אל תדאגי יהיה טוב. זה מיעוט.. אין הרבה כאלו...

אלו היו בגדים מלוכלכים? הוא היה מוזנח/ לא מסורק/ לא מגולח/ מריח לא נעים ?

תלמדו את תורת הצבעים אם זה לא בא לכם בקלות או שתשאירו את העבודה לאמא, ואח"כ לנו...

זה דווקא מעולה. ככה בטוח הם יראו כמו שאנחנו רוצות.

ועוד כשהחולצה באה בפנים אז בכלל... 

(אותו דבר אני גם אגיד לבנות שלא שמות צבעים מתאימים ותוקעות ירוק עם סגול..)

יש לי חבר טוב שגם הולך ככה. אולי לא ברמה של מכנס וורוד אבל ברמה של מכנסי קורדורוי (מי שזוכר את שנות ה-90) חום וחולצה בצבע ירוק, משהו ברמה שגורם לי לחייך. ואתן יודעות מה? הוא נשוי באושר + ילדים.

מקסימום אפשר לעשות פרק של היפה והחנון מייקאובר

לכאורה נשמע שהוא גבר, לא מבין בהתאמת בגדים. סבבה.

מצד שני, יש קושי. איך יתכן שהוא לובש צבע וורוד, והרי את אומרת שהוא גבר

ההשערה שעולה לי, בפרט כשאת מציינת שהוא מתנהג רגיל.

יש. אולי. מצב. שהוא עיוור צבעים?

ואגב, מבחינת צבעים זה לא לא מתאים. שניהם צבעי "פסטל". 

נס, אצלי כולם עם כובע וחליפה שחורים וחולצה לבנה

המקסימום זה חליפה אפורה/כחולה

מה שמשתנה זה העניבה

בגדול, אני לא חושבת שזה מוזר, זה פשוט סגנון מסוים שנשמע מאוד לא מתאים עבורך...

אז אנחנו קונים מאה עניבות ככה שתמיד יש גיוון מסויים...

אבל אי אפשר ללבוש אותם עניבות תמיד..אז אתה מתחיל לקנות עניבות של חתנים בכדי לפצות על זה

ושאי תפילה לקונך שלא יזדמן לך עוד כזאת..

ופעם הבאה תסתובבי באמת...

או לחילופין תציעי לו לעשות סיבוב שופינג קל.

הרגש . השכל צריך להוביל אותנו ולשלוט על הרגש . לכן ברור שלא לפסול על שטות כזו.

גם בעלי הגיע בפגישה הראשונה והשניה בלבוש שלא ממש אהבתי... (ז'קט משובץ שהוא נראה בו כמו סבא)

אבל בסה"כ הוא נראה אלגנטי ומסודר, ובחרתי להתמקד באישיות ולא בביגוד.

לא הערתי לו על הבחירה הגרועה בז'קטים (שהוא המשיך ללבוש בפגישות רבות) עד שהתחתנו. 

בפגישה השלישית הוא הגיע בלבוש נורמלי ויפה, וזה גרם לי להירתע עוד פחות מעניין הלבוש, והבנתי שכדאי להשאיר את ההערות לאחרי החתונה... (וגם אז אמרתי לו ממש בעדינות שהז'קט מבגר אותו ולא לגמרי מוצא חן בעיניי). 

אחרי שהתארסנו העזתי וקניתי לו עניבה יפה, שמצאה חן בעיניו מאוד, ומיוזמתו שלו הוא ביקש שאבוא איתו לבחור את חליפת החתן שלו.

אחרי החתונה גיליתי גם שדווקא יש לו טעם ממש טוב (הרבה מהעיצוב בבית זה רעיונות שלו), רק שהוא פשוט צריך הכוונה.....

בקיצור, אל תתייאשי. אם בסה"כ המראה שלו מוצא חן בעינייך והאישיות נפלאה, ואתם ממש זורמים בשיחות ויש התאמה בין איך שאתם רואים בניין משפחה, תנסי להתמקד בזה. אם הקשר יהפוך לרציני ובסוף תתחתנו, הוא בטוח יהיה מוכן למענך ללבוש צבעים תואמים. 

ואגב, קצת הצטערתי על שהערתי לבעלי על הז'קט, כי הוא הפסיק ללבוש אותו איך שהערתי לו. ודווקא הז'קט הזה עורר הרבה נוסטלגיות מתקופת הפגישות וחבל לי שהוא כבר לא מסכים ללבוש אותו....

בהצלחה!

נראה לי ענית לבחורה על השאלה

החיצוניות , העיקר הפנימיות .. 

במקום לשמוח על פגישה עם גבר שגזרתו עוד מאפשרת לו להכניס חולצה לתוך המכנסיים, את מכנה זאת "חנונים". במקום להתרגש מאדם שיש לו טעם, אופי וסגנון - ויהיו הטעמים שלך באופנה שונים משלו באשר יהיו - את רוצה "לברוח". במקום לרשום לעצמך פגישה מוצלחת עם אדם מכובד ומגובש ככל הנראה, שמקפיד על עצמו ובונה את עתידו - את מרגישה רע, ומחפשת "מילים טובות". יש לי חדשות בשבילך. מילים טובות את יכולה לחפש אצל החברות שלך. אני כאן כדי לומר לך מילים מועילות. את אינך מוכנה לשידוך עם גבר. אם רצית שיבוא בחור במכנסיים שחורים וחולצת אברך לבנה (ואינני כבר מדבר על נקודת ההשקפה והפוקוס בחיים וכדומה), מדוע לא ציינת זאת בפני המשדכים כדרישה ברורה? אם לחלופין יש לך עניין נניח רק בלובש חולצת כותנה שתחתיה מתנפנפות ברוח ארבע כנפות, מעל מכנסי דגמ"ח וסנדלי שורש, מדוע בכלל הגעת לפגישה כזו? האם בכלל שאלת את עצמך, מה את רוצה ומה את מחפשת, לפני שאת רצה לתקן בני אדם אחרים? זה לא רציני מצידך. זה חד-משמעית לא מה שגבר מחפש, ואני מבטיח לך שהוא יעלה על חוסר הסדר אצלך מהר מאוד. שבי עם עצמך. תשאלי את עצמך שאלות. תתחילי לחשוב איזה בית את רוצה, ואיך ייראה הגבר שם. אל תלכי על עיוור. תקדישי לזה את הזמן, אני מבטיח לך שבנים מקדישים לזה הרבה יותר ממה שהיית מדמיינת.

זה לא מקום לדיון רך במילים ממותקות בדבש. זה הנושא החשוב ביותר בחייהם של בני אדם, גברים ונשים. בפורום כאן מדברים הרבה, הרבה מאוד, אבל כמעט אף-פעם לא דנים לעומק השאלות ומשאירים הכול שטחי ונזיל. את הדיון הזה צריך לפתוח, עד הסוף, בלי ויתורים. כל זווית הראייה צריכה להשתנות. בני אדם צריכים להיות חזקים בדיעותיהם ובמחשבותיהם, לעשות סדר במה נכון וטוב מבחינתם, וזאת בטרם שעירבו לתוך חייהם את החיים של אדם אחר.

ולמה צריך לצעוק עם סימני קריאה? אני השתמשתי ולו בסימן קריאה אחד כאן?

ממש הפכת אותה למישהי שלא יודעת כלום מחייה. היא לא התלוננה על דברים סבירים, היא בסה"כ התלוננה על מראה מאוד מוזר! ועם כל הכבוד, חיצוניות מראה במעט על אופיו של האדם.. אדם שלבוש בצורה לא קשורה אולי זה אומר שאין לו קשרים טובים ויציבים עם החברה והסביבה? כי אחרת הם היו מעירים לו על צורת הלבוש לדייט.. אולי אין לו הבנה חברתית? אולי הוא חנון באמת- ולה כנראה לא מתאים חנון?

למה זה כזה "חיצוני" ושיטחי להסתכל על חיצוניות?? אתם מציגים את זה כאילו כל בן אדם הוא בעצם שניים- אחד זה הפנימיות והשני זה הלבוש. ולדעתי זה ממש לא כך! יש אינטראקציה וקשר בין הדברים וניתן ללמוד מבחוץ על הבפנים! (לא תמיד ולא 100% אבל קצת- ברור שכן!)

היא מבקשת מהבנים היקרים "תעשו טובה". ובכן, אף אחד לא צריך לעשות שום טובה לאף אחד, בוודאי לא בתחום הזה. מי שטוב לו עם מישהי, ומי שטוב לה עם מישהו, זה בוודאי לא מפני שנעשתה שם טובה מיוחדת זה לזו. היא והוא עושים טובה לעצמם, כשהם בוחרים את מה שנראה להם נכון.
הוא הולך באופן מסויים, יש אחרים שהולכים באופן אחר. לא כולם כמוהו, ולא כולם צריכים להתיישר לפי ה"טובה" שהיא מבקשת מה"בנים". "סטנדרטי במידת מה"? מה זה בכלל אומר? האם מי שלובש חולצת סניף נראה סטנדרטי כשהוא קונה שמן לחנוכה ברחוב רבי עקיבא בבני ברק? האם מי שלובשת תלבושת בית יעקב נראית סטנדרטית כשהיא מבקרת את הדודה בראשון לציון?

באיטליה זה לא קיים? בלונדון לא? בפאריז? בניו יורק? בסידני? במוסקבה? הסתכלת לאחרונה בעלון אופנה לגברים? אני לא אומר שצריך לאהוב את זה. אבל בטח שזה מוכר, מובן ולגמרי סטנדרטי בהרבה מאוד מקומות. לבחור הזה יש אחלה מקורות אופנתיים להסתמך עליהם. כמובן, אם המקומות שלך כוללים רק ישיבות הסדר, את מכון לב וגבעות בצפון השומרון אז כן, אני מודה שזה לא סטנדרטי... אבל באמת, יש מצב שהדיון הזה יתחיל להתייחס לדברים הרציניים? כמו למשל, שבחורה תשאל את עצמה מה נכון לה, לה כאישה ולה כצד לשידוך, בלי להתחיל לבקש טובות מהעולם?

כמו שאתה אומר.. וזה יכול להיראות מהמם במצבים מסוימים. אם זה כך- אז פשוט הבחורה לא אוהבת את הסגנון אופנה הזה ולכן הוא באמת לא מתאים לה..

אבל מהדרך שהיא הציגה את זה הוא התלבש כמו חנון.. בצורה ממש לא אופנתית(ככה אני הבנתי את זה.. ובהתאם אני מגיבה) שזה יכול להיות פאדחני להסתובב עם מישהו כזה...ולגיטימי שתבקש מגברים להתייעץ עם הנשים בסביבתם.( בתור המלצה לכם!)

אני בטעות פעם יצאתי עם חנון (מהסרטים..), וכבר מהטלפון המקדים הבנתי שהבן אדם לא יודע מזה אנשים ובמיוחד מזה נשים, אבל לא רציתי לפגוע בו בגלל הטלפון ויצאתי איתו, והוא התלבש מזעזע!!! וזה היה פאדיחות שרק לא יפגשו אותי איתו.. ואולי היה כדאי שהגבר יתייעץ עם נשים קודם או יקרא שירשור כזה שאולי ילמד אותו איך לבוא לדייט בלי שהצד השני ירגיש לא נעים..

ואני מתכוונת ברמת הסביר כמו: ללבוש חולצה במידה מתאימה, לגהץ אותה (מקומט זה לא מכבד!), לא ללבוש בגדים דהויים מכיתה ג או כיפה מהבר מצווה.. להתקלח לפני (רוב הנשים מריחות את זה שלא התקלחתם..) ולשים דאורדורנט!

לא ביקשו מכם להתאפר ולבוא על עקבים.. רק בסיס!

וזה שהיא ביקשה מהגברים "לעשות טובה" לא הפך אותה למישהי שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה.. לדעתי זה יותר מתוך תיסכול ואולי המלצה לגברים הרווקים שקוראים את זה... 

(-:

זה כנראה דורש חיפוש...

סימן שזה אכן לא סטנדרטי במיוחד

ואז זה פחות מוזר.

אולי זה לא מוצא חן בעינייך, אולי את מחפשת מישהו יותר סטנדרטי.... אבל זה לא אומר שהוא לא יודע להתאים בגדים. דווקא נשמע שהוא משקיע בעצמו. וזה סבבה שלא תרצי מישהו בסגנון הזה, ואני גם מבינה את ההלם שלך....

אבל הבחור בסה״כ הביא את עצמו ואת את הסטייל שלו, ובטח יש בנות אחרות שיאהבו את זה שהוא סטייליסט

נקדימון בן גוריון...

למד איתי אחד כזה, והלבוש שלו, היה מזעזע ממש. למרות שלא עד כדי ורוד - תכלת. 

ומאד משמח היה לראות, שהיתה מישהי אמיצה, שזיהתה את הפוטנציאל, והם התחילו לצאת, ובתוך זמן קצר, הוא עבר שינוי מהותי וכל בגדיו המוזרים נעלמו ואינם. והם נשואים באושר. והוא לבוש ספורט אלגנט יפה תמיד.

על השלוש מילים אחרונות...

אולי בכלל מישהו שכנע אותו להתלבש ככה וזה לא מיזמתו?

אולי אין לו אחיות שייעצו או שגם הן לא מבינות בעניין?

שירה88 ענתה ממש לענין

בהצלחה!!

בעלי עיוור צבעים הם כל הבנים ככה ... שנולדה לנו בת הוא כמעט השתגע שאני מלבישה אותה בכחול ... הוא הצליח לשתוק יומים ...

ואז שאל לא מפריע לך להלביש אותה בכחול ותכלת ???

האמת התפוצצתי מצחוק ... היא הייתה כל הזמן בוורודים !!!!!!!!!!!!!!

אחיו יום אחד קנה חולצה אלגנטית לשבת וחידש אותה בערב שבת שהוא נכנס לבית הכנסת בישיבה עין אחת לא ירדה ממנו והוא לא הצליח להבין למה ומדוע ?? שהוא שאל חבר טוב אם יש לו ליכלוך או משהו מוזר הוא עונה לו פשוט לא רגילים בישיבה לצבע ורוד בערב שבת  הוא חשב שזה צבע גינס ... 

לדעתי תבררי בעדינות אצל השדכן אוחברים . 

לדעתי צריך לבחור את בן זוגך לפי דברים מהותיים ועניין החיצוניות עשוי להסתדר בהמשך. וגם אם לא - אם הוא מתאים לך מבחינות אחרות אז תוכלי להבליג על כך.

בכלל צריך לדעת שאצל בנים נושא החיצוניות הוא לא חלק חשוב בהגדרה העצמית (בכל אופן ממש לא באותה מידה שזה אצל בנות).

ולא, ממש לא נראה לי שייך להעיר על כך אחרי פגישה אחת או אפילו חמש!

כנראה זה מה שיפה בעיניו והערה כזאת ממש תעליב עד עפר.

בקושי אחרי הנישואין אפשר להעיר הערות כאלה, וגם לא לכל אחד, וצריך מאוד לחשוב איך מעירים כך שההערה תתקבל ולא תפגע.

בכל זאת - שימו לב לחיצוניות. תראו איך הבנות פה מזדעזעות ממראהו החיצוני של הבחור.

לא חבל להרוס קשר פוטנציאלי על משהו כזה?

ואם אתם לא כל כך "בעניין" תתייעצו עם אמא/אחות וכדומה.

שירה 88

שיר 81

נרס נידל

תסתכלי

מעניין- כנראה אני סטגמטי עד כי ...
שנזכה לעשות תשובה 
בגד- בוגד
מעיל- מועל

ומצד שני 
"בגדי- מכובדי"
כך אמר ר' יוחנן אם איני טועה.

הדרך לצאת מזה בכבוד זה פשוט להעלות את זה בדרך אגב בדייט במידה וזה יראה שהוא נפגע..

ואם לא, אז פשוט להתעלם, ולהאמין שאם זה זיווגך האמיתי הוא ימשיך איתך למרות חוסר הטקט של השדכן...(אין לו ברירה)

ופשוט אצל הרבה חרדים נהוג לומר לשדכן וזה גם סבבה שהוא מעביר הלאה את ההערות שאמרו... אז אולי בגלל זה

אבל לא הייתי חותכת על לבוש.

עד שהיא החליטה לשאול אותי למה, והסברתי לה שחשבתי שזה יותר מכובד.

ומאז כבר לא התלבשתי בצורה הזו.

מה שכן, ראיתי הרבה גברים שלובשים מכנס כחול וחולצה ורודה וזה די אופנתי.

אבל מאיפה מביאים מכנס ורוד??

רק סגול!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי