שרשור אירוח עם מרים קליןתחיה דולה

"רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב, שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו.

אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא!

אמר ליה: כהנא, הכא את! פוק, דלאו אורח ארעא!

אמר לו: תורה היא, וללמוד אני צריך."

(בבלי, ברכות סב)

 

לאחר שירשורים רבים בנושא בפורום וזה שלא כולן מצליחות להיכנס לפורום הסגור, בחרנו @יפעת1 ואני להביא את מרים קליין לאירוח. מרים היא מאמנת אישית בגישה יהודית ומדריכה לחיי אישות ושתינו מכירות אותה ואת גישתה. 

אמנם הנושא צנוע אבל כמו שהגמרא בוחרת להביא לנו את הסיפור על רב כהנא ולהעביר לנו מסר שזו תורה ועלינו ללומדה ולכן בחרנו בפורמט של האירוח.

 

כמה מילים לפני שאני מביאה את דבריה של מרים-
אני פותחת שני חלקים לשרשור- אחד לנשים נשואות שבו רק הן רשאיות לשאול שאלות וחלק שני לקהל הרחב שאם יש לגברים או לרווקות שאלות הן גם יכולות לשאול.

כמובן שאפשר לשאול מאנונימי או ניק בדוי או הניק שלכן (ומי שמקבלת מסרים בעתיים בעקבות השרשור מוזמנת לדווח לנו כמו תמיד) 

השרשור פתוח מעכשיו לשאלות ומרים תענה ביום שלישי בשעות הבוקר.

טרולים- אתם מוזמנים לחסוך מאיתנו אבל תגובות לא הולמות ימחקו ואתן מוזמנות לדווח. 

 

 

מקוות שהאירוח יהיה לשם שמיים ויעזור לכמה שיותר נשים ואנשים.

 

 

והנה דבריה של מרים-
"שלום לכן, ותודה על ההזדמנות להתארח כאן.

 

אני מרים קליין, נשואה 8 שנים, אמא לשלושה, ירושלמית, מאמנת אישית בגישה יהודית ומדריכה לחיי אישות.

הגעתי לתחום הזה כי אני מאמינה שהגיע הזמן לדבר. הגיע הזמן לייצר תקשורת פתוחה, נקיה ומאפשרת, שלא חונקת את האינטימיות שלנו אלא מצמיחה אותה ונותנת לה לגדול. 

אני מאמינה שנשיות פורחת היא לא מותרות, אלא אחד הכלים העוצמתיים שאלוקים נתן לנו בשביל להביא כוחות ושפע לכל תחומי החיים, וכמובן לזוגיות שלנו, ואני מאמינה שהאתגר שלנו בתקופה הזו הוא לקלף את קליפות הטומאה, הלכלוך וההרחקה שנוצרו לאורך הדורות ולחזור לחיבור הקדוש שמסומל על ידי הכרובים במקדש.

 

במסגרת העבודה שלי אני מציעה לנשים ולזוגות מרחב אינטימי לשיחה פתוחה, מידע והדרכה, וקבלת כלים לצמיחה אישי והתפתחות פנימית.

אני מציעה שיחות הדרכה חד פעמיות לנשים ולזוגות פנים אל פנים

תהליכי אימון אישי לנשים מכל הארץ פנים אל פנים או בטלפון

סדנאות ומפגשים לקבוצות קטנות אצלך בסלון

 

אפשר להכיר אותי יותר בעמוד הפייסבוק שלי

www.facebook.com/goofvruach

 

עניין טכני, אך חשוב ביותר:

אני מאמינה שאפשר לדבר על הנושא בצורה פתוחה וישירה, וגם נקיה ונעימה. 

זה אומר שבדרך כלל אני משתמשת במילים מגוונות שמתאימות לי ולנשים שמולי, שנוחות לנו ולא הולכות סחור סחור.

במסגרת הארוח הזה חשוב לי שכולן תוכלנה לקרוא את הדברים ולכן אני אעשה כמיטב יכולתי להתאים את עצמי לא בהכרח לשפה שאני בדרך כלל משתמשת בה אלא לשפה שרימון מאפשר. אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים מצד אחד, ועל עריכות שלי או של המנהלות שיתכן ותהיינה אם תשתרבב מילה שרימון חוסם, מצד שני."

שאלות מנשים נשואות-נא לשרשר כתגובה לתגובה זותחיה דולה


תודה רבה למנהלות ויישר כח!! כמה שאלות בפנים:אנונימי (2)
1.אני ב"ה בהריון בחודש שישי.
הרבה זמן לא יצא לי ולבעלי לקיים יחסי אישות,
גם בגלל שבאמת לא היה זמן לזה וגם אנחנו קצת חוששים כי הבטן כבר גדולה.
אשמח לשמוע אם יש תנוחות אחרות שמותרות על פי ההלכה.
2. איך אפשר בהריון ולא רק בהריון למשוך את הבעל?
אולי בגדים יותר מושכים?
3. איך אפשר להגיע לזה בשעה נורמלית ולא בשעות מאוחרות בלילה?
4. האם יש לך רעיון איך ליצור יותר חשק אצל האישה כשהיא אחרי לידה והיא טבלה רק שלא מתחשק לה כ"כ?

תודה רבה רבה
ויישר כח על העיסוק בתחום הזה!!
הייתי שמחה גם לקבל תשובות לשאלות 1 ו4.אנונימי (33)
בוקר טוב!מרים קליין

1.

כפי שכתבתי בהודעה הפותחת שלי למטה, אני לא אשת הלכה ולכן לא עונה "מה מותר".
יכולה להגיד כמה דברים:
א. אל תדאגו. התינוק מוגן היטב בפנים. אם לך נוח ולא כואב (והגיוני שכבר כבד ולא נוח לך), אז הוא בסדר גמור. אל תחששו.
ב. גם בלי לעשות שינויים מרחיקי לכת אפשר לנסות לשים כרית מאחורי הגב ושאת תהיי זקופה יותר.


2. 
כל הטרמינולוגיה של "למשוך את הבעל" רחוקה ממני מאוד.

בעיני, לשני בני הזוג צריך להיות ברור שיחסי האישות הם הדבק ביניהם, 

ושכשלשניהם יהיה טוב, כל החיים שלהם יראו טוב יותר.
האחריות על זה היא משותפת.
זו לא אחריות האשה "למשוך" אותו יותר ממה שזו אחריות הגבר "למשוך" אותה.
משתמעת גם מהלשון הזו התפיסה הנפוצה שלגברים באופן מובנה יש יותר חשק מנשים, ושלאשה יש חובה לספק את בעלה.

כתוצאה מזה האשה עשויה לא לרצות בכלל בקרבה והיא תעשה את הדברים מתוך תחושה של חובה כלפי בעלה, חובה מוסרית או הלכתית. 

 

מעבר לסוגיה ההלכתית (שכאמור אני לא עוסקת בה! אבל היא קיימת ומשמעותית מאוד)
האמת היא שגם לנשים יש פוטנציאל גדול של רצון להנאה, והמצב הרצוי הוא שכל אשה תתחבר לגופה, תכיר אותו ותגלה את הפוטנציאל הזה. זה לא מסע של יום אחד, אלא מסע זוגי של חיים שלמים, אבל הוא מסע מדהים.


מתוך נקודת המוצא הזו יש מקום לתקשורת ושיחה על מה עושה לכל אחד מבני הזוג רצון וחשק לקרבה, ואיך כל אחד יכול לעשות כמיטב יכולתו למען השני, ואז נשאר החלק הקשה - ליישם

3.

שאלת השאלות...

בסופו של דבר הזמן הוא המשאב הכי מוגבל בחיים שלנו, והדבר היחיד שאפשר לעשות איתו הוא - לתעדף.

כמה זה חשוב לכם. 

על מה אתם מוכנים לוותר.

שלילה אחד תלכו לישון והסלון והמטבח יראו כמו סדום?
שצהריים אחד תדאגו לשנת צהריים? אולי אפילו עם בייביסיטר?
שיום אחד חוזרים מוקדם מהעבודה גם אם זה אומר שיום אחרי זה נשארים יותר?

החלטה שלכם.

זה לא קל לעשות את ההחלטה הזו, ובעיני קל יותר לעשות אותה אם עוצרים וחושבים לפני זה "למה זה חשוב לנו", ו"מה הערך שיוצא לנו מזה". כששמים את הדברים האלה מול העיניים, הכלים ושאר ירקות מקבלים פרופורציה אחרת.

 

4.

אובייקטיבית וגופנית, התקופה שאחרי לידה היא תקופה קשה לחשק.

העייפות.

ההנקה.

ההורמונים הטבעיים.

תופעות הלוואי של אמצעי המניעה.

התחושות כלפי הגוף והשינויים שחלו בו.

השגרה השוחקת של תינוק קטן בבית כשלא תמיד יש עוד משהו ביום מלבד האכלות, החתלות ושינה.

האוזן שתמיד כרויה וכבר יודעת שברגע שהעניינים מתחילים להתחמם התינוק יתעורר.

תקופת האיסור שבדרך כלל ארוכה כל כך ויוצרת ריחוק.

זמן המנוחה שנהיה יקר כל כך.

ובטח שכחתי משהו.

 

בעיני צריכות להיות שתי תנועות הפוכות בו זמנית:

מצד אחד, להבין את המצב ולקבל אותו כפי שהוא.

להנמיך ציפיות.

אין מה לעשות, החיים עם תינוק קטן לא פשוטים. להבין שזו תקופה, והיא זמנית וחולפת. 

להבין את עצמי ולקבל את עצמי כפי שאני - ושהאיש גם הוא יבין.

 

מתוך ההבנה הזו,

לעשות את המירב עם מה שיש.

לנצל את הדקות שקיימות.

לעשות לפעמים את המאמץ.

 

זה איזון מאוד עדין ומאוד אינדיבידואלי:

מצד אחד "עם האוכל בא התאבון". 

מצד שני "להתאמץ" אין פרושו "להכריח את עצמי".

 

 

 

בהצלחה
מרים

ראשית ישר כוח על היוזמה!אנונימי (3)
אני נשואה כשלוש שנים עם ילד ובהריון מתקדם.

כיצד אפשר לגוון ולמצוא דרך "למשוך" את הבעל בחיי אישות, בלי להרגיש נפגעת שזה לא בא ממנו?

אני מעוניינת ליזום, אבל מתביישת.

ורואה שקשה לי הריחוק הפיזי כי אנחנו עייפים. וביחד פעם בשלושה שבועות בממוצע, שזה נראה לי מוגזם.
בוקר טוב!מרים קליין

בגלל הזמן הקצר, אני מפנה אותך קודם כל להודעה שכתבתי למעלה, אני עונה שם על חלק מהשאלות שלך.
בוקר טוב! - הריון ולידה

 

בעניין התדירות:
רק חשוב לשים לב האם זה מוגזם בעינייך כי את מרגישה שזה לא נכון לך/לכם, ואז באמת כדאי לעשות מאמץ וליצור שינוי,

או האם זה מוגזם כי יש לך תפיסה מסויימת של מה סביר, ולמרות שנוח וטוב לשניכם ככה, זה שונה מהתפיסה שלך. אם זה המצב - אולי נכון יותר לשחרר ולהרפות, ולהמשיך להנות ממה שיש.

 

אני אתייחס לעניין של היוזמה:
תשמעי.

אין אינטימיות בלי פגיעות.

הפגיעות שלנו היא מה שמאפשר לנו ליצור קרבה ואינטימיות עם אנשים אחרים.

ומה קרוב ואינטימי יותר מיחסי אישות.

 

בין השורות אני שומעת שכרגע בתפיסה שלך התפקיד של היוזם הוא שלו. המצב הזה לא נעים ולא מתאים לך, כי את עלבת כשהוא לא עושה את זה. מצד שני כשאת חושבת על שינוי, ועל להיות היוזמת בעצמך, את מתביישת. אולי משהו מפחיד אותך שם. משהו לא נעים עשוי לקרות אם תיזמי את.

 

בעיני הרצון שלך ליזום הוא מבורך.

זה נותן איזון ונותן שליטה.

ונכון, כגודל הקרבה שאת מציעה לו כך גודל הפגיעות שאת מייצרת.

יש פה בהחלט מקום לחשוב עם עצמך מה את מפחדת שיקרה כשתיזמי.

ממש ליצור סיפור בראש שלך.

לעיתים קרובות כשאנחנו מישירים מבט ומעזים  לבדוק את הסיפור שמפחיד אותנו כל כך, אנחנו מגלים שהוא רחוק מאוד מהמציאות.

 

וכמובן - דברי איתו. 

מה הוא חושב?

איך הוא ירגיש עם זה?

איזה "כללי משחק" אפשר ליצור שיאפשרו לך ליזום באופן בטוח?

 

 

מקווה שעזרתי,

מרים

תודה רבה על האפשרות לשאול!!אנונימי (4)
1. האם יש תנוחות של חיי אישות שאסורות לפי ההלכה?
2. האם יש עניין לסיים ביחד בדוקא או איך שיוצא?
3. ואיך אפשר לגרום לבעל ליזום מעצמו, בגלל שמהחתונה כמעט תמיד הייתי מותרת- הריון והנקה..אז יצא לקיים יחסים פעם בשבוע אן שבועיים, ולדעתי זה לא מצב תקין.. ואני מתביישת להיות תמיד היוזמת, מה גם, שלא תמעד הוא נענה ליוזמה :/
^^^אנונימי (30)


בוקר טוב!מרים קליין

1. כאמור, אני לא עונה על שאלות הלכתיות (תקראי את הודעת הפתיחה שלי למטה)

 

2. העניין של הביחד הוא בעיני מיתוס.

לא ברור לי שזה מוסיף הנאה לבני הזוג.

אם זה מגניב אתכם ומשמח אתכם ונעים לכם, תנסו להגיע לזה בנחת

אם לא הולך לכם - ממש לא נורא.

העיקר לא להיות במאמץ להגיע לאן שהוא, אלא להנות מהרגע ומהביחד -

כי אתם עכשיו ביחד, לא משנה באיזו שניה כל אחד חווה חוויה גופנית כזו או אחרת.

 

ואוסיף ואומר,

שיש דווקא שממליצים להפריד בכוונה.

קודם האשה ואז הגבר.

זה קשור למשך הזמן שלוקח לגברים ולנשים להתעורר ולהרגע,

בין השאר זה מאפשר מקסימום וודאות שההנאה של האשה לא "תתפספס".

וכמובן 3 יוזמה של הבעלמרים קליין

וואו, להיות במקום היוזם ולהתקל בסרוב זה מקום כואב. 

בטח כשזה קורה שוב ושוב.

אז קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני ממש מעריכה אותך, ואת המאמצים שאת עושה בשביל הזוגיות שלך.

זה לא מובן מאליו בכלל.

 

עם זאת, אין אצלי דבר כזה "לגרום", גם לילדים שלי אני מסבירה שכל אחד אחראי על הפעולות שלו, ועל התגובות שלו לפעולות של אחרים...

 

מה כן?

 

1. לדבר. לבדוק. למה זה ככה.

האם פשוט ככה הוא וזו התדירות שנוחה לו?

האם יש משהו שמפריע לו?

ולשתף אותו בקושי שלך, ולמה זה חשוב לך שהוא יזום לפעמים.

מה זה עושה לך כשהוא יוזם.

 

2. כמו שמכתבתי למעלה בעניין התדירות,

חשוב לשים לב האם זה לא תקין בעינייך כי את מרגישה במציאות שזה לא נכון לך/לכם ומזיק, ואז באמת כדאי לעשות מאמץ וליצור שינוי,

או האם זה לא תקין כי יש לך תפיסה מסויימת של מה סביר, ולמרות שנוח וטוב לשניכם ככה, זה שונה מהתפיסה שלך. אם זה המצב - אולי נכון יותר לשחרר ולהרפות, ולהמשיך להנות ממה שיש, לפעמים המאבק הוא המזיק ולא המצב הקיים.

 

3. הייתי רוצה לתת לך תשובה מוחלטת בהנחה שאחרי כל זה את עדיין רוצה לעשות שינוי, אבל פשוט אין. 

יש פה הרבה מקום לעבודה שלך על המקום שלך ביחס לזה וביחס לעמדה היוזמת שאת נמצאת בה,

ועבודה על התפקידים שהתקבעו ביניכם. (מוזמנת כמובן אם תרצי...)

בכל מקרה הרבה הצלחה,

ושוב - אל תתביישי. תתגאי. שאת עושה ולוקחת אחריות. אין לך שום דבר להתבייש בו בסיפור הזה.

יישר כוח למנהלות היקרות וגם למרים!אנונימי (5)
טוב שיש מקום נקי שאפשר לשאול....

השאלה שלי היא מה האורך התקין של יחסי אישות. אני מתכוונת למעשה עצמו, לא למשחק מקדים. מתארת לעצמי שזה תלוי גם בגיל, אז אנחנו זוג באמצע שנות השלושים.

תודה מראש על התשובות
משך חיבורמרים קליין

בוקר טוב לך,

 

אני שואלת את עצמי למה את רוצה לדעת (וגם אענה בסוף).

הסיבה היא שבעצם, זה לא באמת משנה.

מה שמשנה זה שבני הזוג שמחים ומסופקים,

ומשך החיבור הוא לא בהכרח פרמטר משמעותי בסיפוק הזה.

אז כל עוד נעים, לא הייתי מטריחה את עצמי בזה.

 

 

עם זאת הבטחתי אז אענה:

פחות מ-2 דקות נחשב שפיכה מהירה,

2-7 דקות - תלוי בזוג, יש תרגילים ואפשרויות שאפשר לעבוד איתם.

7 ומעלה - נורמלי לגמרי

 

אפשר לשאול על זה?אנונימי (18)

אני חושבת שמרגע החיבור על לשפיכה אצלנו לא עובר יותר מדקה.

גג גג דקה וקצת. בדר"כ לא.

אנחנו ננשואים שנתיים וחצי. תחילת שנות העשרים.

מה אפשר לעשות כדי להאריך?

לו נראה לי זה נעים ככה, אבל לי זה חסר ...

טיפול בשפיכה מוקדמתמרים קליין

אני ממליצה לך לפנות למרכז יה"ל.

את תקבלי מידע מפורט יותר מה זה אומר.

מדובר בתהליך שדורש השקעה משני בני הזוג וכדאי להבין טוב למה נכנסים.

תודה רבה על האפשרות לשאולאנונימי (6)
איך גורמים שהריגוש והחשק שלי לא יעלמו פתאום באמצע עוד לפני שהגענו למעשה עצמו?
כמעט תמיד אני מתרגשת ומתלהבת ואז פתאום משו נכבה. ונותנת לעסק ליסתיים רק כדי לא לבאס אותו ואני בכלל לא נהנת..
^^^אנונימי (29)
חשק שנעלם באמצעמרים קליין

בוקר טוב!

 

מה שאת מתארת זו סיטואציה שאופיינית לנשים.

 

למה זה קורה?

במשפט אחד - בשביל שהגוף שלנו יוכל להגיע לריגוש, המוח שלנו צריך לכבות.

זה אומר שאת צריכה להיות כולך בכאן ובעכשיו.

יש נשים שזה קל להן ויש נשים שזה דורש מהן הרבה תרגול ומאמץ ועבודה על שחרור שליטה.

הדרך הזו לוקחת זמן,

ויש נשים שכל דבר שמפריע בדרך יכול "להוציא אותן מהמשחק"

זה יכול להיות מגע לא נעים או מהיר מדי,

זה יכול להיות המחשבה על הכלים בכיור,

זה יכול להיות אי נוחות מזה שהאור דולק,

או מחשבה על הילדים האם הם ישנים

או קול מוזר

או המחשבות שמתרוצצות לך בראש על הגוף שלך

או אלף ואחת דברים אחרים.

 

אם זה משהו מוכר לך שקורה שוב ושוב

כדאי לבדוק את התהליך וההרגלים שלכם,

ולנסות לזהות את הטריגר שמכבה אותך.

עם סבלנות ועבודה משותפת אפשר בהחלט להתגבר על המכשול הזה.

 

 

יו! חשבתי שרק אצלי... *אנונימי (40)
שואלת גם -אנונימי (7)

מה גורם לנרתיק להיות יבש?

 

אם זה לא הנקה\מניעה הורמונלית\הריון? גם כשיש חשק?

 

לפני ההריון הראשון היה רטוב מספיק, ומאז לא.

 

מה יכול לעזור לזה?

יובשמרים קליין

בוקר טוב!

 

באופן עקרוני באמת מנית את שתי הסיבות העיקריות ליובש בנרתיק:

 

1. מצבים הורמונליים (הנקה, אמצעי מניעה, גיל המעבר...)

2. מצבים רגשיים (חוסר גירוי, חוסר משיכה)

 

הפתרון הנקודתי, הקל והפשוט הוא חומרי סיכה.

אפילו שמן שקדים פשוט עושה עבודה מצויינת.

 

הפתרונות האחרים הם בעצם פתרון של הבעיה - 

לזהות האם יש גירוי שמתאים לך, ולעבוד על זה

האם את "בעניין" תוך כדי כמו שפירטתי בשאלה על החשק שנעלם באמצע.

ואם זו בעיה הורמונלית או שהיא לא נפתרת בקלות - אז לפנות לאנשי מקצוע.

תודה!אנונימי (10)
אף פעם לא שאלתי או התייעצתי בעניין..
בהריון שלישי. חודש שישי..
ובעלי ואני גמורים בד"כ.
הוא היוזם לרוב למרות שלי יש רצונות גם..
אבל זה יורד בגלל עצלות וכבדות..
השעה נורא מאוחרת..
ואני שונאת את הרטיבות והריח של הזרע..
אז אני תמיד קמה להתקלח אח"כ..ובחורף קפוא. .ואין מים חמים זמינים תמיד..
בקיצור..האם יש עיצה בעניין..? איך לא להיגעל מזה? והאם אני היחידה שקמה להתקלח אח"כ ??
תודה רבה!
בוקר טוב!מרים קליין

מה שמנית כאן זה אלף סיבות ממש ממש טובות למה לא בא לך לקיים יחסים.

הגיוני. ולגיטימי.

ולא, את ממש לא היחידה שמתקלחת אחרי זה - שמעתי על זה מעוד נשים.

 

אבל מעצם זה שאת שואלת אני מבינה שאת לא שלמה עם המצב.

אם חשוב לך להעלות את התדירות,

כדאי לנסות להתגמש או לחשוב על פתרונות יצירתיים

איך להיות פחות עייפים מדי פעם

איך אפשר להקדים קצת את השעה

מה יכול לעזור לכם להתגבר על הכבדות ולשמוח שהתאמצתם

והאם יש משהו שיכול להחליף את המקלחת או לאפשר לך לדחות אותה לבוקר (מגבת? מגבת רטובה עם מים חמים מהקומקום שמרתיחים מראש? מגבונים?)

 

בעסה, אבל אין פתרונות קסם...

 

 

גם אני אשמחאנונימי (11)
נשואים 3 וחצי שנים. ב"ה יש 2 ילדים.
כרגע מונעים עם התקן לא הורמונלי.
אוהבים מאוד וכיף לנו ביחד אבל מרגישים שקצת נתקענו בדרך.
מרגישים צורך להתקדם ולא כ"כ יודעים איך ומה לעשות...

אז יש לי כמה שאלות-
1. מה נחשב זמן נורמלי למשך החיבור עצמו?
2. איך מרגיש השיא של האישה?
3. כמה זמן בד"כ אורך השיא של האישה? האם זה משהו ריגעי או ארוך יותר?
4. איך מגיעים לשיא הזה (אני בטוחה שאין תשובה אחת אבל אולי בכל זאת...)?
5. אילו תנוחות מומלצות הן מבחינה הילכתית והן מבחינת הנאה?
6. האם חייבים להתחבר מכוסים בחדר ובחושך? או שמותר להתחבר גם באור ולא דווקא מכוסים במיטה (לדוגמה- באמבטיה)?

7. עוד שאלה קצת יותר מורכבת-
ב"ה בעלי מאוד צנוע ולא מכיר אפשרות אחרת מלבד החיבור הרגיל (מכוסים, אני על הגב, בחושך).
אני מרגישה שהוא צריך הדרכה קצת יותר עמוקה על האפשרות להיות מוביל, להיות נועזים יותר, לעשות שינוי מחשבתי.
האם יש לך המלצה איך לחולל את השינוי? יש ספר מומלץ בנושא? או שיש לך המלצה למישהו חכם שהוא יכול לשוחח איתו טלפונית או להיפגש איתו?

תודה מראש על המענה ועל האפשרות לשאול.
^^^^אנונימי (20)
אשמח לתשובות לשאלות אלו בדיוק
יקרה, ממליצה לך על הסדרה המלאה של אפרת צור.אנונימי (23)
היא עונה שם על כל השאלות בצורה עיניינת, מפורטת וצנועה.
ממליצה בכללי לכל אישה!
רק שהיא לא פותחת את הסדרה כל הזמן. הפעם הבאה בקיץ אנונימי (6)
שיא נשי, והדרכהמרים קליין

וואו, מה שאת שואלת זה חומר מספיק לשיחת הדרכה אחת לפחות אם לא יותר. אענה ממש בקצרה כי אפשר להעמיק בלי סוף וזה מאוד אישי לכל אחת, ומי שרוצה באמת להבין איפה היא עומדת, כדאי לדבר על זה בנחת.

 

1. עניתי פה משך חיבור - הריון ולידה

 

2. חמקמק כל כך להגדיר את זה, וזה משתנה ולא אותו דבר אצל כל אישה.

אבל אם נגדיר את המצב ה"קלאסי",

אז מדובר בתחושה מאוד מאוד נעימה בגוף של כמה שניות, שמלווה בהתכווצויות של רצפת האגן. אולי כמו צמרמורת מאוד מאוד נעימה.

 

3. מה שתארתי בסעיף 2 דומה למדי למה שאת יכולה לראות ולהרגיש על אישך.

 

4. עם הרבה סבלנות וחקירה והתמדה, והכל בנחת ובכיף.

סליחה שאין לי תשובה מפורטת יותר שמתאימה לכאן.

 

5. כאמור, לא עונה על שאלות הלכתיות.

מבחינת הנאה כדאי פשוט לנסות ולראות מה מתאים לזוג.

אשמח לפרט יותר בהודעה אישית.

 

6. שאלה הלכתית

 

7. שאלה חשובה וטובה!
יש כמה וכמה אפשרויות:

* הרב אוסטרוף ממרכז יה"ל מקיים שיחות עם גברים על הנושאים האלה בדיוק.

* יש גם את הספר של מרכז יה"ל "לדעת לאהוב" שאפשר לקנות אצלם באתר והוא מאוד מומלץ ונותן התייחסות משני ההיבטים, ויש עוד כמה ספרים שנכתבו במיוחד לציבור הדתי.

* למי שלא רוצה ספר הלכתי דווקא, יש הרבה ספרים "גויים" שיש בהם הרבה מאוד ידע, שמועבר באמצעים מילוליים ועם כמות מזערית של איורים. הייתי ממליצה עליהם לאנשים שכבר יותר בטוחים בכיוון שלהם.

* יש חוברת שמסתובבת באינטרנט בשם "דבר סתר". לא ידוע מי המחבר שלה, אבל היא עוסקת באופן מעמיק בהיבטים ההלכתיים של מגוון דברים שהם לא "הרגיל". יוצא שהיא נותנת בד בבד גם ידע לגבי כל מיני דברים יצירתיים ו"נועזים" יותר, וגם פורסת ידע הלכתי על כל אחד מהם. מי שמתעניינת אוכל להעביר לה את הקובץ.

* אם מה שבוער זה יותר נושא הידע פחות נושא ההלכה - אפשר להגיע לשיחות הדרכה גם אצלי או אצל מדריכים ומדריכות אחרים.

 

 


 

 

שאלהאנונימי (8)

מה זה אומר הנאה מינית של אישה? לא מבחינת המגע..

הבנתי שאפשר לכוון שלשניהם באותו זמן. איך?

מה עושים עם התופעה שזה בא ומתרחק? ולא להתייאש מזה..למרות שלוקח זמן רב.

 

שאלהאנונימי (13)
אנחנו מרגישים שמאוד קשה לנו להגיע לשלב השיא שנינו בגיל ה30, 30+.
האם יש קשר בין הגיל לבין הקושי?
דורש מאיתנו הרבה כוח ומאמץ ולפעמים מרוב תשישות מהמצב מחכים רק שיגמר מהר ולא נהנים.
אשמח להבין יותר. תודה
עוד שאלהאנונימי (13)
אני לא מסוגלת לנשק את בעלי ממש בפה, זה מגעיל אותי, הרוק, לא מסוגלת. היו פעמים בודדות שזה קרה אבל זה היה ממש אחרי החתונה, נשואים יותר מעשר שנים. הוא מאוד רוצה ומתכנן אבל אני לא מסוגלת.
בכללי אני לא כזה נהנית מקיום ימים, יכולה להסתדר גם בלעדי זה. אני יודעת שזה לא תקין. מה אפשר לעשות?
איתך לגמריאנונימי (17)

אשמח לעצות

אותו דבר רקאנונימי (16)
הפוך.בעלי לא אוהב להתנשק.לא יודעת מה הסיבה אבל תמיד יש תרוץ.זה נורמלי?יכול להיות שאני צריכה לוותר ולהשלים עם זה וזהו?
זה לא קשוראנונימי (28)
להגיינה של הפה? אני נגיד לא מרשה נשיקות בבוקר לפני הצחצוח שיניים ולפני שאנחנו ביחד אנחנו מצחצחים שיניים וזה יותר נעים
לא קשור להייגינה של הפהאנונימי (13)
גם כשמצחצחים שינים
נשיקותמרים קליין

יש אנשים שלא נעים להם להתנשק,

כמו שיש אנשים שלא נעים להם דברים אחרים וסוגים אחרים של מגע.

אם לא נעים לו - אל תעשו את זה...

לא נהניתמרים קליין

קודם כל לגבי נשיקות - מותר לא לאהוב את זה. מותר שזה לא יהיה נעים. 

הכלל הכי חשוב (והיחיד בעצם, מלבד ההלכה) בקיום יחסים זה שלא עושים מה שלא נעים.

אז אם לא נעים - פשוט לוותר.

 

לשאלתך השניה - 

את לא היחידה. יש הרבה נשים בעולם שלא נהנות מקיום יחסים,

ומסתבר שזה לא קשור לחינוך דתי או לעולם הדת, כי זה קורה בכל העולם.

החדשות הטובות הן שזה לא חייב להיות ככה.

אפשר לעשות תהליך,

ובעדינות ובנחת ללמוד למצוא את ההנאה שחבויה בגוף שלך,

ולגלות ולגדל אותה.

החיים שלך ירגישו אחרת

 

 

 

קשה להגיע לשיאמרים קליין

הי לך.

 

בגיל הזה לא אמורה להיות השפעה של הגיל על התפקוד.

כן יש הרבה השפעה של עייפות ותשישות.

 

לצערי אני לא יכולה לעשות את זה איתך כאן,

אבל יש מקום לחקור ולהבין יותר את הדינמיקה הזו,

מה קורה ולמה,

האם זה תמיד היה ככה, ואם לא - מתי חל השינוי ומה גרם לו,

ולראות איך יכול להיות לכם כיף.

 

לא תמיד היה ככהאנונימי (13)
כשהיינו יותר צעירים הלך יותר בקלות
ככל שעלינו בגיל נהיה יותר קשה. דורש מאיתנו יותר מאמץ
בוקר טוב!מרים קליין

נראה לי שעניתי על רוב שאלותייך כאן שיא נשי, והדרכה - הריון ולידה

וכאן בוקר טוב! - הריון ולידה

 

לגבי ה"בא ומתרחק" אכן, פשוט לא להתייאש. ובעיקר לא להלחץ - כי כשאת מתחילה להלחץ ולהתייאש ולהתבאס - זה רק מרחיק את זה עוד יותר.

אפשר גם לנסות ולראות האם השימוש באמצעים רוטטים מקצר את הזמן ועוזר - יש נשים שזה מאוד עוזר להן.

שאלה: לצערי הגדול ברגע שאני מתחילה להשמין בהריוןאנונימי (12)

ויוצאת לי בטן (בערך שבוע 20) בעלי ואני לא נמצאים יותר ביחד כי הוא "נגעל: :וזה דוחה אותו" 

זה כבר קרה פעמיים, בשתי ההריונות 

לא מצאתי דרך לפתור את זה וזה גרם להמון מתח ועצבנות משתי הצדדים...

אוף! דוקא בתקופה הכי יפה שמותרים כל הזמן...

מה אפשר לעשות? 

יחסים בהריוןמרים קליין

אאוצ'

לא נעים ובאמת נותן תחושה של פספוס משמעותי.

 

נראה שעם כל הקושי, העבודה בסיטואציה הזו היא בעיקר שלו,

להגיע למצב שהוא יכול להיות איתך בזמנים האלו.

 

 

שאלותיי-אנונימי (14)

1. אנחנו רוצים להתחדש במשחק המקדים ומרגישים שאין לנו מספיק רעיונות לגיוון, אבל לא רוצים להסתכל באינטרנט וגם לקבל רעיונות מאחרים לא שייך.. מה אפשר לעשות?

2. אני רוצה להפתיע את בעלי בלבוש (ומרגישה שהוא גם מצפה לזה..) אבל לא יודעת מה, למה, איך ואיפה.. אשמח לרעיונות והמלצות.

תודה על ההזדמנות!

גם אני אשמח לתשובות על שאלות אלואנונימי (20)
התחדשות והתפעותמרים קליין

הי לך,

איזה כיף!

כמה טוב שטוב לכם ושאתם בשלב שאתם רוצים להתחדש ולהתרענן!

שאלה יהיו הצרות של כל עמישראל.

 

1. אפשר לבוא לשיחת הדרכה.

אפשר לקנות ספר - אם תצרי איתי קשר טלפוני אשתדל להפנות אותך לספר שמתאים לכם.

אם את קוראת בפייסבוק, את יכולה גם להצטרף לקבוצות סודיות שעוסקות בנושאים האלה ולהתעשר ברעיונות וכיוונים - מי שמעוניינת יכולה לפנות אלי בפייסבוק ואצרף אותה.

 

2. יש לי המלצה מצויינת לחנות שמיועדת לציבור הדתי ומוכרת אביזרים ותכשירים לתחום האינטימי, ועד לא מזמן היא מכרה גם הלבשה תחתונה. לצערי היא בדיוק הפסיקה עם ההלבשה התחתונה, אז אני ממליצה להתחיל עם חנויות "רגילות"  - גם בהן יש דברים שהם יותר מושקעים ויכולים להתאים. מי שזה מתאים לה יכולה לנסות לקנות באליאקספרס - המחירים אמורים להיות מצויינים ומתאימים למשהו שלובשים רק בבית לזמן קצר...

יש אפשרות להמלצה שלא דרך הפייסבוק?אנונימי (42)

(בשיחה אישית למשל?)

אפשר ללשוח לי הודעה אישית כאן ונמשיך משם הלאה מרים קליין


אשמח לקבל את פרטי החנות. זה אתר ברשת?אנונימי (5)
אפשר בהחלט את הפרטים של "הרמוניה"מרים קליין

יש אתר אינטרנט

http://www.inharmony.co.il/

אני רואה שהוא בדיוק מתחדש אז עדיין אין בו הרבה,

אבל יש שם טלפון ופרטי התקשרות.

מאיה בעלת החנות היא אישה יקרה ונעימה מאוד,

ואפשר לדבר איתה ממש בכיף 

(ספרו לה ששלחתי אתכן )

 

המספר של החנות הוא 077-4448484

שאלהאנונימי (15)

מאז שאני בהריון כואב לי לקיים יחסים בגלל שיבש שם, ואני מפחדת להשתמש בכל הקרמים שמיועדים לזה בשביל לא להזיק לעובר..

מה אפשר לעשות?

 

תודה רבה!!

שמן שקדים עובד מצוין.אנונימי (23)
יובש בהריוןמרים קליין

הי לך!

 

הקרמים לא יזיקו לעובר. הוא שם בפנים והקרם פה בחוץ.

הם כן עשויים להיות לא מתאימים לגוף שלך שהוא רגיש יותר בזמן הריון.

לכן ההמלצה שלי היא להשתמש בשמן שקדים ולא במשהו מפונפן אחר.

הוא מתאים מאוד לשימוש אינטימי.

 

בשעה טובה!

סליחה על השאלה...אנונימי (16)

אני יודעת שלגבר אסור לגעת בעצמו... מה בנוגע לנשים?

למרות הפיתוי הרב, במיוחד בשאלה הזו, לא עונה על שאלות הלכתיותמרים קליין


לא הבנתי...אנונימי (41)

נשואה כבר שנתיים ולא הבנתי מה שאלת.

בורות מיצדי??

היא שואלתמרים קליין

האם מבחינה הלכתית מותר לאשה לגרות את עצמה כשהיא לבדה.

ממש תודה רבה!! מקווה שיענה לנו על השאלות..אנונימי (17)

.1)כמעט תמיד בעלי הוא זה שיוזם קיום יחסים כשאנחנו כבר רדומים בדרך כלל מתחיל ללטף ולרמוז בדרך זו.

איך אני יכולה לעורר את עצמי כן לרצות ולהפוך את זה לחוויה יותר מעצימה?

 

2)אני אחרי לידה עם תפרים ובפעם הראשונה כאב לי וכמעט לא היתה חדירה. פעם שניה התעקשנו וגם כאב וראינו שיצא דם.

מאז היינו יחד פעמיים וגם כאב אבל פחות. השאלה אם זה נורמלי?

 

3)אני לא מרגישה הנאה כמעט בכלל ממעשה החדירה עצמו. אני נהנית מאוד כשבעלי מגרה את האזור בידו (אני חושבת שזה הדגדגן) וזה החלק שלי ואז החדירה היא בשבילו. השאלה אם זה תקין?? ובכלל איך מגיעים להנאה מינית בזמן החדירה??

הייתי רוצה שזה יהיה משהו ששנינו נהנים ממנו ולא משהו שהוא מבקש ואני עושה לו טובה..

 

4) שאלה אחרונה וסליחה מראש אבל זה מאוד רלוונטי לנו. בעלי נהנה מכך שאני מכניסה את איברו לפי. אני לא יודעת אם זה בסדר מבחינת ההלכהה ומנסה כמה שיותר להימנע מכך. הוא לא תמיד מבקש אבל מדי פעם...האם זה מותר?

 

שוב, ממש תודה רבה. בגלל שציבור שומר מצוות שומר על פרטיות וצניעות קשה מאוד לבקש מענה לשאלות.

מצטרפת שלאלה 3..אנונימי (22)
בוקר טוב,מרים קליין

קודם כל כל הכבוד על התפיחות להעלות את כל השאלות האלה, גם באנונימיות זה לא מובן מאליו!

 

1. לעורר את עצמך אחרי שנרדמת כמעט? וואו, קשה.

בעיני הרבה יותר הגיוני לדבר איתו ולהתחיל עם הרמיזות בשלב מוקדם יותר.

 

2. אני לא מבינה גדולה בתפרים. אני בטוחה שיש פה נשים שיודעות לענות טוב ממני.

 

3. אחלק את התשובה לשני חלקים:

קודם כל מה שאת מתארת הוא ממש ממש נורמלי. 

רוב הנשים שמגיעות לשיא מגיעות אליו מגירוי של הדגדגן, ורק 30% מגיעות לשיא מחדירה.

עם זאת,

הנאה היא לא רק מולדת, אלא ידע נרכש. גם ידע של המוח וגם ידע של הגוף. אנחנו יודעות למשל מנשים שלומדות לחוות שיא, שהפעם הראשונה הכי קשה ושהגוף מלמד את עצמו להגיע לשם.

אז זו הבשורה הטובה - יש לנו מסע חיים משותף, עם בן הזוג שלנו, ללמות להכיר יותר ויותר את נבכי הגוף שלנו וההנאות שלו. וזה מסע שלא נגמר אף פעם. 

את יכולה לאורך הזמן לשים לב ולכוון את עצמך למצוא את ההנאה שיש בחדירה, ללמוד אותה ולהעצים אותה, וגם להגיע ממנה לשיא (או לשיאים, תכלס, כי נשים יכולות להגיע כמה פעמים ברצף). 

אגב, זה קשור גם למשפט האחרון שלך - החדירה היא טובה שאת עושה לו, היא ההזדמנות של שניכם להגיע למקומות חדשים.

כמובן שכל זה תלוי בשאלה 2, כי את לא יכולה לעשות שום דבר מזה לפני שאת פותרת את סוגיית הכאב.

 

4. לא עונה כי זו שאלה הלכתית. מצטערת.

 

 

שאלהאנונימי (18)

ותודה על ההזדמנות.

ב"ה נשואים בשמחה. חיי אישות תקינים ושמחים מאד ב"ה. אוהבים ומושכים

לפעמים אני מרגישה שממש קשה לי המגע של בעלי. כאילו לעיתים רחוקות אני מרגישה שאני לא מסוגלת שיגע בי וכל מגע (קל וחומר נשיקה/ מגע במקום מוצנע) לא נעים לי בכלל. עד לרמה של כאב.

בדר"כ זה לא ככה. 

אבל בפעמים שכן זה ככ קשה ומצער.

מה אפשר לעשות?

 

מגע לא נעיםמרים קליין

בוקר טוב לך,

 

קודם כל, חשוב כל כך שאת מודה בזה.

אני מתארת לעצמי שזה מאוד קשה ומצער כשהגוף מרחיק את האיש שאת אוהבת.

 

מה אפשר לעשות?

קודם כל לא להתעקש ולא להכאיב לעצמך או לסבול.

זה לא לטובתך ולא לטובתו אם את סובלת ממגע אינטימי ויכול להסב נזק.

 

בהמשך אם את רוצה לשנות את זה, 

זה מצריך בירור עם אשת מקצוע, למה זה קורה ואיך אפשר לעבוד על זה..

 

בהצלחה.

תודה גדולה!!!!! הזדמנות נדירה...אנונימי (19)

אני נשואה כ-14 שנים ולא היתה לי הזדמנות כזו מעולם... התביישתי לפנות...

לקח לי שנים רבות להבין מה היא ההנאה של האישה.

עכשיו אשמח לדעת אם ואיך אפשר שהיא תהיה בזמן החדירה. שההנאה תהיה יחד.

ואם עד שאשה מגיעה להנאה זה חייב לקחת זמן או שיכול להגיע גם מהר.

ועוד דבר - לפעמים אני מרגישה שאני כמעט מגיעה להנאה אבל הגוף שלי נלחם בזה ומדי קשה לי להתקדם לשם. משהו לא נותן לי. אשמח להבין...

וגם רק שמעתי שיש תנוחות ולא יודעת מה זה. אשמח ללמוד.

הממוצע של זוגות בעולםמרים קליין

הוא 2-3 פעמים בשבוע

 

מה זה אומר על זוג שאסורים שבועיים שבועיים? לא יודעת.

 

העיקר שטוב לכם.

ערב טובמרים קליין

ערב טוב,

 

גם אחרי 14 שנה תמיד יש דברים חדשים ללמוד... כמו שכתבתי קודם הגילוי של הדברים האלה הוא מסע שלא נגמר אף פעם (בטח בתקופה שלנו שיש עזרה רפואית לאנשים מבוגרים וממשיכים לתפקד עד זקנה ושיבה).

 

כמו שכתבתי למישהי למעלה, היכולת להגיע להנאה מחדירה היא נרכשת.

אפשר להקדיש תשומת לב וריכוז וללמוד איך להגיע לזה. זה לא עניין של יום או יומיים,

אבל זה אפשרי.

 

לגבי היחד - גם על זה כתבתי למעלה בוקר טוב! - הריון ולידה

 

באופן כללי לנשים לוקח יותר זמן.

אנחנו פשוט בנויות אחרת.

בעיני זה בערך כמו ההבדל בין אופנוע לבין מטוס.

אופנוע הוא מאוד מגניב ומהיר ונגיש,

ומטוס צריך ללמוד הרבה בשביל להפעיל, ולוקח הרבה יותר זמן להניע אותו, אי אפשר פשוט לקפוץ עליו.

אבל אם לומדים להטיס את המטוס - החוויה היא אחרת לגמרי.

לא במקום, לא טובה יותר, אבל שונה ומיוחדת.

אפשר לנסות לראות אם השימוש אמצעים רוטטים מקצר זמנים.

(אם זה מעניין נתתי למטה הפניה לחנות אינטרנטית שאני ממליצה עליה)

 

לגבי הזמנים שקשה - 

שוב. הגוף שלנו בנוי ככה.

תקופות משתנות, עליות ומורדות,

זה הרבה פעמים קשור לזמן בחודש.

זה בסדר.

אפשר להתאמץ בכל זאת, ואפשר לשחרר ולהנות מהיחד וזה גם בסדר.

 

תנוחות - אשמח לפרט בהודעה אישית.

אשמח לשאול על אמצעיים רוטטיםאנונימי (26)
היה כאן שירשור שהמליצו על זה ובאמת לא הבנתי מה העניין ולמה להכנס לזה.
אשמח להבין מה זה אומר? למה עוזר?
שאלה טובה.מרים קליין

ונדרשות ממני יותר משתי פסקאות לענות עליה בצורה אמיתית ומסודרת.

אני מצרפת קובץ שכתבתי בנושא.

 

למרות שהכתיבה נקיה כמובן,

שימו לב שלא לכל אחת נעים לקרוא על הנושא הזה,

אז הקריאה על אחריותכן

לא הצלחתי לצרף את הקובץמרים קליין

אנסה פעם נוספת ואם לא עולה מי שמעוניינת מוזמנת לשלוח לי כתובת מייל בהודעה אישית.

 

20160216231602.pdf

רעיון מבורך שאלתי היאאנונימי (16)
מה התדירות הנורמלית לקיום המצוה במהלך שבועיים של טהרה?
בספרים כתוב שתדירות של פעמיים בשבוע,אנונימי (33)
שבת ויום בשבוע זה ה"נורמה"..
לפי דעתי אין 'נורמה'אנונימי (34)

אם רוצים כל יום אז כל יום (זה נורא מעייף)

 

אצלנו זה די יום כן יום לא (בצורה ספונטנית) יכול להיות גם כמה ימים רצופים ואז הפסקה הכל תלוי ביכולת וברצון אם עייפים מדי אז לא ואם זה באמצע היום ונ ו ר א רוצים ואפשרי אז למה לא?

זה לא שאסור יותר מפעמיים בשבוע..אנונימי (33)
אפשר גם יותר, היא שאלה מה התדירות הנורמלית אז עניתי. נראה לי שזה מה שכתוב בדרכי טהרה..
עניתי בטעות לא במקום...מרים קליין

הממוצע של זוגות בעולם הוא 2-3 פעמים בשבוע

 

מה זה אומר על זוג שאסורים שבועיים שבועיים? לא יודעת.

 

העיקר שטוב לכם.

תודה על המקום.אנונימי (24)
אנחנו באמצע שנות השלושים, נדואים שלוש שנים..בשנה האחרונה קורה שבעלי מתקשה להגיע לשפיכה- כאילו נתקע באמצע.
זה התחזק מאז שאני בהריון.

זה תופעה מוכרת? מה ניתן לעשות? החשש מהפעם הקודמת מגדיל את הסיכון כל פעם למרות שבין לבין יש פעמים טובות.

ושאלה נוספת- איך מתמודדים עם הקושי שבשינוי תנוחות? אני בהריון מתקדם ומאוד קשה לנו בתנוחה הרגילה. ניסינו לשנות ולא הצלחנו, וזה היה מביך וקשה עד שהתייאשנו. מה יכול לעזור? הקושי היה לשנינו.
תשובותמרים קליין

לגבי בעלך - אני מציעה שאת תפני למרכז יה"ל, אפילו בלי לספר לו כי חבל על הלחץ,

ותקבלי שם יעוץ והכוונה למקום הנכון.

נשמע שאולי זה משהו רגשי, ואני מאמינה שאפשר בהחלט לעזור לו.

טוב שאת חושבת על זה וכדאי להתעסק עם זה מוקדם מאשר מאוחר.

 

לשאלתך השניה - 

האמת היא שבהריון מתקדם אין תנוחה נוחה לישון. אז תנוחה נוחה ליחסים?! לא כזה פשוט...

צריך כמו בכל דבר בהריון לנשום נשימה עמוקה ולעשות את זה בכיף ובחיוך...

אשמח לעבור איתך על זה באופן מפורט יותר בהודעה אישית.

 

מצטערת על התשובות הקצרות - 

מגבלות הפורמט...

שאלה- האם הדבר נכון/ טוב לעשות כךאנונימי (25)
אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים בלי חשק להיות עם בעלי,
אבל שמתי לב שאם אני קוראת דברים על הנושא, נגיד קראתי תקופה את מאדים ונוגה בחדר המיטות, עצם הקריאה על כל הדברים והרעיונות והמילים שמופיעות שמה, גורמות לי לחשק באותו הזמן.
לפעמים אני מחפשת קצת חומר על זה באנטרנט, לא דברים גרועים ומגעילים. למשל: איך לגוון בתנוחות, ואז אני קוראת קצת מלל על זה וזה מעורר אותי. ומזה אנחנו מגיעים להיות יחד בשמחה ובהנאה גדולה.
ובכן: 1)האם זה נקרא דבר נכון/ בסדר לעשות את זה?
2) זה נורמלי?
3)אם לא, איך ניתן להתגבר על זה ולהגיע לחשק מדברים אחרים?

תודה רבה ומעריכה מאוד את עבודת הקודש שלך!
תשובותמרים קליין

הי לך.

 

מה שאת מתארת זה מאוד מאוד נורמלי וטבעי.

מדובר וידוע שהאיבר החשוב ביותר בקיום יחסים הוא המוח

כשאת קוראת את הדברים האלה, הדמיון מתחיל לפעול, והגוף מגיב.

זה נהדר שזיהית את הכלי הזה!

 

אני לא יכולה להגיד לך אם זה נכון או בסדר.

זו שאלה שבינך לבין עצמך, או בינך לבין בעלך.

אני בהחלט חושבת שרכישה של ידע לכשעצמה בצורה שמתאימה לבני הזוג היא נהדרת ומפרה.

 

אם את רוצה, את כן יכולה להשתמש בכוח הדמיון שזיהית ולהפעיל אותו באופן יזום ומתוכנן יותר.

במקום לקרוא חומר, תחשבי על האיש שלך, תדמייני דברים שאתם עושים ביחד,

תחשבי על השמחה וההנאה שאת מתארת,

תפליגי בדמיון על היחד שלכם - וזה יכול לעשות טוב.

את גם יכולה לשתף את בעלך בזה והוא יכול להשתתף איתך במהלך הזה במגוון דרכים כיד הדמיון,

וכך זה יכול להיות מאוד מקרב וכמובן משמח.

 

בהצלחה!

אשמח גם לשאול אנונימי (26)
יש לי שאלות שהרבה שאלו אז אחכה לראות מה תעני
שאלה נוספת:
ב"ה מאד שמחים בחיי האישות שתינו יוזמים. בהתחלה אני ממש לא הייתי יוזמת וב"ה עם עבודה עקפתי את בעלי וכאן הבעיה..
אנחנו המון זמן "משחקים" לפני החדירה עצמה ושתינו נהנים מזה. ברגע שיש חדירה אני בדכ רוצה עוד ובעלי פשוט לא מסוגל..
גם אחרי 20 דק.. פשוט נרדם ואני נשארת עם רצון יותר חזק מלפני לעוד.
אותי זה מבאס..מה שגורם לי בעצם לדחות את החדירה כי אני יודעת שזה אחכ נגמר. אנחנו יכולים להיות יום אחרי יום..ערב ואחכ בוקר אבל כמה פעמים באותה פעם אין מצב.
אף פעם לא חשבתי שזה לא תקין ועכשיו פתאום זה עושה לי מחשבות..אולי יש פתרון לדבר?
אשמח לתובנות.
מאוד מזדהה- אשמח למקדאנונימי (12)

יש תקופות שאני מאוד רוצה הרבה יותר ממנו והוא לא יכול לספק אותי, אני כבר לא מדברת על פעם אחר פעם (דבר שהיה בעבר בשנה הראשונה) אלא אפילו יום אחר יום הוא לא יכול, ושאני מנסה לרמוז הוא אומר לי " נו, די, את יודעת שא"א אפשר" 

ודוקא יום אחרי אני עיפה או סתם זה לא בא לי בטוב ואז חיבים כי אם לא מפספסים....

וגם אצלי הוא נרדם כמו מת אחרי, ואפילו הוא לא מחבק וזה סתם באסה... כי אני כ"כ צריכה את זה...

ותשובות גם לךמרים קליין

"נרדם כמו מת אחרי" זה מצב מאוד אופייני לגברים.

מבאס לנו שאנחנו בדרך כלל רוצות בקרבה וחיבוק ואולי גם שיחה אחרי,

אבל ככה המערכת הפיזיולוגית שלהם בנויה.

אז כדאי פשוט להשלים עם זה ולהבין שזה לא מכוונה רעה או מבורות - הוא פשוט בנוי ככה.

 

לעניין האיש שלך,

משני משפטים קשה לאבחן אבל תלוי במשתנים שונים יכול להיות שיש לו בעיה רפואית כלשהי.

גם כאן אני ממליצה שאת תפני למרכז יה"ל ותפרטי שם באופן יותר ברור על המצב,

הם יוכלו להגיד לך באופן יותר מדוייק מה דעתם וגם להמליץ לאן לפנות עם זה.

 

בהצלחה!

שאלה טובה וחשובהמרים קליין

קודם כל - איזה יופי! איזה מצב נהדר את מתארת ביניכם!

שניכם יוזמים, שניכם נהנים, לוקחים את הזמן - זה בסיס מצויין.

 

משתמע מהדברים שאת כותבת שאת לא מגיעה לסיפוק,

מן הסתם זה משאיר אותך עם חשק לעוד - כי את פשוט עדיין באמצע.

כדאי ללמוד איך לעשות את זה,

ולרוב הנשים זה לא מגיע מחדירה, אלא מגרוי חיצוני.

נשמע שיש לשניכם את הסבלנות להשקיע וללמוד את הדבר הזה - 

וזה כדאי.

 

תודה על ההזדמנותאנונימי (28)
פעם הייתי מצליחה להגיע לשיא בחזה, עכשיו בתוך ההריון ואחרי הלידה כבר לא.
זה נורא מבאס אותנו, מה ניתן לעשות?
בהריון ובלידה הגוף משתנהמרים קליין

דברים שהיו נעימים לפני לא תמיד נעימים אחרי,

ולפעמים דווקא בתוך התהליך של ההריון והלידה מתגלות אפשרויות חדשות.

אני מבינה מאוד את הצער,

אני לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה,

אבל גם הנקה יכולה מאוד להשפיע על הדבר הזה.

אין לי הרבה עצות מלבד לחכות ולראות

ובעיקר להנות ממה שיש.

שאלה...אנונימי (31)
האם מותר להכניס את איברו של בעלי לפי, ולחילופין לו מותר לגעת עם פיו באיברי? בלי להסתכל כמובן.
אני לא עונה על שאלות הלכתיות מרים קליין


נשואה ממש טרייה...אנונימי (32)

ומתביישת לשאול את המדריכת כלות.

האם הדרך היחידה של אישה להגיע לשיא זה על ידי מגע בדגדגן?

לאמרים קליין

רוב הנשים שמגיעות לשיא מדיעות על ידי מגע בדגדגן.

פחות מחצי מהנשים מגיעות לשיא מחדירה, וזו יכולת נרכשת.

חשוב לציין כאן שהשיא מחדירה הוא לא בהכרח טוב יותר או מיוחד יותר,

הוא פשוט שונה.

 

הדרך העיקרית לשם היא על ידי גירוי של נקודת ה-G,

זה פחות מתאים לפורום, אבל זה בהחלט משהו שאני מפרטת ומסבירה בשיחת הדרכה.

 

 

 

שאלותאנונימי (33)
האם בהריון יש פחות חשק?
מה עושים להגברת החשק אצלי (האשה)?
חשק בהריוןמרים קליין

זה משתנה מאשה לאשה ומשתנה בחלקים שונים שלה הריון.

מקובל להגיד (ואני לא לגמרי מסכימה) שבשליש הראשון החשק יורד בגלל העייפות והבחילות,

בשליש השני הוא עולה שוב

ואז יורד בשליש השלישי עם הכבדות והסרבול.

אם החלוקה הזו נכונה לך - מצויין.

אבל גם אם לא, זה הגיוני שתרגישי חוסר חשק בכל תקופה של ההריון.

 

מה עושים?

מקבלים את זה שהגוף במצב חשק מסויים.

ומצד שני בעיקר מפעילים את הראש.

אומרים שהאיבר הכי חשוב בגוף בזמן יחסים הוא המוח,

ואם רוצים אפשר להגביר את החשק גם בעזרת המחשבה והדמיון.

 

 

שאלהאנונימי (9)

אני נשואה קרוב ל-3 שנים ולצערי אני לא ממש מצליחה להינות מאישות.

אין לי כוח להתחיל בכלל ורוב הפעמים זה ממש בשביל בעלי.

אחרי שמתחילים אז אני דווקא יחסית נהנית עד שמגיע לשיא ואז שוב אני ממש חסרת כוחות (לפעמים אני ממש צריכה להתאמץ כדי להינות)

אח"כ וגם בכלל באופן כללי אני מרגישה שזה סתם תאוותנות (למרות שאני יודעת שלא) אבל זאת ההרגשה שלי ואני לא מצליחה להשתחרר ממנה.

 

באופן כללי, בעלי כל הזמן רוצה ורומז לי, בסוף כשזה יותר מידי מעיק עליי אני נענית לו אבל אז הוא מבואס מזה שאני עוששה את זה בחוסר חשק (למרות שאני ממש משתדלת להראות לו שאני כן נהנית למרות שלא..). אני לא יודעת מה לעשות הוא מתוסכל ואני מתוסכלת.

 

עכשיו בהריון גם כואב לי אז בכלל אני פחות רוצה, גם בהריון הקודם הייתי הרבה בשמירה אז פחות יצא לנו. בקיצור הוא מתוסכל מזה שבד"כ אין לי חשק/אין לי כוח וכו.

 

ממש אשמח לעזרתך...

 

אגב באופן כללי (כדי שלא תביני לא נכון) יש לנו ב"ה קשר מצויין, אני מאד נהנית איתו ומהמגע אבל שזה נהיה כבר יותר מידי להרגשתי כמובן (אישות) אני כבר לא כ"כ רוצה את זה. הוא תמיד טוען שקשר חייב להיות מבוסס גם על אישות ואני אומרת לו שאני לא מרגישה ככה ומצויין לי עם השיחות ביננו ועם מגע קל ושכנראה אלו הצרכים שלי.

 

תודה רבה!

זו שאלה חשובה מאודמרים קליין

ומה שאת מתארת מאפיין קבוצה לא קטנה של נשים.

 

בגדול,

רצוי מאוד לשנות את זה.

גם כי לא פייר כלפי בעלך להשאיר אותו תמיד בעמדה של "מבקש טובה"

וגם כי לא פייר כלפייך שתהיי תמיד בעמדה של "עושה טובה"

 

וגם כי מגיע לך להנות.

ומגיע לך להכיר את היכולות והאפשרויות של הגוף שלך,

ומגיע לך להתחבר לעצמך

ויש פה עולם שלם שאני מאמינה שמשפיע על כל תחומי החיים.

 

מזמינה אותך לפנות באופן אישי

(אלי או לכל מדריכת אישות אחרת)

ולהתחיל את המסע שלך

תודה על ההבנה !!ועל המענה!!ספיר ויהלום

אנחנו נשואים כ10 שנים ב"ה ועם 4 ילדים.ב"ה.

1.חוץ מהריונות שמותרים.. השאר שבועיים פלוס מינוס אסורים / מותרים ,

אני ובעלי שתינו מאד נהנים אני הבנתי די מהר את הנאותיו ורצונותיו הוא אותי כמו.. [גירוי בידיו בדגדגן וכדו ] ומשתדלים לספק אחד לשני את רצונותיו.

אני נתקלת הרבה פעמים בפורום ועוד בנשים שאומרות שאין להן חשק... או שהבעל יותר מידי רוצה..

אבל אצלי תמיד מתקבל בשמחה גם יום לפני לידה וגם שמאד מאד עייפה...

אצין שאני כמעט תמיד מגיעה לשיא ונהנת מאד לא זקוקה באותו לילה לשוב יום למחרת מתחיל להתעורר הרצון שוב ואם לא סופק יום אחכ זה כבר ממש ממש רצון..

העדיפות שלי זה כל יום ,אני מרגישה שעובדת מאד קשה אחכ עם הילדים המטלות ואז מגיע הפורקן וזה ממש פורקן בשבילי..בעלי אמר שמספיק לו פעמים בשבוע אז הגענו לפשרה 4 פעמים בשבוע.

האם יש לי בעיה שיש לי רצון ככ חזק? וממה זה נובע?אנחנו לא בשנה ראשונה שזה חדש ושיא ההתלהבות..

 

[הימים שאנחנו אסורים די קשים לי אבל עצם זה שהמיטות מרוחקות ויש את ה5 ימים דימום ועבודה פנימית להשכיח את זה ממני עוזר לי אבל כשאני יודעת שזה מותר אז...]

 

2.התקשרת ביננו מצוינת וגם במיטה,    

יש לי חוסר כלשהוא ביום יום ,

קשה לבעלי סתם בסטואציות מסוימות שמתאים לזרוק חיבוק ליטןף או נשיקה .

בספה שנשב יחד מסתדר לו או במיטה ודאי ..

נניח ,שבעלי עשה לי משו טוב אז אני יבא איזה חמוד ויתן נשיקה מכל הלב ..לו זה קשה...

דברתי המון עם בעלי שאפילו שאני אשה עם ראש ועובדת בתפקיד תובעני כלשהוא משו בתוכי ילד .. ועושה לי טוב מידי פעם ..הוא  רוצה להשתנות ולא מצליח קשה לו הערבוב הזה ..הטבעיות הזאת..

 

3.שאלה אחרונה [מתבישת אבל אשמח לדעת..]אף פעם לא ניסינו אבל יש משו שיוסיף לנו בהנאה עם להכניס אביזרים.. או שזה מיועד לעזר לאלה שלא מצליחים בפשטות להגיע להנאה?

נהדרת אחת מרים קליין

1.

יש לך הרבה חשק, וזה נהדר וזה נפלא.

לפעמים אפשר לחשוב שאת היחידה בעולם שכזו וכל שאר הנשים מתמודדות עם חוסר חשק,

אבל יש עוד כמה נשים שמסתובבות שם בחוץ שהן גם כאלה (יצא לי לפגוש כמה)

זו לא בעיה, זו מתנה נהדרת, שנובעת פשוט מזה שאת בנויה ככה. תהני ממנה.

וכן, יש למתנה הזו גם את האתגרים שלה,

ונשמע שאתם מצליחים להגיע לעמק השווה ביניכם ולפתרונות ששניכם בסך הכל מרוצים מהם.

 

2.

מצב מתסכל,

הוא לא שונה במהותו ממצבים אחרים בזוגיות שבהם יש לך רצונות או צרכים מסויימים והוא בנוי אחרת

עם אשה שעובדת איתי על זה אני אבדוק מה היא יכולה לעשות עם עצמה מול הדבר הזה,

כי מלבד לדבר ולבקש ולשתף, אי אפשר להכריח אותו להשתנות...

אחרי 10 שנים ו-4 ילדים אני מניחה שיש לך כלים להתמודד עם זה

 

3.

שאלה נהדרת ואני שמחה מאוד שלא התביישת.

ההנאה היא קודם כל בראש, אביזרים לא יכולים להביא למיטה מה שאין בה.

אבל אביזרים ועוד דברים שונים בהחלט יכולים להוסיף לכם חידוש ועניין - 

אביזרים הם ממש לא רק למתקשים.

אשמח להרחיב ולדבר איתך אם תפני באופן אישי.

 

תודה רבה. ושאלה-אנונימי (35)

נשואים ב"ה בשמחה ואהבה 8 שנים, 4 ילדים.

בתקופה האחרונה (כשנה) יוצא הרבה פעמים שבעלי תוך כדי המשחק המקדים בטעות גומר בלי שהוא מספיק להיכנס.

הוא מודע לזה ומנסה שלא לגרות יותר מידי, ובכל זאת אנחנו מוצאים את עצמינו פעמים רבות שזה יוצא בחוץ...

הוא אומר שאפילו בלי מגע שם, רק מהעוצמות שלפני- זה כבר גורם לו, מצד שני הוא לא רוצה לעשות את זה טכני- להיכנס בלי ששנינו מתעוררים...

יש לציין שבעבר זה לא היה כך.

מה יכול לגרום לכך?

אילו פתרונות יכולים לעזור לעניין?

תודה רבה מראש.

הי יקרה,מרים קליין

עניתי כבר כמה תשובות בנושא.

 

שוב, אני ממליצה שאת תתקשרי למרכז יה"ל,

אפילו בלי לספר לו שלא ילחץ מזה סתם,

ותקבלי מהם הכוונה יותר מדוייקת איך להתקדם.

תודה על המקום... כמה שאלות ליאנונימי (36)

שלום! נשואים שנתיים ורבע. באושר בגדול אבל הרבה תקלים סביב הענין. בעלי היה רוצצה שנעשה זאת יותר, שאני אדרוש את זה יותר ולא יבוא רק ממנו, (ואני חושבת שאולי בעקבות סרטים וכדומה- שבזמן החדירה אני אביע את אהבתי בצורה בלתי נשלטת- מה שלא קרוה כרגע).
 

מההתחלה התקשתי למצוא את ההנאה ביחסי האישות עצמם. אוהבת מאוד את המגע של בעלי, את הזמן הייחודי לנו, הנשיקות החיבוקים וכו'.. אבל לא אוהבת את זה שזה מכוונן מחדירה והכל כאילו משחק עד שמגיעים לשם. בהתחלה ניסינו לקרוא באינטרנט ולחפש מידע שיעזור לנו לשדרג את היחסין, אולם גילינו כי הכל פרוץ וגס וקשה לנו עם עזרה כזו.

 

1. הרבה מדברים על הדגדגן. היכן הוא? אנחנו כל הזמן מנסים לחפש אותו יחדיו אבל כמעט כל מגע של בלעי שם או כואב או נעים לשניה ואז כבר לא.. לא מצליחים למצוא אותו ונשמע לי מביך מאוד בקש ממשהי שתעזור לי..

2. בעלי מגיע לפליטת זרע מהר מאוד מרגע החדירה (15 שניות זה הכי הרבה שהגענו אליו..) אנחנו יודעים שזה מריע כי דווקא מהחדירה אני נהנית. איך אפשר לטפל בזה? האם יש דרך בכלל?

3.איך מצליחים להגיע למצב שבו אהיה באמת משוחררת? שלא אחוב על כלום אלא רק עלינו?  שאצליח להביע את אהבתי 'כמו בסרטים'? (לא יודעת אם השאלה מובנת אבל לא מצליחה לנסח אותה אחרת כרגע).

4. מרגישה שמאחרי החדירה, השיא- יש ממש סיום לא כיפי. צרי להתנגב, ואז אנחנו כבר קצת מתלבשים. והכל מלוכלך... איך אפשר לעשות את זה אחרת? האם אצל כולם זה ככה?

 

תודה רבה מראש! אם אוכל ללמוד משהו מתשובותייך בטוחה שזה יעזור וישםר את חיי האישות שלנו ובעקבות כך גם את חיי הנישואין ובנין הבית.

שאלה נוספתאנונימי (36)

משחק מקדים- מה בדיוק אמור להיות שם.. איך אפשר לקדם אותו? לשפר? לחדש?

 

"משחק מקדים"מרים קליין

מונח כל כך מטעה.

ה"משחק" - למה הוא משחק? כי יחסים הם משחק? (שזה אחלה) או כי הוא משחק לעומת "הדבר האמיתי"?מה הוא "מקדים" בדיוק?

 

"המשחק המקדים" הוא חלק בלתי נפרד מהמשחק. הוא לא מקדים שום דבר, הוא פשוט קודם.

 

המונח הזה משמש בדרך כלל את כל מה שמתרחש לפני החדירה.

 

מה שאמור להיות שם זה שהחשק של בני הזוג אמור לעלות.

איך? כיד הדמיון הטובה עליכם ולפי מה שאוהבים.

מפנה להודעה של "כאן ועכשיו" כמה דברים חשובים על "מצוות עונה" - הריון ולידה

שהדבר היחיד שאני רוצה להוסיף עליה היא שבעיני החלוקה המגדרית ממש לא מחוייבת המציאות.

כולנו זקוקים לאהבה ולחסד,

וכולנו מעריכים השקעה.

כדאי לשים מגבת ישנה מלמטהאנונימי (43)

שמיועדת לזה

הדגדגן כעיקרון מוסתר ע"י השפתיים החיצוניות של איבר האישה. תסתכלי בעזרת מראה ובתרשימים- למשל בחוברת עת דודים של הרב קנוהל

ערב טובמרים קליין

הי.

 

נשמע ממה שאת כותבת שאת לא יודעת עדיין להגיע לשיא שלך.

אם זה המצב, אז הגיוני מאוד שהוא רוצה בזה יותר ממך - פשוט כי הוא נהנה יותר ממך...

באמת קשה למצוא מידע נקי אם לא יודעים איפה לחפש,

ובדיוק בשביל זה יש מדריכות ומדריכים!

כדי לקבל מידע נקי ונגיש וכמה שיותר רלוונטי ומותאם בדיוק לכם.

בשיחת הדרכה תוכלי לקבל הדבר מפורט יותר על הדגדגן, איפה כמה ואיך.

ואיך להגיע באמת למקום המשוחרר שאת מתארת (התשובה פה יכולה לעזור לך חשק שנעלם באמצע - הריון ולידה)

אני חושבת שהסרטים מציבים לנו איזו תמונה שהיא דמיונית ולא אמיתית, אז לא הייתי רוצה להגיע ל"כמו בסרטים", אבל בהחלט תוכלו להגיע למצב שאת יותר נוכחת בכאן ובעכשיו.

 

לשאלתך האחרונה, אני חושבת שהסוף נגזר מההתחלה. רוב הסיכויים שכשתהני מאוד, הסיום ישנה את הטון שלו.

 

 

ואחרון, לגבי בעלך - אפשר להתייעץ כאמור עם מרכז יה"ל. זה תלוי גם בשאלה מה היה שם לפני החדירה ובעוד גורמים. את יכולה להתקשר ולקבל יותר מידע.

 

תקופה רדומהאנונימי (38)
שלום ותודה על ההזדמנות!!
ברצוני לשאול איך מעוררים את הרצון במצבים השונים בחיים.
בימים הקרובים לטבילה, אני מאוד רוצה ונהנת (בהתאם כנראה למצב ההורמונלי) אך ככל שמתקרבים לסוף החודש, הרצון נעלם ואיתו ההנאה.
כיצד ניתן לעורר חזרה את הרצון, כך שזה לא יהיה רק בשביל בעלי?

באופן דומה, איך עושים זאת בתקופה של הנקה/שימוש בגלולות שמוריד ות את החשק?


תודה רבה.
אני מצטערתמרים קליין

אבל מפאת קוצר הזמן שלי - 

עניתי כבר על שאלות דומות למעלה, את מוזמנת לעבור על התשובות.

אפשר עוד לשאול שאלות?אנונימי (39)

ראיתי שכתבת שפחות משתי דק' נחשב שפיכה מהירה, אכן זה מפריע לי, אבל לבעלי לא. 

אני הייתי רוצה להתייעץ איך לנסות לדבר איתו על זה בצורה עדינה שלא תפגע באגו שלו, ולא תתן לו להבין שלא היה לי טוב בשנתיים שאנחנו נשואים.

 

בנוסף לאיזה טיפול פונים?

מצטרפת לשאלהאנונימי (5)
מצטרפת לשאלהאנונימי (5)
תתקשרי למרכז יה"למרים קליין

בלי לספר לו אפילו.

הם יתנו לך תמונה מדוייקת יותר של המצב.

 

בהצלחה!

אם עוד אפשר- טיפול בשפיכה מהירה וגירוי של האישהציירת עננים

בגדול, נהנים מאוד ביחד, וגם אני רוב הזמן מצליחה להגיע לשיא.

א. לפי מה שהגדרת, יש לבעלי שפיכה מהירה. למי פונים?

 

ב. אני מרגישה לפעמים כשהוא מגרה אותי רצון לשירותים. אני מניחה שזה אכן שתן ולא דבר אחר. שובב, יודעת למי לפנות?

 

תודה על כל שאר התשובות.

שאלה חשובה!מרים קליין

א. לא משנה מה הגדרתי. היה לך ולו נעים עד עכשיו? תמשיכו להנות. זה העיקר.

 

ב. שאלה נהדרת וחשובה!

הצורך לשרותים לא קשור לשתן, אלא באופן מפתיע הוא קשור לאפשרות של נשים לחוות את השיא שוב ושוב כמה פעמים ברצף.

הוא קשור גם לשפיכה נשית (כן, יש דבר כזה).

אשמח להרחיב על זה באופן פרטי.

שאלהאנונימי (18)

1. כאשנחנו יחד מרגע החיבור בעלי מסיים תוך דקה. לדעתי אפילו פחות.

כמובן שנראה לי שיהיה נעים יותר שיהיה יותר ארוך- מה אפשר לעשות? טיפול לא רלוונטי.

2. בעלי המתוק משקיע מאד וחשוב לוו שיהיה לי נעים וכשהוא מביא אותי לשיא עם היד שלו לפעמים אני מרגישה שאם הוא היה מדייק במילימטר יותר במיקום או ברמת הלחץ זה יכול להיות הרבה יותר נעים. אבל זה כאילו כ"כ הבדל קטן שאי אפשר להסביר וגם לא לכוון. רק אם אתה עושה לעצמך את יודע להבחין בדקות הזאת- מה אפשר לעשות כדי שהוא כן יוכל לעשות לי את זה ושיהיה יותר נעים. יש לציין שלפעמים זה מצליח מאד. אבל הרבה פעמים זה הרבה זמן ולא מצליח לקרות בגלל האי דיוק. ואני לא רוצה לעשות לעצמי.

3. שואלת לגבי תנוחות אפשריות בסוף הריון- מה אפשר? אמרו לנו מהצד פנים אל פנים אבל לא הצלחנו.

התנוחה הררגילה כואבת לשנינו.

שואלת לא מבחינה הלכתית. את זה בעלי בודק.

 

נ"ב אנחנו האמצע שנוות ה20

שאלות מקהל רחב-נא לשרשר כתגובה לתגובה זותחיה דולה


כל הכבוד שנותנים גם לגברים להביע וזה חשוב תודהחייבים לנצח

 רציתי להביע משהו שקשור לנושא

הנידון: האם המושג להתלבש בשביל הבעל (בחדרי חדרים) זה רצוי או לא

 

תשובה:

גבר שראה נשים בלבוש מסוים ומנסה להתעלם וב"ה הוא מצליח

ואחרי זמן הוא רואה שכבר יותר קשה לו וחושש ליפול

 יכול לומר לאישתו (בזמנים המותרים) לכי תיקני בגד בסגנון זה וזה

אפילו שזה הכי לא עדין שיכול להיות (הכי גס)

ובזה היא מקימת מצווה גדולה מאד  שלא תתורו אחרי עינכם וכו'

 

 

רצוי מאד שלא לבוא מתוך זה ליחסים 

יחסים באופן הרגיל צריכים לבוא מתוך טוהר ושמחה של הביחד

כל מה שיכול ליפגום בתחושת הטוהר זה חבל (מלבד מקרים יוצאי דופן)

 

וחשוב לציין:

יצר הרע של לפני 2000 שנה הוא אותו יצר הרע של היום

רק שהיום יש לו יותר פונקציות

 

1 יש נשים שהולכות במחוסר בגדים

או סגנון בגדים שמושכים ומגרים את היצר של הגברים

2 וכן שאר הדברים שיש לו היום וכו'

 

אני לא בא לדבר על האמורים כי כמלאכים נחשבו

רק שניתן ללמוד נקודות

מובא בגמרא על אחד האמורים שהיתה אישתו מקבלת את פניו

בבגדים יפים מאד שמושכים את ליבו כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת

 

יש ללמוד שעל האשה יש יכולת לעזור לבעלה בנושא זה

רק שהיום זה לא פעם

פעם הספיק ללבוש בגדים צנועים ויפים ובזה כבר

עזרת לבעלך להתגבר על הפיתוים

היום שהרחוב נהפך כמעט לחוף ים 

אז בשביל לעזור צריכים כבר ליקנות דברים התואמים למצב

 

ויש עוד לציין כמה שהבעל יהיה יותר מחובר לתורה ובעיקר לגמרא

יהיה לו הרבה יותר קל בכל הנושא הזה

ורצוי כשיש קשיים, לומר או לחשוב אני עכשיו לומד בשביל לעדן את נפשי 

 

תודה על המענהאנונימי (37)
רציתי לשאול האם מבחינה הלכתית מותר בהריון לעשות איזה תנוחות שרוצים כולל אור?
והאם בזמן רגיל (לא הריון) חיבים חושך מוחלטט?
ומה לגבי צוהרים מותר אסור כדאי להמנע?
אשמח לקבל תשובות ושוב תודה רבה
מענהאנונימי (44)

שאלתי את בעלי הוא התקשר למדריך (הוא לא רב)

והנה הם סיכום הדברים

השאלה: באור. ביום. כיסוי. תנוחה 

 

דבר ראשון יש לדעת קודם את הלכתחילה 

ולאחר מכן לעבור לעיקר הדין

 

לכתחילה:

לילה (ויש מעלה גדולה אחרי חצות הלילה)

חושך (עד עצם המעשה אפשר אור ועדיף מנורת לילה)

תנוחה רגילה

ומכוסים

 

עיקר הדין:

אור: יכול להשים מנורת לילה על הרצפה ולהשים מחיצה מבדלת

        גובה 10 טפחים רוחב 4 טפחים בערך 85 ס"מ על 35 ס"מ 

יום: אפשר (רק ליסגור תריסים) ואם רוצים אור כנ"ל

שינוי תנוחה: כשצריך להשקיט את יצרו או שזה יוצר קירוב וחיבור ולא באופן קבוע, אפשר

כיסוי: כשצריך להשקיט את יצרו או שזה יוצר קירוב וחיבור ולא באופן קבוע. אפשר

       

לגבי נישוק בפה על פי הקבלה

יש יחוד עליון: פי' עירבוב רוחות של הזוג 

ויש יחוד תחתון

יחוד עליון זה לפני וגם תוך כדי ההוצאה

 

 וכל האומר לעיל אין הבדל בין בזמן הריון ללפני

בזמן שיש סיכוי להכנס להריון עדיף ורצוי לעשות את הלכתחילה

מסתייגת מתשובה הלכתית בשרשור הזה.תחיה דולה

כמו שהודגש, יש דעות רבות ומוטב שכל זוג ישאל לפי דרכם.

 

וגם כאן, ראוי לציין מי הפוסק, אם המדריך מרשה לצטט אותו או לפי איזה רב/ספר הוא פוסק. 

 

ובכל אופן, תודה על ההשקעה בשאילת השאלה וכתיבת התשובה.

הוא נתן אישור רק אמר ליכתוב שהוא לא רבאנונימי (44)


אבל לפי איזה גישה הוא הולך, מי הכשיר אותותחיה דולה

זה מה שבעיקר רלוונטי.

אין לי מושגאנונימי (44)

בעלי אמר לי שלא נעים לו לישאול אותו מי נתן לו את ההכשרה

אבל מה שכן הוא למד את המקצוע הזה 

בעלי מתייעץ איתו ואני רואה שיש לו עצות נבונות

 

 

הכי חשוב שיש לכם כתובת לשאלות!תחיה דולה

אני מניחה שלהרבה נשים היה מספיק אם תכתבי זרם (ישיבה מסוימת שהוא קשור אליה לדוגמה, פשוט כדי שיהיה מושג איפה הוא עומד ביחס אליהם בסקאלה ההלכתית) 

הזרםאנונימי (44)

מתייעץ עם רבותיו המשתיכים לזרם הליטאי

חשוב לי לציין שוב, שיש הרבה מאוד פסיקות וזרמים בהלכה בתחוםמרים קליין

ולכן תשובה שאדם אחד מקבל מהפוסק שלו לא תחפוף בהכרח לתשובה שאדם אחר יקבל מהפוסק שלו.

 

לכן ממליצה לכל אחת ואחד לבדוק מה בדיוק נכון עבורם.

אני לא עונה על שאלות הלכתיות מרים קליין


הדברים כאן לא מתאימים לכל הזרמים בהלכה והתפיסה היהודית היום.מרים קליין


כמו כולן- תודה רבהאנונימי (8)

א- בהנחה שכבר קצת משעמם אותו דבר(למעלה מעשר שנים) והרבה הנקה והריונות

מה אפשר לגוון שיהיה יותר מעניין? במסגרת המותר?

 

ב- כיצד לשמש בחודשים האחרונים שא"א לסבול מגע לוחץ וכואב?

 

ג- מה אמורה להרגיש האישה שהיא מסיימת?

סליחה על הבורות. רוצה לדעת אם זה נורמלי. לקח לי כמה שנים להיפתח...

שייך גם לנשים נשואות. התבלבלתיאנונימי (8)


ערב טוב!מרים קליין

הי לך! קודם כל את ממש לא צריכה להתנצל על הבורות.

אף פעם לא מאוחר, ומי שלא שואל לא יודע!

 

יש הרבה מה לגוון ולתת תשובות על השאלות שלך

אבל מדובר בפירוט שלא מתאים כאן

ואשמח לדבר בשיחת הדרכה.

 

לגבי השאלה האחרונה עניתי עליה בכמה תשובות למעלה, את מוזמנת לקרוא ולראות.

כמה דברים חשובים על "מצוות עונה"כאן ועכשיו

אני קורא את השאלות של זוגות רבים, כאן, ובמקומות אחרים, ופחות או יותר כולם שואלים באותו הסגנון.

 

אני רוצה בשורות הבאות להבהיר כמה דברים חשובים-

 

אנו מושפעים ללא ספק מהתרבות (אי התרבות...) החיצונית לנו!

זוגות שואלים המון על "הגעה לשיא" , "גמירה" , "חוסר הנאה גופני"...ובכן, הנושא הוא אכן חשוב, אך לא החשוב ביותר.

אסביר את דברי, ידוע בשם "החזון איש" שאמר שכל משאת נפשה של האשה בעולם "שבעלה יאהב אותה"!  אהבה אינה מתחילה במיטה או בשעה מסוימת ביום, "אהבה" זאת דרך חיים.

 

בשביל שאשתך תקבל את המזון הנפשי שלה ובהמשך גם הגופני צריכים להתקיים הדברים הבאים (לפי הסדר).

 

א, יחס- היא אמורה לקבל את מלא היחס, ובמינונים גדולים. היא אמורה להרגיש שהיא כל עולמך ועומדת בראש סדר העדיפויות שלך, ולא שלאחר שסידרת וגמרת את כל עיסוקך, הגיע עכשיו גם תורה למעט יחס.

 

ב, אינטימיות- רומנטיקה- נשים מטבען אוהבות לקבל מהבעל חיבוק, ליטוף, נשיקה...כשזה אמיתי,מגיע ממקום פנימי לא מזויף או לצורך מסוים.. כן, באמצע היום במטבח, בחדר, בסלון לא משנה היכן, (כמובן לא ע"י ילדים גדולים) זה אמור להיות חלק מחייכם, קשה מאוד לתאר מצב שבו בני הזוג יפעלו כל היום כמו שני רובוטים, ללא מילה של חיבה, ללא יחס של אהבה וללא מגע גופני כל שהוא, ויצפו שבשעה 12 בלילה יכנסו למיטה ויהנו כמיטב הפנטזיה...

 

ג, חיבור גופני- יחסי אישות - כאמור לעיל, רק לאחר שנתקיימו 2 העקרונות הראשונים, אפשר לגשת לדון בנושא חשוב זה.

וגם כאן, יש לדעת ולהפנים, שעיקר החיבור הוא חיבור של אהבה, כלומר להתנתק מכל תפיסות העולם המוטעות הסובבות אותנו, בהם מדברים על החשיבות הגדולה של "לגמור ביחד"... וכד', ישנם בעלי מקצוע שונים שעושים מהענין הזה המון כסף... כמובן, אם הדברים באים מאליהם וההנאה הפיזית זורמת לכוון הזה, הנה מה טוב, תהנו!   אבל גם אם אתם עדין לא בשלב הזה, ובואו נזכור שגם אצל הזוגות שכן אוחזים שם, ישנם המון עליות וירידות, הריון , הנקה, שינוים הורמונלים, גיל המעבר, וכו'... אז לא יתכן לבסס את יחסי האשות על בסיס כזה!

הבסיס אמור להיות, הנאה משותפת מעצם המגע, מהחיבוק מהנשיקה, תשקיעו מעט דמיון וחושניות בנשיקה, תלמדו איך לספק את עצמכם מהנשיקה עצמה ללא צורך או ללא הרגשת חוסר אם לא יהיה יותר מזה...

גם אם חשבתם על ערב מאוד סוער, ואתם פתאום נתקלים בקושי מסוים, אל תצטערו, אל תתבאסו, תלמדו ליהנות ממה שאתם יכולים, ממה שיש לכם ביד, גם כשאתם מאוד עייפים אל תכנסו למיטה ותרדמו סתם ככה, חיבוק, נשיקה, קצת מגע גופני, ללא ציפיות, זאת "מצוות עונה" האמיתית. לא "גמירה" או "שיא" או כל דבר אחר.

כתבו הפוסקים, שגם כשאסורים יש לקיים "מצוות עונה" בדיבור וכד', כלומר העיקר הוא הקשר ולא "השיא".

 

כשתפנימו את הדברים, ותפעלו על פיהם לאורך זמן, בסבלנות, וללא ציפיות שכרגע אינן ברות השגה, מובטח לכם שעם הזמן הכל יגיע ויהיה לשביעות רצונכם, ולא תצטרכו לשאול "איך מגיעים לשיא", או "כמה זמן אמור לקחת החיבור"...

 

 

נ.ב.

א. כשיש בעיה פיזית של כאבים וכד', יש להתייעץ עם איש/ אשת מקצוע ולקבל פתרון הולם.

ב. אין בכוונתי למלא או לקחת את מקומה של היועצת החשובה שנדרשה לעניין, רק לחדד את רוח והשקפת היהדות על הנושא. אני מאמין שדבריה ודברי משלימים אלו את אלו.

ג. הכותב בעל נסיון בתחום.

 

 

 

תודה. יישר כוח.אנונימי (27)


יפה כתבת. הלוואי בעלי היה קורא את זה.אנונימי (16)


את יכולה להעתיק לו את זה.פרח שלג האבודה


תודה רבה!! ישר כח עצום!אנונימי (10)
שאלה למרים לטובת כולםrivki
מרים, את יכולה לספר איפה למדת את המקצוע שלך?

ככה נוכל להבין יותר טוב את הגישה שלך...

תודה שאת כאן כדי לעזור
מחזקת את ריבקי. בתיאום עם הרבנים?אנונימי (8)


נראה לי שאפשר לסמוך על תחיה ויפעת במיוחד מבחינת ההלכה.אנונימי (26)
זה לא סותר שנשמח לדעת במה היא התמקצעה.
גם אני מתעניינת בעיקר ללמוד על מנת ללמדהכל דבש
מעניין אותי אם אפשרי ללמוד זאת. איזה רקע צריך? מאד מתחברת לעקרונות שלך, מרים. לא סתם סדנה. תודה! ולפי הצפת השאלות העניין באמת בוער מאד!!
תודה השאלה בפניםאנונימי (9)

אני נשואה קרוב ל-3 שנים ולצערי אני לא ממש מצליחה להינות מאישות.

אין לי כוח להתחיל בכלל ורוב הפעמים זה ממש בשביל בעלי.

אחרי שמתחילים אז אני דווקא יחסית נהנית עד שמגיע לשיא ואז שוב אני ממש חסרת כוחות (לפעמים אני ממש צריכה להתאמץ כדי להינות)

אח"כ וגם בכלל באופן כללי אני מרגישה שזה סתם תאוותנות (למרות שאני יודעת שלא) אבל זאת ההרגשה שלי ואני לא מצליחה להשתחרר ממנה.

 

באופן כללי, בעלי כל הזמן רוצה ורומז לי, בסוף כשזה יותר מידי מעיק עליי אני נענית לו אבל אז הוא מבואס מזה שאני עוששה את זה בחוסר חשק (למרות שאני ממש משתדלת להראות לו שאני כן נהנית למרות שלא..). אני לא יודעת מה לעשות הוא מתוסכל ואני מתוסכלת.

 

עכשיו בהריון גם כואב לי אז בכלל אני פחות רוצה, גם בהריון הקודם הייתי הרבה בשמירה אז פחות יצא לנו. בקיצור הוא מתוסכל מזה שבד"כ אין לי חשק/אין לי כוח וכו.

 

ממש אשמח לעזרתך...

 

אגב באופן כללי (כדי שלא תביני לא נכון) יש לנו ב"ה קשר מצויין, אני מאד נהנית איתו ומהמגע אבל שזה נהיה כבר יותר מידי להרגשתי כמובן (אישות) אני כבר לא כ"כ רוצה את זה. הוא תמיד טוען שקשר חייב להיות מבוסס גם על אישות ואני אומרת לו שאני לא מרגישה ככה ומצויין לי עם השיחות ביננו ועם מגע קל ושכנראה אלו הצרכים שלי.

 

תודה רבה!

אותה אחת. רק רוצה לדייקאנונימי (9)

מידי פעם כן יותר יש לי חשק. נגיד אחרי חודש שלא יצא אבל העיניין הוא שהצורך שלו זה פעם-פעמיים בשבוע שזה יותר מידי בשבילי ולכן נראה לי זה עוד יותר מרתיע אותי.

 

רוב תודות!

שייך לנשים הנשואות.אנונימי (9)

בטעות שרשרתי כאן

עניתי למעלה מרים קליין


איך להמנע מעיפות וליצור התחדשותאנונימי (21)
בה הריון שני שבוע 16 ולפעמים פשוט נרדמת אפילו שהתכוננו וכו איך אפשר להמנע מעייפות
אציין ששנינו עובדים והגדולה בת שנתיים וגם היא מתישה
אני מרגישה שאין לי כח בגלל העייפות לא מחוסר רצון אך בגלל החיים העמוסים אין זמן אחר ודבר נוסף איך ליצור התחדשות בנושא הזה
לא שירשרתי נכון זה שייך לנשואותאנונימי (21)
סליחה על קוצר הזמן,מרים קליין

עניתי על שאלות דומות בשירשור, את מוזמנת לקרוא ולהתרשם.

בוקר טוב! לפני שאני מתחילה לענותמרים קליין

א. וואו, כמה שאלות. אני לא מבטיחה שאספיק לענות לכולן. מי שלא תקבל מענה מוזמנת לכתוב לי באופן אישי - רצוי בפייסבוק שנתתי אליו את הקישור כי אני בדרך כלל לא נכנסת לערוץ 7.

 


ב. שאלו על ההכשרה שלי ואני אענה, אבל אתחיל במה אני לא:

1. אני לא אשת הלכה וכמובן לא פוסקת הלכה. אני יודעת שבנושא הזה יש שיטות מגוונות מאוד ביהדות היום, החל מגישות הלכתיות שמציבות הרבה סייגים לקדושה וכלה בגישות הלכתיות שלפיהן כל מה שנעשה בין איש ואשה נשואים, בטהרה ובחדרי חדרים, מותר. אני לא אשיב פה לשאלות של "מה מותר" מהסיבה שזה תלוי בפסיקה שאתם הולכים לפיה. כשאני עובדת עם נשים וזוגות אני עובדת עם המסגרת ההלכתית שלהם. צאנה ושאלנה ולמדנה. ראיתי שכן שאלו איפה אפשר ללמוד, מקווה שאספיק לענות.

2. אין לי תואר טיפולי.


מה אני כן?
אני מדריכה לחיי אישות. למדתי במרכז יה"ל - מרכז להדרכה לזוגות דתיים http://www.zoogy.org/
זה אומר שיש לי ידע חשוב שאני שמחה להעביר הלאה למי שזקוקים לו - נשים וזוגות.
 

אני מאמנת אישית בגישה יהודית, למדתי במכללת כוונה http://www.kavana.co.il/
וזה המקצוע העיקרי שלי.

במסגרת הזו יש לי כלים להתפתחות אישית ולשינוי פנימי שבעזרתם אני עובדת עם נשים שמרגישות שמה שהן צריכות בעיקר זה עבודה פנימית של שינוי תפיסות וגישות כלפי הגוף והזוגיות בתחום.

האני מאמין שלי הוא כאמור שהנושא הזה חיוני ומשמעותי לזוגיות (ותודה ל"כאן ועכשיו" על הדברים החשובים כל כך שהוא כתב), אבל שזה לא נגמר שם. אני מאמינה שכשהתחום פורח, מאוזן ובריא זה מביא לפריחה ושפע ואיזון בכל תחומי החיים, של האשה או הגבר.

מתוך ההבנה הזו, יאללה, לעבודה...

תודה על היוזמה! אפשר לנעוץ את השירשור למעלה?rivki
כן, כמובן. הוא כבר נכנס לשירשורי הפורום תחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך ז' באדר תשע"ו 14:01


יקרות,תחיה דולה

אנחנו שמחות שבאמת יש ביקוש והשאלות רבות.

 

אז ראשית תודה למרים על כל מה שהיא הספיקה כבר לענות.

בע"ה היא תמשיך לענות בימים קרובים.

 

בבקשה אל תוסיפו שאלות, שימו לב שיש הרבה שאלות שחוזרות על עצמן אז תקראו קודם.

ואתן מוזמנות לעקוב אחרי מרים בפייסבוק ולהיות איתה בקשר גם שם (אבל לא לברוח לנו!!!

מה הפיתרון למי שאין פייסבוק?אנונימי (8)


מרים מתכננת להמשיך לענותתחיה דולה


ישר כח לכן. התכוונתי מה עושים אם העניין לא נפתר בתשובה קצרהאנונימי (8)

והיא מפנה לפייסבוק שלה. יש דברים שצריכים יותר להעמיק איתה באופן אישי או שמפורט שם?

אפשר לפנות אלי בהודעה אישית כאן בימים הקרוביםמרים קליין


תודה רבה למרים היקרה!!!יפעת1

על הזמן הסבלנות,התשובות. ובע"ה שלכולן יהיה הרבה סיעתא דשמיא בדרך והתהליך המבורך.

סיכוםמרים קליין

קודם כל תודה רבה לתחיה ויפעת על הארוח.

 

אני גם מודה לכן.

אני מעריכה מאוד כל אחת ואחת שכתבה פה ושאלה שאלות אישיות כל כך,

אפילו שזה היה באופן אנונימי.

זה לא מובן מאליו וזה מראה על המחוייבות שלכן לעצמכן ולזוגיות שלכן.

אני מקווה שבמגבלות הפורמט (פורום פתוח, ידע מאוד מוגבל על כל אחת מכן) הצלחתי לתת קצת מענה ובעיקר לפתוח צוהר.

 

המסר הכי חשוב שלי אליכן בסוף השירשור הוא לא להשאר עם זה לבד, ולא לוותר על עצמכן.

תפנו, תשאלו, תחקרו את זה,

הדיבור הוא הצעד הראשון, והוא מאוורר ופותח כל כךה רבה דברים!

המסע כמו שכתבתי הוא ארוך ולא נגמר,

והתמורה היא אדירה,

כמובן לזוגיות שלכן, וגם לעצמכן.

 

אפשר ליצור איתי קשר בימים הקרובים בהודעות אישיות פה - 

כאמור אני לא גולשת פה באופן קבוע.

אפשר לפנות בפייסבוק,

ואפשר גם לפנות לתחיה ולקבל ממנה את המספר האישי שלי,

ואשמח מאוד לעזור.

 

אני מודה לכן שוב על האפשרות להיות כאן.

 

באהבה,

מרים

 

תודה רבה מרים!!תחיה דולה

מעריכות מאד את ההשקעה בכל שאלה שנשאלה כאן,

בטוחה שזה משמעותי לנשים רבות מאד פרח

הודעה ממש חשובה בעניין שפיכה מוקדמת!מרים קלייןאחרונה

מרוח הדברים בשירשור ומכמה הודעות אישיות שקיבלתי אני מרגישה שחשוב להבהיר באופן חד משמעי:

 

לא משנה מה המספר שרשמתי ומה הדקות שמקובל לחשב כנורמליות.

מה שמשנה זה שנעים לכם.

 

אם היה נעים לכם עד היום,

אין שום סיבה בעולם שהדברים ישתנו מעתה ואילך ותלכו לחפש עזרה ויעוץ וטיפול.

 

כן חשוב שזוגות שלא מסופקים ידעו שיש להם מענה ופתרון,

אבל אם זה לא המצב שלכם,

אז זה לא משנה מה הסטופר אומר.

תמשיכו לעשות מה שעשיתם עד עכשיו,

ולהנות אחד מהשניה.

אם טוב לכם אתם לא צריכים אף אחד.

 

יואוווווו אפשר להסביר לבעלי שכלי כסף זה לא חמץ???עודהפעם

אני עצבנית.
סכמנו שעושים פסח ממש בקטנה.
בעלי רק רוטן שלא מתקדם כלום,
ו"רק אני עושה בבית הזה".

הלוווו אני בהריון!!!!! אני לא אמורה לעבוד קשה!

ועכשיו אני מגלה שרשם לקנות חומר לניקוי כלי כסף.
ממש דחוף. ממש!!!!

אוףףףףף אין לי כוח. 

מעניין לא הכרתי דעה שעדיף לקנותהמקורית
תוצאה נמוכה מאד בהעמסת סוכר 50שאלות חדשות.

מישהי נתקלה?

מחכה לתור לרופאה שבוע הבא ובגוגל אין מידע

זה נקרא היפואהבתחינם
אני קיבלתי הנחיה מהרופאה לאכול כל בוקר מתוק.
אבל זה נחשב לתוצאה לא תקינה?שאלות חדשות.

אומר משהו על סכרת?

התבלבלתי מזה.. 

עד כמה שידוע ליאפרסקה
לא מתרגשים מתוצאה נמוכה
דווקא לי אז זכוראהבתחינם

שהרופאה אמרה שהרפואה ממש דואגת מהיפו יותר מסכרת

לסכרת יש פיתרון

להיפו לא

יכול להיותאפרסקה
ככה אמרו לי כשלי יצא נמוך
וואו.. אני קיבלתי הנחיות ממש שונותמנגואית
גם יצא לי נמוך

@שאלות חדשות. יש לך סחרחרות?

הרגשתי חלשה קצת לאורך היוםשאלות חדשות.

אבל תפקדתי כרגיל

יצא לי 27

הרופאה שלחה אותי למעקב של דיאטניתמנגואית

בעקרון צריך לא לאכול מתוק כולל פירות לבד כי הפחד הוא מנפילת סוכר


אפשר לאכול בתוך הארוחה

לאכול ארוחות עם חלבונים ושומנים

ופחמימות גם לא לבד.


אני לא גורם רפואי

מקווה שזוכרת נכון, עברו כבר כמה וכמה שנים

תרגישי טוב!מנגואית
לגבי מספר מדויק אני לא יודעתמנגואית
תודהשאלות חדשות.

קטע, לצערי אני ממש חיה על סוכר ולא מרגישה נפילות קיצוניות..

גם הפעם לא הרגשתי עד שקישרתי את החולשה היום לתוצאה של הבדיקה

אבל לא הייתי חושבת על זה בעצמי.


מעניין מה יגידו לי ואם אצליח בכלל להימנע.. 

כמה נמוך?תקומה

לי היה פעם נמוך, הרופאה התקשרה לוודא שלא התעלפתי בדרך😅

אבל אחרי שהבינה שאני מרגישה טוב, לא עשו עם זה שום דבר

חח זהו, האחות התקשרה מיד להגיד לי לנוחשאלות חדשות.

כבר לא רלוונטי כי זה היה מלא שעות אחרי ובשיא ההכנות לארוחת ערב😉

אבל תוהה לאיפה זה יתפתח מכאן.. 

כן, היה לי 40 בהריון הקודם^כיסופים^אחרונה

בדקתי עם כמה רופאים וכולם זילזלו בזה

בפועל ילדתי תינוק מהמם ב"ה אבל מעל 4 קילו (אני מאוד קטנה וזה לא היה פרופורציונלי בכלל)

היתה לידה טובה אבל נאלצתי לעבור ניתוח בעקבות זאת

בבית חולים השתגעו שלא עקבו אחרי הסוכר ואמרו שזה תסמין נוסף של סכרת (שזה לא מאוזן, עולה ויורד)

אחרי הלידה עשיתי העמסה של 75 ששוב יצאה נמוכה

ובתחילת ההריון הזה עשיתי שוב 75

תיכף צריכה לעשות 100

שווה לעקוב אחרי זה

סנט ג'וזף - מישהי ילדה שםאחת כמוני
ויכולה להמליץ או לא??

תודה 

זה לא נוצרי?נפש חיה.
כן זה נוצרי,שגרה ברוכה
אני ממש התלבטתימקרמה
עבר עריכה על ידי מקרמה בתאריך ז' בניסן תשפ"ו 20:34

אני אוהבת את הגישה הטבעית

ושלידה מלכתחילה היא לא מקרה רפואי


 

לא מפריע לי ללדת במקום נוצרי


 

אבל-

כן הפריע לי שאין להם מענה מלא למקרה חירום

כי אולי לידה היא לא מקרה רפואי מלכתחילה

אבל היא בהחלט יכולה להפוך לכזאת וצריך שיהיה לזה מענה


 

כל הנל היה נכון לפני 7 שנים...

אולי זה השתנה

קראתי עכשיו עליהם כי לא היכרתיממתקית

נשמע מרשים ממש.
צילום לתינוק, לידת מים, מכון יופי...וואו
למה לא בעצם? 

זה בבעלות נוצרית?
ראיתי שכתוב שיש אוכל כשר וכו...

למה לא? בערך כמו למה לא להכנס לכנסיה?נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ז' בניסן תשפ"ו 18:18

 


גם אם זה כשר...

יש אפשרויות סבירות יותר

 

 

נישט שייך

ככה אומרים, לא? 

זה ממש לא אותו דברשלומית.

כמו להכנס לכנסיה. להכנס לכנסיה זה ממש איסור. אין שום איסור ללדת בבית חולים נוצרי.

אישית אכן אני לא רוצה שנזירות יטפלו בי ובתינוקות שלי, ויש בזה משהו פחות טוב, אבל בעיניי זה לא במקום להשוות את זה לכניסה לכנסיה 

את יכולה לדייק לי מה ההבדל? כי זה נשמע לינפש חיה.

בשני המבנים האלה יש נזירות

שניהם שייכים במישרין לאנשי הדת/ מאמינים ב נצרות

האווירה נוצרית, לא?

בשתיהן  אממממ 'עוזרים' לאנשים

 

האיסור הוא על כניסה לבית פולחן של עבודה זרהירושלמית במקור
כנסיה היא בית הפולחן. לא בית חולים
תחשבי שמי שגרה בחו"ל - יהיו שם אחיות נוצריותבארץ אהבתי

מן הסתם.

אף אחד לא אומר שאסור ללדת בבי"ח בחו"ל.


באופן אישי אני מסכימה שאם כבר יש לנו את הזכות לחיות בארץ, אז בעיני הרבה יותר נעים ומתאים ללדת בבית חולים יהודי, שרוב הצוות הוא יהודי.

אבל עדיין אי אפשר להשוות בין הדברים.

חול זה מציאות אחרתנפש חיה.

פה בארץ ישראל

בעיניי, האוירה אחרת


וממילא

ללדת במקום יהודי זה טבעי לנו

עם אוירה אחרת , "שלנו"


אז לא מובן לי למה ללכת ל'שם'? 

חשבתי שזה יהיה ברוראחת כמוני

אבל אסביר


יש סיבות שבשלן ייתכן שלאשה יהיה טוב יותר ללדת שם.

גם אותי מרתיע הסוג של הצוות

אגב, הבנתי שרוב הצוות שם מוסלמי. לא בטוח שזה יותר טוב, אבל בטח לא נזירות וכדו'.

אבל נשמע שיש שם ערך מוסף משמעותי על בתי החולים האחרים בסביבה. 

זה בהחלט ברור לי , אישה צריכה ללדת איפה שטוב להנפש חיה.


רק תהיתי לגבי שתי הנקודות


גם האוירה במקום


ואם לא היה מובן

אז גם מענה רפואי מתאים, במידה וצריך.


אין לי מושג מה הולך שם


אישית

רק לשמוע על נוצרים עושה לי רע

לא שמוסלמים יותר טובים...


אבל שוין.


אני מבינה את התמיהה שלךבארץ אהבתי
אבל עדיין זה לא בר השוואה לכניסה לכנסייה, שאסורה מדין ע"ז.

בכל מקרה, גם מבחינתי זה לא נשמע כמו אופציה שהייתי שוקלת, למרות שאני כן בעד לידה טבעית ככל האפשר.

גם אם לנזירות יש צלבים וכו' למה זה לא נחשב ע"ז?נפש חיה.

ואיך אפשר למשל, לסמוך על הכשרות של האוכל שמגישים שם? 

 

ומה עושים בשבת? 

לנו בארץ יש את הפריווילגיהבארץ אהבתי

שאנחנו לא צריכות להתמודד עם השאלות האלו בדרך כלל.

אבל בחו"ל אני מניחה שכל אישה שצריכה ללדת צריכה לדאוג לעניין כשרות האוכל בבי"ח. ופוגשת צלבים על אחיות נוצריות או בהזדמנויות אחרות.

ונכון שגם אני הייתי מנסה להתחמק מזה כל עוד אפשר. אבל עדיין צריך להיזהר מלטעון שזה אסור.

אני לא מספיק בקיאה בהלכות ע"ז, אז לא רוצה לכתוב דברים בלי ביסוס והיכרות עם ההלכות כמו שצריך, אבל לכנסייה יש איסור הלכתי להיכנס. ללדת בבי"ח שבו יש נזירות עם צלבים - אין איסור, גם אם זה לא משהו שהיינו בוחרות לעשות, כשיש אופציה אחרת.


דווקא לגבי שבת זה נשמע לי יותר פשוט - כי לא צריך לדאוג לחילול שבת של הצוות. ולא חסרות 'גויות של שבת' למקרה הצורך.... (כמובן זו לא סיבה ללכת ללדת שם, אבל רק מתייחסת לשאלה שלך...)

לא ילדתי שם אבל ממה שפעם בררתי עליהםעכבר בלוטוס

הם נותנים להזמין אוכל מבתי עסק בירושלים 

 

זה באמת מסובך וגם לא נעים

הלוואי היה בית חולים יהודי בגישה

 

פגשתי מישהי שדודה שלה שהייתה הדולה שלה יילדה אותה שם בעצמה

יש שם אופציות שאין בשום מקום אחר לטבעי, פרטיות, כבוד ליולדת ועוד

 

ממש באסה שהם נוצרים

 

כי זה לא קשורשלומית.אחרונה

גם לי יש קולגה שהולכת עם צלב, וזה לא אומר שאסור לי לעבוד איתה. זה שיש אנשים עם צלב לא הופך את זה למקום עבודה זרה, זה סה"כ בית יולדות. ובהרבה בתי חולים יש אחיות נוצריות.

כל השאלות אח''כ הם שאלות ספציפיות ופתירות למי שחשובה לה הגישה שם.

שוב, באופן אישי אני חושבת שעדיף לא ללכת למקום שמוגדר כנוצרי, במיוחד שאנחנו בארץ ישראל.

אבל עדיין, חשוב להדגיש שזה בית יולדות ולא כנסיה ואין איסור להכנס לשם.

ויש מקומות שזה דווקא מוכר, הם מפורסמים בגישה שלהם...

זה לא אותו דברניגון של הלב

צוות שהוא לא יהודי כמו מקום שמנוהל ע"י נוצרים בהגדרה.

לאידעת למה, זה מזכיר לי את הסיפור על הרב כהנמןנפש חיה.

שהלך להוציא ילדים מהמנזר...


סליחה ממש מהפותחת @אחת כמונישככה אני לוקחת את השרשור


אבל זה מציאות שאני לא שומעת עליה הרבה (הבית חולים הזה, איפה הוא ממוקם ?)


ובגלל האסוציאציה שעלתה לי

זה ממש מעורר לי מחשבות שכנגד... 

הגבת לי?ניגון של הלב

דרך אגב, הוא ממוקם בשייח ג'ראח, שזה גם לא הכי סימפטי...

כן, הגבתי לךנפש חיה.

מעניין

לא מוכר. 

אני ממש מבינה את ההתנגדות שעולהאחת כמוני

ולא נפגעת מזה. הכל בסדר.

ועל אף שברור לי שהלכתית זה לא בעייתי כמו כנסיה, זו באמת הרגשה לא טובה

ובעיקר מזדהה עם @עכבר בלוטוס שכתבה, שחבל שאין מקום עם גישה כזו בניהול יהודי

אני לא יודעת מבחינת הלכה. לי מרגיש,שגרה ברוכה

ממש לא קשור ולא מתאים.

נשמה יהודית באה לעולם ומול העיניים יהיה לה צלב? (לא הייתי שם אבל מניחה שיש על הקירות או על המיטןת או בשרשרת על האחיות)

לא יודעת..

אני גדלתי שמשפיע על הנשמה מה שהיא רואה בסביבה.. גם ילד שלא מבין שיהיה סביבו תמונות חיוביות וכו'. שיש השפעה.

אז שם נראה ההיפך לצד השני.

זה הכל במחשבה שלי לא ראיתי אז לא יודעת מה באמת

אני רציתי.שושנושי

מתחברת מאוד לגישה הטבעית ולצד זה הלחיץ אותי כמו שמקרמה כתבה המוגבלות שלהם להתערבות רפואית חיונית.

רק מלחשוב על בת דודה שילדה בביקור חולים ובגלל סיבוך העבירו אותה בהיסטריה לשערי צדק, לא יכולה לדמיין את זה על עצמי ה' ישמור

אמצעי מניעה די כבר אתכםאנונימית בהו"ל

אני בדכאון כנראה על רקע פוסט טראומה

מטופלת גם תרופתית אבל עדיין מתמודדת עם זה.

שמחמיר מאד בהריונות.

להריון האחרון נכנסתי עם דיאפרגמה...

בהתיעצות עם רב לא הפלתי והמליץ אחרי הלידה למנוע בהתקן נחושת+ נרות... להגיע להכי בטוח שיש.

תכלס עד שהגיע התור להתקן קיבלתי מחזור וראיתי כמה קשה לי המצב שאסורים.

התיעצתי שוב עם הרב והציע לנסות חודשיים גלולות משולבות עם נרות מסוג עדין יחסית.

ועכשיו אני עם זה כבר חודש

 וממש מתלבטת אם זה לא מחמיר את הדכאון...

מצד שני האופציה האחרת התקן נחושת אומר שאסורים כל חודש.. מה אגיד גדול עלי

באמת. אני לא עומדת בזה...

בא לי להגיד שפשוט נימנע מקיום יחסים וזה יהיה המניעה שלנו

אבל בעצם זה אומר שאקבל ווסת כרגיל לא לא רוצה לטבול כל חודש

די כבר לא יודעת מה לחשוב.

למה אין אמצעי מניעה נורמליים?

למה חייבים לקבל ווסת כל חודש??

לא רוצה... פשוט לא רוצה.

טוב לי בחיים אני אוהבת את בעלי יש לנו משיכה יש לנו חיי אישות יפים מאד!

ב"ה התרופות לא פוגעות לי בחשק

לא צריכה את הריחוק והקרבה הזה כל חודש, לא חסר לי, לא חסר לבעלי.

לא מרגישה שזה נותן לי שום דבר בחיים חוץ מזה שזה פשוט איסור חמור מאד.

והאמונה שלי לא במיטבה (על רקע המצב הנפשי) ככה שזה עוד יותר מאתגר.

ולא מסוגלת לחשוב עכשיו על עוד ילד.

יש לנו גם ככה די צפופים וברור לשתינו שצריך עכשיו פרק זמן לשיקום אישי נפשי ומקצועי שלי.

גם לפסיכיאטר זה ברור, גם לעוס שלי וגם לרב. (שכאמור חושב שכדאי למנוע ב2 אמצעי מניעה כדי שיהיה הרמטי באמת אחרי הפשלה הקודמת שממש שקלנו ברצינות להפיל)

 

המלצה שקראתי כאן בפורוםיום שני

לקחת b12 או קומפלקס b שעוזר להתמודדות עם העלייה והירידה והטירוף בהורמונים.

מרחיבה את ההמלצה - תעשי בדיקות דם ותוודאי שהכל מאוזן, ברזל ויטמינים - כדי לעזור לגוף להתמודד עם המניעה ההורמונלית.

יש גם גישות אלטרנטיביות - דיקור סיני, פרחי באך, רפלקסולוגיה, יוגה מותאמת לנשים - שכולן יודעות לתת מענה או תמיכה למצב הורמונלי לא מאוזן. (אגב הם יכולים גם לתמוך בטיפול התקופתי ולחזק אותך רגשית).

תנסי ככה עוד חודש או כמה שבועות, לראות אם זה מקל עלייך. אם לא תחשבי הלאה


מוחזקת אותך שאת מתייעצת עם אנשי מקצוע ורב!

מטפלת בעצמך!

זה מסע קשה וכל הכבוד שאת יודעת לבקש עזרה

מה עם התקן הורמונלי?שלומית.
אמנם יש תקופת הסתגלות מעצבנת אבל אח''כ הרבה פעמים אין מחזור גם כמה שנים 
אם כבר התקן אז למה לא התקן הורמונלי?על הנס

התקן הורמונלי יכול לגרום לאל ווסת וככה לא תהיו אסורים הרבה זמן,מצד שני עד שהוא גורם לאל ווסת הוא עלול לגרום לכתמים עד לחצי שנה,

שווה לך לנסות לשקול

זאת שאלה לרופא לא לרבאמאשוני

את רוצה להימנע מווסת כל חודש בלי שההשפעה ההורמונלית תשפיע על המצב הנפשי.

זאת בהחלט שאלה לרופא. יש הרבה סוגי מניעה הורמונליים. יכול להיות שחלק יהיו לך טובים יותר מאחרים.

האם הפסיכיאטר יודע לתת חוות דעת איזה אמצעי מניעה כדאיים במצב כזה?

מניחה שאת לא המטופלת הראשונה ולא האחרונה עם השאלה הזאת.

אז למרות שזה משתנה בין אשה לאשה אולי יש לו ראייה כללית יותר מה כדאי.

ההמלצה של הפסיכיאטראנונימית בהו"ל

בגדול להמנע מאמצעי מניעה הורמונליים.

הכי 'חמור' זה אמצעי מניעה לא משולבים כמו מירנה או גלולות בסגנון סרזט כי זה הכי משפיע לרעה.

בסוף הוא אומר שזו החלטה שלי (הוא גם נתן לי אישור להפלה הקודמת והמלצה לועדה להפסקת הריון...) איך והאם למנוע

בעניני כתמים/הרחקות הוא פחות מבים מן הסתם..

הרב כן נתן לנו הקלות משלל סוגים מבחינה הלכתית כשאסורים וגם חיזק אותנו לכיוון ההתקן הלא הורמונלי כדי למנוע כמה שנים בלי התעסקויות.

 

אבל ההמלצות של שניהםאמאשוני

לא נותנות מענה לקבלת ווסת כל חודש.

את מחפשת פתרון לאי קבלת ווסת לכן ניסית את הגלולות המשולבות.

אם את רוצה למנוע וסת את צריכה להתייעץ עם הפסיכיאטר מה הכי פחות גרוע.

יש כל מיני סוגים.

תשאלי גם על נובה רינג אם כדאי לנסות או שזה גם מהפחות מומלצים.

בול! אחרי שהרב התיר לכם למנוערק רגע קט

השאלה עוברת לרופא או למי שמתמחה באמצעי מניעה.

ממליצה לחפש את שרון אורשלימי, היא כתבה דוקטורט על אמצעי מניעה וחלק מהעבודה שלה זה שיחות ייעוץ בנושא לזוגות.

אשמח לקבל פרטים שלהאנונימית בהו"ל

אגב לא ביקשתי מהרב 'אישור' למנוע,

לא חושבת שהיה צריך.

הנקודה היא שאת הפסיכיאטר עניני הרחקות לא מטרידים-

את ההצעה שלו הוא נתן (נע בין קונדום להתקן נחושת) 

לרב הלכנו כי הבנו שלא מתאים לנו להאסר כל חודש..

 

וואו!!! הזדהיתי עם כל מילה כמעט!!הריון ולידה

הסיפור שלך מאוד דומה לשלי

הריון עם דיאפרגמה והתקן לאחריו. אני התקנתי הורמונלי כדי להימנע מהמחזור

אני לא יודעת כמה שקט זה יתן מכתמים ורק התחלתי אז נראה גם מה ההסתגלות צופנת לנו

אבל הרגיש לי שמהסיבה שאנחנו רוצים זמן ארוך אז יתכן שזה הפתרון של עכשיו

והלוואי שאנחנו לא טועים

ואם תרצי אני מוכנה דרך המנהלות לחשוף את עצמי כדי שנוכל לפרוק על זה אחת לשניה יחד. 

התנסית פעם בהתקן?שמעונהאחרונה
אני עם התקן ומניקה ,לא קבלתי מחזור איזה 7-8 חודשים כרגע
כואב לי שיש לו עדיפות עלינוהריון ולידה

גיסי , עם חצי מכמות הילדים שיש לנו

נמצא בבית של חמותי מתחילת המלחמה למרות שיש לו אופציה נוספת אצל הצד השני

לנו אין את האופציה ובגלל זה נצטרך עכשיו לסכן את עצמנו ואת ילדנו ולהיות בבית שלנו בלי מרחב מוגן.

הסברנו לו שעכשיו אין לנו כבר את הפתרון (הלא נוח יש לציין) שהיה לנו עד עכשיו וביקשנו שיתחשבו. לא בא להם אז הם נשארים שם

ועכשיו גם אין לנו ממש פתרון לכל הפסח בערך כי להיות בבית מחזלש את האופציה של החג.

אנחנו מנסים כמובן למצוא פתרונות יצירתיים אבל אני עם סימפיזיוליזיס קשוח ולכן האופציה שהביאו לנו לא רלוונטית כי מכילה המון מדרגות

וכואב גם שאני נאלצת לסכן את האהובים שלי

וזהו לא צריכה פתרונות כי אין

רק חיבוק ותפילה שזה כבר יהיה מאחורינו ויעבור בשלום 

🫂 באיזה מצב הזוי אנחנו נמצאיםיעל מהדרום
חיבוק גדולפייגא

הלוואי שיסתדר הכל לטובה

שוב חיבוק

אי אפשר לפנות לחמותך?ואז את תראי
זה ממש כואב וקשוחכורסא ירוקה

רק רוצה להגיד בזהירות שאולי זו לא עדיפות, אלא שיש אולי משהו אצל הצד השני שאתם לא מודעים לו ולכן הם דווקא בצד הזה. לא תמיד מה שאנחנו יודעים או חושבים זו התמונה המלאה.  

וההורים לא יוציאו ילד אחד בגלל ילד אחר.. 

זו לא הסיבההריון ולידה

בוודאות זה כי נוח להם להישאר ובוודאות הם יכולים להיות בצד השני 

היה לו מילואים כמה ימים בודדים בתחילת המערכה והסתיים אז זה פשוט המשך של השהות שם מבחינתו

וההורים שלו לא מבינים מה הביג דיל מבחינתנו כי הסתדרנו עד עכשיו

והם אמרו שסבבה שלא נבוא אליהם כל החג אם לא מסתדר לנו. @ואז את תראי

זה בדיוק מה שהתכוונתי לגבי הדברים שלא יודעים.כורסא ירוקה
אם גם הוא וגם אישתו הם אנשים אטומים בצורה קיצונית זה משהו אחר, אבל אם לא, אז כנראה יש סיבה שאתם לא יודעים
הם לא הבינו אולי את המשמעות של זה בשבילנוהריון ולידה
ואין איך להסביר
אתםתקומה

מנהלים את השיח מול האח?

אולי שבעלך ידבר עם אמא שלו ויסביר את הקושי?

עדיין יכול להיות שבסוף לא יהיה פתרון, אבל נראה לי עדיף לנהל את זה ככה

זה מול אמא שלו אבל לא עוזרהריון ולידה

לא כזה ביג דיל מבחינתם שלא נהיה אצלם בחג

גם ככה הם עייפים 

אאוצ'!רוני 1234
ממש כואב החוסר אכפתיות הזה…

רק לגבי המדרגות- אין לך אופציה לעלות רק פעם אחת ובשאר הזמן פשוט להשאר בבית? גם ככה בקושי יוצאים עכשיו בגלל המצב…

המקלט לא בתוך הבית אלא בהפרש של 5 קומות כמעטהריון ולידה
זה בהחלט מבאס♥️המקורית

מצד שני, אולי לאמא שלו לא נעים להגיד לו ללכת?

אולי בגלל שאתם משפחה יותר גדולה והיא כבר מארחת מתחילת המלחמה זה כבר כבד לה ואין לה כח?

לחיות כמעט חודש עם עוד משפחה זה לא קל


 

שלא תחשבי שאני לא רואה את הקושי שלך, הכי שבעולם חברה,סימפ זה סיוט, אין לי מושג איך אפשר לרדת ככה למקלט או לתפקד בכלל, אבל קצת לשקף צד שני כדי שלא תרגישי ככ רע עם זה שהיא לא משנה את המצב

אולי זה לא שהם עדיפים עליכם, אלא שנגמר הכח והם כבר שם

חיבוק ענק!! ,,♥️♥️♥️

עד כמה דיברתם בצורה פתוחה וגלויה?שקדי מרק

אי אפשר לצפות שיבינו לבד את הקשיים? ואולי גם להם יש קשיים אחרים שאם תדברו בפתיחות הם יוכלו לשתף אתכם?


מבינה אותך המצב שלכם ממש קשה, אבל אני תמיד מרגישה שיש מספיק קושי לכולםםםם

במיוחד במלחמה..

אולי גם לאחר מאוד מאוד קשה.. וכן להגיד למישהו שהוא צריך ללכת זה ממש לא פשוט, ולא בטוח שזה בדיוק עדיפות עליכם, אלא שבסיטואציה שנוצרה זה המצב..

צודקת תודההריון ולידהאחרונה

שיתפנו בפתיחות כבר שיחה שלישית בתוך 2 יממות.

יורדים בהם לעוד רבדים. אבל בתכלס זה בעלי שמעביר את המסרים אז מה שנוגע אלי זה  יותר מתון בשפה שלו.

צודקת שזה לא פשוט להגיד להם ללכת. לא מאוד חשבתי על זה ביותר מאשר קצת אי נעימות. זה בוער לי ומשגע אותי שהם לא רואים גם את המצוקה שלנו ולא מפנימים מהעובדה שזה וכו על לראות אותם בכלל בחג אחרי שלא התארחנו שם כבר חודש ומשהו כי הם היו שם

כמה כפרת עוונות אנחנו עוברים בתקופה הזאת אמאלה

יש לי דז'ה וו משנה שעברה- מזג אוירoo

גם השנה פסח מתחיל עם חורף

לא הקור של שנה שעברה

אבל עדיין קר וגשום

זה החג הראשון

(כמובן זה יכול להשתנות אבל זה הכיוון)

הילדים אצלי שוטפים משחקים באמבטיהשמש בשמיים

ואז מייבשים בשמש בתוך ציפית.

והספה נניח, אני מנקה עם מים ושמה מול החלון שתתייבש בשמש.

 

ילדה ששונאת להתקלחאנונימית בהו"ל

הבת שלי בת שמונה. היא שונאת להתקלח. היתה אומרת שלא אוהבת להיות לבד (היה קשה להרגיל אותה להתקלח בעצמה). עכשיו היא אומרת שזה משעמם. אני מבינה שיש שם קושי אבל מרגישה שקשה לנו למצוא את הפתרון הנכון. בשבועות האחרונים הסידור שמצאנו שמעודד אותה בכל זאת להתקלח זה שיחה שבה אני מעבר לדלת חדר האמבטיה ממלאת תפקיד של דמות מסוימת מספר שהיא אוהבת, והיא דמות אחרת ואני אומרת לה מה לעשות תוך כדי בדיחות והמצאות שקשורות לסיפור. זה סוף היום ומיותר לציין שזה דורש ממני הרבה אנרגיה.

היום הייתי עם הילדים עד הערב. בעלי חזר מאוחר מהעבודה. אני בתחילת הריון והייתי עייפה ורציתי לנוח, ושהוא יתפעל מקלחות והשכבה. אז קודם באו אליי לסיפור לפני השינה. בסדר, לא נורא. אבל בת השמונה אתמול דילגה על מקלחת ורצתה היום כן להתקלח, אבל לא רצתה לבד, כי היא חייבת אותי בשביל זה. אמרתי שאני עייפה ורוצה לנוח והיא נדנדה... עד שהפסיקה ומתברר שהיא חיכתה ש"אסיים לנוח". בסוף הלכה לישון מאוחר ובלי מקלחת (עדיין לא נרדמה בעצם). מה מתסכל אותי: יכולתי להתאמץ כן לעשות את זה, לא בטוחה מה היה עדיף לעשות. חשוב לי גם מבחינת הקשר אתה, אולי היא הרגישה שהיא לא חשובה לי מספיק אבל גם מתסכל אותי שחייבים אותי ולא יכול להיות ערב בלעדיי, ומסתכל במיוחד כל העניין הזה של בת השמונה עם המקלחת. קשה קצת גם עם הליכה לישון, אבל בעיקר זה.

אשמח לשמוע מחכמתכן... תודה רבה!

יכול להיות שהיא מפחדת?תוהה לעצמי
ואולי יעזור לשים לה סיפור תוך כדי?
וואי אלופה שאתתתתאוהבת את השבת
עבר עריכה על ידי אוהבת את השבת בתאריך ח' בניסן תשפ"ו 0:40

איזה מתיששש


 

דבר אשון מדהימה על היצירתיות וההשקעה

לצערי אין לי כוח לדברים כאלה בכלל🙊

אבל האמת שגם נשמע לי לא סביר להשקיע ככה..

מה עם פשוט לקלח אותה 5 דק וזהו?

או שתשמע פןדקאסט תוך כדי מקלחת?

או טבלה שאחרי 3 ימים שהתקלה לבד ובעצמאות מקבלת צ'ופר? ואז כבר תתרגל...


 

לגבי שיסתדרו בערב לבד זה באמת חשוב

שתוכלי לנשום ולנוח

וכדאי לבנות לאטלאט את העצמאות בדברים שתלויים בך כדי שתוכלי להתנתק..


 

וגם אצלי הבת 8 ממש לא מוכנה להתקלח..

וחופשי מתקלחת פעם ב3 ימים ויותר...


 

ותנוחי הרבה!!! הגוף שלך זקוק לזה..

אצלינו גם אחד הילדיםלא סתם פה

עושה בעיות לגבי כניסה למקלחת.

הרבה פעמים אמבטיה זה הפתרון .

עונה קצתאנונימית בהו"ל

תודה רבה למגיבות!

ממשיכה לקרוא ולחשוב על הדברים שכתבתן.


@תוהה לעצמי אני לא חושבת שזה העניין אבל כן ראוי לבחון את זה.


לצערי ניסינו כמעט את כל ההצעות שעלו כאן (סיפור / פודקאסט, לוח נקודות. ו@לא סתם פה כתבתי "להתקלח" אבל הכוונה היא באמת לאמבטיה - זה הרגיל כאן). היא ממש מסרבת ללכת.

לקלח חמש דקות - @אוהבת את השבת את מתכוונת שאני אעשה את זה? היא לא גדולה מדי בשביל זה? עבדנו קשה איתה להתרגל לעשות אמבטיה לבד, וזה היה בסדר תקופה. אבל תקופה ארוכה שכבר לא בסדר... אולי אנחנו צריכים "לחזור אחורה"? מעניין.

הייתי חוזרת אחורהבאורות
ומסייעת לה למקלחת. היא עדיין קטנה בסוף זה לא נשמע לי ממש חריג. אנחנו בתקופה מטורללת לא לשכוח... אני הייתי עוזרת לה בצירוף אמירה כזו של-אני רואה שזה קצת קשה לך כרגע אז נעזור לך ולאט לאט נחשוב ביחד איך את יכולה להיות עצמאית שוב
יש לה רגישות תחושתית?מוריה
יכולה לספר על עצמי בגיל הזההשם שליאחרונה

וגם קצת יותר.


לא אהבתי להיות לבד באמבטיה.

אולי פחדתי ממשהו.


הרבה פעמים הייתי מתקלחת ביחד עם אח קטן, ומקלחת אותו תוך כדי.

בגיל יותר גדול, כבר פחות התאים להתקלח עם מישהו. אז הייתי מכניסה אח תינוק בעגלה, שיהיה איתי בחדר מחוץ לאמבטיה.

כמה בגדים לשמור?יהלומה..

אנחנו משפחה מרובת ילדים יחסית בבית קטן.. אבל יש לנו גינה שאפשר לשים שם מחסן (כרגע אין מחסן)

ועוד משהו - כרגע רק אחד מאיתנו עובד...

לכל הילדים בגדים טובים ברוך השם..!

עכשיו בפסח קיבלנו מלא בגדים חלק גם עתידיים נגיד שיתאים לעוד שנה לחלק מהם

הקטע זה שהבגדים ממש במצב חדש! ואני חושבת כן לשמור בגלל זה. באופן כללי אני מתבאסת לקנות בחנויות במחירים יקרים.  בדרך כלל נוסעת מחוץ לעיר לגמח כי אנחנו גרים בעיר שרוב הבגדים בחנויות יד 2 הם לא מתאימים מבחינה רוחנית

הייתן משקיעות במחסן קטן ? או לא שווה לשמור?

רעיונות נוספים יתקבלו בברכה...

אני מאחסנת מתחת למיטותרוני 1234

בכוונה קונה מיטות עם ארגז מצעים.

אולי יש אפשרות לאחסן אצל ההורים שלכם?

אין ארגז מצעים לשים בו?כחל
בשקיות ואקום, זה מקטין ממש את הגודל ולא צריך הרבה מקום
אני שומרת בגדי תינוקותפילה

וגם בגדים במצב טוב.

לילדים קטנים אני גם שומרת קצת בגדים עם כתמים , שמה להם בזמן ווירוס בטן וזורקת.

חבל לקנות אותו דבר כמה פעמים. אם את גם ככה קונה ביד 2 , עדיף כבר לשמור 

אני שומרת לעונה הבאהאפונה

שמה בארון למעלה.

פריטים מיוחדים שומרת גם שנתיים (מכנסיים שלמים למשל... נעליים, סנדלי שורש)

רעיונות למקומות אחסון:מתואמת

ארגזי מצעים (גם בחדר ההורים)

מעל ארונות בתוך קופסאות פלסטיק

קופסאות פלסטיק שטוחות שאפשר להכניס מתחת למיטות והספות

בתוך שקיות סגורות על מתלה על הדלת


האמת שמחסן בחצר יכול להועיל גם בלי קשר... לאחסן עגלות, כלי פסח, קרשים לסוכה וכו'. אז אם יש לכם אפשרות לקנות אז כדאי.

הייתי קונה מחסן (אפשר יד 2) ושומרתבעלת תשובה
באמת מחסן שימושי לדברים של פסח , סוכות, בגדי עונה הפוכה, משחקים לתינוקות שכרגע לא בשימוש אבל בעזה יהיו בעתיד, בגדי הריון כשאת בין הריונות, כל דבר שצריך אחסון לטווח של כמה חודשים ומעלה
^^^ חושבת גם, אם עש אםשרות שווה לשמור!אוהבת את השבת
תודה רבה לכולם!יהלומה..
כנראה שזה מה שנעשה.. שוב תודה!
אם יש אפשרות למחסן אז הייתי שומרתפרח חדש

באופן אישי העברתי המון בגדים מילד לילד וזה חסך לי הרבה כסף והתעסקות.

תמיד קונה כמה פריטים חדשים בכל עונה אבל הבסיס יש ומאוד מיקל

אולי לשאול את ההורים אם יש להם מקום לכמה שקיותלפניו ברננה!
ואקום?
שימי לב במחסן בחוץכורסא ירוקה
שהוא צריך להיות אטום לגמרי אחרת יש רטיבות ועובש
אני הייתי שומרת, בפרט שמצב הבגדים חדש וטובממתקית

אני מאחסנת בשקיות ואקום בתאי אחסון של המיטות
או בקופסאות גדולות יפות של איקאה, ומניחה מעל ארונות הבגדים בכל חדר...
מחסן לא נראה לי כדאי כי חום וקור, לחות,רטיבות וכו יכולים להרוס את הבגד... אבל אם אין ברירה הייתי שמה מחסן ומאחסנת ואוטמת טוב טוב את הבגדים.
את לא עובדת
אתם הרבה ילדים
חד משמעית לשמוחר!!!

חוץ מהשאלה שלך, מחסן זה שימושי מאודיראת גאולהאחרונה

אם זה בית שלכם, כדאי לקנות מחסן (זה יקר!), כי זה מאוד נוח ושימושי ומקל על החיים בלי קשר לבגדים.

אפשר לשמור את הבגדים בשקיות ואקום, זה יתפוס פחות מקום.

לדעתי כדאי לשמור, לא עכשיו דברים לעוד מלא שנים, אבל לשנה הבאה בטח שכן. מה שהכי חשוב לדעתי זה לשמור בצורה חכמה, דווקא עדיף לא במחסן בחוץ (תעבירי אחסון אחר למחסן ויתפנה לך מקום לבגדים), במקום שלא תיכנס לחות לבגדים, ושתדעי מה יש ומה אין.

אולי יעניין אותך