והגענו למסקנה שזה בגלל שההורים של לא יענו על שאלות בנוגע לאמונה ורק יגידו לה שהיא תגדל היא תבין מול ההורים שלי שיתקשרו לכל הרבנים כדי לענות לי על שאלה... ואז היא בעצם לא מאמינה בכלום בגלל שאין לה תשובות

אבל המסקנה הזאת לא באמת עוזרת במשו אני יותר מחפשת שיעורים או משו אחר כדי שיחזק אותה...

תודה בכל מקרה

*סורי על הבלאגן

דבר ראשון צריך להבין שזה מורכב ולא לחשוב שאת מצילה אותה או משהו אלא לראות אתגר רוחני.

עכשיו, התייחסי לחברה שלך כאדם בוגר ותדברי איתה, האם זה באמת כי אין לה תשובות לשאלות או שיש כאן גם עניינים רגשיים מצורפים. 

ברגע שתקבלי פרספקטיבה לגבי הסיבה להתנהגות שלה, תוכלי להבין מה לעשות, אם זה עניין פסיכולוגי/חברתי שיש לפתור או שסתם אין לה תשובות לשאלות.

אם זה עניין פסיכולוגי תנסי לדבר איתה, לדובב איתה, לראות משהו שקרה או לנסות להבין מה עובר עליה.

אם זה עניין אמוני נטו, שיש לה מלא שאלות שהיא לא מקבלת מענה - תקפידי לפתח לעצמך שיטה שחברה שלך יכולה להבין ולהתחבר אליה ובעזרת השיטה הזו, ליצור לה עולם אמוני חדש יותר, מוצלח יותר ומפוכח הרבה יותר ממה שהיה לפני, ויוצא שמעז יוצא מתוק, ודווקא הקושי הגדול הוליד אמונה חזקה הרבה יותר.

בהצלחה!! ותתפללי עליה

עזבי את זה בשקט ואל תספרי לאף אחד, לא ברור שזה איסור בכלל (למעט הדלקת המכשיר שהיא סגירת מגעל ואולי גם הטעינה שלו)

@Admin-כן זה סמארטפון אבל כמו ש-@החיים דבש! אמר\ה זה לא רק העניין של הטלפון.. משו עובר עליה והיא השתנתה לגמרי.

ושלא תבין לא נכון שאני עכשיו יהיה כמו אמא שלה ויגיד לה מה לעשות... אני פשוט דואגת לה כי היא יכולה להידרדר לדברים אחרים (בכל זאת גיל 17 זה לא הגיל הכי אחראי)

היום זה להדליק פלאפון ומחר זה לנסוע לים עם חברים מפוקפקים בשבת, ועוד שנתיים זה ללכת לגור עם החבר לפני נישואים...

משה, לא כל דבר צריך להצטמצם למחשבה "האם הפלאפון מותר או אססור בשימוש בשבת. מבחינת אותה אחת, הפלאפון הוא מעשה דווקאי - ממה שהיא יודעת הוא אסור בשבת, ובכל זאת היא משתמשת בו בשבת. זה לא שהיא עושה את החישובים הלמדניים שלך...

ולשואלת השאלה - תפני ליועצת אצלכן, או למישהו מבין (לא חייב דווקא הורים שלך/שלה), מישהו/י בוגר/ת בעל השפעה חיובית עליה, ושתפי אותו/ה בעדינות בכל הסיפור ותדגישי שאת עושה את זה רק מדאגה כנה לחברתך, ושגם הם ינהגו בזהירות ולא יגרמו לה להתרחק עוד יותר ב"דווקא"...

ב"הצלחה!!!

וואו זה בדיוק מה שהתכוונתי....

@ותן טל תודה זה מה שאני יעשה, נקווה שזה יעזור..

העיצה הנכונה היא לעזור את הכל ולשתוק? מה קורה פה?

סבבה- זה אולי לא דאורייתא. אולי. אבל יש פה איסורים אחרים שחמורים לא פחות. (חילול שבת בפרהסיה וכו' בפרהסיה זה לאו דווקא בגלוי).

ונניח שזה לא איסור מאוד חמור (אגב אין לנו דרך למדוד את חומרתם של עבירות או מתן שכרן של מצוות אז אין לי מושג מאיפה הקביעות הללו)- עצם זה שהיא חושבת בדעתה שזה איסור ועוברת עליו במתכוון- זה בעיה של עבירה במזיד. במתכוון.

בנוסף לכך - זה עד מהדהד של חוסר ביר"ש. (לבד. בחדר. בשבת. עם פלאפון. איפה ה'?).

מאיפה החוסר ביר"ש? למה יש חוסר ביר"ש? מתי זה קורה ומדוע?

הסבר:

יר"ש זה לא משהו קבוע. וכן אמונה. זה כמו שריר שצריך חיזוק כל הזמן. וכמו שריר- לא משנה החוזק, הגודל או המסה שלו- אם לא נאמץ אותו יום יום, על בסיס קבוע, הוא יתנוון ויפסיק לפעול.

רובנו, אולי, לא שמים לב לזה אבל כל יום ויום אנחנו מקבלים תגבור מחודש ליר"ש ולאמונה שלנו. מאמצים את השריר על בסיס יום יומי- אם זה שיעורים ביהדות או הרצאות או שיעורי תורה או סתם כי הספקתי את האוטובוס ומייד אח"כ אמרתי לה' "תודה". כל רגע ורגע אנחנו צריכים לחזק את השריר החשוב ביותר בנשמה- היר"ש.

יראת שמים זה לאו דווקא יראת העונש. זה קשור ליראת הרוממות. ה'- שהוא מלך מלכי המלכים. וזה מה שממלא אותנו ביראה ועוצר אותנו 'בזמן'... כדי שח"ו לא נעבור על איסורים.

היראה הזו לא באה מעליה. כן, יש את המושג חינוך, אבל זה מועיל עד גיל מסוים. אח"כ כל ילד/ה ובחור/ה חייבים לצאת ולחפש איך לחזק את היר"ש בעצמם.

אם זה ע"י תשובות לשאלות. גם המתריסות. הרי התשובות הן אותן תשובות- ואם כך. זה מחזק את היר"ש. אולי לא באותה מידה אבל זה מחזק. (כמובן שמי שיש לו נכונות לשמוע ולקבל יתחזק יותר).

לדעתי (וסליחה על האריכות)- 

החברה שלך (@~תות~) צריכה ורוצה לחזק את ה"שריר" המיוחד של יר"ש. אבל כפי שתיארת זה נמנע ממנה בשנים הכ"כ קריטיות לחיזוק ובניית האישיות שלה. עכשיו מה היא תעשה כשבשנים הללו היא יכולה וצריכה ורוצה לבנות את עצמה אבל ה"שריר" של יר"ש נזנח.

רוצה לעזור לה?

עצתי- תעזרי לה בחיזוק היר"ש. אבל לא ע"י הטפות או "חיזוק".

יש לה שאלות?- חפשי את את התשובות. אם אף אחד לא יעשה את זה את תוכלי לתמוך בה.

ואם התשובות לא מספקות אותה- זה כבר נושא אחר.

בהצלחה!

ואין על מה להתווכח על זה.

כמובן שלא בפורום דתי.

הדיון פה הוא על בחורה של"ע חווה ירידה רוחנית כלשהי כשאחד הביטויים הוא השימוש האסור בפלאפון בשבת.

בת מתדרדרת מבחינה רוחנית ובמקום לעזור לה, לתמוך בה ולעודד אותה לצאת מהמשבר מנסים לתרץ את מעשיה ולהפוך אותם ללגיטימיים. וזו הבעיה.

אז אולי גם הקללות זה בסדר וההירהורי כפירה גם לא כ"כ בעיה וכו' וכו'... אולי...

יכול להיות שאם נחפור מספיק בהלכה נוכל למצוא היתר כמעט להכל.

אבל לא זו הנקודה.

הנקודה פה חשובה ודי ברורה-

בחורה מתדרדרת.

עכשיו-

איך עוזרים לה לקום חזרה ולבנות את עצמה נכון מבחינה רוחנית.

כדי שבעתיד היא תוכל לראות את המצב בו היא נתונה כעת כנקודת התרוממות ולא כנקודת שבירה בה היא איבדה את הקשר שלה ליהדות. ח"ו.

אבל אחרי שזה הגיע לעניין, ראיתי צורך להגיב.

לגופו של השרשור לא הגבתי, כי לא היה לי משהו מועיל לומר.

למרות שבאמת הדיון בשאלה ההלכתית הזו לא עוזר לפותחת השרשור, כי אחרי שכתבו עליו, ראיתי צורך להגיב לדברים שנכתבו.

אני מצטער אם זה מפריע.

לא כתבתי דברים שיעזרו לפותת השרשור להתמודד עם המצב, כי לא עלה לי לראש משהו מועיל לכתוב.

לך להשתמש בשבת בפלאפון או במסך מגע - ולא יעזור כמה שיגידו ש"הרב רוזן אולי אולי בסתר ליבו ובמחשבותיו רוצה להתיר את זה" - הם לא מתירים את זה, נקודה. אז כן, כל עוד זה אסור, זה אסור - זה ממש ממש ממש לא מנהג. חשמל אסור בשבת, חכמים אסרו. פלאפון אסור בשבת, חכמים אסרו, נקודה. 

לא יעזור להתווכח ולנסות להציג כאילו המציאות הפוכה לגמרי - כי זה הטעיית הציבור וסוג של שקר.

המציאות היא שזה אסור, גם אם אתה הקטן לא מבין את זה. מרנן ורבנן גדולי ופוסקי הדור הזה והקודם, לא היו טיפשים ולא היו מתייחסים בחומרה לכל ענייני החשמל אם זה היה "רק מנהג", ובטח ובטח שהיו כותבים את זה באחד מעשרות ומאות הספרים שיצאו בנושא הזה. ועד היום, הפסיקה הכי הכי מקילה שהצלחת להביא לנו, היא של רב פוסק יחיד, ביו"ט, וגם זה בפועל כשבדקת עם נכד של הרב שלוש, התברר שהוא משתמש בחשמל ביו"Y רק לדברים שהם באמת לצורך יו"ט עצמו, ולא סתם (כמדומני שכאשר בדקתי את זה איתך, הודית שבבירור הסתבר שהוא לא משתמש במחשב ביו"Y, רק ירצת את עצמך בדרך כלשהי...).

לסיכום - שימוש בחשמל, ובטח בפלאפון ובסמארטפון בשבת - אסור. להתחיל להציג מצג שווא כאילו זה "רק מנהג", זה יכול להיות גזל דעת של הציבור הקדוש, ויכול להוביל לתקלות חמורות, ולכן גם אם בסתר ליבך אתה חושב ככה - יש דבריםש עדיף להשאיר שם בסתר הלב.

זה שהוא סובר הלכתית אחרת מהם לא אומר שאוטומטית זה הופך אותם ל"כאלו שמפחדים מחידושים".

עם כל הכבוד לרב טל, הרי אם נגיד למשל שכל מאות ואלפי הרבנים אוסרים את זה באיסור מוחלט וחושבים שהרב טל הוא רפורמי למשל - אתה תאהב את זה?

צריך לדעת להפריד בין הדעה ההלכתית שלך/של רבך (אגב, הוא כתב ספר על זה? או לכל הפחות מאמר? בבקשה תעלה לכאן אם אתה יכול...) - לבין ניסיון להפוך את זה לכך שכל שאר הרבנים הם שקרנים כי הם פחדנים ולא מוכנים לשנות.

חשמל, ופלאפון, בשבת, זה אסור, וזהו. אין יותר מידי מה להתפלסף.

זה כמו שנניח שיהיה רב אחד ממליון רבנים שיתיר לאכול עוף בחלב כיום, או יתיר מייד אחרי אכילת בשר בהמה, לפנות את השולחן ולאכול חלבי - גם אם ימצא איזה תימוכין לדבריו פה ושם, ויטען על ידי זה שהוא האמת היחידה וכל שאר הרבנים סתם מפחדים משינוי - זה לא אומר שזה נכון ולא אומר שמישהו יקשיב לו. 

ביו"ט לפחות יש פוסקים שמתירים...

אחרים פה בפורום עלולים לחשוב שאתה רציני...

בס"ד

ולהעביר אותן למישהו שאת מרגישה שאת סומכת עליו בנושאים מעין אלו, כדי לקבל תשובות. (מורה למחשב"י, ר"מ, רב בית-כנסת)

וכ'עזרה ראשונה', הייתי ממליץ לך לנסות לברר יחד איתה האם באמת יש לה שאלות ובעיות באמונה, או שהיא רק שכנעה את עצמה בכך כי יותר קל או נוח לה ככה.

בהצלחה!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....