שרשור אירוח עם מרים קליןתחיה דולה

"רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב, שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו.

אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא!

אמר ליה: כהנא, הכא את! פוק, דלאו אורח ארעא!

אמר לו: תורה היא, וללמוד אני צריך."

(בבלי, ברכות סב)

 

לאחר שירשורים רבים בנושא בפורום וזה שלא כולן מצליחות להיכנס לפורום הסגור, בחרנו @יפעת1 ואני להביא את מרים קליין לאירוח. מרים היא מאמנת אישית בגישה יהודית ומדריכה לחיי אישות ושתינו מכירות אותה ואת גישתה. 

אמנם הנושא צנוע אבל כמו שהגמרא בוחרת להביא לנו את הסיפור על רב כהנא ולהעביר לנו מסר שזו תורה ועלינו ללומדה ולכן בחרנו בפורמט של האירוח.

 

כמה מילים לפני שאני מביאה את דבריה של מרים-
אני פותחת שני חלקים לשרשור- אחד לנשים נשואות שבו רק הן רשאיות לשאול שאלות וחלק שני לקהל הרחב שאם יש לגברים או לרווקות שאלות הן גם יכולות לשאול.

כמובן שאפשר לשאול מאנונימי או ניק בדוי או הניק שלכן (ומי שמקבלת מסרים בעתיים בעקבות השרשור מוזמנת לדווח לנו כמו תמיד) 

השרשור פתוח מעכשיו לשאלות ומרים תענה ביום שלישי בשעות הבוקר.

טרולים- אתם מוזמנים לחסוך מאיתנו אבל תגובות לא הולמות ימחקו ואתן מוזמנות לדווח. 

 

 

מקוות שהאירוח יהיה לשם שמיים ויעזור לכמה שיותר נשים ואנשים.

 

 

והנה דבריה של מרים-
"שלום לכן, ותודה על ההזדמנות להתארח כאן.

 

אני מרים קליין, נשואה 8 שנים, אמא לשלושה, ירושלמית, מאמנת אישית בגישה יהודית ומדריכה לחיי אישות.

הגעתי לתחום הזה כי אני מאמינה שהגיע הזמן לדבר. הגיע הזמן לייצר תקשורת פתוחה, נקיה ומאפשרת, שלא חונקת את האינטימיות שלנו אלא מצמיחה אותה ונותנת לה לגדול. 

אני מאמינה שנשיות פורחת היא לא מותרות, אלא אחד הכלים העוצמתיים שאלוקים נתן לנו בשביל להביא כוחות ושפע לכל תחומי החיים, וכמובן לזוגיות שלנו, ואני מאמינה שהאתגר שלנו בתקופה הזו הוא לקלף את קליפות הטומאה, הלכלוך וההרחקה שנוצרו לאורך הדורות ולחזור לחיבור הקדוש שמסומל על ידי הכרובים במקדש.

 

במסגרת העבודה שלי אני מציעה לנשים ולזוגות מרחב אינטימי לשיחה פתוחה, מידע והדרכה, וקבלת כלים לצמיחה אישי והתפתחות פנימית.

אני מציעה שיחות הדרכה חד פעמיות לנשים ולזוגות פנים אל פנים

תהליכי אימון אישי לנשים מכל הארץ פנים אל פנים או בטלפון

סדנאות ומפגשים לקבוצות קטנות אצלך בסלון

 

אפשר להכיר אותי יותר בעמוד הפייסבוק שלי

www.facebook.com/goofvruach

 

עניין טכני, אך חשוב ביותר:

אני מאמינה שאפשר לדבר על הנושא בצורה פתוחה וישירה, וגם נקיה ונעימה. 

זה אומר שבדרך כלל אני משתמשת במילים מגוונות שמתאימות לי ולנשים שמולי, שנוחות לנו ולא הולכות סחור סחור.

במסגרת הארוח הזה חשוב לי שכולן תוכלנה לקרוא את הדברים ולכן אני אעשה כמיטב יכולתי להתאים את עצמי לא בהכרח לשפה שאני בדרך כלל משתמשת בה אלא לשפה שרימון מאפשר. אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים מצד אחד, ועל עריכות שלי או של המנהלות שיתכן ותהיינה אם תשתרבב מילה שרימון חוסם, מצד שני."

שאלות מנשים נשואות-נא לשרשר כתגובה לתגובה זותחיה דולה


תודה רבה למנהלות ויישר כח!! כמה שאלות בפנים:אנונימי (2)
1.אני ב"ה בהריון בחודש שישי.
הרבה זמן לא יצא לי ולבעלי לקיים יחסי אישות,
גם בגלל שבאמת לא היה זמן לזה וגם אנחנו קצת חוששים כי הבטן כבר גדולה.
אשמח לשמוע אם יש תנוחות אחרות שמותרות על פי ההלכה.
2. איך אפשר בהריון ולא רק בהריון למשוך את הבעל?
אולי בגדים יותר מושכים?
3. איך אפשר להגיע לזה בשעה נורמלית ולא בשעות מאוחרות בלילה?
4. האם יש לך רעיון איך ליצור יותר חשק אצל האישה כשהיא אחרי לידה והיא טבלה רק שלא מתחשק לה כ"כ?

תודה רבה רבה
ויישר כח על העיסוק בתחום הזה!!
הייתי שמחה גם לקבל תשובות לשאלות 1 ו4.אנונימי (33)
בוקר טוב!מרים קליין

1.

כפי שכתבתי בהודעה הפותחת שלי למטה, אני לא אשת הלכה ולכן לא עונה "מה מותר".
יכולה להגיד כמה דברים:
א. אל תדאגו. התינוק מוגן היטב בפנים. אם לך נוח ולא כואב (והגיוני שכבר כבד ולא נוח לך), אז הוא בסדר גמור. אל תחששו.
ב. גם בלי לעשות שינויים מרחיקי לכת אפשר לנסות לשים כרית מאחורי הגב ושאת תהיי זקופה יותר.


2. 
כל הטרמינולוגיה של "למשוך את הבעל" רחוקה ממני מאוד.

בעיני, לשני בני הזוג צריך להיות ברור שיחסי האישות הם הדבק ביניהם, 

ושכשלשניהם יהיה טוב, כל החיים שלהם יראו טוב יותר.
האחריות על זה היא משותפת.
זו לא אחריות האשה "למשוך" אותו יותר ממה שזו אחריות הגבר "למשוך" אותה.
משתמעת גם מהלשון הזו התפיסה הנפוצה שלגברים באופן מובנה יש יותר חשק מנשים, ושלאשה יש חובה לספק את בעלה.

כתוצאה מזה האשה עשויה לא לרצות בכלל בקרבה והיא תעשה את הדברים מתוך תחושה של חובה כלפי בעלה, חובה מוסרית או הלכתית. 

 

מעבר לסוגיה ההלכתית (שכאמור אני לא עוסקת בה! אבל היא קיימת ומשמעותית מאוד)
האמת היא שגם לנשים יש פוטנציאל גדול של רצון להנאה, והמצב הרצוי הוא שכל אשה תתחבר לגופה, תכיר אותו ותגלה את הפוטנציאל הזה. זה לא מסע של יום אחד, אלא מסע זוגי של חיים שלמים, אבל הוא מסע מדהים.


מתוך נקודת המוצא הזו יש מקום לתקשורת ושיחה על מה עושה לכל אחד מבני הזוג רצון וחשק לקרבה, ואיך כל אחד יכול לעשות כמיטב יכולתו למען השני, ואז נשאר החלק הקשה - ליישם

3.

שאלת השאלות...

בסופו של דבר הזמן הוא המשאב הכי מוגבל בחיים שלנו, והדבר היחיד שאפשר לעשות איתו הוא - לתעדף.

כמה זה חשוב לכם. 

על מה אתם מוכנים לוותר.

שלילה אחד תלכו לישון והסלון והמטבח יראו כמו סדום?
שצהריים אחד תדאגו לשנת צהריים? אולי אפילו עם בייביסיטר?
שיום אחד חוזרים מוקדם מהעבודה גם אם זה אומר שיום אחרי זה נשארים יותר?

החלטה שלכם.

זה לא קל לעשות את ההחלטה הזו, ובעיני קל יותר לעשות אותה אם עוצרים וחושבים לפני זה "למה זה חשוב לנו", ו"מה הערך שיוצא לנו מזה". כששמים את הדברים האלה מול העיניים, הכלים ושאר ירקות מקבלים פרופורציה אחרת.

 

4.

אובייקטיבית וגופנית, התקופה שאחרי לידה היא תקופה קשה לחשק.

העייפות.

ההנקה.

ההורמונים הטבעיים.

תופעות הלוואי של אמצעי המניעה.

התחושות כלפי הגוף והשינויים שחלו בו.

השגרה השוחקת של תינוק קטן בבית כשלא תמיד יש עוד משהו ביום מלבד האכלות, החתלות ושינה.

האוזן שתמיד כרויה וכבר יודעת שברגע שהעניינים מתחילים להתחמם התינוק יתעורר.

תקופת האיסור שבדרך כלל ארוכה כל כך ויוצרת ריחוק.

זמן המנוחה שנהיה יקר כל כך.

ובטח שכחתי משהו.

 

בעיני צריכות להיות שתי תנועות הפוכות בו זמנית:

מצד אחד, להבין את המצב ולקבל אותו כפי שהוא.

להנמיך ציפיות.

אין מה לעשות, החיים עם תינוק קטן לא פשוטים. להבין שזו תקופה, והיא זמנית וחולפת. 

להבין את עצמי ולקבל את עצמי כפי שאני - ושהאיש גם הוא יבין.

 

מתוך ההבנה הזו,

לעשות את המירב עם מה שיש.

לנצל את הדקות שקיימות.

לעשות לפעמים את המאמץ.

 

זה איזון מאוד עדין ומאוד אינדיבידואלי:

מצד אחד "עם האוכל בא התאבון". 

מצד שני "להתאמץ" אין פרושו "להכריח את עצמי".

 

 

 

בהצלחה
מרים

ראשית ישר כוח על היוזמה!אנונימי (3)
אני נשואה כשלוש שנים עם ילד ובהריון מתקדם.

כיצד אפשר לגוון ולמצוא דרך "למשוך" את הבעל בחיי אישות, בלי להרגיש נפגעת שזה לא בא ממנו?

אני מעוניינת ליזום, אבל מתביישת.

ורואה שקשה לי הריחוק הפיזי כי אנחנו עייפים. וביחד פעם בשלושה שבועות בממוצע, שזה נראה לי מוגזם.
בוקר טוב!מרים קליין

בגלל הזמן הקצר, אני מפנה אותך קודם כל להודעה שכתבתי למעלה, אני עונה שם על חלק מהשאלות שלך.
בוקר טוב! - הריון ולידה

 

בעניין התדירות:
רק חשוב לשים לב האם זה מוגזם בעינייך כי את מרגישה שזה לא נכון לך/לכם, ואז באמת כדאי לעשות מאמץ וליצור שינוי,

או האם זה מוגזם כי יש לך תפיסה מסויימת של מה סביר, ולמרות שנוח וטוב לשניכם ככה, זה שונה מהתפיסה שלך. אם זה המצב - אולי נכון יותר לשחרר ולהרפות, ולהמשיך להנות ממה שיש.

 

אני אתייחס לעניין של היוזמה:
תשמעי.

אין אינטימיות בלי פגיעות.

הפגיעות שלנו היא מה שמאפשר לנו ליצור קרבה ואינטימיות עם אנשים אחרים.

ומה קרוב ואינטימי יותר מיחסי אישות.

 

בין השורות אני שומעת שכרגע בתפיסה שלך התפקיד של היוזם הוא שלו. המצב הזה לא נעים ולא מתאים לך, כי את עלבת כשהוא לא עושה את זה. מצד שני כשאת חושבת על שינוי, ועל להיות היוזמת בעצמך, את מתביישת. אולי משהו מפחיד אותך שם. משהו לא נעים עשוי לקרות אם תיזמי את.

 

בעיני הרצון שלך ליזום הוא מבורך.

זה נותן איזון ונותן שליטה.

ונכון, כגודל הקרבה שאת מציעה לו כך גודל הפגיעות שאת מייצרת.

יש פה בהחלט מקום לחשוב עם עצמך מה את מפחדת שיקרה כשתיזמי.

ממש ליצור סיפור בראש שלך.

לעיתים קרובות כשאנחנו מישירים מבט ומעזים  לבדוק את הסיפור שמפחיד אותנו כל כך, אנחנו מגלים שהוא רחוק מאוד מהמציאות.

 

וכמובן - דברי איתו. 

מה הוא חושב?

איך הוא ירגיש עם זה?

איזה "כללי משחק" אפשר ליצור שיאפשרו לך ליזום באופן בטוח?

 

 

מקווה שעזרתי,

מרים

תודה רבה על האפשרות לשאול!!אנונימי (4)
1. האם יש תנוחות של חיי אישות שאסורות לפי ההלכה?
2. האם יש עניין לסיים ביחד בדוקא או איך שיוצא?
3. ואיך אפשר לגרום לבעל ליזום מעצמו, בגלל שמהחתונה כמעט תמיד הייתי מותרת- הריון והנקה..אז יצא לקיים יחסים פעם בשבוע אן שבועיים, ולדעתי זה לא מצב תקין.. ואני מתביישת להיות תמיד היוזמת, מה גם, שלא תמעד הוא נענה ליוזמה :/
^^^אנונימי (30)


בוקר טוב!מרים קליין

1. כאמור, אני לא עונה על שאלות הלכתיות (תקראי את הודעת הפתיחה שלי למטה)

 

2. העניין של הביחד הוא בעיני מיתוס.

לא ברור לי שזה מוסיף הנאה לבני הזוג.

אם זה מגניב אתכם ומשמח אתכם ונעים לכם, תנסו להגיע לזה בנחת

אם לא הולך לכם - ממש לא נורא.

העיקר לא להיות במאמץ להגיע לאן שהוא, אלא להנות מהרגע ומהביחד -

כי אתם עכשיו ביחד, לא משנה באיזו שניה כל אחד חווה חוויה גופנית כזו או אחרת.

 

ואוסיף ואומר,

שיש דווקא שממליצים להפריד בכוונה.

קודם האשה ואז הגבר.

זה קשור למשך הזמן שלוקח לגברים ולנשים להתעורר ולהרגע,

בין השאר זה מאפשר מקסימום וודאות שההנאה של האשה לא "תתפספס".

וכמובן 3 יוזמה של הבעלמרים קליין

וואו, להיות במקום היוזם ולהתקל בסרוב זה מקום כואב. 

בטח כשזה קורה שוב ושוב.

אז קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני ממש מעריכה אותך, ואת המאמצים שאת עושה בשביל הזוגיות שלך.

זה לא מובן מאליו בכלל.

 

עם זאת, אין אצלי דבר כזה "לגרום", גם לילדים שלי אני מסבירה שכל אחד אחראי על הפעולות שלו, ועל התגובות שלו לפעולות של אחרים...

 

מה כן?

 

1. לדבר. לבדוק. למה זה ככה.

האם פשוט ככה הוא וזו התדירות שנוחה לו?

האם יש משהו שמפריע לו?

ולשתף אותו בקושי שלך, ולמה זה חשוב לך שהוא יזום לפעמים.

מה זה עושה לך כשהוא יוזם.

 

2. כמו שמכתבתי למעלה בעניין התדירות,

חשוב לשים לב האם זה לא תקין בעינייך כי את מרגישה במציאות שזה לא נכון לך/לכם ומזיק, ואז באמת כדאי לעשות מאמץ וליצור שינוי,

או האם זה לא תקין כי יש לך תפיסה מסויימת של מה סביר, ולמרות שנוח וטוב לשניכם ככה, זה שונה מהתפיסה שלך. אם זה המצב - אולי נכון יותר לשחרר ולהרפות, ולהמשיך להנות ממה שיש, לפעמים המאבק הוא המזיק ולא המצב הקיים.

 

3. הייתי רוצה לתת לך תשובה מוחלטת בהנחה שאחרי כל זה את עדיין רוצה לעשות שינוי, אבל פשוט אין. 

יש פה הרבה מקום לעבודה שלך על המקום שלך ביחס לזה וביחס לעמדה היוזמת שאת נמצאת בה,

ועבודה על התפקידים שהתקבעו ביניכם. (מוזמנת כמובן אם תרצי...)

בכל מקרה הרבה הצלחה,

ושוב - אל תתביישי. תתגאי. שאת עושה ולוקחת אחריות. אין לך שום דבר להתבייש בו בסיפור הזה.

יישר כוח למנהלות היקרות וגם למרים!אנונימי (5)
טוב שיש מקום נקי שאפשר לשאול....

השאלה שלי היא מה האורך התקין של יחסי אישות. אני מתכוונת למעשה עצמו, לא למשחק מקדים. מתארת לעצמי שזה תלוי גם בגיל, אז אנחנו זוג באמצע שנות השלושים.

תודה מראש על התשובות
משך חיבורמרים קליין

בוקר טוב לך,

 

אני שואלת את עצמי למה את רוצה לדעת (וגם אענה בסוף).

הסיבה היא שבעצם, זה לא באמת משנה.

מה שמשנה זה שבני הזוג שמחים ומסופקים,

ומשך החיבור הוא לא בהכרח פרמטר משמעותי בסיפוק הזה.

אז כל עוד נעים, לא הייתי מטריחה את עצמי בזה.

 

 

עם זאת הבטחתי אז אענה:

פחות מ-2 דקות נחשב שפיכה מהירה,

2-7 דקות - תלוי בזוג, יש תרגילים ואפשרויות שאפשר לעבוד איתם.

7 ומעלה - נורמלי לגמרי

 

אפשר לשאול על זה?אנונימי (18)

אני חושבת שמרגע החיבור על לשפיכה אצלנו לא עובר יותר מדקה.

גג גג דקה וקצת. בדר"כ לא.

אנחנו ננשואים שנתיים וחצי. תחילת שנות העשרים.

מה אפשר לעשות כדי להאריך?

לו נראה לי זה נעים ככה, אבל לי זה חסר ...

טיפול בשפיכה מוקדמתמרים קליין

אני ממליצה לך לפנות למרכז יה"ל.

את תקבלי מידע מפורט יותר מה זה אומר.

מדובר בתהליך שדורש השקעה משני בני הזוג וכדאי להבין טוב למה נכנסים.

תודה רבה על האפשרות לשאולאנונימי (6)
איך גורמים שהריגוש והחשק שלי לא יעלמו פתאום באמצע עוד לפני שהגענו למעשה עצמו?
כמעט תמיד אני מתרגשת ומתלהבת ואז פתאום משו נכבה. ונותנת לעסק ליסתיים רק כדי לא לבאס אותו ואני בכלל לא נהנת..
^^^אנונימי (29)
חשק שנעלם באמצעמרים קליין

בוקר טוב!

 

מה שאת מתארת זו סיטואציה שאופיינית לנשים.

 

למה זה קורה?

במשפט אחד - בשביל שהגוף שלנו יוכל להגיע לריגוש, המוח שלנו צריך לכבות.

זה אומר שאת צריכה להיות כולך בכאן ובעכשיו.

יש נשים שזה קל להן ויש נשים שזה דורש מהן הרבה תרגול ומאמץ ועבודה על שחרור שליטה.

הדרך הזו לוקחת זמן,

ויש נשים שכל דבר שמפריע בדרך יכול "להוציא אותן מהמשחק"

זה יכול להיות מגע לא נעים או מהיר מדי,

זה יכול להיות המחשבה על הכלים בכיור,

זה יכול להיות אי נוחות מזה שהאור דולק,

או מחשבה על הילדים האם הם ישנים

או קול מוזר

או המחשבות שמתרוצצות לך בראש על הגוף שלך

או אלף ואחת דברים אחרים.

 

אם זה משהו מוכר לך שקורה שוב ושוב

כדאי לבדוק את התהליך וההרגלים שלכם,

ולנסות לזהות את הטריגר שמכבה אותך.

עם סבלנות ועבודה משותפת אפשר בהחלט להתגבר על המכשול הזה.

 

 

יו! חשבתי שרק אצלי... *אנונימי (40)
שואלת גם -אנונימי (7)

מה גורם לנרתיק להיות יבש?

 

אם זה לא הנקה\מניעה הורמונלית\הריון? גם כשיש חשק?

 

לפני ההריון הראשון היה רטוב מספיק, ומאז לא.

 

מה יכול לעזור לזה?

יובשמרים קליין

בוקר טוב!

 

באופן עקרוני באמת מנית את שתי הסיבות העיקריות ליובש בנרתיק:

 

1. מצבים הורמונליים (הנקה, אמצעי מניעה, גיל המעבר...)

2. מצבים רגשיים (חוסר גירוי, חוסר משיכה)

 

הפתרון הנקודתי, הקל והפשוט הוא חומרי סיכה.

אפילו שמן שקדים פשוט עושה עבודה מצויינת.

 

הפתרונות האחרים הם בעצם פתרון של הבעיה - 

לזהות האם יש גירוי שמתאים לך, ולעבוד על זה

האם את "בעניין" תוך כדי כמו שפירטתי בשאלה על החשק שנעלם באמצע.

ואם זו בעיה הורמונלית או שהיא לא נפתרת בקלות - אז לפנות לאנשי מקצוע.

תודה!אנונימי (10)
אף פעם לא שאלתי או התייעצתי בעניין..
בהריון שלישי. חודש שישי..
ובעלי ואני גמורים בד"כ.
הוא היוזם לרוב למרות שלי יש רצונות גם..
אבל זה יורד בגלל עצלות וכבדות..
השעה נורא מאוחרת..
ואני שונאת את הרטיבות והריח של הזרע..
אז אני תמיד קמה להתקלח אח"כ..ובחורף קפוא. .ואין מים חמים זמינים תמיד..
בקיצור..האם יש עיצה בעניין..? איך לא להיגעל מזה? והאם אני היחידה שקמה להתקלח אח"כ ??
תודה רבה!
בוקר טוב!מרים קליין

מה שמנית כאן זה אלף סיבות ממש ממש טובות למה לא בא לך לקיים יחסים.

הגיוני. ולגיטימי.

ולא, את ממש לא היחידה שמתקלחת אחרי זה - שמעתי על זה מעוד נשים.

 

אבל מעצם זה שאת שואלת אני מבינה שאת לא שלמה עם המצב.

אם חשוב לך להעלות את התדירות,

כדאי לנסות להתגמש או לחשוב על פתרונות יצירתיים

איך להיות פחות עייפים מדי פעם

איך אפשר להקדים קצת את השעה

מה יכול לעזור לכם להתגבר על הכבדות ולשמוח שהתאמצתם

והאם יש משהו שיכול להחליף את המקלחת או לאפשר לך לדחות אותה לבוקר (מגבת? מגבת רטובה עם מים חמים מהקומקום שמרתיחים מראש? מגבונים?)

 

בעסה, אבל אין פתרונות קסם...

 

 

גם אני אשמחאנונימי (11)
נשואים 3 וחצי שנים. ב"ה יש 2 ילדים.
כרגע מונעים עם התקן לא הורמונלי.
אוהבים מאוד וכיף לנו ביחד אבל מרגישים שקצת נתקענו בדרך.
מרגישים צורך להתקדם ולא כ"כ יודעים איך ומה לעשות...

אז יש לי כמה שאלות-
1. מה נחשב זמן נורמלי למשך החיבור עצמו?
2. איך מרגיש השיא של האישה?
3. כמה זמן בד"כ אורך השיא של האישה? האם זה משהו ריגעי או ארוך יותר?
4. איך מגיעים לשיא הזה (אני בטוחה שאין תשובה אחת אבל אולי בכל זאת...)?
5. אילו תנוחות מומלצות הן מבחינה הילכתית והן מבחינת הנאה?
6. האם חייבים להתחבר מכוסים בחדר ובחושך? או שמותר להתחבר גם באור ולא דווקא מכוסים במיטה (לדוגמה- באמבטיה)?

7. עוד שאלה קצת יותר מורכבת-
ב"ה בעלי מאוד צנוע ולא מכיר אפשרות אחרת מלבד החיבור הרגיל (מכוסים, אני על הגב, בחושך).
אני מרגישה שהוא צריך הדרכה קצת יותר עמוקה על האפשרות להיות מוביל, להיות נועזים יותר, לעשות שינוי מחשבתי.
האם יש לך המלצה איך לחולל את השינוי? יש ספר מומלץ בנושא? או שיש לך המלצה למישהו חכם שהוא יכול לשוחח איתו טלפונית או להיפגש איתו?

תודה מראש על המענה ועל האפשרות לשאול.
^^^^אנונימי (20)
אשמח לתשובות לשאלות אלו בדיוק
יקרה, ממליצה לך על הסדרה המלאה של אפרת צור.אנונימי (23)
היא עונה שם על כל השאלות בצורה עיניינת, מפורטת וצנועה.
ממליצה בכללי לכל אישה!
רק שהיא לא פותחת את הסדרה כל הזמן. הפעם הבאה בקיץ אנונימי (6)
שיא נשי, והדרכהמרים קליין

וואו, מה שאת שואלת זה חומר מספיק לשיחת הדרכה אחת לפחות אם לא יותר. אענה ממש בקצרה כי אפשר להעמיק בלי סוף וזה מאוד אישי לכל אחת, ומי שרוצה באמת להבין איפה היא עומדת, כדאי לדבר על זה בנחת.

 

1. עניתי פה משך חיבור - הריון ולידה

 

2. חמקמק כל כך להגדיר את זה, וזה משתנה ולא אותו דבר אצל כל אישה.

אבל אם נגדיר את המצב ה"קלאסי",

אז מדובר בתחושה מאוד מאוד נעימה בגוף של כמה שניות, שמלווה בהתכווצויות של רצפת האגן. אולי כמו צמרמורת מאוד מאוד נעימה.

 

3. מה שתארתי בסעיף 2 דומה למדי למה שאת יכולה לראות ולהרגיש על אישך.

 

4. עם הרבה סבלנות וחקירה והתמדה, והכל בנחת ובכיף.

סליחה שאין לי תשובה מפורטת יותר שמתאימה לכאן.

 

5. כאמור, לא עונה על שאלות הלכתיות.

מבחינת הנאה כדאי פשוט לנסות ולראות מה מתאים לזוג.

אשמח לפרט יותר בהודעה אישית.

 

6. שאלה הלכתית

 

7. שאלה חשובה וטובה!
יש כמה וכמה אפשרויות:

* הרב אוסטרוף ממרכז יה"ל מקיים שיחות עם גברים על הנושאים האלה בדיוק.

* יש גם את הספר של מרכז יה"ל "לדעת לאהוב" שאפשר לקנות אצלם באתר והוא מאוד מומלץ ונותן התייחסות משני ההיבטים, ויש עוד כמה ספרים שנכתבו במיוחד לציבור הדתי.

* למי שלא רוצה ספר הלכתי דווקא, יש הרבה ספרים "גויים" שיש בהם הרבה מאוד ידע, שמועבר באמצעים מילוליים ועם כמות מזערית של איורים. הייתי ממליצה עליהם לאנשים שכבר יותר בטוחים בכיוון שלהם.

* יש חוברת שמסתובבת באינטרנט בשם "דבר סתר". לא ידוע מי המחבר שלה, אבל היא עוסקת באופן מעמיק בהיבטים ההלכתיים של מגוון דברים שהם לא "הרגיל". יוצא שהיא נותנת בד בבד גם ידע לגבי כל מיני דברים יצירתיים ו"נועזים" יותר, וגם פורסת ידע הלכתי על כל אחד מהם. מי שמתעניינת אוכל להעביר לה את הקובץ.

* אם מה שבוער זה יותר נושא הידע פחות נושא ההלכה - אפשר להגיע לשיחות הדרכה גם אצלי או אצל מדריכים ומדריכות אחרים.

 

 


 

 

שאלהאנונימי (8)

מה זה אומר הנאה מינית של אישה? לא מבחינת המגע..

הבנתי שאפשר לכוון שלשניהם באותו זמן. איך?

מה עושים עם התופעה שזה בא ומתרחק? ולא להתייאש מזה..למרות שלוקח זמן רב.

 

שאלהאנונימי (13)
אנחנו מרגישים שמאוד קשה לנו להגיע לשלב השיא שנינו בגיל ה30, 30+.
האם יש קשר בין הגיל לבין הקושי?
דורש מאיתנו הרבה כוח ומאמץ ולפעמים מרוב תשישות מהמצב מחכים רק שיגמר מהר ולא נהנים.
אשמח להבין יותר. תודה
עוד שאלהאנונימי (13)
אני לא מסוגלת לנשק את בעלי ממש בפה, זה מגעיל אותי, הרוק, לא מסוגלת. היו פעמים בודדות שזה קרה אבל זה היה ממש אחרי החתונה, נשואים יותר מעשר שנים. הוא מאוד רוצה ומתכנן אבל אני לא מסוגלת.
בכללי אני לא כזה נהנית מקיום ימים, יכולה להסתדר גם בלעדי זה. אני יודעת שזה לא תקין. מה אפשר לעשות?
איתך לגמריאנונימי (17)

אשמח לעצות

אותו דבר רקאנונימי (16)
הפוך.בעלי לא אוהב להתנשק.לא יודעת מה הסיבה אבל תמיד יש תרוץ.זה נורמלי?יכול להיות שאני צריכה לוותר ולהשלים עם זה וזהו?
זה לא קשוראנונימי (28)
להגיינה של הפה? אני נגיד לא מרשה נשיקות בבוקר לפני הצחצוח שיניים ולפני שאנחנו ביחד אנחנו מצחצחים שיניים וזה יותר נעים
לא קשור להייגינה של הפהאנונימי (13)
גם כשמצחצחים שינים
נשיקותמרים קליין

יש אנשים שלא נעים להם להתנשק,

כמו שיש אנשים שלא נעים להם דברים אחרים וסוגים אחרים של מגע.

אם לא נעים לו - אל תעשו את זה...

לא נהניתמרים קליין

קודם כל לגבי נשיקות - מותר לא לאהוב את זה. מותר שזה לא יהיה נעים. 

הכלל הכי חשוב (והיחיד בעצם, מלבד ההלכה) בקיום יחסים זה שלא עושים מה שלא נעים.

אז אם לא נעים - פשוט לוותר.

 

לשאלתך השניה - 

את לא היחידה. יש הרבה נשים בעולם שלא נהנות מקיום יחסים,

ומסתבר שזה לא קשור לחינוך דתי או לעולם הדת, כי זה קורה בכל העולם.

החדשות הטובות הן שזה לא חייב להיות ככה.

אפשר לעשות תהליך,

ובעדינות ובנחת ללמוד למצוא את ההנאה שחבויה בגוף שלך,

ולגלות ולגדל אותה.

החיים שלך ירגישו אחרת

 

 

 

קשה להגיע לשיאמרים קליין

הי לך.

 

בגיל הזה לא אמורה להיות השפעה של הגיל על התפקוד.

כן יש הרבה השפעה של עייפות ותשישות.

 

לצערי אני לא יכולה לעשות את זה איתך כאן,

אבל יש מקום לחקור ולהבין יותר את הדינמיקה הזו,

מה קורה ולמה,

האם זה תמיד היה ככה, ואם לא - מתי חל השינוי ומה גרם לו,

ולראות איך יכול להיות לכם כיף.

 

לא תמיד היה ככהאנונימי (13)
כשהיינו יותר צעירים הלך יותר בקלות
ככל שעלינו בגיל נהיה יותר קשה. דורש מאיתנו יותר מאמץ
בוקר טוב!מרים קליין

נראה לי שעניתי על רוב שאלותייך כאן שיא נשי, והדרכה - הריון ולידה

וכאן בוקר טוב! - הריון ולידה

 

לגבי ה"בא ומתרחק" אכן, פשוט לא להתייאש. ובעיקר לא להלחץ - כי כשאת מתחילה להלחץ ולהתייאש ולהתבאס - זה רק מרחיק את זה עוד יותר.

אפשר גם לנסות ולראות האם השימוש באמצעים רוטטים מקצר את הזמן ועוזר - יש נשים שזה מאוד עוזר להן.

שאלה: לצערי הגדול ברגע שאני מתחילה להשמין בהריוןאנונימי (12)

ויוצאת לי בטן (בערך שבוע 20) בעלי ואני לא נמצאים יותר ביחד כי הוא "נגעל: :וזה דוחה אותו" 

זה כבר קרה פעמיים, בשתי ההריונות 

לא מצאתי דרך לפתור את זה וזה גרם להמון מתח ועצבנות משתי הצדדים...

אוף! דוקא בתקופה הכי יפה שמותרים כל הזמן...

מה אפשר לעשות? 

יחסים בהריוןמרים קליין

אאוצ'

לא נעים ובאמת נותן תחושה של פספוס משמעותי.

 

נראה שעם כל הקושי, העבודה בסיטואציה הזו היא בעיקר שלו,

להגיע למצב שהוא יכול להיות איתך בזמנים האלו.

 

 

שאלותיי-אנונימי (14)

1. אנחנו רוצים להתחדש במשחק המקדים ומרגישים שאין לנו מספיק רעיונות לגיוון, אבל לא רוצים להסתכל באינטרנט וגם לקבל רעיונות מאחרים לא שייך.. מה אפשר לעשות?

2. אני רוצה להפתיע את בעלי בלבוש (ומרגישה שהוא גם מצפה לזה..) אבל לא יודעת מה, למה, איך ואיפה.. אשמח לרעיונות והמלצות.

תודה על ההזדמנות!

גם אני אשמח לתשובות על שאלות אלואנונימי (20)
התחדשות והתפעותמרים קליין

הי לך,

איזה כיף!

כמה טוב שטוב לכם ושאתם בשלב שאתם רוצים להתחדש ולהתרענן!

שאלה יהיו הצרות של כל עמישראל.

 

1. אפשר לבוא לשיחת הדרכה.

אפשר לקנות ספר - אם תצרי איתי קשר טלפוני אשתדל להפנות אותך לספר שמתאים לכם.

אם את קוראת בפייסבוק, את יכולה גם להצטרף לקבוצות סודיות שעוסקות בנושאים האלה ולהתעשר ברעיונות וכיוונים - מי שמעוניינת יכולה לפנות אלי בפייסבוק ואצרף אותה.

 

2. יש לי המלצה מצויינת לחנות שמיועדת לציבור הדתי ומוכרת אביזרים ותכשירים לתחום האינטימי, ועד לא מזמן היא מכרה גם הלבשה תחתונה. לצערי היא בדיוק הפסיקה עם ההלבשה התחתונה, אז אני ממליצה להתחיל עם חנויות "רגילות"  - גם בהן יש דברים שהם יותר מושקעים ויכולים להתאים. מי שזה מתאים לה יכולה לנסות לקנות באליאקספרס - המחירים אמורים להיות מצויינים ומתאימים למשהו שלובשים רק בבית לזמן קצר...

יש אפשרות להמלצה שלא דרך הפייסבוק?אנונימי (42)

(בשיחה אישית למשל?)

אפשר ללשוח לי הודעה אישית כאן ונמשיך משם הלאה מרים קליין


אשמח לקבל את פרטי החנות. זה אתר ברשת?אנונימי (5)
אפשר בהחלט את הפרטים של "הרמוניה"מרים קליין

יש אתר אינטרנט

http://www.inharmony.co.il/

אני רואה שהוא בדיוק מתחדש אז עדיין אין בו הרבה,

אבל יש שם טלפון ופרטי התקשרות.

מאיה בעלת החנות היא אישה יקרה ונעימה מאוד,

ואפשר לדבר איתה ממש בכיף 

(ספרו לה ששלחתי אתכן )

 

המספר של החנות הוא 077-4448484

שאלהאנונימי (15)

מאז שאני בהריון כואב לי לקיים יחסים בגלל שיבש שם, ואני מפחדת להשתמש בכל הקרמים שמיועדים לזה בשביל לא להזיק לעובר..

מה אפשר לעשות?

 

תודה רבה!!

שמן שקדים עובד מצוין.אנונימי (23)
יובש בהריוןמרים קליין

הי לך!

 

הקרמים לא יזיקו לעובר. הוא שם בפנים והקרם פה בחוץ.

הם כן עשויים להיות לא מתאימים לגוף שלך שהוא רגיש יותר בזמן הריון.

לכן ההמלצה שלי היא להשתמש בשמן שקדים ולא במשהו מפונפן אחר.

הוא מתאים מאוד לשימוש אינטימי.

 

בשעה טובה!

סליחה על השאלה...אנונימי (16)

אני יודעת שלגבר אסור לגעת בעצמו... מה בנוגע לנשים?

למרות הפיתוי הרב, במיוחד בשאלה הזו, לא עונה על שאלות הלכתיותמרים קליין


לא הבנתי...אנונימי (41)

נשואה כבר שנתיים ולא הבנתי מה שאלת.

בורות מיצדי??

היא שואלתמרים קליין

האם מבחינה הלכתית מותר לאשה לגרות את עצמה כשהיא לבדה.

ממש תודה רבה!! מקווה שיענה לנו על השאלות..אנונימי (17)

.1)כמעט תמיד בעלי הוא זה שיוזם קיום יחסים כשאנחנו כבר רדומים בדרך כלל מתחיל ללטף ולרמוז בדרך זו.

איך אני יכולה לעורר את עצמי כן לרצות ולהפוך את זה לחוויה יותר מעצימה?

 

2)אני אחרי לידה עם תפרים ובפעם הראשונה כאב לי וכמעט לא היתה חדירה. פעם שניה התעקשנו וגם כאב וראינו שיצא דם.

מאז היינו יחד פעמיים וגם כאב אבל פחות. השאלה אם זה נורמלי?

 

3)אני לא מרגישה הנאה כמעט בכלל ממעשה החדירה עצמו. אני נהנית מאוד כשבעלי מגרה את האזור בידו (אני חושבת שזה הדגדגן) וזה החלק שלי ואז החדירה היא בשבילו. השאלה אם זה תקין?? ובכלל איך מגיעים להנאה מינית בזמן החדירה??

הייתי רוצה שזה יהיה משהו ששנינו נהנים ממנו ולא משהו שהוא מבקש ואני עושה לו טובה..

 

4) שאלה אחרונה וסליחה מראש אבל זה מאוד רלוונטי לנו. בעלי נהנה מכך שאני מכניסה את איברו לפי. אני לא יודעת אם זה בסדר מבחינת ההלכהה ומנסה כמה שיותר להימנע מכך. הוא לא תמיד מבקש אבל מדי פעם...האם זה מותר?

 

שוב, ממש תודה רבה. בגלל שציבור שומר מצוות שומר על פרטיות וצניעות קשה מאוד לבקש מענה לשאלות.

מצטרפת שלאלה 3..אנונימי (22)
בוקר טוב,מרים קליין

קודם כל כל הכבוד על התפיחות להעלות את כל השאלות האלה, גם באנונימיות זה לא מובן מאליו!

 

1. לעורר את עצמך אחרי שנרדמת כמעט? וואו, קשה.

בעיני הרבה יותר הגיוני לדבר איתו ולהתחיל עם הרמיזות בשלב מוקדם יותר.

 

2. אני לא מבינה גדולה בתפרים. אני בטוחה שיש פה נשים שיודעות לענות טוב ממני.

 

3. אחלק את התשובה לשני חלקים:

קודם כל מה שאת מתארת הוא ממש ממש נורמלי. 

רוב הנשים שמגיעות לשיא מגיעות אליו מגירוי של הדגדגן, ורק 30% מגיעות לשיא מחדירה.

עם זאת,

הנאה היא לא רק מולדת, אלא ידע נרכש. גם ידע של המוח וגם ידע של הגוף. אנחנו יודעות למשל מנשים שלומדות לחוות שיא, שהפעם הראשונה הכי קשה ושהגוף מלמד את עצמו להגיע לשם.

אז זו הבשורה הטובה - יש לנו מסע חיים משותף, עם בן הזוג שלנו, ללמות להכיר יותר ויותר את נבכי הגוף שלנו וההנאות שלו. וזה מסע שלא נגמר אף פעם. 

את יכולה לאורך הזמן לשים לב ולכוון את עצמך למצוא את ההנאה שיש בחדירה, ללמוד אותה ולהעצים אותה, וגם להגיע ממנה לשיא (או לשיאים, תכלס, כי נשים יכולות להגיע כמה פעמים ברצף). 

אגב, זה קשור גם למשפט האחרון שלך - החדירה היא טובה שאת עושה לו, היא ההזדמנות של שניכם להגיע למקומות חדשים.

כמובן שכל זה תלוי בשאלה 2, כי את לא יכולה לעשות שום דבר מזה לפני שאת פותרת את סוגיית הכאב.

 

4. לא עונה כי זו שאלה הלכתית. מצטערת.

 

 

שאלהאנונימי (18)

ותודה על ההזדמנות.

ב"ה נשואים בשמחה. חיי אישות תקינים ושמחים מאד ב"ה. אוהבים ומושכים

לפעמים אני מרגישה שממש קשה לי המגע של בעלי. כאילו לעיתים רחוקות אני מרגישה שאני לא מסוגלת שיגע בי וכל מגע (קל וחומר נשיקה/ מגע במקום מוצנע) לא נעים לי בכלל. עד לרמה של כאב.

בדר"כ זה לא ככה. 

אבל בפעמים שכן זה ככ קשה ומצער.

מה אפשר לעשות?

 

מגע לא נעיםמרים קליין

בוקר טוב לך,

 

קודם כל, חשוב כל כך שאת מודה בזה.

אני מתארת לעצמי שזה מאוד קשה ומצער כשהגוף מרחיק את האיש שאת אוהבת.

 

מה אפשר לעשות?

קודם כל לא להתעקש ולא להכאיב לעצמך או לסבול.

זה לא לטובתך ולא לטובתו אם את סובלת ממגע אינטימי ויכול להסב נזק.

 

בהמשך אם את רוצה לשנות את זה, 

זה מצריך בירור עם אשת מקצוע, למה זה קורה ואיך אפשר לעבוד על זה..

 

בהצלחה.

תודה גדולה!!!!! הזדמנות נדירה...אנונימי (19)

אני נשואה כ-14 שנים ולא היתה לי הזדמנות כזו מעולם... התביישתי לפנות...

לקח לי שנים רבות להבין מה היא ההנאה של האישה.

עכשיו אשמח לדעת אם ואיך אפשר שהיא תהיה בזמן החדירה. שההנאה תהיה יחד.

ואם עד שאשה מגיעה להנאה זה חייב לקחת זמן או שיכול להגיע גם מהר.

ועוד דבר - לפעמים אני מרגישה שאני כמעט מגיעה להנאה אבל הגוף שלי נלחם בזה ומדי קשה לי להתקדם לשם. משהו לא נותן לי. אשמח להבין...

וגם רק שמעתי שיש תנוחות ולא יודעת מה זה. אשמח ללמוד.

הממוצע של זוגות בעולםמרים קליין

הוא 2-3 פעמים בשבוע

 

מה זה אומר על זוג שאסורים שבועיים שבועיים? לא יודעת.

 

העיקר שטוב לכם.

ערב טובמרים קליין

ערב טוב,

 

גם אחרי 14 שנה תמיד יש דברים חדשים ללמוד... כמו שכתבתי קודם הגילוי של הדברים האלה הוא מסע שלא נגמר אף פעם (בטח בתקופה שלנו שיש עזרה רפואית לאנשים מבוגרים וממשיכים לתפקד עד זקנה ושיבה).

 

כמו שכתבתי למישהי למעלה, היכולת להגיע להנאה מחדירה היא נרכשת.

אפשר להקדיש תשומת לב וריכוז וללמוד איך להגיע לזה. זה לא עניין של יום או יומיים,

אבל זה אפשרי.

 

לגבי היחד - גם על זה כתבתי למעלה בוקר טוב! - הריון ולידה

 

באופן כללי לנשים לוקח יותר זמן.

אנחנו פשוט בנויות אחרת.

בעיני זה בערך כמו ההבדל בין אופנוע לבין מטוס.

אופנוע הוא מאוד מגניב ומהיר ונגיש,

ומטוס צריך ללמוד הרבה בשביל להפעיל, ולוקח הרבה יותר זמן להניע אותו, אי אפשר פשוט לקפוץ עליו.

אבל אם לומדים להטיס את המטוס - החוויה היא אחרת לגמרי.

לא במקום, לא טובה יותר, אבל שונה ומיוחדת.

אפשר לנסות לראות אם השימוש אמצעים רוטטים מקצר זמנים.

(אם זה מעניין נתתי למטה הפניה לחנות אינטרנטית שאני ממליצה עליה)

 

לגבי הזמנים שקשה - 

שוב. הגוף שלנו בנוי ככה.

תקופות משתנות, עליות ומורדות,

זה הרבה פעמים קשור לזמן בחודש.

זה בסדר.

אפשר להתאמץ בכל זאת, ואפשר לשחרר ולהנות מהיחד וזה גם בסדר.

 

תנוחות - אשמח לפרט בהודעה אישית.

אשמח לשאול על אמצעיים רוטטיםאנונימי (26)
היה כאן שירשור שהמליצו על זה ובאמת לא הבנתי מה העניין ולמה להכנס לזה.
אשמח להבין מה זה אומר? למה עוזר?
שאלה טובה.מרים קליין

ונדרשות ממני יותר משתי פסקאות לענות עליה בצורה אמיתית ומסודרת.

אני מצרפת קובץ שכתבתי בנושא.

 

למרות שהכתיבה נקיה כמובן,

שימו לב שלא לכל אחת נעים לקרוא על הנושא הזה,

אז הקריאה על אחריותכן

לא הצלחתי לצרף את הקובץמרים קליין

אנסה פעם נוספת ואם לא עולה מי שמעוניינת מוזמנת לשלוח לי כתובת מייל בהודעה אישית.

 

20160216231602.pdf

רעיון מבורך שאלתי היאאנונימי (16)
מה התדירות הנורמלית לקיום המצוה במהלך שבועיים של טהרה?
בספרים כתוב שתדירות של פעמיים בשבוע,אנונימי (33)
שבת ויום בשבוע זה ה"נורמה"..
לפי דעתי אין 'נורמה'אנונימי (34)

אם רוצים כל יום אז כל יום (זה נורא מעייף)

 

אצלנו זה די יום כן יום לא (בצורה ספונטנית) יכול להיות גם כמה ימים רצופים ואז הפסקה הכל תלוי ביכולת וברצון אם עייפים מדי אז לא ואם זה באמצע היום ונ ו ר א רוצים ואפשרי אז למה לא?

זה לא שאסור יותר מפעמיים בשבוע..אנונימי (33)
אפשר גם יותר, היא שאלה מה התדירות הנורמלית אז עניתי. נראה לי שזה מה שכתוב בדרכי טהרה..
עניתי בטעות לא במקום...מרים קליין

הממוצע של זוגות בעולם הוא 2-3 פעמים בשבוע

 

מה זה אומר על זוג שאסורים שבועיים שבועיים? לא יודעת.

 

העיקר שטוב לכם.

תודה על המקום.אנונימי (24)
אנחנו באמצע שנות השלושים, נדואים שלוש שנים..בשנה האחרונה קורה שבעלי מתקשה להגיע לשפיכה- כאילו נתקע באמצע.
זה התחזק מאז שאני בהריון.

זה תופעה מוכרת? מה ניתן לעשות? החשש מהפעם הקודמת מגדיל את הסיכון כל פעם למרות שבין לבין יש פעמים טובות.

ושאלה נוספת- איך מתמודדים עם הקושי שבשינוי תנוחות? אני בהריון מתקדם ומאוד קשה לנו בתנוחה הרגילה. ניסינו לשנות ולא הצלחנו, וזה היה מביך וקשה עד שהתייאשנו. מה יכול לעזור? הקושי היה לשנינו.
תשובותמרים קליין

לגבי בעלך - אני מציעה שאת תפני למרכז יה"ל, אפילו בלי לספר לו כי חבל על הלחץ,

ותקבלי שם יעוץ והכוונה למקום הנכון.

נשמע שאולי זה משהו רגשי, ואני מאמינה שאפשר בהחלט לעזור לו.

טוב שאת חושבת על זה וכדאי להתעסק עם זה מוקדם מאשר מאוחר.

 

לשאלתך השניה - 

האמת היא שבהריון מתקדם אין תנוחה נוחה לישון. אז תנוחה נוחה ליחסים?! לא כזה פשוט...

צריך כמו בכל דבר בהריון לנשום נשימה עמוקה ולעשות את זה בכיף ובחיוך...

אשמח לעבור איתך על זה באופן מפורט יותר בהודעה אישית.

 

מצטערת על התשובות הקצרות - 

מגבלות הפורמט...

שאלה- האם הדבר נכון/ טוב לעשות כךאנונימי (25)
אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים בלי חשק להיות עם בעלי,
אבל שמתי לב שאם אני קוראת דברים על הנושא, נגיד קראתי תקופה את מאדים ונוגה בחדר המיטות, עצם הקריאה על כל הדברים והרעיונות והמילים שמופיעות שמה, גורמות לי לחשק באותו הזמן.
לפעמים אני מחפשת קצת חומר על זה באנטרנט, לא דברים גרועים ומגעילים. למשל: איך לגוון בתנוחות, ואז אני קוראת קצת מלל על זה וזה מעורר אותי. ומזה אנחנו מגיעים להיות יחד בשמחה ובהנאה גדולה.
ובכן: 1)האם זה נקרא דבר נכון/ בסדר לעשות את זה?
2) זה נורמלי?
3)אם לא, איך ניתן להתגבר על זה ולהגיע לחשק מדברים אחרים?

תודה רבה ומעריכה מאוד את עבודת הקודש שלך!
תשובותמרים קליין

הי לך.

 

מה שאת מתארת זה מאוד מאוד נורמלי וטבעי.

מדובר וידוע שהאיבר החשוב ביותר בקיום יחסים הוא המוח

כשאת קוראת את הדברים האלה, הדמיון מתחיל לפעול, והגוף מגיב.

זה נהדר שזיהית את הכלי הזה!

 

אני לא יכולה להגיד לך אם זה נכון או בסדר.

זו שאלה שבינך לבין עצמך, או בינך לבין בעלך.

אני בהחלט חושבת שרכישה של ידע לכשעצמה בצורה שמתאימה לבני הזוג היא נהדרת ומפרה.

 

אם את רוצה, את כן יכולה להשתמש בכוח הדמיון שזיהית ולהפעיל אותו באופן יזום ומתוכנן יותר.

במקום לקרוא חומר, תחשבי על האיש שלך, תדמייני דברים שאתם עושים ביחד,

תחשבי על השמחה וההנאה שאת מתארת,

תפליגי בדמיון על היחד שלכם - וזה יכול לעשות טוב.

את גם יכולה לשתף את בעלך בזה והוא יכול להשתתף איתך במהלך הזה במגוון דרכים כיד הדמיון,

וכך זה יכול להיות מאוד מקרב וכמובן משמח.

 

בהצלחה!

אשמח גם לשאול אנונימי (26)
יש לי שאלות שהרבה שאלו אז אחכה לראות מה תעני
שאלה נוספת:
ב"ה מאד שמחים בחיי האישות שתינו יוזמים. בהתחלה אני ממש לא הייתי יוזמת וב"ה עם עבודה עקפתי את בעלי וכאן הבעיה..
אנחנו המון זמן "משחקים" לפני החדירה עצמה ושתינו נהנים מזה. ברגע שיש חדירה אני בדכ רוצה עוד ובעלי פשוט לא מסוגל..
גם אחרי 20 דק.. פשוט נרדם ואני נשארת עם רצון יותר חזק מלפני לעוד.
אותי זה מבאס..מה שגורם לי בעצם לדחות את החדירה כי אני יודעת שזה אחכ נגמר. אנחנו יכולים להיות יום אחרי יום..ערב ואחכ בוקר אבל כמה פעמים באותה פעם אין מצב.
אף פעם לא חשבתי שזה לא תקין ועכשיו פתאום זה עושה לי מחשבות..אולי יש פתרון לדבר?
אשמח לתובנות.
מאוד מזדהה- אשמח למקדאנונימי (12)

יש תקופות שאני מאוד רוצה הרבה יותר ממנו והוא לא יכול לספק אותי, אני כבר לא מדברת על פעם אחר פעם (דבר שהיה בעבר בשנה הראשונה) אלא אפילו יום אחר יום הוא לא יכול, ושאני מנסה לרמוז הוא אומר לי " נו, די, את יודעת שא"א אפשר" 

ודוקא יום אחרי אני עיפה או סתם זה לא בא לי בטוב ואז חיבים כי אם לא מפספסים....

וגם אצלי הוא נרדם כמו מת אחרי, ואפילו הוא לא מחבק וזה סתם באסה... כי אני כ"כ צריכה את זה...

ותשובות גם לךמרים קליין

"נרדם כמו מת אחרי" זה מצב מאוד אופייני לגברים.

מבאס לנו שאנחנו בדרך כלל רוצות בקרבה וחיבוק ואולי גם שיחה אחרי,

אבל ככה המערכת הפיזיולוגית שלהם בנויה.

אז כדאי פשוט להשלים עם זה ולהבין שזה לא מכוונה רעה או מבורות - הוא פשוט בנוי ככה.

 

לעניין האיש שלך,

משני משפטים קשה לאבחן אבל תלוי במשתנים שונים יכול להיות שיש לו בעיה רפואית כלשהי.

גם כאן אני ממליצה שאת תפני למרכז יה"ל ותפרטי שם באופן יותר ברור על המצב,

הם יוכלו להגיד לך באופן יותר מדוייק מה דעתם וגם להמליץ לאן לפנות עם זה.

 

בהצלחה!

שאלה טובה וחשובהמרים קליין

קודם כל - איזה יופי! איזה מצב נהדר את מתארת ביניכם!

שניכם יוזמים, שניכם נהנים, לוקחים את הזמן - זה בסיס מצויין.

 

משתמע מהדברים שאת כותבת שאת לא מגיעה לסיפוק,

מן הסתם זה משאיר אותך עם חשק לעוד - כי את פשוט עדיין באמצע.

כדאי ללמוד איך לעשות את זה,

ולרוב הנשים זה לא מגיע מחדירה, אלא מגרוי חיצוני.

נשמע שיש לשניכם את הסבלנות להשקיע וללמוד את הדבר הזה - 

וזה כדאי.

 

תודה על ההזדמנותאנונימי (28)
פעם הייתי מצליחה להגיע לשיא בחזה, עכשיו בתוך ההריון ואחרי הלידה כבר לא.
זה נורא מבאס אותנו, מה ניתן לעשות?
בהריון ובלידה הגוף משתנהמרים קליין

דברים שהיו נעימים לפני לא תמיד נעימים אחרי,

ולפעמים דווקא בתוך התהליך של ההריון והלידה מתגלות אפשרויות חדשות.

אני מבינה מאוד את הצער,

אני לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה,

אבל גם הנקה יכולה מאוד להשפיע על הדבר הזה.

אין לי הרבה עצות מלבד לחכות ולראות

ובעיקר להנות ממה שיש.

שאלה...אנונימי (31)
האם מותר להכניס את איברו של בעלי לפי, ולחילופין לו מותר לגעת עם פיו באיברי? בלי להסתכל כמובן.
אני לא עונה על שאלות הלכתיות מרים קליין


נשואה ממש טרייה...אנונימי (32)

ומתביישת לשאול את המדריכת כלות.

האם הדרך היחידה של אישה להגיע לשיא זה על ידי מגע בדגדגן?

לאמרים קליין

רוב הנשים שמגיעות לשיא מדיעות על ידי מגע בדגדגן.

פחות מחצי מהנשים מגיעות לשיא מחדירה, וזו יכולת נרכשת.

חשוב לציין כאן שהשיא מחדירה הוא לא בהכרח טוב יותר או מיוחד יותר,

הוא פשוט שונה.

 

הדרך העיקרית לשם היא על ידי גירוי של נקודת ה-G,

זה פחות מתאים לפורום, אבל זה בהחלט משהו שאני מפרטת ומסבירה בשיחת הדרכה.

 

 

 

שאלותאנונימי (33)
האם בהריון יש פחות חשק?
מה עושים להגברת החשק אצלי (האשה)?
חשק בהריוןמרים קליין

זה משתנה מאשה לאשה ומשתנה בחלקים שונים שלה הריון.

מקובל להגיד (ואני לא לגמרי מסכימה) שבשליש הראשון החשק יורד בגלל העייפות והבחילות,

בשליש השני הוא עולה שוב

ואז יורד בשליש השלישי עם הכבדות והסרבול.

אם החלוקה הזו נכונה לך - מצויין.

אבל גם אם לא, זה הגיוני שתרגישי חוסר חשק בכל תקופה של ההריון.

 

מה עושים?

מקבלים את זה שהגוף במצב חשק מסויים.

ומצד שני בעיקר מפעילים את הראש.

אומרים שהאיבר הכי חשוב בגוף בזמן יחסים הוא המוח,

ואם רוצים אפשר להגביר את החשק גם בעזרת המחשבה והדמיון.

 

 

שאלהאנונימי (9)

אני נשואה קרוב ל-3 שנים ולצערי אני לא ממש מצליחה להינות מאישות.

אין לי כוח להתחיל בכלל ורוב הפעמים זה ממש בשביל בעלי.

אחרי שמתחילים אז אני דווקא יחסית נהנית עד שמגיע לשיא ואז שוב אני ממש חסרת כוחות (לפעמים אני ממש צריכה להתאמץ כדי להינות)

אח"כ וגם בכלל באופן כללי אני מרגישה שזה סתם תאוותנות (למרות שאני יודעת שלא) אבל זאת ההרגשה שלי ואני לא מצליחה להשתחרר ממנה.

 

באופן כללי, בעלי כל הזמן רוצה ורומז לי, בסוף כשזה יותר מידי מעיק עליי אני נענית לו אבל אז הוא מבואס מזה שאני עוששה את זה בחוסר חשק (למרות שאני ממש משתדלת להראות לו שאני כן נהנית למרות שלא..). אני לא יודעת מה לעשות הוא מתוסכל ואני מתוסכלת.

 

עכשיו בהריון גם כואב לי אז בכלל אני פחות רוצה, גם בהריון הקודם הייתי הרבה בשמירה אז פחות יצא לנו. בקיצור הוא מתוסכל מזה שבד"כ אין לי חשק/אין לי כוח וכו.

 

ממש אשמח לעזרתך...

 

אגב באופן כללי (כדי שלא תביני לא נכון) יש לנו ב"ה קשר מצויין, אני מאד נהנית איתו ומהמגע אבל שזה נהיה כבר יותר מידי להרגשתי כמובן (אישות) אני כבר לא כ"כ רוצה את זה. הוא תמיד טוען שקשר חייב להיות מבוסס גם על אישות ואני אומרת לו שאני לא מרגישה ככה ומצויין לי עם השיחות ביננו ועם מגע קל ושכנראה אלו הצרכים שלי.

 

תודה רבה!

זו שאלה חשובה מאודמרים קליין

ומה שאת מתארת מאפיין קבוצה לא קטנה של נשים.

 

בגדול,

רצוי מאוד לשנות את זה.

גם כי לא פייר כלפי בעלך להשאיר אותו תמיד בעמדה של "מבקש טובה"

וגם כי לא פייר כלפייך שתהיי תמיד בעמדה של "עושה טובה"

 

וגם כי מגיע לך להנות.

ומגיע לך להכיר את היכולות והאפשרויות של הגוף שלך,

ומגיע לך להתחבר לעצמך

ויש פה עולם שלם שאני מאמינה שמשפיע על כל תחומי החיים.

 

מזמינה אותך לפנות באופן אישי

(אלי או לכל מדריכת אישות אחרת)

ולהתחיל את המסע שלך

תודה על ההבנה !!ועל המענה!!ספיר ויהלום

אנחנו נשואים כ10 שנים ב"ה ועם 4 ילדים.ב"ה.

1.חוץ מהריונות שמותרים.. השאר שבועיים פלוס מינוס אסורים / מותרים ,

אני ובעלי שתינו מאד נהנים אני הבנתי די מהר את הנאותיו ורצונותיו הוא אותי כמו.. [גירוי בידיו בדגדגן וכדו ] ומשתדלים לספק אחד לשני את רצונותיו.

אני נתקלת הרבה פעמים בפורום ועוד בנשים שאומרות שאין להן חשק... או שהבעל יותר מידי רוצה..

אבל אצלי תמיד מתקבל בשמחה גם יום לפני לידה וגם שמאד מאד עייפה...

אצין שאני כמעט תמיד מגיעה לשיא ונהנת מאד לא זקוקה באותו לילה לשוב יום למחרת מתחיל להתעורר הרצון שוב ואם לא סופק יום אחכ זה כבר ממש ממש רצון..

העדיפות שלי זה כל יום ,אני מרגישה שעובדת מאד קשה אחכ עם הילדים המטלות ואז מגיע הפורקן וזה ממש פורקן בשבילי..בעלי אמר שמספיק לו פעמים בשבוע אז הגענו לפשרה 4 פעמים בשבוע.

האם יש לי בעיה שיש לי רצון ככ חזק? וממה זה נובע?אנחנו לא בשנה ראשונה שזה חדש ושיא ההתלהבות..

 

[הימים שאנחנו אסורים די קשים לי אבל עצם זה שהמיטות מרוחקות ויש את ה5 ימים דימום ועבודה פנימית להשכיח את זה ממני עוזר לי אבל כשאני יודעת שזה מותר אז...]

 

2.התקשרת ביננו מצוינת וגם במיטה,    

יש לי חוסר כלשהוא ביום יום ,

קשה לבעלי סתם בסטואציות מסוימות שמתאים לזרוק חיבוק ליטןף או נשיקה .

בספה שנשב יחד מסתדר לו או במיטה ודאי ..

נניח ,שבעלי עשה לי משו טוב אז אני יבא איזה חמוד ויתן נשיקה מכל הלב ..לו זה קשה...

דברתי המון עם בעלי שאפילו שאני אשה עם ראש ועובדת בתפקיד תובעני כלשהוא משו בתוכי ילד .. ועושה לי טוב מידי פעם ..הוא  רוצה להשתנות ולא מצליח קשה לו הערבוב הזה ..הטבעיות הזאת..

 

3.שאלה אחרונה [מתבישת אבל אשמח לדעת..]אף פעם לא ניסינו אבל יש משו שיוסיף לנו בהנאה עם להכניס אביזרים.. או שזה מיועד לעזר לאלה שלא מצליחים בפשטות להגיע להנאה?

נהדרת אחת מרים קליין

1.

יש לך הרבה חשק, וזה נהדר וזה נפלא.

לפעמים אפשר לחשוב שאת היחידה בעולם שכזו וכל שאר הנשים מתמודדות עם חוסר חשק,

אבל יש עוד כמה נשים שמסתובבות שם בחוץ שהן גם כאלה (יצא לי לפגוש כמה)

זו לא בעיה, זו מתנה נהדרת, שנובעת פשוט מזה שאת בנויה ככה. תהני ממנה.

וכן, יש למתנה הזו גם את האתגרים שלה,

ונשמע שאתם מצליחים להגיע לעמק השווה ביניכם ולפתרונות ששניכם בסך הכל מרוצים מהם.

 

2.

מצב מתסכל,

הוא לא שונה במהותו ממצבים אחרים בזוגיות שבהם יש לך רצונות או צרכים מסויימים והוא בנוי אחרת

עם אשה שעובדת איתי על זה אני אבדוק מה היא יכולה לעשות עם עצמה מול הדבר הזה,

כי מלבד לדבר ולבקש ולשתף, אי אפשר להכריח אותו להשתנות...

אחרי 10 שנים ו-4 ילדים אני מניחה שיש לך כלים להתמודד עם זה

 

3.

שאלה נהדרת ואני שמחה מאוד שלא התביישת.

ההנאה היא קודם כל בראש, אביזרים לא יכולים להביא למיטה מה שאין בה.

אבל אביזרים ועוד דברים שונים בהחלט יכולים להוסיף לכם חידוש ועניין - 

אביזרים הם ממש לא רק למתקשים.

אשמח להרחיב ולדבר איתך אם תפני באופן אישי.

 

תודה רבה. ושאלה-אנונימי (35)

נשואים ב"ה בשמחה ואהבה 8 שנים, 4 ילדים.

בתקופה האחרונה (כשנה) יוצא הרבה פעמים שבעלי תוך כדי המשחק המקדים בטעות גומר בלי שהוא מספיק להיכנס.

הוא מודע לזה ומנסה שלא לגרות יותר מידי, ובכל זאת אנחנו מוצאים את עצמינו פעמים רבות שזה יוצא בחוץ...

הוא אומר שאפילו בלי מגע שם, רק מהעוצמות שלפני- זה כבר גורם לו, מצד שני הוא לא רוצה לעשות את זה טכני- להיכנס בלי ששנינו מתעוררים...

יש לציין שבעבר זה לא היה כך.

מה יכול לגרום לכך?

אילו פתרונות יכולים לעזור לעניין?

תודה רבה מראש.

הי יקרה,מרים קליין

עניתי כבר כמה תשובות בנושא.

 

שוב, אני ממליצה שאת תתקשרי למרכז יה"ל,

אפילו בלי לספר לו שלא ילחץ מזה סתם,

ותקבלי מהם הכוונה יותר מדוייקת איך להתקדם.

תודה על המקום... כמה שאלות ליאנונימי (36)

שלום! נשואים שנתיים ורבע. באושר בגדול אבל הרבה תקלים סביב הענין. בעלי היה רוצצה שנעשה זאת יותר, שאני אדרוש את זה יותר ולא יבוא רק ממנו, (ואני חושבת שאולי בעקבות סרטים וכדומה- שבזמן החדירה אני אביע את אהבתי בצורה בלתי נשלטת- מה שלא קרוה כרגע).
 

מההתחלה התקשתי למצוא את ההנאה ביחסי האישות עצמם. אוהבת מאוד את המגע של בעלי, את הזמן הייחודי לנו, הנשיקות החיבוקים וכו'.. אבל לא אוהבת את זה שזה מכוונן מחדירה והכל כאילו משחק עד שמגיעים לשם. בהתחלה ניסינו לקרוא באינטרנט ולחפש מידע שיעזור לנו לשדרג את היחסין, אולם גילינו כי הכל פרוץ וגס וקשה לנו עם עזרה כזו.

 

1. הרבה מדברים על הדגדגן. היכן הוא? אנחנו כל הזמן מנסים לחפש אותו יחדיו אבל כמעט כל מגע של בלעי שם או כואב או נעים לשניה ואז כבר לא.. לא מצליחים למצוא אותו ונשמע לי מביך מאוד בקש ממשהי שתעזור לי..

2. בעלי מגיע לפליטת זרע מהר מאוד מרגע החדירה (15 שניות זה הכי הרבה שהגענו אליו..) אנחנו יודעים שזה מריע כי דווקא מהחדירה אני נהנית. איך אפשר לטפל בזה? האם יש דרך בכלל?

3.איך מצליחים להגיע למצב שבו אהיה באמת משוחררת? שלא אחוב על כלום אלא רק עלינו?  שאצליח להביע את אהבתי 'כמו בסרטים'? (לא יודעת אם השאלה מובנת אבל לא מצליחה לנסח אותה אחרת כרגע).

4. מרגישה שמאחרי החדירה, השיא- יש ממש סיום לא כיפי. צרי להתנגב, ואז אנחנו כבר קצת מתלבשים. והכל מלוכלך... איך אפשר לעשות את זה אחרת? האם אצל כולם זה ככה?

 

תודה רבה מראש! אם אוכל ללמוד משהו מתשובותייך בטוחה שזה יעזור וישםר את חיי האישות שלנו ובעקבות כך גם את חיי הנישואין ובנין הבית.

שאלה נוספתאנונימי (36)

משחק מקדים- מה בדיוק אמור להיות שם.. איך אפשר לקדם אותו? לשפר? לחדש?

 

"משחק מקדים"מרים קליין

מונח כל כך מטעה.

ה"משחק" - למה הוא משחק? כי יחסים הם משחק? (שזה אחלה) או כי הוא משחק לעומת "הדבר האמיתי"?מה הוא "מקדים" בדיוק?

 

"המשחק המקדים" הוא חלק בלתי נפרד מהמשחק. הוא לא מקדים שום דבר, הוא פשוט קודם.

 

המונח הזה משמש בדרך כלל את כל מה שמתרחש לפני החדירה.

 

מה שאמור להיות שם זה שהחשק של בני הזוג אמור לעלות.

איך? כיד הדמיון הטובה עליכם ולפי מה שאוהבים.

מפנה להודעה של "כאן ועכשיו" כמה דברים חשובים על "מצוות עונה" - הריון ולידה

שהדבר היחיד שאני רוצה להוסיף עליה היא שבעיני החלוקה המגדרית ממש לא מחוייבת המציאות.

כולנו זקוקים לאהבה ולחסד,

וכולנו מעריכים השקעה.

כדאי לשים מגבת ישנה מלמטהאנונימי (43)

שמיועדת לזה

הדגדגן כעיקרון מוסתר ע"י השפתיים החיצוניות של איבר האישה. תסתכלי בעזרת מראה ובתרשימים- למשל בחוברת עת דודים של הרב קנוהל

ערב טובמרים קליין

הי.

 

נשמע ממה שאת כותבת שאת לא יודעת עדיין להגיע לשיא שלך.

אם זה המצב, אז הגיוני מאוד שהוא רוצה בזה יותר ממך - פשוט כי הוא נהנה יותר ממך...

באמת קשה למצוא מידע נקי אם לא יודעים איפה לחפש,

ובדיוק בשביל זה יש מדריכות ומדריכים!

כדי לקבל מידע נקי ונגיש וכמה שיותר רלוונטי ומותאם בדיוק לכם.

בשיחת הדרכה תוכלי לקבל הדבר מפורט יותר על הדגדגן, איפה כמה ואיך.

ואיך להגיע באמת למקום המשוחרר שאת מתארת (התשובה פה יכולה לעזור לך חשק שנעלם באמצע - הריון ולידה)

אני חושבת שהסרטים מציבים לנו איזו תמונה שהיא דמיונית ולא אמיתית, אז לא הייתי רוצה להגיע ל"כמו בסרטים", אבל בהחלט תוכלו להגיע למצב שאת יותר נוכחת בכאן ובעכשיו.

 

לשאלתך האחרונה, אני חושבת שהסוף נגזר מההתחלה. רוב הסיכויים שכשתהני מאוד, הסיום ישנה את הטון שלו.

 

 

ואחרון, לגבי בעלך - אפשר להתייעץ כאמור עם מרכז יה"ל. זה תלוי גם בשאלה מה היה שם לפני החדירה ובעוד גורמים. את יכולה להתקשר ולקבל יותר מידע.

 

תקופה רדומהאנונימי (38)
שלום ותודה על ההזדמנות!!
ברצוני לשאול איך מעוררים את הרצון במצבים השונים בחיים.
בימים הקרובים לטבילה, אני מאוד רוצה ונהנת (בהתאם כנראה למצב ההורמונלי) אך ככל שמתקרבים לסוף החודש, הרצון נעלם ואיתו ההנאה.
כיצד ניתן לעורר חזרה את הרצון, כך שזה לא יהיה רק בשביל בעלי?

באופן דומה, איך עושים זאת בתקופה של הנקה/שימוש בגלולות שמוריד ות את החשק?


תודה רבה.
אני מצטערתמרים קליין

אבל מפאת קוצר הזמן שלי - 

עניתי כבר על שאלות דומות למעלה, את מוזמנת לעבור על התשובות.

אפשר עוד לשאול שאלות?אנונימי (39)

ראיתי שכתבת שפחות משתי דק' נחשב שפיכה מהירה, אכן זה מפריע לי, אבל לבעלי לא. 

אני הייתי רוצה להתייעץ איך לנסות לדבר איתו על זה בצורה עדינה שלא תפגע באגו שלו, ולא תתן לו להבין שלא היה לי טוב בשנתיים שאנחנו נשואים.

 

בנוסף לאיזה טיפול פונים?

מצטרפת לשאלהאנונימי (5)
מצטרפת לשאלהאנונימי (5)
תתקשרי למרכז יה"למרים קליין

בלי לספר לו אפילו.

הם יתנו לך תמונה מדוייקת יותר של המצב.

 

בהצלחה!

אם עוד אפשר- טיפול בשפיכה מהירה וגירוי של האישהציירת עננים

בגדול, נהנים מאוד ביחד, וגם אני רוב הזמן מצליחה להגיע לשיא.

א. לפי מה שהגדרת, יש לבעלי שפיכה מהירה. למי פונים?

 

ב. אני מרגישה לפעמים כשהוא מגרה אותי רצון לשירותים. אני מניחה שזה אכן שתן ולא דבר אחר. שובב, יודעת למי לפנות?

 

תודה על כל שאר התשובות.

שאלה חשובה!מרים קליין

א. לא משנה מה הגדרתי. היה לך ולו נעים עד עכשיו? תמשיכו להנות. זה העיקר.

 

ב. שאלה נהדרת וחשובה!

הצורך לשרותים לא קשור לשתן, אלא באופן מפתיע הוא קשור לאפשרות של נשים לחוות את השיא שוב ושוב כמה פעמים ברצף.

הוא קשור גם לשפיכה נשית (כן, יש דבר כזה).

אשמח להרחיב על זה באופן פרטי.

שאלהאנונימי (18)

1. כאשנחנו יחד מרגע החיבור בעלי מסיים תוך דקה. לדעתי אפילו פחות.

כמובן שנראה לי שיהיה נעים יותר שיהיה יותר ארוך- מה אפשר לעשות? טיפול לא רלוונטי.

2. בעלי המתוק משקיע מאד וחשוב לוו שיהיה לי נעים וכשהוא מביא אותי לשיא עם היד שלו לפעמים אני מרגישה שאם הוא היה מדייק במילימטר יותר במיקום או ברמת הלחץ זה יכול להיות הרבה יותר נעים. אבל זה כאילו כ"כ הבדל קטן שאי אפשר להסביר וגם לא לכוון. רק אם אתה עושה לעצמך את יודע להבחין בדקות הזאת- מה אפשר לעשות כדי שהוא כן יוכל לעשות לי את זה ושיהיה יותר נעים. יש לציין שלפעמים זה מצליח מאד. אבל הרבה פעמים זה הרבה זמן ולא מצליח לקרות בגלל האי דיוק. ואני לא רוצה לעשות לעצמי.

3. שואלת לגבי תנוחות אפשריות בסוף הריון- מה אפשר? אמרו לנו מהצד פנים אל פנים אבל לא הצלחנו.

התנוחה הררגילה כואבת לשנינו.

שואלת לא מבחינה הלכתית. את זה בעלי בודק.

 

נ"ב אנחנו האמצע שנוות ה20

שאלות מקהל רחב-נא לשרשר כתגובה לתגובה זותחיה דולה


כל הכבוד שנותנים גם לגברים להביע וזה חשוב תודהחייבים לנצח

 רציתי להביע משהו שקשור לנושא

הנידון: האם המושג להתלבש בשביל הבעל (בחדרי חדרים) זה רצוי או לא

 

תשובה:

גבר שראה נשים בלבוש מסוים ומנסה להתעלם וב"ה הוא מצליח

ואחרי זמן הוא רואה שכבר יותר קשה לו וחושש ליפול

 יכול לומר לאישתו (בזמנים המותרים) לכי תיקני בגד בסגנון זה וזה

אפילו שזה הכי לא עדין שיכול להיות (הכי גס)

ובזה היא מקימת מצווה גדולה מאד  שלא תתורו אחרי עינכם וכו'

 

 

רצוי מאד שלא לבוא מתוך זה ליחסים 

יחסים באופן הרגיל צריכים לבוא מתוך טוהר ושמחה של הביחד

כל מה שיכול ליפגום בתחושת הטוהר זה חבל (מלבד מקרים יוצאי דופן)

 

וחשוב לציין:

יצר הרע של לפני 2000 שנה הוא אותו יצר הרע של היום

רק שהיום יש לו יותר פונקציות

 

1 יש נשים שהולכות במחוסר בגדים

או סגנון בגדים שמושכים ומגרים את היצר של הגברים

2 וכן שאר הדברים שיש לו היום וכו'

 

אני לא בא לדבר על האמורים כי כמלאכים נחשבו

רק שניתן ללמוד נקודות

מובא בגמרא על אחד האמורים שהיתה אישתו מקבלת את פניו

בבגדים יפים מאד שמושכים את ליבו כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת

 

יש ללמוד שעל האשה יש יכולת לעזור לבעלה בנושא זה

רק שהיום זה לא פעם

פעם הספיק ללבוש בגדים צנועים ויפים ובזה כבר

עזרת לבעלך להתגבר על הפיתוים

היום שהרחוב נהפך כמעט לחוף ים 

אז בשביל לעזור צריכים כבר ליקנות דברים התואמים למצב

 

ויש עוד לציין כמה שהבעל יהיה יותר מחובר לתורה ובעיקר לגמרא

יהיה לו הרבה יותר קל בכל הנושא הזה

ורצוי כשיש קשיים, לומר או לחשוב אני עכשיו לומד בשביל לעדן את נפשי 

 

תודה על המענהאנונימי (37)
רציתי לשאול האם מבחינה הלכתית מותר בהריון לעשות איזה תנוחות שרוצים כולל אור?
והאם בזמן רגיל (לא הריון) חיבים חושך מוחלטט?
ומה לגבי צוהרים מותר אסור כדאי להמנע?
אשמח לקבל תשובות ושוב תודה רבה
מענהאנונימי (44)

שאלתי את בעלי הוא התקשר למדריך (הוא לא רב)

והנה הם סיכום הדברים

השאלה: באור. ביום. כיסוי. תנוחה 

 

דבר ראשון יש לדעת קודם את הלכתחילה 

ולאחר מכן לעבור לעיקר הדין

 

לכתחילה:

לילה (ויש מעלה גדולה אחרי חצות הלילה)

חושך (עד עצם המעשה אפשר אור ועדיף מנורת לילה)

תנוחה רגילה

ומכוסים

 

עיקר הדין:

אור: יכול להשים מנורת לילה על הרצפה ולהשים מחיצה מבדלת

        גובה 10 טפחים רוחב 4 טפחים בערך 85 ס"מ על 35 ס"מ 

יום: אפשר (רק ליסגור תריסים) ואם רוצים אור כנ"ל

שינוי תנוחה: כשצריך להשקיט את יצרו או שזה יוצר קירוב וחיבור ולא באופן קבוע, אפשר

כיסוי: כשצריך להשקיט את יצרו או שזה יוצר קירוב וחיבור ולא באופן קבוע. אפשר

       

לגבי נישוק בפה על פי הקבלה

יש יחוד עליון: פי' עירבוב רוחות של הזוג 

ויש יחוד תחתון

יחוד עליון זה לפני וגם תוך כדי ההוצאה

 

 וכל האומר לעיל אין הבדל בין בזמן הריון ללפני

בזמן שיש סיכוי להכנס להריון עדיף ורצוי לעשות את הלכתחילה

מסתייגת מתשובה הלכתית בשרשור הזה.תחיה דולה

כמו שהודגש, יש דעות רבות ומוטב שכל זוג ישאל לפי דרכם.

 

וגם כאן, ראוי לציין מי הפוסק, אם המדריך מרשה לצטט אותו או לפי איזה רב/ספר הוא פוסק. 

 

ובכל אופן, תודה על ההשקעה בשאילת השאלה וכתיבת התשובה.

הוא נתן אישור רק אמר ליכתוב שהוא לא רבאנונימי (44)


אבל לפי איזה גישה הוא הולך, מי הכשיר אותותחיה דולה

זה מה שבעיקר רלוונטי.

אין לי מושגאנונימי (44)

בעלי אמר לי שלא נעים לו לישאול אותו מי נתן לו את ההכשרה

אבל מה שכן הוא למד את המקצוע הזה 

בעלי מתייעץ איתו ואני רואה שיש לו עצות נבונות

 

 

הכי חשוב שיש לכם כתובת לשאלות!תחיה דולה

אני מניחה שלהרבה נשים היה מספיק אם תכתבי זרם (ישיבה מסוימת שהוא קשור אליה לדוגמה, פשוט כדי שיהיה מושג איפה הוא עומד ביחס אליהם בסקאלה ההלכתית) 

הזרםאנונימי (44)

מתייעץ עם רבותיו המשתיכים לזרם הליטאי

חשוב לי לציין שוב, שיש הרבה מאוד פסיקות וזרמים בהלכה בתחוםמרים קליין

ולכן תשובה שאדם אחד מקבל מהפוסק שלו לא תחפוף בהכרח לתשובה שאדם אחר יקבל מהפוסק שלו.

 

לכן ממליצה לכל אחת ואחד לבדוק מה בדיוק נכון עבורם.

אני לא עונה על שאלות הלכתיות מרים קליין


הדברים כאן לא מתאימים לכל הזרמים בהלכה והתפיסה היהודית היום.מרים קליין


כמו כולן- תודה רבהאנונימי (8)

א- בהנחה שכבר קצת משעמם אותו דבר(למעלה מעשר שנים) והרבה הנקה והריונות

מה אפשר לגוון שיהיה יותר מעניין? במסגרת המותר?

 

ב- כיצד לשמש בחודשים האחרונים שא"א לסבול מגע לוחץ וכואב?

 

ג- מה אמורה להרגיש האישה שהיא מסיימת?

סליחה על הבורות. רוצה לדעת אם זה נורמלי. לקח לי כמה שנים להיפתח...

שייך גם לנשים נשואות. התבלבלתיאנונימי (8)


ערב טוב!מרים קליין

הי לך! קודם כל את ממש לא צריכה להתנצל על הבורות.

אף פעם לא מאוחר, ומי שלא שואל לא יודע!

 

יש הרבה מה לגוון ולתת תשובות על השאלות שלך

אבל מדובר בפירוט שלא מתאים כאן

ואשמח לדבר בשיחת הדרכה.

 

לגבי השאלה האחרונה עניתי עליה בכמה תשובות למעלה, את מוזמנת לקרוא ולראות.

כמה דברים חשובים על "מצוות עונה"כאן ועכשיו

אני קורא את השאלות של זוגות רבים, כאן, ובמקומות אחרים, ופחות או יותר כולם שואלים באותו הסגנון.

 

אני רוצה בשורות הבאות להבהיר כמה דברים חשובים-

 

אנו מושפעים ללא ספק מהתרבות (אי התרבות...) החיצונית לנו!

זוגות שואלים המון על "הגעה לשיא" , "גמירה" , "חוסר הנאה גופני"...ובכן, הנושא הוא אכן חשוב, אך לא החשוב ביותר.

אסביר את דברי, ידוע בשם "החזון איש" שאמר שכל משאת נפשה של האשה בעולם "שבעלה יאהב אותה"!  אהבה אינה מתחילה במיטה או בשעה מסוימת ביום, "אהבה" זאת דרך חיים.

 

בשביל שאשתך תקבל את המזון הנפשי שלה ובהמשך גם הגופני צריכים להתקיים הדברים הבאים (לפי הסדר).

 

א, יחס- היא אמורה לקבל את מלא היחס, ובמינונים גדולים. היא אמורה להרגיש שהיא כל עולמך ועומדת בראש סדר העדיפויות שלך, ולא שלאחר שסידרת וגמרת את כל עיסוקך, הגיע עכשיו גם תורה למעט יחס.

 

ב, אינטימיות- רומנטיקה- נשים מטבען אוהבות לקבל מהבעל חיבוק, ליטוף, נשיקה...כשזה אמיתי,מגיע ממקום פנימי לא מזויף או לצורך מסוים.. כן, באמצע היום במטבח, בחדר, בסלון לא משנה היכן, (כמובן לא ע"י ילדים גדולים) זה אמור להיות חלק מחייכם, קשה מאוד לתאר מצב שבו בני הזוג יפעלו כל היום כמו שני רובוטים, ללא מילה של חיבה, ללא יחס של אהבה וללא מגע גופני כל שהוא, ויצפו שבשעה 12 בלילה יכנסו למיטה ויהנו כמיטב הפנטזיה...

 

ג, חיבור גופני- יחסי אישות - כאמור לעיל, רק לאחר שנתקיימו 2 העקרונות הראשונים, אפשר לגשת לדון בנושא חשוב זה.

וגם כאן, יש לדעת ולהפנים, שעיקר החיבור הוא חיבור של אהבה, כלומר להתנתק מכל תפיסות העולם המוטעות הסובבות אותנו, בהם מדברים על החשיבות הגדולה של "לגמור ביחד"... וכד', ישנם בעלי מקצוע שונים שעושים מהענין הזה המון כסף... כמובן, אם הדברים באים מאליהם וההנאה הפיזית זורמת לכוון הזה, הנה מה טוב, תהנו!   אבל גם אם אתם עדין לא בשלב הזה, ובואו נזכור שגם אצל הזוגות שכן אוחזים שם, ישנם המון עליות וירידות, הריון , הנקה, שינוים הורמונלים, גיל המעבר, וכו'... אז לא יתכן לבסס את יחסי האשות על בסיס כזה!

הבסיס אמור להיות, הנאה משותפת מעצם המגע, מהחיבוק מהנשיקה, תשקיעו מעט דמיון וחושניות בנשיקה, תלמדו איך לספק את עצמכם מהנשיקה עצמה ללא צורך או ללא הרגשת חוסר אם לא יהיה יותר מזה...

גם אם חשבתם על ערב מאוד סוער, ואתם פתאום נתקלים בקושי מסוים, אל תצטערו, אל תתבאסו, תלמדו ליהנות ממה שאתם יכולים, ממה שיש לכם ביד, גם כשאתם מאוד עייפים אל תכנסו למיטה ותרדמו סתם ככה, חיבוק, נשיקה, קצת מגע גופני, ללא ציפיות, זאת "מצוות עונה" האמיתית. לא "גמירה" או "שיא" או כל דבר אחר.

כתבו הפוסקים, שגם כשאסורים יש לקיים "מצוות עונה" בדיבור וכד', כלומר העיקר הוא הקשר ולא "השיא".

 

כשתפנימו את הדברים, ותפעלו על פיהם לאורך זמן, בסבלנות, וללא ציפיות שכרגע אינן ברות השגה, מובטח לכם שעם הזמן הכל יגיע ויהיה לשביעות רצונכם, ולא תצטרכו לשאול "איך מגיעים לשיא", או "כמה זמן אמור לקחת החיבור"...

 

 

נ.ב.

א. כשיש בעיה פיזית של כאבים וכד', יש להתייעץ עם איש/ אשת מקצוע ולקבל פתרון הולם.

ב. אין בכוונתי למלא או לקחת את מקומה של היועצת החשובה שנדרשה לעניין, רק לחדד את רוח והשקפת היהדות על הנושא. אני מאמין שדבריה ודברי משלימים אלו את אלו.

ג. הכותב בעל נסיון בתחום.

 

 

 

תודה. יישר כוח.אנונימי (27)


יפה כתבת. הלוואי בעלי היה קורא את זה.אנונימי (16)


את יכולה להעתיק לו את זה.פרח שלג האבודה


תודה רבה!! ישר כח עצום!אנונימי (10)
שאלה למרים לטובת כולםrivki
מרים, את יכולה לספר איפה למדת את המקצוע שלך?

ככה נוכל להבין יותר טוב את הגישה שלך...

תודה שאת כאן כדי לעזור
מחזקת את ריבקי. בתיאום עם הרבנים?אנונימי (8)


נראה לי שאפשר לסמוך על תחיה ויפעת במיוחד מבחינת ההלכה.אנונימי (26)
זה לא סותר שנשמח לדעת במה היא התמקצעה.
גם אני מתעניינת בעיקר ללמוד על מנת ללמדהכל דבש
מעניין אותי אם אפשרי ללמוד זאת. איזה רקע צריך? מאד מתחברת לעקרונות שלך, מרים. לא סתם סדנה. תודה! ולפי הצפת השאלות העניין באמת בוער מאד!!
תודה השאלה בפניםאנונימי (9)

אני נשואה קרוב ל-3 שנים ולצערי אני לא ממש מצליחה להינות מאישות.

אין לי כוח להתחיל בכלל ורוב הפעמים זה ממש בשביל בעלי.

אחרי שמתחילים אז אני דווקא יחסית נהנית עד שמגיע לשיא ואז שוב אני ממש חסרת כוחות (לפעמים אני ממש צריכה להתאמץ כדי להינות)

אח"כ וגם בכלל באופן כללי אני מרגישה שזה סתם תאוותנות (למרות שאני יודעת שלא) אבל זאת ההרגשה שלי ואני לא מצליחה להשתחרר ממנה.

 

באופן כללי, בעלי כל הזמן רוצה ורומז לי, בסוף כשזה יותר מידי מעיק עליי אני נענית לו אבל אז הוא מבואס מזה שאני עוששה את זה בחוסר חשק (למרות שאני ממש משתדלת להראות לו שאני כן נהנית למרות שלא..). אני לא יודעת מה לעשות הוא מתוסכל ואני מתוסכלת.

 

עכשיו בהריון גם כואב לי אז בכלל אני פחות רוצה, גם בהריון הקודם הייתי הרבה בשמירה אז פחות יצא לנו. בקיצור הוא מתוסכל מזה שבד"כ אין לי חשק/אין לי כוח וכו.

 

ממש אשמח לעזרתך...

 

אגב באופן כללי (כדי שלא תביני לא נכון) יש לנו ב"ה קשר מצויין, אני מאד נהנית איתו ומהמגע אבל שזה נהיה כבר יותר מידי להרגשתי כמובן (אישות) אני כבר לא כ"כ רוצה את זה. הוא תמיד טוען שקשר חייב להיות מבוסס גם על אישות ואני אומרת לו שאני לא מרגישה ככה ומצויין לי עם השיחות ביננו ועם מגע קל ושכנראה אלו הצרכים שלי.

 

תודה רבה!

אותה אחת. רק רוצה לדייקאנונימי (9)

מידי פעם כן יותר יש לי חשק. נגיד אחרי חודש שלא יצא אבל העיניין הוא שהצורך שלו זה פעם-פעמיים בשבוע שזה יותר מידי בשבילי ולכן נראה לי זה עוד יותר מרתיע אותי.

 

רוב תודות!

שייך לנשים הנשואות.אנונימי (9)

בטעות שרשרתי כאן

עניתי למעלה מרים קליין


איך להמנע מעיפות וליצור התחדשותאנונימי (21)
בה הריון שני שבוע 16 ולפעמים פשוט נרדמת אפילו שהתכוננו וכו איך אפשר להמנע מעייפות
אציין ששנינו עובדים והגדולה בת שנתיים וגם היא מתישה
אני מרגישה שאין לי כח בגלל העייפות לא מחוסר רצון אך בגלל החיים העמוסים אין זמן אחר ודבר נוסף איך ליצור התחדשות בנושא הזה
לא שירשרתי נכון זה שייך לנשואותאנונימי (21)
סליחה על קוצר הזמן,מרים קליין

עניתי על שאלות דומות בשירשור, את מוזמנת לקרוא ולהתרשם.

בוקר טוב! לפני שאני מתחילה לענותמרים קליין

א. וואו, כמה שאלות. אני לא מבטיחה שאספיק לענות לכולן. מי שלא תקבל מענה מוזמנת לכתוב לי באופן אישי - רצוי בפייסבוק שנתתי אליו את הקישור כי אני בדרך כלל לא נכנסת לערוץ 7.

 


ב. שאלו על ההכשרה שלי ואני אענה, אבל אתחיל במה אני לא:

1. אני לא אשת הלכה וכמובן לא פוסקת הלכה. אני יודעת שבנושא הזה יש שיטות מגוונות מאוד ביהדות היום, החל מגישות הלכתיות שמציבות הרבה סייגים לקדושה וכלה בגישות הלכתיות שלפיהן כל מה שנעשה בין איש ואשה נשואים, בטהרה ובחדרי חדרים, מותר. אני לא אשיב פה לשאלות של "מה מותר" מהסיבה שזה תלוי בפסיקה שאתם הולכים לפיה. כשאני עובדת עם נשים וזוגות אני עובדת עם המסגרת ההלכתית שלהם. צאנה ושאלנה ולמדנה. ראיתי שכן שאלו איפה אפשר ללמוד, מקווה שאספיק לענות.

2. אין לי תואר טיפולי.


מה אני כן?
אני מדריכה לחיי אישות. למדתי במרכז יה"ל - מרכז להדרכה לזוגות דתיים http://www.zoogy.org/
זה אומר שיש לי ידע חשוב שאני שמחה להעביר הלאה למי שזקוקים לו - נשים וזוגות.
 

אני מאמנת אישית בגישה יהודית, למדתי במכללת כוונה http://www.kavana.co.il/
וזה המקצוע העיקרי שלי.

במסגרת הזו יש לי כלים להתפתחות אישית ולשינוי פנימי שבעזרתם אני עובדת עם נשים שמרגישות שמה שהן צריכות בעיקר זה עבודה פנימית של שינוי תפיסות וגישות כלפי הגוף והזוגיות בתחום.

האני מאמין שלי הוא כאמור שהנושא הזה חיוני ומשמעותי לזוגיות (ותודה ל"כאן ועכשיו" על הדברים החשובים כל כך שהוא כתב), אבל שזה לא נגמר שם. אני מאמינה שכשהתחום פורח, מאוזן ובריא זה מביא לפריחה ושפע ואיזון בכל תחומי החיים, של האשה או הגבר.

מתוך ההבנה הזו, יאללה, לעבודה...

תודה על היוזמה! אפשר לנעוץ את השירשור למעלה?rivki
כן, כמובן. הוא כבר נכנס לשירשורי הפורום תחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך ז' באדר תשע"ו 14:01


יקרות,תחיה דולה

אנחנו שמחות שבאמת יש ביקוש והשאלות רבות.

 

אז ראשית תודה למרים על כל מה שהיא הספיקה כבר לענות.

בע"ה היא תמשיך לענות בימים קרובים.

 

בבקשה אל תוסיפו שאלות, שימו לב שיש הרבה שאלות שחוזרות על עצמן אז תקראו קודם.

ואתן מוזמנות לעקוב אחרי מרים בפייסבוק ולהיות איתה בקשר גם שם (אבל לא לברוח לנו!!!

מה הפיתרון למי שאין פייסבוק?אנונימי (8)


מרים מתכננת להמשיך לענותתחיה דולה


ישר כח לכן. התכוונתי מה עושים אם העניין לא נפתר בתשובה קצרהאנונימי (8)

והיא מפנה לפייסבוק שלה. יש דברים שצריכים יותר להעמיק איתה באופן אישי או שמפורט שם?

אפשר לפנות אלי בהודעה אישית כאן בימים הקרוביםמרים קליין


תודה רבה למרים היקרה!!!יפעת1

על הזמן הסבלנות,התשובות. ובע"ה שלכולן יהיה הרבה סיעתא דשמיא בדרך והתהליך המבורך.

סיכוםמרים קליין

קודם כל תודה רבה לתחיה ויפעת על הארוח.

 

אני גם מודה לכן.

אני מעריכה מאוד כל אחת ואחת שכתבה פה ושאלה שאלות אישיות כל כך,

אפילו שזה היה באופן אנונימי.

זה לא מובן מאליו וזה מראה על המחוייבות שלכן לעצמכן ולזוגיות שלכן.

אני מקווה שבמגבלות הפורמט (פורום פתוח, ידע מאוד מוגבל על כל אחת מכן) הצלחתי לתת קצת מענה ובעיקר לפתוח צוהר.

 

המסר הכי חשוב שלי אליכן בסוף השירשור הוא לא להשאר עם זה לבד, ולא לוותר על עצמכן.

תפנו, תשאלו, תחקרו את זה,

הדיבור הוא הצעד הראשון, והוא מאוורר ופותח כל כךה רבה דברים!

המסע כמו שכתבתי הוא ארוך ולא נגמר,

והתמורה היא אדירה,

כמובן לזוגיות שלכן, וגם לעצמכן.

 

אפשר ליצור איתי קשר בימים הקרובים בהודעות אישיות פה - 

כאמור אני לא גולשת פה באופן קבוע.

אפשר לפנות בפייסבוק,

ואפשר גם לפנות לתחיה ולקבל ממנה את המספר האישי שלי,

ואשמח מאוד לעזור.

 

אני מודה לכן שוב על האפשרות להיות כאן.

 

באהבה,

מרים

 

תודה רבה מרים!!תחיה דולה

מעריכות מאד את ההשקעה בכל שאלה שנשאלה כאן,

בטוחה שזה משמעותי לנשים רבות מאד פרח

הודעה ממש חשובה בעניין שפיכה מוקדמת!מרים קלייןאחרונה

מרוח הדברים בשירשור ומכמה הודעות אישיות שקיבלתי אני מרגישה שחשוב להבהיר באופן חד משמעי:

 

לא משנה מה המספר שרשמתי ומה הדקות שמקובל לחשב כנורמליות.

מה שמשנה זה שנעים לכם.

 

אם היה נעים לכם עד היום,

אין שום סיבה בעולם שהדברים ישתנו מעתה ואילך ותלכו לחפש עזרה ויעוץ וטיפול.

 

כן חשוב שזוגות שלא מסופקים ידעו שיש להם מענה ופתרון,

אבל אם זה לא המצב שלכם,

אז זה לא משנה מה הסטופר אומר.

תמשיכו לעשות מה שעשיתם עד עכשיו,

ולהנות אחד מהשניה.

אם טוב לכם אתם לא צריכים אף אחד.

 

איפה אפשר להשיג מנשאים יד שניה?חנוקה

אין לי פייסבוק

רוצה מנשא בד ללא קשירה

המומה לגלות שזה עולה לפחות 350 שח..

היה לי לאיזה חודש מחברה פעם שעברה וממש אהבתי

אבל לא רוצה להוציא כזה סכום

אני קניתי מנשא אליאקספרס. יש חיקויים ממש טוביםיעל מהדרום

לק"י

 

שווה בדיקה.

וגם תבדקי באתר "המנשא הנכון". נדמה לי שזה השם, ושיש שם גם יד 2.

אני מאוכזבת כי פעם שעברה הזמנתי מעליחנוקה

והגיע לי מבד ממש דפוק.

אני רוצה מנשא איקס  (בד אבל ללא קשירה) ומה שבאמת חשוב בזה זה שהבד טוב..

קשה מאד לזהות את זה בתמונה

אה. אוי. אני קניתי חיקוי של ארגו והיה נראה טוביעל מהדרום
כן במנשאים מהסוג הזה יש חיקויים ממש טוביםחנוקה

יש לי גם כזה

אבל פעם שעברה היה לי מנשא בד וזה התגלה לי ממש כליגה אחרת של נוחות וחוויה..

והייתי בשוק לגלות את המחיר אחרי שמנשא של ארגו (נו טוב חיקוי אבל חיקוי מדויק) עולה כל כך זול בעלי אקספרס...

אפשר לקנות 2 רצועות בד חזק עם קצת גמישותחשבתי שאני חזקה
ולהביא לתופרת. קצת התעסקות אבל יצא לך הרבה פחות.
נשמע רעיון טובחנוקה

כי יעלה ליה רבה פחות..

מאיזה בד עשויים מנשאים בדרך כלל?

צריך להיות גם גמיש וגם חזק וגם נעים... (ועדיף טבעי)

נראה לי משהו טריקו- לייקרה, מוכר בדים ידע להגידחשבתי שאני חזקה
אני באופן אישי הרבה פחות אוהבת מנשא מבד גמישבארץ אהבתי

היה לי כזה בהתחלה. אבל בגיל 4 חודשים בערך כבר נהיה לי כבד מידי.

כשהייתי את המנשא שיש לי עכשיו (מאי טאי), מבד אריג (לא נמתח), זה היה כל כך הרבה יותר נוח. אני סוחבת איתו גם משקלים מכובדים מאוד...

אני באופן אישי הייתי משקיעה להקנות משהו מסודר ולא לתפור לבד.

את שלי קניתי יד 2 דרך קבוצת פייסבוק שעוסקת במנשאים (חיבוק הבד) שיש שם פעם בחודש פוסט קניה-מכירה של מנשאים.

עדיין עלה לי כמה מאות, אבל ההשקעה משתלמת בעיני.

מנשא מבד אריג זה באמת הכי טוב שיששושנושי

ממש רציתי אבל עולה הון

והבד שלהם אמאל'ה היופי

פריט עיצובי לכל דבר


ממליצה ממש להתרחק ממה שנמתח

נוח בגיל ממש קטן בהמשך התינוק מפיל את כל הכתפיים קדימה


ככה בכל אופן היה אצלי אולי יש כאלה שנוח להן. 

האמת זה שווה את זה, אם קונים מנשא טוב זה שימושי לשמישי 22
היה לי מאמזון ב 80 שקלשושנושי

גם @רוני_רון קנתה אותו

אני הייתי מאוד מרוצה

לא יודעת מה לגביה אולי תסכים לשתף

רוני מקווה שזה בסדר שתייגתי אותך..


היה לי בשימוש יומיומי מגיל לידה עד גיל חצי שנה

בגיל חצי שנה כבר היה כבד אצל הגדול

מצד השני אצל הקטן הוא בן 15 חודש ואני עדיין משתמשת בו. לא הרבה, כן משתמשת מידי פעם כשבא לו להתפנק (קורה אחת לשבוע בערך)

זה היה מנשא תפור מבדשושנושי

ממש נוח לקשירה

נתון חשוב - הוא מתאים להיקף מותן של עד בערך 100 ס''מ

נגיד עד מידה 2 איקס

ברור שזה בסדר לתייג אותי חחחרוני_רון

מנשא מושלם

אני מודה לשושנושי עד היום עליו...

הקטן שלי היה תינוק מאוד מאוד מאתגר וזה פשוט הציל אותי.

היה בשימוש אינטנסיבי מאוד אצלי עד גיל חצי שנה בערך ואז הפסקתי להשמתמש..

 

אני לא רזה בכלל וזה מעולה לי.

 

מנשא נוח נורא ונעים ונושם ומחזיק את התינוק, וקל ללבוש ולהוריד. ממש מוצלח. מעולה בכביסה.

 

עשית לי חשק... לקטנים זה ממש נוחיעל מהדרום
וואי ממש עושה חשק!חשבתי שאני חזקה
זה בעצם 2 חתיכות בד? אחת תפורה ואחת רצועה?
בדיוקרוני_רוןאחרונה
חנויות יד 2כורסא ירוקה
אצלנו באזור ראיתי שמכרו ממש בזול, אולי 30 שח. זה כמובן ענין של מזל למצוא, אבל אם חשוב לך שווה להתאמץ על זה
איזה שווה!חנוקה
לא מכירה כאלה באזור שלי בכלל...
מנצלשת לשאלהאחת כמוני

פעם העלו פה קישור לחיקוי מוצלח של ארגו בעלי אקספרס.

מישהי יכולה לצרף שוב?

גיל ההתבגרות?תפוח אדום

 

בת 15 נראית טיפוס די אדיש ו"אגואיסט" לעצמו

ובכלל טיפוס שנראה שלא מדי יתאמץ לעזור למישהו

אם בכלל

לא ברור איך היא בחברה

ואני לא מדברת על דברים קשים

למשל הגענו כולנו אחרי שבת שהתארחנו

כל אחד כמובן מושיט יד לקחת מזוודה/ שקית

היא לוקחת את עצמה ופשוט הולכת הביתה...

אם היא מצטרפת לקניות (בדרכ לא קורה בכלל) 

היא לא חושבת להציע לעזור לסחוב שקיות

גם אם פתחה את הדלת כשחזרו מקניות

הולכת לחדר או לשבת על הספה ומתעלמת

הייתה בשבת אצל דודים.. קיבלנו דש מהדוד שמאוד פתוח לדבר על הכל

שנראה שאנחנו מגדלים מלכה בבית

גם לא טיפוס שאחרי הכל יגיד

תודה רבה... אבל זה אולי באמת ממבוכה

אנחנו שתינו לא כאלו בכללללל

וחשבתי שדוגמא אישית נותנת בבית

יש לה עוד כמה נקודות באופי שמתקשרות לזה

כמו שהיא לא מוכנה לשמוע ביקורת

לא קשור רק בנושא הזה

ואם יעיזו להגיד לה משהו

זה תמיד יהיה תשובה כמו "ואיך את היית.. איך ההוא היה"... מגלגלת

חבל לי  ממש

לא רוצה שתגדל ככה

כבר שנים מתלבטת ובאמת לא יודעת למה זה קשור

חשבתי אולי לגיל ההתבגרות

אבל זה כן היה תמיד 

רק שחשבנו שקטנה עדיין

 

מסכימה בגדולSARITDO

עם סייג קל

שבכא כן צריך להבין מאיפה נובע הקושי של הילד


לא תמיד ללכת ראש בראש עוזר


אבל מסכימה שלכל ילד חייב להיות תפקיד.

תפקיד ברור וידוע מראש


ובשאר המטלות מתחלקים כמו כולם.

בת בבית היא אמורה לראות שכולם עושים היא חיה בבית זה לא חידוש

אן זה היה בן אולי היה מקום להגיד שהוא מרגיש עומס ולא יודע מה מתרחש בהעדרו 

שמה פה כי אי אפשר בחיים האמיתיים.אנונימית בהו"ל

אני לא רוצה ללדת.

האמת אני לא רוצה את התינוק הזה.

לא רציתי את ההריון, וזה לא חולף.

היום הלכתי לשילב. חשבתי אולי לקנות דברים יפים ישמח אותי

הסתכלתי על הכל, וזה מתיש אותי

לא רוצה לקום בלילה (הקטן שלי ממש קטנטן)

לא רוצה לרדוף אחר מוצצים

אין לי כח להנקה

כל הבגדים מכוערים וקטנים ומוזרים לי

לא רוצה.

בעלי מנסה להלהיב אותי שנקנה עגלה

אני לא רוצה בכלל. יש לנו עגלה בסדר גמור, ואני לא רוצה עוד תינוקות.

לא רוצה.

עוד שניה הלידה.

בכלל לא בא לי על שום דבר.

שמרנו את ההריון כי ככה, זה לא סיבה להפיל (הייתי עם מניעה)

אבל אני עצובה בשבילו. שככה לא רוצים אותו.

זה לענין למסור אותו?

 

אני אוהבת את הילדים שלי אבל הם מספיקים לי. חמודים. חברים. מתוקים. לא צריכה עוד, באמת.

זהoo

ממש בסדר

לא לרצות הריון לא רצוי

זה באמת קשה

במיוחד שיש תינוק נוסף


אני הרגשתי רגשות שליליים בהריונות שהיו לכאורה מבחירה

וגם אחרי שהילדים נולדו


חוסר רצון זה לא משהו רע

וזה קורה לא מעט

הרבה יותר ממה שמישהי מעיזה לומר


זה לא אומר שצריך למסור אותו (אם כי הכל אפשרי)

אפשר לגדל ילד גם ככה

לנסות לעשות את הכי טוב

לדאוג לעשות טוב לעצמך

ולקוות לטוב

(ולוודא שהמניעה הרמטית בפעם הבאה)

יקרה,חשבתי שאני חזקה

ממש כואב.. ובטוח קשה מאד להגיע ללידה ככה.


מציעה לך לנסות להרפות מהמחשבות על התינוק כרגע ולהתרכז לגמרי רק בעצמך. במה עושה לך טוב, משמח אותך, מפנק אותך וממלא אותך.

כשהתינוק יגיע הוא יתמודד עם העולם שהקב"ה הכין לו...


וביינתים מה שעושה לך טוב.


מציעה בעדינות- אולי כן למצוא מישהי מספיק קרובה לשתף אותה. מישהי שאת יודעת שאוהבת אותך גם עם הרגשות האלה.. ושתוכל לעזור לך להיות עטופה גם אחרי הלידה?

אל תתעסקי במה יהיה איתובאתי מפעם

תתרכזי כל יום ביום שלפנייך.

אל תגלשי למחשבות מרחיקות לכת, המחשבות יכולות לגמור עלייך. ואל תנסי להלהיב את עצמך בכח.

מותר לך לא לצפות ולא להתלהב. למען האמת גם אני לא כ''כ ציפיתי והתלהבתי וחיכיצע לתינוקות למרות שהיו מרצון, כי פשוט ככה זה. אחרי הלידה אם תראי שאת לא מסוגלת לאהוב ולהתחבר תקופה (נניח שישה שבועות) אז כן ללכת לטפל בעצמך. אבל בנתיים, תרפי. תנסי להיות כמה שיותר ברוגע- כי זה בסוף הכי משפיע על העובר.

לא מאמינה בלמסור תינוק, את תתייסרי על כל יום שאת חיה. 

וואו מזדהה עם 90%ממה שכתבתהריון ולידה

חיבוק ענק

תביאי לי אותוווווווווווווווווונעמי12

אשמור לך עליו עד שתרצי אותו בחזרה ♥️♥️♥️

מאמי שלי

לא הבנתי מההודעה שלך מתי הלידה

אבל זה הזמן ללכת לדבר עם מישהי מקצועית . ממליצה על רבקה יונית המהממת אבל כמובן יש עוד. את יכולה בזום או בטלפון, לא חייבת להגיע פיזית.

אחותי את מתמודדת עם משהו לא פשוט

ובואי, לנפש שלנו יש דרכים להביע את הקושי

ומה שלא פותחים עכשיו

יוצא אחר כך בצורה יותר קשה.......

מחזקת אותך לדבר ולשתף עם מישהי מקצועית. לקבל כוח ולהתחזק.

חיבוק גדול על הקושי

מתפללת עלייך!!!

וגם, אני מוסיפה עוד משהונעמי12

הדבר הכי גדול בעולם זה לתת לתינוק שלך חיים.

כל השאר- נתון לדיון!!

ברוך ה' אנחנו בדור של שפע ושל פתרונות....

לא בא לך להניק? תודה לה' יש מטרנה

יכולה להעזר בבעלך או במישהו אחר וגם הלילות בע'ה יוכלו להיות יותר פשוטים.

לא הכל אפשר לפתור ותינוק קטן זה בלגן ב'ה, אבל מזמינה אותך לחשוב על כל מיני דברים שיקלו עלייך 

הייתי שם גםעכבר בלוטוס

לפני כמה חודשים ממש 

יכולה לומר לך שהיום ב"ה כבר לא מרגישה ככה ואני ממש אוהבת את התינוקת שלי וכ"כ מודה לה' שהכריח אותי לקבל את המתנה הזאת

 

למה אני אומרת לך את זה?

כי אצלי חלק מהקושי היה המצפון, איך אני לא מחכה, לא רוצה וכו'

אז מציעה לך פשוט להיות בהרפיה

לדעת שכשיגיע הרגע ה' כנראה יכניס לך אהבה ושמחה והודיה

וכרגע להתמקד בעצמך

איך לעשות לך טוב

בין אם בטיפול בין אם במנוחה או פינוקים כולשהם

 

בהצלחה אהובה

גם אני הייתי שם לפני כמה חודשים, אבל טיפלתיהתייעצות הריון
בעצמי כי לא רציתי להגיע ככה ללידה. בבקשה בבקשה תפני לעזרה מקצועית, ויפה שעה אחת קודם. לא מגיע לך להרגיש ככה, ויש אנשים שיכולים לעזור לך להרגיש טוב יותר. בדיעבד יכולה לומר לך שעל אף שגם לי לא היו כוחות לחשוב על זה, והתינוק שלפניו היה קטנטן, וההריון הגיע עם מניעה, כיום אני ממש אוהבת את הקטנצ'יק ב"ה. 
גם לי היתה הרגשה כזו באחד ההריונות. הייתי ממש בנתקאביגיל ##

מהעובר ובאתי ללדת בלי טיפת חשק ורצון

אחרי הלידה הרגשות האלו המשיכו

נתתי לעצמי את המקום להרגיש ככה

לומד זאת טיפלתי בו ועניתי על הצרכים שלו

ולקח זמן עד שזה עבר

לאט לאט בלי שבכלל ניסיתי, התחלתי לאהוב אותו ולהתחבר אליו

והיום הוא הילד הכי אהוב בעולם!!

מחובר אלי יותר מכולם

ואני מודה לה' שנתן לי אותו

היי עברתי את זה מילה למילהביבוש

גם הגיע לי הריון עם מניעה (הרמטית יחסית-התקן) והייתה לי תקופה קשה מנשוא

חוויתי רגשות מאד קשים כמו שאת מתארת. קניתי דברים לתינוק רק כדי שאחכ לא אצטרך לצאת מהבית אבל כמובן שלא חשתי התרגשות כלשהיא

יכולה לומר שעד הרגע של הלידה לא רציתי את התינוק, היה לי תינוק קטנטן בבית ועוד גדולים ממנו...

ולמזלי ה' עשה איתי חסד גדול והתחברתי אליה ישר אחרי הלידה. אני לא מאמינה שאני כותבת את זה אבל זו הילדה הכי אהובה שלי- וכמה שאמרו לי את זה קודם וגם קראתי פה בפורום לא האמנתי שזה יכול לקרות. אבל אל תחשבי עד מידת הקשר שתהיה לכם אחרי הלידה. אם זה בא- זה בא בטבעיות ואין צורך לעבוד על זה. ואם לא- לא להילחץ

מקווה שה' יתן לך את הכוחות להתמודד עם הרגשות, התחושות וכל מה שכרוך בזה. מה שכן, כיום אחרי תקופה ארוכה יחסית אני בכלל לא מסוגלת לחשוב אפילו על רעיון של הריון כי הרגשות והתחושות ישר צפות ועולות לי ואני חושבת שזה ילווה אותי כל החיים עד שאני אחליט אולי לעשות חויה מתקנת

אני רוצה לתת לך חיבוק ארוך וכתף להתרפק ולבכות עליהמרגולאחרונה

הייתי במקום דומה (לא עם לידה). איזה תסכול.הרגש לגיטימי , מותר להרגיש ככה❤️

אני לרוב בעד טיפול פסיכותרפי. אבל בא לי להגיד שאולי בהתחלה כדאי משהו אחר. חברה פעם אמרה שהמטפלת שלה בשיאצו מתחילה כל מפגש בחיבוק ארוך ומתרפק.

בשבילך אני אומרת. אהבה. אהבה זה חשוב. לעצמך.


לגבי התינוקי. לעניות דעתי הבלתי מקצועית, כדאי איזון בטיפול בו. מצד אחד עזרה סביב הלידה (אפילו פרקטית שיהיו לך זמנים לשינה נורמלית, תמ"ל זו אופציה, עזרה במטלות הבית השוטפות וכו). ומצד שני, שאת תטפלי בו. בבחינת אחרי המעשים נמשכים הלבבות. אולי הלב לא יימשך, תמיד קיים סיכוי כזה. אבל אולי כן. ובכל מקרה, הימנעות והתרחקות פיזית כנראה ירחיקו גם רגשית.

אפילו אם הטיפול טכני, אפילו אם את מחייכת אליו רק כי את יודעת שכלית שתינוקות צריכים שיחייכו ויסתכלו עליהם. 

בגן 3 מסתדרים לבד בשירותים?חנוקה

הבת שלי גמולה שנה

אבל אני כן מצפה שיעזרו לה בניקיון אחרי צרכים גדולים

היא אומרת שהגננת למדה אותן להתנקות לבד.

אהממ

מה אומרות?

)בחויה שלי זה לא נקי מספיק(

לא יודעת מה אמורים, בפועל לא עוזרים להםזוית חדשה
הילדים שליoo

היו צריכים עזרה עד גיל 5-6

נראה לי שרוב (כל?) הילדים בגיל 3 צריכים עזרה

אבל אין מספיק כוח אדם בגן

אז הילדים אמורים להסתדר לבד (קרי להישאר מלוכלכים)

אצלנו לאכורסא ירוקה
הם קוראים לגננת/סייעת שתנקה אותם. וזה דו גילאי, כלומר גם ילדים שבינואר נהיים כבר בני 5, כל עוד הם מבקשים יכולים להיעזר
אצלנו בגן אמורים לקרוא לסייעות לעזרהאיזמרגד1
הילדה שלי מתביישת ולא קוראת, אז היא חוזרת מלוכלכת😅
היא בגן עירייה או בגנון?מתואמת

אם היא כבר בגן עירייה, אז הגיוני שכבר לא עוזרים... אפשר לנסות לדבר באופן אישי עם הסייעת ולשאול אותה אם מתאים לה לעזור לבת שלך להתנקות.

אבל אולי כן טוב שמלמדים אותם להתנקות לבד - סו מיומנות חשובה בסופו של דבר...

הבת שלי עלתה לגן עירייה בגיל 2 ו10 חודשיםעדיין טרייה
כמה שאני מלמדת אותה להתנקות לבד היא לא בשלב שמצליחה לנקות טוב כמעט תמיד חוזרת לא נקיה בגלל זה. נשמע לי הזוי שסייעות לא עוזרות לה יש ילדים שרק נגמלו בקיץ שלפני הגן.
גם לי הייתה בת שנכנסה בגיל הזה לגןמתואמת

סיפרתי עליה בהודעה אחרת בהמשך.

לא אומרת שזה תקין, המצב שיש בגנים, אבל זה מה שקורה בפועל לרוב, לצערנו...

לא הייתי מצפה מגיל 3 לנקות לבד ..באתי מפעם
אצלנו הסייעות מנגבות להם (גדולים) ומדןבר בגנים של 33 ילדים... 
כשעבדתי בגניםהשם שלי

כן עזרנו לילדים שהיו צריכים.

בגיל 3 לרוב הילדים

בגיל 4 כבר פחות, אבל יש כאלה שעדיין מבקשים

בגיל 5 בדרך כלל כבר היו עצמאיים.


הגיוני שהגננות ילמדו לנגב לבד, כדי לחסוך להן.

לפעמים גם נותנים לילדים מגבונים, ואז יותר קל להם לנקות.


הילדים שלי בגיל 3 עוד לא ניגבו לבד.

בגיל 4 הבנות כבר היו עצמאיות.

לבן שלי לקח יותר זמן, אבל תמיד היה עושה בבית ולא בגן.

לאבוקר אור
הסייעות אמורות לנקות אחרי קקי
תודה לכל התגובותחנוקה

זה גם עיריה, כן.

יש 32 ילדים ו2 סיעות- חשבתי שבגיל הזה יש סיעת שלישית מהסיבה הזו..

היא עוד ניחא מהגדולות, אבל יש בגן מלא אפרוחות שנגמלו בחופש כי חייב ועוד רגע גן ובטח שפע פספוסים

מהתגובות אני מבינה שבפועל זה מה שקורה בגנים, גם אם אני לא עפה על זה.

לא נורא, הגן עד 13:30 ויש הרבה ימים שבהם היא לא עושה בגן בכלל...

(הבן שלי לא היה עושה אף פעם כי הגעיל אותו לשבת)

יש איש צוות שלישיהשם שלי

זאת אומרת גננת ושתי סייעות.

בגני חובה, או בגן עם פחות מ 30 ילדים, יש רק גננת וסייעת אחת.

לי הייתה ילדה שהייתה ממש הייתה מפספסת בגן...מתואמת

הגננת והסייעות לא אהבו את זה (מבחינת החוק הן לא יכלו לומר לי כלום, אבל כן הביעו את אי הנחת שלהן)

הייתה רק סייעת אחת, מחליפה, שניקתה אותה במסירות ובנחת אחרי שפספסה פעם אחת, ואני זוכרת לה את זה לגמרי לטובה...

שווה גם לבדוק אם היא מבקשתניגון של הלב

הגיוני מאוד שהילדה מתביישת לבקש שיעזרו לה, ולכן הן לא מודעות שהיא צריכה. אולי גם שווה לגשת ישירות לגננת או לסייעת ולשאול מי אחראי לעזור לבנות, יש מצב שזה יעורר אותן לדאוג יותר לפחות לבת שלך אם לא לכל שאר הילדים...

הבת שלי אמרה שמבקשתחנוקה

אבל הגננת אמרה שמלמדת אותן להתנקות לבד

(זו גננת מקסימה שמלמדת את הילדות מלא עצמאות ואיך להתארגן בחורף עם גרביון בשירותים וכו'

לזהות מתי צריך לקנח את האף ולנגב..)

ותכלס שאלתי כי חזרה הביתה לא נקיה אז אולי זה קצת מורכב בגיל שלה?

(בבית אני מנקה גם ילד בן שש, לכל הפחות בודקת אחריו)

אז אולי שווה לדבר עם הגננת על זה בנחמדותניגון של הלב

להחמיא שכל הכבוד שמלמדים עצמאות וכמה זה חשוב אבל לשים לב שיש ילדות שעדיין לא למדו וכדאי גם לעזור להן. חד משמעית בגיל הזה יש עדיין הרבה ילדים שזה מורכב להם, לדעתי בעיקר העניין של לזהות מתי זה באמת נקי ולא רק להעביר ניגוב ולסמן וי

אצלי בגן מנגבים למי שמבקש. גם גדולים יותרואילו פינו

וגם מלמדות אותם לנגב כדי לתת להם עצמאות (בודקות אחרי שנקי)

אבל מסייגת שאני גננת בגן רב גילאי וחנמ.. .ויש לי שני ילדים שלא גמולים בכלל ועוד עם חיתול..

לילדים שלי לא ניגבו.. והם למדו לא לעשות בגן עד שלימדנו אותם לנגב בעצמם.. (או לנגב לעצמם אבל לא עד הסוף)

גן חינוך מיוחד זה אחרת לגמרימתואמת

מניסיון של שלושה ילדים, שנגמלו (/נגמלים) בגן...

זו אחת הסיבות מבחינתי לבחור בגן חנ"מ אם הילד טרם גמול ויש אפשרות לבחור בזה...

ממש לגיטימי עזרהמקלדתי פתח

אנחנו עדיין בתחילת שנה, אני גם הטרום חובה ביקשתי שיעזרו לפי צורך עם ניגוב.

בגיל 3 לפעמים באמת טכנית לא יכולים הכל לבד. 

בגן 3 בדרך כלל הילדים מבקשים שינקו להםמישי 22אחרונה
מי שלא מבקש לא מנקים לו...


אבל הצוות כן אמור להיות בראש של לנקות למי שמבקש ולא רק לנסות ללמד אותו..

כללית מושלם פלטינום - מה זה נותן בהריון ולידה?ואז את תראי

לא מצליחה להבין באתר והנציגים לא יודעים להשיב ורק מפנים שוב לאתר.

החזרים על מה אפשר להגיש?

אפשר על הכנה ללידה? אפשר על דולה? אפשר על דיקור/רפלקסולוגיה?

ומה הסכומים?


תודה!

אני בלאומית אבל משערת שזה דיי דומהשושנושי

במסגרת פלטינום יש לך סל לידה

הוא מכיל 2000 שח לקבלת החזרים

אם זה על בדיקות פרטיות 

אם זה על דולה (בלךאומית 1600 החזר)

קורס הכנה (בלאומית 300)

יש קופות שהבראה לאחר לידה גם מהסל (בלאומית זה מחוץ לסל 400 ללילה)

אני חושבת שיש גם הנחה על תרופות

דברים כאלה

 

אבל!!!!!

קריטי לבדוק אם את צריכה תקופת אכשרה כדי לנצל את זה

לרוב צריך כמה חודשי הכשרה שבהם את משלמת על פלטינום אבל עדיין לא זכאית לקבל החזרים

כן אפשר על מה שאמרתשיח סוד

עד 4000₪ סה"כ ועד 75% בערך מהסכום

אבל תקחי קבלות ממש ממש מפורטות! של מה השירות ומה התאריך ושיצינו שזה קשור ללידה

תשמרי את המסמכים מהלידה עצמה וכולי.

אחרת לא יחזירו… הם ממש עקשנים בלקבל ממך הוכחות.

מגישים אחכ באתר בקלות ומחכים לתשובה

באתר של כללית כתוב שיש רק 2000 ולא 4שושנושי

תראי פה

https://mushlam.clalit.co.il/he/woman/during_pregnancy/Pages/pregnancy.aspx

 

לפותחת - לפני שאת ניגשת לבדיקה או טיפול ממליצה לך לוודא עם המרפאה שאת באמת תקבלי החזר.

למשל על רלקסולוגיה אין החזר בלאומית

 

יש רפלקסולוגיה מהקופה עצמה למי שמעוניינתממשיכה לחלום
לא על חשבון הסל לידה
שימי לב שחוץ מהסל הריון,ניגון של הלב

יש גם עוד בדיקות שזה נותן לך במחיר מוזל. 

יש לך וותק חצי שנה?חנוקה

זה נותן בדיקות כמו סיקרה מוקדמת פרטי במחיר טוב.

יש גם סל הריון ולידה שזה עד 75 אחוז מהסכום.

די דומה בכל הקופות אבל יש דגשים, כללית הכי מעצבנים )הייתי בהריון במכבי לאומית וכללית(

למשל, הרבה שירותים נניח יועצים זה בבית הלקוחה. אז חשוב שיהיה כתוב.

בדרך כלל נותני שירות יודעים מאיפה אפשר לקבל וגם להתאים את החשבונית.

דולה בוודאי אפשר.

קורס הכנה ללידה- תלוי איזה. ולפעמים יש החזר נניח המשיח אז לא שווה.

אני מתעניינת רק לגבי דולה/רפלקסולוגיהואז את תראי

או הכנה ללידה.

סקירות וכו פחות רלוונטי 🙏

כן, יש וותק של חצי שנה

אז דולה בוודאיחנוקה

וזה בדר"כ לוקח את כל הסכום.

לגבי רפלקסולוגה יכול להיות שיש להם בלי קשר לסל הריון בהסדר, תבדקי באזור שלך

בדרך כלל במרפאה יודעים לענות לכאלה שאלות, יותר טוב מהאתר או המוקד

(כי לא עוזרת לך רפלקסולוגית בדימונה אם את מראש העין)

אפשר הכנה ללידה ואפשר דולהיראת גאולה

וכנראה ששניהם יחד מנצלים את הסל במלואו.

אין לי מושג לגבי רפלקסולוגיה.

הסל הוא 2,000 שח סך הכל?ואז את תראי
רפלקסולוגיהמקלדתי פתח

תבדקי בכללית רפואה משלימה. בדרום גיליתי שיש אחלה דברים והייתי מרוצה מהרמה. יש בכללית אקטיב קופונים אז גם יצא לי גרושים לכל טיפול.

גולה מאמינה שיש בסל אבל לא בדקתי

זה עוזר בשיניים.... אם זה נחשב קשור להריון ולידהבאתי מפעם
בדיוק שאלתי אותם על דיקור ורפלקסולוגיהנעמה301

והם אמרו שאין החזר בסל הריון.

יש מקומות שיש להם הסדר איתם ואז יש שם הנחה מראש, אבל אם הולכים לפרטי משלמים רגיל.

לפעמיםחנוקה

מדקרת היא גם דולה אז היא מוציאה חשבונית על קורס

הייתי בטיפול שיאצו ושאלה אותי אם אני רוצה חשבונית על ייעוץ תזונה

ילד שרוצה שדברים יהיו 'שלו'אנונימית בהו"ל

ילד בן שש חמוד וחכם (ולא חוצפן) שמאד חשוב לו שיהיה לו רכוש..

יש לו קופסא לכל האוצרות שלו והדבר הכי חשוב בעולם זה שהיא תהיה מלאה, לא משנה במה..

חשבתי שזה נורמלי לגילו אבל גיליתי יום אחד שהוא לקח את מרבית התכשיטים שלי (בפיחות זוחל) לקופסא שלו.

וכשגיליתי את זה ואמרתי שאני לא מרשה וזה של אמא ויחיזר בכה ממש אבל מה אני ישים בקופסא שלי.

עכשיו, אמרתי לו שעוד מעט חנוכה ואני אשמח לקנות לו הפתעות, מה ישמח אותו? האם יש משחק שראה שהיה רוצה?

חשב חשב

אני לא יודע לא משנה לי אני רק רוצה שיהיה לי דברים...

(טוב לא נורא יקל עלי שלא צריכה לחפש משהו מסוים..)

אבל אתמול הייתי בכנס, קבלתי פולדר מלא דפי כרומו וכמה דפים מודפסים

שלא היה לי בהם צורך יותר מדי..

חילקתי לילדים את ה'אוצרות' והפולדר נפל בחלקו.

הוא התחיל להתלונן שאין לו מה לעשות עם זה בלי הדפים שקבל אח שלו, אז אמרתי לו שאם זה כל כך מצער אותו אז שיחזיר לי..

לא אבל אולי פעם אני ארצה את זה? וזה שליייייייי.

חוצמזה שנהרס לנו הבוקר ממלא בכיות..

אני באמת מרגישה שאין לו שמחה בחלקו

תמיד רוצה עוד

אז מילא ילד שמקבל שוקולד ורוצה עוד- אני מבינה, אבל ילד שלא אוכל את השוקולד, סתם רוצה עוד- זה קשה לי להבין.

 

איך הייתן מתנהלות?

ובכללי איך מנחילים לילדים ערך של שמחה במה שיש ומבט חיובי? (דוגמא אישת כמובן אבל אנחנו אנשים מאד שמחים בחלקינו הצנוע באופן כללי)

זה מאוד טבעיאן אליוט

גם בת השש שלי מאוד אוהבת שיהיו לה דברים וחפצים יפים. לא משנה אם יקר או זול. היא נהנית לאסוף אותם, להסתכל עליהם, לסדר אותם יפה על המדף, ובסלון, ובכל מקום אפשרי, ואז להחליף או להכניס למגירה.

גם הגדולים שלי נהנו שיהיה קופסאות / שקיות / תיקים עם שמונצס ודברים שרק שלהם. יש ילדים שהם יותר אגרנים.

גם עניין השוקולד - יש ילדים ששמחים בזה שיש להם, ושיש להם את האפשרות לאכול את השוקולד כשירצו, וזה יותר משמח אותם מלאכול כאן ועכשיו.

נראה לי שכדאי לקבל את זה בהבנה, ובלי קשר לחנך לשמחה במה שיש.

לא יודעת לגבי השאלות העקרוניותחילזון 123

אבל בקטע הפרקטי

אולי תקחי אותו בחנוכה לחנות של הכל בשקל

ותני לו איזה סכום שסביר בעינייך ושיקנה בזה הרבה חפצים קטנים שימלאו את הקופסא....

נשמע לי תקין, חמוד, ותואם גיליראת גאולה

אני מבינה מאיפה מגיעה התהיה שלך, למה לאסוף משהו שאין לו תועלת העיקר שיהיה שלך? אתה אפילו לא יודע מה אתה רוצה וכבר אתה מסרב לוותר עליו...

אבל יש אנשים, גם מבוגרים, שכן נהנים מזה. יש אנשים יותר אגרנים. ובשביל ילד להרגיש שיש לו קופסת אוצרות זו תחושה מאוד טובה למי שאוהב את זה. הוא יגדל עוד קצת וילמד לאסוף דברים יותר 'שווים''.


תגידי, הוא במקרה השני בבית? כי יש לי תאוריה כזו שהילד השני נולד לתוך מציאות שהכל שייך לאחיו הבכור, אז הוא נורא מחפש פריטים שיהיו שייכים לו באופן בלעדי.


לגבי הסיום, אפשר ללמד את ראיית הטוב ולשמוח בחלקך בלי קשר לאיסוף קופסת האוצרות. גם אם זה טוב לאסוף, חשוב מאוד ללמוד לשמוח בחלקי. בתקופה האחרונה היו כאן בפורום לפחות שני שרשורים שעוסקים בנושא הזה,והיו שם רעיונות חכמים. אולי מישהי תדע למצוא אותם.

אצלי הבכור כזה והשני לא אכפת לא כלוםשוקולד פרה

אולי כי הבכור נולד לזה שהכל שלו ורוצה שזה לא יפסק

והשני ממילא יודע שאין לו

אז מסתבר שזה עניין של אופי😁, בלי קשר למיקום בביתיראת גאולה
אני חושבתoo

שלילד בן 6 צריך להיות כמות של חפצים אישיים יותר מאשר למלא קופסא

ככה שהצורך שלו נשמע סופר לגיטימי

הגיוני שאין לו מה לעשות עם כלי לדפים בלי דפים


בעיניי זה לא עניין לשמוח בחלקו

אלא צריך לשים לב יותר לצרכים שלו ולתת לו אותם

אני מסכימה...אנונימיותאחרונה
זה ממש הגיוני שבא לו שיהיה לו את הדברים 'שלו'
אצלנו עושים את זה בגילאים צעירים מזה וגם בוגריםדיאט ספרייט

מ6.

זה לגיטימי מאוד מאוד.

בסוף הוא ילד וזה יצר חייתי ובסיסי מאוד.

עם הזמן זה עובר.

ואז עוברים לאיסוף של משהו אחר במכוון או שלא -

בולים, כלי מטבח, תארים, חברים 😁


במקומך לא הייתי מודאגת 

אני מבינה למה את מוטרדתמתואמת

כי הגיוני שילד ירצה שיהיו לו דברים ששייכים רק לו, אבל בדרך כלל הוא ירצה דברים מסוימים לפי התחביבים שלו, ולא רק "שהקופסה תהיה מלאה"...

לא יודעת לשים את האצבע על הנקודה ולומר ממה זה אולי נובע, אבל לדעתי זה כן שווה התייעצות עם פסיכולוגית ילדים או משהו כזה, רק לבדוק שלא מתפספס פה משהו עמוק יותר...

אני חושבת שזה כן נורמליחנוקה

הרצון לדברים שהם שלך.

משהו פה נראה לי אחר כי הרצון הזה מוביל אותו למעשים חריגים

כמו נטילת התכשיטים שלך...

נכון, זה גם חריגמתואמת

אם כי זה גיל קצת גבולי - יש כאלה שעדיין לא מצליחים להבין בגיל הזה שאסור "לגנוב".

בכל אופן, לדעתי בהחלט כדאי להתייעץ פה ולהעלות בפני איש המקצוע את כל המכלול של הילד כדי להבין אותו.

קורה אצלנו עם ילד בן 5מחי
בוכה שהמגרה שלו לא מלאה בדברים כמו שיש לאחים הגדולים שלו. גם אצלו ראיתי שפחות אכפת לו מה הם החפצים, העיקר שהמגרה תהיה מלאה והצורך להרגיש שיש לו הרבה דברים 
תקני לו דברים מהמקסטוקאמאשוני

יש כל מיני סוגי אבנים שנראים כמו יהלומים.

אפשר לקנות כל מיני דברים עם נצנצים.

אפשר חומרי יצריה שונים. פלסטלינות, טושים מיוחדים. בלונים, בועות סבון.

לא חסר מה לקנות, וזה ממש מתוק שהוא רוצה למלא את הקופסה!

אפשר להפוך את התיבה לתיבת אוצר.

בחנוכה אפשר לקנות מטבעות שוקולד.

מבט חיובי אפשר להנחיל בדרך אחרת.

יש לך זמן אחד על אחד איתו?

מסיפור הפולדר נשמע האמת שהוא זקוק לאישור שהוא ממלא את כל כולך ולא מתחלק עם אח שלו בלב שלך (בתשומת לב)

אני חושבת שאם מלכתחילה הפולדר היה ריק הוא היה שמח בו

אבל בגלל שלפני כן הוא היה מלא ואז התרוקן לטובת אח שלו, אז פה הבעיה מבחינתו.

את מכירה ילד שמסכים לקבל עוגיה שבורה? אז אותו דבר לדעתי.

בכללי אני חושבת שכלים של תקשורת מקרבת והפרדה בין צורך להתנהגות מאוד יעזרו מולו.

משפט אובדני מילדמולהבולה

הבן שלי בן ה12 נורא רצה ללכת לדודים לשבת

דודים שהוא אוהב,לא מגיע אליהם כמעט אף פעם ואחרי הלידה עכשיו

הבנות היו אצלם והוא נשאר עם בעלי.. לרנגכוונה ,הוא החליט שכך רוצה

אתמול ממש התחנן לבקש מהם לבוא לשבת ואחרי חצי שעה הם חזרו אליו

בטענה שהאבא לא מסכים. עכשיו הבן שלי לא טיפש. זו לא פעם ראשונה שמסרבים לו

ולצערי הרב זרקתי לו פעם הערה שאם היה מתנהג שם יפה היו מזמינים אותו.

כל הבעיה היא שהם לא מתים עליו... הם משפחה יקית כזו והבן שלי עם קשב קשוח....

אני יכולה להבין אותם...לא קל איתו לפעמים..

אבל אתמול הוא לקח את זה ממש קשה למרות שדיברנו לפני והסברתי לו שיש סיכוי שיסרבו

הוא התחיל לבכות נורא,נקרע לי הלב אבל זה היה העשר בלילה והייתי גמורה ונטולת כוחות באמצע להאכיל את התינוק והוא אמר משפט קשה פעמיים "בסוף אני אתאבד כי נמאס לי שהם אומרים לי תמיד לא" המשפט הזה זעזע אותי ממש ואז אמר את זה שוב ושאלתי אותו מרוב לחץ מאיפה הוא יודע מה זה ומה בכלל אז הוא אמר אני אקח סכין טאדקור את עצמי בבטן..

אני לא מצליחה להתאושש

אנחנו גם ככה במיליון בעיות איתו,חוסר הערכה עצמית

אין לי מושג מה עושים

ובעלי טוען שזה שטויות ורק תשומי

אשמח בעיקר להרגעות ותמיכה

בדיוק לאחרונה שמעתי ממטפלתחנוקה

שמחשבה אבדנית היא דבר תקין

זאת  אומרת נורמלי שאדם בריא בנפשו תחלוף לו מחשבה כזו בראש

השאלה מה הוא עושה איתה...


בעלי טוען שלכן אנחנו נבהלים כל כך מסיפורי אובדות כי זה מקרב אלינו משהו שמצד אחד מזעזע אותנו מצד שני זה נוגע בנו כי המחשבה חלפה אצלנו פעם אבל אנחנו כיבינו אותה מיד.

מה שאני באה להגיד זה שנשמע שקשה לו, והוא חיפש שמילים לבטא את זה.

נשמע שאתם מודעים לקשיים שלו ומטפלים בהם, כן הייתי משפת את הצוות הטיפולי והמורה.

מהצד המקצועיוהרי החדשה

ברגע שהילד מתאר אני אקח סכין וכו' זה כבר יותר מצריך התייחסות ואבחון מסוכנות.

תתייעצי עם מטפלת אבל היא בטח תשלח לאבחון מסוכנות.

(הרבה פעמים זאת מניפולציה רגשית של הילד על ההורה. אבל עדיין ההנחייה היא אבחון מסוכנות)

לא הייתי מתעלמת מזהמקרמה

את מספרת כבר הרבה זמן שהבית בטלטלה

תוסיפי לזה תחושות של הילד שהוא לא רצוי

וגם אם אין פה נטיה אובדנית שתוביל למעשה

יש פה בהחלט קריאה לעזרה


(אני לא מבינה בנושא אבל אני זוכרת שקראתי משהו שיש הבדל גדול בין לזרוק אמירה על התאבדות לבין לתאר איך הוא יוציא את זה לפועל

אז זה לכשלעצמו כן דורש התיחסות)

חיבוק, קודם כולמתואמת

זה מטלטל נורא, ולא חסרות לכם טלטלות לאחרונה...

אני חושבת שכדאי להתייעץ עם פסיכולוג בדחיפות, ואם הילד יסכים - שהוא עצמו יגיע אליו. יכול להיות שיהיה צריך לעשות לו הערכת מסוכנות, אבל אולי הפסיכולוג יגיע למסקנה שאין חשש לזה.

אל תקלו ראש וגם אל תילחצו.

בהצלחה❤️

יש לכם המלצה לפסיכולוג? עדיף דרך הקופה?מולהבולהאחרונה

לשתף רופא ילדים? איך זה עובד בכלל?

אגב אנחנו רק בתחילת דרכנו בנושא הקשב...

אולי זה נשמע הזוי אבל אני הייתי נגד טיפול תרופתי והצוות בבית ספר

אמר גם שאין צורך למרות שבעלי היה בדעה שכן... וכאן הקשיים צפים ועולים

אין לי ספק שזה גם רגשי בנוסף להכל

קטונתי מכל החסדים,עם פרק חדש בפודקאסאטגלויה

כמיטב המסורת - מעלה את המגזרת ואת השיר לפרשת וישלח. 

את המגזרת עשיתי בשנה ב בקורס של יומן אישי, בשבוע הזה...

תחושת הודיה בשנה אחרי שהצלחתי לצלוח את האוסידי ברוך ה'. 

והשיר - מהספרון, מהמסע אחרי הגירושין. 

זמן רב היה כתוב שם "מכריח אותי לגדול" 

כי הרגשתי כאב, אבל לא אהבתי את המילה

ואחרי הרבה זמן, כבר כשהקמתי משפחה ב"ה

יכולתי לשנות ל-מורה לי לגדול. 

ואתמול התפרסם הפרק שלי בפודקאסט מדהים על OCD - "הופסידי"

מוזמנות לצפות בחתיכה מהלב שלי, מקווה שיגיע למי שצריכה. 

 

בהופסידי 41 נגה סיתרי מספרת על התמודדות עם  OCD מגיל 16, שהתבטאה במחשבות מאגיות, חרדות כשרות, ניקיון ותחושת אחריות קיצונית. 

 באמצעות אמנות ועיצוב גרפי היא הפכה את הכאב לכוח, יצרה פרויקטים להעלאת מודעות, ועברה מהסתרה להסברה — 

וכיום חיה עם OCD בעוצמה מופחתת ומלווה מתמודדות אחרות דרך יצירה.
 

 


🎧 ספוטיפיי: הופסידי- הכל על או.סי.די HOPE.C.D OCD
▶️ יוטיוב: HOPE.C.D הופסידי - הכל על OCD
💬 קבוצת ווטסאפ: Hope.c.d הופסידי
👥 קבוצת פייסבוק: HOPE.C.D- הכל על OCD | Facebook
 


 

 

♥️מכחול
כל כך אוהבת את התכנים שלך!
תודה!!גלויה
מדהים!!קופצת רגע
תודה!!גלויהאחרונה

אולי יעניין אותך