"השגחה פרטית"

אני חושבת שזה יותר מתאים מ "צירוף מקרים..."

אתה מכיר את השיר ששר אברהם פריד על התולעת?

''התןלעת הקטנה שקעה לה בשינה..''

שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם גזרו עליו מלמעלה.

אני לא מכירה את השיטה של שפינוזה (אם כי שמעתי על המושג)

אך שמעתי לא מעט שיחות חסידות המדברות על כך  שכל דבר ביקום, אפילו הגשמי ביותר, הוא הצטמצמות של האלוקות.

השגחה = שמירה, 

זה מה שהתחלתי לכתוב לך בתגובה אחרת.

מושגח לפי מה שאני יודעת עד היום, הכוונה שמה שנעשה איתו נעשה במטרה כל שהיא ובכוונה. לא סתם.

וגם, לא תמיד כשעלה נושר זה אומר בהכרח שהוא ניזוק. אולי זה לטובתו כשהוא נושר? שהגיע זמנו? הוא נושר כדי לשרת מטרה מסויימת שבלעדיה הוא לא היה נושר.

ולזה טובה גדולה שיש טבע והשגחה. כי כשהאדם עושה טוב, אזי מנהיג אותו בהשגחה. וכשהוא אינו טוב, ואם היה מנהיג אותו בהשגחה - לא היה יכול להגיע לו שום טובה, אזי מניח אותו על הטבע, ויכול להיות שיהיה לו טובות על פי הטבע. ואם לא היה רק השגחה, היה אפשר שתתבטל ההשגחה לגמרי. כי כשהיה רואה יתברך, שאין האדם מתנהג כראוי, היה כועס, והיה מסיר ההשגחה לגמרי. אבל עכשו מניחו על פי הטבע, וכשהוא חוזר למוטב, משגיח עליו כנ"ל. ובאמת אין אנו יכולין להבין מהו טבע והשגחה. כי באמת גם הטבע היא השגחתו יתברך, וזה אי אפשר לאדם להבין שני דברים כאחד, דהינו הטבע שבאמת היא השגחתו יתברך: 

ליקוטי מוהר"ן תנינא יז

אם יש פחיתות/ חוסר עניין בעיסוק של הבורא בנבראים קטנים, אז מה ההבדל בין גלגל הירח לבין התולעת הקטנה?

שניהם בטלים ואפסיים מול האינסופיות הא-להית.

ואם לא, ובמקום שבו אתה מוצא גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענוותנותו אז זה נכון גם על התולעת הקטנה.

[אני חושב שזה גם לא נכון שזה רק ממאות השנים האחרונות, זכור לי מקורות קדומים יותר שראיתי, אוי אצליח למצוא אותם בהמשך].

שהדברים שקורים לו הם בדווקא. שאין נזקים 'סתם', אם לא ראוי שהוא יינזק.

השאלה ששאלתי, נכונה גם לגבי זה.

אבל כל דבר שקורה הוא ללא ספק השגחה פרטית.

צירוף מקרים מול כוונה מכוונת.

"כוונה מכוונת" בלשונם של המתדיינים פה נקראת השגחה פרטית.

אתה טוען שהמונח השגחה פרטית במקורו הוא שמירה, ולא כוונה מכוונת. אז זו הערה יפה שצריך לבדוק, אבל הדיון המרכזי פה הוא אחר.

יש את מה שהאדם בוחר, ויש את מה שקורה לו.

הדיון לא היה על מה שהאדם בוחר, אלא על מה שקורה לו.

שני אנשים ששמרו על בריאותם במידה שווה, אחד קיבל שפעת ואחד לא.

מבחינה טבעית, ע"פ כל הנתונים, לכל אחד מהם היה אותו סיכוי לקבל שפעת.

האם זה מקרה, או שיש סיבה אלוקית לכך.

נולד להורים תינוק, הוא קיבל הרכב גנטי מסויים, כי הוא קיבל כרומזומים מסויימים מהאבא, וכרומזומים מסויימים מהאמא.

הנתונים הגנטיים האלה, ישפיעו על התכונות שלו ומצבו הבריאותי.

באותה רמה של סבירות, הוא היה יכול לקבל את כרומזומים אחרים שנמצאים אצל ההורים שלו, ולהיות בעל הרכב גנטי שונה וכן תכונות ומצב בריאותי. האם זה מקרה או השגחה?

אדם שהקב"ה רצה שישאר כמה ימים במיטה (לא משנה מה הסיבה)

גרם לאותו אדם שנוהג לשמור על עצמו...הפעם הזאת לא לשמור והוא לא שם מעיל ביום חורף ו...

קיבל שפעת!!

הקב"ה עושה את הכל בטבע...איך אותו אדם לא יצא מהבית במשך כמה ימים? הוא יקבל שפעת

סיבה שלכאורה נראית לנו טבעית...

אבל הכללל בהשגחה שלו 

היסוד של השגחה הוא מה שכתוב במסילת ישרים בכלל חובת האדם בעולמו

שכל העולם נברא רק בשביל העולם הבא...  ממילא כל מה שקורה הוא כדי לקרב את האדם הפרטי

או את כלל ישראל לעבודתו... אין סיבה אחרת שיקרה משהו...

תראה מאמרי חז"ל 

"כי זה כל האדם...כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה" (לצדיק)

"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל"

אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל (יבמות סג)

מעשה של נחום איש גמזו שאמר "גם זו לטובה"  על שגנבו לו את הכסף

ועוד ועוד...

בשרשור הזה

"כוונה מכוונת" בלשונם של המתדיינים פה [ונראה לי שגם בלשון השגורה כיום בציבור] נקראת השגחה פרטית.

במשמעות הזו, גם נזק, שנעשה לעונש, או לצורך תועלת עתידית, הוא בהשגחה.

אפשר לבדוק מה המשמעות המקורית של הביטוי, וזה חשוב כשבאים ללמוד את דברי חכמי ישראל להבין באיזה משמעות כל אחד השתמש ביטוי הזה, אבל זה פחות משנה לדיון שלנו.

הם מתחילים בזה שיש מהלכים כלליים בעולם שהקב"ה משגיח עליהם ומהלכים מקריים שאין הקב"ה משגיח עליהם בפרט אלא רק כפונקציה של שאר החוקים הכלליים.

דוג' לדבר שהם חשבו אותו להנהגה אלוקית הוא סיבוב הירח, ודוג' לדבר שהם חשבו אותו ללא מושגח זו התולעת.

הדבר הכי כמו גם עלה נושר, הוא בהשגחה פרטית

הקב"ה נקרא "קורא הדורות" שהוא כבר יודע מה יהיה והוא ברא את זה

גם הרמב"ם מסכים עם זה כידוע לי..

כמו שאומר הרמב"ם בעיקר הראשון 

"אני מאמין שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים 

והוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים"

ככה שגם אם העלה נפל בדיוק בזמן הצפוי שהוא יפול

עדיין הבורא יתברך הוא שהפיל את העלה וזימן את אותו אדם שיראה את זה קורה.

ב. נכון שיש בחירה חופשית... ואף על פי כן זה רצון ה' שהוא יגיע לשם דווקא

וכידוע שהידיעה והבחירה הוא דבר שאי אפשר להבין.

ג. הכל זה רמזים להתקרב לקב"ה  ראה מסכת סוטה בהתחלה 

"הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין" הגמרא אומרת לך שלא סתם ראית את זה..

אבל זה מתחלק לדרגות 

לדרגתנו דיינו שנפסיק לעשות עבירות שאנחנו רואים מישהו אחר עושה (כמובא במסכת סוטה לעיל)

להבין רמזים מעלה שנושר זו לא דרגתנו...

אבל כשאתה מאמין שזה בהשגחה יש בזה תיקון לנשמתך אף על פי שלא הבנת מה זה מרמז

אני לא מאמין שאלוקים דואג לזה ששני שכנים יישבו "במקרה" אחד ליד השני במטוס בין ניו-יורק וקליפורניה רק כדי שיגידו "מגניב, איזה צירוף מקרים!!!". כנראה שזה באמת צירוף מקרים.

יש ניתוח מתמטי משעשע - נדמה לי שבספר "חרדת המספרים, בערות במתמטיקה ותוצאותיה" (ספר מומלץ...), על הסיכויים לצירופי מקרים שונים. הסיכויים הם בדרך כלל הרבה יותר גדולים ממה שנדמה לנו...

זה לא אומר שחלק מהדברים הם לא בהשגחה... אבל זה כבר דיון אחר.

ולא. דעתי היא שאין אפילו מקרה בודד אקראי אחד.

יובהר, מקרה, לדידי, הגדרתו: פעולה ללא תכלית.

את דעתו של הרמב"ם במו"נ (שצוטטה פה) מעולם לא הבנתי. יש לי השערות לגבי

שורשיה, אך הן יכולות ככל היותר להסביר את מניעיה של אותה דעה ולא אותה עצמה.

לענ"ד גישת החסידות שנתמכת בכמה מ"מ (דברי רש"י בחולין סג. וכן דברי המדרש הידועים

על הצייד, ועוד) הרבה יותר מניחה את הדעת, ומתיישבת יותר מבחינה לוגית.

לבלוע דג מסויים שמזומן לו.

ברור היא שגישה כזאת היא אנטיתזה לגישת הרמב"ם ששלל בתוקף השגחה פרטית

בבע"ח מלבד השגחה על המין.

כמובן שאין טעם הגון לחלק בין השגחה על ה'שלך' לבין השגחה על העלה בעץ.

אתה מצמצם מאוד את ההגדרה של השגחה כשמירה מנזק, ובזה אתה חוטא למושג.

גם אדם שניזוק, ניזוק בהשגחה, וזה לא פרדוקס אם תרחיב קצת את הגדרתך למושג.

השגחה פירושה יחס, דאגה, התעניינות, כוונה. וכאשר מצרפים לה את המילה "פרטית"

רצונינו לומר שיש יחס וכוונה פרטית על פרט כזה או אחר.

הרמב"ם התנגד לאמירה כזאת ביחס לכל מה שלא אנושי. מרש"י מוכח שחולק.

הוא כותב זאת בהקשר של "משפט" של הקב"ה.

הווי אומר שאין כאן טביעת טבע כללי של שרשרת המזון כאשר דימית לומר. אין כאן רק

גזירה כללית על דגי הים שיהוו מזון לשלכים, אלא מתוך כלל דגי הים ישנה גזירה פרטית

איזה דג סלומון ייאכל על ידי איזה שלך.

הפשט לא יופשט.

ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד

סוף פרשת בא

ואם יהיה כתוב עלה תשאל על קש. ואם יהיה כתוב קש תשאל על משהו אחר...

השגחה אין פירושו שמירה מנזקים דווקא

אתם מתווכחים אם הקב"ה שומר על עלה וכו'

וכתוב שה' דואג לכל דבר שהוא יצר/ברא אפילו לשיערות !! (הכי קטנות)

מה הדיון פה? אם ה' שומר ומשגיח על מה שהוא ברא? ברור!! ואין שום ספק בכך

הוא שומר ומשגיח והוא לא עושה שום דבר רע... כשנראה בעז"ה א התמונה השלמה אנחנו נבין שגל מה שהיה

גם הדברים שנראו לנו כדבר הכי רע שקרה לנו יתברר לנו כדבר הכי טוב שהיה יכול להיות באותו רגע

(מנסיון)

והיכן.

.

אדם מושגח שלא יקרה לו דבר רע.. תלוי בדרגתו הרוחנית עד כמה

או שהוא נמסר ליד הטבע (שיש בזה סוד)  שורה תחתונה הוא יותר חשוף לנזקים

אבל כל דבר שקורה אמור הוביל לכך שיתקרב האדם לקב"ה!  אין שום סיבה אחרת שיקרה משהו 

כי הקב"ה לא גננת ולא משעמם לו שסתם ישמור על קבוצת אנשים בלי סיבה

לגבי חיות\צמחים ונוסיף גם גוים... כיון שהעולם בעיקרון נברא בשביל ישראל

אז יתכן שעלה ינשור או חיה תסבול  בשביל יהודי שיתקרב לה' (שיהיה לו מה לאכול\שינצל מצרה שגם זה כלול) 

יש גם סיפורים בגמרא שגוי מת במקום יהודי.. "ואתן אדם תחתיך" נאמר על זה 

כך שאם עלה נושר או חיה סובלת זה לא אומר שאין עליה השגחה

מקווה שהסברתי טוב

אלא דבר שאינו מכוון לתכלית מצד דעת הפועל.

והקב"ה מינה הרבה פועלים שיפעלו בעולם.

וככל שהדעה פחות מכוונת לתכלית, ככה הפעולה עצמה פחות מכוונת לתכלית ויש לה פחות כוחות לפעול בעולם.

והרמב"ם מסביר בצורה מאוד יפה איך הכל מסתדר.

מקרה מצטרף למקרה אחר ויוצר מציאות חדשה.

לפילסוף עמוק במיוחד על כך שמראה הסתעפויות שונות של הנ"ל לכי לסרטי החזרה בזמן (כחזרה לעתיד וכו'...).

ספר שווה קריאה.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים.