מה יותר טוב , בית ספר מעורב בנים/בנות או נפרד? מה אם תנועתיו
מה יותר טוב, לאכול חזיר או פרה? איפה יהיה יותר טעים?ירא ורך לבב
יותר נכון להגיד-שירוש16
זה בדיוק מה שבאתי להגיד.ירא ורך לבב
שהאם זה טעים או לא, וכן איפה הם ילמדו יותר זה לא משנה. ולא שיקול.
זה אסור.
ולכן השאלה מגוחכת בעיני.
תלוי מי מה מתי ואיפהיאירוש
לא תלוי מתי ולא איפה.ירא ורך לבב
נפרד.
יש הלכה והיא מעל כל דבר.
אני גם חושב שתלוי. כי גם הרבה רבנים ממש גדולים פתחו בתי ספריו
בית ספר נפרד. תנועת נוער עזראאאא!!<3מישהי חסויה


מי התיר לנוער להיות מעורבים?!ירא ורך לבב
אין לי בעיה עם עזרא, כשהם נפרדים כולל החב"ב והצוות.
אז אריאל.. אבל מבחינתי ברור עזרא
מישהי חסויה
למה ברור שעזרא אם הם מעורבים?ירא ורך לבב
מה עם ההלכה הפשוטה?
לא יושבים שםם כמו לא יודעת מהה!מישהי חסויה
רק שהצוות לא נפרד.ירא ורך לבב
וזה בעיה.
זה שהקבוצות נפרדות זה התחלה טובה,
אבל היא כלל לא מספיקה.
כשבנים ובנות בגילאי תיכון יושבים ביחד,
עצם זה, כבר בעייתי.
לא אוהבת שאנשים שלא יודעים מה קורה בפנים "מייצגים"מגדלור באפלה
הסניף שלך ספיציפית הוא נפרד.ירא ורך לבב
אל תהפכי את כל עזרא לסניף שלך.
ודבר שני, את בת.
לא יודע אם אי פעם תוכלי להבין מה עובר בראש של נער מתבגר כשהוא נמצא בין בנות בגילו.
אפילו בסניף כמו שלכם.
מה פתאום?! בכל עזרא הקבוצות נפרדות!!!מישהי חסויה
ומה עם הנוער?ירא ורך לבב
דיברנו על ט' ומעלה. וצוות.
^^^מישהי חסויה
א. הם הצילו. והם פתחו את זה למי שצריך הצלה.ירא ורך לבב
לא לדתיים שיהיו בסדר גם בבת ספר נפרד.
אז מה יותר טוב לדתיים? נפד. נקודה.
ב. לא שמעתי על רבנים גדולים שפתחו.
אשמח לשמוע.
בקהילתי החלבית לה בעיר ברוקלין החכמים הגדולים כמו חכם ברוךיו
אז הנה ענית לעצמך תשובה...someone
מעורב זה דיעבד
כן מסכים בסוף שזה בדיעבד אבל לפעמים צריך רק מעורביו
דיעבדירא ורך לבב
תרגום מילולי: כשעשה.
תרגום חופשי: אסור לעשות, אבל אם כבר עשה אז ...
אוקיי יעני אני אומר שהאנשים לא היו שולחים ילדיהםיו
וגם אנשים לא היו נותנים כסף מספיקיו
אתה סותר את עצמך.ירא ורך לבב
אם זה דיעבד אז אסור לעשות,
וכל השאלה היא מה עושים אם הדבר האסור כבר נעשה.
לפי מה שאתה אומר, זה לכתחילה, אבל זה לא האידיאל,
כלומר זה מותר וזה בסדר, אבל היינו רוצים לא לעשות את זה.
תראה אם אנשים היו הולכים לב״ס של הגוים הרגיליו
אז בתור הורה דתיירא ורך לבב
אסור לי לשלוח לבית ספר מעורב.
בתור מקרב רחוקים אני אולי יפתח בי"ס מעורב כי עדיף שיבואו אלי מאשר לגויים.
אני מכיר כמה תלמידי חכמים שבניהם לומדים בביס מעורב..אהבת איתן
אז זו קצת חוצפה לומר שאסור..
זה קצת חוצפה מצידם לעשות את זההמצב חסה
ענווה..אהבת איתן
תלמידי חכמים גדולים..
וכנראה שהם יודעים דברים שאתה לא יודע..
אתה לא פוסק, הם כן..
(אני יודע שזה נשמע תוקפני משהו, מחילה יש יקר..)
אשמח לשמוע את שמם.ירא ורך לבב
כי חוצפה או לא, זה אסור.
אני דווקא שמעתי מספיק סיפורים על גדולי ישראל שעש הכל כדי שאנשי ירשמו את בניהם לת"ת נפרד.
כל הרבנים שהבאתי למעלה שלחו ילדיהםיו
לא אם אין בית ספר נפרד עדיף לשלוח לבית ספר מעורביו
א. מבחינה עובדתית יש בית ספר נפרד.ירא ורך לבב
אולי לא לידך אבל יש.
ב. אם זה אסור מבחינה הלכתית אז עדיף ללמוד בבית לבד, ולאכול פת במלח כדי לא לעבור על איסור.
זה רק אם זה אסור. אם מותר, אבל לא מומלץ כלל, אז יש מה לדון.
נ.ב. אני לא נרתע בכלל מללמוד לבד בבית, מכיר הרבה כאלה. אנשים טובים בכל קנה מידה. ולכן אם היית שאל אותי הייתי אומר שברור שעדיף בבית, אולי אפילו עדיף מנפרד...
אבל עם כל הכבוד החכמים שהזכרתי היו קצת מהםיו
אני לא מכיר אף אחד מהרבנים האלה.ירא ורך לבב
לא בא לדון עליהם, וגם לא מקבל הוכחות מהם..
אני יודע שהרב עובדיה כל חייו נלחם על חינוך נפרד.
וכל הרבנים האורתודוכסים (אבל האורתודוכסים לגמרי שלא חשודים בקונסרבטיביות כלשהי) אמרים ללכת לנפרד מכיתה א'..
אני בעצמי חושב שחכם עובדיה היסכיםיו
אנחנו קהילה ספרדית מחלב ודמשק שבסוריהיו
עוד פעם,ירא ורך לבב
בשביל קירוב רחוקים מותר לפתוח בי"ס מעורב.
אבל, זה לא אומר שמותר לשלוח לשם את הילדים.
כי זה מיועד למי שאם לא לשם - ישלח לגויים או לחילונים.
מי שהברירה שלו זה או מעורב או נפרד,
(ועל זה אנחנו דנים, כמו שכתוב בפתיחת השירשור.)
צריך לשלוח לנפרד.
מסכים אבל בוודאי מעורב יותר טוב מלימודים בבית!יו
איך זה וודאי אם אולי זה אסור?!ירא ורך לבב
אני ישתגע בסוף, אתה חוזר על אותו משפט
בלי נימוק,
ושוב ההלכה היא לא שיקול פתאום.
מה עובר?!
ויש בלי קשר דיון: חינוך ביתי או לא.
זה דיון בפני עצמו והוא לא קשור לכאן. מבחינה עקרונית אני ממש בעד לא לשלוח בכלל לסית ספר. אולי אם זה ת"ת משפחתי וקטן.
זה לא מדוייקיזהר
כלומר, נכון שזה התרגום המילולי. אבל פעמים רבות "דיעבד" זה קיצור של "מה לעשות לכתחילה במציאות דיעבדית".
בנידון דידן, ברור שזו דעה קיימת. אמנם גם ברור שנתלו בה רבים מדי, הרבה יותר ממשקלה הנכון והראוי.
לא הייתי מתגאה בקהילה שלא מתחתנים עם גריםנטד
אולי הם פתחו מעורב כי בנפרד הקהילות האלו היו הולכות לבית ספרירושליםםםםם
של נוצרים. לפי ההלכה במקרה רגיל צריך הפרדה.
גם הלימוד והדרך לחנך לתורה ויראת שמים שונה בין בנים לבנות .
בנים עוסקים הרבה בלימוד ,שינון והעמקה בתורה.
אצל בנות צריך לבנות יותר את החיבור הנפשי לתורה , והחוויה.
כן מסכים עם ירושליםםם זה מה שהיה בדיוקיו
אתה כ"כ מרובעיאירוש
וחרדי.
אולי היא דיברה על כיתה א'? מאיפה לך לדעת?
גם כיתה א' אסור לחנך לדברים כאלה.המצב חסה
ואם לא מתאים לך היהדות לך לצרות, או לישראליות של בן גוריון
ואםיאירוש
זה או מעורב בא-ב ואח"כ נפרד או חילוני? אם היהדות לא מתאימה לך אתה מוזמן ללכת למאה שערים.
מגיל 3 על החינוך להיות נפרד עפ''י ההלכה.שירוש16
אין פה שאלה מה עדיף אלא מה נכון.
במצב שיש דילמה מסוימת בין מעורב לחילוני זה נושא אחר לחלוטין וממש לא קשור לנושא שצויין בשירשור הזה.
אשמח לראות את המקורות להלכה הזאת.די"מ
ישנם מס' בעיות הלכתיות סביב הנושא.שירוש16
כמעט לכולן ניתן למצוא פיתרון (כמו ייחוד וכדומה).
" המאירי בקידושין (פא.) כתב, ומה ששנינו לא ילמד אדם לבנו אומנות בין הנשים, פירוש, שלא יושיב תינוק ותינוקת (תינוק ותינוקת, הכוונה ילד וילדה) כאחד לאומנות אחת, כדי שלא ירגילם זה עם זה ויבאו לידי עבירה".
הרעיון העיקרי הוא לדאוג שהחינוך כבר מגיל קטן ירגיל את האדם לקדושה והפרדה. (בלי עירבוב של נשים וגברים "לשם מצווה").
אם נאלצת להביא מאירי כנראה המצב קשה...די"מ
או שפשוט לגוגל יש סדר עדיפויות שונה.שירוש16
חילוני? יש מקום ביהדות לדבר הזה שנקרא חילוניות?המצב חסה
מה שאתה מציג כיהדות יכול להיקרא יהירות לכל היותר
מי שגר בעיר עם מעט יהודים שבית הספר היהודי שם מעורבדי"מ
אני גם חושב שזה לא ראוי אבל אני לא חושב שיש איסור *הלכתי* כזה.
יש דברים שמותרים במציאות מסויימת..אדם כל שהוא
ואסורים במציאות אחרת.אדם כל שהוא
ייתכן שזה נכון גם במקרה הזה.
[לא הצלחתי לערוך את ההודעה המקורית, אז הוספתי בהערה חדשה].
בשביל זה צריך מקור שאומר את זה.די"מ
מ'מעשו יכין
אני מאמין שבבית ספר יסודי כדאי בתי ספר מעורבים. תיכון חטיבה כבר צריך נפרד. חשוב להבין שאנחנו חברה מעורבת ושאנחנו חיים יחד ואי אפשר לעשות הפרדה טוטאלית כמו אצל החרדים(לא חושב שיש להם חברה בריאה). ומצד שני צריך לשמור על ההלכה, אז לפני ההתפתחות המינית מפרידים שזה בגילאי חטיבה תיכון, ככה גם יוצרים חברה מעורבת שמודעת אחת לשניה וגם מונעים את הפריצות שרואים בבתי ספר חילונים ואפילו בסניפי בני עקיבא מסויימים.
סבבה.שירוש16
שזה בערך כיתה ב או ג.
למה?עשו יכין
בגלל הסיבה להפרדה.שירוש16
התפתחות מינית מתחילה כבר מגיל 9/7. (גם עפ"י ההלכה).
אפשר להגיד לכם משהו?מי נהר!
אני בנאדם נחשב נראלי פתוח ולא סגור בכלל... אבל בקטע של תורה, הלכה וזה- אני חושבת שאין פשרות בכלל!! ההלכה דוגלת בשיטת הנפרד- זה מה שעושים... ברגע שמתחילים לקחת את ההלכה ולהמציא עליה פרושים והיתרים זה פשוט מסתבך והנה תראו מה יש לנו היום. תנועת נוער נפרדת לגמרי- בלי פשרות שמחבב ומעלה מעורב- נפרד זה נפרד, אפילו לא מפקדים אחד מול השני! הכי נורא- שיש סניפים שחושבים שהם שומרים על ההלכה אבל בעצם עיוותו אותה לגמרי, לפחות תהיו מודעים שאפשר להיות יותר דוסים. זו דעתי- ותאמינו לי שבקטע הזה ההלכה פשוט שומרת עלינו!
אני רוצה פה מקור הלכתי שקובע בתי ספר נפרדיםעשו יכין
ראיתי מכתב מאד ישן מחכמי דמשק שאמרו שלעולם לא עשויו
יש איסור הירהור מדאורייתא.ירא ורך לבב
ואני רוצה לראות מישו שיגיד שלחיות עם בנות לא יגרום לו להרהור.
אם כן אז הוא או מתחת גיל 10 או תמים בצורה חולנית או שקרן. לא ידועה לי עוד אופציה.
כיתות א-ו אין חשש כזה בכלל אם כן זה יוצא דופן.די"מ
אם הייתם גרים בחו"ל אבא שלך לא היה שולח אותכם לבית ספר? לא נראה לי.
אתה תמים בצורה חולנית...someone
אגב מצטער אם פגעתי... זה סתם היה שימוש במילים של יור"לsomeone
אני לא תמים אני זוכר מתי זה התחיל אצלי.די"מ
האהבה הטבעית מתחילה הרבה לפניsomeone
האהבה זה לא הרהורים אסורים.די"מ
הרהור עברה הכוונה להרהר במעשה עצמו וד"ל.
המשיכה הטבעית מתחילה בגיל הזה.ירא ורך לבב
וכשישמשיכה ונמצאים ביחד, הירהורים הם תוצאה ישירה.
לא נכון.די"מ
א. תמימות לחשוב שילדים בגילאים האלה לא יודעים עליו.ירא ורך לבב
ב. לא אכפת לי לומר שהלכתית יבש זה מותר, כי ודאי שזה בעייתי לכל מי שמחפש קדושה כלשהי.
א.אמרתי רוב הילדים הדתיים. אני די בטוח שזה נכון.די"מ
ב.אחלה. אז תגיד את זה. הדרך המומלצת לומר זאת היא-"אני בדאי ודוב אמת ותורתו אמת" אפשר גם להתפשר על-"דוב אתה צודק ואני טעיתי".
א. אני חושב שזה לא נכון, וזה יותר מוקדם.ירא ורך לבב
לא יודע איך אפשר לבדוק את זה...
ב. אני עדיין חושב שהלכתית זה אסור,
רק אמרתי שגם אם הלכתית זה היה מותר, עדיין זה בעייתי כך שכמעט אין נפק"מ למעשה.
ב.אני גם מסכים שזה בעייתי.די"מ
מזל שיש לך רב-נייח (יענו לא כל הזמן אבל יש בבית) תשאל אותו...
למה אתה חושב שזה לא אסור?פשושון
הרי יש איסור של להיות ביחד כמו שמובא בגמרא...לא זכור לי שכתוב שם שאם אתה בטוח שלא יהיה לך הרהור אז סבבה...
אין איסור להיות ביחד יש איסור יחוד שזה עניין אחרדי"מ
תסתכל מסכת סוכה נב: ותראה שיש איסור...פשושון
מהסיבה שהפרידו את הנשים מהגברים בשמחת בית השואבה...
למדו מפסוק שאפילו בהלוויה צריך הפרדה.
"וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד" אמרו והלא דברים ק''ו ומה לעתיד לבא שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו שעסוקין בשמחה ויצה''ר שולט בהם על אחת כמה"
וגם אם אתה טוען שאין הרהור בגיל כזה... זה עדיין לא ראיה.
כי בכל אופן ילד לא חייב במצוות.. מה שכן מדין חינוך וודאי שצריך להפריש אותו מאיסור.
זה גם לא הוכחה. מדובר באירועים המוהניים.די"מ
כמו טבילה רק מהגיל שיש אפשרות לראות קרי שייך דין חינוך.
גם ישיבה בכיתה והפסקה בבי"ס זה די המוני.פשושון
לא נכוןדי"מ
לדעתך. תביא ראיה שלא ונתווכח.פשושון
תביא ראייה שכןדי"מ
הרבה אנשים ביחד? מספיק לך?פשושון
יושבים ביחד מדברים וצוחקים...פשושון
שלא תשווה לי את זה לאוטובוס או משהו כזה...
במקרה הזה אני לא רואה שום הבדל מאירוע המוני אחר...
תאיר את עינינו..בכבוד
ההבדל פשוטדי"מ
בכיתה יושבים על שולחנות ולא צפוף ובהפסקה מתפזרים ברחבי שטח הבית ספר.
לא רואה שום מקום להשוואה בכלל.
אז אתה אומר שהצפיפות קובעת? לא נראה ליפשושון
תראה מה כתוב..
"תנו רבנן בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים ועדיין היו באין לידי קלות ראש התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה"
תראה שהבעיה היא קלות ראש ולא צפיפות... אף על פי שכבר הפרידו ביניהם וכבר לא היה צפוף (אגב לא רשום בכלל משהו על צפיפות) באו לידי קלות ראש ושינו את ההפרדה.
גם בכיתה והפסקה באים לידי קלות ראש.. כידוע
מאוד נשמע.די"מ
זו כבר קושיה אחרת... אבל אפשר לתרץ בפשטותפשושון
במשך השנה היו נכנסים ויוצאים כל הזמן. אפשר להשוות את זה לאוטובוס... אנשים לא נפגשים ולא מדברים.
פשוט נמצאים אחד ליד השני...
אבל פה, השהות הממושכת ביחד למטרה משותפת, גורמת לקירבה מיוחדת.
ההפסקה היא קלות ראש שלעצמה... כולם משתוללים ומשחקים.
לא יבצר שילד ימשוך לילדה בצמה תוך כדי משחק.. וזה יכול להגרר לעוד שטויות
מה תגיד על יום הכיפורים?די"מ
לא יודע איך היה ביום הכיפורים.פשושון
רבים מעם ישראל היו מגיעים למקדש לצפות בעבודת הכהן הגדולדי"מ
נראה לי בפשטות לפרש שעשו כמו שכתוב במסכת סוכה.פשושון
כל עוד לא כתוב ההפך
שמה?די"מ
בגלל שבשאר השנה נשים לא היו באותאביחי מנחם
אולי אז הנשים היו בעזרת נשים והגברים בעזרת ישראל?אדם כל שהוא
אז לנשים היה מלא מקום ולגברים היה ממש צפוףדי"מ
מלא מקום, אבל כנראה שרק מחלקו אפשר לראות משהו מהעבודה.אדם כל שהוא
תזכיר לי ונתווכח על זה בהזדמנות כשנפגש...ירא ורך לבב
כי אין לי כח פה.
כבר מכיתה ו יכול יש הרהורים (כמובן כל ילד שונה)יו
אבל כמו שפשושון כבר כתבתסיר חרפה מעיר
זה עניין אחר.די"מ
אבל זה לא "איסור הלכתי".
הירהור לרוב הדעות הוא דאורייתא.ירא ורך לבב
וגם לפי הדעות שזה דרבנן,
אני לא חושב שהבעיה היחידה היא הירהור,
נראה לי שזה מגיע גם לבעיות אחרות.
ראה ערך מחנה סיירים, אבל גם לא בהגזמה, נגיעה וייחוד ושמירת העיניים ועוד הם דברים שקורים בחברה מעורבת.
מחנה סיירים זה בכיתה ט לא א.די"מ
מחנה סיירים זה הדוגמה הקיצונית.ירא ורך לבב
אבל גם בגילאים יותר מוקדמים, (כמו שכתבתי איפשהו למעלה, לא א, אלא ד)
זה גורר לאיסורים ברמה זו או אחרת. (נגיעה וכו כמו שכתבתי כבר).
א. עד כיתה ז אצל בנים וו' אצל בנות זה לא ממש איסור.די"מ
גם אם יש זה לא ברמה כזאת שצריך בגללה לאסור חברה מעורבת.די"מ
^^^^^^^^^^^^^^מישי...
לגמרי!!!!!!!!
אין בהלכה התייחסות ברורה לנושא הזהציוני דתי
השאלה היא מה יותר מכוון לרצון יי.די"מ
וסניף?ירא ורך לבב
דעתך מעניינת אותי...
גם חושב שצריך להיות נפרד.די"מ
בכל זאת, צריך לדעת שדיון ממש עמוק לא יתפתח פה..סתמישוו
בעיקרון לענ"ד על תיכון וחטיבה אין שאלה.
ליסודי גם צריך נפרד.. אצלנו ביסודי זה היה אותו מבנה אבל כיתות נפרדות (לא היה ממש קשר בין הבנים לבנות בגיל הזה.. זה היה הגיל הזה שכל אחד חשב על השני שהוא איזה יצור
)ותנועות נוער - נפרד.
למרות שיש יתרונות גם במעורב.. אבל נפרד,נפרד.. זה עדיף
לעניות דעתי:אומנותי
תיכון ומעלה בוודאי נפרד, לא רק בגלל הצד ההלכתי, אלא גם מצד כך שהנוער לומד יותר טוב ולא עסוק בשטויות ובלנסות להרשים את המין השני.
כנ"ל לגבי תנועת נוער שאז יש להקפיד בעיניי אפילו יותר כי באין השגחת מבוגר בגיל הזה העניינים מסובבים אותך לגמרי...ויוצאים מבולבלים מאוד.
לגבי יסודי, אני לא נתקלתי בהלכה שאומרת "לא תלמד בבית ספר מעורב", "הפרד ילדייך למען יאריכון ימייך" וכדו'...על זו הדרך.
גם לא ראיתי המלצה לגיל שממנו ראוי להפריד.
אני יכולה רק להעיד עליי ועל הילדים שלי, שגן מעורב עשה להם רק טוב.
לי ביסודי עשה לא טוב לימוד מעורב ולכן גם את הילדים שלי אני שולחת ליסודי נפרד בתקווה שיגדלו ויתמידו בדרכי התורה והמצוות בלי הסחות דעת.
נראה שעד כיתה ד' הילדים מתעבים אחד את מין השני ומכיתה ד' מתחילה התעניינות לא חיובית...
כך בעיניי.
מקווה שעזרתי...
תתפלאי לשמוע...פשושון
אני למדתי בילדותי בבי"ס ממלכתי שהיה מעורב בהפסקות... עד כיתה ד
ושלא תדעי מה הלך שם בין הבנים לבנות.
מה גם שזה עניין חינוכי.. שהילד מרגיש שאין בעיה להסתובב עם בנות ולצחוק איתם.
אח"כ גם אם יפרידו זה כבר לא יעזור.. הרושם נשאר! הוא ימשיך לדבר עם בנות בהזדמנויות שונות ולא יראה בזה סכנה מיוחדת.
אבל עד גיל 3 אין שכל אז זה לא משפיע...אח"כ כבר כן. מניסיון!
לגבי השאלה עצמה... איפה הוא יקבל יותר יראת שמים
מה נראה לך? עם בנות הוא יקבל יותר יראת שמים?
^^^ירא ורך לבב
יכול להיות שלא יסתכל על בנות רק העבירות שהוא יכול לעשותיו
מי שגדל עם בנות אין לו תאווה? חידוש עצוםפשושון
לא יודע מאיפה הבאת את זה... אבל זה חרטה ברטה
זה לא שאין תאווה.די"מ
אלא שזה ביותר פופורציה.
ולא כל אשה מעט לא צנועה או אפילו ממש לא צנועה גורמת לו להרהורים.
כן לאלה במעורב לא כל אשה גורמת הרהורים אבל אמרתי כבריו
שניכם טועים...די"מ ויופשושון
מסופר על אביי בגמרא שראה בחור ובחורה הולכים בשדה לבדם, ועקב אחריהן כדי שלא יכשלו באיסור.
עד שהגיעו לסוף הדרך והם נפרדו (מבלי לחטוא בכלום) אביי ראה את זה.. חזר לבית המדרש להתחיל לבכות.
שאל אותו סבא אחד.. מדוע אתה בוכה ואביי סיפר לו את הסיפור ואמר :אם אני הייתי שם הייתי חוטא.. איך אותו בחור עם הארץ לא חטא?... אמר לו אותו סבא.. תנוח דעתך... היצר הרע מתגרה בעיקר בתלמידי חכמים, ולכן דווקא איתך הוא היה נלחם שתחטא...
אותו בחור שרגיל לראות נשים כבר פגום בברית. ולכן נשמתו נמצאת במדרגה מאד פחותה.. ולכן גם החטא שלו לא עושה כל כך נזקים... ועוד, שהיצר מעדיף לתת לו להמשיך לדבר עם נשים (שזה בעצמו חטא "לא תרבה שיחה")
ושלא יחטא בחטא גדול של עריות שאז מן הסתם הוא יחזור בתשובה כתוצאה מהנפילה הגדולה.
לכן הראיה היא הפוכה... זה מראה על גריעות נפשו של מי שמדבר עם נשים. ורק מישהי פרוצה בצורה מיוחדת מעוררת לו את התאווה....
הסיפור שהבאת לא סותר את מה שאמרנודי"מ
נניח שזה נכון,ירא ורך לבב
זה לא הופך את זה למותר,
ואם זה אסור, אז זה אסור וזהו.
וזה אסור, אז זה אסור וזהו.
ונראה לי שבתיכון מעורב גם אם אישה לא צנועה לא תגרום לו לאיסורים,
הוא יעבור על איסורים יותר קשים בהרבה.
נ.ב. די"מ, שמת לב שהוא דיבר על גיל תיכון?
כן שמתי לב.די"מ
כי בסך הכולל זה לא שווה את זה.
אני אסביר לך בהזדמנות בע"פ אם תרצה ותזגיר לי.
זה ההבדל בין ממלכתי לממלכתי דתיציוני דתי
מסכים איתך שעד לכיתה ד אין בכלל בעיהיו
אז תנו לי לספר לכםחסויה55
וזה הציל את החיים שלי מבחינת לימודים חיי חברה
לא להסתובב ברחוב כל היום
בזכות זה תהיה לי בגרות בעזרת ה!!!!
אז לפני שופטים בואו נחשוב טוב טוב על מניעים
כי בדיוק כמו שברחוב אנשים הולכים אחד לצד השני ממגדרים שונים זה לא כלכך שונה בבית ספר
(במיוחד כמו בשלי שיש הקפדה על הכל תפילות נגיעה צניעות)
ואין מה לעשות יש אנשים שזה יותר מתאים להם
וזה היה או זה או חרדי
דרך אגב
ירא ורך לבב ממש תודה שהשווית אותי לחזיר.
הוא לא השווה אותך לחזיר.די"מ
וזה בסדר?!?עשו יכין
הוא גם לא השווה.תסיר חרפה מעיר
לא אמרתי שזה בסדר (ולא אמרתי שלא) אבל זה בהחלט פחות חמור.די"מ
לגבי ההשוואה לחזיר,ירא ורך לבב
מעט הבנת הנקרא.
זה לא היה השוואה של הלומדים במעורב אלא של השאלה,
וזה היה בציניות ברורה,
השוותי את רק כדי להראות שהשאלה מגוחכת.
(אם זה הציל אותך מבחינה לימודית,
יש לי שאלה, הבנת נקרא לומדים אצלכם? <צ>)
לחזרה לדיון.
בגרות לא כתבה בשום ספר הלכתי,
זה מאוד נחמד שיש,
ואולי גם מועיל,
אבל זה לא שיקול בכלל.
למה זה הציל אותך מבחינה לימודית וחיי חברה?
גם אם אכן זה מה שהציל אותך מבחינה לימודית,
זה עדיין לא שיקול,
כי בחינה לימודית וחיי חברה אינם שיקול הלכתי.
שיקול הלכתי, הוא הלכתי נטו.
והצחיק אותי ה"אין מה לעשות יש אנשים שזה יותר מתאים להם"
כי גם יש אנשים שיותר מתאים להם להיות נוצרים או מוסלמים.
מה אכפת לי מה יותר מתאים?
יש הלכה!
^^^^^^^^^^^^^^מישי...
ממש מסכימה!!!!!!!!!!
ויש הרבה פוסקים שפסקו שמותרציוני דתי
א. גם אם מותר,ירא ורך לבב
ברור שזה לא הדבר הנכון, לפחות למי שהגיב פה (חוץ ממך):
ב. אשמח לשמוע על פוסקים שהתירו, והם אורתודוכסים לגמרי.
נפרד גם הרבה יותר בריא- בונים את האישיות במקוםארלט
להיות עסוקים בלהרשים את המין השני ולעיתים בחברויות ופרידות רומנטיות כואבות.
צריך מודעותיוחננוף
אף אחד לא מקבל שוק.ירא ורך לבב
גדלתי ב"ה בנפרד,
ולא חוטפים שום שוק.
זה חרטא!
אתה מיוחדיוחננוף
סליחה מעומק לב הירא שהעזתי להגיד משהו שונה מקו המחדבה הזך והטהור שלך.
בברכת המשך חיים של שלום ושלווה
וכן למר.ירא ורך לבב
יוחננוף..תמהני עליך. איזה טענה זאתפשושון
וכי לילד הזה אין אמא? אין אחיות? הוא לא ראה שגם לחבר לו יש אמא ואחיות?
לדעתך הוא כזה טיפש שהוא לא מבין שגם בכל העולם יש אמהות ואחיות...?
כדי לדעת שיש נשים בעולם חייבים ללמוד איתם בבי"ס? נו באמת...
לצערי דוחות המיצב שהתפרסמו אתמולנפשי תערוג
אחרי זב במעורבים בנים בנות
ובבתי ספר הנפרדים הציונים נמוכים משעמועית
לצערי גם באווירה שם המצב דומה
גם אם זה נכון זו לא טענה.די"מ
לשמחתי זה לא משנה,ירא ורך לבב
כי יש הלכה שקובעת.
בתלמודי תורה ההישגים והציונים יהיו נמוכים, זה בד"כ כי לומדים רוב היום תורה, ולא משקיעים בלימודי חול.
באווירה לא הבנתי מה זה המצב דומה, מבחינה דתית? מבחינה חברתית?
מ'מעשו יכין
אתה טועה (לגבי ירא ורך לבב)די"מ
כי הוא עדיין לא באמת פגש בנות.
אני דווקא מסכים איתך (בתיאור המציאות לא במה זה אומר שצריך לעשות למעשה)
א. אכן ב"ה הוא טועה,ירא ורך לבב
ולא גדלתי עם בנות גם לא מחוץ לבית הספר.
גם נכון שעדיין לא באמת פגשתי בנות.
אבל למה אני אמור באמת לפגוש בנות?
למה אני צריך את זה לחיים לפני שאני חושב על חתונה?
אני ב"גיל תיכון" ולא חטפתי שוק. לא רואה סיבה שבחיי אזכה לחטוף שוק.
אני מסתדר בלי שוק מיותר.
^^^^^^^^^^^^^^^^^מישי...
כל מילה!!!!!!!!
לפרוטוקוליזהר
אציין שבתור בוגר כיתה מעורבת עד כיתה ד', בית ספר מעורב על כיתה ו', תנוער נוער מעורבת, כולל הדרכה, ופעילויות נוער מעורבות עד כיתה י"ב, אני תומך בדעתו של הירא ורך הלבב בשרשור זה (אם כי יש לדון בהגדרות ההלכיות המדויקות, אבל אכמ"ל).
בבלק"סיזהר
בלבול בין קורלציה לסיבתיות.
עברתי כעת על דוחות המיצ"ביזהר
ולא הצלחתי לראות היכן קיימת בחינה של הפרדת מגדרית. אשמח אם תאיר את עיני.
פער בין הממלכתי לממ"ד אכן קיים, אבל אין שום קשר לעניין הנפרד.
אגב, שים לב שכ-20% מהתלמידים דיווחו על שימוש בשפה פוגעת בבני/בנות מין אחר.
דעתי על העניין-קול דממה
אני לא בעד חברה נפרדת לגמרי, אבל אני כן בעד הפרדה חלקית, במיוחד בבית ספר סניף וכו,.
לדעתי כשבנים ובנות נמצאים ביחד במסגרת, הם לא מתמקדים במסגרת אלא אחד בשני.
אם כבר צריך שיהיה משהו מעורב, אז שיהיה מוקדם ביסודי, גג עד כיתה ג, כי בשלב הזה הבנים והבנות עוד לא מתעסקים אחד בשני.. לדעתי כדאי, אפילו חשוב שיהיה ככה, כי חשוב שיהיה חשיפה כלשהי למין השני בגילאים צעירים אחרת לא יודעים איך לתקשר אחד עם השני כמו שצריך. וזאת דעתי.
בגדול מסכים. אבל אני לא חושב במסגרת מעורבת בכיתה ג תשפידי"מ
האמת שיש לי תאוריה על למה חשוב חברה מעורבת ומפליא אותי שמעולם לא שמעתי את התומכים בשיטה אומרים אותה.
אולי כי אני טועה כשאני חושב שכולם כמוני...
אני מתנגדת בהחלטאמונה בה'.
שלום לכולם.
אני מורה לעיתים לכיתות נמוכות מעורבות.
זה יוצר בלאגן, הבנים רבים עם הבנות, ויש המון תככים.
את הבנים מענים כדורגל מכת וכו.. ואת הבנות מענין דברים אחרים.
בגיל המתבגר הבעיה גדלה פי כמה, מבחינת צניעות, לעיתים לא מרוכזים, מתעסקים יותר במראה החיצוני וכו..
(אפילו בתי ספרים גויים מועטים החליטו להפריד את כיתות הלימוד.)
איך אומרים ... "לכל זמן ועת".. יגיע הזמן ש2 צידי המטבע יפגשו, כשהם בוגרים ובעלי דיעה וכו.(בנוסף לפאן ההלכתי).
אני מקווה שלמרות הקושי- תבינו.
לעיתים אם מתגברים כעת על הקושי, מגלים כמה שווה זה היה.
בהצלחה
אכן אני לא זוכרת כל כך את כיתות א-ב..קול דממה
מסכימה איתך לרוב.
^^^^ירא ורך לבב
אני לא מקבל את הטיעון ש"לא ידעו לתקשר אח"כ"אביחי מנחם
ואני בהחלט מסכים כמעט עם כל מה ש@@ירא ורך לבב כתב.
ההלכה מחנכת את האדם לחיות בהפרדה, לכן אין שום סיבה להרגיל אותו מגיל קטן לחברה מעורבת.
וגם אם אין הרהור או משהו כזה ביסודי אני לא רואה שום תועלת בזה שישחקו ביחד, יישבו אחד ליד השני בכיתה, ימי הולדת ביחד וכו. זה פשוט מיותר ומחנך למציאות לא לכתחילית בכלל.
אז גם אן מבחינת ההלכה אין איסור שעד כיתה ג-ד תהיה חברה מעורבת, אין שום סיבה להוציא את הילד מהמצב הטבעי שהוא אמור לחיות בו, בנפרד.
וסתם גילוי נאות, הייתי בביתספר מעורב (גם כיתות מעורבות) עד כיתה ו.
ואני גם. והייתי בתנועת נוער מעורבת עד קצת אחרי אפילו.קול דממה
ופרשתי ממנו.
אני רואה על חברות שלי שגדלו בחברה מעורבת לגמרי את התופעה שהם לא יודעות איך להגיב למראה בנים, ולא יודעות לתקשר.
תלוי במקום שגרים בו, בהשקפה ובהמון דברים כאלה...חסויה
אישית- עד כיתה ה' למדתי עם בנים בכיתה מו'-ח' עם בנים בביה"ס לא נפגשים ביומיום...
מכיתה ט' בתקווה לאולפנא או אולפנית...
ממש תלוי בכיוון של ההורים ובילד...
תנועת נוער אני לא מכירה את שאר תנועות הנוער כדי להגיד...
לא הבנתי מה תלי בהשקפה?ירא ורך לבב
מה שאסור - אסור.
החלק שמותר ומתלבטים אם כדאי זה עד כיתה ד או מקסימום ו.
כי כשההלכה לא מסומרת אצל האדם עם ברגים- הכל אפשר לעשות.שירוש16
כמעט לכל דבר ביהדות ניתן למצוא היתרים.
אם אדם קבוע מחפש את ה"מותר" הוא ימצא אותם. לעיתים על חשבון ההלכה הברורה.
כשאדם קבוע מחפש את ההלכה הוא ימצא אותה. לעיתים על חשבון ה'מותר'.
זה מה שאני מנסה לזעוק בכל השירשור הזה.ירא ורך לבב
ממתי שיקול כלשהו היה שיקול בפני ההלכה?!
לאן הגענו?!
לא הבנתי- התכוונת אלי?! שאצלי היא לא מסומרת?!חסויה
לא ספיציפית.שירוש16
אבל כן לכל בנ"א שעומד בהגדרה הזו.
תלוי בהשקפה, לצורך העניין גם 'דתי איךשבא לי' זה השקפה-חסויה
אולי לא נכונה אבל השקפה.
ואני ממש אשמח אם תביא מקורות לכל ההלכות האלה
דתי איך שבא לו זה לא דתי.ירא ורך לבב
לגבי מה ההלכה מתירה ומה לא - דנו בשירשור הזה מספיק.
לא אמרתי שזה דתי אמרתי שזה השקפה (אולי מאוד מוטעית אבל השקפהחסויה
אני מדבר פה בתור דתי.ירא ורך לבב
מי שמחפש תשובה שאינה לפי הדת, לאאמור לחפש אותה בערוץ שבע, בלי שהוא מציין זאת בפירוש.
נפרד איפה השאלה בכללט1
נפרד. גם בתנועה. חשוב מאוד להדגיש!!!!!!!!נעלם לפז"ם
לאט לאט בהשפעת השיויון הדמוקרטי, התחילו לתת לאשה מעמד בחברה, והיום היא חלק מהאקדמיה והפוליטיקה בארצות העולם. וכך גם המשטר שקם ב1948 הלך בדרכם.
כלומר הענין של ההפרדה בלימודים בין בנים לבנות היתה מוסכמה חברתית, שליהודים היתה גם מוסכמה חברתית שהיא גדר וסייג. כלומר מוסכמה חברתית שהיא סייג. גדר, שהוא אולי מן הגדרות הכי איכותיים שיש בתחום הדת, אלא שכל כולו בנוי לא על הלכה. אלא על מוסכמה חברתית.
אני נגד שנערים ונערות ילדים וילדות ילמדו ביחד. אני בעד להשאיר את הסייג, כי זה יכול ועלול להביא לידי "לא תקרבו". ובמקרים של נערים ונערות זה דומה לשם אותו ליד פתח של בית בושת שאי אפשר שלא יחטא. ולכן אפשר לומר שמבחינת הלכה זה יהיה חובה נפרד.
אבל במקרים מסוימים ובגילאים מסויימים ובמקומות מסוימים (נניח באוניברסיטה) זה שיש יכולת לא הופך לאיסור.
מבחינת ההלכה נניח ובכיתה היו בנות בלבוש הולם, ובנים באותה כיתה שלומדים באותו חדר, מפי אדם אחד. אין בזה איסור. האיסור מתחיל כאשר יש אינטרקציה שלילית מבחינה דתית של "לא תקרבו". אבל עצם הענין של לימוד בכיתה מעורבת לא אסור. זה הפרת מוסכמה חברתית שהיא גדר וסייג בדת. לא איסור.
אתה כותב פה דברים סותריםהמצב חסה
מה השאלה פה בכלל?שולמית מילראחרונה
רציני? מה ציפת לשמעו??
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
הפצות!!יהודי חסידי
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
וואודומיה תהילה
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי
וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
...יהודי חסידי
....יהודי חסידי
...יהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
אני חדשההרהמורניק
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שלוםטאטע מלך העולם
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
אמממטאטע מלך העולם
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
בד"כ זה כן סותריהודי חסידי
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
כן...יהודי חסידי
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
וואי תודה!טאטע מלך העולם
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...






