אל תדאגי יהיה טוב. זה מיעוט.. אין הרבה כאלו...

אלו היו בגדים מלוכלכים? הוא היה מוזנח/ לא מסורק/ לא מגולח/ מריח לא נעים ?

תלמדו את תורת הצבעים אם זה לא בא לכם בקלות או שתשאירו את העבודה לאמא, ואח"כ לנו...

זה דווקא מעולה. ככה בטוח הם יראו כמו שאנחנו רוצות.

ועוד כשהחולצה באה בפנים אז בכלל... 

(אותו דבר אני גם אגיד לבנות שלא שמות צבעים מתאימים ותוקעות ירוק עם סגול..)

יש לי חבר טוב שגם הולך ככה. אולי לא ברמה של מכנס וורוד אבל ברמה של מכנסי קורדורוי (מי שזוכר את שנות ה-90) חום וחולצה בצבע ירוק, משהו ברמה שגורם לי לחייך. ואתן יודעות מה? הוא נשוי באושר + ילדים.

מקסימום אפשר לעשות פרק של היפה והחנון מייקאובר

לכאורה נשמע שהוא גבר, לא מבין בהתאמת בגדים. סבבה.

מצד שני, יש קושי. איך יתכן שהוא לובש צבע וורוד, והרי את אומרת שהוא גבר

ההשערה שעולה לי, בפרט כשאת מציינת שהוא מתנהג רגיל.

יש. אולי. מצב. שהוא עיוור צבעים?

ואגב, מבחינת צבעים זה לא לא מתאים. שניהם צבעי "פסטל". 

נס, אצלי כולם עם כובע וחליפה שחורים וחולצה לבנה

המקסימום זה חליפה אפורה/כחולה

מה שמשתנה זה העניבה

בגדול, אני לא חושבת שזה מוזר, זה פשוט סגנון מסוים שנשמע מאוד לא מתאים עבורך...

אז אנחנו קונים מאה עניבות ככה שתמיד יש גיוון מסויים...

אבל אי אפשר ללבוש אותם עניבות תמיד..אז אתה מתחיל לקנות עניבות של חתנים בכדי לפצות על זה

ושאי תפילה לקונך שלא יזדמן לך עוד כזאת..

ופעם הבאה תסתובבי באמת...

או לחילופין תציעי לו לעשות סיבוב שופינג קל.

הרגש . השכל צריך להוביל אותנו ולשלוט על הרגש . לכן ברור שלא לפסול על שטות כזו.

גם בעלי הגיע בפגישה הראשונה והשניה בלבוש שלא ממש אהבתי... (ז'קט משובץ שהוא נראה בו כמו סבא)

אבל בסה"כ הוא נראה אלגנטי ומסודר, ובחרתי להתמקד באישיות ולא בביגוד.

לא הערתי לו על הבחירה הגרועה בז'קטים (שהוא המשיך ללבוש בפגישות רבות) עד שהתחתנו. 

בפגישה השלישית הוא הגיע בלבוש נורמלי ויפה, וזה גרם לי להירתע עוד פחות מעניין הלבוש, והבנתי שכדאי להשאיר את ההערות לאחרי החתונה... (וגם אז אמרתי לו ממש בעדינות שהז'קט מבגר אותו ולא לגמרי מוצא חן בעיניי). 

אחרי שהתארסנו העזתי וקניתי לו עניבה יפה, שמצאה חן בעיניו מאוד, ומיוזמתו שלו הוא ביקש שאבוא איתו לבחור את חליפת החתן שלו.

אחרי החתונה גיליתי גם שדווקא יש לו טעם ממש טוב (הרבה מהעיצוב בבית זה רעיונות שלו), רק שהוא פשוט צריך הכוונה.....

בקיצור, אל תתייאשי. אם בסה"כ המראה שלו מוצא חן בעינייך והאישיות נפלאה, ואתם ממש זורמים בשיחות ויש התאמה בין איך שאתם רואים בניין משפחה, תנסי להתמקד בזה. אם הקשר יהפוך לרציני ובסוף תתחתנו, הוא בטוח יהיה מוכן למענך ללבוש צבעים תואמים. 

ואגב, קצת הצטערתי על שהערתי לבעלי על הז'קט, כי הוא הפסיק ללבוש אותו איך שהערתי לו. ודווקא הז'קט הזה עורר הרבה נוסטלגיות מתקופת הפגישות וחבל לי שהוא כבר לא מסכים ללבוש אותו....

בהצלחה!

נראה לי ענית לבחורה על השאלה

החיצוניות , העיקר הפנימיות .. 

במקום לשמוח על פגישה עם גבר שגזרתו עוד מאפשרת לו להכניס חולצה לתוך המכנסיים, את מכנה זאת "חנונים". במקום להתרגש מאדם שיש לו טעם, אופי וסגנון - ויהיו הטעמים שלך באופנה שונים משלו באשר יהיו - את רוצה "לברוח". במקום לרשום לעצמך פגישה מוצלחת עם אדם מכובד ומגובש ככל הנראה, שמקפיד על עצמו ובונה את עתידו - את מרגישה רע, ומחפשת "מילים טובות". יש לי חדשות בשבילך. מילים טובות את יכולה לחפש אצל החברות שלך. אני כאן כדי לומר לך מילים מועילות. את אינך מוכנה לשידוך עם גבר. אם רצית שיבוא בחור במכנסיים שחורים וחולצת אברך לבנה (ואינני כבר מדבר על נקודת ההשקפה והפוקוס בחיים וכדומה), מדוע לא ציינת זאת בפני המשדכים כדרישה ברורה? אם לחלופין יש לך עניין נניח רק בלובש חולצת כותנה שתחתיה מתנפנפות ברוח ארבע כנפות, מעל מכנסי דגמ"ח וסנדלי שורש, מדוע בכלל הגעת לפגישה כזו? האם בכלל שאלת את עצמך, מה את רוצה ומה את מחפשת, לפני שאת רצה לתקן בני אדם אחרים? זה לא רציני מצידך. זה חד-משמעית לא מה שגבר מחפש, ואני מבטיח לך שהוא יעלה על חוסר הסדר אצלך מהר מאוד. שבי עם עצמך. תשאלי את עצמך שאלות. תתחילי לחשוב איזה בית את רוצה, ואיך ייראה הגבר שם. אל תלכי על עיוור. תקדישי לזה את הזמן, אני מבטיח לך שבנים מקדישים לזה הרבה יותר ממה שהיית מדמיינת.

זה לא מקום לדיון רך במילים ממותקות בדבש. זה הנושא החשוב ביותר בחייהם של בני אדם, גברים ונשים. בפורום כאן מדברים הרבה, הרבה מאוד, אבל כמעט אף-פעם לא דנים לעומק השאלות ומשאירים הכול שטחי ונזיל. את הדיון הזה צריך לפתוח, עד הסוף, בלי ויתורים. כל זווית הראייה צריכה להשתנות. בני אדם צריכים להיות חזקים בדיעותיהם ובמחשבותיהם, לעשות סדר במה נכון וטוב מבחינתם, וזאת בטרם שעירבו לתוך חייהם את החיים של אדם אחר.

ולמה צריך לצעוק עם סימני קריאה? אני השתמשתי ולו בסימן קריאה אחד כאן?

ממש הפכת אותה למישהי שלא יודעת כלום מחייה. היא לא התלוננה על דברים סבירים, היא בסה"כ התלוננה על מראה מאוד מוזר! ועם כל הכבוד, חיצוניות מראה במעט על אופיו של האדם.. אדם שלבוש בצורה לא קשורה אולי זה אומר שאין לו קשרים טובים ויציבים עם החברה והסביבה? כי אחרת הם היו מעירים לו על צורת הלבוש לדייט.. אולי אין לו הבנה חברתית? אולי הוא חנון באמת- ולה כנראה לא מתאים חנון?

למה זה כזה "חיצוני" ושיטחי להסתכל על חיצוניות?? אתם מציגים את זה כאילו כל בן אדם הוא בעצם שניים- אחד זה הפנימיות והשני זה הלבוש. ולדעתי זה ממש לא כך! יש אינטראקציה וקשר בין הדברים וניתן ללמוד מבחוץ על הבפנים! (לא תמיד ולא 100% אבל קצת- ברור שכן!)

היא מבקשת מהבנים היקרים "תעשו טובה". ובכן, אף אחד לא צריך לעשות שום טובה לאף אחד, בוודאי לא בתחום הזה. מי שטוב לו עם מישהי, ומי שטוב לה עם מישהו, זה בוודאי לא מפני שנעשתה שם טובה מיוחדת זה לזו. היא והוא עושים טובה לעצמם, כשהם בוחרים את מה שנראה להם נכון.
הוא הולך באופן מסויים, יש אחרים שהולכים באופן אחר. לא כולם כמוהו, ולא כולם צריכים להתיישר לפי ה"טובה" שהיא מבקשת מה"בנים". "סטנדרטי במידת מה"? מה זה בכלל אומר? האם מי שלובש חולצת סניף נראה סטנדרטי כשהוא קונה שמן לחנוכה ברחוב רבי עקיבא בבני ברק? האם מי שלובשת תלבושת בית יעקב נראית סטנדרטית כשהיא מבקרת את הדודה בראשון לציון?

באיטליה זה לא קיים? בלונדון לא? בפאריז? בניו יורק? בסידני? במוסקבה? הסתכלת לאחרונה בעלון אופנה לגברים? אני לא אומר שצריך לאהוב את זה. אבל בטח שזה מוכר, מובן ולגמרי סטנדרטי בהרבה מאוד מקומות. לבחור הזה יש אחלה מקורות אופנתיים להסתמך עליהם. כמובן, אם המקומות שלך כוללים רק ישיבות הסדר, את מכון לב וגבעות בצפון השומרון אז כן, אני מודה שזה לא סטנדרטי... אבל באמת, יש מצב שהדיון הזה יתחיל להתייחס לדברים הרציניים? כמו למשל, שבחורה תשאל את עצמה מה נכון לה, לה כאישה ולה כצד לשידוך, בלי להתחיל לבקש טובות מהעולם?

כמו שאתה אומר.. וזה יכול להיראות מהמם במצבים מסוימים. אם זה כך- אז פשוט הבחורה לא אוהבת את הסגנון אופנה הזה ולכן הוא באמת לא מתאים לה..

אבל מהדרך שהיא הציגה את זה הוא התלבש כמו חנון.. בצורה ממש לא אופנתית(ככה אני הבנתי את זה.. ובהתאם אני מגיבה) שזה יכול להיות פאדחני להסתובב עם מישהו כזה...ולגיטימי שתבקש מגברים להתייעץ עם הנשים בסביבתם.( בתור המלצה לכם!)

אני בטעות פעם יצאתי עם חנון (מהסרטים..), וכבר מהטלפון המקדים הבנתי שהבן אדם לא יודע מזה אנשים ובמיוחד מזה נשים, אבל לא רציתי לפגוע בו בגלל הטלפון ויצאתי איתו, והוא התלבש מזעזע!!! וזה היה פאדיחות שרק לא יפגשו אותי איתו.. ואולי היה כדאי שהגבר יתייעץ עם נשים קודם או יקרא שירשור כזה שאולי ילמד אותו איך לבוא לדייט בלי שהצד השני ירגיש לא נעים..

ואני מתכוונת ברמת הסביר כמו: ללבוש חולצה במידה מתאימה, לגהץ אותה (מקומט זה לא מכבד!), לא ללבוש בגדים דהויים מכיתה ג או כיפה מהבר מצווה.. להתקלח לפני (רוב הנשים מריחות את זה שלא התקלחתם..) ולשים דאורדורנט!

לא ביקשו מכם להתאפר ולבוא על עקבים.. רק בסיס!

וזה שהיא ביקשה מהגברים "לעשות טובה" לא הפך אותה למישהי שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה.. לדעתי זה יותר מתוך תיסכול ואולי המלצה לגברים הרווקים שקוראים את זה... 

(-:

זה כנראה דורש חיפוש...

סימן שזה אכן לא סטנדרטי במיוחד

ואז זה פחות מוזר.

אולי זה לא מוצא חן בעינייך, אולי את מחפשת מישהו יותר סטנדרטי.... אבל זה לא אומר שהוא לא יודע להתאים בגדים. דווקא נשמע שהוא משקיע בעצמו. וזה סבבה שלא תרצי מישהו בסגנון הזה, ואני גם מבינה את ההלם שלך....

אבל הבחור בסה״כ הביא את עצמו ואת את הסטייל שלו, ובטח יש בנות אחרות שיאהבו את זה שהוא סטייליסט

נקדימון בן גוריון...

למד איתי אחד כזה, והלבוש שלו, היה מזעזע ממש. למרות שלא עד כדי ורוד - תכלת. 

ומאד משמח היה לראות, שהיתה מישהי אמיצה, שזיהתה את הפוטנציאל, והם התחילו לצאת, ובתוך זמן קצר, הוא עבר שינוי מהותי וכל בגדיו המוזרים נעלמו ואינם. והם נשואים באושר. והוא לבוש ספורט אלגנט יפה תמיד.

על השלוש מילים אחרונות...

אולי בכלל מישהו שכנע אותו להתלבש ככה וזה לא מיזמתו?

אולי אין לו אחיות שייעצו או שגם הן לא מבינות בעניין?

שירה88 ענתה ממש לענין

בהצלחה!!

בעלי עיוור צבעים הם כל הבנים ככה ... שנולדה לנו בת הוא כמעט השתגע שאני מלבישה אותה בכחול ... הוא הצליח לשתוק יומים ...

ואז שאל לא מפריע לך להלביש אותה בכחול ותכלת ???

האמת התפוצצתי מצחוק ... היא הייתה כל הזמן בוורודים !!!!!!!!!!!!!!

אחיו יום אחד קנה חולצה אלגנטית לשבת וחידש אותה בערב שבת שהוא נכנס לבית הכנסת בישיבה עין אחת לא ירדה ממנו והוא לא הצליח להבין למה ומדוע ?? שהוא שאל חבר טוב אם יש לו ליכלוך או משהו מוזר הוא עונה לו פשוט לא רגילים בישיבה לצבע ורוד בערב שבת  הוא חשב שזה צבע גינס ... 

לדעתי תבררי בעדינות אצל השדכן אוחברים . 

לדעתי צריך לבחור את בן זוגך לפי דברים מהותיים ועניין החיצוניות עשוי להסתדר בהמשך. וגם אם לא - אם הוא מתאים לך מבחינות אחרות אז תוכלי להבליג על כך.

בכלל צריך לדעת שאצל בנים נושא החיצוניות הוא לא חלק חשוב בהגדרה העצמית (בכל אופן ממש לא באותה מידה שזה אצל בנות).

ולא, ממש לא נראה לי שייך להעיר על כך אחרי פגישה אחת או אפילו חמש!

כנראה זה מה שיפה בעיניו והערה כזאת ממש תעליב עד עפר.

בקושי אחרי הנישואין אפשר להעיר הערות כאלה, וגם לא לכל אחד, וצריך מאוד לחשוב איך מעירים כך שההערה תתקבל ולא תפגע.

בכל זאת - שימו לב לחיצוניות. תראו איך הבנות פה מזדעזעות ממראהו החיצוני של הבחור.

לא חבל להרוס קשר פוטנציאלי על משהו כזה?

ואם אתם לא כל כך "בעניין" תתייעצו עם אמא/אחות וכדומה.

שירה 88

שיר 81

נרס נידל

תסתכלי

מעניין- כנראה אני סטגמטי עד כי ...
שנזכה לעשות תשובה 
בגד- בוגד
מעיל- מועל

ומצד שני 
"בגדי- מכובדי"
כך אמר ר' יוחנן אם איני טועה.

הדרך לצאת מזה בכבוד זה פשוט להעלות את זה בדרך אגב בדייט במידה וזה יראה שהוא נפגע..

ואם לא, אז פשוט להתעלם, ולהאמין שאם זה זיווגך האמיתי הוא ימשיך איתך למרות חוסר הטקט של השדכן...(אין לו ברירה)

ופשוט אצל הרבה חרדים נהוג לומר לשדכן וזה גם סבבה שהוא מעביר הלאה את ההערות שאמרו... אז אולי בגלל זה

אבל לא הייתי חותכת על לבוש.

עד שהיא החליטה לשאול אותי למה, והסברתי לה שחשבתי שזה יותר מכובד.

ומאז כבר לא התלבשתי בצורה הזו.

מה שכן, ראיתי הרבה גברים שלובשים מכנס כחול וחולצה ורודה וזה די אופנתי.

אבל מאיפה מביאים מכנס ורוד??

רק סגול!

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.