זה מייאש

אבל בעזרתו, נעלה ונצליח.

תודה לך על הכתיבה

את צריכה לכתוב עוד

אשרייך שהצלחת לבטא בצורה מדהימה את הכאב של רבים רבים רבים מעמ"י.
את מדהימה!
תודה!!

אין לי מילים
וגם לא צריך אותם
אמרת כאן הכל.
וואו

נכון, המדינה לא מושלמת
ונכון יש דברים מזעזעים שהלוואי שלא היו קורים
וכולנו רוצים שזאת תהיה מדינת תורה של הקב'ה

אבל להגיד שאנחנו לא חלק ממנה לא עוזר בכלום
רוצים לשנות? רוצים שיהיה משו טוב יותר?
אז צריך להיות חלק מהמשו שרוצים שישתנה.
זה נורא יפה להגיד שהמצב נוראי ושאנחנו רוצים מדינה יהודית אמיתית. אבל כשאנחנו לא חלק מהכלל, מהמדינה, כלום לא ישתנה והמצב ימשיך להיות בטטה.
רוצים שיהיה שינוי? תפעלו מבפנים. ניגוח והפניית גב אף פעם לא עוזרים.

לאחי ואחיותי
ואני לא חלק יותר ממה שנקרא "מדינה"
בית המשפט, הכנסת
ומה שמתפצל משם

אין מה לעשות,

את יכולה להגיד שאת לא מסכימה עם המדינה.

את יכולה להפגין נגד המדינה.

את יכולה גם לעשות דברים נגד המדינה.

 

אבל אין מה לעשות- אנחנו עם אחד ותמיד נישאר ביחד.

נסיון העבר מראה לנו שפילוגים הביאו רק לחורבן, רק שעמ"י מאוחד אנו מצליחים,

מה שאת עושה פה זה לומר שאת כבר לא קשורה לעמ"י, שאם את לא מרוצה ממשהו-הפתרון שלך הוא לברוח ולהתנתק,

 

אבל לא, זה לא הפתרון, שהרי אפילו אם יהודי חטא בכל העבירות- הוא נשאר אח שלך,כש-ה' הציע למשה להרוג את כל עמ"י ולהקים אותו מחדש באמצעות הבנים של משה, משה סירב, למה? כי משה הבין כוחנו באחדותנו, שגם אם עמ"י חטא עדיין הוא צריך להתקיים, עדיין הוא צריך להיות קשור אליו.

  

את יכולה להפגין,

את יכולה לומר שאת לא מסכימה,

 

אבל להגיד שאת לא קשורה לעם ולמדינה האת- את לא יכולה.

 

תקרא שוב.
זה העם שלי, וב"ה זכיתי ואני חלק ממנו ממש.
ממה שנקרא "מדינה"
כבר לא.
אין לי חלק במדינה שמתנהלת בתורה מזוויעה שכזו נגד יהודים ונגד חוקי התורה.
המוסדות הקשורים בה רקובים מהשורש כי הם לא בנויים כמו שצריך וכמו שה' יתברך רוצה
לכן המטרה היא העם.
להשפיע כמה שאפשר!
על המדינה זה בלתי אפשרי כי היסוד רקוב ואני מתפללת שהשם יתברך יהפוך הכל לקדוש
וטוב, במהרה בימנו

ומה את חושבת שאת?

יותר טובה מרב קוק? יותר טובה מעשרות רבנים שאומרים המדינה היא ראשית צמיחת גאולתנו?

 

ולא אני לא יותר מידי ממלכתי, אבל אם בא בנאדם ואומר שכל המדינה היא שטויות ושהיא צריכה להיחרב, אני מזמין אותו לראות מה עשו לעם שלנו לפני קום המדינה, איך כל בנאדם שרצה התעלל ודיכא אותנו, בלי המדינה זה היה ממשיך עד עכשיו, אפשר לומר הרבה דברים על המדינה הזאת, אבל אי אפשר לומר שהיא לא שווה כלום וכולה רקובה.

זה שהרב קוק במחילה מכבודו אמר לפני 30 שנה שהמדינה היא ראשית צמיחת גאולתנו זה לא אומר שהוא קובע מה המציאות. הוא טרם נביא.
לכל היותר הוא יכול להגיד שזה מרגיש כמו ראשית צמיחת גאולתנו.
מעניין מה הוא היה אומר היום

הרב קוק נפטר לפני כבר 80 שנה שאז המצב היה הרבה יותר גרוע, המילה "ציוני" ואנשים שאהבו את הארץ היו מילים הפוכות מדתי, ולמרות זאת העריך את כל המפעל הציוני. ואהבו, וניסה לכוונו לכיוון הנכון, ולא לומר שהכל שטויות, רקוב, וזרק הכל לצד, ותהיי בטוחה שהמצב אז היה הרבה יותר גרוע מהיום הוא אם הוא היה היום הוא היה מברך על המדינה ואוהבה פי כמה

 

 

 

איך הוא בדיוק אמר שהיא אתחלתא דגאולה?
ןאני בן.

וגם אם אתה לא מסכים עם המצב הנוכחי, אתה לא יכול לומר שאין התקדמות במדינה,

אם עד לפני כמה שנים לא היית מוצא דתי אחד בתפקידי מפתח במדינה- היום אתה מוצא בכמות גדולה, אם עד לפני 30 שנה בקושי היו ישובים- תראה כמה יש היום

 

יש סיפור על הרב לוינגר (מראשי המתנחלים בעבר) שפינו אותו בכח ממאחז ב' למאחז אחר, שעד מספר חודשים לפני היה בעצמו לא חוקי, עד שאישרו אותו (את המאחז שאליו פונה בכח). אז הרב צעק "איזה נס, מדינת ישראל מכניסה אותי בכח למאחז!",

יש התקדמות, המדינה הולכת ומשתנה, והשאלה אם אנחנו אוטמים את העינים מהשינוי ומחליטים לפרוש, או שאנחנו קולטים שהגאולה באה "קמעה קמעה", ונשארים, מאמינים, ומחזקים.

 

ואני לא יותר מידי ממלכתי.

קראתי כמה אגרות שלו, הוא לא ממהר להגיד שזה הגאולה אבל הוא אומר שזה נראה כמו אתחלתא דגאולה ויש סיכוי שנצטרך להילחם בה (באיגרת של 3 השופרות זה ממש מודגש)

ואני לומדת המון המון הרב קוק, אבל כנראה לא מפי מי שאתה לומד.

הרב קוק היה פאנט גדול, דע לך!

 

ותפסיקו לייחס אותו אליכם כאילו הוא נכס שלכם.

 

 

המדינה יכלה להיות מדהימה, והיא לא, כי היא לא הולכת לפי חוקי התורה. ויתרה מכך -  הולכת נגד חוקי התורה

אז אני לא חלק ממדינת ישראל.

 

עם ישראל, גם הוא לא הולך לפי התורה ברובו - אך כל יהודי ויהודי הוא חלק אלוק ממעל ממש, והוא בשורשו ויסודו טוב.

המדינה בשורשה הוקמה בצורה לא יהודית. לכן ההבדל.

 

חשבתי שאפשר לשנות מבפנים,

חשבתי שאפשר להשפיע,

חשבתי שיש לזה תיקון,

אבל ככל שעברו השנים אני מבינה שעד שלא תהיה כאן מדינה שהולכת לפי חוקי התורה ממש ושמה לה לריבון את השם יתברך בלבד( !!!! )

אין לכך תקנה.

 

ועצם ההיפרדות שלי מהגוף שנקרא "מדינה"

זה רק מהרצון שלי להשפיע לעם ולעשות את רצון ה' באמת בלי להתחשב או להשוות לרצון מדינת ישראל.

 

מובן?

 

כי זה לא קל להיפרד מדבר שחשבת שאתה חלק ממנו והוא גאוותך.

 

אם את חושבת שהמדינה היא זאת שמחזיקה אותנו כעם אחד.

הפוך לדעתי.
במדינה שבה ה' לא היה הבסיס, ואפילו היה ויכוח אם להכניס את שם ה' למגילת העצמאות;
במדינה שבה הצבא הוא צבא "הגנה לישראל" שמעצם היווסדו נועד להתגונן
אני לא רוצה חלק.
ומעדיפה שלא לנסות לתקן את מה שבלתי אפשרי, את מה שרקוב מהשורש

אז זהו- נברח?

נקים לנו דת, עם, ומדינה חדשים ונשאיר את כל השאר מאחורה?

כשתיפול עליי הרוח

יש שמטרתה להצמיח.
ויש
שהכלי נשאר שבור.


בראייתי המציאות שונה.
מאד.

אבל @שוברת גלים  - כתבת חד.

מצרפת לך משהו לעיון- 

מתוך שיחות הרצי"ה על פרשת ויחי.
"יש סוג של צדיקים שאינם סובלים את הסיבוכים שבדרכי הנהגת ה',
אבל צריך לזכור שכל עניינו של יעקב אבינו מלא סיבוכים, מראשית עד אחרית,
החל מ"ידו אוחזת בעקב עשו" וכלה ב"שכל את ידיו". ומעשה אבות סימן לבנים.
אותם הסיבוכים ממשיכים אצל בני יעקב-ואלינו בכפל כפליים.
דרכם של אנשי הקודש אינה פשוטה; וככל שדבר הוא גדול יותר, הוא יותר מסובך.
כך כל המציאות שלנו מסובכת מאז ועד הנה.
ועכשיו אנו רואים איך יד ה' מתגלה בהסטוריה*, מנהיגה אותנו דרך כל הניסים הצבאיים והמדיניים, מקימה את המדינה ומסדרת את ענייניה דרך עלילות נוראות,
אמנם יש הרבה סיבוכים, אבל אין זה פוגע בשלמות המהלך, כי זוהי עצת ה' העליונה.
האורות הולכים ומתגלים דרך המחשכים".
(עמ' 440-441) בע"ה.

*וידוע שאביו היה נוקט במילה "הסתוריה" [הערה שלי נ.ח]

בס"ד

 

 

אם את צודקת או לא - לא יודע כי הנושא עדיין בברור אצלי.

 

מעשה כה אכזרי של לגרש ולעקור יהודים מביתם שבו גדלו ועליו מסרו את נפשם ודמם ונרצחו עליו לא דבר שאפשר לתאר ולשער איך זה מרגיש.

 

בכל מקרה לא הבנתי מדברייך מה השקפתך כיום שונה בפועל מהשקפתך בעבר למעשה...

כלומר בעבר היית בעד לעשות שירות לאומי כיום את נגד?

בעבר היית בעד צבא לבנים וכיום נגד?

 

לא הבנתי אם חוץ משינוי השקפה זה גם נוגע לשינוי מעשים ופעולות בפועל?אשמח שתפרטי

או שמא מדובר באי שינוי המעשים אלא רק בעשייתם מתוך מקום/השקפה שונה.

יש לי המון מה לומר על מוסד שירות הלאומי, הצבא, מערכת החינוך (!!), מערכת הרווחה, מערכת המשפט
ועוד עוד. וממש לא מהיום. 

 

אבל לאט לאט התחדדה בי ההבנה שכל הנ"ל רקובים משורשם כי הם לא הוקמו כמו שצריך. להכל אותו השורש בדיוק.

אני לא מתנגדת לגיוס לצבא, אבל בהחלט מבינה מוקירה ומכבדת מי שלא מתגייס.

 

הצבא הוא סוגיה אחרת מכל מה שנכתב למעלה. וצריך לברר את זה.
 

 

 

 

 

בס"ד

 

 

סליחה על הבורות.

 

 

אז את לא אומרת הלל ביום האצמעות?(לא שאני מזלזל בהלל ביום האצמעות חלילה)

 

משהו נוסף?

זו גישה אחרת לחיים על פני האדמה הזו

שמנתקת כל מה שמפריע להכתרת ריבון אחד על הארץ והוא מלך יחיד אל חי העולמים.

הוא ולא אחר.

בלי ריבונים אחרים בדרך. כי עד עכשיו, לי באופן אישי - הם ממש הפריעו.

 

 

הקטע הנ"ל נכתב כתהליך אישי. לא כבואו ותפקחו עיניים בלה בלה בלה

אלא באמת כמשהו אישי לגבי הגישה והראיה של החיים שלי פה.

 

 

 

 

עצוב לקרוא ועצוב לראות את התגובות המשתתפות.

בע"ה שתמצאי את הדרך

זאת הסתכלות שטחית וקרה על המושג "מדינה".
אם ביום העצמאות התאבלת, גם אחרי הגירוש המזעזעז, כנראה את לא מבינה את המשמעות של היום הזה.
זה יום חג באותה רמה או אפילו יותר מפורים! תחשבי רגע על המשמעות העמוקה שלו!

מציעה לך ללמוד על הגאולה, על השלבים.

אני בחרתי להידבק בקדוש ברוך הוא.

מצאתי לי דרך של אמת.

 

ומה לעשות, שחוקי תו"מ לא הולכים יחדיו יפה עם חוקי מדינת ישראל.

הם לא מאותו השורש, לא מאותו המקום.

 

זאת לא הסתכלות שטחית אלא מבוררת ומעמיקה - ו - כואבת. מאוד.
 

וצדיקה,

כל הנ"ל נכתב אחרי לימוד מעמיק של ממש על גלות וגאולה.

מוזמנת ללמוד אותו גם את

 

ולבוא ולומר שיום העצמאות גדול יותר מפורים?

נו,נו..

 

 

כפירה במדינה זו כפירה בקב"ה.

את מצליחה לראות את הניסים בהקמה ובקיום של המדינה? מלחמת ששת הימים, מלחמת השחרור...

ניסים גלויים. ה' רוצה במדינת ישראל.

את סדום וננווה הוא לא רצה וציווה להפוך אותן.
את ישראל לא.

להגיד שהוא מבסוט ממה שהולך פה? לא. זה לא מה שאני אומרת. המעשים מזעזעים וסותרים את דרך התורה בצורה מכפישה.

אבל אנחנו צריכים להבין שזה תהליך. תהליך קשה וארוך, חבלי משיח כואבים. ומה יותר כואב מגול עצמי?!
אנחנו נלחם על התורה, נלחם על ארץ ישראל השלימה, נלחם על אהבת ישראל. אבל מתוך הכרה ברורה שהמדינה היא חלק מתהליך אלוקי לקראת הגאולה השלימה.
אחרת נלך אחורה.

כל זה לא קשור למה שכתבתי.

 

את תשני מבפנים, ותאמיני ותבטחי בה שלא תאכזב אותך שוב, ושוב ושוב.

אחרי שהיא מענה את אחייך ביסורים גוף ונפש קשים מאוד.

אחרי שהיא מנסה להשמיט כל זכר להשם יתברך 

אחרי שהיא מכניסה כפירה אמיתית בכל מקום אפשרי.

אחרי שלא באמת אכפת לה ממך, סך הכל.

 

המדינה היא לא יותר מהקדוש ברוך הוא.

 

אני הולכת איתו.

אני נאמנה לו.

 

אני לא נאמנה למי שלא נאמן איתי.
למי שכופר,
למי שמתלקק,
למי שעסוק בכוחי ועוצם ידי,
למי שמתעלל באחיו,
למי שמאשים,
 

 

ואת, תמשיכי להאמין בה.

ואני לא אתערב לך כי זו זכותך.

 

אבל יום יבוא ותדרשי לבחור למי את נאמנה יותר.

 

הקב"ה וחוקי והתנהלות המדינה שלך 

לא הולכים יחד.
 

רגע תצאי מהספרותיות ותראי את הדברים באור האמיתי שלהם.
אני לא יכולה להתייחס להשוואה שלך בין הקב"ה למדינה כי זה כמו להשוות בין מהנדס מכונות למכונה!

ברגע שחוקי המדינה נוגדים את דרך התורה אני לא מנסה לחשוב למי אני נאמנה, כי זה ברור שה' הוא מלך מלכי המלכים, מעולם לא הייתה לי התלבטות כמו שאת מתארת. אלא אני מנסה לחשוב, ועם הרבה כאב, מה ה' רוצה ממני במצב הזה. למה הדברים מתנהלים ככה. למה הוא הוליך את מה שקורה במדינה למקום כזה. מה הוא מצפה ממני לעשות במצב כזה.

להגיד להתראות למדינה זה להגיד לקב"ה "לא מוצאת חן בעיני הדרך שבחרת, יש לי דרך משלי. תתמוך בי. תודה!"

אני שמה לי לריבון את ריבון העולמים.

 

את בדרך לעבודת השם שמה לך ריבונות אחרת.

 

זה ההבדל.

 

 

ואת אומרת לקב"ה "סבבה אגוזים נתת לי מדינה שמכה אותי בלי הפסקה אני אמשיך לסבול איזה יופי תודה על זה ביי"

 

 

בצורה שיהיה לך מה לענות עליהם.

לא. זה לא מה שאמרתי. אין לי מה לכתוב חוץ מלבקש ממך לקרוא שוב מה שכתבתי רק בלי הפרשנות המעוותת.

לא ביקשתי לנהל דיון. את התחלת עם זה ומובן שאני אבוא עם הפרשנות שלי למה שנקרא "מדינה".

 

בראייתי והבנתי ולימוד מעמיק כך אני רואה את המציאות.

 

ובעיני הפרשנות שלך היא זו המעוותת.

 

להגיד "לכפור בחוקי המדינה זה לכפור בהקב"ה" זו בעיני כפירה של ממש. למשל.

 

אז נסכם שאנחנו לא מסכימות פשוט וזה הכל

 

 

 

 

הלוואי והייתי יכולה;)
רק ביקשתי ממך לא לפרש את הדברים שלי בצורה שבכלל לא התכוונתי אליה רק כי ככה זה מסתדר לך. (לדוגמא- לא אמרתי מעולם שלכפור בחוקי המדינה זה לכפור בקב"ה ואני בהחלט לא מסכימה עם המשפט הזה)
י'ענו אל תוציאי את הדברים שלי מהקשרם.
אני לא מסכימה עם זה שלא נסכים, הגישה שלך צורמת ומכאיבה לי, אבל שוב, אני חלק אחד משלם, אז נניח לך.
בע"ה שבמהרה תתפכחי ונזכה לגאולה השלימה!

אבל ניחא.


כל טוב

ומי שלא הולך בה הוא כופר בה'?

אני חושב שזה גובל בעבירה על עיקרי האמונה..

השמש עושה אור, היא הכלי שה' ברא בשביל להאיר את העולם. זאת המציאות. אבל השמש עושה את רצונו של הקב"ה ואין לה רצונות משל עצמה, היא לא קובעת אם להשלים את הסיבוב שלה או לעצור.. פשוט יותר, הקב"ה מאיר את העולם ע"י השמש.
עכשיו את יכולה לומר שהקב"ה נתן לנו את השמש ואנחנו חייבים להשתמש בה ואם אנחנו מפסיקים להשתמש בה ורוצים אלטרנטיבה טובה יותר אנחנו כופרים ברצונו של הקב"ה להאיר את העולם ע"י השמש
אבל תכלס זה סוג של כפירה בזה שאלוקים מאיר את העולם והשמש היא רק כלי, ברצונו יאיר לנו את העולם מלפפון ענק או איש לגו..
מצד אחד את טוענת שהמדינה היא צינור של הקב"ה ומצד שני את טוענת שהצינור לא ניתן להחלפה או שלקב"ה אין עוד צינורות (במקום או במקביל) וזה גובל בכפירה או בשיתוף ע"ז...

אבל אם הבנתי נכון, אני לא אומרת שלקב"ה אין עוד צינורות, אלא שזה הצינור שהוא בחר וכנראה זה הצינור הנכון, כי לנו אין את התבונה האלוקית לראות את הדברים בשלמותם. ואם זה הצינור הנכון, אני צריכה לנסות לעבוד עם הצינור הזה ולא לזרוק אותו לפח.

אבל ברגע שאת טוענת כלפי מי שבוחר שלא להשתמש בצינור הזה שהוא כופר בקב"ה ("כפירה במדינה זו כפירה בקב"ה.") את בעצמך כופרת...

נראה שבתגובה הזאת את קצת חוזרת בעצמך ואת מבינה שאי אפשר לומר כזה דבר...

עכשיו, את טוענת שזה 'הצינור הנכון' וזה ניתן לוויכוח ולפרשנות על פי קריאת המציאות, מקובל עלייך שיש מי שטוען שהמדינה פועלת שלא על פי תורה אז היא לא הצינור הנכון (או לא צינור בכלל)?

ואני לא חוזרת בעצמי במילה חוץ מהתגובה האחרונה לשוברת גלים שכנראה לא הייתה במקום.
ה' שלח לנו את הצינור הזה. זה הצינור הנכון.
מה עושים איתו? או, זאת השאלה שצריכה להשאל.
כרגע הרבה אנשים עושים בצינור הזה שימוש נוראי. התפקיד שלנו- להשפיע לתיקון השימוש בצינור.
למה להחליף צינור?
יש דרך שמובילה לבית שלך, היא מלאה בורות אבנים וברזלים דוקרים. אז תלך בדרך שמובילה לבית של השכנים? או שתנסה לתקן את הדרך?

(עריכה- הדוגמא לא מדוייקת, כי במשל אפשר לסלול דרך אחרת עקיפה. וכאן אני חוזרת למה שאמרתי על זה שה' מקיים את המדינה בניסים, מה שאומר שהוא לא רוצה שהיא תיחרב)

ה' לא מקיים את המדינה בניסים, השם מקיים את עם ישראל בניסים..


מדינה באה מדינה הולכת
מדינה היא פיקציה, עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל קיימים לעד...

ב"ה המשכנו לחיות, בגלות, תחת שלטון זר.

 

אבל מדינה? תשאל אנשים שהיו בתקופה שהיא קמה. לך זה ברור מאליו.

זה שקמה המדינה זה נס אדיר!

זה שאת בחרת להיתפס בקרש ולהילחם בגלים לא אומר שהמטוס הסירה והמסוק לא קיימים, את פשוט נאחזת בקרש כל כך חזק שאת לא יכולה לראות מעבר.. וכנראה את קצת מותשת מהמלחמה להחזיק בקרש שלא יתפרק, מפחדת לעזוב אותו לרגע, מפחדת שבאמת המטוס הסירה והמסוק לא קיימים וצועקת לנו 'משוגעים' ו'כופרים' שאנחנו בוחרים לשחות לכיוון המטוס הסירה והמסוק במקום להיאחז בקרש שאת נתפסת בו...

אומרים לך שהמטוס הסירה והמסוק קיימים, למה את ממשיכה להיתפס בקרש?! תאמיני בקב"ה שכשם שנתן לך קרש להיאחז בו ככה הוא נותן לך עוד המצאים להצלה, כי הוא רוצה בהצלתך..

את כל מי שטובע איתי, ולא לעלות על מטוס ולברוח.

על קרש רעוע
וברגע שתצרפי אפילו עוד אחד שניכם תתבעו במקום.
ככל שהקרש רעוע יותר, ככה כל אחד שמצטרף גורם לקרש להיות רעוע עוד יותר ולשקוע
ולשקוע
ולשקוע.

אחות,
על קרש רעוע לא סומכים לעולם!
השם יתברך שולח מטוסים כל הזמן רק צריך להרים את העיניים אליו ולראות!
לעלות על טיסה מפנקת כמו שרק השם מבטיח לנו אם נלך בדרכיו באמת
ולעשות רצונו! והכל יהיה תותים!
הוא עצמו מבטיח!
זה הכל כדי שנביט למעלה ולא נשקע עם הקרש הרעוע הזה..
הכל כדי
שנביט למעלה!

מצטערת, אני לא יודעת על איזה מטוסים אתם מדברים.

ולא כי אני עיוורת, אלא כי אפילו אתם לא אמרתם לי מהם.

 

אז בואו תגידו דוגרי. סבבה, מדינה זבל, עבודה זרה, שום דבר טוב לא יצא ממנה. לא רוצה אותה. מה עכשיו?

אני לא כופר בניסים שקרו פה, אני כופר בזה שמטרת הניסים האלו הייתה הקמת מדינה. זה נשמע לי כבר יותר כמו כפירה..

גם לא באוגנדה בלי שה' היה רוצה בכך

לא הייתה מוכה

 

בלי שה' היה רוצה בכך.

 

 

המדינה היא לא אדם. היא כלי.
המדינה היא לא בעלת בחירה חופשית. היא מונעת מבחירה חופשית של המון חלקי עם ישראל.
הלוואי והייתי יכולה לבחור בשביל כל החלקים, אבל אני רק חלקיק קטן. אז התפקיד שלי הוא להשפיע על שאר החלקים בבחירתם ולעשות באמונה את התפקיד הקטן שה' נתן לי ורק לי.
להפרד מהמדינה זה להרים ידיים ולהפקיר את המשימות החשובות לאחרים.

רגע, את חושבת שאם לא המדינה כולנו היינו מתים וזה? היינו תחת כיבוש ערבי שהיה שוחט אותנו?

לא, קראו ניסים וזה לא המצב.. אבל הרשויות שהוקמו לא קשורות לנס

רק חבל שאנשים נזכרים לעשות את זה רק עכשיו.

ושכדי לנער את העם ה' היה צריך לענות יהודים.

אבל עדיף מאוחר מלעולם לא...

 

אני לא יודע מי הרב שלך, ומי היו רבותיו.

אני יודע מי הרב שלי, ומי היו רבותיו.

והוא חינך והורה לנו שמדינה היא קודש.

אבל הוא גם הורה לנו שהעומדים בראש המדינה לא "תמיד" זוכרים שהיא יסוד כיסא ה' בעולם,

בילדותם, הם לא הפנימו את האמרה האלמותית "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך עד עולם".

הם תוצאותיה של המהפכה החילונית שהתעקשה לכפור בתורה, אם כי לא חדלו להאמין בה' וליישב את הארץ.

במאמר הדור, אם אני לא טועה, הרב כותב במעין נבואה את הסיבה לטמטום ולסיאוב של החברה החילונית בימינו, הן תרבותית והן מחשבתית, הסיאוב המחשבתי שמסב לך ולכולנו כל כך הרבה עוגמת נפש ורצון לנתק קשר עם החלק השמאלני - חילוני (בהכללה).

לכולנו קשה לראות ממשלה שהאמנו שהיא ראשית צמיחתנו, מתעלמת מן העובדות בשטח ופעם אחר פעם תחת אידיאולוגיה הומאנית משובשת נותנת יד לאויבינו.

לכולנו קשה לראות ממשלה שהאמנו שהיא יסוד כיסא ה' בעולם, מענה ומתאכזרת לבשר מבשרה, לאחיה בימין הקיצוני, במגננה על אמת שצריכה לצאת לאור.

אבל, יש להסתכל גם על הצד החיובי.

לפני 70 שנה היינו למרמס בשואה ורבים מהעם היהודי מביטים כעת מאפר הכבשנים בגאווה על מדינה יהודית שבמגילת היסוד שלה מוגדת כבית יהודי לעם היהודי החוזר לארצו.

ואינני עוצם את עיני מחצי הכוס הריקה, אך אנו רק שבים לארצנו, זהו תהליך ארוך. קל להוציא את האדם מן הגלות שהוא שרוי בה, אך קשה להוציא את הגלות מן האדם, ועוד היא גלות 2000 שנה, שרשמיה נכרים היטב בנפש הישראלית.

לפני 10 שנים, באותו מאבק כואב שכ"כ הכאיב לך ולעוד הרבה, אחת מסיסמאות המאבק היתה "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". ישנן הרבה מהמורות בדרך, רבים המכשולים והנפילות עד הגאולה השלימה, אך אנו מתגברים עליהם וממשיכים לעלות במסילה העולה בית א-ל, כעת קם דור חדש, דור שיותר משוחרר מקודמיו, שחורט על דגלו "להיות עם חפשי בארצנו", ואין זה רק בציבור הדתי והימני, כעת ישנה תפנית ימינה גם מהציבור השמאלני יותר. מצטער אם חפרתי יותר מידי... שנזכה לראות את אור ישועת ה' מתנוצץ עלינו בתפארת עוזו עוד היום!!

 

אתה יוצא מנקודת הנחה שהמדינה קודש,

ואז מתרץ תירוצים.

אנחנו מערערים על הנקודת הנחה הזאת.

תנסה להוכיח שהיא קודש, נראה אותך...

תנסה להסביר למה היא יסוד כסא ה' בעולם.

אני לא מוכן ללכת כעיוור אחרי אנשים,

כי ה ברא לי עיניים כדי ללכת לבד.

כל אמירה שאני שומע, אני מנסה לברר אם היא אמת או לא.

אשמח לשמוע סיבות למה היא יסוד כסא ה' בעולם, ועליהם לדון.

אני יוצא מנקודת הנחה זו כיוון שרבותי כך חינכו אותי, אינני מתרץ תירוצים, אני מנסה להסביר מהלכים.

כעת אסביר לך מדוע המדינה היא קודש:

א. כיוון שההיסתוריה מעידה על גלגול ניסי של האומה הישראלית שאין יכול להיות סביר בדרך הטבע,

    ועובדות אינן חסרות אך אני מביא רק שתי דוגמאות ולא יותר, מפני קוצר היריעה:

    עובדה א': לאחר 2000 שנות גלות, באופן פתאומי, ורמזתי על זה לפני כן, יהודים מכל רחבי העולם,

                  ללא כל תיאום ביניהם נקבצו ובאו לארץ הקודש, אין זאת כי אם מהלך אלוקי להחייאת האומה

                  ושיאו כמובן הגאולה השלימה, והקמת המדינה הינה חלק בלתי נפרד מן התהליך.

   עובדה ב': אין זאת כי אותן עליות היו כדוגמת עליית תלמידי הגר"א ועליית התימנים, שייחלו וציפו כל יום 

                לגאולת האומה ואל תחייתה, אלא גם הביל"ויים שלא היו שומרי תורה ומצוות וכן כל החלוצים, 

                אלו שהלכו מכות עם ערבים ראשונים, והיו הראשונים שהתנחלו על הגבעות;), גם בהם נפעמה הרוח האלוקית                     שקראה בליבות עם ישראל לשוב אל ארץ מכורתו

ב. המדינה היא קודש כיוון שכך הורה מורנו הרב צבי יהודה הכהו קוק זצ"ל, והוא נלחם על סבסטיה,

    ראה את הפינוי של ימית או לפחות את הדיבורים עליו, ולא אמר כזב במדינה.

ואחרי הכל, אני לא למדתי את כתבי הרב זצ"ל ששם מוסברת האידיאולוגיה של תלמידי הרב קוק,

(אסור עד גיל 20 בערך...) אלא זה מה שינקתי מתלמידי הרב צבי יהודה, אם אינך מסתפק בזה,  

אתה מוזמן ללמוד את כתבי הרבנים קוק זצ"ל, ואם אני לא טועה, גם בספרי הרב טאו ישנן תשובות לשאלותיך.

 

מתנהלת מציאות.

ברור לחלוטין שהמדינה היא נס אם יצאת מנקודת הנחה כזאת..

 

אי"ה לקראת יום העצמאות אני אכתוב למה זה לא נס בעני.

כי זה מוריד ממני את האחריות על מה שאני כותב..

 

בכל אופן אני חושש שכל מה שאני אגיד גם אם זה יהיה בשם גדול בתורה מיד יסתרו את דעתו כיוון שהוא לא הולך עם הזרם

הגבתי את זה כי זה אתה. כל כך הרבה פעמים אני רואה "הרב קוק חי פעם, הוא לא יודע מה קורה היום", "הרבנים הראשיים בושו והיכלמו"...

 

אתה אומר דברים נוראיים, חזקים, קשים, תביא מישהו גדול, שאפשר לקבל את הדברים ולדעת שיש מאחוריהם הרבה מחשבה תבונה לימוד וידע.

כתבת את זה כ''כ יפה ואמיתי!! ממש ממש התחברתי!!

סתם דוגמא.

כשה' נותן לנו אפשרות של קיום מצוות ירושת הארץ (כדברי הרמב"ן הידועים), כמו גם הצלה מעבדות לחירות והצלה ממוות לחיים -
אז במקום לעשות את המינימום המתבקש ולהודות לו אז היא כופרת בטובה ואומרת שלא צריך את המדינה, "מספיק לי השם יתברך".
וכי מי נתן לה את המדינה? וכי המדינה יכולה לקום לולי השם יתברך?

בכלל, מדובר בפוסט שלם שמציג דיכוטומיה - או שנאמנים למדינה ולאקדמיה בעיוורון, או שמקשיבים להשם.
אבל זה לא ככה ואין שום קשר. אפשר גם להגיד תודה להשם על המדינה ועדיין לבקר את אנשי הממשלה. כשלא מודים להשם - זה כאילו אתה אומר שאין הבדל בין המצב הנוכחי לגלות.
באמת כך אתה חושב?

הרי אפילו אם היא צודקת, ומצב הדברים כ"כ נוראי - עצם המציאות של המדינה - זה דבר חשוב וקידוש השם גדול. במשך שנים הנצרות טפלו עלינו את השקר שלנצח נהיה עם נודד בלי ארץ ומדינה, כעונש על הריגת אותו האיש יש"ו שר"י (זו גם הייתה אחת ההצדקות של היטלר ימ"ש שר"י, שיהודים הם עם בזוי, והראיה - שהם לא מצליחים להקים מדינה) ועכשיו כשתם כל החילול השם הזה - לא נודה?

דווקא בגלל שאני מאמין בהשם ובצדיקים, אז אני מקשיב למה שכתוב בתורה ולא הולך אחרי הרגש או אחרי תחושות בטן. ובתנ"ך מסופר לנו שאליהו הנביא(!) רץ לפני העגלה של אחאב הרשע(!), וחז"ל מסבירים לנו שאליהו עשה זאת בשביל לחלוק כבוד למלכות - כי לא משנה עד כמה אחאב הגדיל רשעותו לשמיים והיה רוצח ועובד עבודה זרה - הוא נלחם עבור ישראל ומייצג את קוממיות ישראל.


אז קל וחומר אלינו. הרי כל התופעות שמצוינות בפוסט הממורמר והכפוי-טובה הזה הם כאין וכאפס לעומת רשעותו של אחאב. בדורנו ברוך השם יש תלמודי תורה וישיבות וגרעינים תורניים בכל פינה. וכל זה אפילו עם קצת תיקצוב מהמדינה - ואנחנו מתלוננים?

אבל אפילו אם לא היה בקיום המדינה מצווה ולא היה את האלמנט של הקידוש השם - עדיין היה הבדל גדול והצלה גדולה. הרי לכאורה גם אם היתה קמה לנו מדינה באוגנדה היינו צריכים לקבוע יום טוב להקמת המדינה הזו (כמו שבמשך כל שנות הגלות קהילות יהודיות קבעו ימים טובים על הצלתם - "פורים סרגוסה" וכיו"ב) - אז כשזכינו אחרי אלפיים שנות גלות להקמת המדינה אנחנו בוכים?

רוצים לחזור לתקופת הקנטוניסטים? שלקחו ילדים רכים מחיק אימותיהם בילדותם לשרת בצבא עבור הצאר הרוסי במשך 20 שנה? שם הכשרות לא הייתה רבנות - שם אכלו חזיר.
רוצים לחזור לשואה? לת"ח ות"ט? לתרפ"ט? לאינקוויזיציה? למסעי הצלב? לגירוש ספרד?

החברה כאן הזכירו לעיל את הרב קוק וכתבו שאם הוא היה בזמננו כנראה היה משנה את דעתו. רואים שאין להם יד ורגל בתורת הרב. כי הרב עצמו כתב בכמה מקומות שהיות והלאומיות נעדרת חיבור לקודש - סופה שהיא תחדל. ואף על פי כן תמך בה מהסיבות שאמרנו.
וזה לא המצאה של הרב קוק. עיין גם בספה"ק "אם הבנים שמחה" שמביא מקורות מחז"ל ומהצדיקים שהגאולה תבוא דווקא על ידי רשעים. (מקור נוסף רמוז במדרש חז"ל שחמורו של משיח יעשה הר של גללים) אז מה אנו מתפלאים ומתלוננים? וכי אנחנו נגיד להשם איך הוא רוצה לגאול אותנו? זה החלטה שלו, לא שלך.

ובתגובה זו לא נכנסתי כלל לכל הרמזים שנאמרו על יום העצמאות. כי באמת לא צריך ללכת על פי רמזים, אלא רק על פי פשט התורה ועל פי השכל הישר.

אשכרה.