדיין ישאר עם מכלול רחב של חובות.

 

 

עד כאן הגדרנו הגדרות ראשוניות מכאן נרד למעשה.

 

 

לדוגמא ניקח זכות שכרגע בעקבות הסון בנאפל היא עלתה לכותרות(בעיקר ברשתות החברתיות):

"הזכות להורות"- דבר ראשון רק כדי להעמיד דברים על דיוקם הזכות הזאת לא קיימת באמנת הזכויות של האו"ם(להבדיל אולי מהזכות לנישואים שכן קיימת שם).

 

האם לאדם יש זכות להיות הורה?

לפי הגישה הראשונה ממש לא, 

אז מה כן יש לו?

חובה להיות הורה!

מה ההבדל?

ההבדל שבזכות להיות הורה אתה יכול אולי לתת לי כמה הגבלות אבל כל עוד שאני לא פוגע באף אדם אחר(נניח כרגע שאנחנו לא יודעים מה טובת הילד ולילד לא אכפת באמת מה המבנה המשפחתי שלו, וכל מה שאנחנו חושבים שפוגע בילד זה כי אנחנו מסתכלים בחשיבה שלנו אבל ילד שיוולד לצורה אחרת זה לא יפריע לו והיא תהיה עבורור רגילה לגמרי) זכותי להביא את הילד באיזה צורה שאני רוצה.

להבדיל מהחובה להביא ילד שאז אני מגדיר לך בדיוק באיזה צורה להביא את הילד כדי לקיים את החובה הזו ושאר הצורות הם לא חלק מאותה החובה ולכן הם לא חלק מהלקסיקון שלך.

 

אדם מהגישה השנייה יגיד לך, זה בסדר גמור שאתה חושב שכך זו משפחה נורמלית אני חושב אחרת ממך, בבקשה אל תפריע לי, לעומתו אדם שחי את חובתיו אפילו לא יכול לחשוב על זה כי הרי בדבר זה הוא לא מקיים את חובתו אז מה הוא כן עושה?

 

 

נעבור לשאלה שבא זה מתבטא בצורה הכי חריפה, נישואים עם בני אותו מין או נישואים עם גוי.

 

יבוא אדם ויגיד לך אהבה זה מעל הכל, כלומר צרכיי הפרטיים, זכויתי, הזכות לאהוב, מעל הכל.

מי אתה שתגיד לי את מי לאהוב.

 

מצד שני יגיד לו האדם הדתי, אין לך בכלל זכות לאהוב, יש לך חובה לאהוב, ואת מי?

בני המין המקביל מעמך.

כל שאר המקרים לא קיימת את חובתך ולכן זה אסור.

 

וכן הלאה וכן הלאה.

 

בשורה התחתונה השאלה היא אם חיי הם מכלול של חובות או זכויות.

 

והתחלנו עם הפתיחה של הרמח"ל ונסיים עם הסיום של רבי יהודה הלוי לספרו הכוזרי.

 

" ואבקש עבדות אחר, יושג רצונו בטורח מעט, והוא מועיל בעולם הזה ובבא, והוא רצון האלוקים, ועבודתו הוא החירות האמיתי, וההשפלה לו הוא הכבוד על האמת."

עניות דעתי, הסיום של רבי יהודה הלוי לספרו הכוזרי הוא השורש לגאולה

בס"ד

 

שלום  לכולם,

 

לכל. יש לנו חרות ובחירה חופשית מחד והננו עבדים

למלך מלכי המלכים.

 

מלך מלכי המלכים שברא אותנו, מחזיר את נשמותיו כל בוקר,

דואג למאכל, משתה, מלבושענו ובכלל לכל צרכינו, אנו רק צריכים

לעשות את רצונו, אך רצונו הוא לטובתינו אנו. לשמור על סדר חברתי

אמיתי.

 

הקב"ה אמת וכל תורתו אמת. אכן, יש אומרים שיש ענינים שהאמת היא

בעיני המתבונן. אולם כל מה שהקב"ה ציווה אותנו אמת, זו תורת חיים.

 

כולנו מחפשים אחר האמת האולטימטיבית, והקב"ה עונה לאמת זאת, הוא

היחיד.

 

                                                          בתודה ובברכה

                                                  שנזכה להיות אמיתיים באמת

השאלה מה ההקשר, אני סולד מהתעסקות ושפיטה חופשיתעוגי פלצת

בחובותיהם של אחרים

 

וכשאנחנו מדברים על זכויותיו של אדם,

(מסתמא לא כלפי שמיא אלא מצד בני אדם אחרים \ שלטון)

אנחנו למעשה מדברים על חובותיהם של אחרים בענייני "בין אדם לחברו"

 

הרי כשאני מבסס את זכותו של אדם לחיים / לקניין,

אני למעשה מגדיר באותה נשימה את איסור הרצח / הגזל (בפן הארצי שלו).

וכולי.

 

 

(אגב, מדבריך עולה תשובה מסויימת לשאלת השקפתה הכלכלית-חברתית של התורה,

כוונתי שהיא סוציאליסטית [בכך שמתמקדות בחובות כלפי הזולת והכלל ובערכים חיוביים] -

להבדיל מקפיטליסטית ליברלית [עוסקת בחירותו של האדם, בחופש כלכלי ובמרחב התימרון שלו])

היא סוציאלסטית מסיבה שונה לגמרי מהסוציאלזיםדי"מ
אין הבדל בין מעשר עני למעשר בהמה במהות.
בין התורה להשקפות כמו קפיטליזם וסוציאליזם ממילא פעורה תהוםעוגי פלצת

שהרי שתיהן לא יוצאות מהנחת יסוד שיש בורא לעולם

 

אבל מבחינת המנגנון, מושג החובה והאחריות כלפי החברה והזולת,

מעורבות שלטונית וסמכות שלטונית רחבה, כח של חברה על יחיד ועוד -

זה קיים לרוב בתורה.

במחשבה שניה, אני מסתייג מהפסקה הראשונה שכתבתיעוגי פלצת

אבל אני לא כ"כ מסכים שזה שורש אמיתי של מחלוקת.

 

כאשר אתה מקבל את אמיתת התורה, אתה יכול להתעסק גם בחובות וגם בזכויות.

כשאתה לא מקבל, כמעט ורק הזכויות נשארות.

 

(נ"ב 2, לגבי לידה - האמנם עלינו לומר, שאנו יולדים ילדים בגלל המצווה?

הרי אומרים "אפשי ואפשי, ומה אעשה" דווקא במצוות שמעיות,

 

אנו מגדלים ילדים כי אנו בני אדם בריאים, ואיננו רוצחים כי אנו בני אדם בריאים, לא בגלל שציוו אותנו להמנע מכך.

הציווי הופך את העניינים הנ"ל להלכתיים, ומתמודד עם בעיית טשטוש הגבולות של איסור הרציחה או הגניבה)

אתה טוען שיש דברים שאנחנו לא עושים אותם כי צוו בתורה אלאשלומי20104

כי זה מוסר אנושי בסיסי שאנחנו מחוייבים לו.

 

עדיין אנחנו מצווים להישאר במתחם החובות ולא מורשים לעסוק בזכויות.

וגם במתחם המוסר האנושי שאנו מצווים עליו עוד לפני התורה(פסקאות מפורשות של הרב בהמון מקומות שמכיוון שאתה לא חולק עליי אני פוטר עצמי מלהביא אותם) עדיין אחרי בוא התורה יש לנו התערבות דתית גם במקום המוסר הטבעי, לדוגמא בשם המוסר הטבעי לעולם לא היית יודע שגנב משלם כפל וגנב וטבח משלם ארבעה וחמישה.

 

כלומר בתי אב לחובות אכן נגזרים פעמים ממוסר אך הם מתפרטים ע"י מצוות האל המפורשת.

 

ולגבי ההתחלה, איזה בדיוק זכויות נגררות מקיום הדת?

 

גם הזכויות שכביכול קיימות הם בפועל חובות.(כמו לדוגמא הזכות להנשא)

הדבר היחיד שניתן להגיד זה שפעמים שהתורה אמרה לאדם כביכול יש גבול כמה המוסר והאל יכולים להגביל את הנפש הבהמית של האדם ולכן לא אסרתי עליו אשת יפת תואר אבל גם שם נתתי לו הגבלות חמורות.

קראתי כל מה שהבאת, לא הבנתי מנין לך ש*איננו מורשים*עוגי פלצת

לעסוק בזכויות הנובעות לנו מהמצוות

 

בעיסוקם של מי מרבותינו בטעמי המצוות מתבקשת מאליה הנחת היסוד,

שבמצוות שציווה עלינו הקב"ה, יש גם מימד של זכות מבעד למימד החובה המובן מאליו.

 

 

התורה וההלכה מחייבות אותנו (בהקשרים שונים) לרומם ולהעדיף את הישראל על הגוי,

את הכהן והלוי על הישראל, ואת תלמידי החכמים על עמי הארצות.

הערה-אדם כל שהוא

למונח זכות יש כפל משמעות, כדאי לשים לב על איזה מהמשמעויות מדברים-

א. דבר טוב שמקבלים, זכייה.

ב. דבר שמגיע למישהו, על פי הצדק, 'בזכות ולא בחסד'.

צודק ^^^ נסכים על המכנה המשותף לשני המושגיםעוגי פלצת

משהו שאתה מקבל \ עושים עבורך,

להבדיל ממשהו שעליך לתת \ לעשות

ממש ממש יפה!אשריך! די"מ
אדם חייב לארגן את חייו לפי התרי"ג מצוותמושיקו

כמה שיותר.

 

מכיון שמי שברא את העולם הוא הסביר שזו הדרך לחיות כך בעולם

 

אדם לא חייב בכל רגע בכל המצוות, תלוי אם הוא כהן לוי גוי או שלא זכר או נקבה.

 

לכן אם הוא על אי בודד החיובים שלו אחרים

 

אבל עם זכויות יש חובות..

 

ומי שלא מתנהג כראוי אין לו זכות קיום בעולם.

 

ולכן אם יהודי לא מתנהג כראוי ה' לוקח אותו, או משאיר אותו בעולם על מנת להפרע ממנו בהמשך

אתה טוען שלעומת כלל החובות יש זכות וזה להיות בעולםשלומי20104

אבל אני חושב שגם זו לא זכות אלא חובה.

 

עובדה שאין לך שום רשות ליטל אותם.

 

"עַל כָּרְחָךְ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל כָּרְחָךְ אַתָּה נוֹלָד, וְעַל כָּרְחָךְ אַתָּה חַי, וְעַל כָּרְחָךְ אַתָּה מֵת, 
וְעַל כָּרְחָךְ אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא".

החיים הם הזדמנות וזכותעוגי פלצת

והוא הדין לקבלת התורה, "רצה הקב"ה לזכות את ישראל".

 

בחירתם של ישראל מעניק להם אחריות וחובות ביחס לעמים,

אבל גם זכויות. והוא הדין ללויים, כהנים ותלמידי חכמים.

 

 

אכן צריך לאפוקי ממאן דאמר שחיי תורה הם בהכרח חיים של אושר ונחת,

"כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה

ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל"

 

ועדיין ראו חז"ל להדגיש:

 

אם אתה עשה כן, (תהלים קכח ב): "אשריך וטוב לך",

אשריך בעולם הזה, וטוב לך בעולם הבא"

רצה הב"ה לזכות את ישראל אבל בכל זאת כפה עליהם הר כגיגיתשלומי20104

וודאי שמכיוון שהאל הוא טוב, הוא יכול להשפיע רק טוב.

 

וכל דרכיו ומעשיו לנו הם רק לטובתינו, זה בכלל לא קשור אבל לזמימד הזכות.

 

בסופו של דבר נעמיד את זה במקום הכי קיצוני, אף אחד לא שאל אותך בגיל בר מצווה אם אתה מקבל את התורה או אם לאו, וגם אם כן היו שואלים אותך עדיין היית מחויב לשבע מצוות בני נח.

 

ככה שאתה לגמרי נמצא בסכלת ההכרך.

רק כמובן שכשהמכריך הוא טוב אז הנוא מכריך אותך לדברים טובים.

לא הדגשתי את "וטוב לך - בעולם הבא"עוגי פלצת

בדיוק מהסיבה שציינת.

 

"אשריך בעולם הזה" - היינו זכות.

 

 

ולחז"ל היה חשוב להדגיש לנו שיש לנו רווח מהמצוות בעולם הזה.

אם אני מקבל את מימד ההכרח במצוות, זה לא נותן לו בלעדיות.

טוב לו לאדם שלא נברא משנבראדי"מ
וכפי שציין בצדק שלומי, איננו עוסקים בשאלת "טוב או רע"עוגי פלצת

אלא במקומם של "חובה או זכות" בחיי האדם

 

 

הרי יתכן שהקב"ה ברא אותנו לקצור זכויות כל חיינו,

ועדיין עדיף ההיעדר מן הקיום;

 

כשמצד שני יתכן שהקב"ה ברא אותנו לעמוד בחובותינו כל חיינו,

בשעה שהחיים עצמם מהנים ומשתלמים יותר מהיעדרם...

זה זכות כי ה' יכל להסתדר בלעדינו בשביל הגשמת מטרותיומושיקו

ועצם זה הוא שיתף אותנו זוהי זכות.

 

על דרך משל, לעבוד בארמון המלך, זו זכות עם כל החובות שבזה, אפשר לתפוס קשרים ואפשר רק לטייל..

 

תלוי בחכמת אדם 

אתה יכול להגיד לקב"ה לא מדובשך ולא מעוקצך?שלומי20104


ה' נתן כזו אפשרות בעולם (השקר)מושיקו

למרות שמצד האמת היא לא מציאותית

 

אבל לאדם יש את האפשרות של בחירה חופשית

 

ולבחור ברע.

 

או אפילו  לא לבחור ברע אבל לא לעשות את תפקידו בעולם.

 

אדם יכול לעבוד כל היום למרות תפקידו ללמוד או אדם יכול ללמוד כל היום אבל תפקידו לעבוד.

 

שניהם מממשים את רצונתיהם בעולם למרות שזה לא רצונו של הקב"ה ,כי הוא הביא אותם למטרה אחרת

יפהצריך עיון
אולי כדאי לפרסם את זה בבמה קצת יותר פומבית
נראה לי שיש זכותצריך עיון
אבל היא נלווית
העיקר בעולם הזה זו החובה
כשאין מלך בישראל - איש הישר בעיניו יעשהסוג'וק
זאת אומרת שהאמת נעדרת. יש בורות בעולם. וחיים לפי דמיונות.

רמח"ל מדבר על מציאות האמת.
הרמח"ל מדבר על "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה"דתי
זה לא בהכרח יסוד היהדות, הרב קוק לעומת זאת כותב "אסור ליראת שמים שתדחוק את המוסר הטבעי"...
לא הבנתי את טענתך? מוסר טבעי עוסק בחובןת או בזכויות?שלומי20104
מוסר טבעי הוא גם אוסף חובות(התייחסתי לזה כבר למעלה בדיון שלי עם עוגי).

אני מניח שהזכויות ההומניות הם בכלל המוסר הטבעידתי
מה הוא המוסר הטבעי?efraim37אחרונה

מרן הרב זצ"ל באורות הקודש (ח"ג די בהתחלה-נראה לי) מדבר על ההבדל בין המוסר האנושי והמוסר התורני (כנראה שהרב משתמש במושגים אחרים).

סתם כך רוב האנשים יגידו שהמוסר הטבעי זה המוסר האנושי. אך לכאורה אם מקבילים את שתי הציטטות יוצא שהמוסר התורני והמוסר הטבעי חד הם.

ולכן על כרחך יוצא שמה הרב זצ"ל כותב שאסור שיר"ש תדחוק את המוסר הטבעי היינו שיר"ש יכולה להוביל למקומות שלא עליהם דיברה תורה (לדוג' שאינו מציל אישה הטובעת בים וכו' שנקרא חסיד שוטה)

ולכאורה צריך עיון בדברי הרב זצ"ל.

 

צריך לשים לבטוביה2
'מוסר' הזכויות בעייתי בעיקר בגלל שהוא לא באמת מחוייב למשהו מלמעלה שיכתיב קווים אדומים. ה'זכות' להורות היא זכות - שכמו שציינת - עלולה לפגועה בילד (לכן דרך אגב מי שרוצה לאמץ ילד בארץ זקוק ל'רישיון הורות' מיוחד). אבל המקרה הזה הוא דוגמה טובה כי למעשה מדובר בסחר בנשים (של אותן אימהות) שאתה מתיר בשם מסכנות השוכר - מה יהיה השלב הבא?! להתיר זנות לנכים הרי זה המקרה לפחות מזווית ראיה מסויימת)???
אפשר כמובן להמשיך את אותו טיעון הלאה ובאותו נושא ניתן ליטעון טענת חופש העיסוק (יוש מדינות שפועלות כך)


הבעיה העיקרית שהיא המחייבת אותנו להאמין וללכת עת המוסר האלוקי היא (לדעתי לפוות) ההנחה שאם הולכים על מוסר אנושי הרי שכנראה אנו טובים מאבותינו ולפי זה לא ניתן לקבוע כללים מוחלטים - דבר שמטיבעו הוא מעין פרדוקס שהרי הוא המכשיר את הדברים שנראים לנו לא מוסרים (ברור לכולם שזה הולך למקומות רעים אם אין איזון נכון ואם אין מי שישמור על השומרים הרי שיש בעיה אמיתית
לעומת זאת החוסר האלוקי קובע כללים מסוימים ולכן הוא פחות עלול ליפול
אבל שים לב שגם במוסר היהודי אין שומרים על השומריםדתי
זאת שאלה סובייקטיבית לגבי האדם הדתי.דבש חריף
לגבי הזכויות שיש לכל אזרח במדינה דמוקרטית..
מושתתות על משטר שהביסוס שלו הוא פילוסופים של המוסר במאה ה19 כמו תומס הובס ומיל וקאנט ועוד.. תומס הובס כתב את האמנה החברתית, ויש לו ספר בשם לויתן ששם הוא כותב את הסיבה לכך שאדם צריך להיות מוסרי ומה הצידוק למוסר, למה לא לגנוב, כי אדם מוכרח לחיות בחברה ואם הוא יגנוב החברה תפלוט אותו... המשטרים הדמוקרטים האלה וזכויות שלהם מבוססים על אותם הוגי דעות, לפי תומס הובס כל הסיבה שיש זכות לקנין לחבר שלי היא כדי להודיע שיש לו על החפץ בעלות, ולי אסור לקחת, אבל אם הוא לא יודע שלקחתי לו, אין שום סיבה שאני לא יגנוב. זה עובד על כל הזכויות.
הזכות פה היא לא מבוססת בכלל במשטר הדמוקרטי. היא כלפי החוץ, החברה. לזכיות אין ביסוס מאחורי הקלעים. (לכן יש לנו שרים ראשי ממשלה וחברי כנסת עם תיקים פלילים)
ליהדות אדם לא גונב וזה לא משנה באיזה מצב החברה. כלפי עצמו, הוא לא גונב, זה כבר לא ענין של אחד מול חברה. זה אחד מול עצמו. וחובת האדם כלפי עצמו, לא כלפי החברה.
הציווי לא לגנוב הוא עדיין במציאות של בחירה חופשית. אלא, למה אדם לא גונב מבחינת התורה? יש רמות ודרגות. וזה הרמות (מסילת ישרים בשער הזהירות ורמב"ם הלכות תשובה י.) א. שהוא מפחד מעונש בעולם הבא. ב. אם הוא יעשה עברות זה יפגע בכבוד שלו ויאמרו עליו (בעולם הבא) שהוא לא שלם והעולם הבא שלו יהיה פחות. ג. הוא לא גונב כי זאת האמת..
זה שייך לכל המצוות. אדם שחי כמו אפשרות א. רואה הכל כחובה. ומי שחי באפשרות ג. רואה הכל כזכות.
וידוי של עריק...מחפש אהבה

ישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.

שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.

סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.

לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.

אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"

זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.

ואז זה השפריץ ממנו החוצה:

"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",

"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"

"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".

פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.

אתם פשוט מנסים לשנות אותי.

 

גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"

"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.

היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".

היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''

"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"

"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".

 

"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".

 

"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".

בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".

 

בהצלחה בחופש שלך בכלא הצבאיאריק מהדרום

ובסנקציות הכלכליות האישיות.
 

גם סתם חיילים לא שואלים אותם מה הם רוצים להם אפילו לא מציעים מסלולים מותאמים לאורח חייהם.

יש לך לב רע. שחורמחפש אהבה
🖤🖤🖤🖤🖤אריק מהדרום
מסכימה לגמרי.נחלת
מסכימה עם מחפש אהבה. לחלוטין. רקנחלת

צריך להיזהר לפעמים מחופש מוגזם. ולנהייה אחרי מה שהעם אומר.

 

מבחינה בטחונית (אולי לא כל כך שייך אבל ממליצה לשמוע את ד"ר

מרדכי קידר בנושא "איך איראן קיבלה הסכם כל כך טוב?)

 

כמעט שבת שלום לכולם!

לא הבנתם. עד למטה הם דברי גלית דיסטלמחפש אהבה
לי אף אחד לא אמר "בוא תתגייס, אתה תשאר תתרןדי שרוט
אל תדאג. הצבא לא ישנה אותך. מכילים פה תתרנים".

אף אחד לא הכין אותי למפגש עם הלוף. וככה הצבא שינה אותי. יצאתי היפרוסמי. די שרוט נהייתי מאירועים שונים לחלוטין.

אולי הם מנסים לשנותoo

ואולי לא

זה לא באמת משנה


מה שמשנה זה מי אתה/ מה אתה רוצה/ בוחר לעשות עם החיים שלך

אם סביבה עלולה לשנות אותך

סימן שגם היום הסביבה מגדירה אותך/ מחליטה בשבילך


לא משנה איפה תהיה

אתה זה שאחראי לעצמך

אף אחד לא באמת משנה אותך

אלא אתה בוחר/ מאפשר את זה

זו תובנה חזקה גם בשבילנונקדימון
ניסחת יפה אז צילמתי מסך. תודה
תודה 🙂oo
אני מניח שאתה רוצה לשמוע את דעתינונקדימון

אז ככה:


א. אנחנו מתגייסים לצבא כי זה מה שנכון לעשות. זו מצווה. והארגון צריך חיילים במגוון סוגים ותחומים.


ב. זו הכללה פזיזה וחפוזה להסתכל על הצבא ולא על האנשים שמרכיבים אותו. יש אנשים שירצו שתשתנה ויש אנשים שלא. יש מקומות שיותר ויש מקומות שפחות. ככל שאתה יותר "נמוך" בהיררכיה שם אתה דווקא פוגש יחס אחר וטוב. אני יכול לומר שאצלי רוב מוחלט מקבל אותנו הדתיים באהבה אדירה, ויש אפילו כמה שקצת התקרבו (אפילו רק בדעות) בעקבות המפגש איתנו. בנוסף, בטירונות שלי (לא קרבי) הייתה לידי מחלקה של ביינישים מבוגרים, ומפקד המחלקה שלהם ביקש במיוחד לקבל מחלקה כזו כי הוא מרגיש שזה מפרה אותו.

כלומר, הרבה תלוי בך. לא רק להאשים ולהסתכל בעוינות על אחרים. תדאגו להצדיק את האהבה שאתם רוצים, ואם לא אהבה אז לפחות כבוד. תדאג להיות מי שמקדש שם שמיים בהתנהגות שלך (יש אצלנו אנשים שבמפורש אומרים שהם לא מקללים בשיחה איתי. לא כולם אך בהחלט יש. זה לא פלא?).


ג. אם אתה בא דרך מסלול מסודר אז יש לך גב חזק מאחוריך. ככה זה למשל בישיבות ההסדר ולכן המסלולים פורחים והבחורים יוצאים באותה רמה רוחנית כמו שנכנסו (ולפעמים אפילו יותר, עד כמה שזה נשמע מוזר לאוזן החרדית).


ד. בגלל שהמבט, בסופו של דבר, הוא לא רק שלך עליך אלא של התמונה הגדולה אזי אפילו מסלול שאולי הוא לא הכי תורם שבעולם (ואני בטוח שלא מדובר על משקי ממטרות) עדיין מועיל לטווח הארוך. אם הציבור החרדי, כמכלול, יצטרף לצרכי הצבא אזי ייפתחו מסלולים, אפשרויות ואפיקים נוספים וגם הצבא יהיה מוכרח להתאים את עצמו יותר לצרכים של האדם הדתי והחרדי. אבנים שחקו מים.


ה. לא מעט מההסתכלות על החרדים היא דבר שהם הביאו על עצמם. בעבר הם התגאו בזה, ועכשיו לצערם המחיר מתחיל להיפרע. לא מאוחר לתקן, וזה בהחלט אפשרי.


ו. לא נדבר על גלית דיסטל עצמה כי היא לא הענין, אבל גם עלינו בציונות הדתית יש כל הזמן טענות ויש כל הזמן מאבקים למרות שאנחנו מתגייסים הכי קרבי, עובדים ועמלים, לומדים ותורמים ומהווים חלק אינטגרלי מהציבור. אבל אנחנו לא עושים את זה כי "הם רוצים" אלא כי זה מה שנכון. ואנחנו מתאמצים לדאוג למה שאנחנו צריכים בתוך המסגרות השונות. ובסופו של דבר, השמאל הקיצוני הוא פחות מחמי מעם ישראל. הסיכויים שתיפול בחברה טובה הם דווקא גבוהים. כמובן תמיד יהיו בורים וטיפשים, ואפילו רשעים - אבל כמו שאמרתי, פעמים רבות אתה בעצם ההתנהגות שלך והיראת שמיים שלך תוכל לשנות את המבט. (וכן, לפעמים גם קצת ויכוחים ודיונים עם אחרים).


ז. השתדלתי מאוד לשמור על שפה ושיח אחר בתגובה הזו, ללא אמוציות. אני מקווה שזה ניכר. הפעמים הקודמות התדרדרו מהר וחבל. אני מצידי משתדל, אנא גם אתה (ואתם).

דיון פילוסופי נחמד שלא אמור להשפיע על הגיוס עצמןמרגולאחרונה

צבא זה לא תכנית לפי בקשתך

והשיבוץ לצבא לרובנו פשוטי העם הוא לפי צרכי צבא


אפשר להתדיין על כמה התפקיד הספציפי משמעותי, או על היחס והאם מנסה לשנות או לא. וכמובן כדאי לעשות צעדים בשביל לשפר את המצב בצבא והיחס לחרדים, חיילים וכו.


אבל כל זה לא מוריד מהחובה החוקית (והמוסרית, לעניות דעתי) להתגייס ולקחת חלק.

מילא היית אומר את מה שאומר ושבגלל זה אתה מנסה לשנות שיבוץ

אבל להשתמט? להוציא עצמך מכלל ישראל? לעבור על החוק ולהגיד "מזל טוב" תוך שאתה יורק על ציבור המשרתים במעשיך?


לא ולא. שום לגיטימציה. 

הזמר שהכי נגע לכם בלב...מחפש אהבה

מי זה?

יש כמה, אני חושב שאצלי זה שירים ספיציפיםל המשוגע היחידי

וגם תלוי בזמנים.

לאחרונה נגע בי השיר "שווים"

יש מלאShandy

יש לי מלא שירים וזמרים

כל שיר כמעט ונוגע בי לא משנה באיזה שפה..

אבל יש זמר שאני ממש אוהבת

זה רון בוחניק

המסתערבמיפ
זמרים הם הרופאים הכי טובים שיש למדע להציעאנימהאחרונה
הוכתר כמשפט האווילי ביותר בתולדות המוזיקה העברית בעת החדשה
מה שלומכם אנשים? משיח נאו בפומ!
חיים נושמים יומיום ב"הל המשוגע היחידי

אני מבין שאת מהוותיקות פה

חסדיזיויקאחרונה
אוח... ימים סוערים...מחפש אהבה

במיוחד!

היי בונבוןמיפ
בא לפו הרבה?
תגובה מוזרה בעליל - אני חייב לומר..מחפש אהבהאחרונה
לגמריל המשוגע היחידי

כולם פתאום עוברים שינויים ביחד

יאוש - זה בלקסיקון שלכם?זיויק
אני מתלבט בקשר לנושא מסוים אם זה שם
משבר שקט עם אחותי הגדולה שמכאיב לי.אוריאנה

משהו שיושב לי על הלב תקופה ואני לא רוצה

לפתוח עם המשפחה

כי זה יכול להעכיר אווירה וזה לא מה שאני רוצה שיקרה.

אחותי הגדולה ואני לא תמיד היינו החברות הכי טובות.

קשר סבבה היו שנים יותר, היו שנים פחות.

היא התחתנה כמה שנים לפניי

והכל ממש בסדר,

אני נשואה עם המשפחה שלי,

היא נשואה עם המשפחה שלה.

באופן כללי היא בקשר הרבה יותר טוב עם המשפחה של בעלה מאשר המשפחה שלנו.

שם היא מרגישה ממש ממש חלק.

היא מגיעה לכל האירועים, הם נמצאים אצלם המון,

היא בקשר ממש טוב עם האחיות שלו.

ממש חלק מהמשפחה לגמרי.

בדיוק הפוך מאיך שהיא מרגישה איתי.

לאירועים שלי היא אפילו לא תמיד באה.

לכל מיני דברים שאני מזמינה היא די מתחמקת.

והשבת,

מישהי מהמשפחה

הייתה אצלה עם בעלה והילדים,

ופתאום הבנתי משהו,

שאני אף פעם לא הייתי אצלה בבית.

היא מעולם לא הזמינה אותי, או מישהו מהילדים שלי,

או את בעלי.

אין שום שיח כזה.

איזה פעמיים כשעברנו קרוב לעיר שהיא גרה בה,

אפילו הזמנתי את עצמי,

ופעם אחת היא פשוט לא ענתה כל היום,

ופעם השנייה היא התנצלה שהיא לא בבית.

אבל היא אף פעם לא אמרה,

אבל תבואו ביום אחר, בואו ננסה פעם אחרת.

אף פעם לא הזמינה מיוזמתה

אותנו אליה.

אני לא יודעת אם הבעיה היא אצלי או אצלה.

אולי זו פשוט תחושה כללית.

אני מרגישה שלפתוח את זה ייצור אווירה עוד יותר כבדה וממש ריב.

אני יושבת עם עצמי, ודי מתוסכלת.

לא כי אכפת לי מביקור כזה או אחר,

מעוד פעם לבוא אליה או שהיא תבוא אליי,

אלא פשוט

כי האווירה במשפחה לא כל כך

זורמת מאוחדת ומגובשת, והם פשוט

לא מרגישים חלק מאיתנו.

אין לך שליטה על הצד שלה. רק על שלךמשה

את יכולה להרגיש. קודם כל.

אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה,  אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.

נכון. אבל יושב עלייאוריאנה
'אוריאנה שזה יושב עליי'משה
תנסי לכתוב קצת ולגשש בנפש מה באמת כואב לך. מרגיש לי כמו  משהו משפחתי או אחריות שלקחת על מישהו אחר.

לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.

לא רוצה להכניס לך רעיונות לראששלג דאשתקד

אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).

את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.


בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...

כן כנראה. אין איזה טראומה מהעבר.אוריאנה
פשוט לא היינו הכי קרובות, עכשיו כשהילדים ממש בגילאים קרובים זה מציק.
פשוט כואב...ארץ השוקולד

יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.

היי מכיר קצת מקרוב.. עובר משהו מאוד דומה..אבי שם

לא רוצה לפרט אבל מישהו מהמשפחה- שאני מאוד מאוד אוהב ורוצה קשר חי- לא כל כך קשור אליי בלשון המעטה, בשלב כלשהו פתאום קלטתי שמאז שהתחתן כשמגיע אלינו שבתות לא היה אומר לי שלום ישיר/נותן איזה חיבוק/ אפילו לא מיישיר מבט. לאחים אחרים כן.

אותו דבר כשהיה הולך, כואב לי מאוד. ברור לי שלא ממקום רע.

פתאום גם קלטתי שהמון דברים שאני עובר לאחרונה הוא אפילו לא מודע אליהם. אפילו ברמה הטכנית ובטח שלא בקטע ריגשי.

הוא גם מאוד מאוד מחובר למשפחה של הצד השני ומרגיש שם בבית (כל הכלות והחתנים שלהם זה ככה)..

אבל יש כמה דברים שדי ברורים לי לוידע למה אבל נראלי אין היגיון בלא להסכים עם זה.

כמובן הכל רק לדעתי והרגשתי..

א- לומשנה כמה הוא מרגיש טוב עם המשפחה של הצד השני, ברור שכמו שהוא חסר לי ככה אני חסר לו, אין תחליף למשפחה, אח או אחות, לכן, אם אנחנו מדברים על חוסר אמיתי, שהוא לא רק דמיון בראש שלי ברור שגם הצד השני סובל מהמציאות הזו ורוצה משהו אחר..

ב- בחיים בחיים אני לא אסכים עם אמירה של לא נורא תוותרי ותמשיכי ככה, סך הכל אין מריבות.. (לפעמים חוסר קשר כואב וקשה הרבה יותר ממריבה, וגם אם לא), ברגע שיש תביעה (דו צדדית, ושוב, כנראה שיש) לקשר עמוק, אם לא נרווה את זה, זה לעולם לא סתם 'יירגע'.. זה יעני תביעה בנפש שתישאר..

ג- אז לעצמי אני אומר.. קודם כל לא להתייאש מהקשר. ואז גם לא לכעוס על הצד השני.

ד- אולי לאט לאט לפתח איתה קשר. אבל ממש לאט בהדרגה, לשלוח הודעה, להגיד שלום. ומתישהו אפילו לדבר על עצם הניתוק. לצערי בשלב די עוד אין לי ניסיון..

בהצלחה ממש!

האמת, סורי אבל נחמד לדעת שיש עוד איתך בסירה..

סורי אם כתבתי בביטחון מדי..אבי שם

פשוט הרגשתי הזדהות ממש חזקה עם המון פרטים שכתבת. וכמה תגובות, סליחה, אבל נראות לי ממש מוטעות שיובילו לעוד כאב וחיים פחות בריאים..

ממש מקווה להצלחתך

טוב מאד שאת רגישה לענייןזיויק

זה נראה כאילו תוצאה של מה שהיה בבית ההורים קודם.

זה מאד מוערך שאת מרגישה את החוסר ואת זה שצריך אחרת.

האם לדעתך אפשר לבנות קשר חדש?

את רוצה בזה?

קשה מאוד מאוד מאוד!!!מחפש אהבה

דווקא אחרי הנישואין מגלים כמה אנחנו צריכים את האחים שלנו הרבה יותר מאי פעם..

❤️❤️❤️אנוני.מיתאחרונה
אוף! מחפש מישהו אחד בעולם שיבין אותי...שבור לרסיסים
למישהו יש קישור לסרט סיפור אחר של אבי נשר? פליזזאבי שם

אולי יעניין אותך