מכתב חשוב הבא מתוך כאב אמפתיה ורגישותמתעצמות מחדש

שלום לכל חברי הפורום.

אנו מספר בנות מהפורומים של ערוץ 7 והיום החלטנו שהגיעו מים עד נפש ואין מנוס מלהעלות את הדברים כאן לידיעתכם והלוואי וזה יועיל. ואפילו אם יהיו מיזה הרהורי תשובה אפילו לאדם אחד - זה היה שווה את כל הכאב הנפשי שהיה כרוך בלהעלאת וכתיבת דברים אישיים אלו.
מי שרוצה לקחת לצומת ליבו ולהפיק לקחים - מוזמן ואשריו ואשרי חלקו, ומי שלא - בבקשה שיחסוך בהקלדה מיותרת וישמור את הרשמים וההשגות שלו - לעצמו בלבד. תודה.

היינו פעילות בפורומים, ולכאורה כלפי חוץ הכל היה טוב נחמד ויפה. אבל לא. ממש ממש לא.
אנו כותבות כאן בכאב. בדמעות...

כן, גם אנחנו לצערנו ״זכינו״ להיות חלק מהסטטיסטיקה של נפגעות/ מוטרדות מינית.
הוטרדנו מינית באופן קשה מאוד. כאן - באתר...


הכל התחיל באופן סטנדרטי בפתיחת ניק. זה מעניין לשמוע עוד אנשים בסגנונות שונים, להחשף לדעות שונות, ומה גם, שלחברות גם יש ניק, אז למה לא בעצם? 

אנחנו טובות וחזקות, עם טוב לב, אנחנו דוסיות ״טרור״, שלא מדברות סתם עם בנים, בנות שמורות ששומרות על עצמן, מעריכות את גופן וחכמות, בלי עין הרע...

חשבנו שזה דבר רחוק מאיתנו כרחוק מזרח ממערב. אבל חווינו על בשרנו את דברי חז"ל "אין אפוטרופוס לעריות".

הכל התחיל בהודעות תמימות ורגילות עם ניקים גבריים מהאתר שבסך הכל רצו "לסייע ולעזור, לתת מילה טובה, לחזק"...
אם בהתחלה היינו ישר חותכות, עם הזמן נהייתה לנו ״התכהות״ בעניין, ופתאום גילינו שלדבר עם גבר באתר זה יכול להיות גם כיף ונחמד...

משפט פה, משפט שם - ופתאום אנחנו מוצאות את עצמנו במקום הזוי לחלוטין!
במקום שאנחנו לא רוצות להיות בו! 


אותם גברים שפלים פשוט ידעו במומחיות לנצל את הטוב לב והרגישות שלנו בצורה כל כך מתוחכמת ונוראית!!! לגרום לנו להגיע למקומות כל כך שפלים, כל כך מגעילים... מקומות שאנחנו לא רוצות להיות בהם!!! אבל אנחנו כבר שבויות... נמצאות עמוק בפנים. אנחנו לא יודעות איך לאכול את עצמנו. איך לאכול את המצב שלנו. לא מצליחות להכיל את עצמנו. אנחנו נגעלות. נגעלות מעצמנו. נגעלות מהכל. רוצות לעצור את זה. אבל לא יודעות איך לצאת מיזה! אנחנו כבר נמצאות עמוק בפנים, ואותם גברים ממשיכים לנצל אותנו עד תום, ללא כל רחמים... מנצלים את זה שאנחנו המומות ולא ממש מבינות מה קורה איתנו.
ולא רק זה, אלא שאותם מטרידים עוד האשימו אותנו כאילו אנחנו הבעייתיות, כאילו האשמה היא שלנו, שאנחנו אשמות בכל...
הם גם ניסו לגרום לנו לחשוב שזה טוב וכיף לנו למרות שבתוך תוכנו ידענו שזה כל כך רע בשבילנו...
אבל לא הצלחנו לעצור את זה! היצר הצליח למשוך גם אותנו.

לא פנינו למנהל האתר מכיוון שיש לנו רגשות אשם והלקאה עצמית שאולי אנחנו לא מספיק עצרנו את אותו אדם, אולי לא היינו מספיק אסרטיביות, וכו וכו....
בנוסף להטרדה המינית, לבילבול ולסבל הנפשי, גם אין לנו את האומץ לפנות למנהל האתר, כי אנחנו חוששות אולי שוב אותם אנשים ינצלו את התמימות שלנו בכדי לזרוק שוב את הכדור אלינו, לנער את האשמה מעליהם ולהוציא אותנו האשמות בסיפור, (למרות שכמובן אנחנו לא...)

 

מה שקורה זה - שאנחנו יוצאות קרחות משני הכיוונים - גם הוטרדנו מאד קשה, וגם אין לנו מה לעשות עם זה - אנחנו לא מעיזות לספר את זה או לדבר על זה עם אף אדם.


כל פעם כשאנחנו כמעט יוצאות מזה וחותכות את הקשר (חלק מהקשרים נשארו בגדר האתר/ פלאפון בלבד, וחלק לא) - אותם גברים מפעילים עלינו מניפולציות רגשיות, סוחטים את הרגש הנשי שלנו, מנסים לסחוט מאיתנו רחמים, צומת לב, ופשוט להתעלל ברגש שלנו על מנת שהקשר יימשך, ואח״כ עוד מאשימים אותנו בהמשך הקשר!!! 
אנחנו בתת מודע שלנו מודעות לזה שזו התעללות רגשית, מינית ונפשית, אבל במודע אנחנו לא מספיק אסרטיביות בשביל לעצור את זה בשלב הזה. כל פעם שאנחנו בטוחות שיצאנו מיזה, והנה - תיכף אנחנו מתנקות - אותם גברים מצליחים בתיחכום להחזיר אותנו לשם. מה גם, שעם הזמן הם מצליחים לשכנע אותנו שזה גם יהיה כיף וטוב לנו, ואנחנו קרועות בין הרצון הטבעי של האשה לרגש ולצומת לב מהגבר ובין ההבנה בשכל (שכמעט לא פעיל בשלב זה) שזה פשוט גרוע לנו!! הן לטווח הרחוק והן לטווח הקרוב.

 

אין לנו מספיק כוחות נפשיים וכח רצון לצאת מהביצה בה אנחנו נמצאות. והיצר הרע - מנצל את זה היטב...


אחרי אינספור ייסורים, אחרי שאנחנו מרגישות שכל כך התלכלכנו ונוצלנו, אנחנו בסיעתא דשמיא עצומה ("הבא להטהר מסייעין בידו") - מצליחות לפרק את הקשרים האלו. 
עובר פרק זמן, ואנחנו חושבות שזהו. העסק הזה מאחורינו כבר. 
אבל כאן זה לא נגמר. אנחנו אט אט חוזרות לעצמנו. לעצמיותינו. חוזרות להיות הבנות הנבונות שתמיד היינו. ואז - מתחילות לעכל מה היה ולחשוב על הדברים ממקום שכלי ולא רגשי ופשוט מזדעזעות ומתחלחלות!!!

סרטונים באינטרנט שמדברים על סיפורים של הטרדות מיניות - גורמים לנו לטלטלה קשה, הלקאה עצמית (״איך נתתי לזה לקרות??? איך לא עצרתי את זה בזמן???״ וכו וכו)

אנחנו, תודה לאל, בזכות הפיקחות שה' חנן אותנו, למרות כל המצב הנוראי הזה - לא נתנו לזה להגיע לדברים הכי גרועים, (ובוודאות חברותינו הגיעו למקומות הגרועים ביותר...) - וזה שלא הגענו למקומות הכי קשים - לא משנה את העובדה שאנחנו מרגישות שכבודנו נרמס, שכבודנו הושפל, שעשו מאיתנו צחוק, ראו בנו אובייקט מיני, ביזו את הגוף שלנו! השפילו אותנו לאין ערוך!!!

הצליחו באופן הזוי לגרום לנו לזרום עם דברים שלא באמת רצינו, לדבר על דברים שלא חפצנו בהם, חדרו לנו לפרטיות, רמסו את כבודנו וגופנו. עשו מאיתנו אובייקט מיני, והשתמשו בנו כמו כלי משחק עם מניפולציות רגשיות. ממש שיחקו לנו ברגש באכזריות. הם ידעו שנשים זה עם של רגש והם פשוט ניצלו את זה לרעתנו על מנת להשיג מה שהם רוצים ולא היה אכפת להם בכלל שזה פוגע בנו! הם לא ראו בעיניים!! כנראה התאווה העבירה אותם על דעתם...

אתמול אחת מאיתנו ראתה ביוטיוב משהו בנושא הטרדות מיניות באינטרנט, שפשוט גרם לה לזעזוע לא נורמלי, לרעידות ולבכי מטורף ולא נשלט, ולהבין עד כמה היא הייתה מילימטרים ספורים מנפילה עצומה שמי יודע איך קמים ממנה. 

פתאום היא קלטה מה יכול היה לקרות אם היא הייתה קצת פחות חזקה וחכמה, או במצב ריגשי יותר קשה. ואנחנו בנות מאוד חזקות, מאוד עומדות על שלנו, לא נותנות לבנים להסתלבט עלינו. אבל כן. לא סתם אלוקים אמר ש״אין אפוטרופוס לעריות״.


אם אלוקים אמר הוא יודע למה!


אנחנו בטוחות שיש עוד הרבה הרבה בנות כמונו שעברו פגיעות והטרדות מיניות כאן באתר ופשוט סותמות את הפה ומפחדות לדווח, בגלל העניין של ההלקאה העצמית ש״אולי אני אשמה בזה שלא הייתי מספיק אסרטיבית/ בזה שלא ידעתי לעצור את זה״ וכו וכו

אתמול החלטנו פה אחד שכל עוד יש ביכולתנו להגיד או לעשות משהו בעניין - לא נשקוט. 

חשבנו שברשת חברתית דתית לא יכולים לקרות מקרים כמו ברשתות חילוניות... ונוכחנו שטעינו. ובגדול.

עד כמה שאנחנו דוסיות, חזקות בדת, לא מדברות שלא לצורך עם גברים, מעריכות את הגוף שלנו וכו, גם אנחנו נפלנו בזה.


במחילה מכל זוגות הפורום שכאן - אבל ״בשביל כוס חלב לא קונים פרה שלמה״... 
בשביל אולי שידוך או שניים, או אפילו [נפרגן...] עשרות זוגות שיכולים לצאת מכאן - זה לא שווה את ההרס הנפשי של כל אותן נפגעות שאפילו לא מעיזות לספר למישהו על זה.

ויכול לבוא מישהו עכשיו ולומר - השירשור הזה הוא סתם שקר והכפשה וזה נכתב על ידי מישהו שרוצה לפגוע בערוץ 7 וכו וכו.
בסדר, מי שרוצה לטעון ככה ובעצם לשקר את עצמו ולהצדיק את מעשיו - שיערב לו. אנחנו לא מתכוונות לשכנע כאן אנשים שאמת בפינו. כי דברי אמת ניכרים. מי שרוצה ללמוד לקחים - ת׳פדאל. מי שלא - בעיה שלו.


בנות אהובות!

 

אנחנו קוראות לכן להיזהר! פשוט להזהר! 
אנחנו לא חשבנו שיש בעיה, פתחנו ניק כדי להחכים ולהתעניין, ותראנה לאן הגענו! 

בבקשה מכן - אל תגרמו לתסריט שהיה לנו - לקרות גם לכן. אנחנו ממש מבקשות מכן!
אתן לא מתארות לעצמכן איזה ייסורים מטורפים אנחנו עוברות בתקופה האחרונה בגלל זה! 


מי יודע אם נצליח עכשיו ליצור קשרים נורמלים עם גברים... אנחנו רובנו בגיל של חתונה, ומי אמר שמה שעברנו לא עלול להפריע לנו בבניית זוגיות ואמון בגבר, בלהאמין שהוא אוהב אותנו ואת האישיות שלנו ולא רק רואה בנו אובייקט מיני??


ולבנות שנמצאות בסיטואיות דומות, אנו רוצות להגיד - יקירות, עכשיו שאתן בתוך זה נדמה לכן שזה עונג והנאה, שממלאים את הצורך הכל כך קריטי שלכן לקשר, להערכה, לאהבה. אבל כמה שזה חיצוני! בסוף תגלינה שכל זה היה קליפה, דמיון, וכשזה יסתיים - החור רק יגדל, ואיתו תחושות של דיכאון, אכזבה וחיסרון ענק, שיותר ויותר יגדל.
אתן לא יודעות כמה אתן שוות! מה הערך שלכן!! מה ערך הנשמה הטהורה שלכן ושל גופכן! תראו איך ספר תורה מוצנע, כמה כבוד ויראה יש כלפיו, מכוסה בכיסויים ומטפחות.
כשתתחברו לכל הטוב האנסופי שלכן, למתיקות, לטוהר, תתחברו לה׳ באמת, תחושו אותו, תרגישו אותו - קרוב קרוב, כשתעלו בדרגה הרוחנית ולו מעט, תבינו כמה המקום הזה שהייתן בו לא היה שייך לכן, למהות שלכן, כמה הוא האפיל על הנשמה הטהורה שלכן, יצר עוד חיץ בינכן לה׳, ואפילו תגעלו מהמקום הזה. תבינו, זה לטובתכן יקרות! 


ולבנים הישרים והצדיקים שבאתר - אנחנו יודעות שאין לכם נגיעה בדבר, ולא אליכם מופנית האשמה, חלילה.
אנחנו מספרות מה אנחנו עברנו כאן עם המון ניקים מהאתר.

ו-בבקשה מכם! אנחנו גם ככה מאוד פגועות ובמצב לא פשוט בגלל מה שקרה. 
אנחנו מבקשות להמנע מתגובות חסרות רגישות/ טאקט, או תגובות מאשימות.
זה מספיק כואב לנו והפצע עדיין פתוח... אל תזרו עליו מלח.


ומכל החכמים שרוצים להגיד לנו שזה אשמתנו בלבד ובידיים שלנו וכו וכו - אנו רוצות להזכיר שהקב״ה אוסר עלינו להכניס את עצמנו לניסיונות סתם. קל לשאול "בשביל זה יש לכן מוח, למה לא השתמשתן בו?..." 

אולי כי חוץ ממוח אנחנו מורכבות מעוד דברים כגון מצפון, רגש... וחוץ מזה תהיו מודעים לזה שלא לכולן יש מוח...

אנחנו לא האמנו שנגיע למקום הזה, ונפלנו. אבל חזקק.. לא עמדנו בניסיון.
 
בשורות טובות.
 
יישר כח על האומץ..ד.

ועל הרצון לסייע לאחרות/ים, ע"י תיאור בהיר, וגם מצער, של ה"תהליך" של ההיסחפות הזאת.

 

אכן, צריך זהירות רצינית.

 

אמנם, נכון שיצאו מכאן גם שידוכים, אבל גם קלקלות.

 

אשר על כן, ככלל באמת כדאי להימנע מסתם "פטפוטים" בשיחא"ש. אם יש איזו שאלה עניינית, מקומית, עדיף במסר - ולשים לב שלא ממשיכים להיסחף בלי שבעצם באמת יש לכך מטרה רצינית.

 

גם אם רוצים להתענין ברצינות, אפשר בתוך זמן קצר לראות אם יש כיוון מתאים, ואז ככל שידוך, מבררים ע"י מכרים (כשבאינטרנט, זה עוד יותר חשוב) וכו'.

 

וגם חשוב שבנות תהיינה ערניות ל"סימנים" מעין אלו שהוזכרו:
א. מניפולציות רגשיות, בפרט כשזה לא היכרות ממוקדת בירור-לנישואין.

ב. דיבורים גסים, לנתק באותה שניה, בלי התנצלויות והבעת תמיהה/הטפת מוסר..

ג. גם אם כבר יש שיחא"ש, לא לתת מספר טלפון, וואטסאט, דוא"ל וכו'. לא להסכים להעברת שיחה "החוצה", כל זמן שלא מדובר במישהו שאכן יודעים בוודאות שהמטרה רצינית ומכירים מי האדם.

שוב, יישר כח לבנות שאזרו אומץ, ועל אף שלקחו גם על עצמן אחריות לחלק מה"היתפתות", התנערו מהדברים וראו לנכון להזהיר אחרות מליפול בפח החמור הזה.

אשריכן.נקודה טובה
תומכת בכן ממש! כל הכבוד על ההעלאה למודעות. אין לכן מושג כמה זה שווה ערך אם למישי/ו אחד/ת זה יזיז משו בלב.

אתן אדירות.

אני באמת באמת באמת מעריכה ואתן פשוט אדירות על האומץ לכתוב את זה.

שה' ישלח לכן ולכולם שפע של כוח והתעלות במהרה!
ה' ישמור, מפחיד .אנונימית1111
תודה רבה לכן שהעליתן למודעות.
מזדהה ממש פצלש למען שמו
ואפשר לשאול איך ידעתן אחת על השניה?
חשבתי שזה רק אני
לצערנו,ד.

זו לא רק את - 

 

וגם לא רק הן..

מה, זה כזה נפוץ?אין אפשרות להרתיע את הנבלות האלה?אנונימית1111
א. יש, ע"י הודעה כזו..ד.

ב. איך ההודעה החשובה הזו הגיעה פתאום ל"תחתית" העמוד" כשלפניה תגובות מוקדמות בהרבה ממנה?...

וכי למישהו יש ענין שבנות לא תיזהרנה?!

אולי נפרסם כאן אותם?מדרגות נעות
ומבינה ממש מה שכתבו במכתב. ב"ה לא הגיע למה שכתבו. אבל בהחלט כל מיני פניות מוזרות בשעות מאוחרות ואפילו יש ניק של בת שניסה לדבר איתי על דברים לא לעניין.אז גם מניקים של בנות צריכים להיזהר. וחוץ מזה מה נעשה? זה באמת מזעזע ועצוב שבנות שכל כך שומרות.על עצמם, נפגעות בצורה עוקפת שכזו. ובאמת מוזר שזה הגיע לסוף הדף.. האם
מסכימה עם כל מילהאחת פשוטה
כבר וותיקה בפורום, אבל פתחתי ניק חדש במיוחד, מכיון שהיה לי חשוב להגיב על מכתב זה.

לצערי אני מכירה מקרוב את התופעה והיא רבת הקפים בממדים עצומים.
נכנסתי לאתר פעם ראשונה לפני בערך שנה בעקבות חברה שהמליצה, כדי "לעשות השתדלות" במציאת אבדתי.. הייתי תמימה כ"כ שכשגבר התחיל להתכתב איתי חשבתי שהוא התלהב ממני -מאיזה תגובה יפה שכתבתי או מפרטים שסיפרתי על עצמי. אבל מהר מאוד הבנתי שמספיק שתגידי שאת בת 20 ומחפשת להכיר וזה מספיק בשביל שיעוטו עליך איזה עשר בנים ויתחילו אותך. בלי בסיס נורמלי. בלי ידע מקדים. סתם כך -כי את בחורה צעירה ותמימה.. ו-וואלה זה פוגע.

היו בנים שהתחלנו להתכתב בשיחה אישית אז באיזשהו שלב עברנו כבר למייל, כי" יותר נח ", ומיפה בשנייה זה עבר לפל' ואפילו לפגישות. (ב"ה לא קרה לי כלום פיזית ,אבל זה בקלות היה יכול להגיע לפגיעה כזאת)
היו פעמים שזה לא הגיע לפגישה אבל בעוד שאנחנו מתכתבים על הנושא הכי תמים שיש, הוא מעלה נושאים גסים , כאילו בדרך אגב, כאילו "בטעות"
ולא תאמינו - היה אחת שהתכתבה איתי תקופה, ושאלה אותי שאלות אינטימיות ביותר-בתור שיחה נשית. ואח"כ כשהשיחה עברה למייל גיליתי שזה היה בכלל גבר שחיפש לו ריגושים.. ל"ע.

אז כיום ב"ה אני לא מתכתבת בשיחות אישיות בכלל, אבל עדיין קוראת בו בערך פעמים ביום .. שזה גם נושא בפני עצמו (ההתמכרות) אבל זה כבר לא הנושא עסקינן.

ישר כח שפתחתם את הנושא. עצם המודעות מועילה. חיזקו ואימצו. חיבוק גדול

matziaa lo laavor lemail...יפה זה לא סיבה
wawuuu... col acavod lachen al atvuna veanisuch acolechיפה זה לא סיבה
תודה על השיתוף!פיגי
נושא ככ חשוב שחייב שכולם יהיו מודעים לו.
בעזרת ה' תצליחו להתגבר ולהתעלות מהמצב הזה.
אתן חזקות ומהממות ומה שעברתן לא משאיר עליכן כתם.
ולרגע אל תחשבו כך..
תודה על השיתוף והרצון לחזק אחרים!
פצלשית222

מעריכה את האומץ והכנות

ושלא תתנו לרגשות האשמה להפיל אתכן

אתן נשמות טהורות

בנות של מלך

 

ולכל שאר יושבות הפורוםאישה

באמת צריך להיזהר

ובמיוחד לדעת להציב גבולות

לחשוב פעמיים לפני שמוסרים מספר פלאפון או כתובת מייל

לחשוב 10 פעמים לפני שקובעים פגישהעצור

(חובה לעשות לפני זה בירור טלפוני!!)

 

ואתם יודעות מה?

לחשוב פעמיים גם לפני שחושפים פרטים אישיים מדי\אינטימיים בשיחה אישית

כמה שזאת נראית שיחה תמימה

וזה אפילו לא מילים..זה רק מקלדתמחשב

גם מילים כתובות יכולות לפגוע

תתפלאובוכה

 

שלא תבינו אותי לא נכון

לא צריך לחטוף התקף לב

בכל פעם שבן פותח שיחה אישיתהמום

לא צריך לחיות בפרנויות

רק להציב כמה כללי ברזל

שיגנו עליכם

ובנימה אופטימית זו..

לילה טוב

 

 

וואוריבוזום

שמעתי שהיו דברים... לא באמת הבנתי במה מדובר ועד כמה זה נורא עד שקראתי את ההודעה הזו. לכן נראה לי חשוב שזה יוקפץ. יישר כח.

אל הר המוריה
קוראת ובוכה
קשה לי לשמוע שבנות עוברות דברים קשים כאלה!!
יהי רצון שה' ישלח לכן מרפא ונחמה, ותזכו להקים בית נאמן בישראל בעיות ובזמנו, כי מגיע לכן לזכות בהכי טוב שיש בעולם.
בשורות טובות!!
זה די פשוט:פצלש ממש

א. מי שפוגע במישהו אחר - זה דבר נורא וגרוע.

 

ב. כל אדם ואישה צריכים להיות אחראים לגורלם ולדעת שלפני הכל הם אחראים לשלוט בקשרים שהם יוצרים. במקרה שהם  נכנסים במודע לקשר, הם צריכים להיות עם יד על הדופק ולדעת שבכל שלב ניתן לעצור ולחסום, ולקבוע שיותר אין קשר.

 

ג. במקרה שיש קשר כלשהו וזה שממול אפילו רק מתחיל בדבר לא ראוי - לא צריך יותר מידי פילפולים. אנחנו לא בלימוד גמרא - כתב לא ראוי? ביי ביי. כן, גם בנות יכולות לעשות את זה ולא משנה כמה רגש יש להן. יש לכן רגש תשמרו אותו לבעל שלכן, ותשמרו אותו למי שראוי לרגש הזה - מי שמתייחס לא ראוי - ישר תחסמו.

 

ד. יש אנשים באתר שהם אלו שממונים על טיפול בהטרדות - קוראים להם המנהלים. הם אלו שצריכים להיות מודעים ראשונים לכל בעיה כזאת, ולדעתי פנייה צריכה להיות קודם כל אליהם ולא ישירות על גבי הפורום, זה לא ראוי. (בנוסף: יש בהחלט צורך להוכיח שהיה משהו לא ראוי. אל תצפו שיחסמו ניק באופן מוחלט רק כי "אמרנו שהוא ניק לא טוב". אלא עמדו מאחורי התלונה וספקו קטע תכתובת שמוכיח שהוא באמת זה שאשם, ואז תראו איך המנהלים/ות יעזרו במהירות ממש...)

 

ה. כל פגיעה כזאת או אחרת שלא נוצרת על גבי האתר אלא בפלטפורמה אחרת שרק נגררה מהאתר - עם כל הכאב, זה לא באחריות מנהלי האתר, והם לא אשמים בכך שאתם מעבירים הלאה פרטים אישיים. צריך לשלוט ביצר הסקרנות והרצון   לקשר... בכל מקרה מי שאחראי לטיפול בהטרדות במקומות אחרים זה כמובן המשטרה. באתר, אם דיברו אליכם מילולית לא ראוי/שלחו תמונות לא ראויות/ניסו לפתות אתכן לעשות משהו לא ראוי - אז ניתן כמובן לפנות ישר למשטרה אבל ניתן גם לפנות למנהלים/מנהלות - והם פועלים בדרך כלל מאוד מהר, ופותרים את הבעיה!

 

ו. צריך לזכור שרוב מוחלט של הגולשים באתר הם גולשים ראויים ומתוקים וממש אבל ממש לא מטרידים. אז יש כמה מטרידים, נכון - אבל בכל מקום בעולם, באינטרנט או במציאות - יש מטרידים. לא צריך בגלל זה להיכנס לפאניקה מוחלטת מכולם...

 

ז. באופן כללי קשר יותר מידי "רגשי" בין בנים לבנות, לא ראוי...

 

ח. כמובן שלא יובן לא נכון - יש גם בנות שמטרידות בנים, כן, גם באתר... וכל הדברים שנכתבו מעלה נכונים לשני המינים גם בתור מטרידים/ות וגם בתור מוטרדים/ות.

 

ט. לשמור על כללי הזהירות באינטרנט, לא נותנים סתם ככה מספר פלאפון לוואטסאפ/שיחות, לא נותנים כתובת מייל, לפחות לא ראשית (תמיד ניתן לפתוח משנית לצורך דברים כאלו) והכי הכי, לא נותנים כתובת מגורים/שם מלא... אה, כן- וגם כדאי לנסות להפעיל חוק דתיים שלובים. עובד פעמים רבות ועוזר להירגע מחששות למיניהם.

 

י. כל טוב ויהי רצון שהסדר יישמר.

לגבי ד ו-ה..ד.

בוודאי שלא שייך לחסום מישהו, רק כי "מישהו אמר" - ובוודאי שאם רוצים לעשות דבר כזה, צריך לפנות למי שממונה על כך, עם ראיה ממשית.

 

אבל אני לא ראיתי בהודעה שלהן משהו שקשור לכך.

הן לא התלוננו על "הנהלה" וגם לא על פרסמו מישהו ספציפי שהציק. גם הסבירו את הבושה שהיתה להן "להתלונן". זה ענין שבהרגשה.

הן כתבו מנסיונן המצער, ולא חסכו ביקורת מעצמן, ואזרו אומץ להזהיר גם אחרות, מתהליך שאינן מודעות אליו. יש לשבח על כך.

nachon. veaemet sheaodaa azot machshidaיפה זה לא סיבה
ci hi lo kshura lanose. aval olay ani toaa
את טועה. ההודעה בהחלט קשורה.פצלש ממש

ההודעה הפותחת דיברה על פגיעות, על בנים-בנות באתר ועל ניצול  - על בסיס זה כתבתי את כל הסעיפים שכתבתי ועל בסיס ההיכרות שלי עם האתר.

 

מי שרוצה שיקבל ומי שלא רוצה שלא יקבל, אני כתבתי את מה שאני מאמין בו, ואת מה שנראה לי פשוט ביותר...

aa o.k. az slicha... cacha ergashti aval lo 100%יפה זה לא סיבה
aa o.k. az slicha... cacha ergashti aval lo 100%יפה זה לא סיבה
ויש להוסיף,ד.אחרונה

לגבי "ב" ו"ג",

 

שזה קל להגיד, ונכון עקרונית שכך צריך להיות. אבל במציאות אכן בנות נסחפות לעיתים למערבולת שעד שהן תופסות היכן הן, זה כבר לא כ"כ פשוט "לחסום". קל להגיד - אני נתקלתי גם בבנים שלא ידעו לעשות את זה כשנסחפו.

 

לכן, חשוב מאד בדיוק לפרסם הודעה כזו, כדי שבנות - שמכירות את האופי של עצמן - תדענה לשמור מרחק מראש. לא סתם נאמר בתורה  "כי יפתה".. למה היא מתפתה? שתחסום...  אז צריך שמירת מרחק מראש.

 

כמו כן, אם הכוונה גם למכתב זה ש"לא ראוי" לפרסמו לפני פניה למנהלים, זו ממש איוולת. המכתב הזה אינו תלונה ספציפית, אלא התרעה לבנות. אף פניה למנהלים, ספציפית על מישהו, לא היתה עושה את הפעולה שלו. ועליו עצמו, אין כל סיבה לפנות קודם.

חשוב מאוד. כל הכבוד.אלעזר300


נשמע לי כמו איזה קמפייןיוני
אני גולש בפורום הזה ובכלל בפורומים של הערוץ כבר המון זמן
וכן, יש דיבורים על זה
וכן, גם אני הוטרדתי באישי (=ניקית ותיקה שניסתה לגרור את השיחה למקומות לא ראויים)
אבל בשנה האחרונה היו כמה שרשורים על זה ואפילו סקר "האם הוטרדת" או משהו כזה ואנשים הגיבו ושיתפו...

מוזר לי פתאום שכותבת אנונימית ("כותבות") פותחת שרשור כזה ופתאום צצות אחת אחרי השניה כמה וכמה ניקיות חדשות שמזדהות בתור פצלשיות עם סיפורי הטרדות..


לא, אני לא אומר שאין הטרדות בערוץ
כן, זה קיים!
אבל לא בצורה כזאת.. רוב גולשי הפורום הינם אנשים טובים וניקים לעניין וטרולים או אנשים אחרים שמנצלים את הרשת החברתית בשביל להטריד בנות- הם לא גולשים קבועים בפורום שלנו!
אז אל תתכתבו עם ניקים חדשים או לא מוכרים ובכלל ברגע שהשיחה גולשת למקום שלא בא לכם פשוט תחסמו אותה ותפנו למנהלים.


אם יש פה ניקית ותיקה שמוכנה לומר שבקבוצה שלנו, אנשי הפורום (ולא מדבר על נספחים וטרולים), ישנם ניקים שמחפשים להתכתב עם גולשות בפורום ע"מ להטריד אותן- שתגיד את זה בפומבי, בדיוק כמו שאני אומר את דעתי כאן, בפומבי.
oti ishit espiku lenasot leatrid. nichnesu lenosim ishiyimיפה זה לא סיבה
vemiyad balamti ve-efsakti leitcatev. aval ani betucha sheacheret ayta nischefet. ani bemikre baalat nisayon colshehu
תרגום: אותי אישית הספיקו לנסות להטריד. נכנסו לנושאים אישייםותן טל

ומייד בלמתי והפסקתי להתכתב.

 

אבל אני בטוחה שאחרת הייתה נסחפת. אני במקרה בעלת ניסיון כלשהוא.

אני נגד הטרדות מכל סוג שהוא . אבל !משיח בן דוד

 

כל בת (בכללי) שממשיכה בקשר לאחר שהיא שומעת גסויות או כל דבר אחר שיכול להתריע על משהו כזה

אני לא רואה שום מצב שמישהי כזאת יכולה לבוא ולהגיד שהיא הוטרדה .. רק אם !

אם היא סיימה את הקשר הזה מהר ובמיידי זה מתקבל על הדעת וצריך לפעול בכל הדרכים בכדי לעצור את האדם שהטריד אותן

ואני מאמין שיש אפשרות למנהלים לדעת הכל ואני גם מאמין שהם עושים הכל בכדי למגר את זה כמה שיותר

שתפו איתם פעולה

 

 

ים של...אלף אלף

ברור שזה מאוד מאוד עצוב לשמוע דברים כאלה בפנים..

אבל זה עדיין קורה! ויותר מידי.

אסור לנו בתור עם ישראל שערבים זה לזה לעצום עיניים ולהתנהג כבת יענה.

צר לי להגיד את זה אבל אני מכירה כל כך הרבה בנות שכתוצאה (ישירה? עקיפה?) מהפורום

נפגעו להם השנים הכי יפות של החיים..

אז איזה בעצם אמצעיים משרתת המטרה??

ונגיד שהפורום ישאר כמות שהוא. האם עדיין אין צורך ענק להעלות את הנושא למודעות?

כך שבנות יפות וצדיקות יוכלו להזהר יותר.. וכך שהסיפור/ים לא יחזור שנית ושלישית..

 

אז בנות צדיקות וטהורות תודה! תודה! תודה! על המכתב המרגש הזה

חסד עצום! אני בטוחה שיהיה לכן הרבה זכויות על זה

ואל תרגישו אשמות או תצטערו לרגע על מה שעשיתן! אפילו אם יהיו אנשים שיחלישו את ידכן..

 

כותבת מדם ליבי

ואוהבת אותכן

אני

אבל הן הסבירו שהופעלה עליהן מניפולציה רגשית וכו' תקרא שוב..אנונימית1111
ובכל זאת משיח קצת צודק... קצת.הייזל
מי שממשיכה להתכתב במדיום וירטואלי עם מישהו גס-רוח ואלים-מילולית רק כי "יש לאישה רצון לרגש ולתשומת לב מהגבר" ו"נשים הן עם של רגש", מה יש להגיד, אמא שלה צריכה לעמוד לדין על כך שלא אמרה לה אלף פעמים ביום כמה היא יפה וטובה ואהובה. (ואם לא הייתה לך אמא כזו, תהיי אמא של עצמך.)
2 dvarimיפה זה לא סיבה
gam lenashim yesh yetzer min, lo batuch shemedubar rak beregesh vemachmaot schaserot lahen. aval lifamim matridim lemineyem movilim lhitorerut aminit/rigshit azot beofen miktzoi (ktzat dome layetzer ara) vecvar yoter cashe latzor et ze. (lo matzdika. masbira shenitan leasir eyzu ashma mesuyemet me-akordan). 2. taazvi ota ve-et ima shela. lo tamid ima ashema, vegam lo hi. veze lo c"c pashut cmo sheat metziga et ze, velo niraa li shenachon lomar 1000 pam ma sheamart. ulay paam bechodesh maspik.
ותן טל, אתה יכול לתרגם לי?..הייזל
תודה!
@@ותן טל
בכיף ותן טל


חן חן!הייזל
תרגום: 2 דבריםותן טל

גם לנשים יש יצר מין, לא בטוח שמדובר רק ברגש ומחמאות שחסרות להן. אבל לפעמים מטרידים למיניהם מובילים להתעוררות המינית/רגשית הזאת באופן מקצועי (קצת דומה ליצר הרע) וכבר יותר קשה לעצור את זה. (לא מצדיקה. מסבירה שניתן להסיר איזו אשמה מסוימת מהקורבן) 

 

2. תעזבי אותה ואת אמא שלה. לא תמיד אמא אשמה, וגם לא היא. וזה לא כל כך פשוט כמו שאת מציגה את זה, ולא נראה י שנכון לאמר 1000 פעם מה שאמרת. אולי פעם בחודש מספיק.

toda... olay neshalem lech... יפה זה לא סיבה
בשמחה ובכיף, כשאפשר לעזור למה לא? וחס וחלילה לקבל משוותן טל


dugmaיפה זה לא סיבה
ani nutzalti bemisgeret mesuyemet sheba ne-elatzti civyachol lehigarer. im ayit shoelet oti lifney, barur shayiti mizdaazaat. aval chashashti bizmano al mekomi, veyatza shenischafti ktzat. lo meod. aval beyachas leayzmi avarti et agvul shebatuach lo ayiti rotza laavor.vegam mi
תרגום: דוגמה:ותן טל

אני נוצלתי במסגרת מסוימת שבה נאלצתי כביכול להיגרר.

אם היית שואלת אותי לפני, ברור שהייתי מזדעזעת. אבל חששתי בזמנו על מקומי. ויצא שנסחפתי קצת. לא מאוד. אבל ביחס לעצמי עברתי את הגבול  שבטוח לא הייתי רוצה לעבור. וגם מתרגלים לזה לכן קל לי להבין נפגעות. בלי להיות נפגעת לגמרי.

ata lo chayav. mamash toda יפה זה לא סיבה
אני לא חייב, אני יודע...אבל זה עוזר לאנשים ולך אז למה לא? ותן טל


אהה.. אבל ..רחמנות ..הן ביקשו..מה שהיה היה..אנונימית1111
צריך להשאר עם המסר של- להיזהר לעתיד.
בתגובה להייזלקומי אורי.

מותק,

מה הקשר לאהבה של אמא?

אמא יכולה להעניק ולתת מילים חמות ואוהבות... להרעיף בלי סוף... אבל מה לעשות שאמא לא יכולה למלא את כל הצרכים? זה טבע האישה להרגיש נחשקת ומוערכת ודווקא מגבר. הוא ממלא אצלה את הקערים... כמו גבורה וחוזק. אמא לא יכולה למלאות את יצר המין (אם כי כן להחליש אותו) וחוץ מזה מזה משנה מי אשם? ולא הכל כל כך ברור. את מבינה מה הסיבה שיש בנים של רבנים גדולים שיורדים לעיתים מהדרך? וחוץ מזה לא נראה לי שיש מישהו שיוכל לומר בוודאות שהוא מלא באהבה ואינו זקוק לה. תמיד אנו נשמח לקבל עוד פרגון, מילה טובה וכו. 

הזדעדעתי מאמירתך "אם אין לך אמא כזו, תהיי אמא של עצמך"... חחח איזה קל ומקסים... כל כך פשוט.

מברכת אותך שלא תתנסי. עבדתי בבית ילד לבנות שאין להן אמא... עוד דרך ארוכה לפניהן. אמירה כזו רק מראה על חוסר מודעות. את יודעת להיות של עצמך סתם בתור אחת שחיה את חייה שלה?  יופי שלא. רובנו עובדים על חיבור ואהבה עצמית לאורך כל שנות חיינו. אז עכשיו תהיי גם אמא של עצמך...

תפצלי את האישיות שלך... תתכחשי לחוסר הזה שאף אחד לעולם לא יצליח למלא. 

mi shelomed psichologya mecir et zeיפה זה לא סיבה
legitimi vemeule lemale macom shel ima o aba beatzmenu ubimkomam. aval at tzodeket sheze lo c"c pashut. vecamuvan sheima lo ashema. (bli kesher lema sheanchnu yecholot cen leishtadel baatid )
תרגום: מי שלומד פסיכולוגיה מכיר את זהותן טל

לגיטימי ומעולה למלא מקום של אמא או אבא בעצמנו ובמקומם. אבל את צודקת שזה לא כל כך פשוט. וכמובן שאמא לא אשמה (בלי קשר למה שאנחנו יכולות כן להשתדל בעתיד) 

אבל..ד.

א. לפעמים מספיק ה"הלם" הראשוני, כדי שהלה יוכל להכניס דיבורים מזעזעים. לא כל אחת היא כזו שמסוגלת בלי שאף פעם חשבה על כך מראש, "לסגור על המקום" את השיחה. מכתב כמו זה, יכול לעזור לבנות לזהות מראש, ולהיות באמת בנכונות לסגור דבר מיידית כשצריך.

 

ב. אפילו נאמר שמישהי נסחפה היכן שהיתה צריכה לדעת לעצור (ואפילו אם נכניס את האמא והסבתא לענין..), אז חשוב מאד שמסבירים איך זה קורה, כמה זה נורא אח"כ - בדיוק כדי שלא יקרה עוד. יפה שיש שמוכנות לומר על עצמן שנסחפו שלא כהוגן (גם עם ציון ה"תרגילים" שעזרו להיסחפות), ולהציל בכך אחרות, כחלק מהתנערותן וחזרתן אל עצמן.

 

[ובהזדמנות חגיגת זו, ברכות על הינצלותך מהתאונה ועל התובנה החשובה ממנה לגבי האיכפתיות מאחרים]

כל הכבוד על האומץמנחם חפץ

אין ספק שהיה הווה ויהיה הטרדות מיניות בפורום ובפרט בפורום של רווקות צעירות שרעבות למילה חמה.

 

 

ידוע שהתופעה היא גדולה מאוד.

 

 

הטכניקות של הפוגעים ידועות כמו למשל לעבור למייל, שאז הנהלת האתר לא יכולה לראות היסטורית התכתבויות.

 

 

ברור לחלוטין שכל חברה בפורום היא בקבוצת סיכון. יתירה מזאת כל עניין הפורום נולד בחטא. אם יש שאלה שואלים אדם אחד חכם ולא עשרה טפשים. [כוונתי  לאנשים פשוטים ללא חכמה ונסיון מיוחדים].

 

 

המכתב וכותבותיו ראויים להערכה רבה על אומץ וגילוי הלב.

 

 

עוד והוא העיקר: הצעתי לכן שתפנו לכמה שיחות עם אשת מקצוע שמטפלת בפגיעות מיניות.

זה עצוב, חבל שקרה, אבל טוב שנכתב.Benny1988
אתחיל מהסוף (המלצה לשרי החינוך של המדינה): להכניס את הנושא לתכנית הלימודים.
לא חסר במדינה הזו אנשים רעים, ולצערנו יש כאלו שלא יודעים זאת (מתמימות. "כולם יהודים", אנשים טובים.. בטח. מה שתגידו.). שמעתי מקרים שקרו כתוצאה מהיכרות באמצעות אתר הכרויות (שמיועד לדתיים), וחשוב שבנות תכרנה שיש סיכון בהיכרות דרך האינטרנט.
יש כאלו שידעו בחלקת לשונם להפיל בפח, אז באמת לא כדאי שבנות תסמוכנה על בינתן היתרה ודעתן (ה...).
צריך לפרסם את הדבר ליצירת מודעות, גם אם זה נשמע רע ויכול לגרום לנזקים.
איך אתם הייתם מגיבים?אביעד מילוא

נרשמתי לשדכנית ואחרי  תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?

(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)

שומר את המספר שלה ב"לא לענות"אריק מהדרום
שואלת למההרמוניה
הסיבה היא סיבה טובהאביעד מילוא

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

שהיתה אומרת מראש. זה לא לעניין...יעל מהדרום

לק"י


אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

זהמעליב..הרמוניה
תלוי מה הסיבהשם פשוט
עבר עריכה על ידי שם פשוט בתאריך ט' בניסן תשפ"ו 15:41

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

הזויה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

היא שדכנית ששילמת לה או בהתנדבות?ארץ השוקולד

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

יש דמי רישום ושכר שדכנות כןאביעד מילוא
מה?????????????????אני:)))))

אני בהלם!!

אני אגיד לך משהו אביעדאריק מהדרום

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.


אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.


שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.


שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.


והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.


אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

..הרמוניה

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

נראה לי שאגיב לך בפרטי...מחר בלי נדריעל מהדרום
תודה(:הרמוניה
אני עברתי את שלב הליצור קשר בעצמךאביעד מילוא

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

כמה זה נפוץ מה שקרה לי?אביעד מילוא

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

בהנחה שהיא התכוונה למה שאתה חושבנוגע, לא נוגע
(אם המילה "להשקיע" זה עיקר העניין, אפשר לפרש את זה בדוחק גם בלי הקונוטציה הרגשית) - אחרי מעשה כדאי ללמוד מזה לזהות וייב של נשים בסגנון כזה (בכל הקשר) ולהתרחק או להיזהר מראש. כנראה לא סתם הרגשת מראש תחושה לא טובה ממנה.
היא לקחה כסף?advfb
כן דמי רישוםאביעד מילוא
נשמע שהיא לא בסדרadvfb

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

 

מבינה שזה מעליבברוקולי

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

הייתי מדבר איתה מאוד בתקיפותחתול זמניאחרונה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

תכנון חתונה...תודהלכם

אז ככה... מאז השרשור האחרון ברוך ה' התארסתי, ובאמת לכל הרווקים והרווקות, תפילות, תפילות ותפילות, ולא להתייאש, ובסוף זה יגיע ובגדול!

ובקיצור ולעניין אני וארוסתי וגם המשפחות שלנו לא במצב כלכלי מי יודע מה.. ואנחנו מחפשים לעשות חתונה שגם מצד אחת תיהיה מכובדת (לא מרשים אבל גם לא עוף שעשה טבילה במרק...) אז אשמח אם מישהו יכול לייעץ על אולמות ועל אופציות להוריד עלויות, אנחנו מעדיפים לעשות את החתונה אחרי שבועות, אני יודע שזה עונת החתונות והמחירים קצת יותר גבוהים אבל אחרי שבועות זה בהעדפה.

היא מאיזור כפר יונה ואני מירושלים, אז אנחנו מחפשים משהו בין לבין, כמו פתח תקוה מודיעין רמת גן וכו' עדיפות למחיר יותר נוח... בכל מקרה אשמח לשמוע עצות ממה כדי להיזהר, ואיך לחסוך בהוצאות, אני מאמין שסך האורחים יהיה בין 300-450 אנחנו ממש בהתחלה של כל הסיפור אז אנחנו כרגע באמת בניסוי וטעיה בהכל... עדיין לא ראינו אולמות, שמעתי מחירים יקרים למנה שזה 200 פלוס אני באמת לא יודע מה המציאות אבל בהעדפה כמה שפחות, בקיצור ולעניין אשמח לעצות, תודה רבה🙏

באזור נתיבות יש אולמות זולים משמעותיתאריק מהדרום
מה עם קונספט חלופי?שלומית.

מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.

כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות 

יש גם וילות שאפשר בחצר שםמבולבלת מאדדדד

ואז גם יש מקום להקים חופה.

שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם. 

אודל אירועים בפתח תקווההרמוניה

ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון

200 למנה לא נחשב יקר לצערנו…מבולבלת מאדדדד

אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…


ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.

ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.


ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש. 

אני חושבת שכשהתחתנו מנה עלתה סביב ה-200יעל מהדרום

לק"י


וזה לא היה מהיקרים.

אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅


מזל טוב!!

מחירים סטנדרטים כיום הם כ300₪ למנה…מבולבלת מאדדדד
באולמות טובים. היה לנו במשפחה אירוע לפני כמה זמן ובדקנו את העניין.

כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…

כל הכבוד על החשיבה הכלכלית של היכולתארץ השוקולד
נראה לי כדאי באמת לחפש קונספט אחר ולצמצן באורחים
בבני ברק ומודיעין עילית יש אולמות זולים יותרשוקולד לבן

לא כל האולמות, אז צריך לברר

אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית

אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.

והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות

יש במודיעין עילית "גן הדסים" הבנתי שהוא זולנפש חיה.אחרונה
ויש עוד אולם שכחתי את שמו. 
היא סבבה והכל...חתול זמני

אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).

מה עושים.

זה בסדרadvfb

זה זמני

זה לא אני, זה אתהחתול זמני
תודה על הדאגהadvfb
אה הכוונה היא שהמשפט נאמר כציטוט פסאודואפיגרפיחתול זמני

בשם הבחורה

תודה, למדת אותי מילה חדשהadvfb
טיפות של אור
@חתול זמני א. קונים אלרג'יקס. ב. עוברים לכלבים. ג. מגגלים 'חתולים היפואלרגניים' ופותחים על זה שיחה בדייט
א. פתרון זמני לבעיה סופיתחתול זמני

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

במקרה כזהטיפות של אוראחרונה
מתבאסים *ואז* עוברים לכלבים. יש לכם אלרגיה לחתולים עכשיו
שאלה על מקומות מומלצים לדייטיםארץ השוקולד

בקרית ספר (מודיעין עילית),

פתוחים עד מאוחר, עם אוכל טעים.

אפשר בש.א. אם אתם לא רוצים לענות כאן.

יש כמהנפש חיה.

במרכז קסם יש - (כותבת מזיכרון, כדאי לברר שעות וכד- במצב העכשוי)


 

בית קפה "קפוצ'ינו"

חומוס אליהו


 

"המרפסת" - במודיעין עילית, יש שם פיצריה  מושקעת יחסית.


אין לי מספרים ... סליחה.

ובהצלחה!

 

מעולה, תודה רבהארץ השוקולד
אסתדר עם השמות, לא צריך טלפונים
בהצלחה ! גבריאל.ק.צ
תודהארץ השוקולדאחרונה
עריכות ומחיקותהתלמיד העייף

מה דעתכם על למחוק הודעה או לערוך אותה בשיחת ווצאפ עם בחורה? הבנתי שלמחוק זה באמת לא יפה אבל לערוך מה דעתכם? סה"כ תיקונים קטנים איך הצד השני תופס את זה?

המדיניות שלי:חתול זמני

– תוך־כדי־שיחה אין מה לעשות את זה

– שלא תוך־כדי שיחה, למה לא

–אם כי, אם מדובר ביותר מדי מחיקות, יכול להיראות מוזר

 

אני כל הזמן עורך עריכות מינוריות של ניסוח או מוחק דברים קטנים לא קורה עם זה כלום

אישית מעדיף לשלוח הודעת תיקוןארץ השוקולד

ולא לערוך או למחוק.

כל עוד לא מדובר באינסוף הודעות רצופות של תיקונים קלים

בעיניי זה תלוי הקשר,אילת השחר

שלב בקשר ואדם, אין פה תשובה גורפת שנכונה לכל המקרים. אמנם שאלת על משהו מסויים, אבל המערכת שלי מעלה עוד מידע שאולי יועיל למישהו. אז אנסה לגעת בכמה מקרים שעולים לי במחשבה עכשיו.


אתחיל בתלוי הקשר:


אם תוך כדי התכתבות ומדובר בשינוי של טעות הקלדה - פשוט שזה בסדר, הצד השני ראה ומבין.

אם מדובר בשינוי ניסוח מהותי - הייתי מסבירה את סיבת העריכה אם מצידי (רצון לדייק, וכדו'...) אם במחשבה על הצד השני (שלא יפגע, שלא ישתמע אחרת מהכוונה שלי וכדו'...).

בהירות במקומות האלו יכולה להיות קריטית ומשמעותית עבור מי שמולך. והיא יכולה לקבוע אם התנועה תהיה התקרבות או התרחקות.


אם זה קורה כשהצד השני לא 'בנוכחות' וירטואלית, יכול להיות שזה יהיה רגיש יותר. אומרת יכול להיות, כי יש משהו במערכת שעשוי להעלות מחשבות על מה היה שם ומה פספסתי שאולי היה משמעותי וחשוב. לא הכרחי שכך יהיה, אבל כדאי להיות בתשומת לב לאפשרות הזו ולרגישות שעלולה להתגלות שם.


תלוי שלב בקשר:


בתחילת קשר, כשעולה צורך כזה לערוך או למחוק, זו הזדמנות ללמוד ולברר מה הצד השני מרגיש מול סיטואציות כאלו. עדיף ללמוד כך, באופן שנותן הרגשה שמודעים, שמים לב ורגישים לחוויה של השני מול מצב שיכול לעורר הרגשה לא נעימה או הסתרה. יש אנשים שזה עניין רגיש יותר אצלם, מכל מיני סיבות, וזה יכול ממש להשפיע על החוויה הפנימית שלהם. אז כדאי לדעת מראש כדי להתנהל ברגישות.


בהמשך, כשיש תקשורת עמוקה יותר המצב מצריך יותר רגישות.

קודם כל, חושבת שעדיף להשאיר את המרחב הוירטואלי בעיקר לדברים טכניים ולא לשיחות מהותיות, רגישות ורגשיות. יש משהו שלא עובר בכתב (שגם מי שמצליח לקרוא בין השורות לא תמיד מצליח לפרש נכון ומדויק), ונכון שתקשורת על דברים מהותיים ורגישים תהיה בדרך אחרת.


דבר שני,גם במצב של תקשורת יותר קרובה, ברור שיש הבדל בין מחיקה/עריכה כשנמצאים בתקשורת טובה וזורמת או כשמדובר במשהו טכני ששני הצדדים מבינים את ההיגיון בפעולה הזו, למצבים שנחשבים יותר רגישים וטעונים, ששם עריכה (ועוד יותר מחיקה...) עלולות להחמיר את המצב.


תלוי אדם:


יש אנשים רגישים יותר, לכל מיני דברים ולזה בפרט.

בדר''כ, נשים רגישות יותר לניואנסים קטנים שכאלו.

לא אצל כל אחת ההשפעה תהיה באותו היקף ובאותה עוצמה, ויש מי שתהיה רגישה לזה מאוד ככל שמכירים יותר, ויש מי שדווקא הביטחון בקשר יקל עליה להכיל יותר...

כל אחת עובדת כמו שהנפש שלה עובדת,

ולומדים את הרגישות הזו תוך כדי תנועה והיכרות.


בשורה התחתונה,

להסכים לעבוד גם מול השאלה הזו עם הלב.

לנסות להבין מה מרגיש מי שמולי ולתקשר איתו גם על זה.


תעשה מה שבא לךintuscrepidam

אישית, לא רואה בעיה לערוך הודעות אם זה תיקונים לשוניים וכאלה. למחוק הודעה, פחות נהוג.

אבל אני חושב יותר לפני שאני שולח…

נגעת נסעתadvfb

אבל זאת העדפה אישית שלי, אין פה משהו מיוחד...

אם זאת הודעה שלא חשבת עליה כנראה שזה לא כזה משנה לשנות

אני חושבת שזה זוטותאני:)))))
יש לי לקוחמישהי נשואה

ששאל מה נסגר אחרי שמחקתי כמה הודעות


אז שישראל

שטויות

זכותי למחוק מה שבא לי

נכון שאם מחקו לי הודעה זה מסקרן

נו אז

יש חופש ביטוי

צודקתזיויקאחרונה
עוד מעט פסח - אני רוצה להציף כאןלגיטימי?

שני דברים:

דבר ראשון - דברים שכתבי בעבר לקראת פסח:

אז קנית כבר בגד או תכשיט? - לקראת נישואין וזוגיות

השנה אולי המצב יותר קשה ומורכב - אבל אני לדעתי חשוב לדאוג לעצמינו.

 

דבר שני, שני טקסטים שפורסמו ע"י אבינועם הרש. הטקסט השני הוא תגובה לראשון.

באופן אישי, הם גורמים לי לחשוב על היחסים שלי עם המשפחה שלי, עם הסובבים אותי - ועל האפשרויות שלי להתמודד עם המצב הקיים. לבחור מה לעשות.

וזה התחבר לי עם מה שכתבתי בשרשור ההוא.

 

#1

"היי אבינועם.

לקח המון זמן להחליט שאני רוצה ללכת על זה ולכתוב לך ומקווה שהדברים באמת יובנו כפי שרציתי ולא יילקחו למקומות אחרי

בוא נדבר רגע על הסטטיסטיקה של הכאב:

בתור מישהי שמבלה את רוב היום שלה בעולם הביטוח, אני אלופה בניהול סיכונים.

אני יודעת לחשב הסתברויות, אני מרוויחה מספרים שגורמים לאנשים להרים גבה, ויש לי פוליסה לכל צרה שלא תבוא.

אבל יש "אירוע ביטוחי" אחד שכמה שלא אהפוך אותו, אין לו באמת כיסוי או פרמיה ואין לו שום סוכן שיכול להציל אותי ממנו:

אני מדברת למי שלא הבין עד עכשיו על 'ליל הסדר'.

עוד לא כתבתי אז הנה:

אני בת 45 ובשפה של "הביצה" שנטשתי מזמן, אני כבר לא נחשבת 'פרויקט' אלא יותר 'השקעה' שהמניה שלה לא מבוקשת כמו שהייתה פעם...

עצוב? תדפדפו. אני כבר לא שם.

אלו החיים שלי ואני שמחה בהם בכל רגע ורגע מחדש. רק אל תרחמו עליי.

יש לי חברות מהאולפנה שהם כבר סבתות ויש להם חיים עלובים.

יש לי חברות שמתחזקות זוגיות רעילה רק בגלל ה'מה יגידו'.

אז באמת, תשמרו את הרחמים שלכם למישהי אחרת.

אבל עדיין אני שונאת את ליל הסדר. מתאבת בדם...

אני שונאת אותו בכל נימי נפשי.

בזמן שכולם מחפשים חמץ בארונות, אני מחפשת מקום להחביא בו את הלב שלי כדי שלא יתפורר לי מול הפרצופים המרחמים.

עד לפני חמש שנים, הייתי ה"חיילת" המצטיינת של החג:

הבת המסורה.

הורים היו לוחצים, עושים לי רגשי של "מה, תהיי לבד?" ו'את לא באמת רוצה לפרק את המשפחה שלנו עד שכולם כולל כולם מגיעים נכון? את יודעת שזה החמצן שלנו...".

ואני, תמימה שכמוני, הייתי מגיעה ומתייצבת בבית הילדות שלי, רק שפתאום הבית הזה נהיה צפוף מדי.

לכולם היו חדרים. לאחים הקטנים שלי, לאחיות שלי, לנשים שלהם.

ולי? לי הייתה הספה בסלון. קראת טוב. הספה בסלון.

אני, שהייתי אז בת 40 הייתי מוצאת את עצמי ישנה ליטרלי בסלון.

כותבת ועדיין בלתי נתפס בעיניי.

תנסו רגע לדמיין אישה בת 40, מנהלת בכירה בביטוח, שיושבת בישיבות דירקטוריון, הולכת לישון בפיג'מה בסלון כשמסביב לה פרושים מזרונים של אחיינים שמרטיבים בלילה או בועטים מתוך שינה.

הזיה? טוב, לא בבית של ההורים שלי.

ויודע מה הכי צרם לי?

וואלה זה לא הפריע לאף אחד מהאחים או לאף אחת מהאחיות שלי.

העובדה שאחותם הבכורה, הרווקה, מתכלבת והולכת לישון בסלון ששעון השבת מכבה את האור בשלוש לפנות בוקר ורעש מטורף וכולם שם ואני צריכה ללכת לישון במקום המרכזי של הבית כאשר בכל רגע נתון הבעלים של האחיות הקטנות שלי עוברות שם ואני עם פיג'מה ואולי לא מתאים לי שהם יראו אותי ככה...

אז העובדה שההזיה הזו ממש לא הפריעה לאף אחת...זה פשוט גמר אותי. לגמרי.

אני זוכרת שכל ליל הסדר הזה חשבתי לעצמי:

תגידו יחבורת מופרעים, באמת זה מפריע לכם שאני מושפלת בצורה כזו?

ובכן...מסתבר שלא.

ומה לא עשיתי?

ניקיתי כמו מטורפת אחרי כולם, שטפתי כלים מתי שהנשים הפרינססות של האחים שלי לא נקפו אצבע, הורדתי מהושלחן, הכול.

ממש 'סיפורה של שפחה'. רק שברוב תמימותי לא הרגשתי שפחה.

כאילו ברור שעשיתי את זה לגמרי מרצוני. באהבה. בלב שלם.

בלי מרמור ובלי כלום.

באמת. הייתי ה"דודה המגניבה". זאת שלוקחת את כל הילדים לסיבוב בגינה כדי שהנשים של האחים שלי – ילדות בנות 25 עם מטפחת מעוצבת ועיניים עייפות – יוכלו לנוח צהריים.

עד שהגיע ה"פרצוף".

זה היה בערב חג אחד:

אחי הקטן, זה שפעם הייתי מחליפה לו חיתולים, ביקש ממני "רק לשעה" לשמור על הילדים שלו. הם היו מופרעים, באמת. ואני הייתי גמורה.

אמרתי לו, בפעם הראשונה בחיי:

"לא, אני צריכה רגע לעצמי". וראיתי את אשתו.

ראיתי את המבט שהיא תקעה בו. מבט שאומר: 'נו, באמת, גם ככה היא פה לבד, מה כבר יש לה לעשות?'

באותו רגע משהו בי נשבר. הבנתי שאני לא "דודה אהובה", אני שטיח. שטיח יקר, איכותי, אבל שטיח.

כשהודעתי להורים שלי בשנה שאחרי שאני לא מגיעה, כמו שכבר כתבתי הם הפעילו עליי את כל המניפולציות מהגדות של פסח:

"הכיסא שלך יהיה ריק", וכמה אחים הגדילו לעשות שציינו בפניי ש"אמא בוכה".

אבל הייתי איתנה. אמרתי להם: "אני לא הולכת לסבול יותר כדי ששלחן החג שלכם ייראה שלם בתמונות".

והאמת? שנמאס לי גם לנדוד בין הבתים ולהיות מוזמנת בכל פעם למשפחה חדשה:

נמאס לי מהצעות ה"חסד".

נמאס לי מהתחושה הזאת שמישהו עושה לי טובה כשהוא מזמין אותי, "הרווקה המבוגרת", לשבת אצלו בקצה השולחן ולשמוע דברי תורה על זוגיות וגאולה.

אז שנה אחת עשיתי את הסדר לבד בדירה שלי עם היין הכי יקר שיש, עם האוכל הכי טוב, ועם שקט שהיה רועש מדי.

מאז, החלטתי על אסטרטגיה של הישרדות: הדחקה.

אני לוקחת שבועיים חופש, אורזת מזוודה, ועפה. הכי רחוק שאפשר:

תאילנד, סקוטלנד, ניו זילנד. איפה שלא יודעים מה זה מצה ואיפה שאין לאף אחד מושג שחסר לי חלק מהפאזל.

כן, אני יודעת שאני בורחת. אני יודעת שאני חיה בהכחשה מטורפת.

אבל זו הדרך היחידה שלי לשמור על השפיות. אם אני לא אדחיק, אני לא אשרוד.

ברוך השם, אני מסודרת כלכלית ואני יכולה להרשות לעצמי את המלונות הכי טובים בעולם.

אבל בתוך הלובי המפואר בבנגקוק, כשמגיע ליל הסדר, אני מוצאת את עצמי בוהה בתקרה ושואלת למה בכלל כתבתי את הפוסט הזה, כאילו הרי אני כבר מזמן "לא בעניינים".

אולי כתבתי את זה כדי להזכיר לכם, אלו שיושבים מסביב לשולחן העמוס, שיש אנשים שפשוט לא מרגישים חלק מהגאולה הכללית הזאת.

יש אנשים שעדיין הולכים במנהרה חשוכה, והם לא רואים שום אור בקצה, גם אם הקריירה שלהם נוצצת.

כן, אני אישה מצליחה. כן, יש לי משמעות בעבודה. אבל אני עדיין רוצה להיות אמא.

אני עדיין רוצה להיות רעיה. אני עדיין רוצה שמישהו יחכה לי שאני נכנסת לבית שלי מעבר לקירות דוממים.

שיקבל את פניי ביציאה מבית הכנסת ונלך ביחד. כמו שתמיד חלמתי.

כמו שתמיד אחלום.

כל עוד זה לא קורה, הכיסא של ה"בן החמישי" – זה שאפילו לא יודע לשאול, או זה שכבר נמאס לו לשאול – ימשיך להיות ריק.

אז כשאתם שרים "לשנה הבאה בירושלים", תחשבו לרגע עלינו. אלו שנמצאים בגלות פרטית בתוך גאולה שלמה.

ואולי, אולי הגאולה שלי השנה היא לא החתונה (שעדיין לא הגיעה), ולא הילד (שעדיין מחכה בתפילות). אולי הגאולה שלי היא היכולת להפסיק להתנצל.

להפסיק להרגיש "פחות" כי הכיסא שלי ליד השולחן המשפחתי לא נראה כמו הכיסא של אחותי הקטנה.

אני רוצה להאמין שבאיזשהו מקום בעולם, בתוך כל הטיסות והמלונות והקריירה והמספרים, יש "סדר" שגדול ממני.

שיש מישהו שרואה את הדמעות שלי בשדה התעופה ורושם אותן בספר הזיכרונות של הגאולה הפרטית שלי.

אז לכל ה"בנים והבנות החמישיים" שקוראים את זה מהדירה המבודדת שלהם או מהלובי של מלון בחו"ל:

אל תתנו לאף אחד לגרום לכם להרגיש שאתם מחוץ למחנה.

אז נכון שאני מצד אחד 'בורחת' אבל מצד שני אני באמת מאמינה שהלילה הזה הוא שלכם לא פחות משל אלו עם הסטים של הכלים היוקרתיים והילדים בבגדי לבן.

כי אני מאמינה שבסוף, בסוף גאולה האמיתית מתחילה כשמפסיקים לחכות למישהו שיציל אותנו, ומתחילים להאמין שאנחנו שווים את כל הטוב הזה – גם כשאנחנו לבד.

ואם כרגע, במצב הזמני הזה ואני מאמינה שזה מצב זמני ושהשאלה היא לא 'אם' אתחתן אלא 'מתי' אתחתן...אלוהים רוצה אותי ככה והוא שם אותי בעולם הזה עדיין רווקה. לבד.

אז כנראה שיש סיבה למהלך הזה.

אין לי באמת מושג למה ואני שיא הכועסת עליו בעולם...אבל בכל זאת, אני מאמינה במקום כלשהוא שיש מישהו שמשגיח ומסדר ומנהל כאן את הדברים והמישהו הזה לא עובד בשבילי. מה לעשות.

ואולי בשנה הבאה אני כבר לא אצטרך לברוח.

אולי בשנה הבאה אני אפתח את הדלת למישהו, והפעם זה לא יהיה רק לאליהו הנביא.

בינתיים, אני לוקחת איתי את הלב השבור שלי לדיוטי פרי לשמח את עצמי בכמה בשמים וכל מיני דברים שגורמים לי להרגיש טוב. מה לעשות, יש לי חולשה לשופינג...

אומרים שגם שם, בין כל המותגים, אפשר למצוא קצת חירות.

ואולי, אולי עד לפסח הבא, אשתף אותך שמצאתי את הנסיך שלי.

כי כל עוד זה תלוי בי, שום דבר בעולם לא יגרום לי להאמין שהמציאות הזו בעזרת ה' תקרה ותגיע גם אליי.

חשבתי אם לשלוח לך פרטים ושתפרסם אותי אבל אז הבנתי שכרגע, הכי מדויק לי זה פשוט לשחרר כי לא בא לי כל הטיול לחשוב 'מי ראה אותי?' ו'כמה יפנו אליי'.

כרגע אני הולכת להחזיר לעצמי את כל המשאבים שהלכו לי על הדייטים

יאללה, בדרך לנתב"ג לטיסה לניו יורק. שיהיה לכם חג שמח ומאחלת לכל אחת למצוא את הגאולה האישית והייחודית שלה

יעל"


#2

"יעל יקרה,

קראתי את המילים שלך, והלב שלי פשוט נחמץ.

באמת.

לא בגלל המקום שבו את נמצאת – הרי בסוף, כולנו באותה סירה של חיפוש וציפייה:

אני בת 48 לצורך העניין והפסקתי כבר לפני שנים לספור את הדייטים שלי אלא בעיקר בגלל התחושה שעולה מהפוסט שלך, כאילו האופציה היחידה שנותרה היא "לברוח" כדי לא להתמודד.

אני כותבת לך את המילים האלו מתוך המון אהדה, ענווה ואכפתיות ובלי גרם של שיפוטיות.

אני פשוט חושבת שיש עוד דרך או פתרון אחר שמאפשר להישאר כאן, בבית, ולחגוג את החירות שלנו באמת.

אני רוצה לספר לך מה אני עושה כבר כמה שנים, למרות שבניגוד אלייך יעל, אני לא יכולה להגדיר את עצמי כרווקה שמרוויחה סכומי עתק בהייטק או בקריירה במקצוע חופשי:

ברוך ה' לא חסר לי כלום. אבל אני מחנכת, כבר המון שנים במערכת ומוצפת בסיפוק ומשמעות.

אני חייבת להתנהל באופן מחושב עם הכסף שלי למרות שאני מרוויחה באופן מכבד, אלא שהנושא הזה של "ליל הסדר" מספיק חשוב לי כדי שאחליט להקצות לו את המשאבים הכי משמעותיים שלי:

את הזמן, את הכסף, ובעיקר את הלב.

לפני כמה שנים קיבלתי שתי החלטות חשובות בעקבות שבת נוראית שעברתי בבית של ההורים שלי:

באמצע הארוחה שתי הכלות של האחים הקטנים שלי התחילו לדבר על בחורות רווקות מבוגרות ובנוכחותי, אחת מהן אמרה לי בלי למצמץ בכלל:

"את יודעת מה הבעיה שלך? זה שאת בררנית. אני חושבת שאם תפסייק להיות בררנית כל כך, תוכלי להתחתן הרבה יותר מהר".

הבחורה יכולה להיות אחיינית שלי. היא קטנה ממני באיזה כמעט עשר 11 שנה.

תגידי ייצורה! מי את ומה את שתדברי אליי כה? מה את מבינה מהחיים שלך ובעיקר, איך אחת שהתחתנה בגיל 19 תטיף לי מוסר על רווקות מאוחרת?

באותו רגע שאלתי את אח שלי:

"ואתה מתכוון להמשיך ולסתום את הפה כמו חתיכת דביל כשאשתך מדברת אליי ככה?".

והוא...פשוט המשיך לבהות בי כמו עגל עם חיוך...דבילי.

תקשיבי יעל, אני לא צוחקת ולא מגזימה.

מרוב עצבים לקחתי את הכוס יין שלי, שפחתי אותה על האשה המטומטמת הזו ויצאתי מהבית, לא מבינה איך אף אחד, אבל אף אחד מהמשפחה שלי לא מצא לנכון להעמיד את האינפנטילית הזו על מקומה!

ובאותו רגע ידעתי. אני איתה לא מתכוונת לעשות שוב את ליל הסדר. לא יהיה.

אז קיבלתי את ההחלטה:

הגיע הזמן לקחת את החיים שלי בידיים.

אני לא מחכה שיזמינו אותי, אני לא יושבת בפינה ומחכה שמישהו ירחם עליי או ימצא לי כיסא פנוי.

ואני בחיים לא אלך למקום שהוא לא מדויק לי אבל ברמת גימור של סכין יפנית.

אז אני מארחת אצלי בבית, יחד עם החברות הכי טובות שלי שעוזרות לי בהכול.

בנינו לנו מסורת – אנחנו מזמינות כמה רווקות ורווקים חמודים ומקסימים, חברים, מכרים, מכרות והכול קורה ברוח טובה, אינטימית, בשמחה ובגובה העיניים.

לפעמים יש גם גרושים או גרושות. היה ליל סדר אחד עם אלמנה ויש גם את החברה המדהימה שלנו שהיא אם יחידנית. כולם מגיעים וכולם שמחים ומצפים להגיע.

כי בסדר שלנו אין שיפוטיות ואין ביקרותיות יש רק פסטיבל גדול של לבבות ונשמות והמון המון ביחד וכיף.

לפעמים הדירה שלי קצת קטנה מדי בשביל להכיל את כל החלומות שלנו, אז אנחנו יצירתיות:

פעם אחת שכרנו דירה גדולה יותר, לפעמים Airbnb והגענו למסקנה שאם אנחנו מתארגנים בזמן אז תמיד נמצא פתרונות לוגיסטיים כי כשיש רצון, הקירות מתרחבים.

נכון, זה המון טירחה, אני לא אשקר לך:

לעמוד שעות במטבח, לקנות, לעצב, להכין. אבל אני עושה את זה בשמחה עצומה משתי סיבות עיקריות.

הראשונה היא אובייקטיבית:

פשוט כיף לי. נעים לי להיות עם אנשים שאני בוחרת בפינצטה.

וסליחה, באמת שיסלח לי אלוהים, אבל יש לחלק מהאחים הקטנים שלי נשים שאני פשוט לא מסוגלת לסבול... (והנה עוד סיבה למה תכתוב רק את שמי הפרטי ללא שם משפחה)

בערב הזה, אני לא צריכה להנהן בנימוס מול הערות עוקצניות או מבטים מרחמים.

כשאני שולטת בסיטואציה ומזמינה את האנשים שאני רוצה, אני מוקפת באנשים שרואים אותי באמת.

הסיבה השנייה, והיא העמוקה יותר, היא שאני אוהבת את זה שאני היוזמת:

אני אוהבת לקחת בעלות על החיים שלי. זה פתרון יצירתי שהוא ממש לא "מתקרבן", אלא להפך – זו העוצמה הכי גדולה שיש.

זו היכולת להגיד: "אלו החיים שלי, וגם אם הם לא נראים כרגע כמו התמונה בפרסומות, אני אהיה המלכה של הערב הזה".

יעל, ליל הסדר שלנו הוא לא "סעודה". הוא חוויה שנמשכת עד ארבע לפנות בוקר. אמיתי.

כל אחת וכל אחד שמגיע תורם משהו:

חלק מבשלים, חלק מביאים רעיונות, דברי תורה, שירים, קטעי קריאה.

יש לנו כמה בחורים שמביאים יין יוקרתי במיוחד, כזה שפותחים רק ברגעים של התעלות.

עבורי, זה אחד הפסגות של השנה.

אני כותבת לך כי אני מאמינה שהפתרונות להישאר בארץ, להרגיש שייכת, מתחילים בשינוי של הגישה ותפיסת העולם. זה לא קל, אבל זה אפשרי.

בסוף, יקרה, תמיד כדאי לזכור את המשפט שמלווה אותי כל הרווקות:

"הכאב הוא בלתי נמנע, אבל הסבל הוא בחירה".

הכאב על הלבד הוא שם, הוא אנושי, אבל הסבל – התחושה של הקורבן שחייב לברוח – זה משהו שאנחנו יכולות לשנות.

עכשיו יעל, בשביל שלא תגידי שאני רק יודעת לכתוב ו'להטיף', הנה שלוש נקודות פשוטות שחברה טובה שגם היא הייתה פעם רווקה לימדה אותי וזה בעצם כל הסוד.

אני מאמינה שזה ממש 'יעשה לך סדר 😊':

1. מודל ה Potluck סעודה שיתופית.

אל תנסי לבשל לבד. החוק הוא פשוט:

את נותנת את הגג ואת המנה העיקרית, וכל אורח (או זוג חברות) אחראי על "תחנה". אחד על הסלטים, אחד על היינות (והשקעה ביין זה קריטי!), ואחד על הקינוחים. תאמיני לי שזה יהפוך לכם את הטרחה לחגיגה משותפת כבר מההכנות.

2. תוכן מחוץ לקופסה.

בכדי שזה לא יהיה עוד 'מור אוף דה סיים' של ארוחת ערב, מחליטים על נושא:

כל אחד חייב להביא קטע קריאה, שיר או שאלה שמעסיקה אותו סביב המושג "חירות".

כשהתוכן מגיע מהמשתתפים, הסדר נמשך עד לפנות בוקר בלי שבכלל תשימו לב.

3. ניהול רשימת מוזמנים בפינצטה.

זה הסוד הגדול. אל תזמיני מתוך "לא נעים".

תזמיני אנשים שאת באמת רוצה לשמוע מה שיש להם להגיד.

שעושים לך טוב על הלב. שיש להם קארמה טובה עלייך. שכיף לך לראות אותם וכיף לך לשמוע אותם וכיף לך להיות איתם.

השילוב של חברות טובות עם כמה "פנים חדשות" (הבחורים החמודים שתהילה הזכירה) יוצר דינמיקה מנצחת שאין בסדר משפחתי רגיל, שם חייבים להיתקע עם כל מי שלא רוצים, כולל הטיפוסים הרעילים.

אם את בכל זאת תרצי לעשות את ליל הסדר בארץ, לאבינועם יש את המייל שלי, פשוט תכתבי ונשמח לארח אותך.

את נשמעת כמו אחת שהיינו בוחרות לנו בפינצטה...

יאללה אחותי, לא אברך אותך שיעבור בקלות, כי אנחנו לא רוצות שיעבור.

אנחנו רוצות לשהות בו, לנשום אותו לספוג אותו.

בהערכה רבה ובחיבוק

תהילה.

טקסט לא פשוטadvfb

וואלה, חבורת שווים זה דבר שאין עליו בעולם!!

חזק. מאד.נפש חיה.
כן האמת אימצתי את אורח המחשבה הזהחתול זמניאחרונה

לאו דווקא בהקשר של לנ"ו אלא בכל־מיני דברים

 

ובכן:

=> הגדיל לי את ההוצאות

=> אך הגדיל גם את ההכנסות

=> בסך־הכל אני מרוצה

אוףלא יודעתת
מי חשב שזה יהיה כזה מסובך
וואי זה ממש מסובךadvfb

לצערי אני חשבתי כך גם בהתחלה.

מסובך זה לפעמים משובחזיויק
ועוד משהולא יודעתת
איך מפסיקים להפוך את החיפוש הזה למרדף? 
נכוןלא יודעתת

אבל בסוף דווקא בגלל שאני נותנת לראש לנהל אני מתחילה לרדוף אחרי זה..

נגיד כשיש כמה הצעות במקביל אז מתחילה לחשב וכו' ואז מרגישה את המרדף הזה..

תודה!

יש תופעה כזאתזיויק

של אובר ניהול.

וצריך לדעת להרפות ולתת קצב נכון לפרויקט.

שאלה מעולהadvfb

אורך רוח, איך משיגים אורך רוח.

כדי לשהות בשאלה קצת ולהרגיש אותה ;)

שמנסים לאחוז במשהו הוא בורח יותרהפי
זה מוכח
הבחורות מסבכות את הכלintuscrepidam
אבל זה מה' יתברך 
די עם השטויותהפי
גברים ונשים הם בני אנוש עם "מערכת הפעלה" שונהפ.א.
מאוד אלו מאלו

תקרא את הספר הישן, שעדיין טוב בכדי להבין את הבסיס לשונות הזו - גברים ממאדים ונשים מנוגה.


לפחות על מנת להבין שהאמירה "הבחורות מסבכות הכל" אינו נכון.  

בסיסיזיויקאחרונה

אבל היום זה קצת התערבב 

יגעת ומצאת..לגיטימי?
איך לא להתייאש מהחיפוש?ארץזיתשמןודבש
כולם מסביבי מתחתנים ואני מרגישה שאני בלוף מעצבן של דייטים שלא נגמר!
כן, מה שכתבתי זה תגובה אפשריתנפש חיה.
אחרי שהוא רואה את מה שקנית ;)

אולי יעניין אותך