בס"ד

למעט בקריאת ושמיעת חדשות.

נכון, המצב עכשיו פחות טוב ממה שהיה לפני חצי שנה, אבל הוא באמת לא כל כך גרוע. אלא מה? על כל אירוע דקירה את שומעת עשרים פעם, רואה סרטונים שבהם רואים את מה שקרה בצורה חיה, שמזעזעת את הנפש עוד יותר, וגם כשלא מדווחים בדיוק על אירוע כזה או אחר, עסוקים בפרשנות של המצב ובדיבורים על ההידרדרות.

אין לי טענות כנגד התקשורת, הם עושים את העבודה שלהם, מה גם שחשוב לא להתעלם מדברים כאלו, כדי למנוע הידרדרות נוספת.

אבל מי שרואה שזה משפיע עליו בצורה כזו, וגורם לו לפחד משתק כזה, שייזהר! זה טבע האדם, הרי אם אחרי כל תאונה היו עושים גל פתוח ככה, כולנו היינו מפסיקים לצאת מהבית.

אין שם פיגועים, אבל אנשים נרצחים שם על שטויות פי כמה מאשר פה.

אני גר במזרח ירושלים באמצע כל הערבים ואין לי בעיה ללכת שם חופשי...

ביו"ש אני בחיים לא יסתובב/יתפוס טרמפים בלי חבר או שניים... 

תמיד מפחדים לנסוע לבית אל בגלל הערבים שיש שם,

אבל בבית שלך אתה מרגיש יותר בטוח... זה גם מה שאמרתי,

שעכשיו אני מרגישה פחות בטוחה בבית שלי.. 

תודה על העצות

זה טבעי שזה יתעורר עקב המצב, אבל לא צריך לטפח חרדות.

הסבירות שבאמת יקרה לך משהו היא לא גדולה, היא אפילו אפסית.

אז לפני הכל, צריך להכיר את המציאות.

אבל את צודקת שיש מקומות שהם פחות בטוחים. זה רק אומר

שצריך להיות קצת יותר עירניים, אם יש לך תרסיס פלפל קחי אותו,

תעשי מינימום 'השתדלות'. לא מתוך מחשבה שמשהו הולך לקרות

לך, אלא כדי שיהיה לך מענה לסיכוי האפסי שאולי יתממש.

יש סדרת שיעורים של הרב אלי סדן על לא לפחד בצבא.

זה לא בדיוק אותו נושא, אבל אפשר ללמוד מזה קל וחומר...

אם את מעוניינת:

http://bneidavid.org/Web/He/VirtualTorah/Lessons/Default.aspx?subject=&rabi=&name=&rfs=&serie=111&childSub=107&rfh=&id=6458

(זה השיעור השני בסדרה והוא מדבר על הנושא הזה).

בשורות טובות!

כל יום מינימום ארבע פיגועים זה סיכוי אפסי?

תגידי טוב נו זה סיכוי אפסי שיקרה עוד פעם

זה מה שתגידי ותמשיכי כאילו כלום?

מתים מזה הרבה יותר אנשים מאשר פיגועים.

הסיכוי למות הוא נמוך, אבל בכל זאת חוגרים חגורת בטיחות.

לא ראיתי אנשים בהיסטריה ובחרדות מזה שהם עולים לרכב.

גם אם יהיו עשרה פיגועים כל יום, מתוך שמונה מיליון אזרחים בישראל זה אפילו לא מגרד את האחוז.

אתם מפחדים כי הראש שלכם כל היום בחדשות ואתם עסוקים רק במחשבות של "מה יקרה אם..." ומדמיינים שזה הדבר היחיד בעולם, מפתחים אצלכם פחדים ומפחידים גם את כל מי שסביבכם. תפסיקו! זה מחליש את האומה ואתם משתפים פעולה עם הטרור. ההפחדות האלה הן איסור מהתורה!

"'ערום ראה רעה ונסתר'  (משלי כב, ג) - הא אינו מדבר אלא בנסתר מן הרעה אשר רואה, לא ממה שיוכל להיות שיהיה אפשרי שיבוא" (מסילת ישרים, פרק ט).

אני גר דלת מול דלת עם ערבים,

בתוך "שכונה ערבית" בירושלים,

אז בבקשה תחסכי ממני את הזלזול שלך.

שזה שהסיכוי הוא אפסי זה לא משנה,

כי בכל מקרה אם זה קרה לאיתם ונעמה הי"ד ולנחמיה לביא ואהרון בניטה הי"ד אז זה עלול לקרות לכל אחד ח"ו ח"ו 

בס"ד

והתחשמלויות.

את נותנת לחשש מהדברים האלו לשתק אותך?

 אבל בגלל זה שבשבועים האחרונים היו בערך 6 פיגועים זה  קצת מלחיץ....

הפיגועים מתרכזים בעיקר בירושלים.

אני גר במזרח העיר בתוך כל הערבים וחי חיים נורמליים לעומת כמה בפתח תקוה שלא ראו צורת ערבי ולא יוצאים מהבית...

הייתה אפילו פעם אחת שירדתי באיזה צומת (לא זוכר את השם...) וכשהתקשרתי לחבר שלי שיסביר לי מה עושים משם (לא כ"כ מתמצא שם) הוא אמר לי "תנסה לשרוד בדקות הקרובות..."

פתח תקווה מלאה ערבים..

אבל בדרך כלל הערבים האלה לא עושים כלום..

בכל מקום שהוא לא מזרח ירושלים יש כמה שלא יוצאים מהבית...

סטטיסטית את לא תמותי...

וכותב את את זה אחד שגר בשכונה של ערבים...

אולי בגלל שאתה חי איתם אתה מתרגל וזה פחות מלחיץ אותך...

ויש לי גם חברה שגרה ברובע והפיגוע דקירה שהיה שם עם שני ההרוגים נחמיה לנביא ז"ל...........

היה מתחת לחלון בחדר שלה ואז היא ראתה הכל!!

אבל ברוך ה' היא בסדר עכשיו! כאילו היא עברה טיפול פסיכולוגי אתם יודעים אחרי הכל זה טראומה לכל החיים!

וההורים שלי קנו לי גז פלפל אז אני מרגישה קצת יותר בטחון (למרות שזה לא מוחלט)

 המורה שלי סיפרה לי שהבת שלה הלכה לתחנה המרכזית אתמול וחלקה לאנשים טופים (זה היה מהאולפנה שלה)

ובדיוק הגיע אוטובוס לגוש, והיא עלתה. חברות שלה החליטו שהם נשארות שם, ואחרי דקה שהיא עלתה לאוטובוס היה הפיגוע ופינו את החברות שלך בגלל שהם כאילו נפגעות חרדה...

זה פשוט מלחיץץ!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....