להבין שזה מובן ממש שיהיה זה יהיה קשה ולא כיף.

ולהמשיך הלאה..

לצערי אני חשבתי כך גם בהתחלה.

אבל בסוף דווקא בגלל שאני נותנת לראש לנהל אני מתחילה לרדוף אחרי זה..

נגיד כשיש כמה הצעות במקביל אז מתחילה לחשב וכו' ואז מרגישה את המרדף הזה..

תודה!

של אובר ניהול.

וצריך לדעת להרפות ולתת קצב נכון לפרויקט.

קודם כל שיהיה במזל טוב ובהצלחה. שינוי משמעותי מאוד להשתחרר.

לא לפי סדר חשיבות או סדר כל שהוא.

- ריבונו של עולם מוביל אותך בתהליך הזה. אני מאמין שכשעושים את כל המאמצים שאנחנו יכולים, אפילו דברים שמאוד לא טריוויאליים עבורנו- זה נותן מקום לשפע. השורה התחתונה והמאוד מאתגרת ליישום בשמחה- זה יבוא בזמן הכי מדויק. ותגיע האישה הכי מדויקת (לא מושלמת, אבל מדהימה והכי מדויקת לך בעולם!). תקופה לתרגל ביטחון והשתדלות ולסמוך.

- התקופה הזאת, לרוב האנשים, היא תהליך. לוקח זמן להבין מה בדיוק אתה מחפש ולדייק את החיפוש שלך. צריך לזה גם הרבה הקשבה ופתיחות למציאות וגם ניסיון אקטיבי לדייק וללמוד ולהשתפר.

- לבוא להיפגש ממקום שאמנם מודע לפוטנציאל של חתונה, אבל ממקום פשוט פשוט. לזכור שלא משנה מה יקרה אתה מכיר מישהי נחמדה וטובה, והטבעיות הזאת מכניסה הרבה טוב לתהליך.

- לנסות להיות רגיש לדברים שיותר משמעותיים לנשים- שנפגשים במקום שהיא מרגישה בנח, שלא קר/חם מידי, שיש איפה לעשות שירותים נורמלי. (לא כמו בצה"ל אח

- לגבי המדרג של בניית הקשר. יש הרבה שמסבירים איך תהליך בריא של קשר נבנה, כמובן באופן כללי. יש סרטון של מיכל וולשטיין שמסביר על זה ולדעתי עושה שכל.

אבל בכל מקרה- בסוף כשמכירים בת זוג זה אותה צורת עבודה כמו שמכירים כל אדם אחר. מתחילים מדברים יחסית חיצוניים, נתונים כמו כמה אחים יש לך, איך גדלת וכו. כדאי שאם זה דבר שלא בא לך טבעי שתחשוב מראש או תעשה לעצמך /תחפש רשימה של דברים לשאול בדייטים. (בזרימה! ובנחת! אין בזה חוקים וכל קשר וכל דינמיקה בין אנשים שונים היא שונה בהגדרתה).

אבל בקיצור מתחילים מהדברים האלה, ולאט לאט כשמרגישים בנח, השיח באופן טבעי מעמיק. אםשר לגרום לשיח להיות יותר עמוק ע"י שאילת שאלות/העלאת נושאי דיון יותר מעמיקים. כמובן שלא לשאול בדייט ראשון אם בא לך להתחתן איתי זה נחשב מדרג סביר.

-טיפ קטן להביא איתך משהו טעים קטן לאכול/לשתות לדייט ראשון לפחות.

- להשתדל בהתחלה להגיע אליה לאן שנח לה. לוודא שהיא הגיעה הביתה. לא לחכות אם העבירו לך מספר! זה הרבה פעמים משהו שהצד השני מחכה שכבר תיצור קשר.

לשלוח הודעה יום אחרי איך היה. ולא למרוח. אם אתה רוצה לסיים- ביעילות ובנעימות. לציין את הדברים הטובים ובו זמנית להגיד בצורה בהירה שאתה חושב ש*עבורך* זה פחות מתאים. ולהדגיש תמיד (לא בצורה חיצונית חייב להאמין בזה) שזה לא בגלל שמשהו בה לא בסדר אלא שאתה מחפש/צריך משהו אחר.

יש עוד מלא מלא

לפני ואחרי הכל- רק תפילות אחי. אין שום דבר אחר. חוץ מזה הכל מסביב

קודם תתאפס על עצמך, מה שתרצה לעשות, תתחיל את זה ואז תתחיל לצאת.

לדעתי חשוב לצאת ממקום יציב ולא ממקום שעדיין מחפש אחיזה ועוגן במציאות.

בעיקר להרגיש את הרגשות שלך. זה לא מובן מאליו שאדם מבחין במה שהוא מרגיש באופן כללי וברגע מסויים. זה דורש התבוננות, ולפעמים זה קורה בצורה תהליכית.

חלק מהחיבור לעצמי קשור גם לסקרנות. בדייטים הראשונים שעדיין לא פותחים דברים מסויימים נוצרת בצורה טבעית סקרנות. סקרנות זה הדבר שהכי חשוב לשים אליו ביחס לדייטים, אי אפשר להתקדם בדייטים (לא משנה איזה שלב) בלי סקרנות. 

לא הכל צריך להכניס לכרטיס. כולנו ממוצעים בהרבה דברים לא שקטים מדי לא רעשנים מדי לא פזרנים לא קמצנים. תכתוב את התכונות שהם יותר ייחודיות בך שאתה רוצה שיראו בך וליצור דרכם עניין משותף.

בהצלחה, אשריך!

שיהיה לכולנו בשורות טובות!

רק רוצה לציין שהציבור החרדי הולך ונפתח במובנים האלו [לא מדבר על הקבוצות הסגורות...], ואשמח לשמוע את דעתכן על השינוי הזה האם הוא מבורך או לא...

זה כמו שבמגזר החילוני-מסורתי,

מתחתנים בממוצע אחרי שנתיים (?).

גם לזה יש חסרון ויתרון.

חסרון - אתה יכול להיות עם הצד השני במשך שנתיים, מכל הבחינות וכו' ובסוף מתברר שהוא לא באמת באמת רוצה להתחתן. שנתיים נשרפו.

יתרון - אם אתה עושה את זה חכם ( הבהרה - כמובן שזה לא על פי ההלכה, כי זה במגזר החילוני-מסורתי), אז תגיע לחתונה בלב שלם מאוד

כשאתה יודע מי הבן אדם שאיתו תבלה את רוב חייך. מינימום הפתעות (לעומת האפשרויות האחרות).

אין לזה סוף.

בסופו של דבר, צריך ביטחון, אמונה ושכל ישר. כשיש את זה, גם 3 חודשים מספיקים לפני חתונה. אני מאמין בזה בלב שלם.

ברור שבשיטה של החרדים יש מעלות ויש חסרונות.

ברור שבשיטה של הדתיים לאומיים יש מעלות ויש חסרונות.

השאלה מה אנחנו רוצים להרוויח ועל מה אנחנו מוכנים לשלם מחיר.

מה הסיכונים והסיכויים אותם אנחנו בוחרים בצורה מושכלת.

גם בדתי לאומי יש טווח מאוד גדול של גישות מבחינת דייטים, כמו שציינת שיש אצל החרדים.

אין מודל של מגזר "מושלם" שהוא חף מבעיות.

כל מגזר בוחר על מה הוא לא מתפשר ועל מה מוכן לשלם את המחיר ומכך הוא גוזר דפוסי התנהגות.

מהצד הדתי לאומי אני יכול להגיד לך שסיכון זה עניין שלוקחים בחשבון. בגלל שנוצרת הכירות יותר משמעותית לפני החתונה צריך סופר דופר לשמור על גבולות של הקשר בצורה קנאית. אכן כן.

מהצד החרדי אני יכול להגיד לך שגם אצל דתיים לאומיים לא יודעים הכל לפני החתונה.

נ.ב

לכן אני אומר - אתה עצמך פרט בודד ואתה לא קבוצה. תנצל את היתרון הזה. 

יש לך חופש לחשוב איפה אתה "דתי לאומי" ואיפה אתה "חרדי"

אין שום סיבה שבעולם שתקח מודל חברתי כלשהו ותקבל אותו כקודש קודשים.

את ההלכה תקבל כקודש קודשים לפי מי שאתה הולך אחרי הפסיקה שלו.

אבל נורמה חברתית - תנסה להבין את ההגיון ולחשב את הסיכונים והסיכויים בעצמך. אין שום דבר שמונע ממך את זה.

המוקד של השאלה שלך מתעסק על מגזר כזה או מגזר אחר - אבל בסוף ההתמודדות האישית של כל אחד מאיתנו היא אישית וצריך לקחת את זה בחשבון.

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…

אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.

לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️

ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות

לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.

אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם

למה לא?

בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"

המערכת. 

אלא אם כן, אתם ממש באותו מעגל חברים שבו המשכתם להיות גם אחרי שבחלטתם שנישואין זה לא משהו שמתאים בין שניכם.

אבל - כשאתה קורא לה "חילזונית" אז ניכר שיש לך עדיין רגשות כלפיה, ובמצב כזה בוודאי לא הייתי ממליץ ללכת. 

וגם אז- רק להגיד מזל טוב 

כמו שכתבו לפני, נראה שאתה עדיין מרגיש כלפיה ולראות אותה בחתונתה רק יעשה לך רע על הלב והרגשות יתעצמו לכן נראה לי שתחסוך את זה מעצמך ותנסה להתקדם הלאה בלב שלם כמה שאתה יכול

אני כאילו מנסה לדמיין מה זה היה עושה לי אם הייתי בחתונה של מישהו שאני עדיין מרגישה כלפיו וזה קצת עושה לי נאחס בלב

אין לי שום רגש כזה כלפיה אני אוהב אותה כמו אחות

אבל יכול להבין למה זה נשמע מופרך

בכולופן תודה על התגובות של כולכם

משה נעץ את השרשור

אולי עוד מעט היא תגיב לך בעצמה

אם אתה רוצה לכבד, תגיע לחופה תגיד מזל טוב. וזהו. תקבל V. אם תרצה להישאר תשאר. תלוי איך תרגיש. אולי תמצא שם מישהי... אבל לא בונים על זה. בכל מקרה זו השקעה בניוטרל.

האם יהיה נעים לחתן שהאקס של כלתו מגיע?

לי נשמע ממש לא קשור ולא מכבד את החתן.

ועיקר הביקורת שלי מופנית דווקא לכלה בנושא זה.

נראה לי לא רגיש.

ולדעתי האחריות של האקס היא לסרב בנימוס ובלבד ולשמור על רגשות החתן.

או אם ארחיק לכת קצת, אני החתן הייתי רוצה לשמוע אם כלתי הזמינה אקס שלה.. זה היה מעורר בי הרבה מחשבות לגבי עומק הקשר שלי עם הכלה ולגבי מה היא חושבת על העבר שהיה ולגבי העתיד המשותף שלנו ללא אקסים. זה היה גורם לי להרים שתי גבות ואולי אף לחשוש מאד.

אבל כך לתחושתי..

מה יש לך לעשות שם?

גם ההזמנה שלה לא תמימה תהיה בטוח