כך עשיתי, ודי עזר לי (שונאת להרגיש מלאה - הגודש כואב מאוד ואולי עלול לגרום לדלקת, לפחות כך היה אצלי, ולכן הבנתי שאין ברירה אלא לשאוב תחילה קצת יותר, עד תחושת הקלה, ואחר כך קצת פחות, ואז פחות וכו'. אחרי כשבוע הסתדר). 

מה עוזר להרגיע??

לבדוק שלא מתפתחת דלקת (כאב, חום).

תרגישי טוב!

מקווה שמישהי כאן בפורום מכירה עוד פטנטים יעילים... 

אם יש כאב מטריד בנקודה מסויימת - לעסות עם קרם ולהניח על הנקודה צמר גפן או בגד כותנה ספוג באלכוהול או משקה אלכוהולי כלשהו.

לפעמים עדיף לגמור עם זה בפעם אחת על פני סבל מתמשך.

איך עושים: עוטפים שניים שלושה עלים של כרוב את שני הצדדים, סוגרים על זה את החזיה במהודק. מחליפים את העלים כשהם מתייבשים. מתקלחים בזריזות במים פושרים - להמעיט בפעמים שהמקופ חשוף למים חמים ומשוחרר.

בדרך כלל, זה לוקח שלוש יממות עד שעיקר החלב נגמר והשד מרוקן ולא קשה. בשלב הזה מפסיקים עם הכרוב.

הכרוב מחמם את המקום, דואג לתנועה החוצה של החלב, קלה מאוד ותמידית, כדי שלא יווצר גודש ובעקבותיו דלקת. וזו הסיבה שברגע שהשד מרגיש מרוקן, צריך להפסיק עם הכרוב.

בהצלחה ובקלות.

ככה קראתי פעם.. בהדרכה להנקה

כדאי להתעדכן לגבי זה

וזה ממש לא בוגר לענות ככה

בפרט שגם בבתי חולים אחיות אומרות לאמהות לא לשים מידי הרבה כרוב

אבל כנראה מדובר במי שרוצה להמשיך להניק אח"כ... 

הכרוב לא עושה שום נזק כל זמן שיש בו צורך.

כמו שכתבתי הוא מחמם את המקום ושומר על תנועה תמידית, זרם קל, החוצה של חלב בגלל היותו עשיר במינרל הגופרית.

התנועה הזעירה התמידית הזו היא קריטית במצבים של גודש בהנקה או במצבים של גודש בזמן גמילה משום שהיא מגינה מפני סתימה בצינוריות ודלקת הנגרמת כתוצאה מכך.

ברגע שהגודש מוקל, או שהתגברנו על הדלקת, הכרוב נעשה מיותר.

וגם אז, אם ממשיכים להשתמש בו, ה'נזק' היחיד שנגרם הוא זרם חלב החוצה מעט רב יותר (כי כבר אין גודש או סתימה) מה שעשוי להגביר את יצור החלב באופן מיותר. זה הכל.

ושוב אני מתנצלת.

מה שטוב לפותחת - אבל לא למי שמעוניינת רק להל על גודש ולהמשיך להניק

תקראי מה שכתבתי.

ולא צרך לקחת כל מה שאחיות בביה"ח אומרות כתורה מסיני.

תקראי כל מה שהסברתי.

אף אחד לא לוקח שום דבר כתורה מסיני

אבל צריך לדעת להזהר - לא לקחת אחריות על דברים שיכולים להזיק (ואם זה נראה שטויות, עדיין לא לקחת ריזיקה אם לא בטוחים ב100%) 

כמו שיש הרבה דברים טבעיים ששימוש מוגבר בהם יכול להזיק

לא לתת עצות שלא משאירות בידי מי שמניקה וסובלת מגודש ונטיה לדלקות מההנקה כלים לטיפול וריפוי.

זה שהכרוב עשיר בגופרית זו עובדה מדעית בדוקה.

זה שהוא מקל על גודש ומצבים של דלקת זו עובדה בדוקה וידועה, עובדה שגם הצוות הרפואי ממליץ על זה.

להגביל את השימוש בכרוב לשש שעות? על סמך מה? להפסיק את השימוש בו כשהגודש לא הסתיים ויש חשש לסתימה ודלקת זה אחראי?

תחשבי בעצמך בהיגיון.

ושהשואלת תבדוק את העניין עם אנשי מקצוע

מה שחשוב להעלות בפניה נקודה שצריך לברר אותה

לא אמרתי לה חד משמעית לא

ולמיטב ידיעתי זה אמור להיות 6 שעות ולאחר הפסקה ניתן שוב להניח למשך 6 שעות

זה מה ששמעתי אני

יכול להיות שזה לא נכון

אבל אם הייתי הפותחת - הייתי מבררת את זה מתוך אחריות לגופי ובריאותי

למיטב ידיעתי אפשר לאכול כרוב באופן חופשי ובלי הגבלה.

אם לאכול אפשר, ודאי שלהניח על העור אפשר.

את ההשפעה של הכרוב על גודש הסברתי גם מההגיון וגם מהנסיון הרב שלי בהנקות ממושכות.

אני לא חושבת שמישהו חקר את הנושא מבחינה מדעית. ולכן עד שאין לך מקור שמצביע על המקור להנחיה שמגבילה את השימוש בכרוב לשש שעות (אם קיימת הנחיה כזו), מוטב שלא להרתיע נשים להשתמש באפשרות הפשוטה והזמינה לרפא את עצמן.

פה ושם ברשת - זמן ממושך עם כרוב מייבש את החלב לגמרי

זה מיועד לכאלה שרוצות להתפטר מההנקה בלי כאבים

מי שיש לה גודש ורוצה להקל אבל להמשיך להניק - צריכה להזהר לא לשים יותר מידי

(עוד נתקלתי בשעה וחצי עד שעתיים וחצי גם כן, לידיעתך)

אלא, שכשלא ידעתי למה לא לשים לזמן ממושך, הזהרתי את הפותחת

כיון שיכול להיות הרבה סיבות למה לא

ואם ח"ו מדובר באיזושהי פגיעה בכלי הדם באיזור? 

צריך להזהר מלקחת אחריות ! (קחי בחשבון שזה לא כזה מופרך... הרי הפעולה שהכרוב עושה על החלב יכולה להעשות על עוד דברים, הוא לא "מסנן" רק את החלב!!) 

משהו שאולי לא ממש קשור - אבל קרוב:

חברה סיפרה לי, שסבא שלה אמר לה לשים קליפת תפוח אדמה על גוש שומן שהיה לה ביד כדי להמיס אותו

היא שמה באמת לכמה שעות כל פעם ועבר לה

הסבא הזהיר אותה לא לשים מידי הרבה, כי כשהוא היה בצבא היו חבר'ה שרצו שחרור לתקופה, שמו על היד או הרגל קליפות תפו"א לזמן ממושך (יומיים - שלושה) 

ואח"כ מכה קטנה על היד/הרגל ונהיה שבר.. כי האזור נחלש מאד 

הבנתי שלכרוב יש אותו אפקט (מי שאין לה כרוב, יכולה לשים תפו"א גם כן) 

וזה שהוא עושה פעולה מסוימת, לא בהכרח שלא קורה שם עוד משהו.. 
ואחריות אני מעדיפה לקחת לצד הבטוח

אותי לא שיכנעת.

ותפוח אדמה באמת מתנהג אחרת מכרוב.

תפוח אדמה סופח נוזלים. כרוב לא. אם תתבונני בעלים של הכרוב שעטפו את השד במשך מספר שעות תראי שהם יבשים ומצומקים.

מה שהפותחת צריכה לדעת יידעתי אותה

גם תפו"א נהים יבשים אחרי שמים אותם כמה שעות (מנסיון אישי) 

ומאיפה? משאירה לך לחפש לבד כשיהיה לך צורך בזה

בנתיים מה שאת כותבת זה מנסיון אישי שלך עצמך.. 

חשוב שמי שצריכה לדעת תדע לשאול בעצת מומחה בעניין

לא ממי שההגיון אומר לו כך ולא אחרת.. 

כי אני שמעתי את זה בזמנו בביה"ח - או אחות או יועצת הנקה

זו היתה אשת מקצוע בוודאות

וגם אם זו אזהרת שווא - עדיף להזהר מאשר להצטער אח"כ

אזהרת השווא היא האזהרה שלך. והיא עלולה לעלות ביוקר לנשים מניקות.

הנחת כרוב למשך יותר מ6 שעות והחלב התייבש בפעם אחת?

או שנעזרת בכרוב להקלה על הגודש?

לדברייך? למה רק השניה צריכה להביא כדי להוכיח?

אגב העלים לא נהיים יבשים, הם נהיים רטובים

לא ספרתי זמן ואני לא זוכרת גם. הפסקתי להניק בפתאומיות בגלל איזה סיבה בריאותית אצל התינוק ולא לקחתי שום דבר מלבד לשים מלא כרוב. ורק זה, ייבש לחלוטין.

גם אני לא עשיתי כלום מלבד לעטוף בכרוב ולא להמשיך להניק.

לא הכרוב ייבש. כשמפסיקים להניק, ייצור החלב נפסק.

זה לא מדד הזמן אלא מדד הפעולות הנוספות. לא שאבתי, לא הוצאתי חלב ולא כלום. רק הנחתי את הכרוב והחלפתי מידי פעם כי הוא הגעיל אותי..אז זה לא היה שכמות החלב הפסיקה לאיטה בכל יום קצת. אלא שהכרוב ייבש

גם אם לא היית שמה כרוב החלב היה מתייבש.

הפסקת להניק? , לא שאבת, לא הוצאת? מעולה. ככה החלב מתייבש.

שמת כרוב? הגנת על עצמך מפני דלקת.

זה מאוד פשוט.

אם היית מספרת שהחלב התייבש בבת אחת אחרי שבע שעות של שימוש בכרוב, הייתי יכולה להבין את מי שמזהיר מפני שימוש ממושך בכרוב.

שאיבות = ייצור מוגבר של חלב, וכן על זה הדרך.

זה עובד ככה בדיוק גם הפוך.

את זה לא אני אומרת. את יכולה לשאול כל יועצת הנקה. האמצעי המשמעותי ביותר להפסקת הנקה הוא הפסקת הנקה.

הכרוב לא יכול להפסיק את ייצור החלב.

אם, לצורך הענין, היית ממשיכה להניק תוך כדי שימוש בכרוב, החלב לא היה מתייבש.

ואני השארתי המון פעמים לילה ויותר כרוב עלי, מעולם לא נצפתה מצוקת חלב היסטרית בבוקר שלמחרת. להיפך, הגודש הסתיים והחלב טיפטף בחופשיות החוצה.

החלב נגמר? בלי כרוב? .

המשוואה שהבאתי היא עובדה מדעית.

אם רוצים להוכיח ההיפך צריך להביא מקורות (חבל לחפש, זה סותר הנחת יסוד פשוטה שנחקרה מדעית), או אם רוצים להוכיח שהכרוב גורם איכשהו להפסקת ייצור החלב, צריך להביא לזה מקור.

שכרוב מייבש חלב, התועלת בשימוש בו עולה על אזהרות שאולי הן אזהרות שווא.

לפעמים השימוש בכרוב הוא קריטי.

הרבה פעמים הוא יכול למנוע סיבוכים ומצבים יחייבו התערבות רפואית, מה שלא שמענו מעולם במקרים הפוכים של שימוש בכרוב.

אם השתמשת בעלים כפי שהם - שלמים, הם לא נהיים רטובים. הם קמלים ומצהיבים.

וזה לא מעודף נוזלים. זה מהחום של הגוף.

ראיתי בכמה אתרים שמציעים לרסק או לעבור במערוך על העלים לפני שעוטפים בהם את השד. במקרה כזה אין להתפלא אם העלים רטובים...

הזהירו מפני שימוש מרובה בכרוב.. וזה לחלוטין שונה ממה שאת אומרת.

וזה לא סותר את העובדה שנחרצות באנונימי זה דבר מציק

תאמיני לי שאם הייתי מזדהה זה היה עוד יותר מציק.

שהשימוש בכרוב קריטי במיוחד למי שמעוניינת להתגבר על הגודש ולהמשיך להניק.

לא צריך להאריך בתיאור הקושי שבהנקה שמסתבכת. 

התעקשות לא מובנת בכלל 

אני הנקתי 3 ילדים ב"ה, מעולם לא שמתי כרוב באופן אישי!! ומצאתי דרכים להתגבר על גודש בלעדיו (כן , כן, יש דבר כזה ) 

לעומת זאת, כשראיתי מישהי בבית חולים ששמה כרוב לצורך הפסקת הנקה (היא אפילו לא התחילה..לא הניקה גם לא פעם אחת וסבלה המון מגודש, כך שהמשוואה האוטומטית - הנקה=ייצור לא מאד נכונה וודאי לא אבסולוטית) 

היא סבלה מאד מגודש והיו לה כאבים עזים והיא שמה כרוב כדי להקל... 

ומה שאת מדברת על סיבוכים רפואיים - נתקלת פעם? את יודעת בכמה נשים עם גודש אני ניתקלתי והרבה התיעצו איתי וגם אלו שלא שמו כרוב התגברו מצוין כי בדיוקלא היה להן כרוב??

איך שאת מתארת נשמע כאילו זו ה תרופה, כל שאר הדברים האחרים לא עוזרים וחבל על הזמן... ואם היא לא תשים 24/7 זה לא יעבור לה וחלילה תצפה לסיכון של סיבוך רפואי... 

הרבה דברים הרבה אנשים לא שמעו, לכן אם מישהי זוכרת משהו והיא מיידעת זו לא אזהרת שווא, זה גילוי אחריות

ישר להגיד אזהרת שוא זה חוסר אחריות

יכול להיות שלך יש מלא... יש כאלו שאין להן כ"כ הרבה. ולהן זה יכול ליצור אח"כ קושי מתסכל

מי שנוטה לדלקות ואבצסטים, לחום גבוה ואף להסתכנות בניתוח יודעת על מה אני מדברת.

לא יודעת מי מתייעצת איתך, אבל אם את לא מודעת לכלל האפשרויות והסיכונים, הייעוץ שלך לא מספיק אחראי.

לא כל אחת נוטה לכך ב"ה.

הדברים שלי מכוונים למי שנוטה להסתבך. את יכולה לעבור כאן על שירשורים קודמים בפורום ולהתרשם מגודל התסבוכת לפעמים.

בכל מקרה, לומר שהכרוב מייבש ולא הפסקת ההנקה עצמה זו בורות שמתעלמת מהעיקרון הבסיסי של ההנקה : הנקה = ייצור של החלב, וההיפך.

הדוגמא שהבאת על מישהי שעדיין לא התחילה הניק וסבלה מאוד מגודש היא לא רלוונטית. א. היא ייחודית להצפה ההורמונלית אחרי לידה, ב. גם אני כתבתי שמי שלא מעוניינת הניק, א תשים כרוב בכלל, רק תקשור במהודק. כמו שממליצים בבתי החולים. את יכולה לעבור על ההודעות שלי ולמצוא את זה. 

אישית גם לי היתה דלקת מלווה בחום גבוה מאד (ואני לא נוטה אף פעם לפתח חום גבוה, גם כשיש לי חום)

ולקחתי אנטיביוטיקה - תתפלאי, לא השתמשתי בכרוב. הנקתי בעיקר מהצד הכואב וזה עזר לי.

כשיש משהו - מטפלים

ברור שהפסקת ההנקה עצמה גורמת ומאותתת לגוף להפסיק לייצר חלב,

אבל את הגודש ואת החלב הקיים מייבשים הרבה פעמים בעזרת כרוב לזמן ממושך

ברור שהוא לא יתייבש לגמרי, וחלב יכול להשאר גם הרבה יותר מחצי שנה בשד

אבל בכמות מועטה מאד מאד (אם כי מורגשת) 

נראה לי אין מה להוסיף בעניין שגם ככה לא רלוונטי פה לפותחת

כיון שהיא מעוניינת להפסיק סופית

הדברים שלי מכוונים כלפי מי שמעדיפה לטפל בעצמה בעמצעים טבעיים ולא להידרש לאנטיביוטיקה.

שאלה פשוטה - מישהי השתמשה בכרוב ל24 שעות, המשיכה להניק ובכל זאת נגמר לה החלב? התשובה היא לא. החלב אפילו לא מתמעט.

את הגודש לא מייבשים בערת כרוב לזמן ממושך, זו אגדה שאין לה רגליים.

עד שלא תביאי איש מקצוע שמוכיח שכן, זו אגדה שאין לה בסיס.

אגב, גלשתי באתרים כפי שהצעת, אם תסתכלי באתר של טיפת חלב ברשת, כתוב שם במפורש -

"עלי כרוב לא הוכחו מדעית כמייבשי חלב , אך נשים רבות מעידות שבעקבות השימוש בעלים חלה הקלה. משתמשים בעלים קרים מהמקרר או המקפיא וזה עוזר להפחתת הנפיחות, יש לשטוף עלה או שניים ולהניח אותם על השד ( לא לכסות את הפטמה ) ולהסיר אותם כאשר מרגישים הקלה או שהעלים הופכים סמרטוטים".

וכתוב שם משהו נוסף שרלוונטי לסעיף שעסקנו בו קודם - ייבוש הנקה מיד אחרי לידה : 

"לחלב לוקח זמן מה עד שהוא מתיבש באופן סופי.

אם התינוק בן שנה בערך,כדורים לא יהיו אפקטיבים בשלב זה כי הם מבוססים על הורמונים והחלב בשלב זה לא נוצר כתוצאה מפעילות הורמונלית".

לא כאב לי בגלל גודש.. (היה לי, אבל לא כאב כמעט) 

מה לעשות, לכרוב אין תקציב למחקר מקצועי בנושא

וזה שהחלב לא מתמעט - אולי היה אצלך

אל תשליכי מזה לאף אחת אחרת, בפרט שיש מי שמעידה שייבשה בדרך זו חלב (ולהפסיק להניק 3 ימים לא ממעט כל כך דרסטית. מנסיון שלי מאיך שהפסקתי את ההנקה, יכולתי לא להניק יומיים ואז להניק ושוב הפסקה של יומיים.. ממש לא מיעט לי עד כדי כך את החלב..

גם לא לכל אחת יש הכמויות שאת מתארת למעלה בשרשור

והשאלה שאת שואלת היא מופרכת - אם היא המשיכה להניק היא עודדה ייצור חלב, ברור שלא ייגמר לה

הנכון לשאול אם חשה במיעוט חלב או לחילופין - התינוק המשיך להיות רעב אחרי הנקה? 

סביר להניח שכך תקבי תשובה מדויקת יותר

אלא שלא נראה שאת מחפשת תשובה מדויקת יותר

שימי לב לניסוח הלא החלטי לגבי שימוש ממושך בכרוב.

מתוך האתר של האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות.

עלי כרוב, צמחי מרפא, לציטין
ד"ר ג'ק ניומן

העלון הבא מתאר את השימוש בכמה טיפולים לאמהות מיניקות הסובלות מבעיות שונות.

עלי כרוב לטיפול בגודש
גודש חמור ביום השלישי או הרביעי בערך אחרי לידת התינוק  ניתן בדרך כלל למניעה, על-ידי חיבור נכון של התינוק אל השד והבטחת יניקה טובה מההתחלה. (ראו עלון  "הנקה – להתחיל נכון" , ועלון  "חשיבות מגע עור בעור" , וכן "פרוטוקול להגדלת צריכת החלב של התינוק" . ראו גם את קטעי חשיבות המגע בווידאו באתר על השימוש בפרוטוקול). אם נוצר אצלך גודש, אנא הביני כי הגודש נעלם בתוך יום או יומיים גם ללא כל טיפול. המשיכי להיניק את התינוק, ודאי שהוא מתחבר היטב ויונק היטב. אבל אם הגעת לגודש הגורם לך אי נוחות חמורה, או אם התינוק אינו מסוגל לקחת את השד לפיו, עלי כרוב כנראה עוזרים בהפחתת הגודש מהר יותר מאשר תחבושות קרח או טיפולים אחרים. אם אינך יכולה להביא את התינוק להתחברות טובה, התחילי להשתמש בעלי כרוב, התחילי לשאוב חלב ותני לתינוק את החלב השאוב בכפית, ספל, בהאכלה באצבע או בטפטפת לעיניים, והשיגי עזרה במהירות.

1. השתמשי בכרוב ירוק.

2. אם העלים אינם מתאימים לצורת השד שלך, מעכי את עלי הכרוב בעזרת מערוך.

3. עטפי את השד בעלי כרוב והשאירי למשך כעשרים דקות. פעמיים ביום יספיקו. מקובל להשתמש בטיפול עלי כרוב פעמיים או שלוש ולעתים אף פחות. יש הממליצים להשתמש בעלי הכרוב אחרי כל הנקה ולהשאיר אותם על השד עד שהם נובלים. יש החוששים ששימוש כה תכוף עלול להפחית את אספקת החלב.

4. הפסיקי את השימוש ברגע שהגודש מתחיל לרדת והתחושה שלך נוחה יותר.

5. את יכולה לקחת כדורי אצטמינופן, עם או בלי תוספת קודאין, איבופרופן או כל תרופה אחרת להקלת כאבים. כמו כל התרופות כמעט, אין שום סיבה להפסיק להיניק כשלוקחים משככי כאבים.

6. גם תחבושות קרח יכולות לעזור.

7. אם את אחת מאותן נשים שמפתחות גוש גדול בבית השחי שלושה או ארבעה ימים אחרי הלידה, תוכלי להשתמש בעלי כרוב גם באזור זה.

הבנתי ממי ששלחה לי את המקור שדר. ג'ק ניומן הוא רופא שמחזיקים ממנו במה שקשור להנקה.

בביה"ח מי שמעוניינת לייבש את החלב מלכתחילה ולוותר על ההנקה, מוטב באמת שתהדק מאוד את המקום ולא תשתמש בכרוב בכלל. כיוון שעדיין לא גרמה לייצור חלב על ידי הנקה.

שאיבה מעודדת יצור חלב ורק תגביר את הגודש

עדיף שתקלי בדרכים אחרות

מפסיקה להניק לגמרי לאחר שכמעט ולא הנקתי אז אין לי גודש בכלל..

אבל חוששת כי מישהי סיפרה לי שבגלל שחברה שלה לא רוקנה לגמרי לגמרי את השדיים היא קיבלה את המחלה שלא נדע..

איך מרוקנים לגמרי? הרי אם מוציאים אז הביקוש ממשיך..?

יכול להיות שאצל החברה התפתח זיהום מסוכן. ועדיין זה לא מה שבאופן ישיר גורם למחלה חלילה.

רק במקרים נדירים ריבוי זיהומים יכול להיות מהגורמים להתפרצות המחלה. וגם זה רק אם יש נטיה גנטית לכך.

לכן חשוב כל כך לגמול בצורה מסודרת עם מענה לגודש (כרוב כרוב כרוב ) כדי לא להגיע למקומות של סתימה בצינוריות החלב ודלקת.

אבל ודאי שלא כל דלקת וזיהום גורמות למחלה האיומה.

בכל מקרה לשאלתך - אם אין לך גודש בכלל, לא יהיה לך קושי בהפסקת ההנקה.

לשאוב כדי לרוקן את השדיים זה לא מה שצריך, ובמצב כמו שלך זה לחלוטין מיותר.

כמו שאת כותבת, אם מוציאים, ייצור החלב מתגבר.

מדיבור עם יועצות הנקה למינהן ואחות במרפאה. ה לשים את הכרוב יותר משש שעות. כנראה זה עצה 

למי שסובלת מגודש אבל לא רוצה להפסיק להניק ממש..

משיטוים באינטרנט מצאתי אין ספור עצות מוזרות יותר ופחות..

מצרפת פה עצות איך להפסיק להניק.. נראה לי מקצועי ואמין... מאתר ליגת לה לצ'ה ישראל

בהצלחה לכולן! ושלא נסבול הרבה...

בשלב הראשון חשוב לנקוט טיפול שגרתי לגודש:
חשוב מאוד להוציא את החלב מהשד לעתים קרובות, עד השלב שהשד אינו כואב יותר, כי החלב מצטבר בשד, חוסם את צינוריות החלב ויוצר בצקת. משך התהליך אישי ומשתנה מאם לאם, אך בממוצע יארך ימים בודדים. מהרגע שאין כאבים, אודם או גודש בשד, אפשר להתחיל בשלב השני: בתהליך ייבוש החלב.

בנסיבות מסוימות, יש אפשרות להיעזר בתינוק למטרה זו, ולהחזירו באופן זמני בלבד להנקה, לצורך תהליך גמילה הדרגתי. אפשר גם להוציא את החלב בשאיבה או בסחיטה ידנית. כלל האצבע הוא להוציא כמה שיותר חלב מהשד עד החזרה לאיזון, הן מבחינת מספר הפעמים ביממה, והן מבחינת משך ההנקה/השאיבה.

אם את סובלת מכאבים, אפשר להיעזר במשככי כאבים. אפשר גם לשתות כמויות גדולות של חליטה עם עלי נענע או מרווה. יש שמדווחות שעלי כרוב על השד הקלו עליהן. אסור לקשור את השדיים! הקשירה עלולה לגרום לסתימה, דלקת ואבצס (מורסה).
 
בשלב השני, נתחיל בתהליך ייבוש החלב:
בתהליך הגמילה הגוף מאט את קצב ייצור החלב. שכן, הגוף משנה את כמות ייצור החלב בהתאם למידת ריקונו של השד: ככל שהשד מלא יותר, כך נייצר פחות חלב, ולהיפך. לשם כך מספיק שהשד יהיה מלא אך לא גדוש. שימי לב לא להגיע למצב של גודש, כדי להמנע מדלקת. ההבדל בין מלאות לגודש הוא בדרך כלל בכך שבגודש יהיו איזורים קשים בשד, ו/או אודם, ו/או כאבים בשד.

העיקרון הוא להוציא חלב להקלה, אך לא לרוקן את השד. זה אחד ההבדלים בין השלב הראשון לשלב השני. למטרה זו, נוציא חלב רק לפי הצורך, להקלה, ונרד בהדרגה בכמות ובתדירות של הוצאת החלב. כך, נאותת לגוף לייצר פחות ופחות חלב. חשוב מאוד להקשיב לגופך, כי ההבדלים בין האמהות גדולים מאוד. יש אמהות שתהליך זה מהיר אצלן, ולעומתן אמהות הזקוקות להדרגתיות רבה יותר.

באופן טבעי ותקין ונורמלי, אחרי שמפסיקים להניק נשאר עוד מעט חלב בשד למשך כמה חודשים (ויש נשים שבזכות זה חזרו להניק כשגילו שהפסקת ההנקה בעייתית לפעוט מאיזו שהיא סיבה).

כל עוד אין כאבים וגודש, לא צריך לעשות שום דבר בעניין. באיזה שהוא שלב זה ייפסק.

הקשר בין הנקה לסרטן השד הוא אחר - ההנקה עצמה מפחיתה את הסיכון לקבל סרטן. לא מאפסת, אבל מפחיתה. כל שנת הנקה מורידה בכמה אחוזים, וזה מצטבר מילד לילד. כשמפסיקים הנקה בשלב מוקדם מפסידים את ההגנה הנוספת הזאת, אבל זה לא קשור לשאלה אם מרוקנים היטב או לא. גם ככה, כמו שאמרת, אין איך לרוקן ולא צריך לדאוג לזה בכלל.

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

לק"י

הבן שלי בגיל הזה בערך ודוקא אוכל מעוך, וגם מוצץ ונוגס באוכל חתוך לרצועות.

אבל מבחינת אוכל, חי בעיקר על הנקה בבית ומטרנה אצל המטפלת. ובערך פעם- פעמיים ביום אוכל מוצקים, ולא בכמות ענקית.

חתיכות בגודל אצבע שהוא ימצוץ או ינגוס ולאט לאט ילמד מה הגודל המתאים לו.

אפשר אצבעות טוסט עם ממרח

אצבעות בטטה

ואז זה רך ומתפרק לו בפה

לק"י

אני נותנת לבן שלי רצועות של ה"קשה" לכרסם.

אבל זה בגדר התנסות ותעסוקה.

לאכול לחם ממש זה ביסים קטנים עם משהו.

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש