בכלל לא העליתי בדעתי "להכניס בדבריה". דווקא לדבריה התייחסתי בכבוד וברצינות בסוף דברי (והיא אכן, בהודעותיה, העלתה למה "בציבור שלנו", כשבחלק מהדברים ניכר שחושבת שב"ציבורים אחרים" זה אחרת. בחלק זה נכון ובחלק לא).
אני כתבתי עפ"י העיקרון שבתחילת דברי - שהדברים צריכים להידון לגופו של ענין, ללא תלות-ציבור. וכתבתי מתוך מציאות שמכיר מכל מיני כיוונים.
וגם מה שבסוף דברי - אינו "התחכמות אגבית", אלא ממש אמירה ישירה ומסבירה. וכך גם מה שכתבתי לגבי צורות דיבור בעיתונות וכד'. הכל לפי העיקרון הבסיסי - שהצורך לכווין לאמת אינו "מגזרי". וכל מקום צריך ללמוד את הטוב מהזולת, לעמוד על הטוב שבו, ולתקן מה שצריך אצלו.
ובהיות שאת הכוונה הזו לא קשה להבין - אז את צריכה לשאול את עצמך את השאלה ששאלת:
"למה הנחיתות הזאת"?.. שאם מישהו מדבר על כך שרמה רוחנית אינה דווקא תלויית מיגזר - ישר לחשוב שהוא בא "להשוות לחרדים" כדי "להוכיח שאנחנו יותר טובים"?.. בכלל לא העליתי בדעתי. אז מאיפה ה"רמה" הזו לקוחה?...
ומה ש"תמהת" למה כביכול בהודעה שלי "לא מצאתי טוב בציבור אחר אלא רק רמזתי על ליקויים".. זה כנראה בא מתוך אותו "ראש" שבו קראת את תגובתי: כאילו היא באה להראות מה שלא עלה על דעתי.
אבל אני הגבתי לה, ששאלה "למה בציבור שלנו" - ובלי שום "תסביך" כאילו צריך להראות ש"אנחנו יותר טובים"... ולכן התייחסתי לדבריה (ואם ההודעה שלה היתה על "רע" כביכול ב"ציבור אחר" - הייתי מן הסתם מתייחס לטוב שבו):
ציינתי שמה ש"צריך תיקון" הוא עניינית, לא תלוי-ציבור, ולכן הבאתי גם דוגמאות שהיא ציינה לגבי עיתונות מסוג אחד, וגם דוגמאות שלא ציינה - שאינם רק ה"ציבור" הזה - לשני כיוונים מנוגדים, משני צדדיו. הכל מהעיקרון הנ"ל, שתיקון צריך להיות עניינית ולא נכון שזה דווקא בציבור אחד.
ומתוך אותו עיקרון, של התייחסות למה שכתבה, שעליו הגבתי, הערתי גם בשבח הציבור הזה בנקודות מסויימות שהיא הזכירה. עליהם היא דיברה, להם התייחסתי.
ובהיות שאמרה כאילו "בציבור שלנו" שהשיח יהיה על עבודת ה' ולא על רכב, עבודה, פלפון - אז מתוך הכרת המציאות הגבתי שזו שאיפה טובה, אבל אינה דווקא לגבי "הציבור שלנו" - ושבכלל זו מדרגה שאינה ראשונית, לא מהיום, כפי שכתבתי שם.
ובגלל שייחסה ל"ציבור שלנו" תופעות מסויימות. אז מלבד מה שהתייחסתי אליהן עניינית, וגם בהסכמה לעצם השאיפה - ציינתי שזה שלא מוציאים מכלל ההגדרה של "שלנו", את מי שאינו בדיוק ברמה ה"תורנית", אינו חיסרון; בניגוד לשיטה שגורמת ל"ציבור" לא לכלול את מי שאינו לגמרי בסדר, אלא לכנותו בכינויים מבדילים.
וזה - בניגוד להבנתך - לא נכתב מתוך איזה "נחיתות" דמיונית, שלא עלתה על דעתי, אלא עניינית, כחלק ממה גורם להגדיר "ציבור שלנו". ציון ההבדלה נדרש - כשהיא מציינת דבר כמאפיין ציבור מסוים.
ואיך בהודעה שלך, לא מצאת את הטוב שמצאתי בציבורים אחרים. הרי ציטטת ממש מתוך דברי:
יש טוב בכל "ציבור" וכל אחד צריך ללמוד מזולתו, את הנקודות היותר-חזקות בו.
לראות את הטוב אצל כל גוון. ללמוד את הטוב זה מזה. לא לוותר על הטוב הייחודי שבכל גוון - וגם לקרוא קריאות כנות כמו שלך, שנועדו לעורר ולהוסיף טוב
נו, אם כותבים שיש טוב בכל ציבור - זה לא מובן שחושבים שיש בו טוב?.. תמהני. כיוון שכתבה על דברים מסויימים ב"ציבור שלנו" - הוגב עליהם; ובמה שצריך, צוין שאינו דווקא מאפיין ציבור מסוים, או שאינו חיסרון. זה - בנוסף למה שהבעתי בתחילת דברי שבכלל ההגדרות הללו לא לרוחי - והכל לגופו של ענין.
