להיות דתי לאומישנזכה

מה זה אומר?

אני ובעלי חיים עם תחושה קשה הרבה זמן, ויש לי שאלה אליכם..
מה זה אומר להיות דתי לאומי?
איך זה  שהציבר שלנו הולך ורוחק מהמצוות, מקיום דבר ה', איך זה שמות לא מבוטלת ורק הולכת וגוברת של אנשים שמחליקים הרבה מההלכה??
איך קורה לנו דבר כזה?
התחושה היא כאילו יש שני סוגי דתיים לאומיים..
האלו שבאמת משתדלים לעשות את רצון ה'
והאלו שחיים ככה כי ככה..
אני אתן קצת דוגמאות...
1. איך זה שבעלני שבת או בפרסומות דתיות מופיעות נשים בפוזות לא הכי משהו ובענק...כאילו איפה הצניעות...ואיך מכניסים את זה ככה הבייתה?הרי זה לא צנוע לגבר לראות אישה ככה גם אם היא צנועה..
2. אינטרנט, סרטים...
איך זה שהרבה מהציבור רואים ככה חופשי סרטים?זה רצון ה'?
3.ספרים...זה אני ממש בשוק...
אנשים דוסים, קוראים ספרים של חילונים, בלתי צנועים בעליל..ומחליקים את זה...
4.בנות, חצאיות...מה קורה עם זה?הרי לפי הרב עובדיה או הרב אליהו יש ממש בעיה עם חצאית 10 ס"מ מתחת לברך...ובדרך כללל זה עולה כשיושבים...
5. שיחות גברים נשים- הרי אסור...איך זה שאיש מדבר עם אישה של חבר ככה בחופשיות...מה זה?

אני יודעת שקיום מצוות זה עבודה, ותהליך וכו...
אבל מרגיש לי שקצת פספסנו משהו בדרך...
הרי ההלכה זה לא משטח החלקה..
מסכימים?לא?
 

אכן. ההגדרה המגזרית המקודשת היא רועץ.יזהר

צריך להתנתק ממנה, ולבנות הגדרות חדשות.

תנסה לדחוף את האגנד'ה שלך בצורה סמויה ככה אולי נשתכנעמאיר.


לא צריך הגדרות חדשות, יש הגדרות מאז ומעולםהדרכה
חכמים יראי שמים ותלמידיהם = מצוה להידבק בהם ולהתחבר אליהם בכל מיני חיבור

עמי הארץ = הם שקץ ונשותיהם שרץ וכו'
אני לא מגדירה את עצמי לפי מה שרוב הציבור עושה...כמו צמח בר
זה שיש הרבה שעושים דברים שהם לא בסדר-זה לא בסדר. זה לא הופך אותם לדתיים האמיתיים ומוציא אותי.

ואגב, גם אצל החרדים והחילונים יש קיצוניות- זה אומר שצריך לשפוט אותם לפי זה? ממש לא!

אני מגדירה את עצמי דתיה-לאומית כי אני דתיה=משתדלת לעשות את רצון ה' וכי אני לאומית= בניגוד למגזרים אחרים אני מאמינה שאנחנו בתהליך הגאולה, שמדינת ישראל היא מקודשת לנו ושזו מצווה לשמור עליה ולהתגורר בה.

זה שיש עוד אנשים, שונים ממני בדרך שגם מגדירים את עצמם ככאלה-- זה משהו אחר. אבל זה לא אומר שאני לא כזו. זה אומר שהם לא מבינים את ההגדרה האמיתית של מה שהם מגדירים את עצמם.
^^^^^^^^^ מסכימה ממש!shira935


זה נחמד בתיאוריה, אבל האם זה באמת כך?יזהר

אין לך שום התרגשות שפלוני "מהמגזר" זכה בתחרות ארצית? שבי"ס פלמוני "של המגזר" דורג גבוה במדדים ארציים?

 

אם אכן כך - אשרייך.

מהמגזר??כמו צמח בר
יש לי התרגשות על כל יהודי שזוכה..

אלא אם כן אתה מדבר על מישהו שאני מכירה ואז זה אחרת..
האם הפיגוע במרכז כאב לך יותר מפיגועים דומיםיזהר

שנהרגו בהם חילונים?

מן הסתם התשובה היא כן. אני לא אומר שזה פסול. זה טבע האדם, אבל צריך להיות מודעים אליו.

 

לכל אדם יש מעגלים. הוא עצמו, משפחה קרובה, קהילה, השתייכות מגזרית, כל ישראל, האנושות. ככל שההזדהות שלו יותר חזקה, ככל שהמעגל הוא יותר חלק מהעצמי שלו - דברים יותר נוגעים אליו, כואבים לו או משמחים אותו. אפשר להגיע לדרגה של הזדהות חזקה מאוד עם כל עם ישראל, ובעצם לבטל את כל המעגלים, אבל זו דרגה גבוהה שרוב ככל האנשים לא נמצאים בה.

אבל אולי כאב לה גם הפיגוע בהר נוף באותה מידה?שוקולד לבן

מזעזע ובלתי נתפס לשמוע על פיגועים שקרו בזמן לימוד או תפילה,

אנשים צדיקים שרצו לעשות את רצון ה' ומתו על קידוש ה'

 

(בנוסף לעובדה שככל שהפיגוע במקום קרוב יותר לאדם או לקרוביו כך הוא מזדעזע וכואב יותר, כי הפיגוע נכנס לד' אמותיו. כך פיגוע בתחנה או בכביש בו אתה עובר מלחיצים אותך במיוחד, או מקום שבו תמיד נמצא קרוב שלך ובמרכז לכל אחד מהציבור התורני יש לפחות נציג אחד שם..)

התשובה היא לא..כמו צמח בר
אם הפיגוע ההוא כאב לי יותר זה רק בגלל שהכרתי אישית אדם שנפצע שם קשה. וזה ממש לא קשור לזה שהוא מהמגזר שלי..

וכמו שכתבה הכותבת מעליי גם הפיגוע בהר נוף כאב לי וגם הפיגוע בצרפת וגם שלושת הנערים. וגם כל החיילים שנהרגו בצוק איתן. בלי קשר להאם הם דתיים חילונים או חרדים.
טוב. אז את מאוד מיוחדת.יזהראחרונה


יפה ואמיתי ופשוט.ד.


הסבר?!shira935


אני לא מסכים עם הנאמר.אריק מהדרום


כי?... סתם מעניין אותי למה...shira935


רצון ה׳ לא קשור להגדרה של דתי לאומיאריק מהדרום

גם ההגדרה ״דתי״ או ״חרדי״ לא קשור בכלל לרצון ה׳.

יש דתיים שמקפידים יותר ויש דתיים שמקפידים פחות, כנל חרדים.

זה לא שייך בכלל לקטלג אותם לפי כמות חטאים שהם עושים או לא עושים.

צאו מההגדרות הילדותיות שדתיים הם אלה שעושים רצון ה׳ ראיתי בחיי דתיים וחרדים מושחתים לגמרי שרצון ה׳ מעניין אותם כשלג דאשתקד ובכל זאת מקיימים שולחן ערוך פלוס מינוס ולבושים כדבעי, אין שום קשר בין רצון ה׳ לחליפה וכובע או כיפות כאלה ואחרות, שקר גס ומתועב.

רצית הסבר? הנה.

^^^^^^^^^הקולה טובה

האם זה רצון ה' שתהיה הפרדה מעליבה ומכוערת בין אשכנזים לספרדים?

שתהיה שנאת חינם על שטויות?

שאנשים יתחילו לשפוט על סמך משהו קטן וחיצוני?

שאנשים יקחו מונופול על מה שהוא כן רוצה או לא רוצה?

 

ואני גם הייתי פעם כזאת- בטוחה שהאמת רק אצלי ומי שלא כמוני- חי בשקר.

עד שגדלתי, והתבגרתי ולמדתי קצת יותר לעומק- וגיליתי שאופס, התורה יותר רחבה ויותר עמוקה ויותר כוללת ויותר מכילה. ושהדברים קצת יותר מורכבים. ונפש האדם יותר מורכבת.

 

בעצם למדת שהאדם מורכב והעולם מורכבמאיר.
מה רצית להביע בזה?אריק מהדרום
זו החתימה שלי..נראלימאיר.
ואחר כל זאת, האדם הוא יצור חברתייזהר

ולהשתייכותו המגזרית יש השפעה גדולה על הרבה בחירות ואמונות שלו.

זה נכון מה שאתה כותב אבלאורה2x
זה נראה כאילו הלכת על 'ההגנה הכי טובה היא התקפה'

עזוב עכשיו מה אחרים עושים..או קיטלוגים למינהם..
היא העלתה כאן נק' מעניינות ונכונות שאמורות לגרום לנו להסתכל פנימה.
למה אני שרוצה לעשות את רצון ה' לא מסוגלת ללבוש חצאית ארוכה מספיק?
כל מה שהיא כתבה זה דברים בסיסיים שאמורים להיות ברורים לכולם שהם לא רצון ה' ובכ"ז אנחנו נופלים בהם.
אז כן. יש כאן הרגשה של מידרון חלקלק.

דמיינו שהיא לא השתמשה בביטוי "דתי לאומי" בסדר?...

אפשר גם לדמיין שכל השרשור הזה לא קייםאריק מהדרום
כי הנושא שלו הוא הציבור הדתי לאומי
^^^^^^rivki
סבבה, תודה shira935


לפותחת השירשוראוריה,
אצל מי יש פילוג בין אשכנזים לספרדים? עם התנשאות ושחצנות גלויה.
אצל מי הרבנים מוסתרים מאחורי אינספור עסקנים שמכתיבים להם את המצב?
מי מובל כעדר מבלי חשיבה עצמית בד"כ?
לכמה אחוזים מהציבור הנ"ל יש מחשב עם אינטרנט בבית בתוך ארון או במסווה של צורך עבודה?

כמה נקודות למחשבה..
שהמבט שלכם יהיה מעמיק יותר ופחות שטחי.
קל להיות נחש מתחת לקש עם חליפה וכובע וקשה לחיות את המציאות בצורה בריאה ואמיתית.

קל להיות נחש מתחת לקש עם חליפה וכובע?זסססז

ברור שיותר קל להגיד שהחרדים הם הגרעים!

אבל מציאות בשטח:המציאות הבריאה והאמיתית תוביל אותכם ל...תאמת? לא יודע לאיפה !אבל לא לגן עדן....

כי מציאות שהדור הבא שלכם ייראה חילוני לגמריי!

תפסיקו עם התירוצים האלה!

תגידו שקשה לכם וזהו!

ומה זו השנאת חינם שמשתחררת מהתגובה הזו???שירוש16
זה יעזור לעמ''י? באמת???
אתה רוצה להבליט את החסרונות של כל מגזר או לנסות לערוך דיון עינייני?
כי תגובה כזו היא שטות אחת גדולה. צא ולמד ממשה רבינו מה קרה לו כשהוא ניסה לדבר מעט בגנות ישראל.
אצה מחפיש (או לפחות מנסה) מגזר שלם ומתאלם מהיתרונות.
מי שפתח את השירשור לא נראה לע שניסה לפתוח פה מצע להשמצות אלא דיון מכובד.
התלבטתי לרגע אם אתה מדהר על חרדים או קווניקילמאיר.
הכללה גסה על ציבור גדול ומגוון...כמו צמח בר
והוצאת שם רע חמורה ביותר..
מה לא נכון במה שכתבתי?אוריה,
וכתבתי את זה לתועלת
הכל לא נכון!פרח-שלג

תסתכל על התגובה של אריק מהדרום, ותשנן אותה, היא נכונה.

ואל תכליל הכללות שמולעטות מהתקשורת, בדקת פעם מקרוב, עשית מחקר? שאתה מכליל שהחרדים הם כאלה?:

בדקתי מקרובאוריה,
הפילוג וההתנשאות בין העדות קיימים.
גדולי הדור של החרדים בעיקר האשכנזים מוסתרים מאחורי העסקנים שלהם ולא תמיד יודעים מה קורה באמת. ויותר מזה, הרבה מהפשקווילים החתומים בשם הרבנים, נחתמו על דעת העסקנים בלבד.
אין חשיבה עצמית כי הם מובלים כעדר ע"י העסקנים החרדים
ולאחוז גדול יש מחשב ופלאפון עם אינטרנט. גם לחסדים.

גילוי נאות, אני בעל עסק שנותן שירות גם לחרדים ואני מכיר חצרות רבנים והרבה חרדים מקרוב


ועדיין זה נשמע שאתה לא מכיר כלום.פרח-שלג

פילוג והתנשאות אצל חלק קיים וחלק לא. והרבה לא. 

ולהרבה יש מחשב ואינטרנט ויש עוד המון המון שאין להם!

זה בדיוק קשור למגזרים ולתתי מגזרים, אתה יכול לפרט לי את הסוגים של החרדים כדי שאוכל להבין עם מי אתה מתקשר? כי זה נשמע שאתה מכיר סוג מסוים בלבד.

ולגבי העסקנים ודעות של רבנים ועדר אני לא אכנס לזה כי אני רואה באמירה זו סוג של דרך חשיבה שצריך להתחיל מהתחלה ואין לי את הזמן והסבלנות.

יכול להיות שאני טועה במימדיםאוריה,
אבל זה רק מוכיח שכדי לעשות רצון ה' הדרך היא לא להיות חרדי אלא להיות אמיתי עם עצמך.
כי אינטרנט יש לכולם היום.
סרטים, כל מי שרוצה רואה.
ופאה בלונדינית מתולתלת, לא יותר צנועה מחצאית או חולצה קצרה.
ובקשר לשיחות חולין עם נשים אני לא מוצא הבדל בין החרדים לדתיים. אמנם יש חייץ מוגדר יותר אבל בהרבה מקומות עבודה שהייתי הנשים הנשואות בעיקר וגם חלק מהרווקות החרדיות מרשות לעצמן לשוחח ולצחוק איתי על דברים שלא בהכרח קשורים לעבודה. (ואני, הדת"ל, שם גבולות)
אישה, זאת אישה "דעתן קלה" ולא כי היא דת"ל
ושוב אתה מכליל..כמו צמח בר
הפעם את הבנות..

יופי טופי..
משה
השתייכות מגזרית זה אחד, יראת שמיים זה משהו אחר...
איך מדיון כזה את נגררת להכפשת ציבור שלם????דעה
אני מכירה אנשים חרדים מקרוב שלא יודעים להפעיל אינטרנט... וכן אי ההתערבבות שלהם עם העולם החיצון בדברים האלה מקרבת אותם מאוד להשם!!! זה שלהרבה אנשים חרדים ודתיים לאומיים יש יצר הרע הופך את המיעוט המיוחד הזה לעדר????
לחסרי חשיבה עצמית???
כמה צמצום יש בחשיבה כזאת!!!
אמרתי שהתופעה קיימת אצל החרדיםאוריה,
לא הכללתי.
מצטער אם מישהו נפגע בטעות
סוף דיון.
מי שמעוניין בתגובתי, שישלח לי מסר.
אני לא מבינה מה העניין במקום לעמוד מל האמת לדחוף אותה כלפישנזכה

החרדים תמיד, אז גם הם לא משהו בהכל, ענינם, אבל קודם נדאג לקלקול אצלינו.

המגזר הדתי לאומי פסול מעיקרו!!!זסססז

ולא יעזרו תירוצים! לצערינו היום כל חובש כיפה סרוגה.הוא בהכרח בן אדם עם פחות יראת שמים...

הדתל"מים לא משתווים בהקפדה על תורה ומצוות לחרדים אפילו לא ב70%!   עצוב

 

עצוב עצוב...(או שלא??)

איזה שטויות...ד.


פחחחחטוביה2
והחרדים גנבים רוצחים נאפים עובדי ע''ז

זה נכון באותה מידה
זה ממש לא נכון!נשוי שמח
אני דתי לאומי ואני אברך בכולל ולומד ורוצה ללמוד תורה ולגדול אז אני פחות דתי?
כמה שאתה מבלבל תמוחדרור24
אתה מכיר 100% מהציבור?
לי יש חברים שהיו בישיבה חרדית, אני החלטתי ללכת לישיבת הסדר.
כן ההבדלים בינינו מאוד ברורים.
אני וישבתי ולמדתי-הם הגיעו מדי פעם
אני עשיתי צבא-הם לא עשו וגם לא היו בישיבה
ויודע מה? הלוואי שהם היו הולכים לעבוד. במקום זה הם ביזבזו את הזמן שלהם על כלום.
יושבים ורואים סרטים כל היום.
ויודע מי הכי אשם במצב? הרבנים, שבמקום להגיד או שאתה יושב ללמוד או שאתה הולך לעשות צבא.
הפכתם את התורה לקומבינה פוליטית. אתם לא יותר טובים מאיתנו בכלום
ממש נכון! פושעת שכמוני...יעל מהדרום
לק"י

<צ>

אני לא יודעת איך אתה מגדיר את עצמך..
אבל כרגע הוצאת שם רע על ציבור שלם!
באופן אישי, מכירה כמה וכמה אנשים צדיקים שעונים להגדרה "דתיים לאומיים".
איזה שטויות במיץ...conet
אני גר במקום עם המון חרדים
וגם המון דתיים לאומיים
וגם המון חילוניים
זה מתילק שליש שליש שליש
והמצב בכלל לא כמו שאתה מתאר

ההפך הוא הנכון...
כל אחד נמדד לפי עצמו יש דתיים חאומיים צדיקים הלואי על כולנו וכמובן שיש גם בחורים חרדים צדיקים ויראי שמיים
אבל להגיד שיש ההבדל באחוזים זה שטויות במיץ עגבניות
רק ה יכול לראות ללבב לא אנחנו...

כדאי לך לקרוא אתיזהר

זה.

הנוגע לענייננו זה הקטע השלישי, של הרב הלל מרצבך, אבל הוא על גבי שני הראשונים.

^^מקסים!!!ניצנית


מוציא שם רעshindov


אוי אוי אוי שטויות. הכללה נוראה.shira935


וכל חובש חליפה וכובע הוא פדופילדי"מ
הציבור שלנו מתרחק מדבר ה'???!!צוף שלי
הישיבות פורחות, שיעורי התורה משגשגים, מפעלי החסד וההתנדבות למיניהם מלאים באנשי ונשות חסד, חיילים וקצינים חובשי כיפה מחרפים נפשם לשמור על עמנו בכל אתר ואתר, אנשי הגרעינים התורניים בונים גשרים עם עמך ישראל בשכונות קשות, אנשי הציונות הדתית גרים ביישובי ספר ומיישבים חבלי ארץ בהם לעיתים קרובות קשה לחיות למען קיום מצוות יישוב ארץ ישראל וכדי שלא יישפך דם יהודי בתל אביב ובכפר סבא אם ערבים ישבו במקומם. מאיפה אתחיל ומתי אסיים???!!! עוד מעט תוכלי לראות במו עינייך נוכחות שלא תיאמן בכנסים תורניים כמו בניין שלם ובכל לבבך. מרגישה שאת מתמקדת בכמה נקודות כהות ביצירת מופת מלאה עושר ובכך מפספסת את כל התמונה. מזמינה אותך לקרוא על גיבורים מבני הציונות הדתית שנפלו על קידוש ה', כמו דגן ורטמן, יוני נתנאל, הדר גולדין, דרור וינברג, הרב בנימין הרלינג ועוד רבים רבים אחרים. קדושים בחייהם ובמותם.מזמינה אותך להיפגש עם, ייבדלו לחיים ארוכים, אנשים צדיקים כמו צביה ואהרון קרוב. אני לא טוענת שהכל מושלם ושאסור להביע בקורת, אבל הרוב טוב ומאיר! וכל אחד יעשה את החשבון שלו במה הוא יכול להתקדם ולשפר וכך נעלה כולנו בקודש.
זה לא סותרשנזכה

יש המוןןןן טוב בעמ"י, אבל לי מרגיש שהמטרה לעשות תמיד את ההלכה, רצון ה' קצת בורחת לנו מבין האידיולוגיות הגדולות שלקחנו על עצמנו..

אח. איפה רבי לוי יצחק.הרש
זה נראה כאילו מנסים להחליף אותו. רק הפוך.

יש אדם שלא צריך להתקדם?
אני בטוח שאני יכול למצוא לך ולבעלך הרבה מאד דברים שאתם לא בסדר. אז מה?

אני עובד ה'. וזהו.
למה צריך ככ להיות אכפת לי מה השכן שלי עושה?

אלא אם כן אני רוצה לשנות משהו.
ונראה לי שהמשהו הזה הוא - להוסיף אצלי עוד, עוד קודש, עוד טוהר, עוד עוד- מתוך אהבה לכולם.
אהבה אמיתית, לאהוב את השני כי הוא כמוני בול.
לא לאהוב כי הוא מסכן ואם נאהב אותו אולי הוא יראה את האור.
כי קשה לעבוד לבדטוביה2
ולכן ברור שאני מחפש לחיות בחברה שהיא הכי-אחי בעבודת ה' (עיין ברמב''ם על זה שאם לא מוצה מקום כזה אז שילך לחיות במדבריות)
לכן ברור שאני צריך לבדוק כל הזמן גם מה המצב מסביבי (כידוע מחלוקת הפשטנים על האם נח היה צדיק) ומפריע לי אם החברה בה אני חי (והדרך בה חונכתי) לא טובות
תודה!שנזכה

אכן גם אנחנו לא מושלמים...וואלה לא חידשת לי כלום..
זה לא נכתב בשביל זה!
זה בא לעורר אותנו לשים לב קצת לעצמינו, לא לחיות בעדריות שכזו ולאבד את המטרה...

יש דבר יפה אצל חלק מהחרדים שהוא בפרונט אולי יותר מהרבה אצל חלקינו, אפילו אותי אצלי, השאלה והכל זה גם כלפי.
אצליהם יש מושג ברור להערכה של ת"ח, אצלינו הרבה למי שעובד במקצוע יקר - רואה חשבון עו"ד...וכו'..
מי שאצליהם לא כזה יודע שהו "פחות" אצלינו זה לא בשיח בכלל...

 

אני לא מבין מי זה "אצלם" ומי זה "אצלנו"די"מ
אני מעריך רןאה חשבון עוהדההשם.
החלום שלי זה לראות אנשים עובדים בכל המקצעות ועובדים את השם באמת.


הרבה יותר חשוב מקידוש הרבנות שנעשה אצל החרדים אולי על זה חז"ל אמרו "שנא את הרבנות"...
צריך לעבוד את השם יכול להיות רואה חשבון שעושה את זה הרבה יותר טוב מרב שנואף..
אכפת מהשכן כי הוא חלק מעם ישראל.חכחעחילםכ
אתם שוב בורחים מהדיוןיניבא
לא ממש משנה מה קורה עם ציבור אחר. אני רואה שבפועל יש הרבה בחברה שלנו שנח להם להשאר ב׳מגזר׳ ובפועל לא כל כך אכפת להם מעבודת ה׳ שלהם. נכון כמו שכתבו שיש גם הרבה התחזקות. ראיתי פעח בנתיבות שלום כמדומני שכתוב שבן דוד בא בדור או שכולו זכאי או שכולו חייב הוא מסביר שמדובר במקרה אחד וזה דור שפשוט כולם מקצינים עמדות ואף אחד לא נשאר באמצע. נראה לי שזה מה שקורה בציבור שלנו, לאט לאט לצערי הופך להיות ציבור יותר דוסי וציבור יותר חפיפניק. אז פשוט תלוי על מי מסתכלים.
בדיוק מה שבעלי אומר, נהינו 2 ציבוריםשנזכה

גם אצל החרדים לא חסר מי שלא עובד את השםדי"מ
מתי כבר תפנימו שכמה שעות ביום אתה לומד זה ממש לא המדד
חבר'ה זו מריבה מיותרת לגמרי!פשושון

הקב"ה לא ידון אותנו לפי המעשים של השכן...רק לפי המעשים שלנו..

חלאס עם זה! זה לא מקדם לשום מקום...

 

שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו! לא בעולם של השכן שלו

לא נכון,זו הסתכלות גלותית, עברנו את השלב הזה,תפנימוחכחעחילםכ
רק אחרי שתיקנת את עצמך תוכל לתקן אחרים...פשושון

אין דבר כזה הסתכלות גלותית ידידי...דבר ה' נכון בכל מצב ובכל דור!

ועל זה בדיוק דיברתי שאמרתי שהמושג "דתי לאומי" הוא מוטעה...

כנראה שגם בך חלחל המסר המוטעה שהתורה לא מספיקה כדי להדריך את האדם.. צריך להיות גם לאומי

(פטיש) התורה היא לאומית!!חכחעחילםכ
וצריך להגיד "לאומי" בגלל שעיוותו את התורה בגלות.

דבר י'י נכון תמיד,ההסתכלות הגלותית היא הטעות...

כנראה שבך חילחל המסר המוטעה שהתורה היא לא לאומית
הבעיה היא שעושים סלט בלי הפרדה...פשושון

 

קודם כל תבין שאם אתה מטיל ספק במה שכתבו חכמים בגלות...זה יגלוש לעוד תחומים

גם להלכה...ורואים שזה כבר קורה אצל כמה אנשים!  ודי למבין...

 

דבר שני...אף חכם לא טען שצריך להסתגר במקלט...כל הרבנים וכל הצדיקים אומרים לחזק אחרים..להפיץ דיסקים..לעשות חסדים...כל מה שצריך כדי לקרב!  אבל (וזה הנושא החשוב) לקרב  לא להתקרב!

ומי שהולך בדרך רשעים סופו לעמוד ואם עמד סופו לשבת איתם...כמו שמפרש רש"י בתהילים פרק ראשון

 

 

צודקת לחלוטיןעוגי פלצת
מקווה שדברים כמו שנכתבו כאן
יהיו יותר לנגד עיניי וליבי
שיוך מגזרי לא מקנה תעודת ביטוח לעבודת ה' ויראת שמייםגוונא


תשובותנשוי שמח
1. בדר"כ לא קורא עלוני שבת.
2.שאני רואה סרטים זה לא שאני מחפף, אני רואה עם אשתי כדי להשתחרר מכל היום. ונזהרים שלא יהיו בעיות בסרטים.
3. לא קוראים ספרים של מחברים בעייתים ויש כאלה ספרים ממש בסדר.
4. זה באמת בעיה אבל לא לשכוח שלחלק מהשיטות מספיק מתחת לברך וזהו.
5. אין לנו שיחה עם בנות אם יש אורחות אז רק אומרים שלום וכדו'.
בכללי- נכון שיש בעיה בציבור הדת"ל אבל זה לא מדויק להכליל.
אני נחשב דתי לאומי מהדוסים.
עונהשנזכה

2. זה ההשתחררות שה' היה שמח בא?- השאלה לא מופנית דווקא אליך, אלא לכולם...כולל עצמי, פעם הייתי גם כזו, ועד היות אני נלחמת בזה..
3. כמה אנשים יש שכן קוראים ולא חושבים בכלל שיש עם זה בעיה...
4. מתחת לברך עד כמה שאני יודעת, ובאמת אני לא יודעת הרבה, מתחת לברך לספרדיות זה רק עם גרביים אטומות ואשכנזיות אין לי מושג...

שטויות במיץסתם
כמעט כל הדוגמאות לא אסורות על פי ההלכה אלא על פי החרדים.
וגם המצאת מצוות אסורה על פי ההלכה
המצאתם דת חדשה
זה לא נכון שזה מותרנשוי שמח
דוגמנות שגם בנים יראו זה אסור גם אם לבושות צנוע (אסור להסתכל על יופיה של אשה חוץ מאשתו)
סרטים בכללי זה אסור בגלל החוסר צניעות.. (וכמובן שגם אני צריך להשתפר בזה)
ספרים של חילונים לרוב יש בהם דברים שהשתיקה יפה להם למרות שיש עדיין ספרים שהם בסדר מהפן הזה.
לגבי חצאיות חלק מהפוסקים התירו שיהיה מתחת לברך וזהו.
לגבי דיבור בין גברים ונשים ברור שאסור אלא רק לצורך טכני ('אל תרבה שיחה עם האשה וכו')
לגבי המשפט האחרון-לא פוסקים הלכה ממשנהדניאל91
ובטח שלא(בלי לזלזל!!) ממסכת אבות שהיא לא מסכת של הלכות אלא הנהגות(טובות מאוד!) של חכמינו...
אז למה מי שמרבה שיחה "סופו יורש גהינם" ?פשושון


תקרא את הפירושים... ודניאל91
חוץ מזה שכתוב-מרבה שיחה..
יש הבדל בין שיחה לדיבור..
הבאתי כמה פירושים שתראה גם אתה...פשושון

כתב המאירי בספר "בית הבחירה":אל תרבה שיחה עם האישה כלומר דיבור שאין בו צורך ועיקר וכו'  אבל בדיבור שאין בו צורך בדברי שלום ובדברי הבאי כסיפור המאורעות וכיו''ב לא ירבה בכך. ואפילו באשתו אמרו כן. שלא לגרום רעה לעצמו להטריד מחשבתו בשעה הראויה למלאכתו או לתורתו. וכ''ש באישה אחרת. עכ''ד. 

 

אמר רב אפילו שיחה יתירה שבין איש לאשתו מגידים לו לאדם בשעת מיתה (חגיגה דף ה ע"ב)

 

 מסילת ישרים- אף על פי שבכל העבירות משתדל היצר הרע להחטיא את האדם, כבר יש מהם שהטבע מחמדן יותר ובהן מראה לו יותר היתרים..וכו' בענין הדבור עם האשה, בהדיא שנינו (אבות א, ה) כל המרבה שיחה עם האשה גורם רעה לעצמו.  (בפירוט מידת הנקיות)

 

בקיצור אחי....איסור מוחלט לדבר לא לצורך...לא מדבר לשאול קופאית כמה עולה משהו וכגון זה...

סתם להפגש בנים בנות....אסור וודאי ורואים את התוצאות...

 

 

לא התעמקתי בגלל השעה.. אבל..דניאל91
אם לדוגמא אני מתנדב במקום שיש בנות. אז לדבר עם מתנדבת שאיתי על החניך עם אנחנו ביחד אז על עוד דברים שעולים. לאו דווקא שחנ״ש אלא דיונים מהותיים כאלה ואחרים אני לא רואה בזה בעיה אם עושים את זה בצורה מכובדת ולא נגד הלכה(לדוגמא יחוד וכו..)
מה זה עפ"י החרדים?!שנזכה

יש שו"ע, מותר לפתוח ולבדוק..שנזכה

לא נראה לי שיש רב שמתיר ספרים כאלו ולא סרטים בכלל...

לגבי ספריםשנזכה

אני גרה ביישוב שנחשב דוסי, איך זה שרוב הספרים הם חילוניים למהדרין ורק מדף אחד בלבד נקי לגמרי????
מה קורה לנו?!
עד כמה תרבות המערב נוגסת אצלינו!

לגבי הספרים~מישי~
ברור לי שצריך לבדוק כל ספר לגבי הנקיות שלו והערכים המועברים בו אבל לגבי ספרים שנכתבו ע"י דתיים- יש הרבה ספרים שלדעתי מאוד בעייתים מבחינת התפיסה שלהם את עבודת ה' (ודברים נוספים) ולכן עדיף לקרוא ספרים שהם "ניטרלים"- לא מדברים בצורה ישירה אבל כן אפשר ללמוד מהם מסרים ראויים.
אשמח שתקראו את התגובה הקודמת שלי...~מישי~
עבר עריכה על ידי ~מישי~ בתאריך י"ג בתמוז תשע"ה 19:14


אשמח לתגובתכם.~מישי~

כמובן שאקרא ואתן לילדי לקרוא ספרים דתיים שלדעתי אין בהם דברים בעייתים בהתייחסות לגבי עבודת ה'  (וגם לגבי כל מיני דברים שבהם נוהגים שומרי המצוות- דתיים/ חרדים בספר שמוצגים בו כלגיטימים), אך כאלה אין כ"כ הרבה. (במיוחד לילדים)

ספרים זה עניין אישיאריק מהדרום
אין הנחיה חד משמעית כוללת.
עזבו הגדרות.אפרוח
בכל מגזר יש בעיות.
אדם צריך לרצות בתוכו את האמת.
אמת יש אחת!
מי שמחפש להוריד ולהקל ולהתפשר, יעשה את זה גם בתוך מאה שערים.
במקום להכפישיהושבעט5

במקום להכפיש אתה מוזמן לתקן את עצמך בלבד.

לא נכנס לבעיות שיש אצל החרדים.

אל תכפיש ציבור שלם.

העולם הוא לא שחור לבן כשתגדל תבין.

מה לעשות אבל עם העובדות אי אפשר להתווכחshohi

 - רוב הנוער החוזר בשאלה מגיע מהציבור בלאומי

 - רוב הדתיים שרואים סרטים והולכים לתיאטרון הם מהמגזר הלאומי (מי התיר להם?)

דוגמא: אני גר ברעננה, יש בריכת שחייה עירונית מעורבת עם יומיים בערב של שחייה מופרדת. מי מגיע? 99% מהמגזר החרדי.

ואיפוא שוחים רוב המגזר הדתי לאומי???  - המציל אמר לי פעם "הם (הדתיים לאומי) מגיעים במשך כל השבוע!!!

לי בכל אופן כואב ואפשר לומר גם נמאס כבר מהחשיבה ה- העלק נאורה!!!  

סליחה אבל אתם לא זוכרים את הכתבה שהייתה על המועדוניםאמא אוהבת+
של השבבניקים שכביכול באיםמ מהמגזר החרדי? מועדון של רחמן ליצלן נשואים ונשואות..לאן הגענו?? יש יותר נמוך מזה?? תראה לי דתי לאומי אחד שם...כולם שם חרדים לשעבר עם השטריימל והפאות..כמה בתים נהרסו מהזימה הזו שלא נדע!!!
אז תפסיקו כבר למצוא מי יותר צדיק או מי יותר פושע דייי כבר דיי זה רק גורם לפילוג ולאסונות עוד ועוד..למה השינאה הזו??? בואו נשמור על שלום לפחות נתחיל כל אחד באזורו ובפרטיותו..
אדם נשך כלביזהר

יש דוגמאות לצד השני, אבל הסטטיסטיקה, הו.. הסטטיסטיקה.

אני לא מבינה למה דיון על מה שבתיכינו ישר מוביל החוצה??שנזכה

אולי נסתכל מול עצמינו וזהו פעם אחת מבלי להתחמק???
ושוב אני בתוך כל זה חיה...כמוכם כמוני

רוב החזרה בשאלה מגיעה מהמגזר שלנו??כמו צמח בר
זה נתון מוכח?

ונניח שזה מוכח, האם זה שאדם נשאר מחובר למגזר זה בהכרח אומר שהוא מאמין או שזה גם אומר שהוא מפחד להינתק מפחד מסנקציות?

ונניח שזה מוכח, מה זה בדיוק "דתי לאומי"?!
דתי לאומי זו השתייכות חברתית מגזריתיזהר

וכך גם חרדי.

בשכבת גיל שלי בישיבה התיכוניתconet
כמעט חצי הורידו כיפות
היום רובם החזירו אותם...

תראה לי כמה חרדים יש שהורידו והחזירו?
ברגע שחרדי עוזב לצערינו הוא מתרחק כל כך שהסיכוי להשיבו הבייתה כמעט ובלתי אפשרע
ודוקא אצלנו זה הרבה יותר קל... כי החיים הקבה יותר פשוטים
נכון יש דברים שצריך לשפר ולתקן אבל זו היא מהות חיינו לשפר ולתקן
ללכת ולהתחבא באוהלה של תורה לא פותר בעיות להפך יוצר המון בעיות אחרות שממשיכים להתחמק מהם...
זה לא נכון. גם שם יש הרבה שחוזרים.יזהר


כי אצל החרדים מי שעוזב את הדת הורס את כל עלומודי"מ
אז נשארים בפנים בלי באמת להאמין ולהקפיד.
אבא שלי סיפר לי שבמילואים היה איתו חרדי וסידי לשעבר והוא אמר לו שיש לו מלא חברים שנשארו חרדים רק כדי לא לקרוע את עצמם מהמשפחה אבל תכל'ס הם לא באמת דתיים ומקפידים על ההלכה.
יש בעיות בשני הציבורים ולהתחיל להתווכח אצל מי יותר זה טיפשי
אין הגדרות...conet
הטעות הכי גדולה התחילה כשהתחילו ההגדרות

כל אחד צריך לחעות את חייו בצורה הטובה ביותר המתאימה לו וברמת ההקפדות שהוא מקבל על עצמו
קודם כל הציבור הדתי לאומי לא מאופיין לפי קטגוריה מסויימת (חוץ מהכיפה)
אבל הכיפה הזו כוללת בתוכה מגוון כלכך גדול של אנשים החל באנשים דתיים מבית הוריהם שהיום רק הולכים לבית כנסת בשבת עם אבא ועד גדולי ראשי הישיבות
כל אלה למדו בעברם במוסדות החמ"ד מי למד בישיבה תיכונית ומי בתיכון דתי.
הטעות בהפרדה הזו ובהצטדקות הזו גרמה לפערים כל כך גדולים כפי שאת מתארת כאן

בסופו של דבר הבעיות החינוכיות הקטע הדתי קיימות בכל המגזרים ולדעתי בציבור החרדי הן הרבה יותר חזקות רק שהם לא מבליטים את זה...

לא זכור לי שכתוב איפה שהוא שהקב"ה מודד אותנו יחסית לאחרים כתוב במפורש שהוא מודד אותנו יחסית לעצמנו למי שיכולנו להיות.

מבחינתי אין הבדל בין אף אחד מהמגזרים וכן אני חושב שכל אחד צריך לחיות את חייו על פי אמונתו ולהשתדל להיות יותר טוב יחסית למה שהוא רגיל
אי אפשר לבקש מאדם שגדל על אנטרנט טלויזיה וכדורגל להפסיק הכל מיום למחרת כי כך הציבור שלו אמור להתנהג... זה לא נכון ולא הגיוני

בשורות טובות
יש בעיה בסיסית-בת 30

א. ישראלים נוטים לקטלג כל אדם לתוך משבצת שמוכרת להם וידועה להם. גם את עצמנו אנחנו נוטים לקטלג.

ב. יש מעין הנחה כזו שטבועה לנו בראש שיוצרת לנו ציפיה מסוימת כשאנחנו רואים אדם מקטלוג מסוים. "מה, יש לו כיפה והוא גנב?"   "יש לו חליפה שחורה וכובע אז כנראה שיש לו יראת שמיים". וכו' וכו'.                                              האמת היא שלמרות שיש הבדלים עקרוניים בין חברות שונות, ההבדלים האלה הם לרוב בכלל לא קשורים לעניני הלכה ויראת שמים, אלא לנושאים חברתיים, לאומיים ואחרים.

מי שאומר שלחרדים יש יותר יראת שמיים הוא פשוט שקרן או תמים.

מי שאומר שחברה דתית היא חברה המקפידה על קלה כבחמורה- הוא גם תמים.

בכל חברה יש אנשים עם יותר ופחות יראת שמים, בכל חברה יש אנשים עם רמת הקפדה על מצוות גבוהה או נמוכה. ובכל חברה יש אנשים ישרים ואנשים שאינם ישרים.

 

כל אדם לגופו. בלי קשר לסוג הכיפה או לצבע החליפה.

לכל המתווכחים שכחתם משהו קטןפשושון

שעצם ההגדרה  חרדי\ דתי\ חילוני היא שגורמת או עוזרת לאדם להתחבא מאחריה ולהגיד שהוא בסדר..

כך שגם אם יש פושעים בכל מגזר שהוא..הבעיה היא שכל אחד מצדיק את עצמו בהגדרה...ונביא דוגמאות

 

דוגמא אחת: ישבתי בשבע ברכות של חתן חוזר בתשובה..קם בחור אחד לדרוש...וכך היו דבריו בקיצור....

"אני מאד מקנא בבחור החתן..עשה דרך ארוכה לחזור בתשובה וכו' וכו'... אני אין לי את האפשרות הזאת כי אני חרדי מלידה..אין לי מה לתקן... אני רק צריך להמשיך במה שאני עושה...

 

דוגמא שניה:  ישבנו במשפחה ודיברנו...בהקשר למה שנאמר בשיחה הערתי שאסור לקרוא עיתונים חילונים כי יש שם לשון הרע, פריצות וכו'...ואז מישהי -שמגדירה את עצמה דתיה לאומית- אומרת...אההה עזוב אותך...זאת הלכה של חרדים

 

דוגמא שלישית הכי מוכרת:  שיהודי (שמגדיר את עצמו חילוני) שואל על משהו... מה לחרדים אסור לעשות את זה?

 

כך שאין מה להתווכח אצל מי יש יותר פושעים או מושחתים כי אתם מנסים לכבות את האש עם שמן...

תימה גדולה על דברייךהלוי מא

האם יושרה זעירה בעינייך?

האם דרך ארץ זעירה בעיניך?

האם להנות מיגיע כפייך זעיר בעינייך?

הם לשלם מיסים כשלא נח זעיר?

האם כיבוד אב ואם זעיר?

האם חינוך ילדים ליושרה ובטיחות בדרכים זעיר?

האם שירות לאומי וצבאי זעיר?

האם אהבת הארץ זעירה?

האם עבודת המידות זעירה?

 

להמשיך?

 

לעשות רצון ה במובן המלא זה רחוק רק מלקיים ד אמות של הלכה... 

לגבי הצבא המקודש...שנזכה

אחרים שלי שם ככה שאני לא חרדיה או משהו..

אבל אני שואלת, כמה כמה כמה חברה היו דוסים רציניים שלא הפסיקו בלימוד הלכו לצבא בשם האידיאל וחזרו רבע ממה שהם היו ולמה?
וכל זה דווקא שניה לפני שהם מקימים את ביתם, שככה בית שאמור היה להיות ברמה דתית גבוהה ירד כלכך...זה כזה היה נחרץ שהוא ילך?
אני גם מאמינה בזה שדווקא דוסים צריכים להיות שם כדי לחזק, כדי להלחם נכון וכו'...אבל איך שולחים בחור אפילו לאחר 3 שנות ישב""ג ככה למסגרת מזעזעת רוחנית???
כמה אנחנו מקריבים בשביל זה!!
ואני שואלת , למה אצלינו ציבור יראי ה' שמסביבנו לא הם אלו שאנחנו כציבור מעריצים?

 

ולגבי כל השיחשנזכה

אף אחד פה לא בא לסתור את העובדה שרק ה' יודע מה בפנים, שיש מלא אידיאלים שנחנו מעולים בהם, שיש חרדים\ חילונים\ ש...
זה ברור, אבל מה דעתכם לענות בכנות? לא להסתתר מאוחרי אמירות כאלו ואחרות, תענו לי באמת, למה?
למה חברה שומעים שירים של זמרים חילונייים?לא  על שירים נייטלים דברתי אלא ממש שירים ברצפה...
איך זה שעיתונים דתיים נראים כפי שהם?
מלאים תמונות נשים בפוזות, גם כאלו לא צנועות!!ועד זה נכנס לבהכ"נ!!
וכמעט כל בית רץ לתפוס את העלונים האלו לפני שיגמרו..
וזה שרוב הבנות, הולכות עם חצאית קצת אחרי הברך ובלי גרביים איזה רב מתיר ככה ?
חברה יש לנו שו"ע, אנחנו מחוייבים למשהו!!
לא באנו לעולם הזה סתם!!!
אני כותבת את כל הדיון הזה מתוך כאב גדול...
אני רוצה שהשיח בציבור שלנו, שאני מאמינה בכוחותיו ובאידיאולוגיות שלו,שהשיח הזה יהיה רוב הזמן על עבודת ה', על לעמוד מול התרבות, ולא על מיליון דברים חיצונייים שתופסים אותנו...רכב, עבודה שווה, בית מהממם, פלאפון מגניב, סרט, ספר, וכו'...תחשבו כמה השאיפות האלו הם שתופסות את רוב יומינו וכמה אנחנו מקדישים למלחמה הגדולה שאנו צריכים להלחם כדי לקדש שם שמיים!!!
ודווקא י אנוחנו אלו שלקחו על הצמם שילוב בין כ"כ הרבה דברים חשובים לע"מי
!!


 

לא מספיק דתי? צריך גם לאומי?פשושון
עבר עריכה על ידי פשושון בתאריך י"ג בתמוז תשע"ה 14:35

אני זוכר שאחד הצדיקים כתב על עצם הרעיון "דתי לאומי" שיש פה מעין מסר סמוי -שלא מספיק תורה ומצוות.

כאילו שאין בתורה מספיק איזכורים לקדושת הארץ וחשיבותה. כאילו עלינו על משהו שרבותינו לא חשבו עליו...

 

תחשבו לדוגמא שפתאום יפתחו בבית החולים קבוצת "הרופאים המתחשבים"  כולם יצאו עליהם ובצדק...

כי זאת אוטומטית הוצאת שם רע על השאר...

 

אני לא מדבר על האנשים במגזר ח"ו...על המושג בעצם...

בגלל שהדת נתקלקלה מהלך שנות הגלותחכחעחילםכ
ויש כאלה (הציבור החרדי) שטועים לחשוב שהדת זה בית המדרש.
אז צריך להסביר שדתי=לאומי.
עקרונית,ד.

אני לא כ"כ מחזיק מהאמירה "הציבור שלנו" אע"פ שאפשר להבין את הסיבות החברתיות.  אבל ההבלטה היום של החלוקה למגזרים, יש בה נזק רב. אף פעם לא היה ככה בעם ישראל, ותמיד היו "מדרגות" בציבור.

 

ככלל, ברור שלא טוב לשמוע שירים לא-ראויים, לא טוב שבעיתונים יהיו תמונות לא צנועות (ברוב העלונים ה"כשרים" זה לא ממש כך, אם כי גם לי יש השגות על מה שגם תמונות "צנועות" הפכו ליחצנו"ת. תמהני על הבנות שמסכימות להצטלם שם). לא טוב שבעיתונים יהיו ביזוי ת"ח, קריאה לת"ח בשמם הפרטי בהשמטת "רב", רק כי הם לא מהמפלגה הנכונה, מחלוקת ולה"ר בלי חשבון (בזה דווקא דומני יש "מצטיינים" ממקומות אחרים, לצערנו). עדיף שבנות תלכנה עם ארוך/גרביים, אם כי מי שסומכת על המשנה ברורה, אינה בגדר "איזה רב מתיר את זה". עדיף שכאלו ממקומות שאצלם הולכים בסטנדרטים אחרים, לא תמצַאנה "מתחת לאדמה" איך ללכת לא-בצניעות בתוך ה"צניעות", עדיף שכולנו נהיה יותר יראי שמיים, בעלי מידות טובות, מדקדקים במצוות לפי השו"ע בלי להמציא כאילו התורה "מכילה הכל".., בעלי עין טובה - 

 

ברור לחלוטין.

 

הכל עניינית - כל אחד צריך להשתדל לשפר את עצמו, ולהשפיע על סביבתו, ללא קשר לאיזה "מגזר" הוא כביכול שייך.

 

נכון שיש הבדלים עקרוניים למשל לגבי היחס למעשה ה' בהקמת המדינה - וגם בזה יש כבר "גוונים", מכאן ומכאן.  ואנחנו סבורים שגם בזה צריך להחמיר ולהודות לה', ולשיח בנפלאותיו ולחזק מה שעושה עימנו.

 

לגבי מה שכתבת שהשיח "בציבור שלנו יהיה על עבודת ה' ולא על רכב, עבודה שווה, בית פלפון.." - אלו כמובן דברים נכונים. אבל נכונים לכולם. אם את חושבת שבהכרח בציבור, נכנה אותו, "התורני לאומי", השיח על זה תופס יותר מקום סטאטיסטית מאשר אצל המכנים עצמם "חרדים", חושבני שאת טועה.

 

והאמת - תמיד בעם ישראל היו כאלו וכאלו. קודם כל, הזהירות מהאסור וההשתדלות במחוייב; אח"כ - השתדלות של "קדש עצמך במותר לך".

 

דווקא היום, דומני שיש הרבה "אידיאליסטים". ובמיוחד במה שאת קוראת "הציבור שלנו". יש כאלה שמשרתים בצא מתוך אידיאל טהור - דהיינו, מוכנים ממש למסור נפשם בעד עם ישראל, ולא רק "אם ינסו להכריח אותם לעבוד ע"ז"..  זה הרי עושה "רעש" עצום בשמיים.

היום גם לא מעטים שהולכים לעבוד במקצועות שונים - מכוונים, מתוך חינוכם, לשם שמיים. לבנות בתים טובים, נותנים צדקה, קובעים עיתים לתורה.  גם ה"עלונים" שיצא קצפך עליהם, חלק נכבד מהם עוסק בבירורים אידיאליסטים, כלל-ישראליים, תורניים.

 

יש טוב בכל "ציבור" וכל אחד צריך ללמוד מזולתו, את הנקודות היותר-חזקות בו.

 

ואגב, צריך גם שימת לב שבתוך הציבור יש מדרגות וגוונים.  כלומר: במה שאת קוראת הציבור הדתי לאומי, יש כידוע "תורניים" יותר ויש פחות. זה שלאלו שפָּחות, לא קוראים "נושרים", "נוער שוליים" ושאר כינויים - שנועדו ב"ציבורים" אחרים מסויימים, לבדל אותם מהם כדי של "יכתימו" את המאה-אחוז-בסדר, כבכיול.. - זה לא דווקא חיסרון.

 

לראות את הטוב אצל כל גוון. ללמוד את הטוב זה מזה. לא לוותר על הטוב הייחודי שבכל גוון - וגם לקרוא קריאות כנות כמו שלך, שנועדו לעורר ולהוסיף טוב. 

אהבתי את הפסקה האחת לפני אחרונה..כמו צמח בר
לגבי המאה אחוז בסדר..
דן היקרחנדבוש

לא ראיתי בדבריה התייחסות או השוואה לציבור החרדי

ואתה דווקא הכנסת ולא ממש בכבוד (התחכמות אגבית כזאת...)

ואני שואלת:

1.למה הנחיתות הזו? למה תמיד כשמדברים עם דת"ל על רמה רוחנית הם ישר משווים לחרדים?

כאילו רוצים לומר: "אם אתם חושבים שהם יותר טובים אז זו פשוט טעות ונוכיח לכם", סליחה, מישהו אמר שהם יותר טובים?

2. חבל שאתה לא יישמת את מה שכתבת :יש טוב בכל "ציבור" וכל אחד צריך ללמוד מזולתו, את הנקודות היותר-חזקות בו. 

לראות את הטוב אצל כל גוון. ללמוד את הטוב זה מזה. לא לוותר על הטוב הייחודי שבכל גוון - וגם לקרוא קריאות כנות כמו שלך, שנועדו לעורר ולהוסיף טוב

 למה בהודעה שלך לא מצאת טוב בציבור אחר אלא רק רמזת על ליקויים?

תמהני

טעית...ד.

בכלל לא העליתי בדעתי "להכניס בדבריה". דווקא לדבריה התייחסתי בכבוד וברצינות בסוף דברי (והיא אכן, בהודעותיה, העלתה למה "בציבור שלנו", כשבחלק מהדברים ניכר שחושבת שב"ציבורים אחרים" זה אחרת. בחלק זה נכון ובחלק לא).

 

אני כתבתי עפ"י העיקרון שבתחילת דברי - שהדברים צריכים להידון לגופו של ענין, ללא תלות-ציבור. וכתבתי מתוך מציאות שמכיר מכל מיני כיוונים.

וגם מה שבסוף דברי - אינו "התחכמות אגבית", אלא ממש אמירה ישירה ומסבירה. וכך גם מה שכתבתי לגבי צורות דיבור בעיתונות וכד'. הכל לפי העיקרון הבסיסי - שהצורך לכווין לאמת אינו "מגזרי". וכל מקום צריך ללמוד את הטוב מהזולת, לעמוד על הטוב שבו, ולתקן מה שצריך אצלו.

 

ובהיות שאת הכוונה הזו לא קשה להבין - אז את צריכה לשאול את עצמך את השאלה ששאלת: 

"למה הנחיתות הזאת"?.. שאם מישהו מדבר על כך שרמה רוחנית אינה דווקא תלויית מיגזר - ישר לחשוב שהוא בא "להשוות לחרדים" כדי "להוכיח שאנחנו יותר טובים"?.. בכלל לא העליתי בדעתי. אז מאיפה ה"רמה" הזו לקוחה?...

 

ומה ש"תמהת" למה כביכול בהודעה שלי "לא מצאתי טוב בציבור אחר אלא רק רמזתי על ליקויים"..  זה כנראה בא מתוך אותו "ראש" שבו קראת את תגובתי: כאילו היא באה להראות מה שלא עלה על דעתי.

 

אבל אני הגבתי לה, ששאלה "למה בציבור שלנו" - ובלי שום "תסביך" כאילו צריך להראות ש"אנחנו יותר טובים"... ולכן התייחסתי לדבריה (ואם ההודעה שלה היתה על "רע" כביכול ב"ציבור אחר" - הייתי מן הסתם מתייחס לטוב שבו):

 

ציינתי שמה ש"צריך תיקון" הוא עניינית, לא תלוי-ציבור, ולכן הבאתי גם דוגמאות שהיא ציינה לגבי עיתונות מסוג אחד, וגם דוגמאות שלא ציינה - שאינם רק ה"ציבור" הזה - לשני כיוונים מנוגדים, משני צדדיו. הכל מהעיקרון הנ"ל, שתיקון צריך להיות עניינית ולא נכון שזה דווקא בציבור אחד.

 

ומתוך אותו עיקרון, של התייחסות למה שכתבה, שעליו הגבתי, הערתי גם בשבח הציבור הזה בנקודות מסויימות שהיא הזכירה. עליהם היא דיברה, להם התייחסתי.

 

ובהיות שאמרה כאילו "בציבור שלנו" שהשיח יהיה על עבודת ה' ולא על רכב, עבודה, פלפון - אז מתוך הכרת המציאות הגבתי שזו שאיפה טובה, אבל אינה דווקא לגבי "הציבור שלנו" - ושבכלל זו מדרגה שאינה ראשונית, לא מהיום, כפי שכתבתי שם.

 

ובגלל שייחסה ל"ציבור שלנו" תופעות מסויימות. אז מלבד מה שהתייחסתי אליהן עניינית, וגם בהסכמה לעצם השאיפה - ציינתי שזה שלא מוציאים מכלל ההגדרה של "שלנו", את מי שאינו בדיוק ברמה ה"תורנית", אינו חיסרון; בניגוד לשיטה שגורמת ל"ציבור" לא לכלול את מי שאינו לגמרי בסדר, אלא לכנותו בכינויים מבדילים.

וזה - בניגוד להבנתך - לא נכתב מתוך איזה "נחיתות" דמיונית, שלא עלתה על דעתי, אלא עניינית, כחלק ממה גורם להגדיר "ציבור שלנו".  ציון ההבדלה נדרש - כשהיא מציינת דבר כמאפיין ציבור מסוים.

 

ואיך בהודעה שלך, לא מצאת את הטוב שמצאתי בציבורים אחרים. הרי ציטטת ממש מתוך דברי: 

 

יש טוב בכל "ציבור" וכל אחד צריך ללמוד מזולתו, את הנקודות היותר-חזקות בו. 

לראות את הטוב אצל כל גוון. ללמוד את הטוב זה מזה. לא לוותר על הטוב הייחודי שבכל גוון - וגם לקרוא קריאות כנות כמו שלך, שנועדו לעורר ולהוסיף טוב

 

נו, אם כותבים שיש טוב בכל ציבור - זה לא מובן שחושבים שיש בו טוב?..  תמהני. כיוון שכתבה על דברים מסויימים ב"ציבור שלנו" - הוגב עליהם; ובמה שצריך, צוין שאינו דווקא מאפיין ציבור מסוים, או שאינו חיסרון.  זה - בנוסף למה שהבעתי בתחילת דברי שבכלל ההגדרות הללו לא לרוחי - והכל לגופו של ענין.

זו בדיוק השאלהחנדבוש

למה כשהיא כותבת "הציבור שלנו" זה מחייב השוואה לציבורים אחרים? אולי היא התכוונה שכציבור הכי שאפתני היא מצפה ליותר? מה ההשוואה תורמת פה?

באופן כללי הזדהיתי עם התגובות העניניות שציינו דווקא את הצדדים החיוביים בכל ציבור

אבל התגובה שלך הראתה את הטוב עם השוואה (אמנם בסוגריים אבל עדיין...) לאחרים וזה, לטעמי, לא אמיתי ולא יפה

 

יש כ"כ הרבה טוב בכל ציבור, הן החרדי על ייחודיותו והן הדת"ל על ייחודיותו

כשמדברים על דת"ל נציין ונדגיש את המעלות שלו

וכשמדברים על חרדים כנ"ל- המעלות שלו   

 

חוץ מלציין שיש טוב בכל ציבור לא ציינת מעלות, לעומת חסרונות שהעלית פה ושם,

אולי לצורך השוואה ודיון על ציבור אחר אבל זה לא מוציא את זה מידי חסרונות...

 

לא נראה לי שמהשוואות אפשר להתקדם ולצמוח ובטח לא למצוא טוב בכל ציבור... 

אנסה להסביר שוב:ד.

א. אכן, לדעתי, היה ברור מדבריה לגבי חלק מהעניינים שהיא מתכוונת "בהשוואה". כלומר: שבמה שהיא קוראת "אצלנו" - יש כך וכך, לעומת אחרים. יש בכך מצד אחד הערות ענייניות - ומצד שני גם בחינה של הכללה ו"קטרוג" גם בדברים שאינם נכונים. יש מקום להגיב בהתאם למה שנכתב.

אני מסכים איתך שבכללי, לא קשור לשרשור זה דווקא, הכי טוב לעסוק בציון המעלות בכל חלק. אבל אם כותבים הודעה שכולה ציון ה"חסרונות" בחלק מסוים מהציבור, מגיבים על מה שנאמר.. מה שמסכימים ומה שיש להעיר.

 

ב. אני באמת לא מקבל את ה"גזירה" הזו, כאילו עם ישראל מחולק ל"מגזרים" למרות שלצערי זה תופס חידוד מכיוונים שונים. לכן, כאשר מישהי מעירה על "הציבור שלנו" - אני אומר שבאופן בסיסי לא כך צריך לגשת. אלא להעיר ולחזק דברים שחושבים שצריכים חיזוק, עניינית. כל אחד יכול לבחור איך לנהוג - וזה לא תלוי-מיגזר.

לכן, כדוגמה, אם מעירים על תמונות בעלונים - אני מסכים עם ההערה, וגם עם הצורך (שלא הזכירה) להיזהר בעלונים מביזוי ת"ח וכו'. לא כמו שאת הבנת - כאילו זה להראות "בהשוואה", ש"גם אצל אחרים".. אלא כדי להמחיש שכאשר מעירים עניינית, אז זה לא "הציבור שלנו", אלא ה"תופעה", שצריכה שימת לב בכל מקום כפי שהיא מופיעה. 

 

ג. מכיוון שהוזכר בהודעתה, שראוי שיהיה שיח על עבודת ה' ולא על רכב, פלפון וכד' - אז התגובה היתה שזו שאיפה יפה; אבל ככלל, מאז ומתמיד הדרישה מכלל הציבור היא קודם כל, "סור מרע ועשה טוב". מדרגות מעבר לכך, של "שיח" שעסוק בעבודת ה' בעיקר, זו מעלה נוספת. ובהקשר לזה הוזכר שבאותו חלק המכונה "תורני לאומי", דומה שהשיח על העניינים שבמותרות, אינו יותר מאשר בציבור החרדי.

שוב - אם קוראים מתוך הכותרת הכללית של ההודעה, מבינים שהכוונה לומר שבתוך עם ישראל יש רמות שונות של "שיח", בהתאם למעלה התורנית שהאדם בוחר לו - ואין זה "תְלוי מיגזר". אם קרואים מה"עין" המוטעית שבחרת להבין בה את התגובה, אז חושבים שזה בא לומר רק ש"אצלם לא יותר טובים"....  ולא היא.

 

ד. מכיוון שבסופו של דבר היא העירה על "הציבור הדתי לאומי" - אז הוזכר בהערת אגב, שההגדרה הזו כוללת גוונים שונים; ושיש שיטה אחרת, שמוציאה מכלל הציבור את מי שאינו כהוגן, ע"י כל-מיני "הגדרות" כלפיו; ושבענין זה, ההנהגה של הציבור אליו התייחסה, אינה דווקא חיסרון, גם אם היא גורמת להודעות כמו שלה לקבל "חיזוק". אני חושב שזו השוואה עניינית נדרשת להסברת הדבר.

 

וממילא גם מובן, למה לימוד הזכות עסק דווקא בצדדים החיוביים של מי שאותו ביקרה - בצד השבח על הזירוז הכנה שלה, לְמה שצריך תיקון.  

 

אשר על כן, מה שכינית "השוואות וחסרונות" היא קריאה מוטעית, ששולפת נקודות זעירות מתוך הקשרן וממילא לא כפי שנכתבו, מתוך הודעה שעניינה דווקא לימוד זכות, ושלילת הפרזת המגזריות. לא הייתי אומר שזו דוגמה ל"מציאת הטוב".. אולי אי-הבנה.

 

 

הקיצור, מציע  לקרוא שוב מה שהגבת עליו בתחילה, מתוך השורות הראשונות שם, שמציינות את מגמת הדברים.

כמה לא נכון...conet
יש המון שאני מכיר באופן אישי ושאני יודע שהצבא קידם אותם בלימוד ובריצינות שמלווה אליו...
אין מה להשוות בוגר צבא לאחד שלא...

צבא זה גם מצווהפשושון


אני נגד הצבא מסיבות אחרות אבל מי שרק הולך לצבא וחוזר רבע ממהדי"מ
שהייה, הבעיה אצלו גדולה בהרבה והיא לא בעצם ההליכה לצבא זה רק מגלה את הבעיה במקום להדחיק ולהסתיר אותה.
הגיע הזמן שאנשים יצאו מהצלחת של השכןפרח-בר
הצדקנות הצבועה הזו, התחושה שהאמת היא בדרך אחת וברור לכל אחד שהוא שומר הסף של התורה, התחרות הלא סמויה , הגזענות בין ספרדים ואשכנזים ועוד ועוד...
כל אחד שיסתכל בבית שלו ובנפש שלו פנימה ויעשה את החשבון שלו, אל תעשו חשבונות לאחרים.
אז לפי מה שא\ה אומר\ת אין עניין לעורר אחרים??שנזכה

ברור שכל אחד מסתכל על עצמו...מה בכלל הדיון?

אלא לפעמים צריך להעלות נקודות..כל אחד כלפי עצמו וגם לנו כציבור, הרי אנחנו צועדים במשותף למשהו, כ"ציבור דתי לאמי"..

הבעיה עם ה״לעלות נקודות״ שזה הפך להיותפרח-בר
שיעור במוסר שנמשך 24/7...וציבור דתי לאומי כהגדרה הוא פיקציה , המנעד היום כ״כ רחב שלנסות להגדיר אותו ולהכניס מגזר שלם לתוך תבנית הוא מגוחך...
צריך לחבר את הקצוות...פשושון

בתור אחד שלמד בישיבה חרדית...וגם בישיבה תיכונית דתית לאומית...שמתי לב למשהו מעניין..

 

הדרך המוגדרת "דתית לאומית" מציעה פתיחות, לדבר על נושאים גם לא נעימים, מחנכים שאפשר לעבוד את ה' בכל מקום שנמצאים גם בחול יש קודש וכו' ככה שגם עם נפילות מרגישים שה' אוהב ומרחם...

לעומת זאת (ככה אני מרגיש) מרוב פתיחות לפעמים נותנים לרגשות לקבוע את הלכה. כאילו שה' זורם איתנו...וזה גורם לעיוותים...

 

אצל החרדים מצד שני...הלכה היא הלכה ואין לשנות אפילו פסיק ממנה, השאיפה היא להיות הכי גדול וכו'

לעומת זאת..מרוב שאיפות מתייאשים או מתפוצצים. שוכחים שיש מקום לדבר על רגשות. ומרגישים שפחות ממה ששאפת זה לא שווה.

 

אם נחבר את המעלות מכל מגזר יצא לנו עובד ה' רציני ביותר...מסכימים איתי? חושף שיניים

מסכימה...אל תיראי
המגזר שלנוגפן המתוקה
המגזר הדתי-לאומי הוא מגזר רחב מאוד.
בגלל שאנחנו כאילו בין לבין, אז יש הרבה סיגנונות.
אני חושבת שבמקום להתמרמר על המצב (שגם אני חושבת שהוא לא משהו..) יש לנו הזדמנות וזכות גדולה מאוד שאנחנו יכולים להשפיע לטובה על אנשי הציבור שלנו ההולכים שולל.
ובמקום לשפוט אנשים- אפשר לנסות להוביל אותם לדרך הישר.
בהצלחה
מזתומרת אנחנו בין לבין? מאיזו בחינה?אל תיראי
יעני בין החרדים לחילוניםגפן המתוקה
זה לא מדוייקיעל מהדרום
אני רואה את זה אחרתמודדת כובעים

כמה יפה שמטריית ההגדרה "דתי לאומי" מסוככת גם על מי שלא מקפיד על XYZ ולא מצטמצמת לאליטה דתית מסויימת.

 

לכולנו יש במה להשתפר וזה לא סותר את ההגדרה הדתית שלנו.

 

 

כתבת יפה מאד! מסכימה עם נקודת מבטךצוף שלי
קיים גם אצל החרדיםנפשי תערוג
תפילה שנזכהמנחם10


שאלה כלליתדודן
אני מודע לכך שהגיל שלי הוא בערך חצי מגילם של האחרים פה, אבל אני בכל זאת אשאל את השאלה הבאה: אני גר במושב שנחשב דתי לאומי,ובו משום מה נוהגים להיפגש בנים ובנות יחד כדי "לדבר". לאחרונה באמת ראיתי שיש בעיה עם דיבור עם בנות ושאלתי על כך את רב המושב. הוא השיב לי ללא רגע של מחשבה שאין בכך שום בעיה, מישהו יכול להסביר איך?!?
התשובה בגוף השאלההדרכה
איך?דודן
הרב בישובך טועה.גם יש איסור הסתכלות על בנות,ואי אפשר לשמורירושליםםםם

לשמור עליו בחברה מעורבת . ישר כח שאתה מחפש את האמת .

האדם מורכב והעולם מורכבshindov

כאשר רוצים לחנך ולפעול בשותפות עם הציבור ולשאת איתו בעול, אז נחשפים לכל מיני דברים. וצריך להתמודד עם עולם מורכב. מי שבוחר לשבת מהצד ולצפות בבני עמו כמו שצופים בחייזרים. לא נדרש להתמודדות מסוגים אלה. חברה בריאה היא מגוונת ומתמודדת. למשל אין דבר כזה חרדי עם עגילים ועם קוקו. ואם יהיה כזה הוא יזרק החוצה. אותו דבר לחרדי מצוי שרוצה להתגייס לצבא, ימצא את עצמו במקרים רבים, מחוץ לחברה. 

אצלנו יש כיפה סרוגה עם קוקו. ויש כיפה סרוגה עם עגילים. ויש כמובן מתגייסים. ואף אחד לא זורק אותם משום מקום, וגם לא צריך. זה מחיר החשיפה והשותפות. ולא קשור בכלל אם הבן אדם דתי לאומי או לא. בתוך עמנו אנחנו יושבים, ויש לזה מחיר. ולא בגלל זה נסגור את עצמנו בשמורות טבע. אנחנו מאמינים בשלמות הדת והלאום. לא פשוט. החיים גם לא פשוטים. יש בהם אתגרים והתמודדויות. וצריך להכיל כמו שאמר בן עזאי: אל תהי בז לכל אדם ואל תהיה מפליג לכל דבר, שאין לך דבר שאין לו מקום ואין לך אדם שאין לו שעה. גם זה לא פשוט. ואין פה שום הזמנה למישהו לחלוק על השולחן ערוך.

וחוץ מזה לחברה החרדית יש בעיות מסוגים אחרים. לא מודל של חברה בריאה במיוחד. אבל זה נושא לתגובה אחרת. רק אציין שמי שהולך לבתי הקברות הצבאיים ביום הזכרון, ימצא שם חילוניים ודתיים לאומיים. אין ערבים ואין חרדים. סליחה על ההשוואה. אבל אני מעדיף להיות עם אלה שכן באים... 

מצד שני...ואל תתחבר לרשע...פשושון

שמעתי פעם משל יפה על ארבעת המינים...ידוע שכל מין רומז על דרגה בעבודת ה'

והאתרוג רומז על הצדיקים...למה לא קושרים את האתרוג עם כל ארבעת המינים?

כי הצדיק מתחבר עם בני האדם רק במצווה כדי לחזק ולהרים אותם...אבל להיות חבר שלהם...עד כאן!

אין היתר להחשף לדברים שמורידים אותך רוחנית.כל הסיסמאות שלירושליםםםם

"חיבור לכלל" לא מתירים שום איסור. חז"ל אמרו " הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע".  

אני מבין שזה נכתב בכאב ונאמנות ואהבה להלכה, אבללשם שבו ואחלמה

יצא לך כאן הרבה קטרוג ועין הרע על צאן קדושים

כל אחד והסיפור שלו וכבר אמרו חזל אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו

יש הרבה סיבות למציאות הנוכחית

אבל המכנה המשותף הוא שבמציאות שלנו

המקום שנמצאים בו גם מי שבעינייך חוטא

הוא מקום שהיה לו מאוד קשה להגיע אליו

מקום שהוא התגבר על המון קשיים ונפילות בשביל להגיע אליו

 

אז גם אם יש דברים שעדיין הוא צריך להשתפר בהם

ביחס לקשיים האמיתיים שהוא נתקל בהם

וביחס לכוחות נפש שיש לו 

וביחס לגודל הפיתוי והיצר

וביחס לחינוך שהוא קיבל שלא בבחירתו

ולתרבות שהוא ספג שלא בבחירתו

העובדה שהוא נמצא במקום הזה - אפילו אם בעינייך זה מקום נמוך ושפל - קדוש יאמר לו!

ישנה החלטה שחייבים כדי להתקרב לה' באיזה מגזר שלא תהיהפשושון

לא אכפת לי מה אחרים עושים! אם כולם פה ח"ו יעבדו עבודה זרה, או מאידך כולם יהיו צדיקים יותר ממני,

אני ממשיך לעשות את התפקיד שלי וזהו! בשביל זה נבראתי, זה הדבר היחיד ששווה בעולם הזה...וזהו!

לא משנה מגזר..לא משנה מקום..לא משנה משפחה...

רק ככה אפשר להתקרב לה'!

למי בדיוק קראת רשע?shindov

למי שמוסר נפשו בכדי שתוכל להיות כפוי טובה?

אותי אתה שואל.?פשושון


כן.בהלכה מי שיודע חומרת איסור ועובר עליו נקרא רשע. גם אחאבירושליםםםם

היה בצבא ובכל זאת אין לו חלק לעולם הבא . מפתיע הא? הוא היה מלך ובראש הצבא, ובכל זאת אין לו חלק לעולם הבא .

הדוגמאות שהובאו הן נכונות. יש בעיה עם הנורמטיביות במגזר שלנואיל אחר

אם תקחו ליקוט אקראי של חבר'ה מהציונות הדתית ותשימו אותם על איזה גבעה, תגלו: 

1. מספר המקפידים לצרוך תרבות נקייה הוא מיעוט. 

2. מיעוט מהמיעוט הזה יוכיחו את אלה שלא מקפידים.

3. רוב המקפידים ייעצו למקפידים לשתוק, כדי שהחפיפניקים לא ישנאו אותם או יתדרדרו עוד יותר.

 

זו המציאות, על אף שכולם רואים את עצמם מחוייבים לתורה ולהלכה. הנחת עבודה זו לא ממש תופסת אצל החרדים. שם חפיפניקים תופסים מרחק, כי הם לא נורמטיביים.

 

הבהרה: גם אני לא אוהב את הסטראוטיפיות המגזרית. אני לא חושב שהאמת נמצאת במגזר מסוים. אני לא ממש רואה את עצמי שייך למגזר מסוים. אני לא רואה את עצמי ציוני. גדלתי בציונות הדתית. אני חובש כיפה סרוגה. עד כמה שזה תלוי בי, זה לא ישתנה בקרוב. 

כנראה שהמדגם שבחרת ממש לא מייצג..כמו צמח בר
כל אחד כותב לפי מה שהוא מכיר בסביבתו הקרובה. יכולה לספר לך על סביבתי הקרובה שעסוקה בקדושה. הולכת לשיעורי תורה ,חיה את דבר ה'במציאות. דנה ומיישמת את זה.

אם תיקח את סביבתי הקרובה בתור מדגם אתה תראה למשל, שלשון הרע זה טאבו. ושבהחלט יש מקום למי שאומר שהוא לא רואה סרטים או קורא ספרים לא נקיים. ואפילו מקום של כבוד והערכה. גם אם לא כולנו ברמה הזו-הערכה לזהמראה על השאיפה.

בקיצור,כמו שמרצה שלי שב ואומר "אל תהיה טוקבקיסט"= האלו שיכתבו בתגובה לכתבה על עישון- "סבא שלי עישן 4 חפיסות ביום כל חיו וחי עד גיל 100 בבריאות"..
יכול להיות שמה שהם אומרים זה נכון.. אבל זה לא סותר את העובדה שעישון מזיק לרוב הטנשים. ושרוב האנשים שמעשנים יחטפו סרטן בשלב זה או אחר של חיהם. אז עם כל הכבוד לסבא של הטוקבקיסט- הוא לא מדגם מייצג.

אין לי מושג איפה אתה גר, את מי אתה מכיר ועם איזה חברה אתה מסתובב. אבל כשאתה עושה הכללה כ"כ רחבה על כל מי שמגדיר את עצמו כדתי לאומי-אתה צריך גם לתת מדגם שכולל את כל הגוונים האלו. ולא רק את מה שאתה מכיר.
את האמת..ג.ג

דתיים לאומיים אמיתיים הם שומרים תורה ומצוות כמו שצריך ובנוסף גם מאמינים בא״י וכל מה שכרוך בזה, רק שחלק גדול מאוד שמגדיר את עצמו כדתי לאומי לא מתנהג כמו שצריך להיות דתי לאומי באמת ..
רוב הציבור החרדי ובזה אין מקום אפילו לוויכוח הרבה יותר מקפידים מאיתנו על קיום התורה והמצוות ומוסרים את נפשם על כך זאת עובדה, נכון שיש גם כאלה שלא באמת חרדים ומחפפים בהמון דברים אבל עדין זה באחוזים הרבה יותר קטנים מהציבור שלנו.. נאמר פה באחת התגובות שהציבור החרדי הולך כמו עדר אחרי הרבנים ובאמת אני שואלת מה רע בזה?!?! הם באמת דבקים בתורה בלי לסור ימין ושמאל!!! מה עדיף להיות כמו חלק גדול מהציבור שלנו שעושה מה שבאלו ואפילו במחילה אבל הרבנים של הציבור הדתי יוצאים נגד גדולי דור אם זה בפסקי הלכה , פוליטיקה או מה שהם מורים לציבור.. כמובן שגם יש המון צדדים טובים אבל בקיצור די לשנאה בואו נתקן כל אחד את עצמו מבלי להשמיץ אחרים ככה יהיה הרבה יותר טוב בעולם ולנו!!
"הדשא של השכן תמיד ירוק יותר"כמו צמח בר
אין דרך לדעת מה קורה ב-א-מ-ת בציבורים אחרים עד שלא חיים בהם.
אבל זה כ"כ לא צשנה... שכל אחד יתמודד עם הבעיות שלו. אני לא משווה את עצמי לאחרים..

אבל מסכימה שאכן יש המון מה לשפר אצלינו.. ב"ה!! אם היינו מושלמים היה לנו מאוד משעמם בחיים
גם במדגם ש"בחרתי" יש מקום של כבוד והערכה למי שמקפידאיל אחר
עבר עריכה על ידי איל אחר בתאריך י"ד בתמוז תשע"ה 04:51

סיפרו לי שהולכים לשיעורי תורה וכו'... . ההערכה שהם נותנים קיימת רק עד לנקודה שהם צריכים להוכיח את הכבוד הזה במעשים. 

לדעתי, אם ייבחר מדגם שמייצג את הציבור הדתי לאומי לגווניו המצב רק יחמיר.

שטויות...כמו צמח בר
אתה מדבר מחוסר היכרות...
אני אומרת לך עכשיו שבסביבתי הקרובה יש המון חברה שמקפידים על קלה כבחמורה ואתה מבטל אתדבריי מבלי להכיר.

אני שוב ממליצה לך ללמוד את זה יותר לעומק ולא לזרוק סתם ככה הצהרות מכלילות שאינן נכונות.
באמת אפשר לצפות די בקלות פיצול המגזר הדת"לחכחעחילםכ
בין עובדי ה לעובדים עליו...

ימים יגידו
מה אתה בוחן כליות ולב?צוף שלי
מה אתה יודע על מורכבות האמונה בקרב בני אדם? הכל שחור ולבן, אהה?
לא צריך להיות בוחן כליות ולב. זו שאלה של אידאולוגיהיזהר

גם בקרב עובדי ה' יש כאלו שיותר קל להם ויש כאלו שקשה, יש יותר צדיקים ויש פחות, אבל השאלה היא לאן שואפים, מה הכיוונים ומה האידאולוגיה. ובזה יש פערים גדולים, שבהחלט מצדיקים פיצול מגזרי, כפי שכבר קיים דה פקטו בהרבה תחומים.

אנחנו כבר יודעים היטב מההסטוריה שלנו לאן פיצולים מוביליםצוף שלי
היה רע לתפארת
רע מאוד. הפרושים שהתפצלו מהצדוקים.יזהר

החברים שבידלו עצמם מעמי הארצות. ממש רע מאוד.

אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

אני מאמינה גדולה בילדיםעוד מעט פסח

ובראדרים של הילדים, וביכולת שלהם לקלוט מה הלך הרוח.

כשאני חושבת על עצמי כילדה, יכולתי לדעת טוב מאוד מה אמא שלי חושבת על אבא בלי קשר למה שהיא אמרה או לא אמרה. אפילו היום, שאני גרה מחוץ לבית כבר שני עשורים, כשאני אצלם בשבת אני מרגישה דברים כאלה.

אצלך זה לא ככה?

לדעתי כל עוד את חושבת שהוא לא אבא טוב, הם קולטים את זה. וזה מפריע לו להיות אבא טוב.


וזה חשוב במיוחד אם אתם מתגרשים- שלא תכניסי אותם למצב שהם צריכים לבחור צד ולהחליט מי טוב ומי רע.

שניכם טובים, כל אחד בדרכו.

רק אם תאמיני בזה, הם יאמינו בזה גם.


(לא הייתי כותבת את זה אם היית מתארת אלימות או הזנחה קשה. אבל השארת באלגן ולהשכיב לישון מאוחר- צר לי, זה בסך הכל סגנון הורות שונה. לגמרי בטווח הנורמה).

נשואים טרייםנשואה127

היי

מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...

תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה? 

בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויק

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

קודם כל מזל טוב גדול לחתונההסטורי
שנית - להחליט באמת שכל ההרחקות המופיעות בהלכה, הן קו אדום חד משמעי. לא מעבירים חפצים, שמים בינכם סימן כשאתם יושבים לאכול לבד וכו'. כשמקפידים על זה, המגע כבר אינו אופציה.


שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.


בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

בעיה מוכרת ומבורכתשלג דאשתקד

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.


עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.


אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.


מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

תגידו כל בוקר תודה על המקום שלכםמשה

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

המון מזל טוב וברכה בע"ה!לאחדשה

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

רק אומרת שמפעם לפעם זה נהיה יותר קלאמונה :)

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

זה עניין של החלטהרקלתשוהנ

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

 

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

לדעתי צריך לסייגשלג דאשתקד
עבר עריכה על ידי שלג דאשתקד בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 17:49

שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.

אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.

מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).

מציע לדייקהסטוריאחרונה

באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.

 

אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.

 

הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.

 

כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.

מחזקים ומתחזקים יחד במהות מצוות טהרת המשפחהנגמרו לי השמות

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

 

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

 

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

 

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

 

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

 

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

 

וזה ממש לא סתם.

 

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

 

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

 

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

 

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

 

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

 

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

 

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

 

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

 

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

 

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

 

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

 

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

 

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

 

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

 

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

 

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

 

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

 

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

 

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

 

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

 

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרום
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום

לק"י


לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.


ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

בעיניי אם הכרחימאמינה-בטובאחרונה

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

נר איש וביתו ✨🏡נגמרו לי השמות

נר איש וביתו

דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,

מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים

דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.

שנר איש וביתו.

"ואישתו היא ביתו"

איש ואישתו.

בבית.

פנימה.

כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו

רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.

נתרכז בביתנו פנימה.

נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם, 

נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.

גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,

גם במחיר אחר.

כמה שנצטרך.

עד שנרגיש שאנו מלאים.

וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.

 

נר ה' נשמת אדם

ה', הקב"ה -

אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו

שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו

ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.

 

נשמת אדם -

נשמה שנתת בי טהורה היא.

ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.

ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.

טהורים הם.

כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.

כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
 

וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן

כוונותיהם טהורות.

וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.

נלמד גם אנחנו יחד.

נלבן. נברר. נתקרב.

נגדל מזה. נתעצם.

 

נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,

בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".

והרוב טוב.

ולא צריך לחפש את ה"כל".

נדבק ברוב. ברוב הטוב.

נגדיל אותו.

נמשיך ללמוד אחד את השנייה.

נמשיך ללמוד את עצמינו.

"מוסיף והולך"

נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד

עוד תובנה,

עוד קירבה,

עוד אהבה,

עוד כלים,

עוד תקשורת,

עוד גדילה זוגית ואישית.

 

8 נרות 

8 - מעל הטבע.

נס.

ימים של ניסים, הלל והודיה.

*מעל* הטבע.

וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו

וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.

נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו

מה היה שם?

היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?

ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?

מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?

מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?

 

"לא טוב היות האדם לבדו" -

לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב

"אעשה לו עזר כנגדו" -

כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.

מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

 

המבט על הזה,

מעל,

יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.

מעל הטבע האנושי שלנו.

להתגבר.

להתגדל.

להרחיב את כוחות הנפש שלנו.

לעלות מעלה מעלה.

להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.

ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו, 

לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.

ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)

לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?

 

ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -

מ-קץ

עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -

וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.

ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור. 

בלב שלנו.

בלב של החצי השני שלנו.

נראה גם את האור שבו/בה.

את כל הטוב שבו/בה.

נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,

מה הוביל לכך,

מה אני הכי הייתי צריך שם?

מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?

 

לכן נזכור -

כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.

כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.

גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.

כשאנחנו נמצאים במשבר - 
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.

קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.

 

כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.

אבל אפשר גם אחרת.

אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.

 

נר החיים

הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",

והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.

"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.

ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.

אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

הטומאה היא היעדר החיים.

וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"

איתה, ורק איתה אני אראה חיים.

איתו, ורק איתו אני אראה חיים.

ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר. 

כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.

נתחזק בחיים.

בשלמות.

בשלום.

בבלעדיות.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים

 

רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*

 

רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.

רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.

תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.

לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.

לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.

להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.

להסתכל *לה* בעיניים

לשמח *אותה*

להצחיק אותה

לפלרטט איתה

לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום

לשלוח לה אימוג'ים אוהבים

לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?

לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.

 

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

 

-----------

 

"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך

והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.

תהיי האישה שלו, ורק שלו.

שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.

ראי חיים ואהבה יחד איתו

כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.

השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.

להביט בו בעיניים

לשמח אותו

לצחוק איתו

להעריך ולתמוך בו

לאהוב אותו.

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

אם מישהו רוצה גרסה מקוצרת פשוט אני..

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

 

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

 

(GPT)

תודה על הגירסה המקוצרתהעני ממעשאחרונה
איני יודעת מה לעשות?אורית יעל

ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.

בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.

הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.

הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.

הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל

בישלתי , גם בשביל אותו אדם.

בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.

עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.

התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.

אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.

חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי

ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".

היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים

אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.

היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.

ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.

אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.

אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת

אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה

אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...

כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.


 

מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה

ולגבי שם של  גרושה עדיף

אבל לחיות בנחת ובשלווה .

נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.

אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו 

הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה

 

 

יש פה כמה דבריםכל היופי

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו


אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.


הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.


השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?


האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.


מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.


בהצלחה יקרה!


וואו, כואבהסטורי
יותר מהכל, כואב שאינכם מצליחים לתקשר. בבסיס נשמע שבעלך אדם טוב עם רצון טוב, אבל בלי פרופורציות נכונות.


מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

ממש בשולי הדבריםפשוט אני..

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?


אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

ממש לא הדבר היחיד שמוזר בשרשור...לאחדשה
לא נשמע שזה רק חסדנעמי28

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.


הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

נשמע מוזר קיצונילביטהאחרונה
יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
אנשים לא אוהבים, בצדק, שניק חדש מתחיל לאסוף פרטים על ניקים.


מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטורי

מנסה להשיג.

 

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

מזל שלא שאלתעוד מעט פסחאחרונה

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.

למה השרשור הכלכלי שלי נמחק?חוזר
דיברת בצורה לא מכובדת, פנית לנשים בפרטיפשוט אני..

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

 

 

זה סיבה למחוק שרשור?שלג דאשתקד
מה?!?!חוזראחרונה
ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טובאחרונה

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

אולי יעניין אותך