כך עשיתי, ודי עזר לי (שונאת להרגיש מלאה - הגודש כואב מאוד ואולי עלול לגרום לדלקת, לפחות כך היה אצלי, ולכן הבנתי שאין ברירה אלא לשאוב תחילה קצת יותר, עד תחושת הקלה, ואחר כך קצת פחות, ואז פחות וכו'. אחרי כשבוע הסתדר). 

מה עוזר להרגיע??

לבדוק שלא מתפתחת דלקת (כאב, חום).

תרגישי טוב!

מקווה שמישהי כאן בפורום מכירה עוד פטנטים יעילים... 

אם יש כאב מטריד בנקודה מסויימת - לעסות עם קרם ולהניח על הנקודה צמר גפן או בגד כותנה ספוג באלכוהול או משקה אלכוהולי כלשהו.

לפעמים עדיף לגמור עם זה בפעם אחת על פני סבל מתמשך.

איך עושים: עוטפים שניים שלושה עלים של כרוב את שני הצדדים, סוגרים על זה את החזיה במהודק. מחליפים את העלים כשהם מתייבשים. מתקלחים בזריזות במים פושרים - להמעיט בפעמים שהמקופ חשוף למים חמים ומשוחרר.

בדרך כלל, זה לוקח שלוש יממות עד שעיקר החלב נגמר והשד מרוקן ולא קשה. בשלב הזה מפסיקים עם הכרוב.

הכרוב מחמם את המקום, דואג לתנועה החוצה של החלב, קלה מאוד ותמידית, כדי שלא יווצר גודש ובעקבותיו דלקת. וזו הסיבה שברגע שהשד מרגיש מרוקן, צריך להפסיק עם הכרוב.

בהצלחה ובקלות.

ככה קראתי פעם.. בהדרכה להנקה

כדאי להתעדכן לגבי זה

וזה ממש לא בוגר לענות ככה

בפרט שגם בבתי חולים אחיות אומרות לאמהות לא לשים מידי הרבה כרוב

אבל כנראה מדובר במי שרוצה להמשיך להניק אח"כ... 

הכרוב לא עושה שום נזק כל זמן שיש בו צורך.

כמו שכתבתי הוא מחמם את המקום ושומר על תנועה תמידית, זרם קל, החוצה של חלב בגלל היותו עשיר במינרל הגופרית.

התנועה הזעירה התמידית הזו היא קריטית במצבים של גודש בהנקה או במצבים של גודש בזמן גמילה משום שהיא מגינה מפני סתימה בצינוריות ודלקת הנגרמת כתוצאה מכך.

ברגע שהגודש מוקל, או שהתגברנו על הדלקת, הכרוב נעשה מיותר.

וגם אז, אם ממשיכים להשתמש בו, ה'נזק' היחיד שנגרם הוא זרם חלב החוצה מעט רב יותר (כי כבר אין גודש או סתימה) מה שעשוי להגביר את יצור החלב באופן מיותר. זה הכל.

ושוב אני מתנצלת.

מה שטוב לפותחת - אבל לא למי שמעוניינת רק להל על גודש ולהמשיך להניק

תקראי מה שכתבתי.

ולא צרך לקחת כל מה שאחיות בביה"ח אומרות כתורה מסיני.

תקראי כל מה שהסברתי.

אף אחד לא לוקח שום דבר כתורה מסיני

אבל צריך לדעת להזהר - לא לקחת אחריות על דברים שיכולים להזיק (ואם זה נראה שטויות, עדיין לא לקחת ריזיקה אם לא בטוחים ב100%) 

כמו שיש הרבה דברים טבעיים ששימוש מוגבר בהם יכול להזיק

לא לתת עצות שלא משאירות בידי מי שמניקה וסובלת מגודש ונטיה לדלקות מההנקה כלים לטיפול וריפוי.

זה שהכרוב עשיר בגופרית זו עובדה מדעית בדוקה.

זה שהוא מקל על גודש ומצבים של דלקת זו עובדה בדוקה וידועה, עובדה שגם הצוות הרפואי ממליץ על זה.

להגביל את השימוש בכרוב לשש שעות? על סמך מה? להפסיק את השימוש בו כשהגודש לא הסתיים ויש חשש לסתימה ודלקת זה אחראי?

תחשבי בעצמך בהיגיון.

ושהשואלת תבדוק את העניין עם אנשי מקצוע

מה שחשוב להעלות בפניה נקודה שצריך לברר אותה

לא אמרתי לה חד משמעית לא

ולמיטב ידיעתי זה אמור להיות 6 שעות ולאחר הפסקה ניתן שוב להניח למשך 6 שעות

זה מה ששמעתי אני

יכול להיות שזה לא נכון

אבל אם הייתי הפותחת - הייתי מבררת את זה מתוך אחריות לגופי ובריאותי

למיטב ידיעתי אפשר לאכול כרוב באופן חופשי ובלי הגבלה.

אם לאכול אפשר, ודאי שלהניח על העור אפשר.

את ההשפעה של הכרוב על גודש הסברתי גם מההגיון וגם מהנסיון הרב שלי בהנקות ממושכות.

אני לא חושבת שמישהו חקר את הנושא מבחינה מדעית. ולכן עד שאין לך מקור שמצביע על המקור להנחיה שמגבילה את השימוש בכרוב לשש שעות (אם קיימת הנחיה כזו), מוטב שלא להרתיע נשים להשתמש באפשרות הפשוטה והזמינה לרפא את עצמן.

פה ושם ברשת - זמן ממושך עם כרוב מייבש את החלב לגמרי

זה מיועד לכאלה שרוצות להתפטר מההנקה בלי כאבים

מי שיש לה גודש ורוצה להקל אבל להמשיך להניק - צריכה להזהר לא לשים יותר מידי

(עוד נתקלתי בשעה וחצי עד שעתיים וחצי גם כן, לידיעתך)

אלא, שכשלא ידעתי למה לא לשים לזמן ממושך, הזהרתי את הפותחת

כיון שיכול להיות הרבה סיבות למה לא

ואם ח"ו מדובר באיזושהי פגיעה בכלי הדם באיזור? 

צריך להזהר מלקחת אחריות ! (קחי בחשבון שזה לא כזה מופרך... הרי הפעולה שהכרוב עושה על החלב יכולה להעשות על עוד דברים, הוא לא "מסנן" רק את החלב!!) 

משהו שאולי לא ממש קשור - אבל קרוב:

חברה סיפרה לי, שסבא שלה אמר לה לשים קליפת תפוח אדמה על גוש שומן שהיה לה ביד כדי להמיס אותו

היא שמה באמת לכמה שעות כל פעם ועבר לה

הסבא הזהיר אותה לא לשים מידי הרבה, כי כשהוא היה בצבא היו חבר'ה שרצו שחרור לתקופה, שמו על היד או הרגל קליפות תפו"א לזמן ממושך (יומיים - שלושה) 

ואח"כ מכה קטנה על היד/הרגל ונהיה שבר.. כי האזור נחלש מאד 

הבנתי שלכרוב יש אותו אפקט (מי שאין לה כרוב, יכולה לשים תפו"א גם כן) 

וזה שהוא עושה פעולה מסוימת, לא בהכרח שלא קורה שם עוד משהו.. 
ואחריות אני מעדיפה לקחת לצד הבטוח

אותי לא שיכנעת.

ותפוח אדמה באמת מתנהג אחרת מכרוב.

תפוח אדמה סופח נוזלים. כרוב לא. אם תתבונני בעלים של הכרוב שעטפו את השד במשך מספר שעות תראי שהם יבשים ומצומקים.

מה שהפותחת צריכה לדעת יידעתי אותה

גם תפו"א נהים יבשים אחרי שמים אותם כמה שעות (מנסיון אישי) 

ומאיפה? משאירה לך לחפש לבד כשיהיה לך צורך בזה

בנתיים מה שאת כותבת זה מנסיון אישי שלך עצמך.. 

חשוב שמי שצריכה לדעת תדע לשאול בעצת מומחה בעניין

לא ממי שההגיון אומר לו כך ולא אחרת.. 

כי אני שמעתי את זה בזמנו בביה"ח - או אחות או יועצת הנקה

זו היתה אשת מקצוע בוודאות

וגם אם זו אזהרת שווא - עדיף להזהר מאשר להצטער אח"כ

אזהרת השווא היא האזהרה שלך. והיא עלולה לעלות ביוקר לנשים מניקות.

הנחת כרוב למשך יותר מ6 שעות והחלב התייבש בפעם אחת?

או שנעזרת בכרוב להקלה על הגודש?

לדברייך? למה רק השניה צריכה להביא כדי להוכיח?

אגב העלים לא נהיים יבשים, הם נהיים רטובים

לא ספרתי זמן ואני לא זוכרת גם. הפסקתי להניק בפתאומיות בגלל איזה סיבה בריאותית אצל התינוק ולא לקחתי שום דבר מלבד לשים מלא כרוב. ורק זה, ייבש לחלוטין.

גם אני לא עשיתי כלום מלבד לעטוף בכרוב ולא להמשיך להניק.

לא הכרוב ייבש. כשמפסיקים להניק, ייצור החלב נפסק.

זה לא מדד הזמן אלא מדד הפעולות הנוספות. לא שאבתי, לא הוצאתי חלב ולא כלום. רק הנחתי את הכרוב והחלפתי מידי פעם כי הוא הגעיל אותי..אז זה לא היה שכמות החלב הפסיקה לאיטה בכל יום קצת. אלא שהכרוב ייבש

גם אם לא היית שמה כרוב החלב היה מתייבש.

הפסקת להניק? , לא שאבת, לא הוצאת? מעולה. ככה החלב מתייבש.

שמת כרוב? הגנת על עצמך מפני דלקת.

זה מאוד פשוט.

אם היית מספרת שהחלב התייבש בבת אחת אחרי שבע שעות של שימוש בכרוב, הייתי יכולה להבין את מי שמזהיר מפני שימוש ממושך בכרוב.

שאיבות = ייצור מוגבר של חלב, וכן על זה הדרך.

זה עובד ככה בדיוק גם הפוך.

את זה לא אני אומרת. את יכולה לשאול כל יועצת הנקה. האמצעי המשמעותי ביותר להפסקת הנקה הוא הפסקת הנקה.

הכרוב לא יכול להפסיק את ייצור החלב.

אם, לצורך הענין, היית ממשיכה להניק תוך כדי שימוש בכרוב, החלב לא היה מתייבש.

ואני השארתי המון פעמים לילה ויותר כרוב עלי, מעולם לא נצפתה מצוקת חלב היסטרית בבוקר שלמחרת. להיפך, הגודש הסתיים והחלב טיפטף בחופשיות החוצה.

החלב נגמר? בלי כרוב? .

המשוואה שהבאתי היא עובדה מדעית.

אם רוצים להוכיח ההיפך צריך להביא מקורות (חבל לחפש, זה סותר הנחת יסוד פשוטה שנחקרה מדעית), או אם רוצים להוכיח שהכרוב גורם איכשהו להפסקת ייצור החלב, צריך להביא לזה מקור.

שכרוב מייבש חלב, התועלת בשימוש בו עולה על אזהרות שאולי הן אזהרות שווא.

לפעמים השימוש בכרוב הוא קריטי.

הרבה פעמים הוא יכול למנוע סיבוכים ומצבים יחייבו התערבות רפואית, מה שלא שמענו מעולם במקרים הפוכים של שימוש בכרוב.

אם השתמשת בעלים כפי שהם - שלמים, הם לא נהיים רטובים. הם קמלים ומצהיבים.

וזה לא מעודף נוזלים. זה מהחום של הגוף.

ראיתי בכמה אתרים שמציעים לרסק או לעבור במערוך על העלים לפני שעוטפים בהם את השד. במקרה כזה אין להתפלא אם העלים רטובים...

הזהירו מפני שימוש מרובה בכרוב.. וזה לחלוטין שונה ממה שאת אומרת.

וזה לא סותר את העובדה שנחרצות באנונימי זה דבר מציק

תאמיני לי שאם הייתי מזדהה זה היה עוד יותר מציק.

שהשימוש בכרוב קריטי במיוחד למי שמעוניינת להתגבר על הגודש ולהמשיך להניק.

לא צריך להאריך בתיאור הקושי שבהנקה שמסתבכת. 

התעקשות לא מובנת בכלל 

אני הנקתי 3 ילדים ב"ה, מעולם לא שמתי כרוב באופן אישי!! ומצאתי דרכים להתגבר על גודש בלעדיו (כן , כן, יש דבר כזה ) 

לעומת זאת, כשראיתי מישהי בבית חולים ששמה כרוב לצורך הפסקת הנקה (היא אפילו לא התחילה..לא הניקה גם לא פעם אחת וסבלה המון מגודש, כך שהמשוואה האוטומטית - הנקה=ייצור לא מאד נכונה וודאי לא אבסולוטית) 

היא סבלה מאד מגודש והיו לה כאבים עזים והיא שמה כרוב כדי להקל... 

ומה שאת מדברת על סיבוכים רפואיים - נתקלת פעם? את יודעת בכמה נשים עם גודש אני ניתקלתי והרבה התיעצו איתי וגם אלו שלא שמו כרוב התגברו מצוין כי בדיוקלא היה להן כרוב??

איך שאת מתארת נשמע כאילו זו ה תרופה, כל שאר הדברים האחרים לא עוזרים וחבל על הזמן... ואם היא לא תשים 24/7 זה לא יעבור לה וחלילה תצפה לסיכון של סיבוך רפואי... 

הרבה דברים הרבה אנשים לא שמעו, לכן אם מישהי זוכרת משהו והיא מיידעת זו לא אזהרת שווא, זה גילוי אחריות

ישר להגיד אזהרת שוא זה חוסר אחריות

יכול להיות שלך יש מלא... יש כאלו שאין להן כ"כ הרבה. ולהן זה יכול ליצור אח"כ קושי מתסכל

מי שנוטה לדלקות ואבצסטים, לחום גבוה ואף להסתכנות בניתוח יודעת על מה אני מדברת.

לא יודעת מי מתייעצת איתך, אבל אם את לא מודעת לכלל האפשרויות והסיכונים, הייעוץ שלך לא מספיק אחראי.

לא כל אחת נוטה לכך ב"ה.

הדברים שלי מכוונים למי שנוטה להסתבך. את יכולה לעבור כאן על שירשורים קודמים בפורום ולהתרשם מגודל התסבוכת לפעמים.

בכל מקרה, לומר שהכרוב מייבש ולא הפסקת ההנקה עצמה זו בורות שמתעלמת מהעיקרון הבסיסי של ההנקה : הנקה = ייצור של החלב, וההיפך.

הדוגמא שהבאת על מישהי שעדיין לא התחילה הניק וסבלה מאוד מגודש היא לא רלוונטית. א. היא ייחודית להצפה ההורמונלית אחרי לידה, ב. גם אני כתבתי שמי שלא מעוניינת הניק, א תשים כרוב בכלל, רק תקשור במהודק. כמו שממליצים בבתי החולים. את יכולה לעבור על ההודעות שלי ולמצוא את זה. 

אישית גם לי היתה דלקת מלווה בחום גבוה מאד (ואני לא נוטה אף פעם לפתח חום גבוה, גם כשיש לי חום)

ולקחתי אנטיביוטיקה - תתפלאי, לא השתמשתי בכרוב. הנקתי בעיקר מהצד הכואב וזה עזר לי.

כשיש משהו - מטפלים

ברור שהפסקת ההנקה עצמה גורמת ומאותתת לגוף להפסיק לייצר חלב,

אבל את הגודש ואת החלב הקיים מייבשים הרבה פעמים בעזרת כרוב לזמן ממושך

ברור שהוא לא יתייבש לגמרי, וחלב יכול להשאר גם הרבה יותר מחצי שנה בשד

אבל בכמות מועטה מאד מאד (אם כי מורגשת) 

נראה לי אין מה להוסיף בעניין שגם ככה לא רלוונטי פה לפותחת

כיון שהיא מעוניינת להפסיק סופית

הדברים שלי מכוונים כלפי מי שמעדיפה לטפל בעצמה בעמצעים טבעיים ולא להידרש לאנטיביוטיקה.

שאלה פשוטה - מישהי השתמשה בכרוב ל24 שעות, המשיכה להניק ובכל זאת נגמר לה החלב? התשובה היא לא. החלב אפילו לא מתמעט.

את הגודש לא מייבשים בערת כרוב לזמן ממושך, זו אגדה שאין לה רגליים.

עד שלא תביאי איש מקצוע שמוכיח שכן, זו אגדה שאין לה בסיס.

אגב, גלשתי באתרים כפי שהצעת, אם תסתכלי באתר של טיפת חלב ברשת, כתוב שם במפורש -

"עלי כרוב לא הוכחו מדעית כמייבשי חלב , אך נשים רבות מעידות שבעקבות השימוש בעלים חלה הקלה. משתמשים בעלים קרים מהמקרר או המקפיא וזה עוזר להפחתת הנפיחות, יש לשטוף עלה או שניים ולהניח אותם על השד ( לא לכסות את הפטמה ) ולהסיר אותם כאשר מרגישים הקלה או שהעלים הופכים סמרטוטים".

וכתוב שם משהו נוסף שרלוונטי לסעיף שעסקנו בו קודם - ייבוש הנקה מיד אחרי לידה : 

"לחלב לוקח זמן מה עד שהוא מתיבש באופן סופי.

אם התינוק בן שנה בערך,כדורים לא יהיו אפקטיבים בשלב זה כי הם מבוססים על הורמונים והחלב בשלב זה לא נוצר כתוצאה מפעילות הורמונלית".

לא כאב לי בגלל גודש.. (היה לי, אבל לא כאב כמעט) 

מה לעשות, לכרוב אין תקציב למחקר מקצועי בנושא

וזה שהחלב לא מתמעט - אולי היה אצלך

אל תשליכי מזה לאף אחת אחרת, בפרט שיש מי שמעידה שייבשה בדרך זו חלב (ולהפסיק להניק 3 ימים לא ממעט כל כך דרסטית. מנסיון שלי מאיך שהפסקתי את ההנקה, יכולתי לא להניק יומיים ואז להניק ושוב הפסקה של יומיים.. ממש לא מיעט לי עד כדי כך את החלב..

גם לא לכל אחת יש הכמויות שאת מתארת למעלה בשרשור

והשאלה שאת שואלת היא מופרכת - אם היא המשיכה להניק היא עודדה ייצור חלב, ברור שלא ייגמר לה

הנכון לשאול אם חשה במיעוט חלב או לחילופין - התינוק המשיך להיות רעב אחרי הנקה? 

סביר להניח שכך תקבי תשובה מדויקת יותר

אלא שלא נראה שאת מחפשת תשובה מדויקת יותר

שימי לב לניסוח הלא החלטי לגבי שימוש ממושך בכרוב.

מתוך האתר של האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות.

עלי כרוב, צמחי מרפא, לציטין
ד"ר ג'ק ניומן

העלון הבא מתאר את השימוש בכמה טיפולים לאמהות מיניקות הסובלות מבעיות שונות.

עלי כרוב לטיפול בגודש
גודש חמור ביום השלישי או הרביעי בערך אחרי לידת התינוק  ניתן בדרך כלל למניעה, על-ידי חיבור נכון של התינוק אל השד והבטחת יניקה טובה מההתחלה. (ראו עלון  "הנקה – להתחיל נכון" , ועלון  "חשיבות מגע עור בעור" , וכן "פרוטוקול להגדלת צריכת החלב של התינוק" . ראו גם את קטעי חשיבות המגע בווידאו באתר על השימוש בפרוטוקול). אם נוצר אצלך גודש, אנא הביני כי הגודש נעלם בתוך יום או יומיים גם ללא כל טיפול. המשיכי להיניק את התינוק, ודאי שהוא מתחבר היטב ויונק היטב. אבל אם הגעת לגודש הגורם לך אי נוחות חמורה, או אם התינוק אינו מסוגל לקחת את השד לפיו, עלי כרוב כנראה עוזרים בהפחתת הגודש מהר יותר מאשר תחבושות קרח או טיפולים אחרים. אם אינך יכולה להביא את התינוק להתחברות טובה, התחילי להשתמש בעלי כרוב, התחילי לשאוב חלב ותני לתינוק את החלב השאוב בכפית, ספל, בהאכלה באצבע או בטפטפת לעיניים, והשיגי עזרה במהירות.

1. השתמשי בכרוב ירוק.

2. אם העלים אינם מתאימים לצורת השד שלך, מעכי את עלי הכרוב בעזרת מערוך.

3. עטפי את השד בעלי כרוב והשאירי למשך כעשרים דקות. פעמיים ביום יספיקו. מקובל להשתמש בטיפול עלי כרוב פעמיים או שלוש ולעתים אף פחות. יש הממליצים להשתמש בעלי הכרוב אחרי כל הנקה ולהשאיר אותם על השד עד שהם נובלים. יש החוששים ששימוש כה תכוף עלול להפחית את אספקת החלב.

4. הפסיקי את השימוש ברגע שהגודש מתחיל לרדת והתחושה שלך נוחה יותר.

5. את יכולה לקחת כדורי אצטמינופן, עם או בלי תוספת קודאין, איבופרופן או כל תרופה אחרת להקלת כאבים. כמו כל התרופות כמעט, אין שום סיבה להפסיק להיניק כשלוקחים משככי כאבים.

6. גם תחבושות קרח יכולות לעזור.

7. אם את אחת מאותן נשים שמפתחות גוש גדול בבית השחי שלושה או ארבעה ימים אחרי הלידה, תוכלי להשתמש בעלי כרוב גם באזור זה.

הבנתי ממי ששלחה לי את המקור שדר. ג'ק ניומן הוא רופא שמחזיקים ממנו במה שקשור להנקה.

בביה"ח מי שמעוניינת לייבש את החלב מלכתחילה ולוותר על ההנקה, מוטב באמת שתהדק מאוד את המקום ולא תשתמש בכרוב בכלל. כיוון שעדיין לא גרמה לייצור חלב על ידי הנקה.

שאיבה מעודדת יצור חלב ורק תגביר את הגודש

עדיף שתקלי בדרכים אחרות

מפסיקה להניק לגמרי לאחר שכמעט ולא הנקתי אז אין לי גודש בכלל..

אבל חוששת כי מישהי סיפרה לי שבגלל שחברה שלה לא רוקנה לגמרי לגמרי את השדיים היא קיבלה את המחלה שלא נדע..

איך מרוקנים לגמרי? הרי אם מוציאים אז הביקוש ממשיך..?

יכול להיות שאצל החברה התפתח זיהום מסוכן. ועדיין זה לא מה שבאופן ישיר גורם למחלה חלילה.

רק במקרים נדירים ריבוי זיהומים יכול להיות מהגורמים להתפרצות המחלה. וגם זה רק אם יש נטיה גנטית לכך.

לכן חשוב כל כך לגמול בצורה מסודרת עם מענה לגודש (כרוב כרוב כרוב ) כדי לא להגיע למקומות של סתימה בצינוריות החלב ודלקת.

אבל ודאי שלא כל דלקת וזיהום גורמות למחלה האיומה.

בכל מקרה לשאלתך - אם אין לך גודש בכלל, לא יהיה לך קושי בהפסקת ההנקה.

לשאוב כדי לרוקן את השדיים זה לא מה שצריך, ובמצב כמו שלך זה לחלוטין מיותר.

כמו שאת כותבת, אם מוציאים, ייצור החלב מתגבר.

מדיבור עם יועצות הנקה למינהן ואחות במרפאה. ה לשים את הכרוב יותר משש שעות. כנראה זה עצה 

למי שסובלת מגודש אבל לא רוצה להפסיק להניק ממש..

משיטוים באינטרנט מצאתי אין ספור עצות מוזרות יותר ופחות..

מצרפת פה עצות איך להפסיק להניק.. נראה לי מקצועי ואמין... מאתר ליגת לה לצ'ה ישראל

בהצלחה לכולן! ושלא נסבול הרבה...

בשלב הראשון חשוב לנקוט טיפול שגרתי לגודש:
חשוב מאוד להוציא את החלב מהשד לעתים קרובות, עד השלב שהשד אינו כואב יותר, כי החלב מצטבר בשד, חוסם את צינוריות החלב ויוצר בצקת. משך התהליך אישי ומשתנה מאם לאם, אך בממוצע יארך ימים בודדים. מהרגע שאין כאבים, אודם או גודש בשד, אפשר להתחיל בשלב השני: בתהליך ייבוש החלב.

בנסיבות מסוימות, יש אפשרות להיעזר בתינוק למטרה זו, ולהחזירו באופן זמני בלבד להנקה, לצורך תהליך גמילה הדרגתי. אפשר גם להוציא את החלב בשאיבה או בסחיטה ידנית. כלל האצבע הוא להוציא כמה שיותר חלב מהשד עד החזרה לאיזון, הן מבחינת מספר הפעמים ביממה, והן מבחינת משך ההנקה/השאיבה.

אם את סובלת מכאבים, אפשר להיעזר במשככי כאבים. אפשר גם לשתות כמויות גדולות של חליטה עם עלי נענע או מרווה. יש שמדווחות שעלי כרוב על השד הקלו עליהן. אסור לקשור את השדיים! הקשירה עלולה לגרום לסתימה, דלקת ואבצס (מורסה).
 
בשלב השני, נתחיל בתהליך ייבוש החלב:
בתהליך הגמילה הגוף מאט את קצב ייצור החלב. שכן, הגוף משנה את כמות ייצור החלב בהתאם למידת ריקונו של השד: ככל שהשד מלא יותר, כך נייצר פחות חלב, ולהיפך. לשם כך מספיק שהשד יהיה מלא אך לא גדוש. שימי לב לא להגיע למצב של גודש, כדי להמנע מדלקת. ההבדל בין מלאות לגודש הוא בדרך כלל בכך שבגודש יהיו איזורים קשים בשד, ו/או אודם, ו/או כאבים בשד.

העיקרון הוא להוציא חלב להקלה, אך לא לרוקן את השד. זה אחד ההבדלים בין השלב הראשון לשלב השני. למטרה זו, נוציא חלב רק לפי הצורך, להקלה, ונרד בהדרגה בכמות ובתדירות של הוצאת החלב. כך, נאותת לגוף לייצר פחות ופחות חלב. חשוב מאוד להקשיב לגופך, כי ההבדלים בין האמהות גדולים מאוד. יש אמהות שתהליך זה מהיר אצלן, ולעומתן אמהות הזקוקות להדרגתיות רבה יותר.

באופן טבעי ותקין ונורמלי, אחרי שמפסיקים להניק נשאר עוד מעט חלב בשד למשך כמה חודשים (ויש נשים שבזכות זה חזרו להניק כשגילו שהפסקת ההנקה בעייתית לפעוט מאיזו שהיא סיבה).

כל עוד אין כאבים וגודש, לא צריך לעשות שום דבר בעניין. באיזה שהוא שלב זה ייפסק.

הקשר בין הנקה לסרטן השד הוא אחר - ההנקה עצמה מפחיתה את הסיכון לקבל סרטן. לא מאפסת, אבל מפחיתה. כל שנת הנקה מורידה בכמה אחוזים, וזה מצטבר מילד לילד. כשמפסיקים הנקה בשלב מוקדם מפסידים את ההגנה הנוספת הזאת, אבל זה לא קשור לשאלה אם מרוקנים היטב או לא. גם ככה, כמו שאמרת, אין איך לרוקן ולא צריך לדאוג לזה בכלל.

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.

לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים

מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.