שהאם זה טעים או לא, וכן איפה הם ילמדו יותר  זה לא משנה. ולא שיקול.

זה אסור.

ולכן השאלה מגוחכת בעיני.

נפרד.

יש הלכה והיא מעל כל דבר.

אין לי בעיה עם עזרא, כשהם נפרדים כולל החב"ב והצוות.

מה עם ההלכה הפשוטה?

וזה בעיה.

זה שהקבוצות נפרדות זה התחלה טובה,

אבל היא כלל לא מספיקה.

כשבנים ובנות בגילאי תיכון יושבים ביחד,

עצם זה, כבר בעייתי.

אל תהפכי את כל עזרא לסניף שלך.

ודבר שני, את בת.

לא יודע אם אי פעם תוכלי להבין מה עובר בראש של נער מתבגר כשהוא נמצא בין בנות בגילו.

אפילו בסניף כמו שלכם.

דיברנו על ט' ומעלה. וצוות.

לא לדתיים שיהיו בסדר גם בבת ספר נפרד.

אז מה יותר טוב לדתיים? נפד. נקודה.

ב. לא שמעתי על רבנים גדולים שפתחו.

אשמח לשמוע.

מעורב זה דיעבד

תרגום מילולי: כשעשה.

תרגום חופשי: אסור לעשות, אבל אם כבר עשה אז ...

אם זה דיעבד אז אסור לעשות,

וכל השאלה היא מה עושים אם הדבר האסור כבר נעשה.

לפי מה שאתה אומר, זה לכתחילה, אבל זה לא האידיאל,

כלומר זה מותר וזה בסדר, אבל היינו רוצים לא לעשות את זה.

אסור לי לשלוח לבית ספר מעורב.

בתור מקרב רחוקים אני אולי יפתח בי"ס מעורב כי עדיף שיבואו אלי מאשר לגויים.

אז זו קצת חוצפה לומר שאסור..

תלמידי חכמים גדולים..

וכנראה שהם יודעים דברים שאתה לא יודע..

אתה לא פוסק, הם כן.. 

(אני יודע שזה נשמע תוקפני משהו, מחילה יש יקר..)

כי חוצפה או לא, זה אסור.

אני דווקא שמעתי מספיק סיפורים על גדולי ישראל שעש הכל כדי שאנשי ירשמו את בניהם לת"ת נפרד.

אולי לא לידך אבל יש.

ב. אם זה אסור מבחינה הלכתית אז עדיף ללמוד בבית לבד, ולאכול פת במלח כדי לא לעבור על איסור.

זה רק אם זה אסור. אם מותר, אבל לא מומלץ כלל, אז יש מה לדון.

נ.ב. אני לא נרתע בכלל מללמוד לבד בבית, מכיר הרבה כאלה. אנשים טובים בכל קנה מידה. ולכן אם היית שאל אותי הייתי אומר שברור שעדיף בבית, אולי אפילו עדיף מנפרד...

לא בא לדון עליהם, וגם לא מקבל הוכחות מהם..

אני יודע שהרב עובדיה כל חייו נלחם על חינוך נפרד.

וכל הרבנים האורתודוכסים (אבל האורתודוכסים לגמרי שלא חשודים בקונסרבטיביות כלשהי) אמרים ללכת לנפרד מכיתה א'..

בשביל קירוב רחוקים מותר לפתוח בי"ס מעורב.

אבל, זה לא אומר שמותר לשלוח לשם את הילדים.

כי זה מיועד למי שאם לא לשם - ישלח לגויים או לחילונים.

מי שהברירה שלו זה או מעורב או נפרד,

(ועל זה אנחנו דנים, כמו שכתוב בפתיחת השירשור.)

צריך לשלוח לנפרד.

אני ישתגע בסוף, אתה חוזר על אותו משפט

בלי נימוק,

ושוב ההלכה היא לא שיקול פתאום.

מה עובר?!

ויש בלי קשר דיון: חינוך ביתי או לא.

זה דיון בפני עצמו והוא לא קשור לכאן. מבחינה עקרונית אני ממש בעד לא לשלוח בכלל לסית ספר. אולי אם זה ת"ת משפחתי וקטן.

כלומר, נכון שזה התרגום המילולי. אבל פעמים רבות "דיעבד" זה קיצור של "מה לעשות לכתחילה במציאות דיעבדית".

בנידון דידן, ברור שזו דעה קיימת. אמנם גם ברור שנתלו בה רבים מדי, הרבה יותר ממשקלה הנכון והראוי.

של נוצרים.  לפי ההלכה במקרה רגיל צריך הפרדה.  

גם הלימוד והדרך לחנך לתורה ויראת שמים שונה בין בנים לבנות .

בנים עוסקים הרבה בלימוד ,שינון והעמקה בתורה.  

אצל בנות צריך לבנות יותר את החיבור הנפשי לתורה , והחוויה. 

וחרדי.

אולי היא דיברה על כיתה א'? מאיפה לך לדעת?

ואם לא מתאים לך היהדות לך לצרות, או לישראליות של בן גוריון

זה או מעורב בא-ב ואח"כ נפרד או חילוני? אם היהדות לא מתאימה לך אתה מוזמן ללכת למאה שערים.

כמעט לכולן ניתן למצוא פיתרון (כמו ייחוד וכדומה).

" המאירי בקידושין (פא.) כתב, ומה ששנינו לא ילמד אדם לבנו אומנות בין הנשים, פירוש, שלא יושיב תינוק ותינוקת (תינוק ותינוקת, הכוונה ילד וילדה) כאחד לאומנות אחת, כדי שלא ירגילם זה עם זה ויבאו לידי עבירה".

הרעיון העיקרי הוא לדאוג שהחינוך כבר מגיל קטן ירגיל את האדם לקדושה והפרדה. (בלי עירבוב של נשים וגברים "לשם מצווה").

מה שאתה מציג כיהדות יכול להיקרא יהירות לכל היותר

ייתכן שזה נכון גם במקרה הזה.

[לא הצלחתי לערוך את ההודעה המקורית, אז הוספתי בהערה חדשה].

http://www.halachayomit.co.il/DisplayRead.asp?readID=1983

התפתחות מינית מתחילה כבר מגיל 9/7. (גם עפ"י ההלכה).

אני בנאדם נחשב נראלי פתוח ולא סגור בכלל... אבל בקטע של תורה, הלכה וזה- אני חושבת שאין פשרות בכלל!! ההלכה דוגלת בשיטת הנפרד- זה מה שעושים... ברגע שמתחילים לקחת את ההלכה ולהמציא עליה פרושים והיתרים זה פשוט מסתבך והנה תראו מה יש לנו היום.    תנועת נוער נפרדת לגמרי- בלי פשרות שמחבב ומעלה מעורב- נפרד זה נפרד, אפילו לא מפקדים אחד מול השני! הכי נורא- שיש סניפים שחושבים שהם שומרים על ההלכה אבל בעצם עיוותו אותה לגמרי, לפחות תהיו מודעים שאפשר להיות יותר דוסים. זו דעתי- ותאמינו לי שבקטע הזה ההלכה פשוט שומרת עלינו!

ואני רוצה לראות מישו שיגיד שלחיות עם בנות לא יגרום לו להרהור.

אם כן אז הוא או מתחת גיל 10 או תמים בצורה חולנית או שקרן. לא ידועה לי עוד אופציה.

הרהור עברה הכוונה להרהר במעשה עצמו וד"ל.

וכשישמשיכה ונמצאים ביחד, הירהורים הם תוצאה ישירה.

ב. לא אכפת לי לומר שהלכתית יבש זה מותר, כי ודאי שזה בעייתי לכל מי שמחפש קדושה כלשהי.

לא יודע איך אפשר לבדוק את זה...

ב. אני עדיין חושב שהלכתית זה אסור,

רק אמרתי שגם אם הלכתית זה היה מותר, עדיין זה בעייתי כך שכמעט אין נפק"מ למעשה.

הרי יש איסור של להיות ביחד כמו שמובא בגמרא...לא זכור לי שכתוב שם שאם אתה בטוח שלא יהיה לך הרהור אז סבבה... 

מהסיבה שהפרידו את הנשים מהגברים בשמחת בית השואבה... 

למדו מפסוק שאפילו בהלוויה צריך הפרדה.

"וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד" אמרו והלא דברים ק''ו ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו שעסוקין בשמחה ויצה''ר שולט בהם על אחת כמה"

וגם אם אתה טוען שאין הרהור בגיל כזה... זה עדיין לא ראיה. 

כי בכל אופן ילד לא חייב במצוות.. מה שכן מדין חינוך וודאי שצריך להפריש אותו מאיסור.

שלא תשווה לי את זה לאוטובוס או משהו כזה...

במקרה הזה אני לא רואה שום הבדל מאירוע המוני אחר...

תאיר את עינינו..בכבוד

תראה מה כתוב..

"תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה"

תראה שהבעיה היא קלות ראש ולא צפיפות... אף על פי שכבר הפרידו ביניהם וכבר לא היה צפוף (אגב לא רשום בכלל משהו על צפיפות) באו לידי קלות ראש ושינו את ההפרדה.  

גם בכיתה והפסקה באים לידי קלות ראש.. כידוע 

במשך השנה היו נכנסים ויוצאים כל הזמן.  אפשר להשוות את זה לאוטובוס...  אנשים לא נפגשים ולא מדברים.

פשוט נמצאים אחד ליד השני... 

אבל פה, השהות הממושכת ביחד למטרה משותפת, גורמת לקירבה מיוחדת. 

ההפסקה היא קלות ראש שלעצמה... כולם משתוללים ומשחקים. 

לא יבצר שילד ימשוך לילדה בצמה תוך כדי משחק.. וזה יכול להגרר לעוד שטויות

כל עוד לא כתוב ההפך

כי אין לי כח פה.

וגם לפי הדעות שזה דרבנן,

אני לא חושב שהבעיה היחידה היא הירהור,

נראה לי שזה מגיע גם לבעיות אחרות.

ראה ערך מחנה סיירים, אבל גם לא בהגזמה, נגיעה וייחוד ושמירת העיניים ועוד הם דברים שקורים בחברה מעורבת.

אבל גם בגילאים יותר מוקדמים, (כמו שכתבתי איפשהו למעלה, לא א, אלא ד)

זה גורר לאיסורים ברמה זו או אחרת. (נגיעה וכו כמו שכתבתי כבר).

לגמרי!!!!!!!!

דעתך מעניינת אותי...

@די"מ

תיכון ומעלה בוודאי נפרד, לא רק בגלל הצד ההלכתי, אלא גם מצד כך שהנוער לומד יותר טוב ולא עסוק בשטויות ובלנסות להרשים את המין השני.

כנ"ל לגבי תנועת נוער שאז יש להקפיד בעיניי אפילו יותר כי באין השגחת מבוגר בגיל הזה העניינים מסובבים אותך לגמרי...ויוצאים מבולבלים מאוד.

לגבי יסודי, אני לא נתקלתי בהלכה שאומרת "לא תלמד בבית ספר מעורב", "הפרד ילדייך למען יאריכון ימייך" וכדו'...על זו הדרך.

גם לא ראיתי המלצה לגיל שממנו ראוי להפריד.

אני יכולה רק להעיד עליי ועל הילדים שלי, שגן מעורב עשה להם רק טוב.

לי ביסודי עשה לא טוב לימוד מעורב ולכן גם את הילדים שלי אני שולחת ליסודי נפרד בתקווה שיגדלו ויתמידו בדרכי התורה והמצוות בלי הסחות דעת.

נראה שעד כיתה ד' הילדים מתעבים אחד את מין השני ומכיתה ד' מתחילה התעניינות לא חיובית...

כך בעיניי.

מקווה שעזרתי...

אני למדתי בילדותי בבי"ס ממלכתי שהיה מעורב בהפסקות... עד כיתה ד

ושלא תדעי מה הלך שם בין הבנים לבנות.  

מה גם שזה עניין חינוכי.. שהילד מרגיש שאין בעיה להסתובב עם בנות ולצחוק איתם. 

אח"כ גם אם יפרידו זה כבר לא יעזור.. הרושם נשאר!  הוא ימשיך לדבר עם בנות בהזדמנויות שונות ולא יראה בזה סכנה מיוחדת. 

אבל עד גיל 3 אין שכל אז זה לא משפיע...אח"כ כבר כן.  מניסיון!

לגבי השאלה עצמה... איפה הוא יקבל יותר יראת שמים

מה נראה לך? עם בנות הוא יקבל יותר יראת שמים?

לא יודע מאיפה הבאת את זה... אבל זה חרטה ברטה

אלא שזה ביותר פופורציה.

ולא כל אשה מעט לא צנועה או אפילו ממש לא צנועה גורמת לו להרהורים.

מסופר על אביי בגמרא שראה בחור ובחורה הולכים בשדה לבדם, ועקב אחריהן כדי שלא יכשלו באיסור.

עד שהגיעו לסוף הדרך והם נפרדו (מבלי לחטוא בכלום)  אביי ראה את זה.. חזר לבית המדרש להתחיל לבכות. 

שאל אותו סבא אחד.. מדוע אתה בוכה ואביי סיפר לו את הסיפור ואמר :אם אני הייתי שם הייתי חוטא.. איך אותו בחור עם הארץ לא חטא?... אמר לו אותו סבא.. תנוח דעתך... היצר הרע מתגרה בעיקר בתלמידי חכמים, ולכן דווקא איתך הוא היה נלחם שתחטא...

אותו בחור שרגיל לראות נשים כבר פגום בברית. ולכן נשמתו נמצאת במדרגה מאד פחותה.. ולכן גם החטא שלו לא עושה כל כך נזקים... ועוד, שהיצר מעדיף לתת לו להמשיך לדבר עם נשים (שזה בעצמו חטא "לא תרבה שיחה") 

ושלא יחטא בחטא גדול של עריות שאז מן הסתם הוא יחזור בתשובה כתוצאה מהנפילה הגדולה.

לכן הראיה היא הפוכה... זה מראה על גריעות נפשו של מי שמדבר עם נשים. ורק מישהי פרוצה בצורה מיוחדת מעוררת לו את התאווה....

זה לא הופך את זה למותר,

ואם זה אסור, אז זה אסור וזהו.

וזה אסור, אז זה אסור וזהו.

ונראה לי שבתיכון מעורב גם אם אישה לא צנועה לא תגרום לו לאיסורים,

הוא יעבור על איסורים יותר קשים בהרבה.

נ.ב. די"מ, שמת לב שהוא דיבר על גיל תיכון?

מעט הבנת הנקרא.

זה לא היה השוואה של הלומדים במעורב אלא של השאלה,

וזה היה בציניות ברורה,

השוותי את רק כדי להראות שהשאלה מגוחכת.

(אם זה הציל אותך מבחינה לימודית,

יש לי שאלה, הבנת נקרא לומדים אצלכם? <צ>)

לחזרה לדיון.

בגרות לא כתבה בשום ספר הלכתי,

זה מאוד נחמד שיש,

ואולי גם מועיל,

אבל זה לא שיקול בכלל.

למה זה הציל אותך מבחינה לימודית וחיי חברה?

גם אם אכן זה מה שהציל אותך מבחינה לימודית,

זה עדיין לא שיקול,

כי בחינה לימודית וחיי חברה אינם שיקול הלכתי.

שיקול הלכתי, הוא הלכתי נטו.

והצחיק אותי ה"אין מה לעשות יש אנשים שזה יותר מתאים להם"

כי גם יש אנשים שיותר מתאים להם להיות נוצרים או מוסלמים.

מה אכפת לי מה יותר מתאים?

יש הלכה!

ממש מסכימה!!!!!!!!!!

ברור שזה לא הדבר הנכון, לפחות למי שהגיב פה (חוץ ממך):

למסקנה, - נוער וגיל ההתבגרות

ב. אשמח לשמוע על פוסקים שהתירו, והם אורתודוכסים לגמרי.

להיות עסוקים בלהרשים את המין השני ולעיתים בחברויות ופרידות רומנטיות כואבות.

גדלתי ב"ה בנפרד,

ולא חוטפים שום שוק.

זה חרטא!

וכי לילד הזה אין אמא? אין אחיות?  הוא לא ראה שגם לחבר לו יש אמא ואחיות?

לדעתך הוא כזה טיפש שהוא לא מבין שגם בכל העולם יש אמהות ואחיות...?

כדי לדעת שיש נשים בעולם חייבים ללמוד איתם בבי"ס?   נו באמת...

כי יש הלכה שקובעת.

בתלמודי תורה ההישגים והציונים יהיו נמוכים, זה בד"כ כי לומדים רוב היום תורה, ולא משקיעים בלימודי חול.
באווירה לא הבנתי מה זה המצב דומה, מבחינה דתית? מבחינה חברתית?

ולא גדלתי עם בנות גם לא מחוץ לבית הספר.

גם נכון שעדיין לא באמת פגשתי בנות.

אבל למה אני אמור באמת לפגוש בנות?

למה אני צריך את זה לחיים לפני שאני חושב על חתונה?

אני ב"גיל תיכון" ולא חטפתי שוק. לא רואה סיבה שבחיי אזכה לחטוף שוק.

אני מסתדר בלי שוק מיותר.

כל מילה!!!!!!!!

אציין שבתור בוגר כיתה מעורבת עד כיתה ד', בית ספר מעורב על כיתה ו', תנוער נוער מעורבת, כולל הדרכה, ופעילויות נוער מעורבות עד כיתה י"ב, אני תומך בדעתו של הירא ורך הלבב בשרשור זה (אם כי יש לדון בהגדרות ההלכיות המדויקות, אבל אכמ"ל).

בלבול בין קורלציה לסיבתיות.

ולא הצלחתי לראות היכן קיימת בחינה של הפרדת מגדרית. אשמח אם תאיר את עיני.

פער בין הממלכתי לממ"ד אכן קיים, אבל אין שום קשר לעניין הנפרד.

אגב, שים לב שכ-20% מהתלמידים דיווחו על שימוש בשפה פוגעת בבני/בנות מין אחר.

אני לא בעד חברה נפרדת לגמרי, אבל אני כן בעד הפרדה חלקית, במיוחד בבית ספר סניף וכו,.

לדעתי כשבנים ובנות נמצאים ביחד במסגרת, הם לא מתמקדים במסגרת אלא אחד בשני. 

אם כבר צריך שיהיה משהו מעורב, אז שיהיה מוקדם ביסודי, גג עד כיתה ג, כי בשלב הזה הבנים והבנות עוד לא מתעסקים אחד בשני.. לדעתי כדאי, אפילו חשוב שיהיה ככה, כי חשוב שיהיה חשיפה כלשהי למין השני בגילאים צעירים אחרת לא יודעים איך לתקשר אחד עם השני כמו שצריך. וזאת דעתי.

שלום לכולם.

אני מורה לעיתים לכיתות נמוכות מעורבות.

זה יוצר בלאגן, הבנים רבים עם הבנות, ויש המון תככים.

את הבנים מענים כדורגל מכת וכו.. ואת הבנות מענין דברים אחרים.

בגיל המתבגר הבעיה גדלה פי כמה, מבחינת צניעות, לעיתים לא מרוכזים, מתעסקים יותר במראה החיצוני וכו..

(אפילו בתי ספרים גויים מועטים החליטו להפריד את כיתות הלימוד.)

איך אומרים ... "לכל זמן ועת".. יגיע הזמן ש2 צידי המטבע יפגשו, כשהם בוגרים ובעלי דיעה וכו.(בנוסף לפאן ההלכתי).

אני מקווה שלמרות הקושי- תבינו.

לעיתים אם מתגברים כעת על הקושי, מגלים כמה שווה זה היה.

בהצלחה

מסכימה איתך לרוב.

ופרשתי ממנו.

אני רואה על חברות שלי שגדלו בחברה מעורבת לגמרי את התופעה שהם לא יודעות איך להגיב למראה בנים, ולא יודעות לתקשר. 

אישית- עד כיתה ה' למדתי עם בנים בכיתה מו'-ח' עם בנים בביה"ס לא נפגשים ביומיום...

מכיתה ט' בתקווה לאולפנא או אולפנית...

ממש תלוי בכיוון של ההורים ובילד...

תנועת נוער אני לא מכירה את שאר תנועות הנוער כדי להגיד...

מה שאסור - אסור.

החלק שמותר ומתלבטים אם כדאי זה עד כיתה ד או מקסימום ו.

כמעט לכל דבר ביהדות ניתן למצוא היתרים.

אם אדם קבוע מחפש את ה"מותר" הוא ימצא אותם. לעיתים על חשבון ההלכה הברורה.

כשאדם קבוע מחפש את ההלכה הוא ימצא אותה. לעיתים על חשבון ה'מותר'.

ממתי שיקול כלשהו היה שיקול בפני ההלכה?!

לאן הגענו?!

אבל כן לכל בנ"א שעומד בהגדרה הזו.

אולי לא נכונה אבל השקפה.

ואני  ממש אשמח אם תביא מקורות לכל ההלכות האלה

לגבי מה ההלכה מתירה ומה לא - דנו בשירשור הזה מספיק.

מי שמחפש תשובה שאינה לפי הדת, לאאמור לחפש אותה בערוץ שבע, בלי שהוא מציין זאת בפירוש.

רציני? מה ציפת לשמעו??

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...