אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

משהו במכלול השלם שלי...

איך אפשר לדעת?...

אני יכול להפסיק לזמזם

או אם נגיד היא לא אוהבת שאני נוטה להתעצבן (סתם דוגמה אקראית) אני יכול לעבוד על זה

אבל במראה מה אפשר לעשות

יש גם דברים באישיות שאנשים לא יכולים\לא רוצים לשנות.

או אפילו בחור נגיד שלא יעוף על המשפחה שלי זה כבר יבאס

כי מבחינתי משפחה זה הדבר הכי חשוב בעולם וזה גם לא ניתן לשינוי...

סתם דוגמא קטנה...

אני גם יותר אוהבת לשמוע שלא מתכערים עם השנים

ובסוף תכונה של ביטחון שנובעת מגובה, שרירים וכסף - שרירים וגובה זה מראה חיצוני בסוף...

ולא כל הבחורים שריריים וגבוהים...

תודה על התשובה המחכימה🩷

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

אבל באמת לא רוצה לשרוף זמן על בחורים לא רלוונטיים...

והכי נכון שאי אפשר לפתור עניין רגשי עם ידע קר, צריכה לראות עם עצמי על מה יושב ואיך מעבדת את זה...

בסוף אולי הפחד הכי גדול שלי זה להתחתן עם בחור שלא עפה לגמרי על המראה שלו, ואני מפחדת שאחרי החתונה אולי בסוף לא אוהב אותו, והחלום שלי זה להיות הכי מסורה והכי אוהבת בזוגיות, שאף אחד אחר בעולם לא יעניין אותי וכל כולי אהיה בשביל בעלי. וברמה מסוימת זה סוג של דרך אל חזור להתחתן, (ברור שאפשר להתגרש בכל שלב, רק לא בטוח שפרק ב' יהיה קל יותר מפרק א' כשמדובר בכזאת סיבה)

מקווה שאני מספיק ברורה, כי זו מחשבה שעולה בי עכשיו ולא הספקתי להתבשל איתה

את מזכירה לי את עצמי, יש לי לבטים כמו שלך.

אני רק חושבת שלהיפגש עם מישהו ולבדוק את העיניין של המראה לא מחייב אותך כלפיו, את בודקת את העניין הזה כמו שהוא בודק את העניינים שלו.

ומראה חיצוני הוא לא הדבר שעל פיו הדברים יעמדו או יפלו לבד, את לא תתחתני עם מישהו רק בגלל שאהבת את המראה שלו לכן יכול להיות שתרצי להתחתן עם מישהו למרות שהוא לא כמו שדמיינת, והוא אולי אפילו יהיה יותר טוב ממה שדמיינת. כשאת מכירה בן אדם באמת המראה שלו הוא רק עוד נקודה (חשובה), כשיש מכלול שאהבת ואז יותר קל להתגבר על מראה שהוא טיפה שונה.

נכון שלא מחייב, ונכון גם שיש כאלו שאני אוהבת ולכן הם מדהימים בעיניי מבחינה סובייקטיבית לחלוטין.

אבל אם הייתי אומרת כן כל על הצעה רלוונטית ולא פוסלת על מראה חיצוני בכלל, הייתי יוצאת כל יום לחמש דייטים עם בחורים שונים, ואין לי כוח נפשי לדייט כל יום...

מבחינתי אני באמת באה בגישה לדייט ש"וואלה יש סיכוי הבחור הזה יהיה בעלי" ונותנת מעצמי את המקסימום...

אפילו מרימה טלפון למישהו שמכיר גם אותי וגם את הבחור לראות אם יש סיכוי להתאמה...

אני מבינה אותך ממש.

לא אמרתי כל אחד אבל כן טיפה להתגמש מהתמונה שיש לך בראש.

את פוסלת רק על מראה חיצוני? אין לך עוד דברים לפסול עליהם?

מתגמשת בטח שמתגמשת.

בסוף הגעתי למסקנה שאין היום באמת הרבה בחורים חתיכים...

אני פוסלת על עוד דברים, כל מה שרואה מראש שלא מתאים, כמו רמה רוחנית, סגנון, אופי, בקטע קלאס...

גם אני הגעתי למסקנה שיש הרבה יותר בנות יפות מבנים יפים.

אין לי עוד מה לומר חוץ מלאחל לך בהצלחה! ושתמצאי את האחד ולא תרגישי שהתפשרת.

מצד שני בשביל לבחון בצורה עניינית ורצינית צריך זמן, מה נעשה?

ולגבי הפחד - הפחד מובן. גם יש פחד מעוד דברים שיהיו או שלא יהיו, זה באמת מסע לעבר הלא נודע.

המטרה בדייטים היא לבחור עם מי אתה הולכת איתו לעבר המסע ללא נודע. בכל הבחינות.

מתי שמקבלים ההצעה - אפילו בקושי זוכרים את השם שלו, הדבר שנקלט הכי מהר ונשמר זאת התמונה. זה הטבע של האדם.

ככל שהקשר מעמיק - המקום של המראה מקבל ביטוי אבל מושפע גם מדברים אחרים ובפרופורציה המתאימה.

זה קורה באופן טבעי, לכן חבל למנוע מזה לקרות.

אפשר לעשות תרגיל פשוט אם זה יקל עליך - לדרג את כל הדברים ולתת להם מספר כמה זה חשוב לך ואולי זה גם קצת יסדר את הראש לפני שהקשר מעמיק.

ואנחנו רוצים לעוף ברמות על בן/בת הזוג שלנו על כל פרמטר אפשרי, אבלל המקום שהוא הכי חשוב והכי יגרום לנו לעוף עליו זה האיכות של הקשר האישי שלנו איתו.

ברמה כזאת שאפילו על חולשות שלו ודברים שלכאורה לא מחמיאים אפשר לעוף אם אוהבים. זה לא כזה הגיוני, אבל כל העסק הזה הוא לא כל כך הגיוני במילא..

התחברתי ממש למשפט: "המטרה בדייטים היא לבחור עם מי את הולכת איתו לעבר המסע ללא נודע. בכל הבחינות."

בסוף הדבר החשוב באמת זה שותף טוב למסע עם אופי טוב ומידות טובות- שזה מקום ראשון בדירוג...

וכן, באמת כשמתאהבים הרבה דברים לא הגיוניים

תודה על התשובה, נתת לי חומר טוב למחשבה 🙏

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

מאמינה שפשוט לא מושך וגם לא רואה פוטנציאל קרוב למשיכה.

אולי אם הייתי בקשר כמה חודשים אז הייתי נמשכת, אני לא יודעת...

ואם בדייט שני האופי מושלם והכל רק אין משיכה?...

פחות מפריעים בהמשך.

הבחור הראשון שיצאתי איתו היה נראה סבבה רק משהו אחד בפנים לא היה לגמרי סימטרי, בדייט הראשון זה קפץ לי כל הזמן מול העיניים, בדייט השני כבר פחות הפריע לי, לא המשכנו לדייט שלישי אבל בטוחה שאם היינו ממשיכים כבר לא היה מפריע לי בכלל, וזה עוד בלי שהרגשתי אליו משיכה...

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

המראה שלו שישתנה עם השנים לא יפריע לי.

הרי כשאהיה בת 40 למשל, לא ארצה שבעלי יראה בחור בן 20...

וזה באמת הפחד שלי, לפסול יותר מידי ולהגיע לגיל מאוחר.

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

בדיוק מישהי שלחה לי סרטון יפה

תודה🥰

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

מצד אחד, באמת חבל לבזבז לשנינו ערב אם זה לא מרגיש נכון; מצד שני, קיים החשש שאולי אני בוררת מדי ובסוף אשאר ללא אפשרויות. אני רואה מסביבי חברות רבות שנשואות לבחורים שאולי אינם עונים להגדרה הקלאסית של "חתיכים", והן מאושרות ושמחות בחלקן.

אני ממש לא חושבת שיופי מעיד על טיבו של האדם, ואני גם לא מחפשת מישהו "ספציפי" מדי. אני מחפשת בחור סטנדרטי לחלוטין. כיום יש לי יחסית הרבה הצעות רלוונטיות, ואני תוהה האם זה לגיטימי להרשות לעצמי רמה מסוימת של בררנות.

בסופו של דבר, בכל פעם שיצאתי וזה לא הסתדר – בין אם זה הגיע ממני ובין אם מהצד השני – המראה החיצוני מעולם לא היה הסיבה המרכזית. תמיד היתה סיבה מספקת אחרת לסיום הקשר...

רוב בני האדם לא עומדים באידאל היופי, האם זה אומר שבת או בן הזוג שלהם לא נמשך אליהם? ממש לא.

מתמונה אפשר להבין האם הוא יפה

ובדייטים אפשר להבין האם יש משיכה, וגם זה נבנה (לפעמים לא בדייט ראשון או שני, אלא ככל שנפתחים ומעמיקים את הקשר)

לא כל יפה הוא מושך, ולא כל מושך הוא יפה ממבט ראשון.

או באמת אחרי שמפתחים קשר משמעותי, 

אני רק לא רוצה להגיע לשלב של קשר מתקדם ולראות שאני פשוט לא נמשכת לבחור...

גם לא מחפשת להתאהב ממבט ראשון, אבל כן לראות שיש פוטנציאל למשיכה כבר בדייטים הראשונים

אני די עושה עבודת שטח מקדימה, ואין לי דרך למשל לדעת שבחור אחד שיצאתי איתו לא סתם את הפה כל הדייט הראשון ולא היה קשוב לי בכלל

ובחור אחר החמיא לעצמו בלי סוף ברמה שכבר הובכתי בשבילו...

בסוף קשה לי לברר על כאלו דברים, כי על כולם אומרים לי שהם חמודים טובים ואהובים על הסביבה...

בסוף רוב אלו שמבררים אצלם מייפים את המציאות ויש דקויות שקשה לרדת אליהם...

יש כאלו שאומרים לי "מה אכפת לך לצאת, זאת לא את שמשלמת" אבל איכשהו זה לא מעודד אותי

כי זה לא שיש מטרה למקסם דייטים, רצוי שיצאו עם מי שמתאים, ליצור דייט מיותר סתם לוקח זמן, כוחות ומשאבים ממי שיוצא

חברה טובה שלי אמא שלה שדכנית ואני אף פעם לא מסכימה לשמוע על הצעות ממנה, תמיד היא מוציאה דברים מהקשרם ומבחינתה הרצון הוא שיצאו לפגישה ואולי זה יעבוד איכשהו.

בסוף יש אנשים עם חסרונות כאלו ואחרים שבבירורים מטשטשים את זה. רמה דתית/ אופי ודברים קלאסיים בד"כ אומרים את האמת.

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

לא נראה לי שזה משהו חיצוני, אני סופר מחוברת לעצמי.

ואין לי פחד להתחתן, יצא לי לצאת עם בחור שמבחינתי הייתי אומרת לו כן אם לא הפער הדתי המשמעותי בינינו.

תודה🙏

סוג של אופי מולד כזה 😏

ברור לי שיכולה להתאהב גם בבחור שהוא לא הכי חתיך במדינה, אבל זה יוכל לקחת זמן ולא בא לי לצאת עם מישהו חצי שנה כדי שאולי בסוף ארגיש משיכה...

את העניין של המשיכה אצלך כי נשמע שזה יושב שמה (ושוב, אין בעיה אם תגלי שככה את, פשוט צריך לראות שזה באמת זה).

אני לא מקצועי, אבל יכול לתת לך כמה שאלות מנחות לדעתי (צריך לפני המשיכה להתחיל בניתוח של החיבור שלך ליופי)- 1. האם כשאת אומרת יופי ברמה גבוהה הכוונה ליופי של פנים או גם של גוף?  2. האם יש מודל של יופי (חילוני, דתי) שיושב לך בראש   3. מה את מרגישה כשאת רואה יופי (בלי קשר לדייטים). אפשר סתם לחשוב וואי זה יפה ואפשר להגיע לרמה שזו חוויה רוחנית..  4. האם את מרגישה שיופי מסמל לך משהו פנימי באדם?  5. האם גם בשאר התחומים האסתטיקה חזקה אצלך? נניח יפריע לך מאוד שמשהו בחדר לא פרופורציונלי   6. האם את רואה משהו והוא פשוט יפה בעינייך או שאת גם פורטת אותו לפרטים (נניח בתחום המוזיקה- שני אנשים יכולים ליהנות משיר, אבל אחד גם יקלוט את הניואנסים בשירה של הזמר, ואז הוא יתחבר לשיר יותר עמוק).

בנוסף לזה, באופן עקרוני משיכה לסגנון מסויים או ליופי הרבה פעמים יושבים על משהו רגשי או על הנחת יסוד לא מודעת (או לא מספיק מודעת). יתכן שזו אחת מהנקודות האלו:

1. אם לא התאהבת באמת מעולם, אולי יש לך קו מחשבה שבשביל להתאהב ולהימשך צריך יופי. כלומר אין היכרות (רגשית, לא שכלית חיצונית) עם מסלול אחר להתאהבות.

2. פחד משגרה וכדו', כשיש יופי זה נראה שתמיד החיים יהיו על מתח גבוה.

3. התרגלת לסטנדרט גבוה של חיצוניות בחיים (נניח בית יפה, בגדים), אז מוזר לך דווקא בזוגיות "לרדת".

4. את אולי חושבת שגבר זה סוג של חברה משודרגת כי את לא מרגישה את החסרונות הנשיים הרגילים שבגללם נשים רוצות להתחתן. זה לא רע, אבל אז צריך לעלות לקומה הבאה בתוכך כדי להרגיש את החסרון (כלומר לעלות את הרצון לזוגיות מרצון של נפש לרצון של רוח ואולי גם לשל נשמה. כל אחד מהם זה עולם ומלואו), ואז הצורך ביופי יקטן כי יהיה חלל מהותי אחר.

עונה פה על השאלות, כי עושה לי סדר במוח. (אפילו שהגיוני שתכננת שרק אברר את הנקודות מול עצמי)

בעיניי יופי זה מכלול שלם, של תווי פנים וגוף, באופן כללי לוק מרשים. זה יכול להיות גם כאלו שלבושים ונראים טוב גם אם תווי הפנים שלהם לא מושלמים...

אין לי מודל ספציפי של יופי, ואין לי מושג מה זה חוויה רוחנית של יופי, כי בסוף יופי זה דבר חיצוני וגשמי.

אבל כן אוהבת לראות דברים יפים, אסתטיים ונמשכת לעיצוב ולסטייל

ולא יודעת עד כמה פורטת לפרטים, בסוף שמה לב לפרטים אבל מייחסת משמעות למכלול השלם.

יצא לי להתאהב בבחור חתיך, היינו בקשר די משמעותי😏

יתכן בהחלט שהתרגלתי לסטנדרט גבוה של חיצוניות, לוקחת את זה כנקודה לעיון מעמיק בהמשך.

נראה לי שרוצה להתחתן כמו כל בחורה אחרת, עם חסר נשי טבעי, אני לא מאלו הלחוצות בהגזמה אבל לגמרי נמצאת שם.

אחשוב על זה שוב עם עצמי כמובן, תודה!

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

בעלי יקריח/ יגדל כרס קטנה וכו'

מקווה להיות יפה יחסית לגילי גם עוד עשרים ושלושים שנה, אבל ברור שלא אראה כמו בחורה צעירה...

קראתי מחקר שאומר שלפני החתונה חשיבות המראה החיצונית תופסת 70% מקום בשיקולים לעומת 30% לאופי מידות והתאמה בכללי

ואחרי החתונה זה מתהפך ל70% אופי ומידות ו30% מראה חיצוני, אז לא מודאגת בקשר לעתיד...

אתה בטוח שגברים משיבים תשובה חיובית רק ל20% מההצעות?...

חיה פה בארץ ישראל וחשופה למגוון רחב של אנשים סגנונות ודעות...

הרבה פעמים זה נכון, אני אישית מחזיקה מעצמי בחורה די דוסית ועדיין בסביבה שלי מקובל גם הזרקות בוטוקס (מעולם לא התנסיתי אבל לא רואה סיבה לא לעשות מתיחות לפנים למשל, כשמתחילים להזדקן...)

נתקלתי בבחורות סופר תורניות שהחיצוניות מאוד מאוד חשובה להן. מה זה אומר עליהן? תחליט אתה.

שגם דוסיות יכולות להיות שטחיות?

וכל זה רק בשביל פגישה ראשונה.

ובאופן אישי אני חושב שבחורה ששומרת על הבריאות שלה לא צריכה את כל הדברים המלאכותיים שהזכרת.

בכל מקרה, מה את רוצה להוציא מהשרשור הזה? 

או מבחינת מראה?

אל תרגישי לא טוב אם המראה שלו לא מספיק מוצא חן בעינייך.

אם מניסיון שלך לא מפריע לך המראה בדייט באותה רמה, תחשבי עם התמונה עד כמה זה יהיה שונה בדייט ולפי זה תחליטי. 

אפסול רוב מוחלט של ההצעות 😂

כי גם ככה חלקם לא מתאימים מבחינת רמה רוחנית

אבל אהבתי ממש את הגישה, תודה❤️

אין פיתרון לבעיה הנ"ל, בעיה נפוצה וידועה עוד מקדם קדמתא. הבעיה הנ"ל מצריכה תפילה שיגיע הבחור המיוחל.

על החתום..

מה אתה אומר בנושא אבל דוד ?

@חתול זמני לא מצאתי את דעתך המיוחלת בהאי שרשורא.

עריכה: 

אוסיף שלא קראתי את כל ההודעות מכלל חברי הפורום החכמים והנאורים אשר כזוהר הרקיע מאירים ומזהירים.

ובעבר שמעתי כבר "יופי נעלם עם השנים" אז נכון, הוא נעלם בגיל 50, אבל לא בגיל 30 וגם לא בגיל 40, וגם..למה ללכת כל כך רחוק? הרי כבר אחרי כמה חודשים מהנישואין מה שמקבל יותר דגש זה האופי והמידות שפחות זכו לאור הזרקורים בתקופת הפגישות. אבל האמירה הזאת שיופי נעלם עם השנים היא כדי להוריד סטנדרטים ואנוכי לא בעדה ולא תומך בה. 

בעם ישראל, שאמן וכולנו נמצא את הזיווג בקרוב.

אגב לאחרונה התחלתי לנסות לשחזר אם בעבר הרחוק היתה בעיה של רווקות ולא כ"כ מצאתי, נראה שכולם התחתנו עד גיל 18 עם בני/ בנות העיירה...

איך הנתון הזה משפיע על אהבת ה'?

זה

.. - לקראת נישואין וזוגיות

הנתון הזה קובע את המקום של האדם אצל ה'?

ה' הביא לי מלא עושר מלא כסף כי הוא אוהב אותי יותר מכל העניים. מה הקשר?

זה מורכב כי כל ברכה היא ברכת ה', ויש גם מצב שרשעים מקבלים ברכה כדי לטרוד אותם מהעולם הבא.

זה נושא רחב מדי נראלי.

אבל מראה על ברכה.

כמו שאכתוב: מי שזכה לראות נינים זה ברכה מה'

איך העבודת ה' שלך כשאתה מרגיש פחות יקר וחשוב בגלל משהו שבכלל לא תלוי בך אלא בה'?

הרבה בנים נראים בסדר גמור+ במציאות, ובתמונה פשוט יוצאים לא טוב.

לא ראיתי תמונה של בעלי לפני הפגישה, (אין התנגדות עקרונית לזה, זה פשוט איכשהו התפספס מצד השדכן) ואחר כך כשכבר התארסנו והוא הראה לי את התמונה שהוא הקדיש לדייטים- הוא נראה בתמונה עם חיוך מאולץ שמשדר "אני ממש לא רוצה להיות פה". 

באופן כללי קשה לו לחייך טבעי בתמונות, במציאות זאת לא בעיה.

זו גם לא פעם ראשונה שנתקלתי בתמונות לא מוצלחות כאלו של בנים. אני חושבת שלא הייתי פוסלת על זה כי אני מודעת לתופעה הזו, אבל כדאי שעוד בנות יהיו מודעות אליה: יכול להיות שהבחור פשוט לא פוטוגני ובמציאות הוא הוא נראה סבבה לגמרי, חבל לפסול רק על בסיס תמונה.

אבל עדיין אני לא יודעת כמה פוטנציאל יש, יש כאלו עם מבט כזה תמים או שנראים חסרי עמוד שדרה או כל שדר אחר שישר קופצת לי מחשבה שאין פוטנציאל.

אני רק תוהה עם עצמי אם לא כדאי לי במקרים שאפשרי לבקש מהורים שלי למשל לראות את התמונה ולומר לי מה נראה להם...

במיוחד אם מה שאת מתארת שמפריע לך זו ההבעה בתמונה. הרבה בחורים המצלמה לא מצליחה לתפוס אותם בדיוק בהבעה הכי מחמיאה.

אולי כדאי גם לשקול לא לראות תמונה בכלל לפני.

וגם אני אוסיף, שכדאי לצאת מהתפיסה שהבחור אמור להיות איזה גבר- גבר ולשדר עוצמה וכריזמה מתפרצת. בסופו של דבר זוגיות בריאה בנויה בעיקר על הבסיס של הדדיות וחברות בגובה העיניים.

במיוחד אם חשוב לך בחור תורני ובייניש, הרבה פעמים הם לא יהיו כאלו ג'אברים.

מה הכוונה תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים? איזה מין סטנדרט זה, מראה חיצוני? מה זה נותן לזוגיות?

היות וזוגיות אינה רק מערכת יחסים אפלטונית

אם כי:

– יש כאלה שעבורם אכן זה תופש חלק שולי יותר

– או שמראה חיצוני לא משחק תפקיד משמעותי עבורם במשיכה

אבל בהחלט אני מחזק את זה שאין כאן פקטור של "מגיע"

אמנם יש לי נתוני פתיחה טובים ב"ה

אבל שום דבר לא מגיע לאף אחד.

ספציפית לי יש הרבה שאומרות לי "אל תתפשרי על חתיך" או "יחטפו אותך ברגע אנחנו לא דואגות לך"

אז פה נכנסה התהייה שלי, בלי קשר למשהו שמגיע לי או חובה כלשהי...

בסוף כל בן אדם מחפש משהו שחשוב לו וברמה מסוימת זה לגיטימי בעיניי, השאלה עד כמה.

כשאת רואה שזה תוקע אותך תתקדמי.

הייתי יכולה להיות נשואה כבר מזמן אם זה לא היה חשוב לי, 

מצד שני אני עדיין צעירה

יש כאלו שעובדים עם דד ליינים, עד הגיל הזה מחפשים ככה וככה, מגיל כזה מתפשרים על משהו אחד וכו'...

חחח ודאי שזה לא המשפטים שמנחים את דרכי,

אבל כשגם ככה אני נוטה לשם, אני נכנסת להתלבטויות...

הרעיון היה "להסתכל במראה ולהעלות סטנדרטים" באופן כללי, לכל אחד בנושא שחשוב לו.

שכל בן אדם יראה כמה הוא מוצלח/ חכם/ מוכשר/ טוב/ יפה או כל תכונה אחרת ולא יתפשר על משהו שחשוב לו.

ומטבע הדברים ככל שמתעלים אז יש יותר פערים.

אם לדוגמה אדם מאוד חכם, הוא יכול להבין שגם ככה יהיה פער כלשהו בינו לבין אשתו, אז הוא יכול לחפש מישהי ממוצעת פלוס שתעריך את החכמה שלו.

כנ"ל לגבי יופי או כל מעלה אחרת. 

להפריע לו יותר,

אדם עם לב טוב באופן מיוחד יהיה לו קשה להכיל אדם עם צרות עין למשל.

מישהו סופר כשרוני לא בטוח שישוש לחיות עם מישהי אפורה ובנאלית

ספיציפית יופי זה אכן דבר חיצוני כך שזה לא אמור להוות קושי מהותי...

ישנה האמירה המפורסמת של אלברט אינשטיין- "שני דברים הם אינסופיים, היקום והטיפשות האנושית, ואני לא בטוח לגבי היקום"

ואני תמיד תוהה אם הוא אמר שהטיפשות האנושית היא אינסופית מאחר והיא אכן כזאת, או שמרוב חוכמתו לא היה מסוגל להכיל את הטיפשות הקלאסית של יתר האנשים...

בכל מקרה, מה את מנסה לברר כעת?

בסוף בסוף מה שאני מנסה לברר זה עד כמה לתת למראה חיצוני להוות שיקול על יציאה לדייטים.

זו היתה מטרת השרשור

אבל אם הרבה לא מקבלים ציון עובר?

שוב, אני לא מחפשת דוגמן אבל מספיק שיפריע לי גובה למשל, בשביל לפסול הרבה בחורים...(איכשהו חצי מהבחורים שהציעו לי הם סביבות המטר שבעים...)

אבל ברור לי שאם הייתי מגיעה לגיל יותר מבוגר הייתי זורמת על גובה נמוך יותר למשל ופשוט לוקחת את הזמן עד שזה לא יפריע.

גם ככה נשים נהיות נמוכות עם הגיל, וזה במקרה הטוב שהן לא גבוהות עם גיבנת… אה במקומך הייתי דואג לשרירי גב בריאים.

גובה ומראה זה ממש לא אותו הדבר, ובחורה גבוהה זה לא יתרון בשידוכים…

1.70 זה הגובה הממוצע העולמי, אם תתפשרי על גבר שנמוך ממך בכמה ס"מ אז כבר המצב שלך יהיה יותר טוב.

אני לא גבוהה מידי ולא מוטרדת מאלו שחושבים שזה מינוס

(1.68 אם אתה ממש מתעניין)

תודה על ההמלצה, אני מתאמנת 3 פעמים בשבוע ועובדת גם על זוקפי הגב

ואגב לא ברור לי מאיפה הבאת את הממוצע העולמי של 1.7, אולי ממוצע עולמי הכולל גברים.

לא נורא יש מלא בחורים חמודים גבוהים ויפים

גבוה מהן ב15 ס"מ.

אגב הכותרת ככה בכוונה, החלק הראשון בבעיה מתחיל מזה שהן מחפשות 

עד שמצאה איזה חתיך בגובה 190 ס"מ נראה לי חיים באושר עד עצם היום הזה

אבל זה קצת נגד דברי הגמרא שלא יישא גוץ גוצה וגבוה גבוהה או משהו כזה

בגובה 1.72, היא חיפשה מלכתחילה בחור שהוא לא מידי גבוה...

גוץ לא רוצה גבוהה גוצה לא רוצה גבוה וכן להיפך.

יש רק מקרים נדירים שזה ככה. נגיד חברה שלי בערך 1.74 בעלה בערך 1.63

אגב גם ההורים שלה בפער כזה אולי יותר אפילו

לתת דגש לעניינים שלא משפיעים על טיב הקשר הזוגי, אבל בעיניי די לגיטימי בסה"כ,

אגב לגובה אכן יש משמעות שנתפסת עם עוצמה, עובדה שבארה"ב רוב מוחלט של הנשיאים היו מעל גובה של מטר שמונים.

אחרת נשיאים לא יהיו מרשימים

גם אבולוציונית זה לא מצב שיכול לתחזק את עצמו הרי ככל שהבנים גבוהים ככה הבנות של הדור הבא גבוהות יותר והפער יישאר בערך אותו דבר

אז זה אומר שהבנות שתיוולדנה לזוג כזה תהיינה גבוהות בהתאם כאיזשהו ממוצע בין הגבר לאישה

ואז הן תצטרכנה בנים עוד יותר גבוהים כדי שהפער יישמר

וככה תוך כמה דורות יהיו לנו בנים בגובה 3+ מטרים ובנות בגובה 2.85~

אגב ידעת שסטטיסטית לנמוכים תוחלת חיים ארוכה יותר?

נוו למה צריך שהבעל יחיה יותר שנים?

אם כן זה יכול לאזן

אלא־אם־כן זאת המטרה...

זה מדהים לחרטט בביטחון

אם תבחרי במישהו גבוה

אבל בעצם, זה יכול להקל על בנייך. אז תלוי את מי את אוהבת יותר

הייתי חוששת.

זה נדיר בנים גבוהים? למה להגזים?

בארה"ב בכללי אנשים ונשים גבוהים

כמו שאין כמעט ישראלים הרבה דורות...רובינו פה קיבוץ גלויות.

יתכן והגובה נובע מהתזונה, כמו שבמדינות עולם שלישי לרוב האנשים יהיו נמוכים משמעותית.

אני ממוצא אמריקאי, אולי לכן רוצה גבוה 😏

את בת בגלל זה את רוצה גבוה. רוב הבנות ככה..

מישהי שהיא בערך 1.60 אמרה לי שהיא לא רוצה לשמוע על מישהו פחות מ1.80 חחח זה קצת מוזר לי אבל העיקרון מובן

אין על אמריקאים, g-d bless Israel and America

אני לא אמריקאית, סבא וסבתא נולדו בארה"ב ועלו לארץ. 

אזרחות אמריקאית יש לי, תווי פנים גם קצת.

השאר ישראלי צברי

אשתדל לעדכן, למרות שבתקופות שיוצאת עם בחורים אני פחות נמצאת כאן בפורום...

מאיפה הבאת את זה שאני לא עושה דדליפט? 🤪

אז את בחורה שאפשר למצוא רק בפורומים של ערוץ 7.

אצלי בחדר כושר משום אפשר לספור על יד אחת את הגברים שעושים את זה

נשים שמתאמנות גם דדליפט

בשעות שאני מתאמנת.

האם נוצר לך הרושם שזה שאת מתאמנת מרתיע את הצד השני בפגישות? (בדגש על חדר כושר, לא מדבר על ריצות ויוגה וכאלה)

באותו הקשר, האם נוצר לך הרושם שאין כמעט דוסים שמתאמנים בחדר כושר וזה מצייר אותך בתור פחות תורנית?

 אני חושבת שזה דבר ראוי להערכה בן אדם שמתאמן ועושה משהו עם עצמו.

בעיניי זה פלוס משמעותי בחור שמתאמן והרבה בחורים רואים את זה גם בצורה כזאת.

כל עוד בחורה נשית אני לא חושבת שזה אמור להרתיע מישהו, בכל אופן לא שמתי לב לזה.

ואני מכירה הרבה דוסים שמתאמנים (לא יודעת מה זה דוס אצלך) וזה סבבה לגמרי, זה לא "תרבות יוון" זה משהו לנפש מבחינתי

ולא נראה לי שאני פחות תורנית בגלל זה.

אבל נראה לי שענית איך את רואה אחרים שמתאמנים, ולא איך רואים אותך. או שאולי בסביבה אמריקאית זה יותר נפוץ, כי הרושם שלי ממש הפוך. למרות שאני רואה בזה דבר מוערך וטוב אני לא פוסל בנות שלא מתאמנות, כי אין הרבה כאלה. דווקא עם הבנות הספורטיביות יחסית שיצאתי איתן הרגשתי שיש פער מבחינתן. וזה עוד למרות שאני די פתוח בנושא וזה לא ממש מעסיק אותי מבחינת שיח וכו'.

מבחינת דוסים שמתאמנים, אני מכיר מאות בנים בגילאי העשרים, ואחוזים בודדים מתוכם מתאמנים בצורה מסודרת ומינימלית, קרי לפחות שעתיים בשבוע. לא סתם יצא לי להזכיר את זה כמה פעמים בחודש האחרון בפורום…

מבחורים שיצאתי איתם, לאף אחד זה לא הפריע וכמה דווקא נדלקו כשאמרתי שמתאמנת אימוני כוח ומשקולות ולא פילאטיס...

מה זאת אומרת שהרגשת שיש פער מבחינתן? סורי, המוח שלי כבר על מצב שינה🙈

אני חושבת שלפחות רבע מהבחורים שאני מכירה מתאמנים, וסדר גודל של 2/3 מהבחורים שיצאתי איתם התאמנו (ולא חיפשתי דווקא בחור שמתאמן)

ואני לא חיה בסביבה אמריקאית בכלל

 ואיך כל אחד מאיתנו מגדיר "אימון". כשאני מדבר על אימונים, הכוונה היא לאימון כוח מקצועי (משקולות, מכשירים או טיפוס). מהניסיון שלי, המקסימום שרואים בדרך כלל זה שימוש במתקני רחוב (וגם זה לא ברמה של calisthenics). אני מעריך שאם נבדוק כמה אחוזים מהבחורים בישיבות מתאמנים בחדר כושר, נגיע לאזור ה-3%. לענ"ד זה די מתבקש שזה יהיה המצב, ולכן הנתון שלך על שני שליש מהבחורים שיצאת איתם ממש יפתיע אותי אם זה לפי אותן ההגדרות...

מעניין אותי לשמוע, לפי ההגדרות האלה, מה ההערכה שלך לגבי אחוז הבחורות התורניות שמתאמנות בחד"כ?

לגבי הפער, הרגשתי שזה שאני מתאמן יוצר אצל הצד השני סוג של רגשות נחיתות על זה שהן לא מתאמנות הרבה. וזה קורה למרות שאני כמעט לא מעלה את זה בפגישות, כי כמו שאמרתי, הרושם שלי הוא שבנות שמתאמנות עושות בעיקר הליכות או תרגילים בבית…

ובחזרה לנקודה המקורית שלך, נראה לי שיש לי כיוון משמעותי. אם הבנתי נכון, החשש המרכזי שלך הוא שלא "תעופי" על המראה של הבחור ולכן לא תאהבי אותו אחרי החתונה.

לאור זאת, מעניין למה את לא שואלת את זה על כל תחום אחר?

ובעיקר, שאלה שהייתה מדאיגה אותי הרבה יותר במקומך, איך זה שהחשש שלך לא הפוך? מה אם הוא ירצה אותך רק בגלל שאת יפה, אבל ביום שאחרי, כשהמשקל של האישיות יהפוך ל-70% מהקשר, מי מבטיח שהוא עדיין יאהב אותך?

על חדר כושר, שזה מה שדובר פה

מבחינתי אימון זה כולל גם אימון  עצים בישיבה וריצות קבועות, אין לי מושג לגבי מספר אחוזים, בסוף אני לא מכירה יותר מידי בחורי ישיבות...

לא יודעת כמה בחורות תורניות מתאמנות בחדר כושר, אין לי אומדן כללי כזה. אבל אחוז נכבד מתאמנות גם בסטודיו יותר פילאטיס יוגה וכדו'.

אם אתה לא מעלה את נושא האימון בפגישות, אולי אתה נראה כמו מישהו שרואים עליו שמתאמן הרבה

או שהן מרגישות את השדר שאתה מעריך את המתאמנים והמתאמנות.

ולגבי החשש שלי, שלא אעוף על הבחור אחרי החתונה, יש דברים שבודקים בפגישות עצמן, אם זה בחור שיהיה לי מה להעריך בו, שאוכל לסמוך עליו ויש לו מידות טובות וכו'... אין לי כל כך איך לדעת את זה מראש ולכן לא יכולה לשאול עכשיו.

ולגבי השאלה ההפוכה, זה אכן מדאיג אותי אבל לא יודעת אם יש לי משהו לעשות עם זה, בסוף יש לי אופי מאד נוח ואני מסתדרת עם כולם אז מקווה שיהיה כך גם עם בעלי

אבל אני לא מבין למה זה שרואים שאני מתאמן או זה שאני מעריך מתאמנים מרתיע, אני מעריך הרבה דברים…

לעניות דעתי אלה שאלות שכדאי שכל אחד ישאל את עצמו מראש וידאג לתשובות אליהן.

זה שאת מסתדרת עם כולם זה נהדר, אבל יש הרבה זוגות שחיים בצורה טכנית שמסתדרים אחד עם השני אבל אין חיבור פנימי וזוגי.

מעניין שכתבת דווקא שתוכלי להעריך אותו, אני זוכר שראיתי פעם משהו לגבי ההערכה ואהבה בקשר שאחד יותר חשוב לגברים והשני לנשים.

אולי כמו מישהו שלא נבחן על בגרויות מול אחד עם תואר שני שמייחס ערך משמעותי ללימודים אקדמאיים.

בסוף לכל זוג יש את האתגר שלו לחיות את הזוגיות שלהם ולא רק להיות צוות שמסתדר אחד עם השני, לא יודעת עד כמה זה קשור לכאלו שמתחתנים כי הסתנוורו ממשהו כזה או אחר לפני החתונה. 

אשמח אם תפרט על מה שראית לגבי ההערכה ואהבה בקשר

שזה קרה לי דווקא עם בנות שהיו יותר ספורטיביות. בסופו של דבר תמיד יש פערים כלשהם, וכמו שאני רוצה שאשתי תהיה נשית למרות שזה פער ככה אני רואה פער בספורטיביות או במעלות אחרות.

אני עדיין חושב שכדאי לך לבנות תשובה מספקת למה שכתבתי, לי אישית יש תשובה לשאלות האלה אבל אני חושב שעדיף לך לחשוב על זה בעצמך.

לא זוכר בדיוק, אבל שמעתי איזה שיעור לפני כמה שנים של רבנית אמריקאית שדיברה על כך שלגבר יותר חשוב לאהוב את אשתו, ולאישה יותר חשוב להעריך את הבעל. אולי אני אמצא את השיעור הזה מאוחר יותר.

יצא לי לפגוש את זה, אבל אני לא כל כך אוהב את הרעיון וגם שמעתי שיעורים שרואים בעיה בתחום של ההערכה 

תשובה מספקת לאיזו מן השאלות?

מה אעשה אם בעלי יתרגל למראה שלי ויאהב אותי פחות בשלב כלשהו בחיים?

איך אוכל להיות בטוחה שאעוף על בעלי אחרי החתונה מכל בחינה שהיא?

ברור שחשוב לי להעריך את בעלי, שהוא יהיה הגבר שלי ואוכל לסמוך עליו תמיד בעיניים עצומות, שהוא יהיה דמות לילדים שלי...

לא מספיק לי רק לאהוב בלי להעריך

למה לא אוהב את הרעיון? אפשר להעריך הרבה דברים, אפילו להעריך מישהו שהוא חרוץ, מוצלח ויש לו לב טוב למשל.

בסוף בכל בן אדם יש הרבה תכונות שאפשר להעריך

נשים בדרך כלל מביעות יותר שייכות (אהבה) מאשר משמעות (הערכה).

וגברים בדרך כלל יותר מביעים ביטויי משמעות מאשר שייכות.

ביטויים של משמעות - לפרנס, להעניק, לפרגן, ליזום.

ביטויים של שייכות - לסמוך עליו, לקבל, להתרגש.

בודאי שגם גברים וגם נשים מבטאים גם שייכות ומשמעות, אך העניין זה המינון והדרך.

כי אחרי שתפנימי פתרון בשבילה אז תוכלי לצפות להדדיות בנושא בשביל השאלה הראשונה.

ברור שחשוב את שני הדברים, אבל הערכה ואהבה הן תולדה של הסתכלות שכלית ורגשית בהתאמה. ולפי מידת העין טובה ואהבה שלך ככה תוכלי להעריך ולאהוב אדם גם אם לא תתחתני איתו.

אני פחות מקבל את הרעיון כי אני סובר שלא מתחתנים מתוך אהבה והערכה, אלא רצוי לפתח אהבה והערכה כשנשואים / רוצים להתחתן.

ויכול להיות שבאמת זה נבע אצלן מתחרותיות, אחת מהן הייתה די הישגית בכללי.

אני שאלתי מה אתה חושב, ואתה לא חייב אפילו לענות לי אם אתה לא רוצה

אני שואל את דעתך כדי להחכים ממך (גם אם לא אסכים איתך בהכל בסוף יש בזה זה ערך גדול לשמוע דעה שונה). 

אני מקבל את הרעיון שמתחתנים מתוך אהבה והערכה, לכן השאלה לא מתחילה אצלי.

אני כן מסכים שאת עיקר האהבה והערכה מפתחים בחתונה. דהיינו, שלפני החתונה זה באש נמוכה ובחתונה ממש בונים את זה ביחד.

הדבר היחיד שאמרתי שמתחתנים מתוך אהבה והערכה. קשה לי לראות שמתחתנים שלא אוהבים או שלא מעריכים אחד את השני. 

אתה אמרת שאתה פחות מקבל את הרעיון שמתחתנים מתוך אהבה והערכה, ואז היה נשמע לי שאתה אומר שאפשר להתחתן בלי שאוהבים/מעריכים אחד את השני. ככה אני הבנתי אותך. תקן אותי אם טעיתי.

אני טוען שאהבה והערכה הן לא הסיבה שבגללה מתחתנים.

אני חושב שרצוי שיהיה אותם, אבל זה גם תלוי במבנה הנפש של הצדדים, הם לא בהכרח דומיננטיים אצל כל אדם.

"אני חושב שרצוי אותם"

אני לא מבין איך אפשר בלעדיהם.

אני לא רוצה איך זה תלוי הקשר ומבנה של הנפש כפי שאתה מציין.

בעיני, בכל מבנה נפש כלשהו אהבה והערכה הם ערכים שמהווים בסיס לקשר. 

זה יכול לפשוט וללבוש צורה בצורות שונות מאוד, אבל זה בסיסי.

אהבה - דאגה, אכפתיות, תשוקה

הערכה - גאווה, שותפות, סקרנות

הכל ברמה האישית כלפי הבנאדם הספיצפי כמובן

מרגיש גאווה בכך שזכיתי אני שותף אליו 

סקרנות היא גם ביטוי של הערכה, אם אני מעריך משהו אני רוצה לגלות כמה שיותר צדדים ממנו. אני סקרן ביחס אליו.

שותפות - זה באמת יותר קשור לשייכות, אבל גם פה אני לא ארצה להיות שייך למשהו שאני לא רואה בו ערך בעיני.

להפך, הייתי מרגיש ענווה ושמחה שזכיתי לשותפה מעולה.

אני לא רואה בסקרנות ביטוי של הערכה אלא של התעניינות.

מה זה אומר להיות שייך למשהו?

כמו גאווה שללכת עם ציציות בחוץ, אתה גאה באשתך שזכית להיות האיש שלה, תקרא לזה ענווה תקרא לזה גאווה, לא נראה לי שצריך להכנס לטרימינולוגיה הזאת

לגבי סקרנות - אתה יכול לגלות סקרנות כלפי משהו שאין לו ערך? - התשובה היא לא. וכן להיפך, ככל שאתה תופס משהו כגדול יותר ומשמעותי יותר אתה מגלה סקרנות כלפיו, אתה מרגיש שיש לך עניין ללמוד אותו.

ולא אוכל להסביר במילים מה זה להיות שייך למישהו.

בכל מקרה אני שאלתי אותך על מתוך מה צריך להתחתן ולא ענית לי עדיין ולא הבנתי איך השאלות עד כה שירתו את הדיון חח

אם אתה רוצה להשמיע אני אשמח לשמוע את דעתך ביחס למתוך מה צריך להתחתן ומה המקום של אהבה והערכה (כן, גם אם מדובר בהגדרות שונות, אני מאמין שיהיה משותף כלשהו)

אז אני אמור להיות גאה בעצמי שזכיתי באישה טובה.

נראה לי שמגלים סקרנות לגבי דברים שלא יודעים…

אני מאמין שצריך להתחתן מתוך בגרות ואחריות מספקת.

מתוך מה מתחתנים עם פלונית מסויימת? מתוך בחירה בה, מתוך כך מפתחים אהבה והערכה כלפיה.

והדרך שלי זה לתת פרשנות חיובית למעשים שלו, לפתח כלפיו אהבה והערכה ובאופן כללי להשקיע בזוגיות.

ובשביל שלא יהיה לי מידי קשה לעשות את זה אני מחפשת כבר עכשיו בחור טוב(:

מפתחים אהבה והערכה כשנשואים, אבל מגלים את הפוטנציאל לפני, יש גם אנשים שמבחינתי אין להם כל כך מה למכור ויהיה לי מאד קשה להעריך אותם, ואם אני לא מעריכה אותם אני גם לא אוהב...

מה זה אומר שיש להם מה למכור? 

יש אנשים שמבחינתי הם לא מוצלחים מבחינה אישיותית והתנהגותית ואין להם מה למכור, אז גם אם הם יהיו דוגמני על עדיין לא אסתכל עליהם ואין שום סיכוי שאוהב אותם, כי אני לא מעריכה אותם...

אין לך חברות / קרובי משפחה שאת אוהבת למרות שהן לא הכי מוצלחות?

או בכיוון השני, בעזרת ה' כשיוולדו לך ילדים, כנראה שמאוד תאהבי אותם למרות שאין שום דבר להעריך בהם. חוץ מזה שלילדים אין מה למכור בכללי, הם יותר הצד של הקונים.

בכללי, לעניות דעתי מספיק מידה אחת או הרגל בעייתי אחד בשביל שיהיה לזוג מוקד משמעותי לחיכוך. מהרושם שאני קיבלתי זה מה שקורה בפועל כי בין היתר בשביל זה מתחתנים…

לכל בן אדם כמעט יש מה למכור(:

ובאיזה הקשר "לא הכי מוצלחות מבחינה אישיותית"

לא הכי מוצלחות מבחינה אישיותית.

ובכללי, איך מגדירה הצלחה אישיותית?

מבחינה אישיותית.

בגדול מצליחנות מבחינתי זה חוזק מנטלי מבחינתי.

אנשים עקביים, מתמידים, עומדים במילה שלהם, משמעת עצמית. 

בחברות אני יותר מחפשת תכונות של זרימה וגמישות, תקשורת בינאישית טובה, הכלה ושפשוט יהיה לי כיף איתן.

אני יכולה גם לאהוב מאד חברות שקמות כל יום ב2 בצהריים למשל, אבל אני יותר יעריך את אלו שקמות כל בוקר בזריחה ליום עם משמעות ולא אלו שעל נטפליקס כל היום (סתם זורקת דוגמא)

אבל לבעלי ארצה שיהיו תכונות אופי משמעותיות יותר מזרימה וכיפיות(:

אם את מדברת על בגרות/ אחריות, מילא.

או אם תגידי, יש לי את התכונות של זרימה, הכלה וכו', וחסר לי מישהו להישען עליו, גם זה טבעי בעיניי. אבל למה את מעדיפה רצינות (?) על זרימה וכיפיות, זה ממש לא ברור לי. ובתור מישהו שנוטה יותר לצד הרציני אני יכול לומר לך שזה הרבה יותר מאתגר להיות משוחרר מאשר רציני, ואיך שאני תופס את הנושא, בזוגיות השאיפה להיות זורמים וכו'.

וכך מצאנו בכל כרטיסיית בנות ישראל: אוהבת לטייל, לבשל, להיות עם חברות. מחפשת מישהו שהתורה מרכזית בחייו, מכיל, רגיש, זורם וכו' וכו' 

חושבת שיותר מדויק להגיד "מחויבות לקשר".

ברור בחור חמוד זורם כיפי מצחיק אבל גם אחד שלא בורח ממחויבויות, והתכונות אופי היותר משמעותיות שציינתי שאני מחפשת זה בחור עם חוזק מנטלי(:

וכן, אני בטווח הקלאסי של כל כרטיסיות בנות ישראל 😊

וגם מה שעדיין לא- בעבודה עצמית

אבל יחסית כן תודה לא-ל

כי אני מחזיקה מזה מאד.

בסוף זה לא שבאים לפגישה וחושבים "יש לו חוזק מנטלי או שאין לו" זה רואים ווייב של בן אדם, אם יש אופי טוב ואיכותי(:

חושבת שבסוף אתה ו @advfb  מתכוונים לאותו רעיון (כל אחד בנישה שלו ובמילים שלו), אבל אולי אני טועה.

בסוף רוב האנשים מעריכים את אותם תכונות האופי המשמעותיות(:

אני חושב שיש להעריך דעת ה' בארץ…

אבל אני צריך להעמיק בכמה מקורות בהקשר של החידושים שהיו לי בחג

אנחנו עומדים דום וממתינים בנשימה עצורה לחידושים

ביחס לתכונות שמה שאנשים מחפשים. אנשים מחפשים תכונות שונות וזה מעולה.

אני מבין שדיברת במישור יותר בסיס על דברים שחשובים לכולם.

עד כמה שונה כבר יכול להיות?...

מצד שני זה כנראה יהרוס את המטרה שלי בשרשור

יש בחורה שמחפשת בחור דומיננטי

יש בחורה שמחפשת בחור שקט

יש בחורה שמחפשת בחור חושב

יש בחורה שמחפשת בחור זורם

וככה במיליון תחומים

זה כזה מופרך?

אנשים שונים יכול להעריך ולהמשך לתכונות שונות.

הערכה כמשמעה כל דבר שהוא בעל ערך. לפיכך, ילדים הם בעלי ערך עצום מעצם היותם.

ילדים בודאי שיש להם ערך עצמי שלא תלוי בערך משתנה כזה או אחר.

גם החיבור לחברים ולחברות נובע גם מתוך הערכה. חברות ללא הערכה איננה חברות.

וב"ה בחיים צפויים להיות הרבה חיכוכים, השאלה היא לא נראת לי איך למנוע אותם, אלא איך להתמודד איתם..

אני מפרש את ההערכה שאנחנו מדברים אליה בתור הזדהות ערכית/ רכישת כבוד/ התפעלות/ התרשמות. כל הנ"ל לא שייכים בילדים.

אני חושב ששורש ההבדל בין התפיסות שלנו הוא שאני טוען שהערכה מתפתחת מתוך החברות, ואם אני מבין נכון אתם טוענים שהיא הבסיס לקשר.

אני גם אדגיש שאני לא מדבר על לכבד כל אדם, זה עניין מצד המכבד ולא המכובד.

יש הרבה אנשים שיש להם מקום במציאות אבל פחות בקשר אלי ולכן באופן אישי הערך של הרלוונטיות שלהם אלי הוא לא גדול. לא מדבר באופן אישי, אלא סגנונות שפחות קשורים אלי.

הערך של ילדים הוא אכן ערך אישי. עצם זה שהוא חלק ממך בשרך מבשרך זה הערך. ערך חזק של שייכות שאין שני לו.

ומפה גם אני יכול להציג תמונה יותר מורכבת ביחס להערכה. הערכה היא גם בבסיס לקשר וגם מתפתחת. כדי בכלל ליצור חיבור זה ערך מסויים שיהיה עניין להתחבר סביבו. ללא ערך מוקדם לקשר אין בכלל אפשרות להתחיל משהו. משם זה הערכה בודאי מתפחת כי תמיד תמיד מכירים ומגלים צדדים עוד בבנאדם שאיתנו, שגם הוא מתפתח ומשתנה (בע"ה לטובה).

להעריך מישהו זה לא בהכרח להגיד "וואו, איזה מצליח הוא", אפשר גם להעריך את היהודי הכי פשוט שיש ולהיות מאוד בהערכה כלפיו. כי אני לא מודד אותו חיצונית איך הוא ביחס לחברה. יכול להיות שהחברה מגדירה אותו ככבנאדם בנאלי וסתמי. אני מתייחס איך מוצא בו ערך, ובכלל זה "מוצלחות" היא בכלל לא חייבת להיות פקטור. 

הנושא המדובר כאן. מערכת יחסים בעיני זה דבר שהוא כל כולו סובייקטיבי. היחס שלנו כלפי אנשים הוא סובייקטיבי, זה הכי אנושי שיש.

בגלל שזה סובייקטיבי אין צורך למצוא מקור אובייקטיבי.

כל אחד והמקורות שלו, בסוף מה שעובר דרך הצינור האנושי הוא סובייקטיבי ולצורך הדיון זה פחות משנה אם הוא לקח השראה ממקור אחד או ממקור אחר.

בסוף גם אם אני מחובר לערך אובייקטיבי, אני קולט אותו באופן יחסי ומביא לידי ביטוי את היחס שלי כלפיו באופן יחסי. לזה התכוונתי.

חסד זה באמת ערך כללי אובייקטיבי.

לצורך העניין, אותי פחות מושך אם הבחורה מתנדבת בעמותות, ויותר מושך אותי אם היא מוצאת חסד בתחום התעסוקה שלה. 

יכול להיות שאני חושב שזה יותר מגלם את חסד בצורה אובייטקיבית יכול להיות שסתם זה יותר מושך אותי... אבל אותי זה מושך. לכן זה סובייקטיבי.

ולכן שאני מדבר על דברים שהם מושכים בנאדם כזה או בנאדם אחר, מדובר על דברים סובייקטיבים. אין צורך לדבר במונחים אובייקטיבים ביחס לכך.

לכן חשוב לדבר על מה הבנאדם עצמו מעריך ופחות על הערך במובן האובייקטיבי -

ולכן אני מדבר על הערכה בצורה סובייקטיבית.

הערכה שלי כלפי אחרים זה ביחס למה אני מרגיש שהם יכולים לתת לי בו ערך. יש דברים שהם בעלי ערך כלפי הסביבה אך לא כלפי באופן אישי וזה בסדר גמור.

אני לא רואה הבדל משמעותי איך כל אחת פועלת חסד. גם אם לצורך העניין אני קשור מאוד במידת החסד, אני יכול להעריך מישהי ממידות אחרות, ככה שאני לא רואה איך זה רלוונטי.

מה זה אומר שהערכים האלה יתנו לי משהו בכלל? אם היית אומר שאתה חייב את הערכים האלה כדי לפעול בעולם, בדוחק הייתי מקבל את  האמירה הזו…

לך חסד זה ערך משמעותי מאוד ולא משנה לך כל כך איזה צורה הוא לובש, ולי כן משנה.

זה לא עניין של נכון או לא נכון, זה עניין של מה אתה תופס ממנו.

ערכים נותנים משהו בודאי לא בעניין הצר של האנוכיות, אלא בעניין שאתה תופס מהם.

יכול להיות שהערך של החסד פחות תופס אצלי מקום, אולי כי אני איש של מידת הדין...

וזה כל היופי שאנשים שונים

ולכן כל אחד תופס אותו משהו אחר בבן או בת הזוג.

בסוף לא אפתח חברות עם אנשים שאני לא מעריכה, ואחרי שאני מפתחת קשר עם בן אדם שיש תשתית להערכה אני רואה בו דברים נוספים הראויים להערכה...

בסוף אני יכולה להיות חברה של בנות שבחיים לא הייתי רוצה שיהיו קרובות משפחה שלי אפילו, כי בתור חברות הן נחמדות זורמות וטובות אבל בתור בנות משפחה זה כבר משהו אחר.

כמו שיש כאלו שמציעים לי את החברים שלהם וכל המחמאות שלהם על הבחור זה מחמאות שרלוונטיות לחבר, לא לבעל ולאיש משפחה.

יכול להיות שתעריכי ממש רב מהמדרשה, ויגידו לך שהבן שלו ממש דומה לו. יש הרבה שלא יתאים להם אפילו לנסות, למרות ההערכה הרבה.

אם הן נחמדות זורמות וטובות אז מה הבעיה שהן יהיו משפחה? לא היית מציעה אותן לאחיך?

מה ההבדל לדעתך בין חבר לבעל/ איש משפחה?

שלבנאדם יש אופי טוב כפשוטו ויכולות כאלו ואחרות.

רב ממדרשה אעריך על ההשקפה והתורניות שבו, על הקדשת הזמן שלו עבורנו, על הכריזמה שלו אולי. על עצם היותו מצוין לתפקיד שלו, אבל ל"דמות של בעלי" אני מחפשת מישהו אחר, ולכן לא יתאים לי מישהו כמו הבן שלו (זורמת עם הדוגמא)

חלקן נחמדות זורמות וטובות שתיאורטית היו אכן יכולות להתאים לאחי, אך חלקן זורמות וכיפיות אבל לא הכי יציבות ולא אציע לאחי מישהי שחייבת כל יום לצאת לנשום אוויר באזור אחר בארץ ובית ומשפחה לא תופסים אצלה הרבה מקום.

לדעתי בשביל להיות חבר מספיק להיות בחור חמוד שזורם וכיף לנו ביחד וגם אם יש שריטות פה ושם לא נורא העיקר שכיף ושמח.

ובתור בעל אחפש אחד שיהיה יציב יותר, דמות בשביל הילדים שלי, אחד שיוריש להם גנטיקה משובחת(:

באמת היה לי קשר משמעותי עם בחור חמוד, שבתור חבר הוא היה יכול להיות נהדר, רק פחות בתור בעל ולכן נפרדנו (הוא כבר נשוי היום)

ולמה הוא לא התאים בתור בעל? כי מבחינה אישיותית כמה שהוא היה טוב היה לו עוד מקום לשיפור (היו לו קצת שריטות מהחיים המורכבים שעבר בילדותו) וגם הרמה התורנית היתה שונה...

יש אופי טוב ואנחנו מדברים בתוך הטווח המצוי, ככה שלכולם יש הערכה בסיסית.

זה די נשמע לאורך השרשור שמה שחשוב לך זה יציבות. השאלה אם זה בתור משהו שאת מעריכה או צורך שאת רוצה להשלים.

אם יש לך גבר יציב מול גבר ששמח וכיף איתו, את לוקחת את הראשון?

אם הוא היה טוב, אז במה כבר הוא היה צריך להשתפר?

ד"א, מבחינה גנטית בשביל שהילדים שלך יצאו משובחים את צריכה לבדוק את המשפחה ולא את הבחור. יכול להיות שהוא בקצה, אבל בשלב שתכירי את המשפחה זה כבר פחות יעניין אותך כנראה.

גבר יציב ודי משעמם לא, גבר ששמח וכיף איתו ואין בו יציבות גם לא.

בסוף משפחה זה עוגן והבסיס של זוגיות טובה זה מחויבות. 

הערה חשובה ונכונה, אבל בהנחה שרוב האנשים מייצגים את הגנטיקה של המשפחה אז לא רואה טעם להעמיק לחקור כפי שציינת.

וואי קשה כזה שרשור בלי אפשרות לצטט משפטים ספציפיים, כל פעם לנחש על מה הגבת, על מה השאלה הזאת? "אם הוא היה טוב, אז במה כבר הוא היה צריך להשתפר?"

ושמחוייבות הכרחית לזוגיות, אני פשוט חושב שזה עניין בפני עצמו שלא קשור ליציבות או כיפיות.

אין הכרח שאנשים ייצגו את הגנטיקה של המשפחה שלהם. בהנחה שהגנים מתפלגים בצורת פעמון, יכול להיות שהבחור בקצה הפעמון וקיבל גנטיקה מעולה ביחס למשפחה שלו ככה שבדורות הבאים יהיה נסיגה ללממוצע. אבל יש משפחות שהגנים שלהם משובחים יותר וכל הפעמון זז ימינה.

שאלתי  "אם הוא היה טוב, אז במה כבר הוא היה צריך להשתפר?"

על " ולמה הוא לא התאים בתור בעל? כי מבחינה אישיותית כמה שהוא היה טוב היה לו עוד מקום לשיפור"

הוא לא התאים בתור בעל כי היה לו "באג" בתקשורת הבינאישית לפעמים.

היה לו קטע שהוא יכל לראות את העולם כשלילי, שאנשים פועלים רק לפי אינטרסים, גם לא עניין אותו להסביר את עצמו אם אנשים התעצבנו עליו, קיצור כל מיני שריטות כאלה שקשה להגדיר.

ואם תורניות מתקשרת לסטיגמות ודעות קדומות אז זה לא מעלה כל כך

אולי כי אני לא עושה כושר בכלל ;) 

באמת חשוב, יאללה עוררתם אותי עם כל הדיבורים האלה

וזה לא שזה תורני להתעמל, בפועל לא נהוג ללכת לחדר כושר

איך "רוחניות חיצונית" מתקשרת ל"שמות קדושים"?

זה חלקים שונים בקדושה, אבל זה לא קשור לתורניות.

ע"י המעשים הגופניים מתעלה הרוחניות החיצונית, וע"י הכוונות מתעלה הרוחניות הפנימית.

הערך תורניות הוא ערך בעיקר בהקשר קונטציה חברתית אז אני לא מבין אותו לאשורו בהקשר המהותי

יצא לי לעשות דדליפט עם ילדה כמשקולת.

אין על ילדים בעולם🥰

אבל עדיין מקווה בשבילך שזה אימון חד פעמי ולא סט קבוע כל יום

הייתי מחפש במקומך לוחם או משהו כזה, וגם אז זה לא בהכרח עוצמה.

רוב הגבוהים שאני רואה הם או מקלונים או מקררים, פחות משדרים עוצמה..

עוצמה שקטה ומרשימה, בהחלט כן.

גם אנשים עם נפש אמנית יכולים להיות מרשימים בהחלט.

כל הסביבה שלי אנשים גבוהים חוץ מהבחורים שמציעים לי, לא יודעת לאן הגבוהים נעלמים ברגע המכריע...

טוב די זהו השרשור יוצא משליטה

הסבתות שלי היו גבוהות והסבים נמוכים (יחסית)

אם היו מתחתנים עם נמוכים אז גם היא הייתה יותר נמוכה מה שהיה מגדיל את ההיצע

וזה שהיו נמוכים יותר זה קשור יותר לחלק התזונתי בעבר הגובה הממוצע היה נמוך יותר משמעותית

במשפחה אחת כולם באותו גובה?

אני מעל הממוצע הנשי אח שלי מתחת לממוצע הגברי. (1.75 זה מתחת)

ממוצע נשי:1.61-66 ממוצע גברי:1.76-77

בסנטימטרים בודדים בעניין שלי ולא מחפשים פערי גובה

העניין הוא שאני עד עכשיו לא הייתי מוכנה, עכשיו אתן צ'אנס ואראה אם מפריע לי...

וכמובן שיש פרמטרים נוספים במציאת בן זוג מלבד גובה.

@הרמוניה זה את או אני?

שמתי לב שכשלחוצים על נתון מסויים החיים מזמנים בדיוק מה שלא רוצים. 

וכשמשחררים את פתאום מקבלת הצעות יותר ממה שכיוונת.

קרה לי מה שאת אומרת והיום זה נדיר שמקבלת הצעה כזאת.

נוסחה יפה

הוא כנראה היה אומר לך להתנהל לפי "בעיית המזכירה"..

למרות שמכירה הרבה בנות שמפחדות להמשיך עם הבחור הראשון(:

אני רואה שאצלי ככל שיוצאת עם יותר בחורים כך יש יותר השוואות, הבחור הזה היה ככה וככה והוא היה ככה...

(מקווה שאיני היחיד שמכיר rip)

@קעלעברימבאר עזור לי כאן

מר קראסטי אני באמת לא יודע מי יוכל לעזור לנו כאן אולי @צדיק יסוד עלום מכיר

נוח על משכבך בשלום

משתמשים בזה כיום בהקשר של כאילו "אני מת" או אפילו פחות

שמניחה שהחל מגיל 26 היא תתחיל להתפשר.

בארבע שנים עד אז היא נניח תפגוש 30 בחורים. עד עכשיו היא פגשה 10. אז הN שלה הוא 40.

תעשי חישוב דומה, בגדול כמובן.

החל מהבחור ה15 היא צריכה להגיד כן לכל מי שנחשב בעיניה מתאים יותר מהבחור הכי מתאים שהיא פגשה מבין ה15 הראשונים.

(נראה לי שרוב הרווקים פה כבר נמצאים במקום הזה..)

תודה על ההסבר 🙏

האמת שבשעה האחרונה הציעו לי בחור גובה 1.72 (ולא, לא הדוגמן האולטימטיבי) ועניתי תשובה עקרונית חיובית, בזכותכם אנשים🫶🏻

חחח רק אל תאשימי אותנו אם לא יעבוד

אוסיף עוד עמוד לספר הביוגרפי שאכתוב 😂🤣

אל תאמינו לשטויות שאנשים מוכרים לכם באינטרנט?

זה הומור
 

חשבתי על איזה משהו תוך כדי שיחה עם ג'מיני והתחלתי לתאר לו, ואני כבר רבע שעה ברצף נקרע מצחוק כפשוטו כשאני מתאר לו והוא מפתח את זה ואז אני, ככה בפינג פונג גומר

זה שהיא יפה ויש לה דברים וואו שהיא מכינה-לא אוכל, יותר כמו עוגות ועוגיות וקינוחים משוגעים כאלה, ועוד יותר מושך כשהיא נהנית להכין אותם וזה ברגיל אצלה ולא קאדר.

כן. ממש כך.

וכו'

אבל מרגיש לי שאישה מצחיקה זה קצת מוזר, כי א' לא יצא לי להיפגש עם זה בחיים, גם לא ביום יום כשזה לא קשור לשידוכים, תמיד המצחיק היה איזה חבר בלי טאקט שהחוסר טאקט שלו והיציאות שלו פשוט היו מצחיקות ברמה של קריעה.

אבל אני כן מסכים שחשוב שתהיה זרימה וכימיה ושנהיה באותו ראש ולא תקועים כאלה-היה לי קשרים גם כאלו וגם כאלו וכשאין הבנה וכימיה בדיבור ובצחוקים זה קצת הרבה באסה.

אבל פדיחות ברבים זה רק בנים, כשבנות עושות את זה הן יוצאות חולות נפש😅

היו לנו אחד כזה בתיכונית, פשוט חוויה
 

יש בנות ממש מצחיקות, אבל בד"כ מה שבנות חזקות בו זה לייצר אווירה של צחוק כי הן צוחקות בקלות

אם הבעל לא כזה גם

נשמע שהעיסוק בנושא מעורר הרבה רגשות 

כתבתי פעם הודעה על משהו דומה:

https://www.inn.co.il/forum/t1369141#14847987

קצת ארוך, אבל נראה לי התייחסתי שם להרבה מהדברים שהעלית.

והייתי רוצה להוסיף: בסוף את זאת שמתחתנת, לא חברות שלך. לא המשפחה שלך.

את צריכה להחליט אם טוב לך בקשר.

האם ייתכן שהבחירות שלך יובילו לזה שתגיעי לגיל מבוגר יותר כרווקה?

ייתכן.

אבל אף אחד לא יכול להבטיח לך כלום.

זה לא שמישהו אומר לך, או שתתחתני עכשיו עם מישהו שיש לו מראה 80% בעינייך, או שתחכי שנתיים ותתחתני עם מישהו שנראה 100% בעינייך.

יש מחיר לבחירות שלנו, ואנחנו לא תמיד יודעים מה הם.

נקודה נוספת,

זה שזה שעומדים מולי כרגע X מועמדים רלוונטיים, ואני צריכה לבחור מבינהם.

בכל פעם עומד מולי אדם אחד.

האם יש יפים ממנו? כן.

האם יש נחמדים ממנו? כן.

האם יש קרובים יותר לרמה הרוחנית שלי? כן.

אנחנו לא מחפשים את הכי, ובטח שלא בכל התחומים ביחד.

אני מחפשת מישהו שמתאים לי - מבחינת זה שיש לי איתו שיח ותקשורת, שאני מרגישה שאני יכולה לעבוד ולצמוח איתו ביחד. הבנה, הכלה, כבוד, חוסר שיפוטיות. ועצם הבחירה שלי בשותף לדרך - וכמובן בצורה הדדית - היא זו שמובילה לדעתי לקשר הייחודי של נישואין. 

במילים אחרות: הבחירה ההדדית היא זו שהופכת אותנו למיוחדים זה לזו, ולא 'ציונים' שאפשר לתת על פרמטרים כאלו ואחרים. בכל פעם צריך לבחון את מי שעומד מולינו ולראות אם יש כאן פוטנציאל - ואם אין, להמשיך הלאה.

ואם מבחינתך כל עוד המראה לא מוצא חן בעינייך אין פוטנציאל - אז זה לא רלוונטי.

רוצה שזה ישתנה? זה או להבין שצורת המדידה שלך לא בהכרח משקפת את המציאות (נניח התמונה לא הכי מחמיאה - ואז אפשר לבקש\לחפש תמונות נוספות ולקבל תמונה כללית ברורה יותר,

או לשנות את נקודת המבט שלך על העניין - לא להתפשר, אלא לעבור שינוי פנימי עמוק.  

אם תראי משהו כהתפשרות, תצטרכי לחיות עם התחושה שיכולת להשיג יותר טוב, אבל זה מה שהיה לך ביד, אז הלכת על זה. ולחיות עם תחושה כזאת זה נראה לי מזעזע.

אהבתי ממש💖

אני התחתנתי עם בחור לא "חתיך" לפי הסטנדרטים המקובלים, וכל יום מודה על זה שהייתי מספיק חכמה לא להתעכב על זה.

כי אולי היה לי נחמד אם היו לו 10 ס"מ נוספים אבל לא הייתי מוותרת בשבילם על הזוגיות שלי

אבל יותר חשוב שתסתכלי על עצמך. אם את ממש מושלמת... בשביל שתוכלי לייצר סטנדרטים.

אבל גם בלי להיות מושלמים אפשר לרצות דברים מעבר, לא?...

ומבחינתי זו שאלה כללית, לא דווקא על מראה חיצוני, כל אחד ומה שהוא נתפס אליו, אם אני ממש מתעקשת על מישהו עם תואר שלישי/ מישהו עשיר/ אחד עם קול נדיר/ כל נושא אחר זה אומר שאני מושלמת?... באופן כללי להעלות סטנדרטים הפירוש שנתתי לזה זה לא להתפשר(:

לעניות דעתי אולי כדאי לך לבחון שני דברים:

מאיפה כל הדיון הזה נובע, כי עצם העובדה שהעלת את הטענות מבחוץ מצריך עיון.

והשני, מה הגישה שלך לתפקידם של יופי, גוף ומציאת חן בקשר הזוגי או בכלל 

מה זאת אומרת טענות מבחוץ? אני כבר לא עוקבת אחרי כל השרשור הארוך הזה...

טענות של אנשים אחרים? אבא/ אמא/ דוד/ אחר?

הכל באחריות ובבחירה אישית שלי, אבל אני תמיד שמחה לשמוע חוות דעת של חכמים ומנוסים ממני ולשקלל את הנתונים לכדי החלטה עצמית.

הורים שלי לא אומרים לי מה לעשות, גם חברות שלי לא.

כולם רק מייעצים ונותנים לי את זכות ההחלטה.

לגבי הנקודה השניה,  לכתוב כאן?

השאלה אם זה נובע ממניעים פנימיים שלך או מניעים חיצוניים. במהלך השרשור כתבת גם וגם. אבל הניסוח של "להסתכל במראה ולהעלות סטנדרטים" אומר דרשני. כי אולי יש פה מימד של השוואה חיצונית ולא רק צורך אותנטי שלך.

לגבי השני, איפה שבא לך. האמת אני רואה עכשיו שאם לא פותחים את כל השרשור אז זה נראה נורמלי קצת יותר

המהותיים בחיים אני חושבת שנכון להתייעץ, לשמוע עוד דעות ולקבל פרספקטיבה. 

הניסוח של "להסתכל במראה ולהעלות סטנדרטים" הוא לא ניסוח שלי, הוא ניסוח של חברה שלי שאומרת את זה לכל הבנות... כל אחת שתעלה את הסטנדרטים של עצמה.

ובמילים אחרות- אל תתפשרו ולכו עם הלב שלכן.

מצד אחד אני יודעת שאם אהיה בררנית אז עלול להיות לי קשה למצוא בן זוג, בסוף תמיד "מתפשרים" על משהו.

ומצד שני יש דברים שבאמת מפריעים לי...מה לעשות, שרוטה שרוטה אבל מפריע...

בנוגע לנקודה השניה, אני לא רואה יופי בתור משהו רוחני, בסוף בשכל אני יודעת שחיצוניות זה שום דבר, הבל הבלים והכל חולף. אבל בלב אני מרגישה אחרת, וכמו שאומרים, הגשר שהכי קשה לבנות זה בין המוח ללב.

ויש לי עוד מחשבה קטנה בהקשר של יופי, אבל לא נעים לי לכתוב על במה מכובדת זו.

פתח לגדול או לטמון את הראש בחול

ואיזה שיעורים יש בנושא?...חוץ מכאלו שמשווקות את המוצרים שלהן כמובן😅

אם יש איזה נקודה לא מבוררת אז או שתצמחי ממנה, או שתישארי בקטנות.

לדוגמה, זה טוב לאהוב את המדינה. או שבן אדם חי את זה ומרחיב את האישיות שלו, או שהוא מתבכיין לי.

אוקיי, הגיוני.

כמו מכל קושי או אתגר שיש לבן אדם(:

אני לא אשכח שלפני שנים רבות אני וחברי הטוב דיברנו לנו בשפת סתרים על איכות היופי של הבחורות שאנחנו רואים ברחוב.

כן כן, שני דוסים מדברים על בחורות לפני כולםם באמצע הרחוב, רק בשפת סתרים.

מסתבר שהחבר הטוב שלי פשוט אוהב בנות אחרות מאשר אני, הכוונה גם במראה וגם באופי.

אצלי באמת חשוב הפנים, אבל, יש כמה דברים שחיצונית מאוד מפריעים לי.

יצא לי לאחרונה לפגוש מישהי שאוהבת בשר(בלי קשר לזוגיות) והיא לא קטנה במיוחד, אחרי שפגשתי אותה פעמיים ראיתי שדווקא היא אחלה בחורה, אבל, יש רק בעיה אחת, היא מבוגרת ממני מידי...

ועוד, פנתה אלי גברת שבתור גרוש + מחפשת אחד, אבל, לי יש פאות וזקן.

תהיתי: למה היא פונה אלי כאשר היא יודעת מראש שיש לי זקן ופאות כאשר היא לא בקטע של פאות?

זאת אומרת, אני יכול להתפשר על הזקן, אבל, לא על הפאות.

וגם, את מכירה את ה"אקדמאי" ?

אז זהו, שאני לא....

אבל יש לך מושג למה? כי הדיקן אמר לי שחבל על הזמן והכסף שלי על אוניברסיטה, לעבודה שאני עובד כל הלומדים באקדמיה רוצים להגיע

ואם אפשר ומותר לשאול:

לפספס את הרכבת? למה בת כמה את?

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לא הייתי חושש מזה לשניה

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.