ואכזבתי אותה. כי היא תתפוס הכל כבריחה ואנחנו לא בורחים. ובאלי שתהיה לה הבת המושלמת. מגיע לה.

כי את הבת שלה והיא יודעת את זה ומבחינתה שלמות זה מי שאת

והאושר שלך.

אני מאמין בך

אני לא מושלמת 

כי יש לי בעיות (שיודעים עליהן)

אז עכשיו אני והוא נחלוק "בשמחה" את תווית "הילד המתוסבך והבעייתי"

והיא ככ טובה ובאמת לא מגיע לה. באמת.

אבל אם היית מכירה אותה, היית מבינה כמה לא מגיע לה. האישה הזאת מדהימה. ואחרי כל מה שהיא עברה בחיים, הדבר האחרון שהיא צריכה זה אני, או הוא, או היא. היא צריכה ילדים מתוקים ומקסימים כמו השלושה האחרונים.

בסופו של דבר הם היו מגלים במוקדם ובמאוחר שאני לא מה שהם חשבו.

פשוט, לא ציפיתי שזה יהיה עכשיו.

והייתי מעדיפה שזה לא יהיה בכלל.

אבל את לא יודעת את כל הסיפור.

אני מעריכה את החשיבה שיש לך, באמת, אבל זה לא שייך למקרה שלי. (אני נשמעת הזוי, אני יודעת)

זה.. אחר.

והיא מעולם לא רצתה שאהיה כמוה. אני רציתי את זה. פשוט לא הלך לי ולא ילך לי. כי אני לא היא.

אבל זה לא מצדיק את זה שלא מגיע לה.

אני לא יודעת אם אני פוגעת, אבל אם כן אז סליחה.

אם הם יודעים

הם ידאגו

ואולי אתם צודקים

וזה הדבר הטוב.

מרשה לי לשלוח לך חיבוק?

וכי מה אומר.

כואב בבור הזה שלנו,

כואב ולבד וגם אלף חיבוקים לא ימלאו את החסר.

כואב, ואולי יום אחד תבוא שמש,

אבל בלתי אפשרי לשער עד כמה קשה להאמין שתבוא.

ואולי יש אנשים שמאמינים בנכונות מילות העידוד,

אבל בי כואב מכדי להאמין.

אז זה כל מה שיש לי לתת, עכשיו.

את החיבוק הכי אמיץ ומשתתף שבי.

כמה דמעות הוצאת מהמחבוא עכשיו.

הלוואי.

הלוואי שיהיה האור הזה, הארוך, שעוטף את כולם חוץ מהבודדים האלה

שבחוץ.

תמיד בחוץ.

הלוואי.

הלוואי שהם ישמחו, כולם, ככה פתאום. לתמיד.

גם את.

(אני לא מאמינה שמגיע לך ללכת. בסופו של דבר זה לא מגיע לאף אחד.

אולי עוד יש דברים יפים פה.)

הלוואי שלא יכאב.

מחזירה את החיבוק הכי טוב שאני יודעת.

גם לך מגיע.

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not

Why am I so hard on myself about it

I hate how much I enjoy it 

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

אמן

וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא

אין בית שאין בו מת

וחסרה חמלה

אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל

אין סבלנות באוויר

משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה

יכולה הייתי נעקדת במקומו

סדק

סדק אחד בכל יום

אין מה למהר

זה בסוף יגיע להכל

יתפרץ כמו סכר

על אדמה רעה ויבשה

הזמן לא מרפא דבר

רק מפיל אותך על חרבו

העבר מגיע כמו חסד

זכרונות מנחמים מעט

עצוב כשלא נשאר מי למות למענו

או

לחיות בשבילו