שואבת בקטנה רק שממש מלאה. כרוב מידי פעם.
מרגישה שכואב אבל לא גדוש...
יש טיפים??? אשמח...
שואבת בקטנה רק שממש מלאה. כרוב מידי פעם.
מרגישה שכואב אבל לא גדוש...
יש טיפים??? אשמח...
כך עשיתי, ודי עזר לי (שונאת להרגיש מלאה - הגודש כואב מאוד ואולי עלול לגרום לדלקת, לפחות כך היה אצלי, ולכן הבנתי שאין ברירה אלא לשאוב תחילה קצת יותר, עד תחושת הקלה, ואחר כך קצת פחות, ואז פחות וכו'. אחרי כשבוע הסתדר).
מה עוזר להרגיע??
לבדוק שלא מתפתחת דלקת (כאב, חום).
תרגישי טוב!
מקווה שמישהי כאן בפורום מכירה עוד פטנטים יעילים...
אם יש כאב מטריד בנקודה מסויימת - לעסות עם קרם ולהניח על הנקודה צמר גפן או בגד כותנה ספוג באלכוהול או משקה אלכוהולי כלשהו.
לפעמים עדיף לגמור עם זה בפעם אחת על פני סבל מתמשך.
איך עושים: עוטפים שניים שלושה עלים של כרוב את שני הצדדים, סוגרים על זה את החזיה במהודק. מחליפים את העלים כשהם מתייבשים. מתקלחים בזריזות במים פושרים - להמעיט בפעמים שהמקופ חשוף למים חמים ומשוחרר.
בדרך כלל, זה לוקח שלוש יממות עד שעיקר החלב נגמר והשד מרוקן ולא קשה. בשלב הזה מפסיקים עם הכרוב.
הכרוב מחמם את המקום, דואג לתנועה החוצה של החלב, קלה מאוד ותמידית, כדי שלא יווצר גודש ובעקבותיו דלקת. וזו הסיבה שברגע שהשד מרגיש מרוקן, צריך להפסיק עם הכרוב.
בהצלחה ובקלות.
ככה קראתי פעם.. בהדרכה להנקה
כדאי להתעדכן לגבי זה
וזה ממש לא בוגר לענות ככה
בפרט שגם בבתי חולים אחיות אומרות לאמהות לא לשים מידי הרבה כרוב
אבל כנראה מדובר במי שרוצה להמשיך להניק אח"כ...
הכרוב לא עושה שום נזק כל זמן שיש בו צורך.
כמו שכתבתי הוא מחמם את המקום ושומר על תנועה תמידית, זרם קל, החוצה של חלב בגלל היותו עשיר במינרל הגופרית.
התנועה הזעירה התמידית הזו היא קריטית במצבים של גודש בהנקה או במצבים של גודש בזמן גמילה משום שהיא מגינה מפני סתימה בצינוריות ודלקת הנגרמת כתוצאה מכך.
ברגע שהגודש מוקל, או שהתגברנו על הדלקת, הכרוב נעשה מיותר.
וגם אז, אם ממשיכים להשתמש בו, ה'נזק' היחיד שנגרם הוא זרם חלב החוצה מעט רב יותר (כי כבר אין גודש או סתימה) מה שעשוי להגביר את יצור החלב באופן מיותר. זה הכל.
ושוב אני מתנצלת.
מה שטוב לפותחת - אבל לא למי שמעוניינת רק להל על גודש ולהמשיך להניק
אף אחד לא לוקח שום דבר כתורה מסיני
אבל צריך לדעת להזהר - לא לקחת אחריות על דברים שיכולים להזיק (ואם זה נראה שטויות, עדיין לא לקחת ריזיקה אם לא בטוחים ב100%)
כמו שיש הרבה דברים טבעיים ששימוש מוגבר בהם יכול להזיק
לא לתת עצות שלא משאירות בידי מי שמניקה וסובלת מגודש ונטיה לדלקות מההנקה כלים לטיפול וריפוי.
זה שהכרוב עשיר בגופרית זו עובדה מדעית בדוקה.
זה שהוא מקל על גודש ומצבים של דלקת זו עובדה בדוקה וידועה, עובדה שגם הצוות הרפואי ממליץ על זה.
להגביל את השימוש בכרוב לשש שעות? על סמך מה? להפסיק את השימוש בו כשהגודש לא הסתיים ויש חשש לסתימה ודלקת זה אחראי?
תחשבי בעצמך בהיגיון.
ושהשואלת תבדוק את העניין עם אנשי מקצוע
מה שחשוב להעלות בפניה נקודה שצריך לברר אותה
לא אמרתי לה חד משמעית לא
ולמיטב ידיעתי זה אמור להיות 6 שעות ולאחר הפסקה ניתן שוב להניח למשך 6 שעות
זה מה ששמעתי אני
יכול להיות שזה לא נכון
אבל אם הייתי הפותחת - הייתי מבררת את זה מתוך אחריות לגופי ובריאותי
למיטב ידיעתי אפשר לאכול כרוב באופן חופשי ובלי הגבלה.
אם לאכול אפשר, ודאי שלהניח על העור אפשר.
את ההשפעה של הכרוב על גודש הסברתי גם מההגיון וגם מהנסיון הרב שלי בהנקות ממושכות.
אני לא חושבת שמישהו חקר את הנושא מבחינה מדעית. ולכן עד שאין לך מקור שמצביע על המקור להנחיה שמגבילה את השימוש בכרוב לשש שעות (אם קיימת הנחיה כזו), מוטב שלא להרתיע נשים להשתמש באפשרות הפשוטה והזמינה לרפא את עצמן.
פה ושם ברשת - זמן ממושך עם כרוב מייבש את החלב לגמרי
זה מיועד לכאלה שרוצות להתפטר מההנקה בלי כאבים
מי שיש לה גודש ורוצה להקל אבל להמשיך להניק - צריכה להזהר לא לשים יותר מידי
(עוד נתקלתי בשעה וחצי עד שעתיים וחצי גם כן, לידיעתך)
אלא, שכשלא ידעתי למה לא לשים לזמן ממושך, הזהרתי את הפותחת
כיון שיכול להיות הרבה סיבות למה לא
ואם ח"ו מדובר באיזושהי פגיעה בכלי הדם באיזור?
צריך להזהר מלקחת אחריות ! (קחי בחשבון שזה לא כזה מופרך... הרי הפעולה שהכרוב עושה על החלב יכולה להעשות על עוד דברים, הוא לא "מסנן" רק את החלב!!)
משהו שאולי לא ממש קשור - אבל קרוב:
חברה סיפרה לי, שסבא שלה אמר לה לשים קליפת תפוח אדמה על גוש שומן שהיה לה ביד כדי להמיס אותו
היא שמה באמת לכמה שעות כל פעם ועבר לה
הסבא הזהיר אותה לא לשים מידי הרבה, כי כשהוא היה בצבא היו חבר'ה שרצו שחרור לתקופה, שמו על היד או הרגל קליפות תפו"א לזמן ממושך (יומיים - שלושה)
ואח"כ מכה קטנה על היד/הרגל ונהיה שבר.. כי האזור נחלש מאד
הבנתי שלכרוב יש אותו אפקט (מי שאין לה כרוב, יכולה לשים תפו"א גם כן)
וזה שהוא עושה פעולה מסוימת, לא בהכרח שלא קורה שם עוד משהו..
ואחריות אני מעדיפה לקחת לצד הבטוח
מה שהפותחת צריכה לדעת יידעתי אותה
גם תפו"א נהים יבשים אחרי שמים אותם כמה שעות (מנסיון אישי)
ומאיפה? משאירה לך לחפש לבד כשיהיה לך צורך בזה
בנתיים מה שאת כותבת זה מנסיון אישי שלך עצמך..
חשוב שמי שצריכה לדעת תדע לשאול בעצת מומחה בעניין
לא ממי שההגיון אומר לו כך ולא אחרת..
כי אני שמעתי את זה בזמנו בביה"ח - או אחות או יועצת הנקה
זו היתה אשת מקצוע בוודאות
וגם אם זו אזהרת שווא - עדיף להזהר מאשר להצטער אח"כ
לדברייך? למה רק השניה צריכה להביא כדי להוכיח?
אגב העלים לא נהיים יבשים, הם נהיים רטובים
נשואים פלוסלא ספרתי זמן ואני לא זוכרת גם. הפסקתי להניק בפתאומיות בגלל איזה סיבה בריאותית אצל התינוק ולא לקחתי שום דבר מלבד לשים מלא כרוב. ורק זה, ייבש לחלוטין.
זה לא מדד הזמן אלא מדד הפעולות הנוספות. לא שאבתי, לא הוצאתי חלב ולא כלום. רק הנחתי את הכרוב והחלפתי מידי פעם כי הוא הגעיל אותי..אז זה לא היה שכמות החלב הפסיקה לאיטה בכל יום קצת. אלא שהכרוב ייבש
שאיבות = ייצור מוגבר של חלב, וכן על זה הדרך.
זה עובד ככה בדיוק גם הפוך.
את זה לא אני אומרת. את יכולה לשאול כל יועצת הנקה. האמצעי המשמעותי ביותר להפסקת הנקה הוא הפסקת הנקה.
הכרוב לא יכול להפסיק את ייצור החלב.
אם, לצורך הענין, היית ממשיכה להניק תוך כדי שימוש בכרוב, החלב לא היה מתייבש.
ואני השארתי המון פעמים לילה ויותר כרוב עלי, מעולם לא נצפתה מצוקת חלב היסטרית בבוקר שלמחרת. להיפך, הגודש הסתיים והחלב טיפטף בחופשיות החוצה.
שכרוב מייבש חלב, התועלת בשימוש בו עולה על אזהרות שאולי הן אזהרות שווא.
לפעמים השימוש בכרוב הוא קריטי.
הרבה פעמים הוא יכול למנוע סיבוכים ומצבים יחייבו התערבות רפואית, מה שלא שמענו מעולם במקרים הפוכים של שימוש בכרוב.
אם השתמשת בעלים כפי שהם - שלמים, הם לא נהיים רטובים. הם קמלים ומצהיבים.
הזהירו מפני שימוש מרובה בכרוב.. וזה לחלוטין שונה ממה שאת אומרת.
וזה לא סותר את העובדה שנחרצות באנונימי זה דבר מציק
התעקשות לא מובנת בכלל
אני הנקתי 3 ילדים ב"ה, מעולם לא שמתי כרוב באופן אישי!! ומצאתי דרכים להתגבר על גודש בלעדיו (כן , כן, יש דבר כזה )
לעומת זאת, כשראיתי מישהי בבית חולים ששמה כרוב לצורך הפסקת הנקה (היא אפילו לא התחילה..לא הניקה גם לא פעם אחת וסבלה המון מגודש, כך שהמשוואה האוטומטית - הנקה=ייצור לא מאד נכונה וודאי לא אבסולוטית)
היא סבלה מאד מגודש והיו לה כאבים עזים והיא שמה כרוב כדי להקל...
ומה שאת מדברת על סיבוכים רפואיים - נתקלת פעם? את יודעת בכמה נשים עם גודש אני ניתקלתי והרבה התיעצו איתי וגם אלו שלא שמו כרוב התגברו מצוין כי בדיוקלא היה להן כרוב??
איך שאת מתארת נשמע כאילו זו ה תרופה, כל שאר הדברים האחרים לא עוזרים וחבל על הזמן... ואם היא לא תשים 24/7 זה לא יעבור לה וחלילה תצפה לסיכון של סיבוך רפואי...
הרבה דברים הרבה אנשים לא שמעו, לכן אם מישהי זוכרת משהו והיא מיידעת זו לא אזהרת שווא, זה גילוי אחריות
ישר להגיד אזהרת שוא זה חוסר אחריות
יכול להיות שלך יש מלא... יש כאלו שאין להן כ"כ הרבה. ולהן זה יכול ליצור אח"כ קושי מתסכל
מי שנוטה לדלקות ואבצסטים, לחום גבוה ואף להסתכנות בניתוח יודעת על מה אני מדברת.
לא יודעת מי מתייעצת איתך, אבל אם את לא מודעת לכלל האפשרויות והסיכונים, הייעוץ שלך לא מספיק אחראי.
לא כל אחת נוטה לכך ב"ה.
הדברים שלי מכוונים למי שנוטה להסתבך. את יכולה לעבור כאן על שירשורים קודמים בפורום ולהתרשם מגודל התסבוכת לפעמים.
בכל מקרה, לומר שהכרוב מייבש ולא הפסקת ההנקה עצמה זו בורות שמתעלמת מהעיקרון הבסיסי של ההנקה : הנקה = ייצור של החלב, וההיפך.
הדוגמא שהבאת על מישהי שעדיין לא התחילה הניק וסבלה מאוד מגודש היא לא רלוונטית. א. היא ייחודית להצפה ההורמונלית אחרי לידה, ב. גם אני כתבתי שמי שלא מעוניינת הניק, א תשים כרוב בכלל, רק תקשור במהודק. כמו שממליצים בבתי החולים. את יכולה לעבור על ההודעות שלי ולמצוא את זה.
אישית גם לי היתה דלקת מלווה בחום גבוה מאד (ואני לא נוטה אף פעם לפתח חום גבוה, גם כשיש לי חום)
ולקחתי אנטיביוטיקה - תתפלאי, לא השתמשתי בכרוב. הנקתי בעיקר מהצד הכואב וזה עזר לי.
כשיש משהו - מטפלים
ברור שהפסקת ההנקה עצמה גורמת ומאותתת לגוף להפסיק לייצר חלב,
אבל את הגודש ואת החלב הקיים מייבשים הרבה פעמים בעזרת כרוב לזמן ממושך
ברור שהוא לא יתייבש לגמרי, וחלב יכול להשאר גם הרבה יותר מחצי שנה בשד
אבל בכמות מועטה מאד מאד (אם כי מורגשת)
נראה לי אין מה להוסיף בעניין שגם ככה לא רלוונטי פה לפותחת
כיון שהיא מעוניינת להפסיק סופית
הדברים שלי מכוונים כלפי מי שמעדיפה לטפל בעצמה בעמצעים טבעיים ולא להידרש לאנטיביוטיקה.
שאלה פשוטה - מישהי השתמשה בכרוב ל24 שעות, המשיכה להניק ובכל זאת נגמר לה החלב? התשובה היא לא. החלב אפילו לא מתמעט.
את הגודש לא מייבשים בערת כרוב לזמן ממושך, זו אגדה שאין לה רגליים.
עד שלא תביאי איש מקצוע שמוכיח שכן, זו אגדה שאין לה בסיס.
אגב, גלשתי באתרים כפי שהצעת, אם תסתכלי באתר של טיפת חלב ברשת, כתוב שם במפורש -
"עלי כרוב לא הוכחו מדעית כמייבשי חלב , אך נשים רבות מעידות שבעקבות השימוש בעלים חלה הקלה. משתמשים בעלים קרים מהמקרר או המקפיא וזה עוזר להפחתת הנפיחות, יש לשטוף עלה או שניים ולהניח אותם על השד ( לא לכסות את הפטמה ) ולהסיר אותם כאשר מרגישים הקלה או שהעלים הופכים סמרטוטים".
וכתוב שם משהו נוסף שרלוונטי לסעיף שעסקנו בו קודם - ייבוש הנקה מיד אחרי לידה :
"לחלב לוקח זמן מה עד שהוא מתיבש באופן סופי.
אם התינוק בן שנה בערך,כדורים לא יהיו אפקטיבים בשלב זה כי הם מבוססים על הורמונים והחלב בשלב זה לא נוצר כתוצאה מפעילות הורמונלית".
לא כאב לי בגלל גודש.. (היה לי, אבל לא כאב כמעט)
מה לעשות, לכרוב אין תקציב למחקר מקצועי בנושא
וזה שהחלב לא מתמעט - אולי היה אצלך
אל תשליכי מזה לאף אחת אחרת, בפרט שיש מי שמעידה שייבשה בדרך זו חלב (ולהפסיק להניק 3 ימים לא ממעט כל כך דרסטית. מנסיון שלי מאיך שהפסקתי את ההנקה, יכולתי לא להניק יומיים ואז להניק ושוב הפסקה של יומיים.. ממש לא מיעט לי עד כדי כך את החלב..
גם לא לכל אחת יש הכמויות שאת מתארת למעלה בשרשור
והשאלה שאת שואלת היא מופרכת - אם היא המשיכה להניק היא עודדה ייצור חלב, ברור שלא ייגמר לה
הנכון לשאול אם חשה במיעוט חלב או לחילופין - התינוק המשיך להיות רעב אחרי הנקה?
סביר להניח שכך תקבי תשובה מדויקת יותר
אלא שלא נראה שאת מחפשת תשובה מדויקת יותר
שימי לב לניסוח הלא החלטי לגבי שימוש ממושך בכרוב.
מתוך האתר של האיגוד הישראלי ליועצות הנקה מוסמכות.
עלי כרוב, צמחי מרפא, לציטין
ד"ר ג'ק ניומן
העלון הבא מתאר את השימוש בכמה טיפולים לאמהות מיניקות הסובלות מבעיות שונות.
עלי כרוב לטיפול בגודש
גודש חמור ביום השלישי או הרביעי בערך אחרי לידת התינוק ניתן בדרך כלל למניעה, על-ידי חיבור נכון של התינוק אל השד והבטחת יניקה טובה מההתחלה. (ראו עלון "הנקה – להתחיל נכון" , ועלון "חשיבות מגע עור בעור" , וכן "פרוטוקול להגדלת צריכת החלב של התינוק" . ראו גם את קטעי חשיבות המגע בווידאו באתר על השימוש בפרוטוקול). אם נוצר אצלך גודש, אנא הביני כי הגודש נעלם בתוך יום או יומיים גם ללא כל טיפול. המשיכי להיניק את התינוק, ודאי שהוא מתחבר היטב ויונק היטב. אבל אם הגעת לגודש הגורם לך אי נוחות חמורה, או אם התינוק אינו מסוגל לקחת את השד לפיו, עלי כרוב כנראה עוזרים בהפחתת הגודש מהר יותר מאשר תחבושות קרח או טיפולים אחרים. אם אינך יכולה להביא את התינוק להתחברות טובה, התחילי להשתמש בעלי כרוב, התחילי לשאוב חלב ותני לתינוק את החלב השאוב בכפית, ספל, בהאכלה באצבע או בטפטפת לעיניים, והשיגי עזרה במהירות.
השתמשי בכרוב ירוק.
אם העלים אינם מתאימים לצורת השד שלך, מעכי את עלי הכרוב בעזרת מערוך.
עטפי את השד בעלי כרוב והשאירי למשך כעשרים דקות. פעמיים ביום יספיקו. מקובל להשתמש בטיפול עלי כרוב פעמיים או שלוש ולעתים אף פחות. יש הממליצים להשתמש בעלי הכרוב אחרי כל הנקה ולהשאיר אותם על השד עד שהם נובלים. יש החוששים ששימוש כה תכוף עלול להפחית את אספקת החלב.
הפסיקי את השימוש ברגע שהגודש מתחיל לרדת והתחושה שלך נוחה יותר.
את יכולה לקחת כדורי אצטמינופן, עם או בלי תוספת קודאין, איבופרופן או כל תרופה אחרת להקלת כאבים. כמו כל התרופות כמעט, אין שום סיבה להפסיק להיניק כשלוקחים משככי כאבים.
גם תחבושות קרח יכולות לעזור.
אם את אחת מאותן נשים שמפתחות גוש גדול בבית השחי שלושה או ארבעה ימים אחרי הלידה, תוכלי להשתמש בעלי כרוב גם באזור זה.
הבנתי ממי ששלחה לי את המקור שדר. ג'ק ניומן הוא רופא שמחזיקים ממנו במה שקשור להנקה.
שאיבה מעודדת יצור חלב ורק תגביר את הגודש
עדיף שתקלי בדרכים אחרות
מפסיקה להניק לגמרי לאחר שכמעט ולא הנקתי אז אין לי גודש בכלל..
אבל חוששת כי מישהי סיפרה לי שבגלל שחברה שלה לא רוקנה לגמרי לגמרי את השדיים היא קיבלה את המחלה שלא נדע..
איך מרוקנים לגמרי? הרי אם מוציאים אז הביקוש ממשיך..?
יכול להיות שאצל החברה התפתח זיהום מסוכן. ועדיין זה לא מה שבאופן ישיר גורם למחלה חלילה.
רק במקרים נדירים ריבוי זיהומים יכול להיות מהגורמים להתפרצות המחלה. וגם זה רק אם יש נטיה גנטית לכך.
לכן חשוב כל כך לגמול בצורה מסודרת עם מענה לגודש (כרוב כרוב כרוב
) כדי לא להגיע למקומות של סתימה בצינוריות החלב ודלקת.
אבל ודאי שלא כל דלקת וזיהום גורמות למחלה האיומה.
בכל מקרה לשאלתך - אם אין לך גודש בכלל, לא יהיה לך קושי בהפסקת ההנקה.
לשאוב כדי לרוקן את השדיים זה לא מה שצריך, ובמצב כמו שלך זה לחלוטין מיותר.
כמו שאת כותבת, אם מוציאים, ייצור החלב מתגבר.
מדיבור עם יועצות הנקה למינהן ואחות במרפאה. ה לשים את הכרוב יותר משש שעות. כנראה זה עצה
למי שסובלת מגודש אבל לא רוצה להפסיק להניק ממש..
משיטוים באינטרנט מצאתי אין ספור עצות מוזרות יותר ופחות..
מצרפת פה עצות איך להפסיק להניק.. נראה לי מקצועי ואמין... מאתר ליגת לה לצ'ה ישראל
בהצלחה לכולן! ושלא נסבול הרבה...
בשלב הראשון חשוב לנקוט טיפול שגרתי לגודש:
חשוב מאוד להוציא את החלב מהשד לעתים קרובות, עד השלב שהשד אינו כואב יותר, כי החלב מצטבר בשד, חוסם את צינוריות החלב ויוצר בצקת. משך התהליך אישי ומשתנה מאם לאם, אך בממוצע יארך ימים בודדים. מהרגע שאין כאבים, אודם או גודש בשד, אפשר להתחיל בשלב השני: בתהליך ייבוש החלב.
בנסיבות מסוימות, יש אפשרות להיעזר בתינוק למטרה זו, ולהחזירו באופן זמני בלבד להנקה, לצורך תהליך גמילה הדרגתי. אפשר גם להוציא את החלב בשאיבה או בסחיטה ידנית. כלל האצבע הוא להוציא כמה שיותר חלב מהשד עד החזרה לאיזון, הן מבחינת מספר הפעמים ביממה, והן מבחינת משך ההנקה/השאיבה.
אם את סובלת מכאבים, אפשר להיעזר במשככי כאבים. אפשר גם לשתות כמויות גדולות של חליטה עם עלי נענע או מרווה. יש שמדווחות שעלי כרוב על השד הקלו עליהן. אסור לקשור את השדיים! הקשירה עלולה לגרום לסתימה, דלקת ואבצס (מורסה).
בשלב השני, נתחיל בתהליך ייבוש החלב:
בתהליך הגמילה הגוף מאט את קצב ייצור החלב. שכן, הגוף משנה את כמות ייצור החלב בהתאם למידת ריקונו של השד: ככל שהשד מלא יותר, כך נייצר פחות חלב, ולהיפך. לשם כך מספיק שהשד יהיה מלא אך לא גדוש. שימי לב לא להגיע למצב של גודש, כדי להמנע מדלקת. ההבדל בין מלאות לגודש הוא בדרך כלל בכך שבגודש יהיו איזורים קשים בשד, ו/או אודם, ו/או כאבים בשד.
העיקרון הוא להוציא חלב להקלה, אך לא לרוקן את השד. זה אחד ההבדלים בין השלב הראשון לשלב השני. למטרה זו, נוציא חלב רק לפי הצורך, להקלה, ונרד בהדרגה בכמות ובתדירות של הוצאת החלב. כך, נאותת לגוף לייצר פחות ופחות חלב. חשוב מאוד להקשיב לגופך, כי ההבדלים בין האמהות גדולים מאוד. יש אמהות שתהליך זה מהיר אצלן, ולעומתן אמהות הזקוקות להדרגתיות רבה יותר.
באופן טבעי ותקין ונורמלי, אחרי שמפסיקים להניק נשאר עוד מעט חלב בשד למשך כמה חודשים (ויש נשים שבזכות זה חזרו להניק כשגילו שהפסקת ההנקה בעייתית לפעוט מאיזו שהיא סיבה).
כל עוד אין כאבים וגודש, לא צריך לעשות שום דבר בעניין. באיזה שהוא שלב זה ייפסק.
הקשר בין הנקה לסרטן השד הוא אחר - ההנקה עצמה מפחיתה את הסיכון לקבל סרטן. לא מאפסת, אבל מפחיתה. כל שנת הנקה מורידה בכמה אחוזים, וזה מצטבר מילד לילד. כשמפסיקים הנקה בשלב מוקדם מפסידים את ההגנה הנוספת הזאת, אבל זה לא קשור לשאלה אם מרוקנים היטב או לא. גם ככה, כמו שאמרת, אין איך לרוקן ולא צריך לדאוג לזה בכלל.
עם הארוחת ערב כי לא נורא לא צריך לקום מוקדם...
אין אי אפשר לתכנן כלום פה.
מסחרר ומבלבל
כאילו מישהו משחק בנו
הוא בנה על חופש יותר ארוך
אני בקושי שמתי לב למלחמה הזו
בלי חדשות
אזעקה אחת בבוקר
כשחזרתי מהעבודה לרגע שמתי וויז והדרך היתה פנויה לגמרי
ואז נזכרתי
כן יש מלחמה
הכבישים פנויים
טוב שזה נגמר
כבר ברור שזה לא מועיל לכלום
זה מטריף אותי
אתמול בלילה
אין לימודים
היום בערב
מחר סבבי כרגיל מה סבבה ומה כרגיל.
יום ככה יום ככה
התנודות החדות האלה
הזיה
אז עכשיו כבר כולם אוהים אותנו ונוסעים לטייל בטהרן?
איף
כבר קרה שבבוקר החזירו פתאום ללימודים.
את כנראה לא היחידה שזה הטריד אותה😉
אבל בסוף אני כן שמחה שחוזרים
עם כמה שזה מבלבל
לא מתאים לי עכשיו מלחמה🙈
סוף סוף משהו חיובי יוצא מזה שלא חזרנו לשגרה משאגת הארי. רצף מילואים מקצת אחרי פורים.
אנחנו ממילא הפוכים, קצת ימינה קצת שמאלה לא משנה הרבה.
לא הרגשתי שום אפס, שום מאה, לא מבינה על מה אתן מדברות חח אנחנו בעננה מתמשכת של בלאגן.
כבר לא מתרגשים מכלום 😄
גם לא הייתי מתרגשת אם היו מקפיצים עכשיו לסבב נוסף.
מעניין מה יכול לקרות שכן יפתיע אותי.
וקצת שמחה שהירי היה גם עלינו ולא רק על הצפון, אולי זה הכי מפחיד אותי שנקבל בשלווה וכמובן מאליו ירי על הצפון.
במובן מסויים היום הזה בבית עם כולם עזר לי להתאפס דווקא.
מתואמתגם כשהן חיוביות... (אם כי ברור שאני מעדיפה את הצד החיובי)
אבל בעיקר לא ברור לי - חזרו לשגרה כי נגמרה המלחמה או רק כדי לא "להשבית את המשק" וכו'?
כלומר - אפשר לגמרי להסתובב חופשי בלי חשש או שלא?
ככה מובן מהחדשות.
ביבי העדיף להקשיב לטראמפ...כדי לא להלחם בלי תמיכה של ארהב.
אני דווקא שמחה לחזור. היו לי הרבה תכניות לימים האחרונים האלו שנשארו לי לעבוד, וחבל לי להפסיד.
אבל לילדים שלי היה ממש קשה ההודעה שפתאום כבר חוזרים (למרות שבבוקר נתתי לכל אחד מהילדים לנחש כמה זמן תהיה המלחמה הזאת, ואחד מהם אכן ניחש שזה יהיה רק יום אחד... הוא באמת קיבל את זה יפה כשהודיעו שחוזרים. אבל האחרים ציפו למשהו ארוך יותר...)
חמותי חולת הניקיון במוצש נכנסת אלינו לחדר שישנו בו, לוקחת מהמיטה את המגבת של המקלחת של בעלי (חשבה ששלי) כדי לכבס . מעל המגבת היה מגולגל תחתונים משומשות, טייץ קצר וסוגר מחשוף. משום מה היא לא ראתה . יוצאת מהחדר והתחתונים פיזית נופלים על הרצפה ומסתבכים לה בנעל בית. היא מרימה את שלושת הבדים לשים במכונה ואני לוקחת לה בזריזות מהיד.
היא לוקחת את השואב ושוטפת את הרצפה באיזור שזה נפל בו.
לא מצליחה להתאושש מהפדיחה. גם ככה אני מרגישה שהיא חושבת שאני הבן אדם המבולגן בעולם!!!!
מרגישה מוטרדת. זה התחתונים שלי!! המשומשים!!
גם ככה אני עם דימוי גוף מזעזע עכשיו
והיה לי יום קשה שם במקרה
אוף!!!!!!
לה לאסוף אחרי שאתם הולכים
אופציה אחרת - תביאי איתך שקית לבגדים משומשים ותכניסי מיד. אני תמיד כשהתארחתי או ישנתי מחוץ לבית - אף פעם לא השארתי תחתונים זרוקים בחדר. ואני חושבת שכדאי לקחת בחשבון שבלי קשר יכולים להיכנסאנשים לחדר באמצע האירוח אז כדאי להימנע מלהשאיר בגדים אינטימיים (גם לא משומשים) בחוץ
סיטואציה מאוד לא נעימה. ממשש
חיבוק♥️
ועל המיטה שלי
כשהיא לקחה את המגבת זה נפל ונפתח
וחוצמזה שהייתי באמצע להתארגן מהמקלחת, כמובן לקחתי איתי הכל הכל
היא לחוצת כביסה. הייתה חייבת לקחת כל מה שאפשר. אוף בא לי למןת
והאמת? תני לזה רבע להירגע. אולי גם היא הייתה מובכת ותחשוב פעמיים לפני שהיא נכנסת. וכן הייתי מבקשת מבעלי שידבר איתה ולא תכנס עד שאתם יוצאים
קודם כל בשבילי זה ממש חדירה לפרטיות להכנס כשאת עוד בשלבי התארגנות... זה כבר לא נעים.
בעסה ממש על הפדיחה והאי נעימות שלך!
אני רק ינחם אותך שכנראה הייתה כ"כ חדורת מטרה על הכביסה שלא עניין אותה בטח כל המתרחש מסביב, העיקר שהגיעה לכביסה...
זה באמת נשמע חולי.
מבינה את הפדיחה שלך, רק שיהיה ברור לך שההתנהלות שלה לא תקינה. שבעל יבהיר לה שהיא נכנסה לרשות הפרט..
לא הבנתי מה הלחץ לכבס כשאת עוד מתארגנת ...
אבל נראה לי שבסוף כדאי לך לנסות לשכוח מהמקרה... אל תעמיסי על זה דימוי גוף וכו'.
ואם מותר לי- סליחה אבל הצחיק אותי הצורך לשאוב את הריצפה בגלל תחתונים שנפלו 🙈 נשמע קצת הזוי...
הבעיה האמיתית היא שזה פגע לך בביטחון העצמי
כמה אפשרויות. את יודעת מה הכי יעבוד.
או שבעלך ידבר עם חמותך כמו שכתבו פה
או שתנסי להיות מסודרת יותר שם (במסגרת האפשרי. אפשרי?)
או שתנסי לעשות עבודה בעצמך שההערות/מעשים כאלו לא יפגעו בך.
השלישי הכי חשוב. בסוף היא עושה את זה מכוונה טובה, ואתן פשוט מאוד שונות.
גדלתי בבית כזה, שמקשיב לכולם,אמא פסיכולוגית,אבא גם כן מהתחום קצת
וזה עבר אלינו,הילדים,אחד יותר,אחד פחות
אבל אצלי הכי חזק
ואני אוהבת את זה! אוהבת להכיל אנשים! נהנית להקשיב מכל הלב!!!
אבל מי מקשיב לי?
מוצאת את עצמי בחברויות שאני המקשיבה הבלעדית, ברגע שמתחילה לספר על עצמי
משהו,היא עוברת נושא
כנל עם גיסות...כנל עם כל העולם ואשתו
וקשה לי
אני גם עוברת קשיים ואפילו משמעותיים מאוד בשנים האחרונות
ואין פשוט אין קשב גם מנשים שעוברות מקרים דומים!!!!
קשוח לי 😪
מכירות את זה?
אם אמרתי משהו ונקטעתי אני מצפה שיחזרו ויבקשו לשמוע את ההמשך
ולא! אז או שאני אתעקש להמשיך את מה שהייתי באמצע או שמה שקורה בדרך כלל - אתייאש
ואצלי זה בחיים לא יקרה, אני מחזיקה בראש כל אחד שרוצה לומר לי משהו
זה מתסכל ומבודד
/ לפרוק קצת
אני חייבת לספר לך משו ואני צריכה שתקשיבי לי?
כשהחברה מתקשרת לספר על עצמה הגיוני שהיא תהיה פחות קשובה למה שיש לך להגיד (במידה וזה המקרה)
או שהוא חלק מהקשיים?...
אם באמת את לא מצליחה לעורר הקשבה אצל הקרובים לך, אז אולי אפשר ללכת לטיפול רגשי - שם ההקשבה מובנית...
בכל אופן, את נשמעת אישה מהממת שכיף להיות חברה שלה! מקווה שהסביבה שלך תלמד להעריך אותך באמת ולתת לך גם את מה שאת צריכה❤️
אבל עשיתי עם זה עבודה פנימית והגעתי לתובנות מעניינות דווקא על עניין ההקשבה בשבילי
ולמה דווקא זה משתקף אליי באופן הזה...
ואני עוד עובדת על זה אבל בהחלט כשהתחלתי להקשיב יותר בצורה הנכונה ולא רק לשמוע כדי להסיק/לתת את העצה הנכונה/לפתור בעיה וכו'
אז משהו השתפר באיך שמקשיבים לי ובשיחות באמת היה שיפור וכן אני מצליחה להחזיק שיחה על עצמי בלי להרגיש שאני לא מעניינת
היא יכולת גבוהה
הגיוני שרוב האנשים פחות מקשיבים
וגם זה תלוי ברמת העניין של האנשים בך
יכולת ההקשבה שלך לא קשורה ליכולת של אחרים
(אני בררנית ביחס לאנשים שאני משתפת אותם
הם צריכים להיות גם עם יכולת תקשורת מספיקות וגם עם רמת עניין במה שאני מספרת)
ובכלל לא גדלתי בבית "מקשיב"
ככה שהתרגלתי לא לשתף.
הייתי הכותל המערבי של כולם.
האמת היה מעניין לשמוע נבכי נפש של אחרים.
אבל כן זה מוכר כשמישהו נמצא בקצה סקאלה הוא מסגל סוג תקשורת מסויים וקשה לעשות את המעבר בצורה טבעית.
אבל זה בהחלט אפשרי, הרמב"ם דיבר על זה.
"דרך האמצע".
אני חושבת שאצלי השינוי היה כשהתחלתי לדבר עם אנשים אחרים, תוך מודעות שאני רוצה שיח משותף ולא רק להיות כותל, לא עם אלא שהכירו אותי כ"מקשיבה הלאומית"
איתם היה יותר קשה לעשות את הסוויצ
כי שני הצדדים התרגלו לדינמיקה מסויימת.
וגם כתיבה עוזרת לסדר את המחשבות, לי זה לפעמים גם עונה על הצורך.
תנסי להתחיל ככששואלים אותך מה נשמע, לענות משפט שהוא מעבר ל"הכל הסדר"
אבל הוא גם לא כבד מדי
למשל: ב"ה סיימתי בעבודה פרוייקט, איזה כיף להיות אחרי.
או ב"ה, עוד מעט סוף שנה, מתכוננים לחופש הגדול.
או הייתי אתמוח באירוע, היה מעולה וכיף אבל אני עייפה טילים.
כשתתרגלי, תראי שפתאום אנשים שואלים עוד שאלה מתוך עניין ולא רק נימוס וככה לאט לאט יוצרים דינמיקה גם של שיתוף ולא רק של הקשבה.
מן הסתם צריל גם למצוא את האנשים שיש להם תגובות תומכות ולא מייבשות.
שבכל דינמיקה יש שני צדדים.
ומאחר ואין לך יכולת לשנות את הצד השני, את כן יכולה להתחיל לשנות את הצד שלך- ופחות להקשיב ויותר לשתף.
לפעמים קל יותר לברוח להקשיב כי לשתף יכול להיות חשוף ומלחיץ. אי אפשר לדעת מה הצד השני יחשוב עלי אחר כך... ואז יותר קל להקשיב מלדבר. וגם לדבר על עצמך יכול לגרום להרגשה של 'אני לא מספיק טובה', כאילו את לא בסדר שאת לוקחת 'זמן במה' מהחברה שאיתה את מדברת.
אז אם זה מדבר אלייך, אלה דברים שאת יכולה לעבוד עליהם מול עצמך- שמותר לך להשמיע את הקול שלך, שאת חשובה מספיק, ושיהיה בסדר גם אם תשתפי.
ובינתיים, ממליצה ממש להיות האוזן הקשבת של עצמך. כמה שזה נשמע מגוחך, ממש לשבת עם מחברת/מחשב ולכתוב את הדו שיח הדמיוני שהיית רוצה שיהיה-
'יואו, אנונימית, מה שלומך היום?'
'האמת שממש קשה לי.'
'אוי, מה קרה אהובה?'
וכו' וכו'.
תכתבי לעצמך את מה שבא לך לשתף אחרים.
זה גם מרגיע קצת את הצורך, וגם יאמן אותך לשתף.
ניסיתי כל מה שכתבתן
אני מדברת על מצבים קיצוניים מאוד שהייתי בהם
ומתקשרים לשאול לדוגמה לשלומי והופ זה עובר לשיחה עליהם..
על מה שהם עוברים ולפעמים זה אפילו לא מתקרב לקשיים שלי ואני מוצאת את
עצמי מקשיבה
אז לצערי התחלתי לסנן מלא מלא
או שיש את המנומסות שכן שואלות לשלומי ואז שופכות על עצמן בלי לעצור
אם מישהי אחרת תתקשר לאותה אישה, היא גם תדבר רק על עצמה?
אם התשובה היא חיובית אז באמת כדאי למצוא חברות אחרות.
אם התשובה שלילית- זה סימן שיש כאן דינמיקה בין שתיכן שיוצרת את הסיטואציה. וזה אומר שאת יכולה לשנות את הצד שלך- וזה ישפיע גם על הצד השני.
(ובין השורות, אני רואה שאת הרבה פעמים משווה בין 'רמות סבל'. כאילו רק מי שיש לו קשיים מרמה מסוימת 'זכאי' שיקשיבו לו. אבל אני בטוחה שתסכימי שכל אחד זכאי להקשבה. וגם את לא צריכה לסבול בשביל שיגיע לך שיקשיבו לך).
זו לא הייתה כוונתי...
התכוונתי שאם כרגע אני לצורך העניין עם בעיה סופר גדולה
את לא יכולה להתקשר כביכול לתמוך בי ובסוף לעבור לסיפור שלך שמה לעשות,הוא כרגע לא העניין כי אתם בבית ואני לא נניח בבית חולים.
בזמן ש-אני- בתוך הבעיה כרגע וזקוקה נואשות לתמיכה....
זה בקטע רפואי,אז תנסי להבין את הראש אם את קצת מכירה או שמעת
זה באמת נשמע ממש ממש קשה.
אני תוהה אם יש לך יכולת לעצור את השטף ולהגיד 'טבל ממש רציתי לספר לך משהו'.
קצת לקחת מקום בכוח. כי לפעמים צריך.
ואולי באמת אנשים מקבלים ממך שדר שאצלך הכל בסדר (או שאת חזקה ומתמודדת אפילו שאת במצב נוראי).
האמת שזה היה נשאיר בי טעם מריר של אכזבה.
מניחה שגם אותך זה מאוד אכזב.
אני יכולה לספר לך שמכרה טובה שלי איבדה את בנה הקטן. אין יום שאני לא חושבת עליה. באמת.
וכשהיא באה לפה לפעמים, אני בעיקר מדברת על שטויות שקרו לי.
כי הבנתי שלשאול מה שלומך זה רק יטריף אותה עוד יותר.
והבנתי שאולי הכי כדאי לשדר קלילות, כדי שהיא לא תרגיש שבמחיצתה כולם נעשים כבדים.
לפעמים אנשים מדברים על עצמם דווקא בגלל שהם לא רוצים שהזולת ירגיש לא בנוח עם עצמו.
אבל אם הזולת פותח בנושא מסוים, בוודאי שיש ציפייה להתעניינות.
התעניינות זה שדר כל כך בסיסי של אכפת לי ממך. מה שאתה אומר חשוב לי..
אם אין התעניינות כזאת, באמת התחושה היא שאני אוויר כלפי השני...
גם במצבים הכי מאתגרים שלי אני משדרת אופטימיות וטוב
ואולי זה מה שגורם לכך שאני פשוט מקשיבה בסוף.... גם אם
אין ביכולתיי
הי, ב"ה לקראת לידה ראשונה
רוצה להתחיל לברר על עגלות וקצת נאבדת
אשמח אם תוכלו לעשות לי קצת סדר- איזה חברות מומלצות, דגמים וכו
ומה כדאי לשים לב כשקונים, והאם יש ביד 2 דברים ששווה לראות
חשוב לי שהעגלה לא תהיה כבדה מדי ושתהיה נוחה לקיפול
אשמח לשמוע
עגלות מעולות במחיר יחסית זול
לדעתי אפשר למצוא דברים מעולים ביד 2, אם את הולכת לראות את העגלה בעצמך לפני שקונים לוודא שהיא מצב טוב. אבל לפני זה לבדוק מחירים של עגלות חדשות שלא תמצאי את עצמך משלמת מחיר של עגלה חדשה מסוג קצת זול יותר על עגלה יד 2...
קניתי חדשה לפני 7 שנים והחזיקה 4 ילדים נמרצים ביותר
אם היינו שומרים עליה יותר טוב (לא משאירים בחוץ לחסדי הגשם והשמש) יכול להיות שהיתה מחזיקה עוד אחד
מהממת וגדולה יחסית ככה שמתאימה לא רק לתינוק קטנקטן, מאוד נוחה לתפעול
לגבי מה לבדוק, תראי עם עצמך כמה את מתעסקת עם העגלה וכך לבדוק שזה נח
נגיד אם יש מלא מדרגות לעלות אז עגלה יותר קלה
אם יש רכב זה אחרת..
בעיקרון זה משהו שמופיע במפרט הטכני של כל עגלה באתרים.
אינגליזינה-אהבת חיי, ענקית, נעימה לתינוק, עם אופציה של הגבהה של המזרן וזה מעולה לפליטות ולילדי ריפלוקס,
היגוי, עבירות מעולים...
גגון יעיל, סל תחתון ענקקק
יציבה
החיסרון - לקיפול צריך לפרק את האמבטיה (סל שכיבה) מהשלדה, ורק השלדה מתקפלת, והאבטיה לא.
פעם זה היה המצב היחידי, היום יש אמבטיות שמתקפלות... לא התנסתי
השאלה אם היא לא גדולה מדי ותופסת מקום?
אני עברתי 2 ילדים עם ספורטליין, הייתה לי מצוינת, נוחה, יציבה, אמבטיה- לא קטנה מידי ולא גדולה מידי.. מצוינת..
החיסרונות- לי אישית היה קשה לכבס אותה (אני יודעת שיש אפשרות, אבל זה ממש דורש לפרק אותה וזה היה לי קשה מידי) , הדגמים הישנים- צריך לפרק את האמבטיה מהשלדה- פחות נוח ממה שקיים היום בשוק- מתקפלות יחד עם האמבטיה..
בדיוק הייתי ביום שישי בקניון וראיתי- אמאלה ממש התאהבתי.. אם היה לי תקציב הייתי קונה בלי לחשוב בכלל,
במיוחד אם עולים במדרגות- שמה את הילד במנשא ואת יכולה עם יד אחת להרים את העגלה וגם את התינוק..
אני עם מדרגות והייתי עולה ויורדת 3 פעמים.. פעם אחת מרימה את הילד, פעם שניה את האמבטיה, ופעם שלישית את השלדה. הייתי נקרעת!
במחיר מצוין (3,700 ראיתי בשילב ) נוחה ופרקטית
אומרים שסייבקס קלילה- אבל היא יקרה, מעל 6,000 ש"ח
בהצלחה!
אבל לא יודעת אם יש לה יתרון משמעותי על ספורטליין, והמחיר כן יקר משמעותית.
היא גם מאד עדינה.
אם את הולכת לרף הגבוה של המחירים אני ממליצה יותר על בוגבו שידועות כעמידות ויש להן דגמים קלילים.
אם לא אז ספורטליין זה מעולה.
למשל אם את או בעלך גבוהים אז כדאי לחפש עגלה יחסית גבוהה כדי שיהיה לכם נוח
האם תצטרכו להעלות במדרגות או לא (אפ כן אז כדאי גלגלים אחוריים יחסית גדולים, יותר נוח להעלות ככה)
האם יש רכב, ואם כן מה גודל הבגאז'
מגבלת מחיר (גם ביד2 עגלות של מותגים "נחשבים" יעלו יותר מעגלות אחרות)
עוד נקודות לשים לב אליהם- גודל (עגלה ששוקלת משמעותית פחות בדכ קטנה יותר ופחות נוחה ומרווחת לתינוק), משקל, צורת קיפול ועוד.
אני גם מהממליצות על ספורטליין פשוט כי אני חושבת שהיא די ממוצעת אז מתאימה להרבה צרכים-
לא מאד כבדה אבל גם לא קלה שכבר אין יציבות
יש מספיק מקום לתינוק
קיפול נוח
ומחיר מעולה.
אבל גפ לספורטליין יש היום כבר כמה דגמים. למשל הפולד הוא קליל יותר וקיפול יותר נוח אבל הוא גם צר יותר
אז אם תצליחי לדייק יותר את הצרכים אז אולי נןכל להמליץ לך פה גם יותר ספציפית.
(אני באמת חסידת ספורטליין אבל נגיד לאחותי שהייתה צריכה עגלה קטנה יחסית שתיכנס למעלית אצלה, המלצתי על עגלה אחרת)
האמבטיה גם מתקפלת, ככה שמגיעה לגודל ממש קטן ואני חושבת שהיא נחשבת לקלה.
יש לה סל תחתון גדול והיא יציבה (אני הולכת איתה גם על אבנים וכו)
היא שוקלת שמונה קילו
אם גרים בלי מעלית בקומה גבוהה צריך לקחת את זה בחשבון
קלה ממש שוקלת כמו טיולון כמעט 7.3 קילו
קלה לקיפול ונוסעת מעולה בכל דרך
ויציבה גגון ענקק
ממ ש אוהבת אותה
החסרון- כשהטיולון כלפי ההורה קצת פחות קל לקפל
קשה להוציא לכביסה..התיאשתי
קלה ממש (זה היה הדבר הכי משמעותי מבחינתי),
גלגלים גדולים אז עולה מדרגות יחסית בקלות
היגוי נוח.
שימשה אותנו עכשיו ילדה שלישית ועדיין מעולה.
לא זוכרת לגבי הכביסה של הטיולון אבל האמבטיה מתפרקת כמעט לחלוטין לכביסה (אני חושבת שהיא מתפרקת לגמרי אם מפרקים בורג אחד, לא היה לי מספיק חשוב לנסות).
אני חושבת שהיא די דומה לספורטליין אבל יותר קלה.
ואני פחות אוהבת סייבקס- לטעמי היגוי מזעזע, גלגלים קטנים וממש לא נוחה במדרגות (גם בכל מדרגה הכי קטנה כמו עליה מהכביש למדרכה).
אבל יש לי את הדגם הראשון טייגר. מאז יצאו עוד דגמים והמחירים עלו. לא יודעת אם הייתי קונה היום במחירים האלה.
השתמשתי לשני ילדים. כולל בטיולון בלי לקנות טיולון אחר. היא קלה, בשלב האמבטיה ממש מרגיש שהיא מרחפת מרוב קלילות... כשעגלות אחרות בד"כ כבדות יותר באמבטיה.
גם הטיולון נוח כולל לילד גדול. נוסעת גם בדרכים משובשות.
הקיפול לא מאוד קטן. במיוחד אם יש לכם תא מטען קטן ברכב.
הטיולון מתקפל עם המושב לשני הצדדים.
ואחרי כל זה בשורה תחתונה, אגיד שלפני שקונים עגלה, תגדירו לכם מה הצרכים שלכם- כמה נוסעים איתה ברכב וכמה ברגל או תח"צ. האם יש הרבה מדרגות בדרך הביתה. האם נוסעים בטרמפים וצריכים לקפל מהר וקטן? האם צריכים חיבור גם של סלקל. האם אתם אנשים גדולים/גבוהים כך שיתכן והתינוק יצטרך אמבטיה מרווחת? וכו.
לא להשקיע הרבה באמבטיה, ובטח לא בעגלה ראשונה.
אמבטיה משמשת לתקופה קצרה, ולפחות חצי ממנה זה חופשת לידה ונמצאים בעיקר בבית.
אחר כך עוברים לטיולון אז לשים שם את הדגש...
במקום לקנות אמבטיה יקרה שלא בטוח תתאים לצרכים שלך בהמשך, ואחר כך לעבור לטיולון זול כדי לשמור על העגלה היקרה -
ממליצה לקחת עגלת אמבטיה נחמדה מיד2 או אפילו אגורה, ואחר כך לקנות טיולון טוב, נח ומתאים לצרכים שלכם.
(ממליצה על טיולון טאי טאי של ביבה)
ממש ממש נוח פי מליון מטיולון.... אז כל אחת ושיקולה.
(ישנים על הבטן נורמלי)
ולגבי זה שבקושי יוצאים מהבית-
א. גם אישי ופחות נכון עבורנו
ב. אנחנו משתמשים מלאאא באמבטיה גם בבית... וכשנוסעים וכאלה זה משמש כלול לתינוק ממש...
שהרבה פעמים משקיעים הרבה בעגלת אמבטיה משולבת, ואחר כך קונים טיולון נוסף בזול.
בעיני עדיף להפוך את הסדר ולתת יותר דגש על הטיולון - שמשמש יותר זמן ושימוש בו מורכב יותר, ביחס לאמבטיה..
אני רואה הרבה נשים שקנו ללידה הראשונה עגלה מושקעת ויקרה מתוך מחשבה על האמבטיה ואחר כך נתקעו איתה, לא לבלוע (כי היא לא התאימה לצרכים) ולא להקיא (כי איך אפשר להיפטר מעגלה כל כך יקרה).
זו ההמלצה שלי, תיקח הפותחת ותראה אם מתאים לה.
אני משקיעה בכל אחד מהם, כמה שנכון לי. חא עושה תחרות
מה חשוב לך יותר, מקרר או מכונת כביסה? צריך את שתיהן וקונים כל אחד לגופו
שבוע 14
עם בונגסטה
רק לאחרונה מצליחה לאכול
אבל הבעיה זה המה
אני נגעלת מחלבונים
בשר מן החי או הצומח
רוצה רקקק פחמימות ריקות עם כמה שיותר שמן
פסטה פיצה טוסט
מה יהיה?!?! לאן אני אגיע בקצב הזה? אוף
ומרדף בכל מקום אחרי חלבון חלבון חלבון. והתחלתי בעודף משקל אז בכלל.. ודייי לא באלי.
דוחפת בכח לחם "בריא" במקום הלבן בסנדוויץ' לעבודה
וחביתה וכו'
כי צריך כי אומרים כי חייב
כשבעצם.. קיץ. חם לי כללל הזמן
רוצה קר מתוק נקודה.
ואם מבושלת אז פסטה מנחמת לעצבים
(ניסיתי מעדני חלבון ןכאלה.. אמאלה לא יודעת איך כולם גומרים על זה את ההללל ואיזה טעים. דוחה. לא מצאתי משו שהצלחתי לסיים חצי. וגם למה זה כזה ענק כל קוםסא?! חחח);
המקוריתגם ניסיתי וזה מגעיל
אבל משקה חלבון כן טעים
למשל, סלט עגבניות חריף עם שום ופלפל חריף. הרבה מיץ לימון מלח שמן זית. בריא ממש וטעים. וסתם ככה כשבא לי אוכל של בחוץ זה יכול לתת איזה תחליף
אולי אם טוסט אז תיקני לפעמים טוסט נקניק? נקניק אמיתי (ולא נקניקיה) זה נראה לי לא נורא, וזה יוסיף לך קצת חלבון.
או אולי לעשות בטוסטר טוסט פתוח עם שמן זית וזעתר מעל, ואז לאכול עם טחינה או עגבניה מעל, במקום טוסט גבנ"צ?
או שווארמה, את בקטע? אפשר או לקנות אמיתית, או לקנות תבלין לשווארמה/לגריל ואז זה מוסיף טעם של מונוסודיום גלוטמט
שזה תכלס מה שאת מחפשת 
אולי לעשות צ'יפס בתנור מירקות שורש שתפרסי ממש דק, ואז זה כן נותן איזה טיגון ומלח וכו אבל קצת יותר גיוון?
ואם רק לאחרונה את מתחילה לאכול, אז את בטח ממש בחולשה. אז רק אם יש לך או למישהו כוחות להשקיע. אם לא, את עושה את הכי טוב שיש לך :-*
ותשתדלי לקחת את המולטי ויטמין, ואולי אפשר להתייעץ על תוספים נוספים שיעזרו לגוון לגוף את המרכיבים
הכנתי כל יום ארוחת צהריים מושקעת לעבודה, וכשהגיע הזמן לאכול זרקתי הכל לפח וקניתי מנה חמה מהמכולת ליד 😅 ברמה שהבוס שלי שאל אותי למה כל הג'אנק 😂
תרגישי בסדר עם עצמך, העיקר שאת מצליחה לאכול משהו
לאכול עוד דברים.
כרגע תאכלי מה שעושה לך טוב ונותן לך תחושת שובע

בשעה טובה
לא שיתפת הרבה במסע, אבל החזקתי אצבעות מרחוק..
חיכיתי לבשורה המשמחת הזו!
שיהיה בשעה טובה בקלות ובשלום.
ממש,ממש מרגש 🧡❤️🩵💚💙💛
לפני כמה ימים כבר היה נשמע לי ממשהו שכתבת וכ"כ קיוויתי בשבילך❤️
שיהיה בשעה טובה!❤️
בשעה טובה, איזה יופי
בקלות ובידיים מלאות
האמת אני מתרגשת מממשששש
בע"ה שהכל ילך בקלות ובבריאות!!!
לשתיכן ולכולן כמובן!
והעיקר - בידיים מלאות💕💕
ממש מרגש!
שיהיה בקלות ובידיים מלאות
הריון תקין, עגול ומשעמם!
ממש שמחתי לשמוע!
בבריאות ובאושר בעזרת ה'
שלך מספיק נוזלים
בהמשך אולי זה ישתפר (ואולי לא...)
בתקווה שהבחילות יפחתו עוד מעט...
אבל תשתדלי כמה שאפשר לאכול בריא יותר, ירקות, גבינות רזות
אבל מבירור שעשיתי עולה 650 שח הייעוץ ועוד 390 הדיאפרגמה!! אין לי אפשרות כלכלית
הוצאתי הון על מניעות במהלך השנתיים האחרונות וכל דבר הסתבך וכרגע זאת הברירה היחידה!!
מה עושים?? 😩😭
אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף
אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו
אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים
מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה
אבל המחירים לא שפויים
רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות
אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה
לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)
אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)
היא בדקה גם את הקאיה (שאמורה להיות אוניברסלית ולהתאים לכולם כביכול) ואמרה שבגלל המבנה שלי אם הייתי קונה אותה בלי להגיע לתיאום היא אשכרה לא הייתה מונעת בכלל כי צוואר הרחם היה נשאר חשוף לגמרי!
אז רק חשוב לדעת כשקונים את הקאיה שיש אולי לא סיכוי גבוה אבל סיכוי כזה שהיא בכלל לא מתאימה לך לגוף ובעצם לא תמנע או תמנע בסיכויים הרבה פחות טובים וכו'...
ובלי קשר אני לא ממליצה על דיאפרגמה
מוזמנת לחפש בכרטיס שלי כתבתי כמה פעמים... אם את לא מוצאת תכתבי אנסה לראות בהמשך היום אם יש לי זמן למצוא את הדברים שכתבתי או לכתוב שוב...

אני אחרי לידה הלכתי שוב למתאמת ליתר בטחון,
אבל תכלס הרגשתי לפני שהצוואר מכוסה ושהיא יציבה בפנים. וזה גם מה שהיא בדקה
@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...
תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו
וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...
ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?
אין באמת מה לעשות...
יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..
אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...
כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...
בהצלחה!!
תכלס השקט שווה את זה לדעתי..
וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...
להגנה מירבית
קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה
דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%
שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%
שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה
ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...
לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.
והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.
אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.
ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.
אני בקופת חולים כללית וממש הייתי רוצה לדעת איזה רופאה מתעסקת עם זה
הבעיה שהתקשרתי למרפאה בבני ברק והם אפילו לא ידעו מה זה דיאפרגמה כבר מתביישת להתקשר שוב 🙈
מישהי יכולה לעזור???
כי אני מאוד מתעניינת בזה אבל אין לי חשק כרגע ללכת למתאמות פרטיות (פחות בגלל העניין הכספי)
המידע היחיד שמצאתי ברשימות של המתאמות על רופאה שמתאמת זה-
שירין שיראזיאן - ברכה
רופאה מומחית במיילדות וגינקולוגיה התמחיתי בבית החולים אסה\'ר – שמיר, רופאה בכירה ביחידת אם ועובר (הריון בסיכון) ועוסקת בליווי הריונות בסיכון בביה\'\'ח ובקהילה. בעלים של מרפאת לליב, מרפאת נשים ייחודית בנס ציונה המעניקה שירותי רפואה במקביל לרפואה משלימה ואלטרנטיבית בוגרת לימודי המשך אונ ת\"א ברפואת גיל המעבר תיאום דיאפרגמה במרפאת לליב
03-3747663
הכשרה ע"י: בבית החולים אסה\'ר – שמיר
סוג התאמה: חד/ דו שלבי
אבל יכול להיות שהרשימות האלה לא מעודכנות או שיש רופאות שלא מופיעות ברשימות האלו
אשמח לרעיונות איך לחגוג להורים שלנו יום נישואין 50.
מסיבות שונות שאר האחים פחות משתפים פעולה כך שאני מארגנת הכל לבד כמעט…
חשבתי על ערב במסעדה (רעיונות למסעדה בירושלים שאפשר לסגור חדר פרטי עם מסך ומקרן?)
מצגת/סרט
משחק
מתנה
אם כבר חגגתם להורים אשמח לשמוע מה היה…
קינוחים, משחקי חברה וכו...
כך שלא היו צריכים לצאת מהבית.
צריך שיתוף פעולה של כולם...
עם ארגון טוב יוצא מווושששלללםםם
ריקוטה
חצר עין כרם
פיקולינו
(חלביות)
בהצלחה
כל אחד הכין משהו,
עשינו בבית של אחותי
הבאנו מקרן והכנו עליהם שאלון וכולנו ענינו עם הפלפונים. לא זוכרת איך קוראים לזה. היה ממש מוצלח ומצחיק!
הנכדים השתתפו כמובן
ובכללי להורים היה נחת מהגיבוש בינינו
אה, ועשינו גם מיתוג- הדפסנו לצלחות, למפיונים, לבקבוקי שתיה ולמתנות את הלוגו של המשפחה. יצא ממש מוצלח
זה חידון, תבדקי באינטרנט
ממש פשוט להכין ולתפעל ותמיד יוצא כייף
אם יש לך זמן כנסי לשיין בקטגוריה התאמה אישית יש מלא דברים ליומולדת תוכלי להתאים
(נגיד הדפסה של הפרצופים שלהם על קשיות לשתיה או חולצות)
לדעתי ממש מקפיץ את האירוע שהכל ממותג ובאותם צבעים
אפשר כלמיני משחקי חברה שמגבשים
אם אחים זורמים אפשר שכל אחד יביא חפץ שמזכיר לו את הילדות, עשינו לסבתא שלי עם משפחה גדולה וממש היה מרגש ויפה
אפשר קופסא של מלא קשקושים בשקל ואז סבב של ברכות לפי המתנה
או
מלא מתנות קטנות וכל זוג או משפחה צריכים להעניק להם בזמן האירוע ולהסביר למה
כמה אחים אתם? אפשר לחלק לכל משפחה עשור וכל משפחה צריכה להכין קטע הקראה/מתנה/זיכרון ילדות מהעשור הזה (אמרת שהם לא זורמים אבל אולי עם בקשה ספציפית כן יזרמו?)
יש כאלה שמכינים קופסאת בריחה על ההורים
זה עולה כסף אבל אם יש תקציב אולי שווה לכם..
מזינים את הניידים של כל המשתתפים ומחברים שאלות משפחתיות, אפשר גם להוסיף תמונות
יוצא מוצלח מאד מאד
חלקכן יודעות שלפני שנה הוצאתי לאור ספר אישי שכתבתי “חכמת הבדיעבד”.
ספר על תהליך החזרה בתשובה שלי, ההתמודדויות, המשקעים והדרך שעברתי עם עצמי.
מכרתי חלק מהעותקים לחברים, מכרים ואנשים מהרשת, אבל נשארו אצלי הרבה ספרים.
בהתחלה זה הכאיב לי. הרגשתי שאולי הספר לא הגיע לאן שקיוויתי שיגיע.
אבל עם הזמן הבנתי משהו אחר ,עצם הכתיבה וההוצאה לאור היו עבורי תהליך עמוק ומשחרר.
מין טיפול נפשי שעברתי עם עצמי.
הבנתי שאני לא חייבת להוכיח עכשיו שום דבר דרך שיווק או דרך כמה אנשים לקחו עותק. אני לא רוצה “לשכנע” אנשים לקחת חתיכה מהלב שלי.
והעובדה שהעזתי להוציא לעולם מחשבות כל כך אישיות כבר שינתה אותי, גם בלי קשר לכמות העותקים שנמכרו. הרבה אנשים חולמים לעשות את זה כל החיים ולא מעזים אפילו להתחיל.
אני גם מבינה שלא כל דבר חייב להפוך להצלחה מסחרית, כדי שתהיה לו משמעות.
אז החלטתי להשאיר לעצמי כמה עותקים, ואת השאר להעביר הלאה באהבה למי שזה יכול לגעת בה בזמן הנכון.
פירסמתי פוסט למסירה לעמותות, קבוצות נשים או נשים פרטיות, ומה שלא יימסר פשוט אשחרר.
זה לא למחוק את הסיפור שלי.
הוא כבר קיים ויצא לעולם. הוא כבר שינה אותי.
העותקים הפיזיים הם לא ההוכחה היחידה לזה.
ולפעמים, לשחרר משהו שסיים את התפקיד שלו בחיים זה דווקא מה שמאפשר לנו להתקדם הלאה 
אם את מכירה או יכולה להפנות אותי ל: • נשים בתהליך חיפוש עצמי / התחזקות
• עמותות, מדרשות או קבוצות נשים
• מקומות שמלווים התמודדות רגשית או התמכרויות
אשמח ממש 
אני לא מחפשת למכור, אלא פשוט לתרום באהבה.
**האיסוף מנתניה.
באהבה, מרים.
ונהניתי כל פעם מחדש מהקטעים שהעלית פה.
רק תדעי שיש ספרים שלוקח להם זמן להיטמע....
בהצלחה רבה אהובה!!
אם_שמחה_הללויהבסוף גם אם זה נגע בלב של בן אדם אחד זה כבר שווה המון בשבילי.
אולי זה בגלל שהרבה אנשים היום עם הוצאות לא צפויות בגלל מלחמה.
וגם יש המון תכנים חינמיים.
אם_שמחה_הללויהאבל אני מאמינה שלכל ספר יש את הדרך והזמן שלו להגיע לאנשים.
תמיד ככ אוהבת לקרוא אותך
ומדהים לראות שאת מצליחה להוריד את התובנות שלך למציאות ועושה עם זה דברים בפועל.
מרגשת והשראה
שיהיה לך המון בהצלחה❤️
אם_שמחה_הללויההתבשלתי עם ההחלטה לשחרר..אבל עכשיו אני שלמה איתה ממש