). !!כל מה שרציתי זה לברוח הכי רחוק שאפשר. .אשכרה רציתי להסתובב ולהעמיד פנים שזו לא אני..
בנים יקרים, תעשו טובה!
קרה לכם?
). !!כל מה שרציתי זה לברוח הכי רחוק שאפשר. .אל תדאגי יהיה טוב. זה מיעוט.. אין הרבה כאלו...
אלו היו בגדים מלוכלכים? הוא היה מוזנח/ לא מסורק/ לא מגולח/ מריח לא נעים ?
תלמדו את תורת הצבעים אם זה לא בא לכם בקלות
או שתשאירו את העבודה לאמא, ואח"כ לנו...
זה דווקא מעולה. ככה בטוח הם יראו כמו שאנחנו רוצות.

ועוד כשהחולצה באה בפנים אז בכלל...
(אותו דבר אני גם אגיד לבנות שלא שמות צבעים מתאימים ותוקעות ירוק עם סגול..)
יש לי חבר טוב שגם הולך ככה. אולי לא ברמה של מכנס וורוד אבל ברמה של מכנסי קורדורוי (מי שזוכר את שנות ה-90) חום וחולצה בצבע ירוק, משהו ברמה שגורם לי לחייך. ואתן יודעות מה? הוא נשוי באושר + ילדים.
מקסימום אפשר לעשות פרק של היפה והחנון מייקאובר
אנונימית1111


לכאורה נשמע שהוא גבר, לא מבין בהתאמת בגדים. סבבה.
מצד שני, יש קושי. איך יתכן שהוא לובש צבע וורוד, והרי את אומרת שהוא גבר 
ההשערה שעולה לי, בפרט כשאת מציינת שהוא מתנהג רגיל.
יש. אולי. מצב. שהוא עיוור צבעים?
ואגב, מבחינת צבעים זה לא לא מתאים. שניהם צבעי "פסטל".
פרפר סגולנס, אצלי כולם עם כובע וחליפה שחורים וחולצה לבנה
המקסימום זה חליפה אפורה/כחולה
מה שמשתנה זה העניבה 
בגדול, אני לא חושבת שזה מוזר, זה פשוט סגנון מסוים שנשמע מאוד לא מתאים עבורך...
אז אנחנו קונים מאה עניבות ככה שתמיד יש גיוון מסויים...
אבל אי אפשר ללבוש אותם עניבות תמיד..אז אתה מתחיל לקנות עניבות של חתנים בכדי לפצות על זה ![]()
ושאי תפילה לקונך שלא יזדמן לך עוד כזאת..
ופעם הבאה תסתובבי באמת...
או לחילופין תציעי לו לעשות סיבוב שופינג קל.
אוהבת את מלכנו
הרגש . השכל צריך להוביל אותנו ולשלוט על הרגש . לכן ברור שלא לפסול על שטות כזו.
), הייתי מאוד שמח אם הגברת היתה אומרת משהו על זה בשיחה שאח"כ.גם בעלי הגיע בפגישה הראשונה והשניה בלבוש שלא ממש אהבתי... (ז'קט משובץ שהוא נראה בו כמו סבא)
אבל בסה"כ הוא נראה אלגנטי ומסודר, ובחרתי להתמקד באישיות ולא בביגוד.
לא הערתי לו על הבחירה הגרועה בז'קטים (שהוא המשיך ללבוש בפגישות רבות) עד שהתחתנו.
בפגישה השלישית הוא הגיע בלבוש נורמלי ויפה, וזה גרם לי להירתע עוד פחות מעניין הלבוש, והבנתי שכדאי להשאיר את ההערות לאחרי החתונה... (וגם אז אמרתי לו ממש בעדינות שהז'קט מבגר אותו ולא לגמרי מוצא חן בעיניי).
אחרי שהתארסנו העזתי וקניתי לו עניבה יפה, שמצאה חן בעיניו מאוד, ומיוזמתו שלו הוא ביקש שאבוא איתו לבחור את חליפת החתן שלו.
אחרי החתונה גיליתי גם שדווקא יש לו טעם ממש טוב (הרבה מהעיצוב בבית זה רעיונות שלו), רק שהוא פשוט צריך הכוונה.....
בקיצור, אל תתייאשי. אם בסה"כ המראה שלו מוצא חן בעינייך והאישיות נפלאה, ואתם ממש זורמים בשיחות ויש התאמה בין איך שאתם רואים בניין משפחה, תנסי להתמקד בזה. אם הקשר יהפוך לרציני ובסוף תתחתנו, הוא בטוח יהיה מוכן למענך ללבוש צבעים תואמים.
ואגב, קצת הצטערתי על שהערתי לבעלי על הז'קט, כי הוא הפסיק ללבוש אותו איך שהערתי לו. ודווקא הז'קט הזה עורר הרבה נוסטלגיות מתקופת הפגישות וחבל לי שהוא כבר לא מסכים ללבוש אותו....
בהצלחה!
נראה לי ענית לבחורה על השאלה
החיצוניות , העיקר הפנימיות ..
הרוזן!במקום לשמוח על פגישה עם גבר שגזרתו עוד מאפשרת לו להכניס חולצה לתוך המכנסיים, את מכנה זאת "חנונים". במקום להתרגש מאדם שיש לו טעם, אופי וסגנון - ויהיו הטעמים שלך באופנה שונים משלו באשר יהיו - את רוצה "לברוח". במקום לרשום לעצמך פגישה מוצלחת עם אדם מכובד ומגובש ככל הנראה, שמקפיד על עצמו ובונה את עתידו - את מרגישה רע, ומחפשת "מילים טובות". יש לי חדשות בשבילך. מילים טובות את יכולה לחפש אצל החברות שלך. אני כאן כדי לומר לך מילים מועילות. את אינך מוכנה לשידוך עם גבר. אם רצית שיבוא בחור במכנסיים שחורים וחולצת אברך לבנה (ואינני כבר מדבר על נקודת ההשקפה והפוקוס בחיים וכדומה), מדוע לא ציינת זאת בפני המשדכים כדרישה ברורה? אם לחלופין יש לך עניין נניח רק בלובש חולצת כותנה שתחתיה מתנפנפות ברוח ארבע כנפות, מעל מכנסי דגמ"ח וסנדלי שורש, מדוע בכלל הגעת לפגישה כזו? האם בכלל שאלת את עצמך, מה את רוצה ומה את מחפשת, לפני שאת רצה לתקן בני אדם אחרים? זה לא רציני מצידך. זה חד-משמעית לא מה שגבר מחפש, ואני מבטיח לך שהוא יעלה על חוסר הסדר אצלך מהר מאוד. שבי עם עצמך. תשאלי את עצמך שאלות. תתחילי לחשוב איזה בית את רוצה, ואיך ייראה הגבר שם. אל תלכי על עיוור. תקדישי לזה את הזמן, אני מבטיח לך שבנים מקדישים לזה הרבה יותר ממה שהיית מדמיינת.


זה לא מקום לדיון רך במילים ממותקות בדבש. זה הנושא החשוב ביותר בחייהם של בני אדם, גברים ונשים. בפורום כאן מדברים הרבה, הרבה מאוד, אבל כמעט אף-פעם לא דנים לעומק השאלות ומשאירים הכול שטחי ונזיל. את הדיון הזה צריך לפתוח, עד הסוף, בלי ויתורים. כל זווית הראייה צריכה להשתנות. בני אדם צריכים להיות חזקים בדיעותיהם ובמחשבותיהם, לעשות סדר במה נכון וטוב מבחינתם, וזאת בטרם שעירבו לתוך חייהם את החיים של אדם אחר.
ולמה צריך לצעוק עם סימני קריאה? אני השתמשתי ולו בסימן קריאה אחד כאן?
משיח בן דודממש הפכת אותה למישהי שלא יודעת כלום מחייה. היא לא התלוננה על דברים סבירים, היא בסה"כ התלוננה על מראה מאוד מוזר! ועם כל הכבוד, חיצוניות מראה במעט על אופיו של האדם.. אדם שלבוש בצורה לא קשורה אולי זה אומר שאין לו קשרים טובים ויציבים עם החברה והסביבה? כי אחרת הם היו מעירים לו על צורת הלבוש לדייט.. אולי אין לו הבנה חברתית? אולי הוא חנון באמת- ולה כנראה לא מתאים חנון?
למה זה כזה "חיצוני" ושיטחי להסתכל על חיצוניות?? אתם מציגים את זה כאילו כל בן אדם הוא בעצם שניים- אחד זה הפנימיות והשני זה הלבוש. ולדעתי זה ממש לא כך! יש אינטראקציה וקשר בין הדברים וניתן ללמוד מבחוץ על הבפנים! (לא תמיד ולא 100% אבל קצת- ברור שכן!)
היא מבקשת מהבנים היקרים "תעשו טובה". ובכן, אף אחד לא צריך לעשות שום טובה לאף אחד, בוודאי לא בתחום הזה. מי שטוב לו עם מישהי, ומי שטוב לה עם מישהו, זה בוודאי לא מפני שנעשתה שם טובה מיוחדת זה לזו. היא והוא עושים טובה לעצמם, כשהם בוחרים את מה שנראה להם נכון.
הוא הולך באופן מסויים, יש אחרים שהולכים באופן אחר. לא כולם כמוהו, ולא כולם צריכים להתיישר לפי ה"טובה" שהיא מבקשת מה"בנים". "סטנדרטי במידת מה"? מה זה בכלל אומר? האם מי שלובש חולצת סניף נראה סטנדרטי כשהוא קונה שמן לחנוכה ברחוב רבי עקיבא בבני ברק? האם מי שלובשת תלבושת בית יעקב נראית סטנדרטית כשהיא מבקרת את הדודה בראשון לציון?
באיטליה זה לא קיים? בלונדון לא? בפאריז? בניו יורק? בסידני? במוסקבה? הסתכלת לאחרונה בעלון אופנה לגברים? אני לא אומר שצריך לאהוב את זה. אבל בטח שזה מוכר, מובן ולגמרי סטנדרטי בהרבה מאוד מקומות. לבחור הזה יש אחלה מקורות אופנתיים להסתמך עליהם. כמובן, אם המקומות שלך כוללים רק ישיבות הסדר, את מכון לב וגבעות בצפון השומרון אז כן, אני מודה שזה לא סטנדרטי... אבל באמת, יש מצב שהדיון הזה יתחיל להתייחס לדברים הרציניים? כמו למשל, שבחורה תשאל את עצמה מה נכון לה, לה כאישה ולה כצד לשידוך, בלי להתחיל לבקש טובות מהעולם?
כמו שאתה אומר.. וזה יכול להיראות מהמם במצבים מסוימים. אם זה כך- אז פשוט הבחורה לא אוהבת את הסגנון אופנה הזה ולכן הוא באמת לא מתאים לה..
אבל מהדרך שהיא הציגה את זה הוא התלבש כמו חנון.. בצורה ממש לא אופנתית(ככה אני הבנתי את זה.. ובהתאם אני מגיבה) שזה יכול להיות פאדחני להסתובב עם מישהו כזה...ולגיטימי שתבקש מגברים להתייעץ עם הנשים בסביבתם.( בתור המלצה לכם!)
אני בטעות פעם יצאתי עם חנון (מהסרטים..), וכבר מהטלפון המקדים הבנתי שהבן אדם לא יודע מזה אנשים ובמיוחד מזה נשים, אבל לא רציתי לפגוע בו בגלל הטלפון ויצאתי איתו, והוא התלבש מזעזע!!! וזה היה פאדיחות שרק לא יפגשו אותי איתו.. ואולי היה כדאי שהגבר יתייעץ עם נשים קודם או יקרא שירשור כזה שאולי ילמד אותו איך לבוא לדייט בלי שהצד השני ירגיש לא נעים..
ואני מתכוונת ברמת הסביר כמו: ללבוש חולצה במידה מתאימה, לגהץ אותה (מקומט זה לא מכבד!), לא ללבוש בגדים דהויים מכיתה ג או כיפה מהבר מצווה.. להתקלח לפני (רוב הנשים מריחות את זה שלא התקלחתם..) ולשים דאורדורנט!
לא ביקשו מכם להתאפר ולבוא על עקבים.. רק בסיס!
וזה שהיא ביקשה מהגברים "לעשות טובה" לא הפך אותה למישהי שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה.. לדעתי זה יותר מתוך תיסכול ואולי המלצה לגברים הרווקים שקוראים את זה...
(-:
זה כנראה דורש חיפוש...
סימן שזה אכן לא סטנדרטי במיוחד
נראה לי שרק אני נהנתי מהתגובה שלך..אנונימית1111ואז זה פחות מוזר.

אולי זה לא מוצא חן בעינייך, אולי את מחפשת מישהו יותר סטנדרטי.... אבל זה לא אומר שהוא לא יודע להתאים בגדים. דווקא נשמע שהוא משקיע בעצמו. וזה סבבה שלא תרצי מישהו בסגנון הזה, ואני גם מבינה את ההלם שלך....
אבל הבחור בסה״כ הביא את עצמו ואת את הסטייל שלו, ובטח יש בנות אחרות שיאהבו את זה שהוא סטייליסט
נקדימון בן גוריון...
למד איתי אחד כזה, והלבוש שלו, היה מזעזע ממש. למרות שלא עד כדי ורוד - תכלת.
ומאד משמח היה לראות, שהיתה מישהי אמיצה, שזיהתה את הפוטנציאל, והם התחילו לצאת, ובתוך זמן קצר, הוא עבר שינוי מהותי וכל בגדיו המוזרים נעלמו ואינם. והם נשואים באושר. והוא לבוש ספורט אלגנט יפה תמיד.
על השלוש מילים אחרונות...
אולי בכלל מישהו שכנע אותו להתלבש ככה וזה לא מיזמתו?
אולי אין לו אחיות שייעצו או שגם הן לא מבינות בעניין?
שירה88 ענתה ממש לענין 
בהצלחה!!
בעלי עיוור צבעים הם כל הבנים ככה ... שנולדה לנו בת הוא כמעט השתגע שאני מלבישה אותה בכחול ... הוא הצליח לשתוק יומים ...
ואז שאל לא מפריע לך להלביש אותה בכחול ותכלת ???
האמת התפוצצתי מצחוק ... היא הייתה כל הזמן בוורודים !!!!!!!!!!!!!!![]()
אחיו יום אחד קנה חולצה אלגנטית לשבת וחידש אותה בערב שבת שהוא נכנס לבית הכנסת בישיבה עין אחת לא ירדה ממנו והוא לא הצליח להבין למה ומדוע ?? שהוא שאל חבר טוב אם יש לו ליכלוך או משהו מוזר הוא עונה לו פשוט לא רגילים בישיבה לצבע ורוד בערב שבת ![]()
![]()
הוא חשב שזה צבע גינס ...
לדעתי תבררי בעדינות אצל השדכן אוחברים .
לדעתי צריך לבחור את בן זוגך לפי דברים מהותיים ועניין החיצוניות עשוי להסתדר בהמשך. וגם אם לא - אם הוא מתאים לך מבחינות אחרות אז תוכלי להבליג על כך.
בכלל צריך לדעת שאצל בנים נושא החיצוניות הוא לא חלק חשוב בהגדרה העצמית (בכל אופן ממש לא באותה מידה שזה אצל בנות).
ולא, ממש לא נראה לי שייך להעיר על כך אחרי פגישה אחת או אפילו חמש!
כנראה זה מה שיפה בעיניו והערה כזאת ממש תעליב עד עפר.
בקושי אחרי הנישואין אפשר להעיר הערות כאלה, וגם לא לכל אחד, וצריך מאוד לחשוב איך מעירים כך שההערה תתקבל ולא תפגע.
בכל זאת - שימו לב לחיצוניות. תראו איך הבנות פה מזדעזעות ממראהו החיצוני של הבחור.
לא חבל להרוס קשר פוטנציאלי על משהו כזה?
ואם אתם לא כל כך "בעניין" תתייעצו עם אמא/אחות וכדומה.
יטבתה
אוריה,
שירה 88
שיר 81
נרס נידל
תסתכלי
מעניין- כנראה אני סטגמטי עד כי ...
שנזכה לעשות תשובה
בגד- בוגד
מעיל- מועל
ומצד שני
"בגדי- מכובדי"
כך אמר ר' יוחנן אם איני טועה.
הדרך לצאת מזה בכבוד זה פשוט להעלות את זה בדרך אגב בדייט במידה וזה יראה שהוא נפגע..
ואם לא, אז פשוט להתעלם, ולהאמין שאם זה זיווגך האמיתי הוא ימשיך איתך למרות חוסר הטקט של השדכן...(אין לו ברירה
)
ופשוט אצל הרבה חרדים נהוג לומר לשדכן וזה גם סבבה שהוא מעביר הלאה את ההערות שאמרו... אז אולי בגלל זה
אבל לא הייתי חותכת על לבוש.
עד שהיא החליטה לשאול אותי למה, והסברתי לה שחשבתי שזה יותר מכובד.
ומאז כבר לא התלבשתי בצורה הזו.
מה שכן, ראיתי הרבה גברים שלובשים מכנס כחול וחולצה ורודה וזה די אופנתי.
אבל מאיפה מביאים מכנס ורוד??
רק סגול!
ammyy adminאחרונה
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?
ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.
אין כמו מילים על נייר כתוב
תתן לעט להוביל
בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה 
מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר
איזה, בהצלחה רבה 
ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.
אתה מדהים בכל מקרה
לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"
אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…
ואתה מרגש אותי
השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?
זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.
מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?
כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו
בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק
לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.
פחות בדברים פוליטיים...
לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא
וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת
חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו
לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)
מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.
מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.
בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.
ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.