"השגחה פרטית"

אני חושבת שזה יותר מתאים מ "צירוף מקרים..."

אתה מכיר את השיר ששר אברהם פריד על התולעת?

''התןלעת הקטנה שקעה לה בשינה..''

שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם גזרו עליו מלמעלה.

אני לא מכירה את השיטה של שפינוזה (אם כי שמעתי על המושג)

אך שמעתי לא מעט שיחות חסידות המדברות על כך  שכל דבר ביקום, אפילו הגשמי ביותר, הוא הצטמצמות של האלוקות.

השגחה = שמירה, 

זה מה שהתחלתי לכתוב לך בתגובה אחרת.

מושגח לפי מה שאני יודעת עד היום, הכוונה שמה שנעשה איתו נעשה במטרה כל שהיא ובכוונה. לא סתם.

וגם, לא תמיד כשעלה נושר זה אומר בהכרח שהוא ניזוק. אולי זה לטובתו כשהוא נושר? שהגיע זמנו? הוא נושר כדי לשרת מטרה מסויימת שבלעדיה הוא לא היה נושר.

ולזה טובה גדולה שיש טבע והשגחה. כי כשהאדם עושה טוב, אזי מנהיג אותו בהשגחה. וכשהוא אינו טוב, ואם היה מנהיג אותו בהשגחה - לא היה יכול להגיע לו שום טובה, אזי מניח אותו על הטבע, ויכול להיות שיהיה לו טובות על פי הטבע. ואם לא היה רק השגחה, היה אפשר שתתבטל ההשגחה לגמרי. כי כשהיה רואה יתברך, שאין האדם מתנהג כראוי, היה כועס, והיה מסיר ההשגחה לגמרי. אבל עכשו מניחו על פי הטבע, וכשהוא חוזר למוטב, משגיח עליו כנ"ל. ובאמת אין אנו יכולין להבין מהו טבע והשגחה. כי באמת גם הטבע היא השגחתו יתברך, וזה אי אפשר לאדם להבין שני דברים כאחד, דהינו הטבע שבאמת היא השגחתו יתברך: 

ליקוטי מוהר"ן תנינא יז

אם יש פחיתות/ חוסר עניין בעיסוק של הבורא בנבראים קטנים, אז מה ההבדל בין גלגל הירח לבין התולעת הקטנה?

שניהם בטלים ואפסיים מול האינסופיות הא-להית.

ואם לא, ובמקום שבו אתה מוצא גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענוותנותו אז זה נכון גם על התולעת הקטנה.

[אני חושב שזה גם לא נכון שזה רק ממאות השנים האחרונות, זכור לי מקורות קדומים יותר שראיתי, אוי אצליח למצוא אותם בהמשך].

שהדברים שקורים לו הם בדווקא. שאין נזקים 'סתם', אם לא ראוי שהוא יינזק.

השאלה ששאלתי, נכונה גם לגבי זה.

אבל כל דבר שקורה הוא ללא ספק השגחה פרטית.

צירוף מקרים מול כוונה מכוונת.

"כוונה מכוונת" בלשונם של המתדיינים פה נקראת השגחה פרטית.

אתה טוען שהמונח השגחה פרטית במקורו הוא שמירה, ולא כוונה מכוונת. אז זו הערה יפה שצריך לבדוק, אבל הדיון המרכזי פה הוא אחר.

יש את מה שהאדם בוחר, ויש את מה שקורה לו.

הדיון לא היה על מה שהאדם בוחר, אלא על מה שקורה לו.

שני אנשים ששמרו על בריאותם במידה שווה, אחד קיבל שפעת ואחד לא.

מבחינה טבעית, ע"פ כל הנתונים, לכל אחד מהם היה אותו סיכוי לקבל שפעת.

האם זה מקרה, או שיש סיבה אלוקית לכך.

נולד להורים תינוק, הוא קיבל הרכב גנטי מסויים, כי הוא קיבל כרומזומים מסויימים מהאבא, וכרומזומים מסויימים מהאמא.

הנתונים הגנטיים האלה, ישפיעו על התכונות שלו ומצבו הבריאותי.

באותה רמה של סבירות, הוא היה יכול לקבל את כרומזומים אחרים שנמצאים אצל ההורים שלו, ולהיות בעל הרכב גנטי שונה וכן תכונות ומצב בריאותי. האם זה מקרה או השגחה?

אדם שהקב"ה רצה שישאר כמה ימים במיטה (לא משנה מה הסיבה)

גרם לאותו אדם שנוהג לשמור על עצמו...הפעם הזאת לא לשמור והוא לא שם מעיל ביום חורף ו...

קיבל שפעת!!

הקב"ה עושה את הכל בטבע...איך אותו אדם לא יצא מהבית במשך כמה ימים? הוא יקבל שפעת

סיבה שלכאורה נראית לנו טבעית...

אבל הכללל בהשגחה שלו 

היסוד של השגחה הוא מה שכתוב במסילת ישרים בכלל חובת האדם בעולמו

שכל העולם נברא רק בשביל העולם הבא...  ממילא כל מה שקורה הוא כדי לקרב את האדם הפרטי

או את כלל ישראל לעבודתו... אין סיבה אחרת שיקרה משהו...

תראה מאמרי חז"ל 

"כי זה כל האדם...כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה" (לצדיק)

"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל"

אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל (יבמות סג)

מעשה של נחום איש גמזו שאמר "גם זו לטובה"  על שגנבו לו את הכסף

ועוד ועוד...

בשרשור הזה

"כוונה מכוונת" בלשונם של המתדיינים פה [ונראה לי שגם בלשון השגורה כיום בציבור] נקראת השגחה פרטית.

במשמעות הזו, גם נזק, שנעשה לעונש, או לצורך תועלת עתידית, הוא בהשגחה.

אפשר לבדוק מה המשמעות המקורית של הביטוי, וזה חשוב כשבאים ללמוד את דברי חכמי ישראל להבין באיזה משמעות כל אחד השתמש ביטוי הזה, אבל זה פחות משנה לדיון שלנו.

הם מתחילים בזה שיש מהלכים כלליים בעולם שהקב"ה משגיח עליהם ומהלכים מקריים שאין הקב"ה משגיח עליהם בפרט אלא רק כפונקציה של שאר החוקים הכלליים.

דוג' לדבר שהם חשבו אותו להנהגה אלוקית הוא סיבוב הירח, ודוג' לדבר שהם חשבו אותו ללא מושגח זו התולעת.

הדבר הכי כמו גם עלה נושר, הוא בהשגחה פרטית

הקב"ה נקרא "קורא הדורות" שהוא כבר יודע מה יהיה והוא ברא את זה

גם הרמב"ם מסכים עם זה כידוע לי..

כמו שאומר הרמב"ם בעיקר הראשון 

"אני מאמין שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים 

והוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים"

ככה שגם אם העלה נפל בדיוק בזמן הצפוי שהוא יפול

עדיין הבורא יתברך הוא שהפיל את העלה וזימן את אותו אדם שיראה את זה קורה.

ב. נכון שיש בחירה חופשית... ואף על פי כן זה רצון ה' שהוא יגיע לשם דווקא

וכידוע שהידיעה והבחירה הוא דבר שאי אפשר להבין.

ג. הכל זה רמזים להתקרב לקב"ה  ראה מסכת סוטה בהתחלה 

"הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין" הגמרא אומרת לך שלא סתם ראית את זה..

אבל זה מתחלק לדרגות 

לדרגתנו דיינו שנפסיק לעשות עבירות שאנחנו רואים מישהו אחר עושה (כמובא במסכת סוטה לעיל)

להבין רמזים מעלה שנושר זו לא דרגתנו...

אבל כשאתה מאמין שזה בהשגחה יש בזה תיקון לנשמתך אף על פי שלא הבנת מה זה מרמז

אני לא מאמין שאלוקים דואג לזה ששני שכנים יישבו "במקרה" אחד ליד השני במטוס בין ניו-יורק וקליפורניה רק כדי שיגידו "מגניב, איזה צירוף מקרים!!!". כנראה שזה באמת צירוף מקרים.

יש ניתוח מתמטי משעשע - נדמה לי שבספר "חרדת המספרים, בערות במתמטיקה ותוצאותיה" (ספר מומלץ...), על הסיכויים לצירופי מקרים שונים. הסיכויים הם בדרך כלל הרבה יותר גדולים ממה שנדמה לנו...

זה לא אומר שחלק מהדברים הם לא בהשגחה... אבל זה כבר דיון אחר.

ולא. דעתי היא שאין אפילו מקרה בודד אקראי אחד.

יובהר, מקרה, לדידי, הגדרתו: פעולה ללא תכלית.

את דעתו של הרמב"ם במו"נ (שצוטטה פה) מעולם לא הבנתי. יש לי השערות לגבי

שורשיה, אך הן יכולות ככל היותר להסביר את מניעיה של אותה דעה ולא אותה עצמה.

לענ"ד גישת החסידות שנתמכת בכמה מ"מ (דברי רש"י בחולין סג. וכן דברי המדרש הידועים

על הצייד, ועוד) הרבה יותר מניחה את הדעת, ומתיישבת יותר מבחינה לוגית.

לבלוע דג מסויים שמזומן לו.

ברור היא שגישה כזאת היא אנטיתזה לגישת הרמב"ם ששלל בתוקף השגחה פרטית

בבע"ח מלבד השגחה על המין.

כמובן שאין טעם הגון לחלק בין השגחה על ה'שלך' לבין השגחה על העלה בעץ.

אתה מצמצם מאוד את ההגדרה של השגחה כשמירה מנזק, ובזה אתה חוטא למושג.

גם אדם שניזוק, ניזוק בהשגחה, וזה לא פרדוקס אם תרחיב קצת את הגדרתך למושג.

השגחה פירושה יחס, דאגה, התעניינות, כוונה. וכאשר מצרפים לה את המילה "פרטית"

רצונינו לומר שיש יחס וכוונה פרטית על פרט כזה או אחר.

הרמב"ם התנגד לאמירה כזאת ביחס לכל מה שלא אנושי. מרש"י מוכח שחולק.

הוא כותב זאת בהקשר של "משפט" של הקב"ה.

הווי אומר שאין כאן טביעת טבע כללי של שרשרת המזון כאשר דימית לומר. אין כאן רק

גזירה כללית על דגי הים שיהוו מזון לשלכים, אלא מתוך כלל דגי הים ישנה גזירה פרטית

איזה דג סלומון ייאכל על ידי איזה שלך.

הפשט לא יופשט.

ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד

סוף פרשת בא

ואם יהיה כתוב עלה תשאל על קש. ואם יהיה כתוב קש תשאל על משהו אחר...

השגחה אין פירושו שמירה מנזקים דווקא

אתם מתווכחים אם הקב"ה שומר על עלה וכו'

וכתוב שה' דואג לכל דבר שהוא יצר/ברא אפילו לשיערות !! (הכי קטנות)

מה הדיון פה? אם ה' שומר ומשגיח על מה שהוא ברא? ברור!! ואין שום ספק בכך

הוא שומר ומשגיח והוא לא עושה שום דבר רע... כשנראה בעז"ה א התמונה השלמה אנחנו נבין שגל מה שהיה

גם הדברים שנראו לנו כדבר הכי רע שקרה לנו יתברר לנו כדבר הכי טוב שהיה יכול להיות באותו רגע

(מנסיון)

והיכן.

.

אדם מושגח שלא יקרה לו דבר רע.. תלוי בדרגתו הרוחנית עד כמה

או שהוא נמסר ליד הטבע (שיש בזה סוד)  שורה תחתונה הוא יותר חשוף לנזקים

אבל כל דבר שקורה אמור הוביל לכך שיתקרב האדם לקב"ה!  אין שום סיבה אחרת שיקרה משהו 

כי הקב"ה לא גננת ולא משעמם לו שסתם ישמור על קבוצת אנשים בלי סיבה

לגבי חיות\צמחים ונוסיף גם גוים... כיון שהעולם בעיקרון נברא בשביל ישראל

אז יתכן שעלה ינשור או חיה תסבול  בשביל יהודי שיתקרב לה' (שיהיה לו מה לאכול\שינצל מצרה שגם זה כלול) 

יש גם סיפורים בגמרא שגוי מת במקום יהודי.. "ואתן אדם תחתיך" נאמר על זה 

כך שאם עלה נושר או חיה סובלת זה לא אומר שאין עליה השגחה

מקווה שהסברתי טוב

אלא דבר שאינו מכוון לתכלית מצד דעת הפועל.

והקב"ה מינה הרבה פועלים שיפעלו בעולם.

וככל שהדעה פחות מכוונת לתכלית, ככה הפעולה עצמה פחות מכוונת לתכלית ויש לה פחות כוחות לפעול בעולם.

והרמב"ם מסביר בצורה מאוד יפה איך הכל מסתדר.

מקרה מצטרף למקרה אחר ויוצר מציאות חדשה.

לפילסוף עמוק במיוחד על כך שמראה הסתעפויות שונות של הנ"ל לכי לסרטי החזרה בזמן (כחזרה לעתיד וכו'...).

ספר שווה קריאה.

את יכולה להרגיש. קודם כל.

אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה,  אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.

לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.

אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).

את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.

בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...

יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.

לא רוצה לפרט אבל מישהו מהמשפחה- שאני מאוד מאוד אוהב ורוצה קשר חי- לא כל כך קשור אליי בלשון המעטה, בשלב כלשהו פתאום קלטתי שמאז שהתחתן כשמגיע אלינו שבתות לא היה אומר לי שלום ישיר/נותן איזה חיבוק/ אפילו לא מיישיר מבט. לאחים אחרים כן.

אותו דבר כשהיה הולך, כואב לי מאוד. ברור לי שלא ממקום רע.

פתאום גם קלטתי שהמון דברים שאני עובר לאחרונה הוא אפילו לא מודע אליהם. אפילו ברמה הטכנית ובטח שלא בקטע ריגשי.

הוא גם מאוד מאוד מחובר למשפחה של הצד השני ומרגיש שם בבית (כל הכלות והחתנים שלהם זה ככה)..

אבל יש כמה דברים שדי ברורים לי לוידע למה אבל נראלי אין היגיון בלא להסכים עם זה.

כמובן הכל רק לדעתי והרגשתי..

א- לומשנה כמה הוא מרגיש טוב עם המשפחה של הצד השני, ברור שכמו שהוא חסר לי ככה אני חסר לו, אין תחליף למשפחה, אח או אחות, לכן, אם אנחנו מדברים על חוסר אמיתי, שהוא לא רק דמיון בראש שלי ברור שגם הצד השני סובל מהמציאות הזו ורוצה משהו אחר..

ב- בחיים בחיים אני לא אסכים עם אמירה של לא נורא תוותרי ותמשיכי ככה, סך הכל אין מריבות.. (לפעמים חוסר קשר כואב וקשה הרבה יותר ממריבה, וגם אם לא), ברגע שיש תביעה (דו צדדית, ושוב, כנראה שיש) לקשר עמוק, אם לא נרווה את זה, זה לעולם לא סתם 'יירגע'.. זה יעני תביעה בנפש שתישאר..

ג- אז לעצמי אני אומר.. קודם כל לא להתייאש מהקשר. ואז גם לא לכעוס על הצד השני.

ד- אולי לאט לאט לפתח איתה קשר. אבל ממש לאט בהדרגה, לשלוח הודעה, להגיד שלום. ומתישהו אפילו לדבר על עצם הניתוק. לצערי בשלב די עוד אין לי ניסיון..

בהצלחה ממש!

האמת, סורי אבל נחמד לדעת שיש עוד איתך בסירה..

פשוט הרגשתי הזדהות ממש חזקה עם המון פרטים שכתבת. וכמה תגובות, סליחה, אבל נראות לי ממש מוטעות שיובילו לעוד כאב וחיים פחות בריאים..

ממש מקווה להצלחתך

זה נראה כאילו תוצאה של מה שהיה בבית ההורים קודם.

זה מאד מוערך שאת מרגישה את החוסר ואת זה שצריך אחרת.

האם לדעתך אפשר לבנות קשר חדש?

את רוצה בזה?

נטחנו עד דק

לא באמת נשאר מה לכתוב עליהם

מישהו מנסה לגוון להיות יצירתי

שבוע טוב, חודש טוב

ברוך שובך 

א. לכן כתבתי 'כ'3. כי לא הייתי בטוח.

ב. אולי נכנסתי להצצה וכתיבת שתי הודעות, אבל לא 'ישבתי' פה שנים.

אגב, מי זה פ.א.?

משהו שמוכר מאז?

לפני 3 שנים

פורום שריטות ליליות | ערוץ 7

ז.א. שלא 'נפגשנו'. רק הצצת בכרטיסיה?

לא נורא, שלום עליכם..

נראה לי ממך הכרתי את המושג "לוח היום יום". זה הדבר הראשון שעולה לי(:

שמעתי על זה איפשהו מתישהו

אתה היית מהללאל פעם?

בפורום נשואות ובפורום הריון ולידה.

יש אותי ואת משה.

מרדכי בפורום אקטואליה.

ועוד כמה ארץ השוקולד וחסדי.

כמה עתיקים גם קופצים מידי פעם

אנשים כ''כ זקנים? כבר 'נשואות' ו'הריון ולידה'?

אריק מהדרום - זה היה השם שלך? לא זכור לי כ''כ.

האחרים יותר.

באמת נראה שהפורומים חיים רק בימי מגיפות וסגרים..

זקנה בשביל הריון ולידה ונשואות....

אני הכרתי אותך עוד כשהייתי בנוג"ה בניק אחר

היום אני בהו"ל

לא זקנה בכלל

שם משפחה בחתונה

היה דווקא אחרי הקורונה, ב- 2023, וכיום נמוך ממה שהיה לפני הקורונה.

זה קשור למאפיינים אחרים של טרנדים ברשתות חברתיות. 

דור צעיר, ממש צעירים ונוער כבר לא נכנסים לפרומים, כמעט שאין התחדשות...

המחשב חסום, אני לא רואה התמונה, זה רישום של כמות כניסות?

לא נכנסים לחיוב או לשלילה?

ז.א. עושים דברים יותר טובים או שכבר הולכים למקומות פחות טובים?..

ב. אריק חרבי גם לא זכור לי. לא יודע.

ג. תכל'ס בד''כ נשים מתחתנות יותר מוקדם מגברים, אולי לכן מרגיש לי 'מבוגר' מדי הפורומים האלה.

לפורומים של ערוץ 7 דרך google.  

גרף סטטיסטיקות לאורך 10 שנים, 1/1/2016 עד 1/5/2026. יצרתי באמצעות Google trends 

(משונה שנחסם לך .. אין שום דבר בעייתי מבחינת תוכן לא צנוע בגרף כזה. סהכ קו שעולה ויורד לפי תאריכים).  

לא נכנסים חדשים - ואני באמת לא יודע איפה הם … מהן האלטרנטיבות החלופיות שהם מעדיפים…

נשים חדשות כן מגיעות באופן רציף - סביב נושאים נשיים מובהקים שמתחילים להיות אקטואליים לנשים מהחתונה ואילך.

ובגלל האופי החברתי החם והמחבק, הסביבה החברתית הנעימה שנשים מוצאות בינהן, הפורומים הנשיים מאוד פעילים.  

מעלה השערה שהוא מציג תוצאות חיפוש בגוגל - ולא משקף גלישות ישירות לאתרים דרך דפדפן כרום של גוגל 

ליום ג' סיון

כשהסתפרו בימי הגבלה, קודם ערב חג השבועות, לא היתה רוח אאמו"ר [הרש"ב] נוחה מזה. [קולמוס הנפש: הכותב\אומר הוא הרבי הריי''צ]

המעיין בשיטת תוספות דיבור המתחיל "תורה" (שבת פ"ט א), יבין שחה"ש הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום כיפורים.

ליום ד' סיון

חג השבועות הוא זמן המוכשר לעשות הכל לטובת לימוד התורה והעבודה ביראת שמים, וכן להתעסק בתשובה בהנוגע לתורה באין מפריע משטן המקטרג. כדוגמת זמן התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום הכיפורים.