אני מבינה מאד את הרתיעה מגילאים שנושקים לשלושים. אף אחת לא רוצה להרגיש כל כך 'גדולה'.
מצד שני, ייתכן שדוקא מה שנראה נוצץ מרחוק, הגילאים הצעירים, הוא לא באמת זהב בשבילך כשבודקים אותו לעומק.
את בת 25. לא משנה כמה את יפה וחמודה, אני בטוחה שעברת בחיים אי אלו חוויות שביגרו אותך. נסיון החיים שלך והבשלות שלך הם של בת 25, לא בת 21.
אני חושבת שאם תיפגשי עם בחור בן 21 - 22, תופתעי לראות עד כמה הפער הזה עשוי לבלוט, ולא לטובתו. מסתבר שאת בוגרת יותר, חכמה יותר, עמוקה יותר, ובחור בן 22 ייראה לך ממש ילד.
אני אתן לך עוד דוגמה: אני גרושה. כשמישהו מציע לי רווק, הוא חושב שהוא מחמיא לי בזה או משמח אותי. אבל האמת היא, שלמרות שעל פניו רווק נחשב טוב יותר, לי הוא לא טוב. אני במקום אחר בחיים. אני רוצה גרוש, אע"פ שהוא נחשב סוג ב, כי איתו היה לי שפה משותפת, בניגוד לרווק.
כך פה, למרות שבחור בן 22 נחשב "שווה" יותר מבחור בן 25 ובטח מבחור בן 27, לא בטוח שזה טוב יותר בשבילך.
בהצלחה יקרה!