ואני לא משתמשת ומודה לה שלא התחלתי אם זה בכלל כי זה מפתח תלות מטורפת בזה... מכירה מקרוב כמה ציירים מוכשרים עם תוצרים מדהימיםםםם שתלותיים בזה לחלוטין ( כי זה ממש עוזר ואחרי שאתה מגיע עם זה לרמות גבוהות - קשה להפסיק עם זה ולנסות בלי כי התוצרים יורדים באיכות מאד - ככה שאין חשק להשקיע וצריך להשקיע הרבה כדי לדייק בלי הגריד ועוד אחרי שהורגלת אליו)

 

וזה לא רמאות ( הרוב במילא משתמשים בזה)

 

וגם לפי דעתי זה גוזל את הכיף מהציור - זה עושה את הציור לסוג של תהליך מכני

 

כי לא בא לי להתחיל, וגם אני חשבתי שזה הופך את זה קצת לתהליך מכני..
הממ.. זה קצת כמעט כמו לשים את הדף מעל הציור, שזה באמת רמאות

כשלמדתי איור דמויות בהתחלה המורה שלי לימדה אותנו אכן בשיטה הזו, אבל כמו ששולמית אמרה זה קצת תקע לי את חדוות היצירה והזרימה שבציור, אז פשוט עזבתי את זה.

מה שכן, במשך מספר הפעמים שכן ציירתי כך, זה עזר לי לרכוש את הפרופורציות יחסית ולדעת למקם כל איבר יחסית במקום.

זה כמו להעתיק במבחן ולצאת יודעת את התשובות.
כאילו, נכון, העתקתי. אבל כרגע אני יודעת את החומר וזה מה שחשוב ..
(לאו דווקא מצודדת לשלילה בנושא)

זה גם מביא תוצאה מוצלחת. אפילו מדוייקת במיוחד!!

אבל לדעת להפסיק איתו בזמן

מה שרוב האנשים עושים הוא מראש לחלק את הדף למינימום 16 משבצות,

וגם את הרפרנס ואז מציירים משבצת משבצת

 

זו באמת דרך מזעזעת לצייר והיא אכן יוצרת תלות.

ומה שגרוע עוד יותר - זה ב99 אחוז מהמקרים יוצר ציור מאובן ומת לחלוטין, גם אם הוא יפה ויחסית מדוייק

הוא נראה חסר חיים, כי הצייר לא הכניס אליו תנועה, הבעה, ואת ה"דבר הזה" שגורם לנו להתרגש

 

מורה טוב ילמד את השימוש בגריד כעזר ללמידת מדידות,

שבעזרתן ניתן לצייר מדוייק כל דבר, ולא רק צילומים שטוחים

וכמובן לא לאבד את החיוּת בציור.

בכלליות - לומדים ג'סטר

ואז ניגשים לציור "רציני" על פי צילום

עושים ג'סטר של הצילום על דף, איך שאתה מבין, הכי טוב שאתה יכול, בעיפרון חלש

אחרי שנראה לך שתפסת את כל מה שאמור להיות בציור

אז לחלק את הצילום והציור לחצי ולרבע - בלבד. לא ליותר.

 

ואז מתחילים לעשות השוואות בין האלמנטים בציור לבין המאונך והמאוזן. ומתקנים.

אחרי שנראה לנו שעשינו מספיק תיקונים או שאנחנו לא יודעים איך להמשיך, אפשר לעשות עוד חלוקה ל16

ולהמשיך באותו האופן.

 

אבל בלי הג'סטר כל זה לא שווה כלום.

אז מחלקים לפני או אחרי הג'סטר? (למרבה המבוכה אין לי מושג מה זה ג'סטר, אבל אולי הבנתי מההסבר)

תודה רבה!(:

ג'סטר זה הדבר העיקרי והחשוב ביותר בציור.

הוא מה שתופס את המהות, ההבעה, החיים והתנועה שבציור.

 

אף אחד פרט למורה שאצלו למדתי לא מלמד את זה.

 

במקומות שכן מציינים אותו מתייחסים לתנועה או הבעת פנים של דמות.

אבל זה הרבה יותר.

 

שוב - מציירים הכל בחלש

בלי להכנס לפירוט ממשי, אלא בכלליות בלבד

מנסים לדייק עד כמה שניתן

ורק אז, ולא לפני, מחלקים לחצי ולרבע.

אז בשביל מה לחלק?
כל הקטע זה כדי לדעת איפה למקם, לא?!

ולגבי ג'סטר- נשמע מעניין ממש(:
למה אחרים לא מלמדים את זה?

עושה לי חשק ללמוד פעם!

אתה לא באמת מדוייק מספיק.

ואם מתחילים מהגריד זה דופק את הג'סטר. 
או במילים פשוטות - זה גורם לציור להיראות מאובן ומת (ולרוב גם לא מספיק מדוייק כי אנחנו לא רובוטים)
 

עושים ג'סטר, תופסים את התמצית, 

ואז עוברים בעזרת האנך והמאוזן כדי לשפר ולתקן.

שום קו אינו מוחלט בשעה הראשונה של הציור.

ואחרי ששמים את האנך והמאוזן אתה מגלה כמה דברים יש לתקן, וזה ה-מון.

 

אחרים לא מלמדים את זה כי עולם האמנות הוחרב מאז תחילת המאה העשרים

ורק ב10 שנים האחרונות מתחילים להתעורר ולחפש ידע פרקטי שעבדו איתו בעולם הקלאסי.

 

המורה שלי במקרה אובססיבי לאמנות יפה וחקר את הנושא בעצמו כל חיו.

אז יצא שאצלו נמצא הידע הזה

אבל זה הולך ומתפשט בכל העולם.. בישראל כמובן עוד קצת בפיגור....

מגניב ממש ממש!!
נו, אולי אזכה ללמוד מתישהו..
תודה לך(:



(סתם ד''א- לא שזה מזיז לי, אבל נראה לי הוגן שתדעי שאני בת)

( נחשפתי אליה רק השנה ופשוט התאהבתי)

 

אז אני ממש רוצה להבין מה ההשקפה שלך על האומנות הזאת וממה נובע ההתנגדות?

פשוט במאה ה20 קרו עוד כמה דברים מחרידים לעולם האמנות 

למשל - שהפסיקו ללמד ציור באקדמיות. למשל שהתחילו להחשיב קישקושים ומריחות כאמנות ודחקו אמנים אמיתיים הצידה.. כל מיני נזקים..

 

הנה כמה אמנים מהמאה ה20 ששווה להכיר:

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Norman_Rockwell

 

https://en.wikipedia.org/wiki/George_Bridgman

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Walt_Disney

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Edward_Hopper

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Salvador_Dal%C3%AD

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Frank_Frazetta

 

http://www.mcescher.com/

 

https://en.wikipedia.org/wiki/J._C._Leyendecker

 

 

האמת, לא מזמן נודע לי שחלק מהפרסום של כמה מהקשקשנים הגדולים ביותר הפכו לשם דבר

רק מפני שהממשל האמריקאי קידם יצירות של אמנים אמריקאים כדי להתחרות בסובייטים..

ולא בגלל ערכם האמנותי או התרומה שלהם להתפחות האמנות בעולם.

הרעיון שעומד מאחורי זה יפה וזה בעצם הדגל של האומנות היום - ואני אהבתי את הרעיון

אבל לפי דעתי לימוד ציור הוא לא מפתח רק ציור הוא מפתח ערכים אחרים שהם כן נחשבים היום כמו האסטטיקה שהתפתחה אצלי לדוגמא עקב לימוד ציור וכו

 

קשקשנים כדוגמאת גקסון פולק?

לא מחקים את המציאות?

מהי אומנות?

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!