נמאס לי מהחיים( לא שאני אתאבד) אבל החיים מיאשים 
ט1
יש דאך לסדר.... כמו שטמרת. את רוצה להסביר בערך מה מעיק?נפש חיה.
תחזיקי מעמד עודgive a smile
עוד מעט יבוא המשיח החיים ישתנו. (מה הבעיה שלך בערך, תכתבי)
שיבוא כבררררררררררט1
נותן לך תגובה שמקווה שתעודדאגוז מוסקט
בס"ד
תחפשי בעצמך דברים טובים. אין סיכוי שאין בך נקודות טובות שיכולות לעודד אותך שתחשבי עליהם.
תטפחי (מלשון לטפח) את אותן הנקודות. תתנדבי לעזור לאחרים (לשמח ילדים חולים, אריזת מוצרים לנזקקים וכו'. זה מאוד עוזר להרגיש ולהבין שבאמת צריך אותי בעולם).
תחפשי לעשות טוב ולהרבות אור בעולם.
ומעתיק לך תשובה שקשורה לעניין:
"
ב"ה יצא להתעסק בנושא בזמן האחרון אז אני מביא מספר דברים שכבר היו כתובים ובנוסף גם כותב לך תשובה אישית חוץ מהמקורות שאני מביא.
ליקוטי מוהר"ן - חלק א' -תורה ל"ד - ד'
"
כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
דָּבָר יָקָר
שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ
כְּמַעֲשֵׂה דְּאַבַּיֵי וְאַבָּא אֻמָּנָא
שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ לָא מָצִית לְמֶעֱבַד כְּעֻבְדָּא דְּאַבָּא אֻמָּנָא וְכוּ'
וּבְחִינָה הַזּאת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ
הוּא מַשְׁפִּיעַ וּמֵאִיר וּמְעוֹרֵר לֵב חֲבֵרוֹ
וַחֲבֵרוֹ צָרִיך לְקַבֵּל הִתְעוֹרְרוּת וּבְחִינָה הַזּאת מִמֶּנּוּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין [תרגום: וקרא זה אל זה] .
כִּי קדֶם מַתַּן תּוֹרָה
הָיָה הַמֶּמְשָׁלָה בְּיַד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה
נָתַן הַמֶּמְשָׁלָה לְיַד כָּל יִשְׂרָאֵל
כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ
כִּי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה
הֵם הִתְלַבְּשׁוּת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
כִּי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שֶׁהַמִּצְווֹת יִהְיוּ כָּך
לְמָשָׁל מִצְוַת תְּפִילִּין
הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת וּבַתִּים שֶׁל עוֹר וְלא שֶׁל כֶּסֶף
כִּי כֵן רְצוֹנוֹ
נִמְצָא שֶׁרְצוֹנוֹ מְלֻבָּשׁ בְּכָל הַתּוֹרָה
וְעַכְשָׁו שֶׁהַתּוֹרָה מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ
גַּם הָרָצוֹן שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מְסוּרָה בְּיָדֵינוּ
שֶׁאָנוּ מוֹשְׁלִין כִּבְיָכוֹל, לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ כְּפִי רְצוֹנֵנוּ
וְזֶה בְּחִינַת "יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו" כַּנַּ"ל
"
"אומר רבי נחמן
שלכל אחד יש נקודה מיוחדת משלו
ולכן לאבד אותה ולהיות כמו כולם זהו
דבר כה נורא שכן הוא מחסר מהעולם
דבר שרק הוא יכול ללמד."
"האדם צריך ללמוד את כל התורה כולה, אך בתורה לכל אדם יש אות המיוחדת לו. האדם מחובר לכל התורה, אך גם יש לו חלק מיוחד בה. יש לו גוון משלו." וזאת סיבה רעיונית למה ספר תורה בעל אות אחת חסרה פסול.
"
רבי נחמן גילה שהמילה ברסלב לא קשורה דווקא לעיר שממנה הגיע (למעשה נולד במז׳יבוז׳ ונפטר באומן) אלא למילים ״לב בשר״ מצד אחד ו ״לב בוסר״ מצד שני. זאת אומרת שהוא רצה לתת לחסידים קודם כל לב בשר. לב שרגיש לקבל רישומים של קדושה ואמונה וגם לב בוסר – לב הבוסר בחלקו של חברו, זאת אומרת שהוא רוצה את החלק שלו, את עבודת השם שלו, את מה שהוא צריך לעשות בעולם ולא משיג את גבול רעהו ומנסה להיות כמו השני, הוא בוסר בו, כמו פרי בוסר שהאדם נרתע מלאכול. שני הדברים האלה מתחברים – ככל שאני יותר מחובר לנקודה הטובה שלי, לנקודה הייחודית שלי בבריאה, לכשרונות שהשם יתברך מעביר דרכי, כך אני יכול לתת יותר מקום וכבוד למקום שלך, להעריך אותך. אני לא ״מתחרה״ אלא שנינו משרתים את הקדושה, את גילוי כבוד השם בעולם.
"
אם את בעלת נקודה ייחודית שלאף אחד ואחת אין אותה ואף אחד ואחת לא יכול "לתת אותה בעולם" ולכן ה' שלח אותך לכאן אז זאת אומרת שרק את נותנת אותה ומצליחה לתת אותה בעולם - ואם ה' שלח אותך לעולם וקל וחומר כשאת דתיה אז כנראה שאת זוכה (להצליח)להשלים את חסרון העולם בייחודיות שלך.ואת עושה נחת רוח עצומה ליוצרך!מה שאף אחד ואחת לא יכולים לעשות כפי הייחודיות שלך.
בדומה לתזמורת שבה יש את העונג משמיעת החליל מה שאין התופים יכולים לתת וכן לשמיעת התופים יש עונג מה שאין החליל יכול לתת.
חס וחלילה לומר שאת חסרת תועלת!!! זה יצר הרע גמור ומוחלט! ואת צריכה לתת לו מכות בכל הכח!!!
תחשבי איזה ניגון וגוון מיוחדים את נותנת בכל עת ורגע לרבונו של עולם.ניגון שנובע מתוך אמונתך על אף כל הקשיים והתמודדותך איתם! תחשבי כמה הוא אוהב אותך!!!
אני משער שאת כבר מכירה את נושא ההתבודדות עם ה'.
לכי למקום שעושה לך טוב על הלב.
שיש לך בו יישוב הדעת.
שבו האמונה באהבת ה' אלייך באה ללב.
שבו האמונה שה' באמת טוב ועושה הכל לטובה ולכן אוהב אותי באה גם כן.
איזה נוף מיוחד אולי בשעה שכבר אין הרבה אנשים.
אולי מקום מיוחד שמקיים את הדברים.
כמובן מקום ללא סכנה.
ושם להתעורר מתוך הסתכלות על כל מהלך חייך ועד היום לבקשת רחמים מסיבת החיים ובעל הרחמים.
ואז תתפלי לה' שיעזור לך להשיג את ההשתדלות הן בתפילה/התבודדות והן בלימוד תורה כמו הספר בגן האמונה.
וההשקעה גם אם היא מועטה יחסית - במשך זמן תהיה עצומה לאין שיעור נתפס.
תפילה... ולימוד שייחיה את התפילה.
ככה התבודדות קבועה כל יום(כמובן שגם אפשר בבית אבל ממליץ לעיתים גם במקום מחוץ לבית כמו שהסברתי)
תשפכי את לבך לפני ה'. לרחמיו אין סוף ואין גבול. הוא תמיד אוהב אותך ושומע אותך ורוצה שתתפללי אליו ותבקשי בריאות ויישועה ורחמים ובעצם ככה תתקרבי אליו.
מעתיק קטע יפה שכתב "שם ה' מבטחו" ועורך אותו.
רבונו של עולם תראה באיזה מצב אני נימצאת כמה קשה לי וכמה אני סובלת(ותפרטי...). בבקשה אבא תרחם עלי תן לי רפואה שלמה -רפואת הנפש ורפואת הגוף לטובה ולברכה.במתנת חינם מלפנך. ואתה עושה הכל לטובה וגם החולי שלי לטובה הוא.אז בבקשה תרחם עלי שאצליח להשיג במהרה את הטובה הצפונה לה מהחולי ומהייסורים וממילא לא תצטרך להמשיך לשלוח לי את המחלה והייסורים. בין אם אתה יודע שהייסורים והחולי עוזרים לי לאמונה בך את תזכני שאשיג את האמונה השלמה שאתה רוצה וככה גם שתשתלח לי רפואה לא ימנע ממני לקבל אותה טובה בין ברוחניות ובין בגשמיות שאתה חפץ לתת לי. בבקשה אבא אתה יודע עד כמה חשוב לי לעבוד אותך ולעשות את רצונך. בבקשה תעזור לה בבקשה תרחם עלי. זכני לחזור בתשובה מתוך וע"י אהבה אמיתית ושלמה אותך ונחת רוח ושמחה על כל הסיבות שבגללן אתה שולך לי את החולי והייסורים.... ותמחל ותסלח לי עליהן.
זה לא שאתה שונא אותי או כועס עלי חס ושלום. אלא אני יודעת שאתה אבא יקר חפץ לתת לי רק טוב. וגם את החולי והייסורים אתה נותן לי באהבה עצומה ואין סופית. בבקשה זכני להאמין בטובך ולראות את הטובב שאתה צופן לי באשר אתה מעביר עלי.
זכני להאמין באהבתך השלמה והעצומה אלי.
.....
מכירה את הספר "בגן האמונה"? אני חושב שממש כדאי לך לקרוא אותו. ספר ניפלא. ככה לפחות 10 דקות קבוע כל יום בלי לוותר. גם תלמדי על עניין השמחה והאמונה וגם תלמדי על עניין ההתבודדות.
אולי תמצאי התנדבות שאת יכולה לעשות אע"פ מצבך. נגיד להתנדב לשמח ילדים חולים בבי"ח.(מוזמנת לדבר עם @עזרה לזולת ולבדוק איתו התנדבות. אולי יש לו התנדבות קרובה פעילה). התנדבות מאוד יכולה לעזור לאדם להרגיש ולהבין שהוא ממש לא מיותר בעולם. ויכולה מאוד לשמח ולתת כוחות.
ממליץ לך לראות את סידרת השיעורים בנושא "משבירה לתיקון" של ד"ר מיכאל אבולעפיה
ערוץ מאיר - ד"ר מיכאל אבולעפיה
משבירה לתיקון - התמודדות עם משבר
מאוד חושב שזה יכול לעזור לך במצבך. תראי את סידרת השיעורים...
ה' איתך! אל תתייאשי!!! הכל לטובה!!!!
תנסי לשמוע מוזיקה שמשמחת אותך לעיתים קרובות.
ומוסיף ניגון שמקווה שיעשה לך טוב על הלב:
וואו השקעת!יפה..שִׁירָה
תודהאגוז מוסקט
רק לחשוב שצריך לקרוא את כל זה מייאש ;)קיפודה
אני לא חושבת שכדאי להגיב ככה...ענבל
אולי לפותח השרשור זה עזר?
לא אמרתי שאיו בי נקודות טובות ואת בגן האמונה אני יודעת טובט1
רק אמרתי שהחיים בזבל
ואולי דרך ההסתכלות קצת מתסכלת אותך ?נפש חיה.
את בטוחה שהכל מאד מאד רע במה אחוז?
אני חושבת למשל ש... אם תסתכלי טיפה בזווית שונה על החיים... תגלי דברים מעניינים.
למשל-
אם יכולת לכתוב פה
ויש לך כל מיני דברים טובים של יום יום (בית. נעליים. בגדים חמים. חברות. בריאות. משפחה....-לא לכולם יש!)
כאשר נשים לב לנקודות הטובות הקטנות האלו...
זה יכול להיות נעים מאד!
סליחה אם לא דייקתי
אבל אסיים בעוד דבר.
בחסידות מסבירים שכל רע יש לו את הנקודה שמאפשרת לו קיום. כלומר- בבסיס הרע יש טוב.
בעבודה מאתגרת אנחנו יכולים למצוא את הטוב המסתתר....
לא קל בכלל לעשות ולהאמין בטוב הזה
אבל כשהוא פורץ .... ומפתיע.... ומשמח....
זה שווה!!
ממליצה לך על תורה רפב של ר' נחמן...
ועל "להוסיף אומץ" של הרב קוק.
אנסה בלי נדר לחפש לך .
מופיע ב"מאמרי הראיה".
ואת מוזמנת בשמחה לפרטי.
בהצלחה!
מאמר להוסיף אומץנפש חיה.
התפרסם בעתון היסוד, גליון א', כ"ח ניסן תרצ"ב
כשבני אדם חופרים באר עמוקה, כדי להשיג מים חיים בארץ ציה וצחיחה,
הכורים מתיגעים, בעמל רב עולה להם לבוא עד העומק המוכשר להנביע את המים.
ולפעמים היאוש מתגנב בלב ואומר להם: הלא כבר יגעתם כל כך הרבה וחרס עלה בידכם ומים לא מצאתם, על כן טוב יותר שתחדלו מעבודתכם, לכו איש לאהלו, ובקשו לכם ענינים קרובים יותר לשכר.
רבים מעיפי הגוף וחלושי הנפש ודאי פורשים מן העבודה והולכים להם באשר ילכו.
אבל אלה הקשורים בקשרי נשמה עם החפץ של מגמת הבאר החיה שבעתיד, ביחוד אלה, שהאמונה חזקה היא בלבבם שהמים החיים מוכרחים סוף כל סוף להיות זורמים ממקום זה והארץ צחיחת הצמא תהפך על ידם לגן עדן, להחיות עם רב, אלה לא יסוגו אחור מפני תולעת היאוש ובחרף נפש ימשיכו את עבודתם.
והנה אחרי שביעת די עמל והנה זרם מים פרץ והרי הוא עולה ושוטף, אבל המים דלוחים הם, מעורבים ברפש וחול, ולא יצלחו להרוות צמאון אדם ובהמה.
אז שוב תתחלק המחנה העובדת לשנים.
האחת אומרת: ראו נא הנה כל יגיעתנו בדי ריק, ומה בצע בעמלנו, אם אחרי עבודה כל כך מפרכת הגענו עד מעין נרפש אשר מימיו לא יצליחו לשתיה? והם הולכים עתה בדרך הנואשה של החלק הראשון, אשר מרפיון ידים פירש זה מכבר מעבודת הכריה והלך לו באשר מצא.
ואמנם זה החלק של העם, בריא הגו וחסון הנשמה, הוא יאמר להם: ראו אחים כמה מסוכנת היא הטעות הגדולה שלכם, ויותר ממה שאנו מאשימים את הפורשים מהעבודה הקדושה והגדולה שלנו בראשונה, בעת אשר אחרי הטורח הגדול שעבר עליהם לא נראה רמז של מעין חיים, הננו מאשימים אתכם, אתם אשר יד ביד וכתף בכתף יחד עבדנו ועד כה באנו, עד אשר המים החיים התחילו לזרום, הנכם כעת, בעת אשר משאת הנפש שלנו הולכת ומתקרבת ושמש השאיפה הוא מחל להיות הולך וזורח, הנכם פורשים מן העבודה בשביל פחד השוא, של הרפש אשר נראה לכם בפרץ המים בראשית הגלותו.
מדוע אינכם שמים על לב, כי רק מפני שעדיין לא באנו עד העומק הרצוי, עד המקום אשר שם המים הצחים משיבי הנפש זורמים.
בשביל כך הננו רואים כעת עדיין מים דלוחים? על כן אחי, במרץ אדיר יותר בכחות כבירים יותר, נחדש את מפעלנו הגדול, ובוא נבוא עד התהום, עד מוצא המים הצלולים והזכים ואז הכל יראו וינהרו.
לשמע דברים ישרים כאלה ישוב המחנה הפורש, גם באחרונה וגם בראשונה ויצטרף להעבודה,
ואז הברכה תופיע על ידם וכפי המדה של העמקת חפירתם כן יגדל הזרם של המים החיים, וכן יסופו כל הרפש והטיט, אשר במי הבאר ומים נוזלים, קרים, מתוקים ומרוים, צלולים ובהירים, יעלו הרים וירדו בקעות והיו לברכת גויו ואדם רב.
הבאר אשר אנחנו כולנו כורים, עבודת הקודש היא אשר עובדים אנחנו כולנו, כל הקרב הקרב אל עבודת בנין ארץ ישראל ותנועת התחיה, מיום החלה להכות גלים בלבות רבבות אלפי ישראל עד היום הזה.
כמה תקופות של יאוש כבר עברו על עבודתנו המקודשת? כמה פירשו מן הצבור המתחזק בבנין ארצנו הקדושה הנשמה? כמה הכריזו כבר כי הכל הולך לטמיון ואין שכר לכל העבודה הגדולה הזאת? מי הם אשר נשארו עמנו?אמיצי הרוח, ברי הלב.
ולא נכחד, שגם אומץ גופני במדה ידועה דרוש היה לכך, אבל עתה הנה כמדומה שהגיעו כבר ימים, אשר שום איש לא יוכל לכחש, שבאר התחיה החלה לזרום מים.
הנה יש תקוה שעבודתנו לא תהו היא, כי יש כאן דבר ד' ויש כאן צמח צדקה לבית ישראל ולאדם כולו.
אבל עוד הפעם כרוזא של המתיאשים קרי בחיל: הנה מי באר התחיה דלוחים הם, רפש וטיט הם גורפים אתם, על כן חדלו לכם מהעבודה הזאת אשר שכר אין לה.
אבל מה יאמר המחנה של השרידים אשר ד' קורא? לא נכחיש את החוש, לא נאמר שכבר כל הזרם של מי הבאר אשר חפרנו מים צלולים הם גם כעת.
אבל בשום אופן לא יקשיב ישראל לקול מיאשיו, לקול מהירי הלב, הבאים כעת להחליש ידים רפות, במקום שחובת קןדש קדשים היא לחזקן.
אם הזרם התחיתי והמרץ של העבודה הבנינית אשר לארץ ישראל, עדיין לא כולם מראה טהור להם מה היא התשובה אשר אנחנו חייבים להשיב על השאלה המרה הזאת? רק אחת היא אמרתנו עליה: התחזקו הכורים.
הוסיפו להעמיק.
כל החיל אשר נגע ד' בלבו, כל אשר לא קרב עדיין אל מלאכת הקודש של בנין הארץ ותחית האומה וראשית מצעדי גאולתה, ירוץ כגבור אורה, ויבוא אלינו לעמוד כל אחד במקצועו וכשרונו בשורת העובדים.
ואלה אשר כבר התחילו בעבודה וידיהם רפו מפני המכשולים הרבים אשר פגשנו, אל ירפו ידיהם, נחפור את בארנו הקדושה, עוז לנו באלקים סלה, וצור ישראל עזרו וישעו עמנו הוא.
ואם מי הבאר אשר התחילו להיות מפכים רפש וטיט הנם מזרימים, לא נפרוש בשביל זה מהעבודה, כי אם ביתר חיל ויתר אומץ נעמיק לחפור את באר תחיתנו הקדושה, ובת קול עתידה להיות מפוצצת בראשי ההרים ואומרת: כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו.
נוסיף להעמיק את באר התחיה ברוח ובחומר.
נרד עד התהום העמוקה של המחשבה התחיתית אשר נשטפה על ידי זרם של מחשבות שטחיות, שאינן אומרות את מגמתה העמוקה התהומית, נאדיר את המפעלים, נעסוק במרץ מלא חיים, בגבורת נשמה, בהקמת השוממות, בהרחבת הגבולים, בבנין הערים והכפרים, ויחד עם זה נתאמץ להרבות אור התורה בארץ חיינו להגדילה ולהאדירה, ואז רוחנו הנאמן והמקודש הנובע ממקור ישראל, בכל הדרת קדושת תפארתו, יגלה ויראה על שדרות המפעל כולו, והתנועה הלאומית כולה תצא על ידינו מידי עבי הטיט של המעטפה החילונית שלה, ותתעטר בעטרת הוד קודש אשר רעם גבורה לה, ופאר קודש לה, ויפעת נשמת הצבי והתפארת של אור ישראל וקדושו יאיר עליה, לעיני כל ישראל ולעיני כל עמי הארץ לחן ולכבוד ולרוממות קרן ישראל בנחלת קדשו סלה.
ובאר ישראל תפכה את מימיה החיים והזכים, "ומעין מבית ד' יצא והשקה את נחל השטים", במהרה בימינו אמן.
מהממם! אשרייך!אוהבת את מלכנו
צודקתדי"מ
החיים קשים ואין מה לעשותעשו יכין
השאלה האמיתית, איפה שאת נבחנת באמת זה האם את מסוגלת להמשיך למרות הקושי(יש גם טוב
). האם למרות העובדה שאנחנו נמצאים במצוקה אנחנו ממשיכים להאמין בקב''ה ובסיבה לסבל שלנו, אם אנחנו מנסים לסמוך על ה' ושלמרות שהמצב אולי לא משהו אבל הוא מוביל למשהו שרק ה' יכול לראות אותו.אבל גם לא טוב לשקוע בדיכאון וייאוש וכדאי לנסות לצאת ממנו(למרות שעצבות היא לגיטימית ואפילו רצויה לפעמים), קיצר תאמיני שיהיה טוב ושה' לא נותן לנו ניסיון שאנחנו לא מסוגלים לעמוד בו.
^^^ירא ורך לבבאחרונה
..גיימס פוטר
עכשיו בגלל המלחמה הם עוד יחסית פעילים😅הרמוניה
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
כבר זמן רב שאין מצטרפים צעירים חדשים לפורומיםפ.א.
חד משמעית בקורונה היה ה הרבה.סוורוס סנייפאחרונה
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
מי רוצה לחזור ללימודים??ניגון❤️
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
אני כבר שנה וחצי בבית...ההרהמורניקאחרונה
גם פרה זקנה יכולה להניב חלב..😌😌עוד חומייני חי
למה אתם חיים?מעייןאהבה
מה הסיבות שלכם בחיים?
חתירה מתמדת להגשמה עצמיתפ.א.
כי ככההרשפון הנודד
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
אני חיהניגון♥️
נהנה מהחיים פשוטההרהמורניק
וואוצאצא
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
אם כבר הגעתי לעולם ואני כאן - נעשה הכל כדי להנותGini
אני הגעתי למסקנה שהחיים זהגלגל שבו אני עולה ויורדתתמימלה..?אחרונה
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
יש אנשים!הרשפון הנודד
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
למישהו יש הדרן?איידן
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
למישו יש את היי סקול מיוזיקל בדרייב?נחט
או סרטים אחרים