אני לא מרגישה בטוחהחפרפרת

בבית שלי בעקבות הפיגועים האחרונים (גרה ביו"ש)

תמיד במקום שלך אתה מרגיש בטוח אבל כשמבינים שאנחנו גרים במקום שיש יותר סיכוי שיהיה בו פיגועים,

אני מתחילה קצת לפחד...

מבינה אותך לגמרי!!רעיה123
מבינה את הפחד שלך לגמרי ואת הלחץ (ואצלנו בישוב...אמרו בשבת להיזהר וליהיות עירניים כי יש התראות חמות בגיזרה...)
זה מפחיד!! זה לא מציאות חיים שאפשר לחיות בה אבל דבר אחד אנחנו צריכים לזכור,
כל ה"סיסמאות שאנחנו צועקים, עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה!! אנחנו צריכים להאמין שאנחנו באמת (!!) לא מפחד ויחד עם זה באמת לא לפחד, זה הארץ שלנו!! זההבית שלנו!! זה המקום שלנו!! ברגע שאנחנו מפחדים אז פחות יגיעו למקומות המפחידים (ראי הוכחה הרובע היה ריק (!!) שבוע שעבר ) ברגע שלא יהיו יהודים במקום, שלא תיהיה התיישבות יהודים אז הינה-הם ניצחו אותנו..
ולא!! הם לא ינצחו אותנו... אנחנו נילחם בהם חזק ולמרות הפחד והכאב עכשיו בזמנים הקשים צריך רק לחזק את האמונה שלנו בה' יתברך ולהכניס לנו לשכל שכל מה שאנחנו צועקים בצמתות ובמאהלים-זה באמת!! ולקיים את זה...
ותזכרי, שגם את וגם תושבי הרובע וגם התושבים בעיר (כבר שמענו על פיגועים בקרית גת, עפולה וכו וכו...) נמצאים בשליחות!! ושתביני את המסירות נפש העצומה שאת עושה שאת גרה בין שני כפר!! באמת..
בעז"ה עמ"י יזכה לגאולה שלימה!! שהקב"ה יאמר די לצרותינו..
ו...אומרים שצדיק נפטר זה אולי כדי להסיר מעמ"י גזרות קשות, אתמול איבדנו בן אדם עצום, הרב יורם אברג'ל.. אז בעז"ה עם כל הגדולה והמפעלי תורה שהיה לו פה שיבקש רחמים למעלה על עמ"י..
ובעז"ה עוד יהיה טוב!! לא לפחד... למרות שקשה!!
והפתרון!קמנו ונתעודד
עבר עריכה על ידי קמנו ונתעודד בתאריך כ"ח בתשרי תשע"ו 11:45

בס"ד

 

למעט בקריאת ושמיעת חדשות.

 

נכון, המצב עכשיו פחות טוב ממה שהיה לפני חצי שנה, אבל הוא באמת לא כל כך גרוע. אלא מה? על כל אירוע דקירה את שומעת עשרים פעם, רואה סרטונים שבהם רואים את מה שקרה בצורה חיה, שמזעזעת את הנפש עוד יותר, וגם כשלא מדווחים בדיוק על אירוע כזה או אחר, עסוקים בפרשנות של המצב ובדיבורים על ההידרדרות.

 

אין לי טענות כנגד התקשורת, הם עושים את העבודה שלהם, מה גם שחשוב לא להתעלם מדברים כאלו, כדי למנוע הידרדרות נוספת.

אבל מי שרואה שזה משפיע עליו בצורה כזו, וגורם לו לפחד משתק כזה, שייזהר! זה טבע האדם, הרי אם אחרי כל תאונה היו עושים גל פתוח ככה, כולנו היינו מפסיקים לצאת מהבית.

 

מוזמנת לעבור לשיקגומשה

אין שם פיגועים, אבל אנשים נרצחים שם על שטויות פי כמה מאשר פה.

למה? בד"כ הערבים של השכן מפחידים יותר..יהודה פ.


וואי כמה שהמשפט הזה נכון...someone

אני גר במזרח ירושלים באמצע כל הערבים ואין לי בעיה ללכת שם חופשי...

ביו"ש אני בחיים לא יסתובב/יתפוס טרמפים בלי חבר או שניים... 

תכל'ס לא מבינה אתכם .. צריך להיזהר כמובן אבל לא בהגזמהגושקטיףאנינשבע


וואי, זה ממש נכון!!חפרפרת

תמיד מפחדים לנסוע לבית אל בגלל הערבים שיש שם,

אבל בבית שלך אתה מרגיש יותר בטוח... זה גם מה שאמרתי,

שעכשיו אני מרגישה פחות בטוחה בבית שלי.. 

 

תודה על העצות

אני ירושלמיתציון חמדתי
לא גרה באזור של ערבים... אבל ערבים יש בכל מקום ואני גם קצת מפחדת...
מחזק אותי להסתכל בחלון ולראות את כל האנשים שהולכים בחוץ בביטחון ורוגע
לא צריך לפחד.לך דומיה תהילה

זה טבעי שזה יתעורר עקב המצב, אבל לא צריך לטפח חרדות.

הסבירות שבאמת יקרה לך משהו היא לא גדולה, היא אפילו אפסית.

אז לפני הכל, צריך להכיר את המציאות.

 

אבל את צודקת שיש מקומות שהם פחות בטוחים. זה רק אומר

שצריך להיות קצת יותר עירניים, אם יש לך תרסיס פלפל קחי אותו,

תעשי מינימום 'השתדלות'. לא מתוך מחשבה שמשהו הולך לקרות

לך, אלא כדי שיהיה לך מענה לסיכוי האפסי שאולי יתממש.

 

יש סדרת שיעורים של הרב אלי סדן על לא לפחד בצבא.

זה לא בדיוק אותו נושא, אבל אפשר ללמוד מזה קל וחומר...

אם את מעוניינת:

http://bneidavid.org/Web/He/VirtualTorah/Lessons/Default.aspx?subject=&rabi=&name=&rfs=&serie=111&childSub=107&rfh=&id=6458

 

(זה השיעור השני בסדרה והוא מדבר על הנושא הזה).

 

בשורות טובות!

סיכוי אפסי?המח

כל יום מינימום ארבע פיגועים זה סיכוי אפסי?

אז כשתיראי פיגועהמח

תגידי טוב נו זה סיכוי אפסי שיקרה עוד פעםמרחףבוכה/צוחק

זה מה שתגידי ותמשיכי כאילו כלום?

לנסוע במכונית את לא מפחדת?לך דומיה תהילה

מתים מזה הרבה יותר אנשים מאשר פיגועים.

הסיכוי למות הוא נמוך, אבל בכל זאת חוגרים חגורת בטיחות.

לא ראיתי אנשים בהיסטריה ובחרדות מזה שהם עולים לרכב.

 

גם אם יהיו עשרה פיגועים כל יום, מתוך שמונה מיליון אזרחים בישראל זה אפילו לא מגרד את האחוז.

 

אתם מפחדים כי הראש שלכם כל היום בחדשות ואתם עסוקים רק במחשבות של "מה יקרה אם..." ומדמיינים שזה הדבר היחיד בעולם, מפתחים אצלכם פחדים ומפחידים גם את כל מי שסביבכם. תפסיקו! זה מחליש את האומה ואתם משתפים פעולה עם הטרור. ההפחדות האלה הן איסור מהתורה!

 

"'ערום ראה רעה ונסתר'  (משלי כב, ג) - הא אינו מדבר אלא בנסתר מן הרעה אשר רואה, לא ממה שיוכל להיות שיהיה אפשרי שיבוא" (מסילת ישרים, פרק ט).

 

אני גר דלת מול דלת עם ערבים,

בתוך "שכונה ערבית" בירושלים,

אז בבקשה תחסכי ממני את הזלזול שלך.

אני חושבתחפרפרת

שזה שהסיכוי הוא אפסי זה לא משנה,

כי בכל מקרה אם זה קרה לאיתם ונעמה הי"ד ולנחמיה לביא ואהרון בניטה הי"ד אז זה עלול לקרות לכל אחד ח"ו ח"ו 

גם תאונות דרכים קורות. ורעידות אדמה, שריפות, דליפות של גז,קמנו ונתעודד

בס"ד

 

והתחשמלויות.

 

את נותנת לחשש מהדברים האלו לשתק אותך?

ברור שלאחפרפרת

 

 אבל בגלל זה שבשבועים האחרונים היו בערך 6 פיגועים זה  קצת מלחיץ....

את יודעת כמה תאונות היו?קמנו ונתעודד


התאונות מתחלקות בכל הארץ,יאירוש

הפיגועים מתרכזים בעיקר בירושלים.

איך זה שרק הירושלמים לא מפחדים? (למרות כל הפיגועים)בת 500


זה קטע כזה של ירושלמים... (טופח לעצמי על השכם...)someone

אני גר במזרח העיר בתוך כל הערבים וחי חיים נורמליים לעומת כמה בפתח תקוה שלא ראו צורת ערבי ולא יוצאים מהבית...

הבעיה היא שאצלנו אתה לא תעלה לטרמפים רעיה123
סתם.. חלילה!! מי שגר במזרח ירושלים באמת כל הכבוד!! ואיך שאתם חיים שם וגרים ומתיישבים בינהם ומראים להם שלא ויתרנו על החלק הזה שלנו זה רק מדגיש להם כמה הוא באמת שלנו!! אשריכם
דווקא יצא לי כמה פעמים לעלות על טרמפים ביו"שsomeone

הייתה אפילו פעם אחת שירדתי באיזה צומת (לא זוכר את השם...) וכשהתקשרתי לחבר שלי שיסביר לי מה עושים משם (לא כ"כ מתמצא שם) הוא אמר לי "תנסה לשרוד בדקות הקרובות..."

זה לא כדי "להראות להם".לך דומיה תהילה


דוקא פתח תקוה?מוריוש

פתח תקווה מלאה ערבים..

אבל בדרך כלל הערבים האלה לא עושים כלום..

בכל מקום שהוא לא מזרח ירושלים יש כמה שלא יוצאים מהבית...

אני ירושלמית ואני מתה מפחדציון חמדתי
אין מה לפחד...someone

סטטיסטית את לא תמותי...

וכותב את את זה אחד שגר בשכונה של ערבים...

אוליחפרפרת

אולי בגלל שאתה חי איתם אתה מתרגל וזה פחות מלחיץ אותך...

אני גם גרה בירושליםאופל

ויש לי גם חברה שגרה ברובע והפיגוע דקירה שהיה שם עם שני ההרוגים נחמיה לנביא ז"ל...........

היה מתחת לחלון בחדר שלה ואז היא ראתה הכל!!

אבל ברוך ה' היא בסדר עכשיו! כאילו היא עברה טיפול פסיכולוגי אתם יודעים אחרי הכל זה טראומה לכל החיים!

וההורים שלי קנו לי גז פלפל אז אני מרגישה קצת יותר בטחון (למרות שזה לא מוחלט)

וואי תקשיבוחפרפרת

 המורה שלי סיפרה לי שהבת שלה הלכה לתחנה המרכזית אתמול וחלקה לאנשים טופים (זה היה מהאולפנה שלה)

ובדיוק הגיע אוטובוס לגוש, והיא עלתה. חברות שלה החליטו שהם נשארות שם, ואחרי דקה שהיא עלתה לאוטובוס היה הפיגוע ופינו את החברות שלך בגלל שהם כאילו נפגעות חרדה...

זה פשוט מלחיץץ!!

וואו הזוי! ומפחידאופלאחרונה

אני שוב לא חדשההרהמורניק

אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????

למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????

כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורום (גם אתה ככה…)Gini
כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורוםGiniאחרונה
יש כאלה שערים עכשיו?אהבה 18
כלומר?הרשפון הנודדאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

אולי יעניין אותך