כך עשיתי, ודי עזר לי (שונאת להרגיש מלאה - הגודש כואב מאוד ואולי עלול לגרום לדלקת, לפחות כך היה אצלי, ולכן הבנתי שאין ברירה אלא לשאוב תחילה קצת יותר, עד תחושת הקלה, ואחר כך קצת פחות, ואז פחות וכו'. אחרי כשבוע הסתדר). 

מה עוזר להרגיע??

לבדוק שלא מתפתחת דלקת (כאב, חום).

תרגישי טוב!

מקווה שמישהי כאן בפורום מכירה עוד פטנטים יעילים... 

אם יש כאב מטריד בנקודה מסויימת - לעסות עם קרם ולהניח על הנקודה צמר גפן או בגד כותנה ספוג באלכוהול או משקה אלכוהולי כלשהו.

לפעמים עדיף לגמור עם זה בפעם אחת על פני סבל מתמשך.

איך עושים: עוטפים שניים שלושה עלים של כרוב את שני הצדדים, סוגרים על זה את החזיה במהודק. מחליפים את העלים כשהם מתייבשים. מתקלחים בזריזות במים פושרים - להמעיט בפעמים שהמקופ חשוף למים חמים ומשוחרר.

בדרך כלל, זה לוקח שלוש יממות עד שעיקר החלב נגמר והשד מרוקן ולא קשה. בשלב הזה מפסיקים עם הכרוב.

הכרוב מחמם את המקום, דואג לתנועה החוצה של החלב, קלה מאוד ותמידית, כדי שלא יווצר גודש ובעקבותיו דלקת. וזו הסיבה שברגע שהשד מרגיש מרוקן, צריך להפסיק עם הכרוב.

בהצלחה ובקלות.

ככה קראתי פעם.. בהדרכה להנקה

כדאי להתעדכן לגבי זה

וזה ממש לא בוגר לענות ככה

בפרט שגם בבתי חולים אחיות אומרות לאמהות לא לשים מידי הרבה כרוב

אבל כנראה מדובר במי שרוצה להמשיך להניק אח"כ... 

הכרוב לא עושה שום נזק כל זמן שיש בו צורך.

כמו שכתבתי הוא מחמם את המקום ושומר על תנועה תמידית, זרם קל, החוצה של חלב בגלל היותו עשיר במינרל הגופרית.

התנועה הזעירה התמידית הזו היא קריטית במצבים של גודש בהנקה או במצבים של גודש בזמן גמילה משום שהיא מגינה מפני סתימה בצינוריות ודלקת הנגרמת כתוצאה מכך.

ברגע שהגודש מוקל, או שהתגברנו על הדלקת, הכרוב נעשה מיותר.

וגם אז, אם ממשיכים להשתמש בו, ה'נזק' היחיד שנגרם הוא זרם חלב החוצה מעט רב יותר (כי כבר אין גודש או סתימה) מה שעשוי להגביר את יצור החלב באופן מיותר. זה הכל.

ושוב אני מתנצלת.

מה שטוב לפותחת - אבל לא למי שמעוניינת רק להל על גודש ולהמשיך להניק

תקראי מה שכתבתי.

ולא צרך לקחת כל מה שאחיות בביה"ח אומרות כתורה מסיני.

תקראי כל מה שהסברתי.

אף אחד לא לוקח שום דבר כתורה מסיני

אבל צריך לדעת להזהר - לא לקחת אחריות על דברים שיכולים להזיק (ואם זה נראה שטויות, עדיין לא לקחת ריזיקה אם לא בטוחים ב100%) 

כמו שיש הרבה דברים טבעיים ששימוש מוגבר בהם יכול להזיק

לא לתת עצות שלא משאירות בידי מי שמניקה וסובלת מגודש ונטיה לדלקות מההנקה כלים לטיפול וריפוי.

זה שהכרוב עשיר בגופרית זו עובדה מדעית בדוקה.

זה שהוא מקל על גודש ומצבים של דלקת זו עובדה בדוקה וידועה, עובדה שגם הצוות הרפואי ממליץ על זה.

להגביל את השימוש בכרוב לשש שעות? על סמך מה? להפסיק את השימוש בו כשהגודש לא הסתיים ויש חשש לסתימה ודלקת זה אחראי?

תחשבי בעצמך בהיגיון.

ושהשואלת תבדוק את העניין עם אנשי מקצוע

מה שחשוב להעלות בפניה נקודה שצריך לברר אותה

לא אמרתי לה חד משמעית לא

ולמיטב ידיעתי זה אמור להיות 6 שעות ולאחר הפסקה ניתן שוב להניח למשך 6 שעות

זה מה ששמעתי אני

יכול להיות שזה לא נכון

אבל אם הייתי הפותחת - הייתי מבררת את זה מתוך אחריות לגופי ובריאותי

למיטב ידיעתי אפשר לאכול כרוב באופן חופשי ובלי הגבלה.

אם לאכול אפשר, ודאי שלהניח על העור אפשר.

את ההשפעה של הכרוב על גודש הסברתי גם מההגיון וגם מהנסיון הרב שלי בהנקות ממושכות.

אני לא חושבת שמישהו חקר את הנושא מבחינה מדעית. ולכן עד שאין לך מקור שמצביע על המקור להנחיה שמגבילה את השימוש בכרוב לשש שעות (אם קיימת הנחיה כזו), מוטב שלא להרתיע נשים להשתמש באפשרות הפשוטה והזמינה לרפא את עצמן.

פה ושם ברשת - זמן ממושך עם כרוב מייבש את החלב לגמרי

זה מיועד לכאלה שרוצות להתפטר מההנקה בלי כאבים

מי שיש לה גודש ורוצה להקל אבל להמשיך להניק - צריכה להזהר לא לשים יותר מידי

(עוד נתקלתי בשעה וחצי עד שעתיים וחצי גם כן, לידיעתך)

אלא, שכשלא ידעתי למה לא לשים לזמן ממושך, הזהרתי את הפותחת

כיון שיכול להיות הרבה סיבות למה לא

ואם ח"ו מדובר באיזושהי פגיעה בכלי הדם באיזור? 

צריך להזהר מלקחת אחריות ! (קחי בחשבון שזה לא כזה מופרך... הרי הפעולה שהכרוב עושה על החלב יכולה להעשות על עוד דברים, הוא לא "מסנן" רק את החלב!!) 

משהו שאולי לא ממש קשור - אבל קרוב:

חברה סיפרה לי, שסבא שלה אמר לה לשים קליפת תפוח אדמה על גוש שומן שהיה לה ביד כדי להמיס אותו

היא שמה באמת לכמה שעות כל פעם ועבר לה

הסבא הזהיר אותה לא לשים מידי הרבה, כי כשהוא היה בצבא היו חבר'ה שרצו שחרור לתקופה, שמו על היד או הרגל קליפות תפו"א לזמן ממושך (יומיים - שלושה) 

ואח"כ מכה קטנה על היד/הרגל ונהיה שבר.. כי האזור נחלש מאד 

הבנתי שלכרוב יש אותו אפקט (מי שאין לה כרוב, יכולה לשים תפו"א גם כן) 

וזה שהוא עושה פעולה מסוימת, לא בהכרח שלא קורה שם עוד משהו.. 
ואחריות אני מעדיפה לקחת לצד הבטוח

אותי לא שיכנעת.

ותפוח אדמה באמת מתנהג אחרת מכרוב.

תפוח אדמה סופח נוזלים. כרוב לא. אם תתבונני בעלים של הכרוב שעטפו את השד במשך מספר שעות תראי שהם יבשים ומצומקים.

מה שהפותחת צריכה לדעת יידעתי אותה

גם תפו"א נהים יבשים אחרי שמים אותם כמה שעות (מנסיון אישי) 

ומאיפה? משאירה לך לחפש לבד כשיהיה לך צורך בזה

בנתיים מה שאת כותבת זה מנסיון אישי שלך עצמך.. 

חשוב שמי שצריכה לדעת תדע לשאול בעצת מומחה בעניין

לא ממי שההגיון אומר לו כך ולא אחרת.. 

כי אני שמעתי את זה בזמנו בביה"ח - או אחות או יועצת הנקה

זו היתה אשת מקצוע בוודאות

וגם אם זו אזהרת שווא - עדיף להזהר מאשר להצטער אח"כ

אזהרת השווא היא האזהרה שלך. והיא עלולה לעלות ביוקר לנשים מניקות.

הנחת כרוב למשך יותר מ6 שעות והחלב התייבש בפעם אחת?

או שנעזרת בכרוב להקלה על הגודש?

לדברייך? למה רק השניה צריכה להביא כדי להוכיח?

אגב העלים לא נהיים יבשים, הם נהיים רטובים

לא ספרתי זמן ואני לא זוכרת גם. הפסקתי להניק בפתאומיות בגלל איזה סיבה בריאותית אצל התינוק ולא לקחתי שום דבר מלבד לשים מלא כרוב. ורק זה, ייבש לחלוטין.

גם אני לא עשיתי כלום מלבד לעטוף בכרוב ולא להמשיך להניק.

לא הכרוב ייבש. כשמפסיקים להניק, ייצור החלב נפסק.

זה לא מדד הזמן אלא מדד הפעולות הנוספות. לא שאבתי, לא הוצאתי חלב ולא כלום. רק הנחתי את הכרוב והחלפתי מידי פעם כי הוא הגעיל אותי..אז זה לא היה שכמות החלב הפסיקה לאיטה בכל יום קצת. אלא שהכרוב ייבש

גם אם לא היית שמה כרוב החלב היה מתייבש.

הפסקת להניק? , לא שאבת, לא הוצאת? מעולה. ככה החלב מתייבש.

שמת כרוב? הגנת על עצמך מפני דלקת.

זה מאוד פשוט.

אם היית מספרת שהחלב התייבש בבת אחת אחרי שבע שעות של שימוש בכרוב, הייתי יכולה להבין את מי שמזהיר מפני שימוש ממושך בכרוב.

שאיבות = ייצור מוגבר של חלב, וכן על זה הדרך.

זה עובד ככה בדיוק גם הפוך.

את זה לא אני אומרת. את יכולה לשאול כל יועצת הנקה. האמצעי המשמעותי ביותר להפסקת הנקה הוא הפסקת הנקה.

הכרוב לא יכול להפסיק את ייצור החלב.

אם, לצורך הענין, היית ממשיכה להניק תוך כדי שימוש בכרוב, החלב לא היה מתייבש.

ואני השארתי המון פעמים לילה ויותר כרוב עלי, מעולם לא נצפתה מצוקת חלב היסטרית בבוקר שלמחרת. להיפך, הגודש הסתיים והחלב טיפטף בחופשיות החוצה.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שכרוב מייבש חלב, התועלת בשימוש בו עולה על אזהרות שאולי הן אזהרות שווא.

לפעמים השימוש בכרוב הוא קריטי.

הרבה פעמים הוא יכול למנוע סיבוכים ומצבים יחייבו התערבות רפואית, מה שלא שמענו מעולם במקרים הפוכים של שימוש בכרוב.

אם השתמשת בעלים כפי שהם - שלמים, הם לא נהיים רטובים. הם קמלים ומצהיבים.

וזה לא מעודף נוזלים. זה מהחום של הגוף.

ראיתי בכמה אתרים שמציעים לרסק או לעבור במערוך על העלים לפני שעוטפים בהם את השד. במקרה כזה אין להתפלא אם העלים רטובים...

הזהירו מפני שימוש מרובה בכרוב.. וזה לחלוטין שונה ממה שאת אומרת.

וזה לא סותר את העובדה שנחרצות באנונימי זה דבר מציק

תאמיני לי שאם הייתי מזדהה זה היה עוד יותר מציק.

שהשימוש בכרוב קריטי במיוחד למי שמעוניינת להתגבר על הגודש ולהמשיך להניק.

לא צריך להאריך בתיאור הקושי שבהנקה שמסתבכת. 

התעקשות לא מובנת בכלל 

אני הנקתי 3 ילדים ב"ה, מעולם לא שמתי כרוב באופן אישי!! ומצאתי דרכים להתגבר על גודש בלעדיו (כן , כן, יש דבר כזה ) 

לעומת זאת, כשראיתי מישהי בבית חולים ששמה כרוב לצורך הפסקת הנקה (היא אפילו לא התחילה..לא הניקה גם לא פעם אחת וסבלה המון מגודש, כך שהמשוואה האוטומטית - הנקה=ייצור לא מאד נכונה וודאי לא אבסולוטית) 

היא סבלה מאד מגודש והיו לה כאבים עזים והיא שמה כרוב כדי להקל... 

ומה שאת מדברת על סיבוכים רפואיים - נתקלת פעם? את יודעת בכמה נשים עם גודש אני ניתקלתי והרבה התיעצו איתי וגם אלו שלא שמו כרוב התגברו מצוין כי בדיוקלא היה להן כרוב??

איך שאת מתארת נשמע כאילו זו ה תרופה, כל שאר הדברים האחרים לא עוזרים וחבל על הזמן... ואם היא לא תשים 24/7 זה לא יעבור לה וחלילה תצפה לסיכון של סיבוך רפואי... 

הרבה דברים הרבה אנשים לא שמעו, לכן אם מישהי זוכרת משהו והיא מיידעת זו לא אזהרת שווא, זה גילוי אחריות

ישר להגיד אזהרת שוא זה חוסר אחריות

יכול להיות שלך יש מלא... יש כאלו שאין להן כ"כ הרבה. ולהן זה יכול ליצור אח"כ קושי מתסכל

מי שנוטה לדלקות ואבצסטים, לחום גבוה ואף להסתכנות בניתוח יודעת על מה אני מדברת.

לא יודעת מי מתייעצת איתך, אבל אם את לא מודעת לכלל האפשרויות והסיכונים, הייעוץ שלך לא מספיק אחראי.

לא כל אחת נוטה לכך ב"ה.

הדברים שלי מכוונים למי שנוטה להסתבך. את יכולה לעבור כאן על שירשורים קודמים בפורום ולהתרשם מגודל התסבוכת לפעמים.

בכל מקרה, לומר שהכרוב מייבש ולא הפסקת ההנקה עצמה זו בורות שמתעלמת מהעיקרון הבסיסי של ההנקה : הנקה = ייצור של החלב, וההיפך.

הדוגמא שהבאת על מישהי שעדיין לא התחילה הניק וסבלה מאוד מגודש היא לא רלוונטית. א. היא ייחודית להצפה ההורמונלית אחרי לידה, ב. גם אני כתבתי שמי שלא מעוניינת הניק, א תשים כרוב בכלל, רק תקשור במהודק. כמו שממליצים בבתי החולים. את יכולה לעבור על ההודעות שלי ולמצוא את זה. 

אישית גם לי היתה דלקת מלווה בחום גבוה מאד (ואני לא נוטה אף פעם לפתח חום גבוה, גם כשיש לי חום)

ולקחתי אנטיביוטיקה - תתפלאי, לא השתמשתי בכרוב. הנקתי בעיקר מהצד הכואב וזה עזר לי.

כשיש משהו - מטפלים

ברור שהפסקת ההנקה עצמה גורמת ומאותתת לגוף להפסיק לייצר חלב,

אבל את הגודש ואת החלב הקיים מייבשים הרבה פעמים בעזרת כרוב לזמן ממושך

ברור שהוא לא יתייבש לגמרי, וחלב יכול להשאר גם הרבה יותר מחצי שנה בשד

אבל בכמות מועטה מאד מאד (אם כי מורגשת) 

נראה לי אין מה להוסיף בעניין שגם ככה לא רלוונטי פה לפותחת

כיון שהיא מעוניינת להפסיק סופית

הדברים שלי מכוונים כלפי מי שמעדיפה לטפל בעצמה בעמצעים טבעיים ולא להידרש לאנטיביוטיקה.

שאלה פשוטה - מישהי השתמשה בכרוב ל24 שעות, המשיכה להניק ובכל זאת נגמר לה החלב? התשובה היא לא. החלב אפילו לא מתמעט.

את הגודש לא מייבשים בערת כרוב לזמן ממושך, זו אגדה שאין לה רגליים.

עד שלא תביאי איש מקצוע שמוכיח שכן, זו אגדה שאין לה בסיס.

אגב, גלשתי באתרים כפי שהצעת, אם תסתכלי באתר של טיפת חלב ברשת, כתוב שם במפורש -

"עלי כרוב לא הוכחו מדעית כמייבשי חלב , אך נשים רבות מעידות שבעקבות השימוש בעלים חלה הקלה. משתמשים בעלים קרים מהמקרר או המקפיא וזה עוזר להפחתת הנפיחות, יש לשטוף עלה או שניים ולהניח אותם על השד ( לא לכסות את הפטמה ) ולהסיר אותם כאשר מרגישים הקלה או שהעלים הופכים סמרטוטים".

וכתוב שם משהו נוסף שרלוונטי לסעיף שעסקנו בו קודם - ייבוש הנקה מיד אחרי לידה : 

"לחלב לוקח זמן מה עד שהוא מתיבש באופן סופי.

אם התינוק בן שנה בערך,כדורים לא יהיו אפקטיבים בשלב זה כי הם מבוססים על הורמונים והחלב בשלב זה לא נוצר כתוצאה מפעילות הורמונלית".

לא כאב לי בגלל גודש.. (היה לי, אבל לא כאב כמעט) 

מה לעשות, לכרוב אין תקציב למחקר מקצועי בנושא

וזה שהחלב לא מתמעט - אולי היה אצלך

אל תשליכי מזה לאף אחת אחרת, בפרט שיש מי שמעידה שייבשה בדרך זו חלב (ולהפסיק להניק 3 ימים לא ממעט כל כך דרסטית. מנסיון שלי מאיך שהפסקתי את ההנקה, יכולתי לא להניק יומיים ואז להניק ושוב הפסקה של יומיים.. ממש לא מיעט לי עד כדי כך את החלב..

גם לא לכל אחת יש הכמויות שאת מתארת למעלה בשרשור

והשאלה שאת שואלת היא מופרכת - אם היא המשיכה להניק היא עודדה ייצור חלב, ברור שלא ייגמר לה

הנכון לשאול אם חשה במיעוט חלב או לחילופין - התינוק המשיך להיות רעב אחרי הנקה? 

סביר להניח שכך תקבי תשובה מדויקת יותר

אלא שלא נראה שאת מחפשת תשובה מדויקת יותר

שימי לב לניסוח הלא החלטי לגבי שימוש ממושך בכרוב.

מתוך האתר של האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות.

עלי כרוב, צמחי מרפא, לציטין
ד"ר ג'ק ניומן

העלון הבא מתאר את השימוש בכמה טיפולים לאמהות מיניקות הסובלות מבעיות שונות.

עלי כרוב לטיפול בגודש
גודש חמור ביום השלישי או הרביעי בערך אחרי לידת התינוק  ניתן בדרך כלל למניעה, על-ידי חיבור נכון של התינוק אל השד והבטחת יניקה טובה מההתחלה. (ראו עלון  "הנקה – להתחיל נכון" , ועלון  "חשיבות מגע עור בעור" , וכן "פרוטוקול להגדלת צריכת החלב של התינוק" . ראו גם את קטעי חשיבות המגע בווידאו באתר על השימוש בפרוטוקול). אם נוצר אצלך גודש, אנא הביני כי הגודש נעלם בתוך יום או יומיים גם ללא כל טיפול. המשיכי להיניק את התינוק, ודאי שהוא מתחבר היטב ויונק היטב. אבל אם הגעת לגודש הגורם לך אי נוחות חמורה, או אם התינוק אינו מסוגל לקחת את השד לפיו, עלי כרוב כנראה עוזרים בהפחתת הגודש מהר יותר מאשר תחבושות קרח או טיפולים אחרים. אם אינך יכולה להביא את התינוק להתחברות טובה, התחילי להשתמש בעלי כרוב, התחילי לשאוב חלב ותני לתינוק את החלב השאוב בכפית, ספל, בהאכלה באצבע או בטפטפת לעיניים, והשיגי עזרה במהירות.

1. השתמשי בכרוב ירוק.

2. אם העלים אינם מתאימים לצורת השד שלך, מעכי את עלי הכרוב בעזרת מערוך.

3. עטפי את השד בעלי כרוב והשאירי למשך כעשרים דקות. פעמיים ביום יספיקו. מקובל להשתמש בטיפול עלי כרוב פעמיים או שלוש ולעתים אף פחות. יש הממליצים להשתמש בעלי הכרוב אחרי כל הנקה ולהשאיר אותם על השד עד שהם נובלים. יש החוששים ששימוש כה תכוף עלול להפחית את אספקת החלב.

4. הפסיקי את השימוש ברגע שהגודש מתחיל לרדת והתחושה שלך נוחה יותר.

5. את יכולה לקחת כדורי אצטמינופן, עם או בלי תוספת קודאין, איבופרופן או כל תרופה אחרת להקלת כאבים. כמו כל התרופות כמעט, אין שום סיבה להפסיק להיניק כשלוקחים משככי כאבים.

6. גם תחבושות קרח יכולות לעזור.

7. אם את אחת מאותן נשים שמפתחות גוש גדול בבית השחי שלושה או ארבעה ימים אחרי הלידה, תוכלי להשתמש בעלי כרוב גם באזור זה.

הבנתי ממי ששלחה לי את המקור שדר. ג'ק ניומן הוא רופא שמחזיקים ממנו במה שקשור להנקה.

בביה"ח מי שמעוניינת לייבש את החלב מלכתחילה ולוותר על ההנקה, מוטב באמת שתהדק מאוד את המקום ולא תשתמש בכרוב בכלל. כיוון שעדיין לא גרמה לייצור חלב על ידי הנקה.

שאיבה מעודדת יצור חלב ורק תגביר את הגודש

עדיף שתקלי בדרכים אחרות

מפסיקה להניק לגמרי לאחר שכמעט ולא הנקתי אז אין לי גודש בכלל..

אבל חוששת כי מישהי סיפרה לי שבגלל שחברה שלה לא רוקנה לגמרי לגמרי את השדיים היא קיבלה את המחלה שלא נדע..

איך מרוקנים לגמרי? הרי אם מוציאים אז הביקוש ממשיך..?

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מדיבור עם יועצות הנקה למינהן ואחות במרפאה. ה לשים את הכרוב יותר משש שעות. כנראה זה עצה 

למי שסובלת מגודש אבל לא רוצה להפסיק להניק ממש..

משיטוים באינטרנט מצאתי אין ספור עצות מוזרות יותר ופחות..

מצרפת פה עצות איך להפסיק להניק.. נראה לי מקצועי ואמין... מאתר ליגת לה לצ'ה ישראל

בהצלחה לכולן! ושלא נסבול הרבה...

בשלב הראשון חשוב לנקוט טיפול שגרתי לגודש:
חשוב מאוד להוציא את החלב מהשד לעתים קרובות, עד השלב שהשד אינו כואב יותר, כי החלב מצטבר בשד, חוסם את צינוריות החלב ויוצר בצקת. משך התהליך אישי ומשתנה מאם לאם, אך בממוצע יארך ימים בודדים. מהרגע שאין כאבים, אודם או גודש בשד, אפשר להתחיל בשלב השני: בתהליך ייבוש החלב.

בנסיבות מסוימות, יש אפשרות להיעזר בתינוק למטרה זו, ולהחזירו באופן זמני בלבד להנקה, לצורך תהליך גמילה הדרגתי. אפשר גם להוציא את החלב בשאיבה או בסחיטה ידנית. כלל האצבע הוא להוציא כמה שיותר חלב מהשד עד החזרה לאיזון, הן מבחינת מספר הפעמים ביממה, והן מבחינת משך ההנקה/השאיבה.

אם את סובלת מכאבים, אפשר להיעזר במשככי כאבים. אפשר גם לשתות כמויות גדולות של חליטה עם עלי נענע או מרווה. יש שמדווחות שעלי כרוב על השד הקלו עליהן. אסור לקשור את השדיים! הקשירה עלולה לגרום לסתימה, דלקת ואבצס (מורסה).
 
בשלב השני, נתחיל בתהליך ייבוש החלב:
בתהליך הגמילה הגוף מאט את קצב ייצור החלב. שכן, הגוף משנה את כמות ייצור החלב בהתאם למידת ריקונו של השד: ככל שהשד מלא יותר, כך נייצר פחות חלב, ולהיפך. לשם כך מספיק שהשד יהיה מלא אך לא גדוש. שימי לב לא להגיע למצב של גודש, כדי להמנע מדלקת. ההבדל בין מלאות לגודש הוא בדרך כלל בכך שבגודש יהיו איזורים קשים בשד, ו/או אודם, ו/או כאבים בשד.

העיקרון הוא להוציא חלב להקלה, אך לא לרוקן את השד. זה אחד ההבדלים בין השלב הראשון לשלב השני. למטרה זו, נוציא חלב רק לפי הצורך, להקלה, ונרד בהדרגה בכמות ובתדירות של הוצאת החלב. כך, נאותת לגוף לייצר פחות ופחות חלב. חשוב מאוד להקשיב לגופך, כי ההבדלים בין האמהות גדולים מאוד. יש אמהות שתהליך זה מהיר אצלן, ולעומתן אמהות הזקוקות להדרגתיות רבה יותר.

באופן טבעי ותקין ונורמלי, אחרי שמפסיקים להניק נשאר עוד מעט חלב בשד למשך כמה חודשים (ויש נשים שבזכות זה חזרו להניק כשגילו שהפסקת ההנקה בעייתית לפעוט מאיזו שהיא סיבה).

כל עוד אין כאבים וגודש, לא צריך לעשות שום דבר בעניין. באיזה שהוא שלב זה ייפסק.

הקשר בין הנקה לסרטן השד הוא אחר - ההנקה עצמה מפחיתה את הסיכון לקבל סרטן. לא מאפסת, אבל מפחיתה. כל שנת הנקה מורידה בכמה אחוזים, וזה מצטבר מילד לילד. כשמפסיקים הנקה בשלב מוקדם מפסידים את ההגנה הנוספת הזאת, אבל זה לא קשור לשאלה אם מרוקנים היטב או לא. גם ככה, כמו שאמרת, אין איך לרוקן ולא צריך לדאוג לזה בכלל.

היו שנים שהיה מותר לקחת מיילדת פרטית מתוך הצוות הקיים והוחלט שזו אפלייה בין נשים במצבים כלכליים שונים.

אני מבינה שהיום מותר חקחת אבל היא בתור מלווה ולא במקום המיילדת במשמרת

עשיתי אצל אחת כזאת קןרס הכנה ללידה ראשונה

לא יודעת אם מלווה במרכז

אני לא מהמרכז

אבל מאמינה שיש שם כאלה

ונשמע לי גם שיכולה להתאים דולה ביומכנית

מבחינת הגישה

ליוותה אותי פעמיים והייתה ממש פרקטית. ממש לא עצות וסגולות

זה הדבר היחיד ה"חמור" שעליו היית רוצה לדבר איתה?

אין לי בגיל הזה עדיין אבל בגלל שהיא ילדה בת עשר אז מה שציינת זה בעיני סופר טבעי לגיל ולא מעיד על ההמשך... אני רק בסוף התיכון חשבתי על מדרשה וגם לי הכל עד אז היה נראה כמו עול. וסופר נהניתי אחר כך במדרשה. והחיים הדתיים שלי מאד מושפעים מהמדרשה, ואפילו קצת מהאולפנא, עד היום.

כך גם לא אהבתי בגיל ההוא את התפילה ויתר הדברים שציינת.

אז לא הייתי מרגישה בגלל זה כשלון בחינוך. את עשית בגילה את מה שציינת לגבי תורה ותפילה?

באמת סקרנית מאיפה הציפיה פשוט.

והיסחפות עם חברה למילים לא יפות אל מול מחשב ריק מנשמה... תראי, יש כאן גם שאלה מה זה חינוך... כשלון בחינוך זה בעיני התנהגות לזולת. הגיוני שרצו "לבחון" את הצ'ט ובטח אם זה כשנמצאים עם חברה. יפה שמילים לא יפות מצאו את דרכן רק שם במחשב... את כילדה לא חיפשת במילון מילים לא יפות? סקרנות טבעית בעיני שלא מעידה על ההמשך ואם כבר, הפוך.

ובאופן כללי גיל ההתבגרות עבר עלינו בלי דרמות מיותרות.

מבחינתי אמונה ודרך ארץ זה דברים כל כך בסייסים ומוטמעים מצד אחד, מצד שני לא מרגישה שזה עובר הלאה לדור הבא.

מדרשה זה שם מפוצץ, בפועל זה ערב נחמד עם בנות ואפילו חברות מהשכבה, לא מצליחה להבין למה לא ללכת לנסות דבר כזה..

לתחושתי ולא רק בצפייה מהצד

זאת אומרת את רוצה שתלך לערב מדרשייה? אם זה בילוי עם אמא זה כבר נראה אחרת

ברכות השחר? אחת עונה לשנייה אמן

לקחת אותה איתך לבית הכנסת מדי פעם

לקנות לה סידור תפילה יפה עבורה עם חריטה מתנה מאמא

ממש לבנות את הקשר ביניכם לילדים דרך המצוות

אבא לומד עם ילד משנה זה לא כמו שמצפים ממנו לשבת לשנן לבד

שיילך עם אבא לשיעורים מדי פעם

שהמצווה תהיה דרך חוויה מול ההורה מצד אחד אבל מצד שני לא תבטל את הילד שבו

לגיטימי שלא תמיד היא תרמה

ומתחברת למה ש @אמאשוני כתבה על הצ'אט. בחיים לא אשאיר ילדים איתו לבד.

לגבי הצאט- טוב שראית, זה מזמן שיחה ויכול לפתוח דברים חשובים.

שימי לב שיכול להיות שזו בכלל החברה ששוחחה עם הצאט.. אבל גם ככה וגם ככה -זו הזדמנות מצוינת לפתוח את נושא הדיבור והכתיבה, ולמה זה לא טוב להדתמש במילים כאלו אפילו מול רובוט שלא נפגע וק"ו מול אנשים.

לגבי המצב התורני- באמת הכי חשוב זה דוגמא אישית ותפילות, ואת זה אתם עושים. וגם לייצר הרבה חוויות משמחות של קדושה. יש הופעה תורנית? הולכים. ערב מיוחד שמתאים גם לילדים? אנחנו שם. בקיץ כשנוסעים לטיוך- מוסיפים עצירה ברשב"י שכוללת פינוקים..

ממש לייצר חוויות של כמה כיף להיות מחוברים לקודש.

ובלי רגשות מצפון!! אתם עושים את המירב, התוצאות לא בידיים שלכם.

חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'!

משתדלים מאוד לעשות גם חוויות סביב קודש, אבל באמת צריך לשים על זה יותר דגש..

איך היית עושה שיחה כזאת?

קודם כל בהרבה אהבה אליה והרבה אמון בטוב שבה ושהיא רוצה להיות טובה.

לפתוח ולומר-

שירה אהובה, היום רציתי לשאול משהו את הצאט ופתאום ראיתי שיחה שהיתה שם לפני כמה ימים. הבנתי שזה מהזמן שלמדת עם דינה למבחן והיה לי קצת עצוב לראות מה שהיה שם. את יודעת למה?

ומשם לפתוח את מה שחשוב לך, לחזק אותה שהיא טובה ובגור לך שזה חד פעמי ואת סומכת עליה.

לסיים בחיבוק..

זה ריגוש באפשרות לפרוץ גבולות.

בינה מלאכותית זה ממש מסוכן לילדים.

לפעמים אני נותנת לילדים לידי לשאול את הצאט שאלות (מקליטה ומשמיעה את התשובה)

פעם אחת הייתי צריכה לעשות משהו כמה דקות, אני שומעת את הצאט נותן להם הוראות קפיצה למרחק, אומר להם 4 משבצות, ואז לנסות 5.

הייתי בשוק איל בשניה הגיען לזה,

טוב שלא אמר להם לקפוץ מדרגות.

(זה היה בהקשר של הדגמה של קפיצת קנגרו) אבל לא משנה ההקשר, בינה מלאכותית נותנת לכם הוראות מה לעשות בעולם הפיזי, והם היו דקות בודדות ממש בלעדי.

בקיצור ממש לא לתת גישה לצאט, זה לא כמו לתת קנבה נגיד ולהתרחק קצת.. זה ממש חייב להיות צמוד.

זה מאוד מצחיק לדבר עם מישהו שבעצם אין לו מח ואין לו רגשות מצד אחד, ומצד שני הוא עונה לך לעניין..

זה נורא ילדותי ומצחיק לקלל אותו ולדבר שטויות במיוחד שאת עם חברה... זה נראה לי מאוד טבעי ואפילו מבוגרים לפעמים אומרים לצ'אט- יואו , איזה טיפש אתה! אמרתי לך כך וכך ואתה לא קולט! ..

זה קצת משעשע.. אז לא שזה בסדר לקלל! אבל זה לא היה כ"כ מבהיל אותי.

לגבי החינוך, קודם כל שאפו על 3 תפילות ביום, וואו. דבר שני, הרבה ילדים וגם נוער ומבוגרים נרתעים מלחץ, יכול להיות שיש לחץ סמוי סביב המצוות? כשמדברים הרבה על מצוות ולימוד תורה זה יכול להיות מאוד חופר/ מעיק/ מלחיץ , לקיים בנחת בעצמכם.

אבל האמת שבסוף חינוך זה בעיקר תפילות שבסוף זו בחירה של הילד מה לעשות בחייו, אנחנו רק יכולים לנסות להוביל...

וגם הורי חזרו בתשובה לפני שנולדתי.

הילדים חשופים לכל מיני סגנונות במשפחה.

אבל אני מרגישה שהילדים לא מספיק נושאים אלינו עיניים, כאילו אבא ואמא עושים ככה או אומרים ככה, אין לזה הרבה משמעות, ככה זה נראה לפחות כלפי חוץ, ולכן כל הדברים שאנחנו עושים (בשביל עצמנו כן?), לא מחלחלים אליהם..

אני חושבת שמה שהכי חשוב זה הקשר בבית.

שהילדים ירגישו מחוברים לבית ולהורים.

שתהיה אווירה טובה, נעימה ורגועה.

כמה שפחות לחץ או יותר נכון אפס לחץ לגבי קיום מצוות.

אני חושבת שלא כדאי לך להציע להם ללכת למדרשה ולא להגיד לילדים ללכת לתפילות.

פשוט לתת דוגמא אישית ולא מתוך הטפה וכמה שיותר קשר טוב וחזק בינכם לבין הילדים.

להתעניין בהם, בחיים שלהם, בחוויות שלהם.

אני חושבת שכשלילד יש קשר טוב עם אבא ואמא באופן טבעי הוא הולך בדרכיהם.

וכמובן הרבה מאוד תפילות.

אתם עושים השתדלות, הקב"ה עושה את השאר.

הם לא הולכים ולא ילכו מעצמם, אבל למה לא להציע? זה כמו שיגידו לא לצחצח לילד אם הוא לא רוצה, או שיילך לישון מתי שרוצה.

מבחינתי קיום מצוות זה ברמה הזאת..

ברור שאני רוצה שזה יבוא ממנו, כמו שאני רוצה שיצחצח שיניים ויילך לישון בשעה סבירה, אבל אם לא - לא להעלות את זה?

מרגישה שככה הלכנו עד עכשיו וזה בעוכרינו..

ומרגיש לי כאילו הכל נהיה חשוב, אבל רק בנוגע למצוות וקדושה צריך לתת את המרחב, ככה הילד יקלוט מה חשוב?

עד שאני בכלל מצליחה למצוא את הזמן להתקשר (בבוקר עובדת, אחה"צ עם הילדים, הבוקר הבת שלי חולה אז אני מנסה לנצל את הזמן...) וזה לוקח כל כך הרבה זמן. עד שעוברים את כל ה'ניתוב שיחות', עד שבסוף מגיעים לנציג ועד שהוא עונה (וכמה פעמים שבכלל אין מענה והטלפון מתנתק בשלב הזה), ואז לפעמים מגלים שצריך התחייבות בשביל שיהיה אפשר לקבוע את התור, או שאין תורים, וכדו'...

וגם כשיש תורים - להסביר את עצמי לנציגה (הפעם ערביה, והייתי צריכה לחזור על עצמי על כל דבר כמה פעמים כדי שהיא תבין מה אני רוצה), ואז למצוא מקום הגיוני שמקבלים בו (והיא לא באמת מבינה מה מהאפשרויות הגיוני בשבילי, ולא מתנדבת להגיד לי את כל האפשרויות הרלוונטיות, אז אני צריכה 'לסחוט' ממנה מידע ולבקש את כל האופציות שעולות בדעתי עד שמגלה מקום נוח שיש בו את התור שאני צריכה).

ורק להחזיק ראש עם כל התורים שאני צריכה לקבוע... אני צריכה להחזיק מזכירה רק בשביל זה...

נשמע מוזר שאין תורים זמינים.

הייתי מנסה להתקשר שוב ומקווה שהפעם תענה מוקדנית אחרת.

ויש הרבה תחומים שאפשר לקבוע תור דרך האפליקציה ואז זה הרבה יותר פשוט.

קרה לי כבר שהתקשרתי שוב אחרי יום, ומוקדנית אחרת הצליחה למצוא תור פנוי בלי בעיה.

זה סה"כ אולטרסאונד פשוט כדי לוודא שההתקן במקום.

הרופאה כתבה הפניה ל'אולטרסאונד דופלקס גניקולוגי'. אין אפשרות לקבוע לזה תור דרך האפליקציה, רק בטלפון.

אולי זה בכלל טעות של הרופאה? למישהי פה יש ניסיון עם זה?

את צריכה הפנייה לאוחטרסונד גינוקולגי רגיל..

ואת יכולה לנסות גם להתקשר למרפאת האם אולי המזכירה תוכל לעזור או לכוון אותך..

)אני מהתחום(

אולטרסאונד דופלר קשה למצוא תורים, לעומת או"ס וגינלי רגיל/אגן קטן יש

זה לפי מה שידוע לי. דופלר זה בדיקה מיוחדת של זרימות ואת לא צריכה את זה בכלל

אצלנו אם יש הפניה לאולטרסאונד לא קובעים תור פשוט מגיעים והמזכירה מכניסה אותך.

ומבינה מאד את סיפור הקביעת תורות...

מרגישה לפעמים שזו עבודה בפני עצמה

ולברר אצלם מתי יש תורים ואיך קובעים.

כשאני קובעת תורים לאולטרסאונד, למעקב גדילה בהריון, בדרך כלל אני צריכה לקבוע 3-4 שבועות מראש.

קשה למצוא תור בטווח יותר קרוב.

אם אני אצטרך תור יותר מיידי, אני מקווה שאני אצליח למצוא ולא אצטרך ללכת למוקד.

זה מוזר שאמרו שאין תורים בכלל.

או שמי שענתה לך לא יודעת, או שצריך לקבוע מול המרפאה ולא דרך המוקד הטלפוני.

תנסי להתקשר שוב למוקד, או להתקשר למרפאה שבה אפשר לעשות אולטרסאונד.

אבל זה שאין תורים בכלל זה נשמע מוזר מידי.

זה באמת נשמע שהיא לא ממש יודעת מה היא אומרת.

אני אנסה שוב, כשיהיה לי שוב זמן...

בהתכתבות במספר ווטצפ הזה 0508862700.

לדעתי ככה פחות חופר

אין אפשרות לקבוע תור לאולטרסאונד דרך האפליקציה.

אפשר באפליקציה לעשות צ'אט עם נציג ולקבוע דרכו, אבל כשאני ניסיתי הוא נתן לי פחות אפשרויות ממה שנתנו לי בטלפון.

פשוט מגיעים ומוציאים מספר אצל המזכירה ומחכים עד שיגיע תורך

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

אצלם

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

אני ומשפחה שלי מול המשפחה של בעלי

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

פשוט לא בראש מעייניהם

אם זה הסגנון המוכר שלהם עדיף לטובתך להתאים ציפיות ולא לקחת אישית.

במצב כזה אני הייתי שולחת הודעה מעצמי

"עבר בשלום ב"ה, הכל בסדר או משהו כזה.

אני גם כזו

גיסה שיולדת, אפילו אחותי

מתקשרת לברך ולאחל ושולחת מזל טוב רק אחרי יומיים שלושה.

כי מבינה שהן עמוסות ויודעת שכל העולם מתקשר ורק אני חסרה לה עכשיו.

רוצה שהאיחול והברכה יהיו במקום וראויים ויתקבלו. אז רוצה בזמן שאני יודעת שכבר אין את כל הטלפונים וכו...

במקרה שלך, אולי הם חיכו שתתאוששו ולא רצו להפריע? כשהם התקשרו זה היה קצר וקולע ולסמן וי? או אמיתי וכנה עם איחולים והתעניינות מהלב?

אני חושבת שתוכן השיחה חשוב יותר מעת השיחה.

אבל מרגיש לי שאם זה היה מספיק חשוב היו מתקשרים...

נשמע לי הזוי לא להתקשר

אז היום חמותי התקשרה מלא פעמים כי לא עניתי לה

סתם כי יש לה יום חופש זה מביא לי עוד יותר עצבים ואני לא עונה,לא מסוגלת

שתתקשר לבעלי מה היא רוצה ממני

וטוב שאת מעבירה את זה לבעלך.

אבל אם את רוצה שזה יהיה אחרת בפעם הבאה - צריך לחשוב איך להעביר את המסר ככה שהיא תדע מה הציפיות שלך.

כי יכול להיות שהיא תסיק ממה שקורה עכשיו שבעצם את מעדיפה שהיא בכלל לא תתקשר ושהכל יהיה דרך בעלך.

אולי אפילו שווה להיות כנים ולהגיד ישירות (לא את, שבעלך יגיד להורים שלו שהיית שמחה אם הם היו מתקשרים מוקדם יותר..). כמובן לא מכירה את נפשות הפועלות אז לא יודעת אם מתאים.

😄

אני מסוג האנשים שאם מתקשרים אלי באותו יום אני מתחרפנת

צריכה ספייס ולהיות מרוכזת בילדה המאושפזת ולג'נגל עם הילדים שבבית וממש אין לי זמן לשיחות התעניינות ונימוסים.

לא תמיד אפשר לדעת מי מתאים להתקשר, ולפעמים יש עניינים ורוצים לשוחח בנחת.

עכשיו אני קולטת שזה לא 3 ימים מהניתוח, אלא מהשחרור.

בכל אופן, אולי יש פערי מנטליות, אולי חוסר תשומת לב, מבאס בכל מקרה.

העיקר הבריאות.

איך את אחרי האשפוז והחזאה הביתה? 🤗

שולחת איחולי החלמה, הרבה כוחו., וחזרה לשגרה.

חווה את זה עכשיו מהמקום שלי- אני הייתי חולה שבוע שעבר (עדיין, סיפור ארוך), ההורים שלו ידעו על זה מיום שני, רק ביום שישי קיבלתי הודעה מחמותי. מאז כלום.

מאוד מזדהה

חמותי היא סוג נורא מפחדת לחפור

ואף פעם אחרי לידות למשל היא לא מתקשרת... (כן כותבת לבעלי מזל טוב אבל לא מעבר)

בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור עד שפעם יצא לי לשמוע במקרה את דעתה על חמיות שחופרות ומגיעות לבקר את הכלה בבי"ח וכו' אז קלטתי שמשם זה בא...

מאותו מקום יכולה החמות להגיד- הנכדה שלי עברה פרוצדורה רפואית, האבא והאמא לא מתקשרים לעדכן שהכל בסדר,הם יודעים שאני מחכה לטלפון! אני לא רוצה להפריע אבל בחייאת, למה הם לא מרימים טלפון?! אנחנו במתח דואגים, בסוף נשבר לי אחרי שלושה ימים אני מתקשרת אבל הם אפילו לא טורחים לענות...

סתם מנסה לחשוב על הראש שלה... לא תמיד נעים להתקשר לשאול, אלא מחכים לעדכון.

אבל ממש מתאים לי לעשות דבר כזה. לא כי לא אכפת לי. פשוט כי מה שלא קורה איפה שאני נמצאת לא בראש שלי. ואני יכולה ממש לרחף ולשכוח שזה קרה באותו יום, ואז יום אחר כך להזכר להתקשר בדיוק כשאני באמצע להכניס כביסה ולתכנן להתקשר כשאסיים ואז לשכוח עד 23:00 בלילה ולהתלבט אם מאוחר מדי ולהחליט להתקשר מחר, וכן הלאה..

לי למשל פינוק טוב בגוף אם זה מגבת חדשה, קרמים, טיפוח של העור

ממש עושה לי תחושה של כייף והתרגשות

הייתי שומרת לקראת המקווה כאלה דברים חדשים ואז היה לי ציפייה

אולי להזמין אוכל שווה? לדעת שזה לכבוד האירוע

תחשבי מה משמח אותך בכללי ותשייכי את זה לאותו ערב, אולי יעורר את הציפייה

בהצלחה!

לא יודעת אם לזה התכוונת, אצלנו אחרי כמה לידות כבר ברור לנו שהערב הזה הוא לא ליל מקוה רגיל, ושנינו מוותרים במודע על הצורך בקיום המצוה. האזור עוד רגיש ועלול לכאוב, אני ממש לא שם פיזית ונפשית, גם טכנית זה לא ממש מתאפשר עם לו"ז לא ברור של ניובורן. מה שכן, אנחנו מתרגשים להתקרב אחד לשני פיזית, חיבוק ראשון אחרי הלידה, מתלהבים שנוכל להפסיק להסתבך באיך להעביר את התינוק אחד לשני ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר.

חשבתי שאתרגש ואחכה יותר לחיבוק ולמגע רגיל בלי קשר למצווה ממש ומשום מה גם לזה אני די אדישה.. ממש בא לי לחכות לזה איכשהו

הייתי מידי עסוקה עם התינוק

והוא היה סביב הגדולה

ולא ממש התכוננו לזה נפשית ולא התרגשנו מספיק

תכלס בפועל כשזה בא זה כן היה מרגש

ולא הבנו איך הסתדרנו תקופה כל כך ארוכה לישון בנפרד

יהיה ככה טבעי וכיף בכל זאת

תודה על התגובה!

מרגישה שסוף סוף בעלי ואני נהנים מהלידה והחוויה מושלמת.

(פעם אישה הייתה טובלת לילה לפני הברית, לבל יהיו אביו ואימו עצבים)

מסכימה עם @מבורכת שלא תמיד מגיעים לדבכים אלא פשוט נהנים אחד מהשניה.

אני ספציפית יעדיף לצאת לאנשהו אם לא קר לניובורן.

מה שכיף שאני בחל‘ד ואז יודעת שלא אצטרך לקום בבוקר. ובעלי יעשה את ההוצאות ביום הזה גם אם אני כבר חזרתי לתפקוד וככה אני יכולה בכיף שלי עד שמרגישה בטוח.

זו הסתכלות מהממת שזו שמחה שלמה על הלידה ביחד, באמת מוסיף לזה יופי והתרגשות!

למה פעם טבלו לפני הברית ועכשיו מחכים חודש וחצי?

היה דימום ארוך אבל הוא נחשב דם טוהר.

אישה על פי תורה היתה יכולה לטבול 7 ימים אחרי הולדת בן ו14 ימים אחרי הולדת בת.

למרות שהיתה מדממת בזמן ואחרי המקווה זה היה נחשב דם טוהר שלא מטמא (כל דם שהיה יוצא במשך חודש אחרי טבילת לידה של בן וחודשיים אחרי טבילת לידת בת, לא היה מטמא)

בזמן הגמרא חכמים גזרו חומרות שהדם כן מטמא.

אבל לא הגיע הזמן לשנות את זה

יש משהו לא שפוי בגזרות האלו.

אחרי החוויה כזאת מטלטלת כל הריחוק הזה.. גם ככה קשה עם הטיפול בתינוק הכאבים ההורמונים, ואי אפשר לתת אפילו חיבוק. וואי זה אחד הדברים שהכי קשים לי

צריך סנהדרין בשביל זה..

כתוב מפורש מפסקת בטהרה וטובלת...

אז היה דימום קצר יותר, היה ניתן לעשות הפסק טהרה אחרי שבוע מהלידה. ורק אם אחר כך היה דם הוא היה נחשב טהור.

לאחר מספר ימים קבוע, הוא לא היה נחשב מטמא.

זה לא מצביע בהכרח שהיום מדממים יותר אחרי לידה, אם כך הם לא היו צריכים בעבר את היתר של דמי טהרה.

שיכולה לעשות הפסק טהרה ביום השביעי.

הדם שאחר כך היה מותר רק אם היה הפסק טהרה

אני גם מרגישה שהגוף שלי עוד לא חזר לעצמו כמובן וזה ממש משפיע עלי

וגם בקבוע התינוק מתעורר בדיוק כש... וזה מבאס אותי עוד מראש ואין לי כח🤦‍♀️

וגם אין מה לעשות הריחוק הפיזי בקבוע מביא אותי לריחוק נפשי כשזה ככ הרבה זמן... והכל נהיה יותר רגיש, נפגעת בקלות, כועסת בקלות... אז זה לגמרי לא מוסיף לחשק...

אשכרה הדבר היחיד שבגללו מתחשק לי זה הקטע של הלהעביר את התינוק אחד לשני והדברים הטכניים האלה (אפילו הרווח במיטה מרגיש לי טכני מעצבן)

וזה ככ מבאס אותי

רופאת הנשים התקשרה אלי באותו ערב להגיד לי שאני צריכה לקחת זריקות B12.

היו פעמים שאני הייתי צריכה לפנות לרופא

הרופאה התקשרה אלי בקשר לברזל נמוך.

ולילדים, יצא כמה פעמים שרופאת ילדים התקשרה לגבי תוצאות של בדיקות.

לא יודעת אם קופצת להם התראה כשיש תוצאה חריגה, או שהם מקבלים עדכון שהגיעו תוצאות שנכנסים לבדוק אם תקין.

יכול להיות גם מצב שהרופא ראה את התוצאות, אבל לא לחוץ לו להתקשר, או שהוא רואה רק בזמנים שהוא עובד, וזה יכול לקחת כמה ימים.

יש לך אפשרות לשלוח לרופא פנייה באפליקציה?

יצא לי לפחות פעם אחת שעשיתי בדיקות דם ואחה"צ הרופא התקשר אלי ששולח לי הפניה למיון.

גם רופא נשים וגם רופא משפחה/ילדים ולפעמים שתיהם התקשרו.

מי אגסים

בצלים חתוך ליד המיטה

טיפת שמן איקליפטוס על החולצה/ כרית.

לק"י

האף שלו לא סתום ב"ה.

ומי אגסים- זה לבשל אגסים ולתת לו את המים?

ותודה!

נותנת טיפות פנסטיל בשביל לייבש נזלת.

לק"י

בסוף זו תרופה במרשם. ולא סתם.

זה ריכוז גבוה יותר של מלח.

אם את עושה לו אמבטיה חמה, זה בעיני זמן טוב לשים לו ספריי, האדים החמים פותחים את דרכי הנשימה.

כשהילדים היו קטנים רופאת הילדים שלנו טענה שחייבים לטפל בנזלת - לשחרר ולייבש, באמצעות ספריי מי מלח, אולי גם באמצעות אינהלציות אנחנו לרוב לא הגענו לזה - ואז זה מונע ליחה, שיעול, דלקות אוזניים וכל מה שקשור לעודף ליחה ונוזלים.

גם אני הבנתי שטיפות פניסטיל יכולות לעזור, זה נראה לי תלוי ברופא יש כאלה שיותר יתנו למקרים כאלה של צינון ויש כאלה שפחות.

לנו הרופאה הביאה גם איזה תרופה לאינהלציה

זה מאוד עזר לנו

יש לי תרופת סבתא שעובדת מעולה,

חותכים בכלי (אני שמה בחצי ליטר ח.פ.) בצל פרוס ומעל זה שופכים דבש,

שמים במקרר, הבצל מפריש נוזלים ונותנים לילד כף בבוקר ובערב.

הפעם הראשונה אחרי שזה עמד כמה שעות.

(בהתחלה אפשר לתת יותר)

רפואה שלימה.

ספריי מלח מאוד עוזר.

וכדי למנוע פצעים בגלל קינוח- לעבור למגבוני אף. אם יש כבר פצעים אז זה ממש כואב להשתמש בזה, אז להשתמש בטישו של קלינקס, שמתי לב שהוא מאוד רך יחסית לסוגים אחרים

ונהנית ממש להיזכר בניקיות ישנות וחמודות.

וואי, אחד השירשורים השופכייים

בכל מקרה- @מתואמת , קבלי דש מצחיק:

(אגב, יש כאן גם דש לקרן הפוך, שבטח עדיין מסתובב פה בשם אחר... קצת מצחיק לגלות שמה שהוא כתב זה שכדאי להיזהר כי כל המידע בפורומים נשמר לתמיד..)

שלכל מי שקופות, קופץ אותו הדבר.

אבל לא לכולם קופץ כל פעם.

נו, זה עוד שנתיים מעניין אם באמת היא תקרא את זה🤭

לק"י

תגידו- מה הקטע שבחלק מההודעות במקום תוכן בתוך ההודעה מופיעה פרסומת או רצף סמיילים?!

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות 🤭

אלה עם התגובות הכי דרמטיות

פתחתי את זה בשיעור

וכל שניה אני מחייכת פה לעצמי מתאפקת לא לצחוק

מקווה שהמרצה לא נעלבת חחחחח

אין מצב אני נראית משוגעת צוחקת עם עצמי ככה 🤣🤣🤣

סוגרת את השרשור לקרוא אותו בבית

לא מופיע תוכן בהודעה אלא תמונה של מודעה על הפגנה?

מודעה על אהוביה

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות

ואני כבר קראתי את השרשור ההוא בזמן אמת, אז כבר בזבזתי את השעה הזאת 😅

התיישבתי בספה ולא זזתי

אפשר לעשות עוד אחד כזה. !!!!!!!!!!!!