"השגחה פרטית"

אני חושבת שזה יותר מתאים מ "צירוף מקרים..."

אתה מכיר את השיר ששר אברהם פריד על התולעת?

''התןלעת הקטנה שקעה לה בשינה..''

שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם גזרו עליו מלמעלה.

אני לא מכירה את השיטה של שפינוזה (אם כי שמעתי על המושג)

אך שמעתי לא מעט שיחות חסידות המדברות על כך  שכל דבר ביקום, אפילו הגשמי ביותר, הוא הצטמצמות של האלוקות.

השגחה = שמירה, 

זה מה שהתחלתי לכתוב לך בתגובה אחרת.

מושגח לפי מה שאני יודעת עד היום, הכוונה שמה שנעשה איתו נעשה במטרה כל שהיא ובכוונה. לא סתם.

וגם, לא תמיד כשעלה נושר זה אומר בהכרח שהוא ניזוק. אולי זה לטובתו כשהוא נושר? שהגיע זמנו? הוא נושר כדי לשרת מטרה מסויימת שבלעדיה הוא לא היה נושר.

ולזה טובה גדולה שיש טבע והשגחה. כי כשהאדם עושה טוב, אזי מנהיג אותו בהשגחה. וכשהוא אינו טוב, ואם היה מנהיג אותו בהשגחה - לא היה יכול להגיע לו שום טובה, אזי מניח אותו על הטבע, ויכול להיות שיהיה לו טובות על פי הטבע. ואם לא היה רק השגחה, היה אפשר שתתבטל ההשגחה לגמרי. כי כשהיה רואה יתברך, שאין האדם מתנהג כראוי, היה כועס, והיה מסיר ההשגחה לגמרי. אבל עכשו מניחו על פי הטבע, וכשהוא חוזר למוטב, משגיח עליו כנ"ל. ובאמת אין אנו יכולין להבין מהו טבע והשגחה. כי באמת גם הטבע היא השגחתו יתברך, וזה אי אפשר לאדם להבין שני דברים כאחד, דהינו הטבע שבאמת היא השגחתו יתברך: 

ליקוטי מוהר"ן תנינא יז

אם יש פחיתות/ חוסר עניין בעיסוק של הבורא בנבראים קטנים, אז מה ההבדל בין גלגל הירח לבין התולעת הקטנה?

שניהם בטלים ואפסיים מול האינסופיות הא-להית.

ואם לא, ובמקום שבו אתה מוצא גדולתו של הקב"ה, שם אתה מוצא ענוותנותו אז זה נכון גם על התולעת הקטנה.

[אני חושב שזה גם לא נכון שזה רק ממאות השנים האחרונות, זכור לי מקורות קדומים יותר שראיתי, אוי אצליח למצוא אותם בהמשך].

שהדברים שקורים לו הם בדווקא. שאין נזקים 'סתם', אם לא ראוי שהוא יינזק.

השאלה ששאלתי, נכונה גם לגבי זה.

אבל כל דבר שקורה הוא ללא ספק השגחה פרטית.

צירוף מקרים מול כוונה מכוונת.

"כוונה מכוונת" בלשונם של המתדיינים פה נקראת השגחה פרטית.

אתה טוען שהמונח השגחה פרטית במקורו הוא שמירה, ולא כוונה מכוונת. אז זו הערה יפה שצריך לבדוק, אבל הדיון המרכזי פה הוא אחר.

יש את מה שהאדם בוחר, ויש את מה שקורה לו.

הדיון לא היה על מה שהאדם בוחר, אלא על מה שקורה לו.

שני אנשים ששמרו על בריאותם במידה שווה, אחד קיבל שפעת ואחד לא.

מבחינה טבעית, ע"פ כל הנתונים, לכל אחד מהם היה אותו סיכוי לקבל שפעת.

האם זה מקרה, או שיש סיבה אלוקית לכך.

נולד להורים תינוק, הוא קיבל הרכב גנטי מסויים, כי הוא קיבל כרומזומים מסויימים מהאבא, וכרומזומים מסויימים מהאמא.

הנתונים הגנטיים האלה, ישפיעו על התכונות שלו ומצבו הבריאותי.

באותה רמה של סבירות, הוא היה יכול לקבל את כרומזומים אחרים שנמצאים אצל ההורים שלו, ולהיות בעל הרכב גנטי שונה וכן תכונות ומצב בריאותי. האם זה מקרה או השגחה?

אדם שהקב"ה רצה שישאר כמה ימים במיטה (לא משנה מה הסיבה)

גרם לאותו אדם שנוהג לשמור על עצמו...הפעם הזאת לא לשמור והוא לא שם מעיל ביום חורף ו...

קיבל שפעת!!

הקב"ה עושה את הכל בטבע...איך אותו אדם לא יצא מהבית במשך כמה ימים? הוא יקבל שפעת

סיבה שלכאורה נראית לנו טבעית...

אבל הכללל בהשגחה שלו 

היסוד של השגחה הוא מה שכתוב במסילת ישרים בכלל חובת האדם בעולמו

שכל העולם נברא רק בשביל העולם הבא...  ממילא כל מה שקורה הוא כדי לקרב את האדם הפרטי

או את כלל ישראל לעבודתו... אין סיבה אחרת שיקרה משהו...

תראה מאמרי חז"ל 

"כי זה כל האדם...כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה" (לצדיק)

"אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל"

אפילו ספינות הבאות מגליא לאספמיא אינן מתברכות אלא בשביל ישראל (יבמות סג)

מעשה של נחום איש גמזו שאמר "גם זו לטובה"  על שגנבו לו את הכסף

ועוד ועוד...

בשרשור הזה

"כוונה מכוונת" בלשונם של המתדיינים פה [ונראה לי שגם בלשון השגורה כיום בציבור] נקראת השגחה פרטית.

במשמעות הזו, גם נזק, שנעשה לעונש, או לצורך תועלת עתידית, הוא בהשגחה.

אפשר לבדוק מה המשמעות המקורית של הביטוי, וזה חשוב כשבאים ללמוד את דברי חכמי ישראל להבין באיזה משמעות כל אחד השתמש ביטוי הזה, אבל זה פחות משנה לדיון שלנו.

הם מתחילים בזה שיש מהלכים כלליים בעולם שהקב"ה משגיח עליהם ומהלכים מקריים שאין הקב"ה משגיח עליהם בפרט אלא רק כפונקציה של שאר החוקים הכלליים.

דוג' לדבר שהם חשבו אותו להנהגה אלוקית הוא סיבוב הירח, ודוג' לדבר שהם חשבו אותו ללא מושגח זו התולעת.

הדבר הכי כמו גם עלה נושר, הוא בהשגחה פרטית

הקב"ה נקרא "קורא הדורות" שהוא כבר יודע מה יהיה והוא ברא את זה

גם הרמב"ם מסכים עם זה כידוע לי..

כמו שאומר הרמב"ם בעיקר הראשון 

"אני מאמין שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים 

והוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים"

ככה שגם אם העלה נפל בדיוק בזמן הצפוי שהוא יפול

עדיין הבורא יתברך הוא שהפיל את העלה וזימן את אותו אדם שיראה את זה קורה.

ב. נכון שיש בחירה חופשית... ואף על פי כן זה רצון ה' שהוא יגיע לשם דווקא

וכידוע שהידיעה והבחירה הוא דבר שאי אפשר להבין.

ג. הכל זה רמזים להתקרב לקב"ה  ראה מסכת סוטה בהתחלה 

"הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין" הגמרא אומרת לך שלא סתם ראית את זה..

אבל זה מתחלק לדרגות 

לדרגתנו דיינו שנפסיק לעשות עבירות שאנחנו רואים מישהו אחר עושה (כמובא במסכת סוטה לעיל)

להבין רמזים מעלה שנושר זו לא דרגתנו...

אבל כשאתה מאמין שזה בהשגחה יש בזה תיקון לנשמתך אף על פי שלא הבנת מה זה מרמז

אני לא מאמין שאלוקים דואג לזה ששני שכנים יישבו "במקרה" אחד ליד השני במטוס בין ניו-יורק וקליפורניה רק כדי שיגידו "מגניב, איזה צירוף מקרים!!!". כנראה שזה באמת צירוף מקרים.

יש ניתוח מתמטי משעשע - נדמה לי שבספר "חרדת המספרים, בערות במתמטיקה ותוצאותיה" (ספר מומלץ...), על הסיכויים לצירופי מקרים שונים. הסיכויים הם בדרך כלל הרבה יותר גדולים ממה שנדמה לנו...

זה לא אומר שחלק מהדברים הם לא בהשגחה... אבל זה כבר דיון אחר.

ולא. דעתי היא שאין אפילו מקרה בודד אקראי אחד.

יובהר, מקרה, לדידי, הגדרתו: פעולה ללא תכלית.

את דעתו של הרמב"ם במו"נ (שצוטטה פה) מעולם לא הבנתי. יש לי השערות לגבי

שורשיה, אך הן יכולות ככל היותר להסביר את מניעיה של אותה דעה ולא אותה עצמה.

לענ"ד גישת החסידות שנתמכת בכמה מ"מ (דברי רש"י בחולין סג. וכן דברי המדרש הידועים

על הצייד, ועוד) הרבה יותר מניחה את הדעת, ומתיישבת יותר מבחינה לוגית.

לבלוע דג מסויים שמזומן לו.

ברור היא שגישה כזאת היא אנטיתזה לגישת הרמב"ם ששלל בתוקף השגחה פרטית

בבע"ח מלבד השגחה על המין.

כמובן שאין טעם הגון לחלק בין השגחה על ה'שלך' לבין השגחה על העלה בעץ.

אתה מצמצם מאוד את ההגדרה של השגחה כשמירה מנזק, ובזה אתה חוטא למושג.

גם אדם שניזוק, ניזוק בהשגחה, וזה לא פרדוקס אם תרחיב קצת את הגדרתך למושג.

השגחה פירושה יחס, דאגה, התעניינות, כוונה. וכאשר מצרפים לה את המילה "פרטית"

רצונינו לומר שיש יחס וכוונה פרטית על פרט כזה או אחר.

הרמב"ם התנגד לאמירה כזאת ביחס לכל מה שלא אנושי. מרש"י מוכח שחולק.

הוא כותב זאת בהקשר של "משפט" של הקב"ה.

הווי אומר שאין כאן טביעת טבע כללי של שרשרת המזון כאשר דימית לומר. אין כאן רק

גזירה כללית על דגי הים שיהוו מזון לשלכים, אלא מתוך כלל דגי הים ישנה גזירה פרטית

איזה דג סלומון ייאכל על ידי איזה שלך.

הפשט לא יופשט.

ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם, בין ברבים בין ביחיד

סוף פרשת בא

ואם יהיה כתוב עלה תשאל על קש. ואם יהיה כתוב קש תשאל על משהו אחר...

השגחה אין פירושו שמירה מנזקים דווקא

אתם מתווכחים אם הקב"ה שומר על עלה וכו'

וכתוב שה' דואג לכל דבר שהוא יצר/ברא אפילו לשיערות !! (הכי קטנות)

מה הדיון פה? אם ה' שומר ומשגיח על מה שהוא ברא? ברור!! ואין שום ספק בכך

הוא שומר ומשגיח והוא לא עושה שום דבר רע... כשנראה בעז"ה א התמונה השלמה אנחנו נבין שגל מה שהיה

גם הדברים שנראו לנו כדבר הכי רע שקרה לנו יתברר לנו כדבר הכי טוב שהיה יכול להיות באותו רגע

(מנסיון)

והיכן.

.

אדם מושגח שלא יקרה לו דבר רע.. תלוי בדרגתו הרוחנית עד כמה

או שהוא נמסר ליד הטבע (שיש בזה סוד)  שורה תחתונה הוא יותר חשוף לנזקים

אבל כל דבר שקורה אמור הוביל לכך שיתקרב האדם לקב"ה!  אין שום סיבה אחרת שיקרה משהו 

כי הקב"ה לא גננת ולא משעמם לו שסתם ישמור על קבוצת אנשים בלי סיבה

לגבי חיות\צמחים ונוסיף גם גוים... כיון שהעולם בעיקרון נברא בשביל ישראל

אז יתכן שעלה ינשור או חיה תסבול  בשביל יהודי שיתקרב לה' (שיהיה לו מה לאכול\שינצל מצרה שגם זה כלול) 

יש גם סיפורים בגמרא שגוי מת במקום יהודי.. "ואתן אדם תחתיך" נאמר על זה 

כך שאם עלה נושר או חיה סובלת זה לא אומר שאין עליה השגחה

מקווה שהסברתי טוב

אלא דבר שאינו מכוון לתכלית מצד דעת הפועל.

והקב"ה מינה הרבה פועלים שיפעלו בעולם.

וככל שהדעה פחות מכוונת לתכלית, ככה הפעולה עצמה פחות מכוונת לתכלית ויש לה פחות כוחות לפעול בעולם.

והרמב"ם מסביר בצורה מאוד יפה איך הכל מסתדר.

מקרה מצטרף למקרה אחר ויוצר מציאות חדשה.

לפילסוף עמוק במיוחד על כך שמראה הסתעפויות שונות של הנ"ל לכי לסרטי החזרה בזמן (כחזרה לעתיד וכו'...).

ספר שווה קריאה.

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!