

"השגחה פרטית"
אני חושבת שזה יותר מתאים מ "צירוף מקרים..."
אתה מכיר את השיר ששר אברהם פריד על התולעת?
''התןלעת הקטנה שקעה לה בשינה..''
שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם גזרו עליו מלמעלה.
אני לא מכירה את השיטה של שפינוזה (אם כי שמעתי על המושג)
אך שמעתי לא מעט שיחות חסידות המדברות על כך שכל דבר ביקום, אפילו הגשמי ביותר, הוא הצטמצמות של האלוקות.
השגחה = שמירה,
זה מה שהתחלתי לכתוב לך בתגובה אחרת.
מושגח לפי מה שאני יודעת עד היום, הכוונה שמה שנעשה איתו נעשה במטרה כל שהיא ובכוונה. לא סתם.
וגם, לא תמיד כשעלה נושר זה אומר בהכרח שהוא ניזוק. אולי זה לטובתו כשהוא נושר? שהגיע זמנו? הוא נושר כדי לשרת מטרה מסויימת שבלעדיה הוא לא היה נושר.
ולזה טובה גדולה שיש טבע והשגחה. כי כשהאדם עושה טוב, אזי מנהיג אותו בהשגחה. וכשהוא אינו טוב, ואם היה מנהיג אותו בהשגחה - לא היה יכול להגיע לו שום טובה, אזי מניח אותו על הטבע, ויכול להיות שיהיה לו טובות על פי הטבע. ואם לא היה רק השגחה, היה אפשר שתתבטל ההשגחה לגמרי. כי כשהיה רואה יתברך, שאין האדם מתנהג כראוי, היה כועס, והיה מסיר ההשגחה לגמרי. אבל עכשו מניחו על פי הטבע, וכשהוא חוזר למוטב, משגיח עליו כנ"ל. ובאמת אין אנו יכולין להבין מהו טבע והשגחה. כי באמת גם הטבע היא השגחתו יתברך, וזה אי אפשר לאדם להבין שני דברים כאחד, דהינו הטבע שבאמת היא השגחתו יתברך:
ליקוטי מוהר"ן תנינא יז
אם יש פחיתות/ חוסר עניין בעיסוק של הבורא בנבראים קטנים, אז מה ההבדל בין גלגל הירח לבין התולעת הקטנה?
שניהם בטלים ואפסיים מול האינסופיות הא-להית.
ואם לא, ובמקום שבו אתה מוצא גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענוותנותו אז זה נכון גם על התולעת הקטנה.
[אני חושב שזה גם לא נכון שזה רק ממאות השנים האחרונות, זכור לי מקורות קדומים יותר שראיתי, אוי אצליח למצוא אותם בהמשך].
שהדברים שקורים לו הם בדווקא. שאין נזקים 'סתם', אם לא ראוי שהוא יינזק.
השאלה ששאלתי, נכונה גם לגבי זה.
אבל כל דבר שקורה הוא ללא ספק השגחה פרטית.
צירוף מקרים מול כוונה מכוונת.
"כוונה מכוונת" בלשונם של המתדיינים פה נקראת השגחה פרטית.
אתה טוען שהמונח השגחה פרטית במקורו הוא שמירה, ולא כוונה מכוונת. אז זו הערה יפה שצריך לבדוק, אבל הדיון המרכזי פה הוא אחר.
יש את מה שהאדם בוחר, ויש את מה שקורה לו.
הדיון לא היה על מה שהאדם בוחר, אלא על מה שקורה לו.
שני אנשים ששמרו על בריאותם במידה שווה, אחד קיבל שפעת ואחד לא.
מבחינה טבעית, ע"פ כל הנתונים, לכל אחד מהם היה אותו סיכוי לקבל שפעת.
האם זה מקרה, או שיש סיבה אלוקית לכך.
נולד להורים תינוק, הוא קיבל הרכב גנטי מסויים, כי הוא קיבל כרומזומים מסויימים מהאבא, וכרומזומים מסויימים מהאמא.
הנתונים הגנטיים האלה, ישפיעו על התכונות שלו ומצבו הבריאותי.
באותה רמה של סבירות, הוא היה יכול לקבל את כרומזומים אחרים שנמצאים אצל ההורים שלו, ולהיות בעל הרכב גנטי שונה וכן תכונות ומצב בריאותי. האם זה מקרה או השגחה?
אדם שהקב"ה רצה שישאר כמה ימים במיטה (לא משנה מה הסיבה)
גרם לאותו אדם שנוהג לשמור על עצמו...הפעם הזאת לא לשמור והוא לא שם מעיל ביום חורף ו...
קיבל שפעת!!
הקב"ה עושה את הכל בטבע...איך אותו אדם לא יצא מהבית במשך כמה ימים? הוא יקבל שפעת
סיבה שלכאורה נראית לנו טבעית...
אבל הכללל בהשגחה שלו
היסוד של השגחה הוא מה שכתוב במסילת ישרים בכלל חובת האדם בעולמו
שכל העולם נברא רק בשביל העולם הבא... ממילא כל מה שקורה הוא כדי לקרב את האדם הפרטי
או את כלל ישראל לעבודתו... אין סיבה אחרת שיקרה משהו...
תראה מאמרי חז"ל
"כי זה כל האדם...כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה" (לצדיק)
"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל"
אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל (יבמות סג)
מעשה של נחום איש גמזו שאמר "גם זו לטובה" על שגנבו לו את הכסף
ועוד ועוד...
בשרשור הזה
"כוונה מכוונת" בלשונם של המתדיינים פה [ונראה לי שגם בלשון השגורה כיום בציבור] נקראת השגחה פרטית.
במשמעות הזו, גם נזק, שנעשה לעונש, או לצורך תועלת עתידית, הוא בהשגחה.
אפשר לבדוק מה המשמעות המקורית של הביטוי, וזה חשוב כשבאים ללמוד את דברי חכמי ישראל להבין באיזה משמעות כל אחד השתמש ביטוי הזה, אבל זה פחות משנה לדיון שלנו.
הם מתחילים בזה שיש מהלכים כלליים בעולם שהקב"ה משגיח עליהם ומהלכים מקריים שאין הקב"ה משגיח עליהם בפרט אלא רק כפונקציה של שאר החוקים הכלליים.
דוג' לדבר שהם חשבו אותו להנהגה אלוקית הוא סיבוב הירח, ודוג' לדבר שהם חשבו אותו ללא מושגח זו התולעת.
הדבר הכי כמו גם עלה נושר, הוא בהשגחה פרטית


הקב"ה נקרא "קורא הדורות" שהוא כבר יודע מה יהיה והוא ברא את זה
גם הרמב"ם מסכים עם זה כידוע לי..
כמו שאומר הרמב"ם בעיקר הראשון
"אני מאמין שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים
והוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים"
ככה שגם אם העלה נפל בדיוק בזמן הצפוי שהוא יפול
עדיין הבורא יתברך הוא שהפיל את העלה וזימן את אותו אדם שיראה את זה קורה.
ב. נכון שיש בחירה חופשית... ואף על פי כן זה רצון ה' שהוא יגיע לשם דווקא
וכידוע שהידיעה והבחירה הוא דבר שאי אפשר להבין.
ג. הכל זה רמזים להתקרב לקב"ה ראה מסכת סוטה בהתחלה
"הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין" הגמרא אומרת לך שלא סתם ראית את זה..
אבל זה מתחלק לדרגות
לדרגתנו דיינו שנפסיק לעשות עבירות שאנחנו רואים מישהו אחר עושה (כמובא במסכת סוטה לעיל)
להבין רמזים מעלה שנושר זו לא דרגתנו...
אבל כשאתה מאמין שזה בהשגחה יש בזה תיקון לנשמתך אף על פי שלא הבנת מה זה מרמז
אני לא מאמין שאלוקים דואג לזה ששני שכנים יישבו "במקרה" אחד ליד השני במטוס בין ניו-יורק וקליפורניה רק כדי שיגידו "מגניב, איזה צירוף מקרים!!!". כנראה שזה באמת צירוף מקרים.
יש ניתוח מתמטי משעשע - נדמה לי שבספר "חרדת המספרים, בערות במתמטיקה ותוצאותיה" (ספר מומלץ...), על הסיכויים לצירופי מקרים שונים. הסיכויים הם בדרך כלל הרבה יותר גדולים ממה שנדמה לנו...
זה לא אומר שחלק מהדברים הם לא בהשגחה... אבל זה כבר דיון אחר.
ולא. דעתי היא שאין אפילו מקרה בודד אקראי אחד.
יובהר, מקרה, לדידי, הגדרתו: פעולה ללא תכלית.
את דעתו של הרמב"ם במו"נ (שצוטטה פה) מעולם לא הבנתי. יש לי השערות לגבי
שורשיה, אך הן יכולות ככל היותר להסביר את מניעיה של אותה דעה ולא אותה עצמה.
לענ"ד גישת החסידות שנתמכת בכמה מ"מ (דברי רש"י בחולין סג. וכן דברי המדרש הידועים
על הצייד, ועוד) הרבה יותר מניחה את הדעת, ומתיישבת יותר מבחינה לוגית.
לבלוע דג מסויים שמזומן לו.
ברור היא שגישה כזאת היא אנטיתזה לגישת הרמב"ם ששלל בתוקף השגחה פרטית
בבע"ח מלבד השגחה על המין.
כמובן שאין טעם הגון לחלק בין השגחה על ה'שלך' לבין השגחה על העלה בעץ.
אתה מצמצם מאוד את ההגדרה של השגחה כשמירה מנזק, ובזה אתה חוטא למושג.
גם אדם שניזוק, ניזוק בהשגחה, וזה לא פרדוקס אם תרחיב קצת את הגדרתך למושג.
השגחה פירושה יחס, דאגה, התעניינות, כוונה. וכאשר מצרפים לה את המילה "פרטית"
רצונינו לומר שיש יחס וכוונה פרטית על פרט כזה או אחר.
הרמב"ם התנגד לאמירה כזאת ביחס לכל מה שלא אנושי. מרש"י מוכח שחולק.
הוא כותב זאת בהקשר של "משפט" של הקב"ה.
הווי אומר שאין כאן טביעת טבע כללי של שרשרת המזון כאשר דימית לומר. אין כאן רק
גזירה כללית על דגי הים שיהוו מזון לשלכים, אלא מתוך כלל דגי הים ישנה גזירה פרטית
איזה דג סלומון ייאכל על ידי איזה שלך.
הפשט לא יופשט.
ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד
סוף פרשת בא
ואם יהיה כתוב עלה תשאל על קש. ואם יהיה כתוב קש תשאל על משהו אחר...
השגחה אין פירושו שמירה מנזקים דווקא
אתם מתווכחים אם הקב"ה שומר על עלה וכו'
וכתוב שה' דואג לכל דבר שהוא יצר/ברא אפילו לשיערות !! (הכי קטנות)
מה הדיון פה? אם ה' שומר ומשגיח על מה שהוא ברא? ברור!! ואין שום ספק בכך
הוא שומר ומשגיח והוא לא עושה שום דבר רע... כשנראה בעז"ה א התמונה השלמה אנחנו נבין שגל מה שהיה
גם הדברים שנראו לנו כדבר הכי רע שקרה לנו יתברר לנו כדבר הכי טוב שהיה יכול להיות באותו רגע
(מנסיון)
והיכן.
.
אדם מושגח שלא יקרה לו דבר רע.. תלוי בדרגתו הרוחנית עד כמה
או שהוא נמסר ליד הטבע (שיש בזה סוד) שורה תחתונה הוא יותר חשוף לנזקים
אבל כל דבר שקורה אמור הוביל לכך שיתקרב האדם לקב"ה! אין שום סיבה אחרת שיקרה משהו
כי הקב"ה לא גננת ולא משעמם לו שסתם ישמור על קבוצת אנשים בלי סיבה
לגבי חיות\צמחים ונוסיף גם גוים... כיון שהעולם בעיקרון נברא בשביל ישראל
אז יתכן שעלה ינשור או חיה תסבול בשביל יהודי שיתקרב לה' (שיהיה לו מה לאכול\שינצל מצרה שגם זה כלול)
יש גם סיפורים בגמרא שגוי מת במקום יהודי.. "ואתן אדם תחתיך" נאמר על זה
כך שאם עלה נושר או חיה סובלת זה לא אומר שאין עליה השגחה
מקווה שהסברתי טוב
אלא דבר שאינו מכוון לתכלית מצד דעת הפועל.
והקב"ה מינה הרבה פועלים שיפעלו בעולם.
וככל שהדעה פחות מכוונת לתכלית, ככה הפעולה עצמה פחות מכוונת לתכלית ויש לה פחות כוחות לפעול בעולם.
והרמב"ם מסביר בצורה מאוד יפה איך הכל מסתדר.

מוטיבציה
ותן טלמקרה מצטרף למקרה אחר ויוצר מציאות חדשה.
לפילסוף עמוק במיוחד על כך שמראה הסתעפויות שונות של הנ"ל לכי לסרטי החזרה בזמן (כחזרה לעתיד וכו'...).
ספר שווה קריאה.
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץהייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
מה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןאחרונהמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים 
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.
מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...
היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.
אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.
צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה
מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?
מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..
איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!
אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.
שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.
הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.
4ne1