ואכזבתי אותה. כי היא תתפוס הכל כבריחה ואנחנו לא בורחים. ובאלי שתהיה לה הבת המושלמת. מגיע לה.

כי את הבת שלה והיא יודעת את זה ומבחינתה שלמות זה מי שאת

והאושר שלך.

אני מאמין בך

אני לא מושלמת 

כי יש לי בעיות (שיודעים עליהן)

אז עכשיו אני והוא נחלוק "בשמחה" את תווית "הילד המתוסבך והבעייתי"

והיא ככ טובה ובאמת לא מגיע לה. באמת.

אבל אם היית מכירה אותה, היית מבינה כמה לא מגיע לה. האישה הזאת מדהימה. ואחרי כל מה שהיא עברה בחיים, הדבר האחרון שהיא צריכה זה אני, או הוא, או היא. היא צריכה ילדים מתוקים ומקסימים כמו השלושה האחרונים.

בסופו של דבר הם היו מגלים במוקדם ובמאוחר שאני לא מה שהם חשבו.

פשוט, לא ציפיתי שזה יהיה עכשיו.

והייתי מעדיפה שזה לא יהיה בכלל.

אבל את לא יודעת את כל הסיפור.

אני מעריכה את החשיבה שיש לך, באמת, אבל זה לא שייך למקרה שלי. (אני נשמעת הזוי, אני יודעת)

זה.. אחר.

והיא מעולם לא רצתה שאהיה כמוה. אני רציתי את זה. פשוט לא הלך לי ולא ילך לי. כי אני לא היא.

אבל זה לא מצדיק את זה שלא מגיע לה.

אני לא יודעת אם אני פוגעת, אבל אם כן אז סליחה.

אם הם יודעים

הם ידאגו

ואולי אתם צודקים

וזה הדבר הטוב.

מרשה לי לשלוח לך חיבוק?

וכי מה אומר.

כואב בבור הזה שלנו,

כואב ולבד וגם אלף חיבוקים לא ימלאו את החסר.

כואב, ואולי יום אחד תבוא שמש,

אבל בלתי אפשרי לשער עד כמה קשה להאמין שתבוא.

ואולי יש אנשים שמאמינים בנכונות מילות העידוד,

אבל בי כואב מכדי להאמין.

אז זה כל מה שיש לי לתת, עכשיו.

את החיבוק הכי אמיץ ומשתתף שבי.

כמה דמעות הוצאת מהמחבוא עכשיו.

הלוואי.

הלוואי שיהיה האור הזה, הארוך, שעוטף את כולם חוץ מהבודדים האלה

שבחוץ.

תמיד בחוץ.

הלוואי.

הלוואי שהם ישמחו, כולם, ככה פתאום. לתמיד.

גם את.

(אני לא מאמינה שמגיע לך ללכת. בסופו של דבר זה לא מגיע לאף אחד.

אולי עוד יש דברים יפים פה.)

הלוואי שלא יכאב.

מחזירה את החיבוק הכי טוב שאני יודעת.

גם לך מגיע.

כנראה על משקל GAZA

לא מבין מה רוצים מהם

זה יוצא לטובה שסוף סוף מבינים שלא משנה מה נעשה נצא מואשמים בשואה חחח

איזה ילדי כאפות

חייב לראות את הסרט הזה איכשהו.

הלבוש הזה כאילו פשוט עם חוש אסתטי של כלום

למה כל שמאלני מרקסיסטי קומוניסט חייב להיראות ככה?

מדכא איפה האדום הצהוב

יש לה פוטנציאל חבל מאוד

הם היו עדינים שם ועדיין עלה לי הכל חזרה

איך מהר הכל חזר למסלול

מעניין איך קל להבין עכשיו את כל האמירות בשואה (מלא מעט בחינות ה-7 היה הרבה יותר גרוע)

איך השמש זורחת בכלל

איך העולם מתקיים

איפה אלוהים

ומה לא

הראש מתקומם נגד האדישות של הטבע

העולם חרא אין אפס חח

איזה ביוב מבעבע זה

והסדרה עצמה מחורבנת לא טלוויזיה איכותית בכלל והמסר בכלל בעייתי כאילו יש שני צדדים מורכבים לסכסוך

חחח

דבר שאני חושב עליו הבוקר וזה אקראי כמו שזה נשמע.

בהתחלה אפילו לא זכרתי איך קוראים לעצם הזו.

העצם הזאת שמאמינים שתישאר ולא משנה מה יקרה

שממנה הכל יתחיל מחדש ברגע מסוים על הזמן.

מה הדבר האחרון

הפרט הכי קטן ואקראי

משהו שלא שמים אליו לב אולי אבל הוא הכי מהותי בך

משהו שעליו הכל נשען

משהו שמחזיק אותך גם בלי לדעת

שלא משנה מה עוברים הוא נשאר

וישאר

תמיד

שגם עוד מיליון שנה כשהכל כבר יעלם ויתחדש בצורה שאי אפשר לדמיין הוא ישאר כמו שהוא

דבר שממנו תצמח מחדש

כולך תיוולד מחדש ממנו

חי בשביל להילחם ביום אחר

כנראה

שדה קרב כזה שלפעמים אתה מנצח לפעמים מפסיד אבל שדה קרב

כשאתה מפסיד אתה נסוג כמו במלחמה

מפסיד בקרב

וחי

וחוזר להילחם ביום אחר

כנראה שאין ברירה.

די פחדני האמת

כמו אדם שמשכנעים אותו בניגוד לרצונו

הוא יישאר באותה דעה בדיוק.

כמו הצביעות הדתית שמכפרת על חטא שיש לה חשק אליו בזה שהיא מגנה חטאים שהיא מתעניינת בהם.