לא משנה מה בנות היו חושבות על זה/רוצות שיגידו - רוב הרבנים שאני מכיר, מדריכים שהבחור לא צריך לשתף בזה את הבת, בטח כאשר הוא נקי. אדם לא צריך להיכנס שוב לחטאי העבר שלו, מה גם שהם חטאי העבר.

מספיק שאשתו תדע שבבית יהיה אינטרנט רימון ורק לה יהיה את הסיסמא (דרך "זוגית" נוספת מעניינת בקטע הזה, היא שתהיה סיסמא ארוכה כאשר חצי הגבר יודע וחצי האישה ). ולא צריך לחפור יותר מידי בקטע "את יודעת, בעבר הייתי...וקרה לי...ועשיתי... והתמודדתי..". זה סתם הורס.

זאת דעתי אבל אני לא בת, אז בכל מקרה תחכה לראות מה הבנות יגידו, רק היה חשוב לי להבהיר את הנ"ל...

כל טוב, שבוע טוב.

הוא ראה דברים שהצניעות יפה להם, ויש לזה השלכות ביחס שלו למי שהוא היה אמור לראות רק אותה.

הוא מלא ברעיונות זרים ושקריים שהוא כן צריך להתנקות מהם ולשאוף לנקיות וקדושה.

לצערנו הדור שלנו מתמודדת עם ניסיונות לא קלים וזה פוגע בהנאה שלנו מהקדושה הזכה,

לשמחתנו זה מעיד על הכוחות שלנו ועל כך ש"ענווים, הגיע זמן..."

היא כן קשורה אך ורק לבנ"א שחטא.

כמובן שאחרי תשובה אמיתית וכנה מתוך הבנה והבדל בין ה"טומאה" ל"קדושה". בין הדרך הנכונה לדרך עקלקלה אשר מוביל לתהום. בין אמת לשקר- אז ניתן למחוק (במידת מה) את העבר ולהתקדם הלאה.

האם זה ישפיע על העתיד שלו עם אישתו? יש מצב. 

השאלה כיצד והיכן תהיה ההשפעה. (ובזה לא שייך הרחבה או דוגמאות).

אני מהאנשים שרואים אנגלית ומתחילים להזיע...

המנהל ;))

לקניית מכשיר עם גרסת אנדרואיד כמו שלך למשה, שיוכל לבדוק אותו..

סוף אפשר לקרוא את ה-הודעות שלך..

רק עצם זה שהוא ישוב ויחזור לחשוב על המעשים שהוא עשה יכול להביא אותו לידי חטא.

אין שום טעם לספר את זה לאף אחד. זה עניין שלו ושל אלוקים.

אנחנו בני אדם, וכל אדם הוא חוטא בכמות כזו או אחרת..

ואשרי כל הבנים ששומרים על עצמם. כל הכבוד, זה לא קל!!

וחשבנו שכנראה זה דבר שישפיע על חיי הזוגיות שלהם בעתיד, ואולי אפשר להגיד שיש כאן נכות שמסתירים. 

אם נניח לאדם יש בעיות נפשיות כלשהן, על גבול הפסיכיאטריות, אני חושב שהיו מצפים שידעו לפני. גם קשיים בשמירת הברית היא התמודדות נפשית לא פשוטה שגורמת לשינויים באדם.

נקי.


 

לא על ההתחלה ולא בפירוט, אבל כן בכללי.

במציאות של היום זה 90-95% מהבנים. מי עד אמצע הצבא ומי עד תחילת שיעור א' וכו'.

להגיד לאשה כשהוא עוד בתוך ההתמודדות זו שאלה נפרדת לענ"ד.

בחייאת מה אתה מכליל? 

יש כאלו בכלל ללא גלישה. 

וכן יש כאלו שחוסמים.

חבל ככה להכליל.. 

(:

ביחס לנוער הדתי לאומי. אאל"ט בחנו מי נפל באינטרנט (כניסה מכוונת לאתרי פורנוגרפיה) לפחות פעם אחת בחייו.

מי שמקדש אשה על מנת שהוא צדיק גמור, והרהר בתשובה-מקודשת, נכון?

אז יופי.

ובכלל, אני חושב שאת מתמקדת בדבר לא נכון. למה לצמצם את המדד לתמים וצדיק דוקא לתחום הזה?

יש כל כך הרבה יצרים ובעיות בעולם, זה סתם שיש דברים שנשמעים מפחידים יותר.

אם היו מציעים לך מישהו, ואומרים שהוא נפל פעם בלשון הרע (שאגב, כמדומני שאמירה כזו היא בפני עצמה לשון הרע), איך היית מתייחסת?

או לציבור החרדי. שם זה גם אחוזים גבוהים, אבל נמוכים דרסטית.

יש כאלו שהניסיון שלהם הרבה יותר קטן, כי להורים שלהם היה שכל לגדור אותם בצורה טובה. יש גם כאלו שהניסיון שלהם קטן כי היצר שלהם חלש (שדווקא לחיי הנישואין זה לא משהו בכלל).

אבל נראה לי שלפחות 80% היה בקביעות בתקופה ממושכת. וגם הנותרים היה מדובר על כניסה מכוונת, והישארות של כמה דקות לפחות.

הוא השווה בין תוצאות ההתמודדות.

אם כבר אה"נ.

כבר נקי לגמרי, "זדונות נהפכים לזכויות וכו'"

לא הייתי פוסלת. אפשר לומר שלצערנו, רוב העולם היום בחזקת "עם בעיה בהתמודדויות באינטרנט".

לא צריכה ולא רוצה שהוא יגיד.

אני מראש באה בהנחה שרוב הסיכויים שהבחור לא בחזקת "צדיק תמים", אבל כן שואף להיות "במקום שבעלי תשובה עומדים".

ולא רוצה שהוא יגיד, כי מרתיע אותי מאוד לחשוב עליו ספציפית בסיטואציה כזאת וזה בלתי נמנע.

(עם הוא עדיין בהתמודדות כזאת, הייתי רוצה לדעת על זה בהצעה עצמה, וכנראה שזה לא היה מתאים לי.)

תהיה לא לדבר על זה בשנים הראשונות של הנישואין.

ואני גם חושב כך.

גם בזוגיות.

נכון שככלל זוגיות וחיי נישואים אומרים הרבה פתיחות ונוחות ונכונות לדבר על הכל, אבל זה לא אומר שנכון

או צריך לדבר על הכל. יש דברים שמזיקים מאוד למערכת היחסים.

אני אתם דוגמא-

אישה נשואה שפיתחה רגש לעמית לעבודה(לא קרה כלום) אבל היא התעשתה, תפסה את עצמה,

הצליחה להתגבר על זה- נכון שתספר בדיעבד לבעלה, אתה יודע שלפני שנה התאהבתי בפלוני,

אבל היום אני כבר ממש לא חושבת עליו?

יכול להיות שהנזק מהחשיפה הזו, שכבר לא רלוונטית אליהם ולחיים שלהם יצור פגיעה כזו בבן הזוג,

שעדיף לשמור על זה כדבר שהיה ונגמר.

אז נכון שהמצב בזוגיות תקינה היא שפתוחים לדבר על הכל- אבל לא על הכל צריך לספר באמת.

כנ"ל בעניין הזה.

הפתיחות צריכה לבוא לידי ביטוי בכך שהדברים לא מוחבאים, אלא האשה יודעת בקווים כלליים את העבר שלו, אבל מעבר לקווים הכלליים - הם לא צריכים לחטט בפצעים. לא הוא, לא היא וודאי שלא שניהם ביחד.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"