שרשור אירוח עם מרים קליןתחיה דולה

"רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב, שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו.

אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא!

אמר ליה: כהנא, הכא את! פוק, דלאו אורח ארעא!

אמר לו: תורה היא, וללמוד אני צריך."

(בבלי, ברכות סב)

 

לאחר שירשורים רבים בנושא בפורום וזה שלא כולן מצליחות להיכנס לפורום הסגור, בחרנו @יפעת1 ואני להביא את מרים קליין לאירוח. מרים היא מאמנת אישית בגישה יהודית ומדריכה לחיי אישות ושתינו מכירות אותה ואת גישתה. 

אמנם הנושא צנוע אבל כמו שהגמרא בוחרת להביא לנו את הסיפור על רב כהנא ולהעביר לנו מסר שזו תורה ועלינו ללומדה ולכן בחרנו בפורמט של האירוח.

 

כמה מילים לפני שאני מביאה את דבריה של מרים-
אני פותחת שני חלקים לשרשור- אחד לנשים נשואות שבו רק הן רשאיות לשאול שאלות וחלק שני לקהל הרחב שאם יש לגברים או לרווקות שאלות הן גם יכולות לשאול.

כמובן שאפשר לשאול מאנונימי או ניק בדוי או הניק שלכן (ומי שמקבלת מסרים בעתיים בעקבות השרשור מוזמנת לדווח לנו כמו תמיד) 

השרשור פתוח מעכשיו לשאלות ומרים תענה ביום שלישי בשעות הבוקר.

טרולים- אתם מוזמנים לחסוך מאיתנו אבל תגובות לא הולמות ימחקו ואתן מוזמנות לדווח. 

 

 

מקוות שהאירוח יהיה לשם שמיים ויעזור לכמה שיותר נשים ואנשים.

 

 

והנה דבריה של מרים-
"שלום לכן, ותודה על ההזדמנות להתארח כאן.

 

אני מרים קליין, נשואה 8 שנים, אמא לשלושה, ירושלמית, מאמנת אישית בגישה יהודית ומדריכה לחיי אישות.

הגעתי לתחום הזה כי אני מאמינה שהגיע הזמן לדבר. הגיע הזמן לייצר תקשורת פתוחה, נקיה ומאפשרת, שלא חונקת את האינטימיות שלנו אלא מצמיחה אותה ונותנת לה לגדול. 

אני מאמינה שנשיות פורחת היא לא מותרות, אלא אחד הכלים העוצמתיים שאלוקים נתן לנו בשביל להביא כוחות ושפע לכל תחומי החיים, וכמובן לזוגיות שלנו, ואני מאמינה שהאתגר שלנו בתקופה הזו הוא לקלף את קליפות הטומאה, הלכלוך וההרחקה שנוצרו לאורך הדורות ולחזור לחיבור הקדוש שמסומל על ידי הכרובים במקדש.

 

במסגרת העבודה שלי אני מציעה לנשים ולזוגות מרחב אינטימי לשיחה פתוחה, מידע והדרכה, וקבלת כלים לצמיחה אישי והתפתחות פנימית.

אני מציעה שיחות הדרכה חד פעמיות לנשים ולזוגות פנים אל פנים

תהליכי אימון אישי לנשים מכל הארץ פנים אל פנים או בטלפון

סדנאות ומפגשים לקבוצות קטנות אצלך בסלון

 

אפשר להכיר אותי יותר בעמוד הפייסבוק שלי

www.facebook.com/goofvruach

 

עניין טכני, אך חשוב ביותר:

אני מאמינה שאפשר לדבר על הנושא בצורה פתוחה וישירה, וגם נקיה ונעימה. 

זה אומר שבדרך כלל אני משתמשת במילים מגוונות שמתאימות לי ולנשים שמולי, שנוחות לנו ולא הולכות סחור סחור.

במסגרת הארוח הזה חשוב לי שכולן תוכלנה לקרוא את הדברים ולכן אני אעשה כמיטב יכולתי להתאים את עצמי לא בהכרח לשפה שאני בדרך כלל משתמשת בה אלא לשפה שרימון מאפשר. אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים מצד אחד, ועל עריכות שלי או של המנהלות שיתכן ותהיינה אם תשתרבב מילה שרימון חוסם, מצד שני."

שאלות מנשים נשואות-נא לשרשר כתגובה לתגובה זותחיה דולה


תודה רבה למנהלות ויישר כח!! כמה שאלות בפנים:אנונימי (2)
1.אני ב"ה בהריון בחודש שישי.
הרבה זמן לא יצא לי ולבעלי לקיים יחסי אישות,
גם בגלל שבאמת לא היה זמן לזה וגם אנחנו קצת חוששים כי הבטן כבר גדולה.
אשמח לשמוע אם יש תנוחות אחרות שמותרות על פי ההלכה.
2. איך אפשר בהריון ולא רק בהריון למשוך את הבעל?
אולי בגדים יותר מושכים?
3. איך אפשר להגיע לזה בשעה נורמלית ולא בשעות מאוחרות בלילה?
4. האם יש לך רעיון איך ליצור יותר חשק אצל האישה כשהיא אחרי לידה והיא טבלה רק שלא מתחשק לה כ"כ?

תודה רבה רבה
ויישר כח על העיסוק בתחום הזה!!
הייתי שמחה גם לקבל תשובות לשאלות 1 ו4.אנונימי (33)
בוקר טוב!מרים קליין

1.

כפי שכתבתי בהודעה הפותחת שלי למטה, אני לא אשת הלכה ולכן לא עונה "מה מותר".
יכולה להגיד כמה דברים:
א. אל תדאגו. התינוק מוגן היטב בפנים. אם לך נוח ולא כואב (והגיוני שכבר כבד ולא נוח לך), אז הוא בסדר גמור. אל תחששו.
ב. גם בלי לעשות שינויים מרחיקי לכת אפשר לנסות לשים כרית מאחורי הגב ושאת תהיי זקופה יותר.


2. 
כל הטרמינולוגיה של "למשוך את הבעל" רחוקה ממני מאוד.

בעיני, לשני בני הזוג צריך להיות ברור שיחסי האישות הם הדבק ביניהם, 

ושכשלשניהם יהיה טוב, כל החיים שלהם יראו טוב יותר.
האחריות על זה היא משותפת.
זו לא אחריות האשה "למשוך" אותו יותר ממה שזו אחריות הגבר "למשוך" אותה.
משתמעת גם מהלשון הזו התפיסה הנפוצה שלגברים באופן מובנה יש יותר חשק מנשים, ושלאשה יש חובה לספק את בעלה.

כתוצאה מזה האשה עשויה לא לרצות בכלל בקרבה והיא תעשה את הדברים מתוך תחושה של חובה כלפי בעלה, חובה מוסרית או הלכתית. 

 

מעבר לסוגיה ההלכתית (שכאמור אני לא עוסקת בה! אבל היא קיימת ומשמעותית מאוד)
האמת היא שגם לנשים יש פוטנציאל גדול של רצון להנאה, והמצב הרצוי הוא שכל אשה תתחבר לגופה, תכיר אותו ותגלה את הפוטנציאל הזה. זה לא מסע של יום אחד, אלא מסע זוגי של חיים שלמים, אבל הוא מסע מדהים.


מתוך נקודת המוצא הזו יש מקום לתקשורת ושיחה על מה עושה לכל אחד מבני הזוג רצון וחשק לקרבה, ואיך כל אחד יכול לעשות כמיטב יכולתו למען השני, ואז נשאר החלק הקשה - ליישם

3.

שאלת השאלות...

בסופו של דבר הזמן הוא המשאב הכי מוגבל בחיים שלנו, והדבר היחיד שאפשר לעשות איתו הוא - לתעדף.

כמה זה חשוב לכם. 

על מה אתם מוכנים לוותר.

שלילה אחד תלכו לישון והסלון והמטבח יראו כמו סדום?
שצהריים אחד תדאגו לשנת צהריים? אולי אפילו עם בייביסיטר?
שיום אחד חוזרים מוקדם מהעבודה גם אם זה אומר שיום אחרי זה נשארים יותר?

החלטה שלכם.

זה לא קל לעשות את ההחלטה הזו, ובעיני קל יותר לעשות אותה אם עוצרים וחושבים לפני זה "למה זה חשוב לנו", ו"מה הערך שיוצא לנו מזה". כששמים את הדברים האלה מול העיניים, הכלים ושאר ירקות מקבלים פרופורציה אחרת.

 

4.

אובייקטיבית וגופנית, התקופה שאחרי לידה היא תקופה קשה לחשק.

העייפות.

ההנקה.

ההורמונים הטבעיים.

תופעות הלוואי של אמצעי המניעה.

התחושות כלפי הגוף והשינויים שחלו בו.

השגרה השוחקת של תינוק קטן בבית כשלא תמיד יש עוד משהו ביום מלבד האכלות, החתלות ושינה.

האוזן שתמיד כרויה וכבר יודעת שברגע שהעניינים מתחילים להתחמם התינוק יתעורר.

תקופת האיסור שבדרך כלל ארוכה כל כך ויוצרת ריחוק.

זמן המנוחה שנהיה יקר כל כך.

ובטח שכחתי משהו.

 

בעיני צריכות להיות שתי תנועות הפוכות בו זמנית:

מצד אחד, להבין את המצב ולקבל אותו כפי שהוא.

להנמיך ציפיות.

אין מה לעשות, החיים עם תינוק קטן לא פשוטים. להבין שזו תקופה, והיא זמנית וחולפת. 

להבין את עצמי ולקבל את עצמי כפי שאני - ושהאיש גם הוא יבין.

 

מתוך ההבנה הזו,

לעשות את המירב עם מה שיש.

לנצל את הדקות שקיימות.

לעשות לפעמים את המאמץ.

 

זה איזון מאוד עדין ומאוד אינדיבידואלי:

מצד אחד "עם האוכל בא התאבון". 

מצד שני "להתאמץ" אין פרושו "להכריח את עצמי".

 

 

 

בהצלחה
מרים

ראשית ישר כוח על היוזמה!אנונימי (3)
אני נשואה כשלוש שנים עם ילד ובהריון מתקדם.

כיצד אפשר לגוון ולמצוא דרך "למשוך" את הבעל בחיי אישות, בלי להרגיש נפגעת שזה לא בא ממנו?

אני מעוניינת ליזום, אבל מתביישת.

ורואה שקשה לי הריחוק הפיזי כי אנחנו עייפים. וביחד פעם בשלושה שבועות בממוצע, שזה נראה לי מוגזם.
בוקר טוב!מרים קליין

בגלל הזמן הקצר, אני מפנה אותך קודם כל להודעה שכתבתי למעלה, אני עונה שם על חלק מהשאלות שלך.
בוקר טוב! - הריון ולידה

 

בעניין התדירות:
רק חשוב לשים לב האם זה מוגזם בעינייך כי את מרגישה שזה לא נכון לך/לכם, ואז באמת כדאי לעשות מאמץ וליצור שינוי,

או האם זה מוגזם כי יש לך תפיסה מסויימת של מה סביר, ולמרות שנוח וטוב לשניכם ככה, זה שונה מהתפיסה שלך. אם זה המצב - אולי נכון יותר לשחרר ולהרפות, ולהמשיך להנות ממה שיש.

 

אני אתייחס לעניין של היוזמה:
תשמעי.

אין אינטימיות בלי פגיעות.

הפגיעות שלנו היא מה שמאפשר לנו ליצור קרבה ואינטימיות עם אנשים אחרים.

ומה קרוב ואינטימי יותר מיחסי אישות.

 

בין השורות אני שומעת שכרגע בתפיסה שלך התפקיד של היוזם הוא שלו. המצב הזה לא נעים ולא מתאים לך, כי את עלבת כשהוא לא עושה את זה. מצד שני כשאת חושבת על שינוי, ועל להיות היוזמת בעצמך, את מתביישת. אולי משהו מפחיד אותך שם. משהו לא נעים עשוי לקרות אם תיזמי את.

 

בעיני הרצון שלך ליזום הוא מבורך.

זה נותן איזון ונותן שליטה.

ונכון, כגודל הקרבה שאת מציעה לו כך גודל הפגיעות שאת מייצרת.

יש פה בהחלט מקום לחשוב עם עצמך מה את מפחדת שיקרה כשתיזמי.

ממש ליצור סיפור בראש שלך.

לעיתים קרובות כשאנחנו מישירים מבט ומעזים  לבדוק את הסיפור שמפחיד אותנו כל כך, אנחנו מגלים שהוא רחוק מאוד מהמציאות.

 

וכמובן - דברי איתו. 

מה הוא חושב?

איך הוא ירגיש עם זה?

איזה "כללי משחק" אפשר ליצור שיאפשרו לך ליזום באופן בטוח?

 

 

מקווה שעזרתי,

מרים

תודה רבה על האפשרות לשאול!!אנונימי (4)
1. האם יש תנוחות של חיי אישות שאסורות לפי ההלכה?
2. האם יש עניין לסיים ביחד בדוקא או איך שיוצא?
3. ואיך אפשר לגרום לבעל ליזום מעצמו, בגלל שמהחתונה כמעט תמיד הייתי מותרת- הריון והנקה..אז יצא לקיים יחסים פעם בשבוע אן שבועיים, ולדעתי זה לא מצב תקין.. ואני מתביישת להיות תמיד היוזמת, מה גם, שלא תמעד הוא נענה ליוזמה :/
^^^אנונימי (30)


בוקר טוב!מרים קליין

1. כאמור, אני לא עונה על שאלות הלכתיות (תקראי את הודעת הפתיחה שלי למטה)

 

2. העניין של הביחד הוא בעיני מיתוס.

לא ברור לי שזה מוסיף הנאה לבני הזוג.

אם זה מגניב אתכם ומשמח אתכם ונעים לכם, תנסו להגיע לזה בנחת

אם לא הולך לכם - ממש לא נורא.

העיקר לא להיות במאמץ להגיע לאן שהוא, אלא להנות מהרגע ומהביחד -

כי אתם עכשיו ביחד, לא משנה באיזו שניה כל אחד חווה חוויה גופנית כזו או אחרת.

 

ואוסיף ואומר,

שיש דווקא שממליצים להפריד בכוונה.

קודם האשה ואז הגבר.

זה קשור למשך הזמן שלוקח לגברים ולנשים להתעורר ולהרגע,

בין השאר זה מאפשר מקסימום וודאות שההנאה של האשה לא "תתפספס".

וכמובן 3 יוזמה של הבעלמרים קליין

וואו, להיות במקום היוזם ולהתקל בסרוב זה מקום כואב. 

בטח כשזה קורה שוב ושוב.

אז קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני ממש מעריכה אותך, ואת המאמצים שאת עושה בשביל הזוגיות שלך.

זה לא מובן מאליו בכלל.

 

עם זאת, אין אצלי דבר כזה "לגרום", גם לילדים שלי אני מסבירה שכל אחד אחראי על הפעולות שלו, ועל התגובות שלו לפעולות של אחרים...

 

מה כן?

 

1. לדבר. לבדוק. למה זה ככה.

האם פשוט ככה הוא וזו התדירות שנוחה לו?

האם יש משהו שמפריע לו?

ולשתף אותו בקושי שלך, ולמה זה חשוב לך שהוא יזום לפעמים.

מה זה עושה לך כשהוא יוזם.

 

2. כמו שמכתבתי למעלה בעניין התדירות,

חשוב לשים לב האם זה לא תקין בעינייך כי את מרגישה במציאות שזה לא נכון לך/לכם ומזיק, ואז באמת כדאי לעשות מאמץ וליצור שינוי,

או האם זה לא תקין כי יש לך תפיסה מסויימת של מה סביר, ולמרות שנוח וטוב לשניכם ככה, זה שונה מהתפיסה שלך. אם זה המצב - אולי נכון יותר לשחרר ולהרפות, ולהמשיך להנות ממה שיש, לפעמים המאבק הוא המזיק ולא המצב הקיים.

 

3. הייתי רוצה לתת לך תשובה מוחלטת בהנחה שאחרי כל זה את עדיין רוצה לעשות שינוי, אבל פשוט אין. 

יש פה הרבה מקום לעבודה שלך על המקום שלך ביחס לזה וביחס לעמדה היוזמת שאת נמצאת בה,

ועבודה על התפקידים שהתקבעו ביניכם. (מוזמנת כמובן אם תרצי...)

בכל מקרה הרבה הצלחה,

ושוב - אל תתביישי. תתגאי. שאת עושה ולוקחת אחריות. אין לך שום דבר להתבייש בו בסיפור הזה.

יישר כוח למנהלות היקרות וגם למרים!אנונימי (5)
טוב שיש מקום נקי שאפשר לשאול....

השאלה שלי היא מה האורך התקין של יחסי אישות. אני מתכוונת למעשה עצמו, לא למשחק מקדים. מתארת לעצמי שזה תלוי גם בגיל, אז אנחנו זוג באמצע שנות השלושים.

תודה מראש על התשובות
משך חיבורמרים קליין

בוקר טוב לך,

 

אני שואלת את עצמי למה את רוצה לדעת (וגם אענה בסוף).

הסיבה היא שבעצם, זה לא באמת משנה.

מה שמשנה זה שבני הזוג שמחים ומסופקים,

ומשך החיבור הוא לא בהכרח פרמטר משמעותי בסיפוק הזה.

אז כל עוד נעים, לא הייתי מטריחה את עצמי בזה.

 

 

עם זאת הבטחתי אז אענה:

פחות מ-2 דקות נחשב שפיכה מהירה,

2-7 דקות - תלוי בזוג, יש תרגילים ואפשרויות שאפשר לעבוד איתם.

7 ומעלה - נורמלי לגמרי

 

אפשר לשאול על זה?אנונימי (18)

אני חושבת שמרגע החיבור על לשפיכה אצלנו לא עובר יותר מדקה.

גג גג דקה וקצת. בדר"כ לא.

אנחנו ננשואים שנתיים וחצי. תחילת שנות העשרים.

מה אפשר לעשות כדי להאריך?

לו נראה לי זה נעים ככה, אבל לי זה חסר ...

טיפול בשפיכה מוקדמתמרים קליין

אני ממליצה לך לפנות למרכז יה"ל.

את תקבלי מידע מפורט יותר מה זה אומר.

מדובר בתהליך שדורש השקעה משני בני הזוג וכדאי להבין טוב למה נכנסים.

תודה רבה על האפשרות לשאולאנונימי (6)
איך גורמים שהריגוש והחשק שלי לא יעלמו פתאום באמצע עוד לפני שהגענו למעשה עצמו?
כמעט תמיד אני מתרגשת ומתלהבת ואז פתאום משו נכבה. ונותנת לעסק ליסתיים רק כדי לא לבאס אותו ואני בכלל לא נהנת..
^^^אנונימי (29)
חשק שנעלם באמצעמרים קליין

בוקר טוב!

 

מה שאת מתארת זו סיטואציה שאופיינית לנשים.

 

למה זה קורה?

במשפט אחד - בשביל שהגוף שלנו יוכל להגיע לריגוש, המוח שלנו צריך לכבות.

זה אומר שאת צריכה להיות כולך בכאן ובעכשיו.

יש נשים שזה קל להן ויש נשים שזה דורש מהן הרבה תרגול ומאמץ ועבודה על שחרור שליטה.

הדרך הזו לוקחת זמן,

ויש נשים שכל דבר שמפריע בדרך יכול "להוציא אותן מהמשחק"

זה יכול להיות מגע לא נעים או מהיר מדי,

זה יכול להיות המחשבה על הכלים בכיור,

זה יכול להיות אי נוחות מזה שהאור דולק,

או מחשבה על הילדים האם הם ישנים

או קול מוזר

או המחשבות שמתרוצצות לך בראש על הגוף שלך

או אלף ואחת דברים אחרים.

 

אם זה משהו מוכר לך שקורה שוב ושוב

כדאי לבדוק את התהליך וההרגלים שלכם,

ולנסות לזהות את הטריגר שמכבה אותך.

עם סבלנות ועבודה משותפת אפשר בהחלט להתגבר על המכשול הזה.

 

 

יו! חשבתי שרק אצלי... *אנונימי (40)
שואלת גם -אנונימי (7)

מה גורם לנרתיק להיות יבש?

 

אם זה לא הנקה\מניעה הורמונלית\הריון? גם כשיש חשק?

 

לפני ההריון הראשון היה רטוב מספיק, ומאז לא.

 

מה יכול לעזור לזה?

יובשמרים קליין

בוקר טוב!

 

באופן עקרוני באמת מנית את שתי הסיבות העיקריות ליובש בנרתיק:

 

1. מצבים הורמונליים (הנקה, אמצעי מניעה, גיל המעבר...)

2. מצבים רגשיים (חוסר גירוי, חוסר משיכה)

 

הפתרון הנקודתי, הקל והפשוט הוא חומרי סיכה.

אפילו שמן שקדים פשוט עושה עבודה מצויינת.

 

הפתרונות האחרים הם בעצם פתרון של הבעיה - 

לזהות האם יש גירוי שמתאים לך, ולעבוד על זה

האם את "בעניין" תוך כדי כמו שפירטתי בשאלה על החשק שנעלם באמצע.

ואם זו בעיה הורמונלית או שהיא לא נפתרת בקלות - אז לפנות לאנשי מקצוע.

תודה!אנונימי (10)
אף פעם לא שאלתי או התייעצתי בעניין..
בהריון שלישי. חודש שישי..
ובעלי ואני גמורים בד"כ.
הוא היוזם לרוב למרות שלי יש רצונות גם..
אבל זה יורד בגלל עצלות וכבדות..
השעה נורא מאוחרת..
ואני שונאת את הרטיבות והריח של הזרע..
אז אני תמיד קמה להתקלח אח"כ..ובחורף קפוא. .ואין מים חמים זמינים תמיד..
בקיצור..האם יש עיצה בעניין..? איך לא להיגעל מזה? והאם אני היחידה שקמה להתקלח אח"כ ??
תודה רבה!
בוקר טוב!מרים קליין

מה שמנית כאן זה אלף סיבות ממש ממש טובות למה לא בא לך לקיים יחסים.

הגיוני. ולגיטימי.

ולא, את ממש לא היחידה שמתקלחת אחרי זה - שמעתי על זה מעוד נשים.

 

אבל מעצם זה שאת שואלת אני מבינה שאת לא שלמה עם המצב.

אם חשוב לך להעלות את התדירות,

כדאי לנסות להתגמש או לחשוב על פתרונות יצירתיים

איך להיות פחות עייפים מדי פעם

איך אפשר להקדים קצת את השעה

מה יכול לעזור לכם להתגבר על הכבדות ולשמוח שהתאמצתם

והאם יש משהו שיכול להחליף את המקלחת או לאפשר לך לדחות אותה לבוקר (מגבת? מגבת רטובה עם מים חמים מהקומקום שמרתיחים מראש? מגבונים?)

 

בעסה, אבל אין פתרונות קסם...

 

 

גם אני אשמחאנונימי (11)
נשואים 3 וחצי שנים. ב"ה יש 2 ילדים.
כרגע מונעים עם התקן לא הורמונלי.
אוהבים מאוד וכיף לנו ביחד אבל מרגישים שקצת נתקענו בדרך.
מרגישים צורך להתקדם ולא כ"כ יודעים איך ומה לעשות...

אז יש לי כמה שאלות-
1. מה נחשב זמן נורמלי למשך החיבור עצמו?
2. איך מרגיש השיא של האישה?
3. כמה זמן בד"כ אורך השיא של האישה? האם זה משהו ריגעי או ארוך יותר?
4. איך מגיעים לשיא הזה (אני בטוחה שאין תשובה אחת אבל אולי בכל זאת...)?
5. אילו תנוחות מומלצות הן מבחינה הילכתית והן מבחינת הנאה?
6. האם חייבים להתחבר מכוסים בחדר ובחושך? או שמותר להתחבר גם באור ולא דווקא מכוסים במיטה (לדוגמה- באמבטיה)?

7. עוד שאלה קצת יותר מורכבת-
ב"ה בעלי מאוד צנוע ולא מכיר אפשרות אחרת מלבד החיבור הרגיל (מכוסים, אני על הגב, בחושך).
אני מרגישה שהוא צריך הדרכה קצת יותר עמוקה על האפשרות להיות מוביל, להיות נועזים יותר, לעשות שינוי מחשבתי.
האם יש לך המלצה איך לחולל את השינוי? יש ספר מומלץ בנושא? או שיש לך המלצה למישהו חכם שהוא יכול לשוחח איתו טלפונית או להיפגש איתו?

תודה מראש על המענה ועל האפשרות לשאול.
^^^^אנונימי (20)
אשמח לתשובות לשאלות אלו בדיוק
יקרה, ממליצה לך על הסדרה המלאה של אפרת צור.אנונימי (23)
היא עונה שם על כל השאלות בצורה עיניינת, מפורטת וצנועה.
ממליצה בכללי לכל אישה!
רק שהיא לא פותחת את הסדרה כל הזמן. הפעם הבאה בקיץ אנונימי (6)
שיא נשי, והדרכהמרים קליין

וואו, מה שאת שואלת זה חומר מספיק לשיחת הדרכה אחת לפחות אם לא יותר. אענה ממש בקצרה כי אפשר להעמיק בלי סוף וזה מאוד אישי לכל אחת, ומי שרוצה באמת להבין איפה היא עומדת, כדאי לדבר על זה בנחת.

 

1. עניתי פה משך חיבור - הריון ולידה

 

2. חמקמק כל כך להגדיר את זה, וזה משתנה ולא אותו דבר אצל כל אישה.

אבל אם נגדיר את המצב ה"קלאסי",

אז מדובר בתחושה מאוד מאוד נעימה בגוף של כמה שניות, שמלווה בהתכווצויות של רצפת האגן. אולי כמו צמרמורת מאוד מאוד נעימה.

 

3. מה שתארתי בסעיף 2 דומה למדי למה שאת יכולה לראות ולהרגיש על אישך.

 

4. עם הרבה סבלנות וחקירה והתמדה, והכל בנחת ובכיף.

סליחה שאין לי תשובה מפורטת יותר שמתאימה לכאן.

 

5. כאמור, לא עונה על שאלות הלכתיות.

מבחינת הנאה כדאי פשוט לנסות ולראות מה מתאים לזוג.

אשמח לפרט יותר בהודעה אישית.

 

6. שאלה הלכתית

 

7. שאלה חשובה וטובה!
יש כמה וכמה אפשרויות:

* הרב אוסטרוף ממרכז יה"ל מקיים שיחות עם גברים על הנושאים האלה בדיוק.

* יש גם את הספר של מרכז יה"ל "לדעת לאהוב" שאפשר לקנות אצלם באתר והוא מאוד מומלץ ונותן התייחסות משני ההיבטים, ויש עוד כמה ספרים שנכתבו במיוחד לציבור הדתי.

* למי שלא רוצה ספר הלכתי דווקא, יש הרבה ספרים "גויים" שיש בהם הרבה מאוד ידע, שמועבר באמצעים מילוליים ועם כמות מזערית של איורים. הייתי ממליצה עליהם לאנשים שכבר יותר בטוחים בכיוון שלהם.

* יש חוברת שמסתובבת באינטרנט בשם "דבר סתר". לא ידוע מי המחבר שלה, אבל היא עוסקת באופן מעמיק בהיבטים ההלכתיים של מגוון דברים שהם לא "הרגיל". יוצא שהיא נותנת בד בבד גם ידע לגבי כל מיני דברים יצירתיים ו"נועזים" יותר, וגם פורסת ידע הלכתי על כל אחד מהם. מי שמתעניינת אוכל להעביר לה את הקובץ.

* אם מה שבוער זה יותר נושא הידע פחות נושא ההלכה - אפשר להגיע לשיחות הדרכה גם אצלי או אצל מדריכים ומדריכות אחרים.

 

 


 

 

שאלהאנונימי (8)

מה זה אומר הנאה מינית של אישה? לא מבחינת המגע..

הבנתי שאפשר לכוון שלשניהם באותו זמן. איך?

מה עושים עם התופעה שזה בא ומתרחק? ולא להתייאש מזה..למרות שלוקח זמן רב.

 

שאלהאנונימי (13)
אנחנו מרגישים שמאוד קשה לנו להגיע לשלב השיא שנינו בגיל ה30, 30+.
האם יש קשר בין הגיל לבין הקושי?
דורש מאיתנו הרבה כוח ומאמץ ולפעמים מרוב תשישות מהמצב מחכים רק שיגמר מהר ולא נהנים.
אשמח להבין יותר. תודה
עוד שאלהאנונימי (13)
אני לא מסוגלת לנשק את בעלי ממש בפה, זה מגעיל אותי, הרוק, לא מסוגלת. היו פעמים בודדות שזה קרה אבל זה היה ממש אחרי החתונה, נשואים יותר מעשר שנים. הוא מאוד רוצה ומתכנן אבל אני לא מסוגלת.
בכללי אני לא כזה נהנית מקיום ימים, יכולה להסתדר גם בלעדי זה. אני יודעת שזה לא תקין. מה אפשר לעשות?
איתך לגמריאנונימי (17)

אשמח לעצות

אותו דבר רקאנונימי (16)
הפוך.בעלי לא אוהב להתנשק.לא יודעת מה הסיבה אבל תמיד יש תרוץ.זה נורמלי?יכול להיות שאני צריכה לוותר ולהשלים עם זה וזהו?
זה לא קשוראנונימי (28)
להגיינה של הפה? אני נגיד לא מרשה נשיקות בבוקר לפני הצחצוח שיניים ולפני שאנחנו ביחד אנחנו מצחצחים שיניים וזה יותר נעים
לא קשור להייגינה של הפהאנונימי (13)
גם כשמצחצחים שינים
נשיקותמרים קליין

יש אנשים שלא נעים להם להתנשק,

כמו שיש אנשים שלא נעים להם דברים אחרים וסוגים אחרים של מגע.

אם לא נעים לו - אל תעשו את זה...

לא נהניתמרים קליין

קודם כל לגבי נשיקות - מותר לא לאהוב את זה. מותר שזה לא יהיה נעים. 

הכלל הכי חשוב (והיחיד בעצם, מלבד ההלכה) בקיום יחסים זה שלא עושים מה שלא נעים.

אז אם לא נעים - פשוט לוותר.

 

לשאלתך השניה - 

את לא היחידה. יש הרבה נשים בעולם שלא נהנות מקיום יחסים,

ומסתבר שזה לא קשור לחינוך דתי או לעולם הדת, כי זה קורה בכל העולם.

החדשות הטובות הן שזה לא חייב להיות ככה.

אפשר לעשות תהליך,

ובעדינות ובנחת ללמוד למצוא את ההנאה שחבויה בגוף שלך,

ולגלות ולגדל אותה.

החיים שלך ירגישו אחרת

 

 

 

קשה להגיע לשיאמרים קליין

הי לך.

 

בגיל הזה לא אמורה להיות השפעה של הגיל על התפקוד.

כן יש הרבה השפעה של עייפות ותשישות.

 

לצערי אני לא יכולה לעשות את זה איתך כאן,

אבל יש מקום לחקור ולהבין יותר את הדינמיקה הזו,

מה קורה ולמה,

האם זה תמיד היה ככה, ואם לא - מתי חל השינוי ומה גרם לו,

ולראות איך יכול להיות לכם כיף.

 

לא תמיד היה ככהאנונימי (13)
כשהיינו יותר צעירים הלך יותר בקלות
ככל שעלינו בגיל נהיה יותר קשה. דורש מאיתנו יותר מאמץ
בוקר טוב!מרים קליין

נראה לי שעניתי על רוב שאלותייך כאן שיא נשי, והדרכה - הריון ולידה

וכאן בוקר טוב! - הריון ולידה

 

לגבי ה"בא ומתרחק" אכן, פשוט לא להתייאש. ובעיקר לא להלחץ - כי כשאת מתחילה להלחץ ולהתייאש ולהתבאס - זה רק מרחיק את זה עוד יותר.

אפשר גם לנסות ולראות האם השימוש באמצעים רוטטים מקצר את הזמן ועוזר - יש נשים שזה מאוד עוזר להן.

שאלה: לצערי הגדול ברגע שאני מתחילה להשמין בהריוןאנונימי (12)

ויוצאת לי בטן (בערך שבוע 20) בעלי ואני לא נמצאים יותר ביחד כי הוא "נגעל: :וזה דוחה אותו" 

זה כבר קרה פעמיים, בשתי ההריונות 

לא מצאתי דרך לפתור את זה וזה גרם להמון מתח ועצבנות משתי הצדדים...

אוף! דוקא בתקופה הכי יפה שמותרים כל הזמן...

מה אפשר לעשות? 

יחסים בהריוןמרים קליין

אאוצ'

לא נעים ובאמת נותן תחושה של פספוס משמעותי.

 

נראה שעם כל הקושי, העבודה בסיטואציה הזו היא בעיקר שלו,

להגיע למצב שהוא יכול להיות איתך בזמנים האלו.

 

 

שאלותיי-אנונימי (14)

1. אנחנו רוצים להתחדש במשחק המקדים ומרגישים שאין לנו מספיק רעיונות לגיוון, אבל לא רוצים להסתכל באינטרנט וגם לקבל רעיונות מאחרים לא שייך.. מה אפשר לעשות?

2. אני רוצה להפתיע את בעלי בלבוש (ומרגישה שהוא גם מצפה לזה..) אבל לא יודעת מה, למה, איך ואיפה.. אשמח לרעיונות והמלצות.

תודה על ההזדמנות!

גם אני אשמח לתשובות על שאלות אלואנונימי (20)
התחדשות והתפעותמרים קליין

הי לך,

איזה כיף!

כמה טוב שטוב לכם ושאתם בשלב שאתם רוצים להתחדש ולהתרענן!

שאלה יהיו הצרות של כל עמישראל.

 

1. אפשר לבוא לשיחת הדרכה.

אפשר לקנות ספר - אם תצרי איתי קשר טלפוני אשתדל להפנות אותך לספר שמתאים לכם.

אם את קוראת בפייסבוק, את יכולה גם להצטרף לקבוצות סודיות שעוסקות בנושאים האלה ולהתעשר ברעיונות וכיוונים - מי שמעוניינת יכולה לפנות אלי בפייסבוק ואצרף אותה.

 

2. יש לי המלצה מצויינת לחנות שמיועדת לציבור הדתי ומוכרת אביזרים ותכשירים לתחום האינטימי, ועד לא מזמן היא מכרה גם הלבשה תחתונה. לצערי היא בדיוק הפסיקה עם ההלבשה התחתונה, אז אני ממליצה להתחיל עם חנויות "רגילות"  - גם בהן יש דברים שהם יותר מושקעים ויכולים להתאים. מי שזה מתאים לה יכולה לנסות לקנות באליאקספרס - המחירים אמורים להיות מצויינים ומתאימים למשהו שלובשים רק בבית לזמן קצר...

יש אפשרות להמלצה שלא דרך הפייסבוק?אנונימי (42)

(בשיחה אישית למשל?)

אפשר ללשוח לי הודעה אישית כאן ונמשיך משם הלאה מרים קליין


אשמח לקבל את פרטי החנות. זה אתר ברשת?אנונימי (5)
אפשר בהחלט את הפרטים של "הרמוניה"מרים קליין

יש אתר אינטרנט

http://www.inharmony.co.il/

אני רואה שהוא בדיוק מתחדש אז עדיין אין בו הרבה,

אבל יש שם טלפון ופרטי התקשרות.

מאיה בעלת החנות היא אישה יקרה ונעימה מאוד,

ואפשר לדבר איתה ממש בכיף 

(ספרו לה ששלחתי אתכן )

 

המספר של החנות הוא 077-4448484

שאלהאנונימי (15)

מאז שאני בהריון כואב לי לקיים יחסים בגלל שיבש שם, ואני מפחדת להשתמש בכל הקרמים שמיועדים לזה בשביל לא להזיק לעובר..

מה אפשר לעשות?

 

תודה רבה!!

שמן שקדים עובד מצוין.אנונימי (23)
יובש בהריוןמרים קליין

הי לך!

 

הקרמים לא יזיקו לעובר. הוא שם בפנים והקרם פה בחוץ.

הם כן עשויים להיות לא מתאימים לגוף שלך שהוא רגיש יותר בזמן הריון.

לכן ההמלצה שלי היא להשתמש בשמן שקדים ולא במשהו מפונפן אחר.

הוא מתאים מאוד לשימוש אינטימי.

 

בשעה טובה!

סליחה על השאלה...אנונימי (16)

אני יודעת שלגבר אסור לגעת בעצמו... מה בנוגע לנשים?

למרות הפיתוי הרב, במיוחד בשאלה הזו, לא עונה על שאלות הלכתיותמרים קליין


לא הבנתי...אנונימי (41)

נשואה כבר שנתיים ולא הבנתי מה שאלת.

בורות מיצדי??

היא שואלתמרים קליין

האם מבחינה הלכתית מותר לאשה לגרות את עצמה כשהיא לבדה.

ממש תודה רבה!! מקווה שיענה לנו על השאלות..אנונימי (17)

.1)כמעט תמיד בעלי הוא זה שיוזם קיום יחסים כשאנחנו כבר רדומים בדרך כלל מתחיל ללטף ולרמוז בדרך זו.

איך אני יכולה לעורר את עצמי כן לרצות ולהפוך את זה לחוויה יותר מעצימה?

 

2)אני אחרי לידה עם תפרים ובפעם הראשונה כאב לי וכמעט לא היתה חדירה. פעם שניה התעקשנו וגם כאב וראינו שיצא דם.

מאז היינו יחד פעמיים וגם כאב אבל פחות. השאלה אם זה נורמלי?

 

3)אני לא מרגישה הנאה כמעט בכלל ממעשה החדירה עצמו. אני נהנית מאוד כשבעלי מגרה את האזור בידו (אני חושבת שזה הדגדגן) וזה החלק שלי ואז החדירה היא בשבילו. השאלה אם זה תקין?? ובכלל איך מגיעים להנאה מינית בזמן החדירה??

הייתי רוצה שזה יהיה משהו ששנינו נהנים ממנו ולא משהו שהוא מבקש ואני עושה לו טובה..

 

4) שאלה אחרונה וסליחה מראש אבל זה מאוד רלוונטי לנו. בעלי נהנה מכך שאני מכניסה את איברו לפי. אני לא יודעת אם זה בסדר מבחינת ההלכהה ומנסה כמה שיותר להימנע מכך. הוא לא תמיד מבקש אבל מדי פעם...האם זה מותר?

 

שוב, ממש תודה רבה. בגלל שציבור שומר מצוות שומר על פרטיות וצניעות קשה מאוד לבקש מענה לשאלות.

מצטרפת שלאלה 3..אנונימי (22)
בוקר טוב,מרים קליין

קודם כל כל הכבוד על התפיחות להעלות את כל השאלות האלה, גם באנונימיות זה לא מובן מאליו!

 

1. לעורר את עצמך אחרי שנרדמת כמעט? וואו, קשה.

בעיני הרבה יותר הגיוני לדבר איתו ולהתחיל עם הרמיזות בשלב מוקדם יותר.

 

2. אני לא מבינה גדולה בתפרים. אני בטוחה שיש פה נשים שיודעות לענות טוב ממני.

 

3. אחלק את התשובה לשני חלקים:

קודם כל מה שאת מתארת הוא ממש ממש נורמלי. 

רוב הנשים שמגיעות לשיא מגיעות אליו מגירוי של הדגדגן, ורק 30% מגיעות לשיא מחדירה.

עם זאת,

הנאה היא לא רק מולדת, אלא ידע נרכש. גם ידע של המוח וגם ידע של הגוף. אנחנו יודעות למשל מנשים שלומדות לחוות שיא, שהפעם הראשונה הכי קשה ושהגוף מלמד את עצמו להגיע לשם.

אז זו הבשורה הטובה - יש לנו מסע חיים משותף, עם בן הזוג שלנו, ללמות להכיר יותר ויותר את נבכי הגוף שלנו וההנאות שלו. וזה מסע שלא נגמר אף פעם. 

את יכולה לאורך הזמן לשים לב ולכוון את עצמך למצוא את ההנאה שיש בחדירה, ללמוד אותה ולהעצים אותה, וגם להגיע ממנה לשיא (או לשיאים, תכלס, כי נשים יכולות להגיע כמה פעמים ברצף). 

אגב, זה קשור גם למשפט האחרון שלך - החדירה היא טובה שאת עושה לו, היא ההזדמנות של שניכם להגיע למקומות חדשים.

כמובן שכל זה תלוי בשאלה 2, כי את לא יכולה לעשות שום דבר מזה לפני שאת פותרת את סוגיית הכאב.

 

4. לא עונה כי זו שאלה הלכתית. מצטערת.

 

 

שאלהאנונימי (18)

ותודה על ההזדמנות.

ב"ה נשואים בשמחה. חיי אישות תקינים ושמחים מאד ב"ה. אוהבים ומושכים

לפעמים אני מרגישה שממש קשה לי המגע של בעלי. כאילו לעיתים רחוקות אני מרגישה שאני לא מסוגלת שיגע בי וכל מגע (קל וחומר נשיקה/ מגע במקום מוצנע) לא נעים לי בכלל. עד לרמה של כאב.

בדר"כ זה לא ככה. 

אבל בפעמים שכן זה ככ קשה ומצער.

מה אפשר לעשות?

 

מגע לא נעיםמרים קליין

בוקר טוב לך,

 

קודם כל, חשוב כל כך שאת מודה בזה.

אני מתארת לעצמי שזה מאוד קשה ומצער כשהגוף מרחיק את האיש שאת אוהבת.

 

מה אפשר לעשות?

קודם כל לא להתעקש ולא להכאיב לעצמך או לסבול.

זה לא לטובתך ולא לטובתו אם את סובלת ממגע אינטימי ויכול להסב נזק.

 

בהמשך אם את רוצה לשנות את זה, 

זה מצריך בירור עם אשת מקצוע, למה זה קורה ואיך אפשר לעבוד על זה..

 

בהצלחה.

תודה גדולה!!!!! הזדמנות נדירה...אנונימי (19)

אני נשואה כ-14 שנים ולא היתה לי הזדמנות כזו מעולם... התביישתי לפנות...

לקח לי שנים רבות להבין מה היא ההנאה של האישה.

עכשיו אשמח לדעת אם ואיך אפשר שהיא תהיה בזמן החדירה. שההנאה תהיה יחד.

ואם עד שאשה מגיעה להנאה זה חייב לקחת זמן או שיכול להגיע גם מהר.

ועוד דבר - לפעמים אני מרגישה שאני כמעט מגיעה להנאה אבל הגוף שלי נלחם בזה ומדי קשה לי להתקדם לשם. משהו לא נותן לי. אשמח להבין...

וגם רק שמעתי שיש תנוחות ולא יודעת מה זה. אשמח ללמוד.

הממוצע של זוגות בעולםמרים קליין

הוא 2-3 פעמים בשבוע

 

מה זה אומר על זוג שאסורים שבועיים שבועיים? לא יודעת.

 

העיקר שטוב לכם.

ערב טובמרים קליין

ערב טוב,

 

גם אחרי 14 שנה תמיד יש דברים חדשים ללמוד... כמו שכתבתי קודם הגילוי של הדברים האלה הוא מסע שלא נגמר אף פעם (בטח בתקופה שלנו שיש עזרה רפואית לאנשים מבוגרים וממשיכים לתפקד עד זקנה ושיבה).

 

כמו שכתבתי למישהי למעלה, היכולת להגיע להנאה מחדירה היא נרכשת.

אפשר להקדיש תשומת לב וריכוז וללמוד איך להגיע לזה. זה לא עניין של יום או יומיים,

אבל זה אפשרי.

 

לגבי היחד - גם על זה כתבתי למעלה בוקר טוב! - הריון ולידה

 

באופן כללי לנשים לוקח יותר זמן.

אנחנו פשוט בנויות אחרת.

בעיני זה בערך כמו ההבדל בין אופנוע לבין מטוס.

אופנוע הוא מאוד מגניב ומהיר ונגיש,

ומטוס צריך ללמוד הרבה בשביל להפעיל, ולוקח הרבה יותר זמן להניע אותו, אי אפשר פשוט לקפוץ עליו.

אבל אם לומדים להטיס את המטוס - החוויה היא אחרת לגמרי.

לא במקום, לא טובה יותר, אבל שונה ומיוחדת.

אפשר לנסות לראות אם השימוש אמצעים רוטטים מקצר זמנים.

(אם זה מעניין נתתי למטה הפניה לחנות אינטרנטית שאני ממליצה עליה)

 

לגבי הזמנים שקשה - 

שוב. הגוף שלנו בנוי ככה.

תקופות משתנות, עליות ומורדות,

זה הרבה פעמים קשור לזמן בחודש.

זה בסדר.

אפשר להתאמץ בכל זאת, ואפשר לשחרר ולהנות מהיחד וזה גם בסדר.

 

תנוחות - אשמח לפרט בהודעה אישית.

אשמח לשאול על אמצעיים רוטטיםאנונימי (26)
היה כאן שירשור שהמליצו על זה ובאמת לא הבנתי מה העניין ולמה להכנס לזה.
אשמח להבין מה זה אומר? למה עוזר?
שאלה טובה.מרים קליין

ונדרשות ממני יותר משתי פסקאות לענות עליה בצורה אמיתית ומסודרת.

אני מצרפת קובץ שכתבתי בנושא.

 

למרות שהכתיבה נקיה כמובן,

שימו לב שלא לכל אחת נעים לקרוא על הנושא הזה,

אז הקריאה על אחריותכן

לא הצלחתי לצרף את הקובץמרים קליין

אנסה פעם נוספת ואם לא עולה מי שמעוניינת מוזמנת לשלוח לי כתובת מייל בהודעה אישית.

 

20160216231602.pdf

רעיון מבורך שאלתי היאאנונימי (16)
מה התדירות הנורמלית לקיום המצוה במהלך שבועיים של טהרה?
בספרים כתוב שתדירות של פעמיים בשבוע,אנונימי (33)
שבת ויום בשבוע זה ה"נורמה"..
לפי דעתי אין 'נורמה'אנונימי (34)

אם רוצים כל יום אז כל יום (זה נורא מעייף)

 

אצלנו זה די יום כן יום לא (בצורה ספונטנית) יכול להיות גם כמה ימים רצופים ואז הפסקה הכל תלוי ביכולת וברצון אם עייפים מדי אז לא ואם זה באמצע היום ונ ו ר א רוצים ואפשרי אז למה לא?

זה לא שאסור יותר מפעמיים בשבוע..אנונימי (33)
אפשר גם יותר, היא שאלה מה התדירות הנורמלית אז עניתי. נראה לי שזה מה שכתוב בדרכי טהרה..
עניתי בטעות לא במקום...מרים קליין

הממוצע של זוגות בעולם הוא 2-3 פעמים בשבוע

 

מה זה אומר על זוג שאסורים שבועיים שבועיים? לא יודעת.

 

העיקר שטוב לכם.

תודה על המקום.אנונימי (24)
אנחנו באמצע שנות השלושים, נדואים שלוש שנים..בשנה האחרונה קורה שבעלי מתקשה להגיע לשפיכה- כאילו נתקע באמצע.
זה התחזק מאז שאני בהריון.

זה תופעה מוכרת? מה ניתן לעשות? החשש מהפעם הקודמת מגדיל את הסיכון כל פעם למרות שבין לבין יש פעמים טובות.

ושאלה נוספת- איך מתמודדים עם הקושי שבשינוי תנוחות? אני בהריון מתקדם ומאוד קשה לנו בתנוחה הרגילה. ניסינו לשנות ולא הצלחנו, וזה היה מביך וקשה עד שהתייאשנו. מה יכול לעזור? הקושי היה לשנינו.
תשובותמרים קליין

לגבי בעלך - אני מציעה שאת תפני למרכז יה"ל, אפילו בלי לספר לו כי חבל על הלחץ,

ותקבלי שם יעוץ והכוונה למקום הנכון.

נשמע שאולי זה משהו רגשי, ואני מאמינה שאפשר בהחלט לעזור לו.

טוב שאת חושבת על זה וכדאי להתעסק עם זה מוקדם מאשר מאוחר.

 

לשאלתך השניה - 

האמת היא שבהריון מתקדם אין תנוחה נוחה לישון. אז תנוחה נוחה ליחסים?! לא כזה פשוט...

צריך כמו בכל דבר בהריון לנשום נשימה עמוקה ולעשות את זה בכיף ובחיוך...

אשמח לעבור איתך על זה באופן מפורט יותר בהודעה אישית.

 

מצטערת על התשובות הקצרות - 

מגבלות הפורמט...

שאלה- האם הדבר נכון/ טוב לעשות כךאנונימי (25)
אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים בלי חשק להיות עם בעלי,
אבל שמתי לב שאם אני קוראת דברים על הנושא, נגיד קראתי תקופה את מאדים ונוגה בחדר המיטות, עצם הקריאה על כל הדברים והרעיונות והמילים שמופיעות שמה, גורמות לי לחשק באותו הזמן.
לפעמים אני מחפשת קצת חומר על זה באנטרנט, לא דברים גרועים ומגעילים. למשל: איך לגוון בתנוחות, ואז אני קוראת קצת מלל על זה וזה מעורר אותי. ומזה אנחנו מגיעים להיות יחד בשמחה ובהנאה גדולה.
ובכן: 1)האם זה נקרא דבר נכון/ בסדר לעשות את זה?
2) זה נורמלי?
3)אם לא, איך ניתן להתגבר על זה ולהגיע לחשק מדברים אחרים?

תודה רבה ומעריכה מאוד את עבודת הקודש שלך!
תשובותמרים קליין

הי לך.

 

מה שאת מתארת זה מאוד מאוד נורמלי וטבעי.

מדובר וידוע שהאיבר החשוב ביותר בקיום יחסים הוא המוח

כשאת קוראת את הדברים האלה, הדמיון מתחיל לפעול, והגוף מגיב.

זה נהדר שזיהית את הכלי הזה!

 

אני לא יכולה להגיד לך אם זה נכון או בסדר.

זו שאלה שבינך לבין עצמך, או בינך לבין בעלך.

אני בהחלט חושבת שרכישה של ידע לכשעצמה בצורה שמתאימה לבני הזוג היא נהדרת ומפרה.

 

אם את רוצה, את כן יכולה להשתמש בכוח הדמיון שזיהית ולהפעיל אותו באופן יזום ומתוכנן יותר.

במקום לקרוא חומר, תחשבי על האיש שלך, תדמייני דברים שאתם עושים ביחד,

תחשבי על השמחה וההנאה שאת מתארת,

תפליגי בדמיון על היחד שלכם - וזה יכול לעשות טוב.

את גם יכולה לשתף את בעלך בזה והוא יכול להשתתף איתך במהלך הזה במגוון דרכים כיד הדמיון,

וכך זה יכול להיות מאוד מקרב וכמובן משמח.

 

בהצלחה!

אשמח גם לשאול אנונימי (26)
יש לי שאלות שהרבה שאלו אז אחכה לראות מה תעני
שאלה נוספת:
ב"ה מאד שמחים בחיי האישות שתינו יוזמים. בהתחלה אני ממש לא הייתי יוזמת וב"ה עם עבודה עקפתי את בעלי וכאן הבעיה..
אנחנו המון זמן "משחקים" לפני החדירה עצמה ושתינו נהנים מזה. ברגע שיש חדירה אני בדכ רוצה עוד ובעלי פשוט לא מסוגל..
גם אחרי 20 דק.. פשוט נרדם ואני נשארת עם רצון יותר חזק מלפני לעוד.
אותי זה מבאס..מה שגורם לי בעצם לדחות את החדירה כי אני יודעת שזה אחכ נגמר. אנחנו יכולים להיות יום אחרי יום..ערב ואחכ בוקר אבל כמה פעמים באותה פעם אין מצב.
אף פעם לא חשבתי שזה לא תקין ועכשיו פתאום זה עושה לי מחשבות..אולי יש פתרון לדבר?
אשמח לתובנות.
מאוד מזדהה- אשמח למקדאנונימי (12)

יש תקופות שאני מאוד רוצה הרבה יותר ממנו והוא לא יכול לספק אותי, אני כבר לא מדברת על פעם אחר פעם (דבר שהיה בעבר בשנה הראשונה) אלא אפילו יום אחר יום הוא לא יכול, ושאני מנסה לרמוז הוא אומר לי " נו, די, את יודעת שא"א אפשר" 

ודוקא יום אחרי אני עיפה או סתם זה לא בא לי בטוב ואז חיבים כי אם לא מפספסים....

וגם אצלי הוא נרדם כמו מת אחרי, ואפילו הוא לא מחבק וזה סתם באסה... כי אני כ"כ צריכה את זה...

ותשובות גם לךמרים קליין

"נרדם כמו מת אחרי" זה מצב מאוד אופייני לגברים.

מבאס לנו שאנחנו בדרך כלל רוצות בקרבה וחיבוק ואולי גם שיחה אחרי,

אבל ככה המערכת הפיזיולוגית שלהם בנויה.

אז כדאי פשוט להשלים עם זה ולהבין שזה לא מכוונה רעה או מבורות - הוא פשוט בנוי ככה.

 

לעניין האיש שלך,

משני משפטים קשה לאבחן אבל תלוי במשתנים שונים יכול להיות שיש לו בעיה רפואית כלשהי.

גם כאן אני ממליצה שאת תפני למרכז יה"ל ותפרטי שם באופן יותר ברור על המצב,

הם יוכלו להגיד לך באופן יותר מדוייק מה דעתם וגם להמליץ לאן לפנות עם זה.

 

בהצלחה!

שאלה טובה וחשובהמרים קליין

קודם כל - איזה יופי! איזה מצב נהדר את מתארת ביניכם!

שניכם יוזמים, שניכם נהנים, לוקחים את הזמן - זה בסיס מצויין.

 

משתמע מהדברים שאת כותבת שאת לא מגיעה לסיפוק,

מן הסתם זה משאיר אותך עם חשק לעוד - כי את פשוט עדיין באמצע.

כדאי ללמוד איך לעשות את זה,

ולרוב הנשים זה לא מגיע מחדירה, אלא מגרוי חיצוני.

נשמע שיש לשניכם את הסבלנות להשקיע וללמוד את הדבר הזה - 

וזה כדאי.

 

תודה על ההזדמנותאנונימי (28)
פעם הייתי מצליחה להגיע לשיא בחזה, עכשיו בתוך ההריון ואחרי הלידה כבר לא.
זה נורא מבאס אותנו, מה ניתן לעשות?
בהריון ובלידה הגוף משתנהמרים קליין

דברים שהיו נעימים לפני לא תמיד נעימים אחרי,

ולפעמים דווקא בתוך התהליך של ההריון והלידה מתגלות אפשרויות חדשות.

אני מבינה מאוד את הצער,

אני לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה,

אבל גם הנקה יכולה מאוד להשפיע על הדבר הזה.

אין לי הרבה עצות מלבד לחכות ולראות

ובעיקר להנות ממה שיש.

שאלה...אנונימי (31)
האם מותר להכניס את איברו של בעלי לפי, ולחילופין לו מותר לגעת עם פיו באיברי? בלי להסתכל כמובן.
אני לא עונה על שאלות הלכתיות מרים קליין


נשואה ממש טרייה...אנונימי (32)

ומתביישת לשאול את המדריכת כלות.

האם הדרך היחידה של אישה להגיע לשיא זה על ידי מגע בדגדגן?

לאמרים קליין

רוב הנשים שמגיעות לשיא מדיעות על ידי מגע בדגדגן.

פחות מחצי מהנשים מגיעות לשיא מחדירה, וזו יכולת נרכשת.

חשוב לציין כאן שהשיא מחדירה הוא לא בהכרח טוב יותר או מיוחד יותר,

הוא פשוט שונה.

 

הדרך העיקרית לשם היא על ידי גירוי של נקודת ה-G,

זה פחות מתאים לפורום, אבל זה בהחלט משהו שאני מפרטת ומסבירה בשיחת הדרכה.

 

 

 

שאלותאנונימי (33)
האם בהריון יש פחות חשק?
מה עושים להגברת החשק אצלי (האשה)?
חשק בהריוןמרים קליין

זה משתנה מאשה לאשה ומשתנה בחלקים שונים שלה הריון.

מקובל להגיד (ואני לא לגמרי מסכימה) שבשליש הראשון החשק יורד בגלל העייפות והבחילות,

בשליש השני הוא עולה שוב

ואז יורד בשליש השלישי עם הכבדות והסרבול.

אם החלוקה הזו נכונה לך - מצויין.

אבל גם אם לא, זה הגיוני שתרגישי חוסר חשק בכל תקופה של ההריון.

 

מה עושים?

מקבלים את זה שהגוף במצב חשק מסויים.

ומצד שני בעיקר מפעילים את הראש.

אומרים שהאיבר הכי חשוב בגוף בזמן יחסים הוא המוח,

ואם רוצים אפשר להגביר את החשק גם בעזרת המחשבה והדמיון.

 

 

שאלהאנונימי (9)

אני נשואה קרוב ל-3 שנים ולצערי אני לא ממש מצליחה להינות מאישות.

אין לי כוח להתחיל בכלל ורוב הפעמים זה ממש בשביל בעלי.

אחרי שמתחילים אז אני דווקא יחסית נהנית עד שמגיע לשיא ואז שוב אני ממש חסרת כוחות (לפעמים אני ממש צריכה להתאמץ כדי להינות)

אח"כ וגם בכלל באופן כללי אני מרגישה שזה סתם תאוותנות (למרות שאני יודעת שלא) אבל זאת ההרגשה שלי ואני לא מצליחה להשתחרר ממנה.

 

באופן כללי, בעלי כל הזמן רוצה ורומז לי, בסוף כשזה יותר מידי מעיק עליי אני נענית לו אבל אז הוא מבואס מזה שאני עוששה את זה בחוסר חשק (למרות שאני ממש משתדלת להראות לו שאני כן נהנית למרות שלא..). אני לא יודעת מה לעשות הוא מתוסכל ואני מתוסכלת.

 

עכשיו בהריון גם כואב לי אז בכלל אני פחות רוצה, גם בהריון הקודם הייתי הרבה בשמירה אז פחות יצא לנו. בקיצור הוא מתוסכל מזה שבד"כ אין לי חשק/אין לי כוח וכו.

 

ממש אשמח לעזרתך...

 

אגב באופן כללי (כדי שלא תביני לא נכון) יש לנו ב"ה קשר מצויין, אני מאד נהנית איתו ומהמגע אבל שזה נהיה כבר יותר מידי להרגשתי כמובן (אישות) אני כבר לא כ"כ רוצה את זה. הוא תמיד טוען שקשר חייב להיות מבוסס גם על אישות ואני אומרת לו שאני לא מרגישה ככה ומצויין לי עם השיחות ביננו ועם מגע קל ושכנראה אלו הצרכים שלי.

 

תודה רבה!

זו שאלה חשובה מאודמרים קליין

ומה שאת מתארת מאפיין קבוצה לא קטנה של נשים.

 

בגדול,

רצוי מאוד לשנות את זה.

גם כי לא פייר כלפי בעלך להשאיר אותו תמיד בעמדה של "מבקש טובה"

וגם כי לא פייר כלפייך שתהיי תמיד בעמדה של "עושה טובה"

 

וגם כי מגיע לך להנות.

ומגיע לך להכיר את היכולות והאפשרויות של הגוף שלך,

ומגיע לך להתחבר לעצמך

ויש פה עולם שלם שאני מאמינה שמשפיע על כל תחומי החיים.

 

מזמינה אותך לפנות באופן אישי

(אלי או לכל מדריכת אישות אחרת)

ולהתחיל את המסע שלך

תודה על ההבנה !!ועל המענה!!ספיר ויהלום

אנחנו נשואים כ10 שנים ב"ה ועם 4 ילדים.ב"ה.

1.חוץ מהריונות שמותרים.. השאר שבועיים פלוס מינוס אסורים / מותרים ,

אני ובעלי שתינו מאד נהנים אני הבנתי די מהר את הנאותיו ורצונותיו הוא אותי כמו.. [גירוי בידיו בדגדגן וכדו ] ומשתדלים לספק אחד לשני את רצונותיו.

אני נתקלת הרבה פעמים בפורום ועוד בנשים שאומרות שאין להן חשק... או שהבעל יותר מידי רוצה..

אבל אצלי תמיד מתקבל בשמחה גם יום לפני לידה וגם שמאד מאד עייפה...

אצין שאני כמעט תמיד מגיעה לשיא ונהנת מאד לא זקוקה באותו לילה לשוב יום למחרת מתחיל להתעורר הרצון שוב ואם לא סופק יום אחכ זה כבר ממש ממש רצון..

העדיפות שלי זה כל יום ,אני מרגישה שעובדת מאד קשה אחכ עם הילדים המטלות ואז מגיע הפורקן וזה ממש פורקן בשבילי..בעלי אמר שמספיק לו פעמים בשבוע אז הגענו לפשרה 4 פעמים בשבוע.

האם יש לי בעיה שיש לי רצון ככ חזק? וממה זה נובע?אנחנו לא בשנה ראשונה שזה חדש ושיא ההתלהבות..

 

[הימים שאנחנו אסורים די קשים לי אבל עצם זה שהמיטות מרוחקות ויש את ה5 ימים דימום ועבודה פנימית להשכיח את זה ממני עוזר לי אבל כשאני יודעת שזה מותר אז...]

 

2.התקשרת ביננו מצוינת וגם במיטה,    

יש לי חוסר כלשהוא ביום יום ,

קשה לבעלי סתם בסטואציות מסוימות שמתאים לזרוק חיבוק ליטןף או נשיקה .

בספה שנשב יחד מסתדר לו או במיטה ודאי ..

נניח ,שבעלי עשה לי משו טוב אז אני יבא איזה חמוד ויתן נשיקה מכל הלב ..לו זה קשה...

דברתי המון עם בעלי שאפילו שאני אשה עם ראש ועובדת בתפקיד תובעני כלשהוא משו בתוכי ילד .. ועושה לי טוב מידי פעם ..הוא  רוצה להשתנות ולא מצליח קשה לו הערבוב הזה ..הטבעיות הזאת..

 

3.שאלה אחרונה [מתבישת אבל אשמח לדעת..]אף פעם לא ניסינו אבל יש משו שיוסיף לנו בהנאה עם להכניס אביזרים.. או שזה מיועד לעזר לאלה שלא מצליחים בפשטות להגיע להנאה?

נהדרת אחת מרים קליין

1.

יש לך הרבה חשק, וזה נהדר וזה נפלא.

לפעמים אפשר לחשוב שאת היחידה בעולם שכזו וכל שאר הנשים מתמודדות עם חוסר חשק,

אבל יש עוד כמה נשים שמסתובבות שם בחוץ שהן גם כאלה (יצא לי לפגוש כמה)

זו לא בעיה, זו מתנה נהדרת, שנובעת פשוט מזה שאת בנויה ככה. תהני ממנה.

וכן, יש למתנה הזו גם את האתגרים שלה,

ונשמע שאתם מצליחים להגיע לעמק השווה ביניכם ולפתרונות ששניכם בסך הכל מרוצים מהם.

 

2.

מצב מתסכל,

הוא לא שונה במהותו ממצבים אחרים בזוגיות שבהם יש לך רצונות או צרכים מסויימים והוא בנוי אחרת

עם אשה שעובדת איתי על זה אני אבדוק מה היא יכולה לעשות עם עצמה מול הדבר הזה,

כי מלבד לדבר ולבקש ולשתף, אי אפשר להכריח אותו להשתנות...

אחרי 10 שנים ו-4 ילדים אני מניחה שיש לך כלים להתמודד עם זה

 

3.

שאלה נהדרת ואני שמחה מאוד שלא התביישת.

ההנאה היא קודם כל בראש, אביזרים לא יכולים להביא למיטה מה שאין בה.

אבל אביזרים ועוד דברים שונים בהחלט יכולים להוסיף לכם חידוש ועניין - 

אביזרים הם ממש לא רק למתקשים.

אשמח להרחיב ולדבר איתך אם תפני באופן אישי.

 

תודה רבה. ושאלה-אנונימי (35)

נשואים ב"ה בשמחה ואהבה 8 שנים, 4 ילדים.

בתקופה האחרונה (כשנה) יוצא הרבה פעמים שבעלי תוך כדי המשחק המקדים בטעות גומר בלי שהוא מספיק להיכנס.

הוא מודע לזה ומנסה שלא לגרות יותר מידי, ובכל זאת אנחנו מוצאים את עצמינו פעמים רבות שזה יוצא בחוץ...

הוא אומר שאפילו בלי מגע שם, רק מהעוצמות שלפני- זה כבר גורם לו, מצד שני הוא לא רוצה לעשות את זה טכני- להיכנס בלי ששנינו מתעוררים...

יש לציין שבעבר זה לא היה כך.

מה יכול לגרום לכך?

אילו פתרונות יכולים לעזור לעניין?

תודה רבה מראש.

הי יקרה,מרים קליין

עניתי כבר כמה תשובות בנושא.

 

שוב, אני ממליצה שאת תתקשרי למרכז יה"ל,

אפילו בלי לספר לו שלא ילחץ מזה סתם,

ותקבלי מהם הכוונה יותר מדוייקת איך להתקדם.

תודה על המקום... כמה שאלות ליאנונימי (36)

שלום! נשואים שנתיים ורבע. באושר בגדול אבל הרבה תקלים סביב הענין. בעלי היה רוצצה שנעשה זאת יותר, שאני אדרוש את זה יותר ולא יבוא רק ממנו, (ואני חושבת שאולי בעקבות סרטים וכדומה- שבזמן החדירה אני אביע את אהבתי בצורה בלתי נשלטת- מה שלא קרוה כרגע).
 

מההתחלה התקשתי למצוא את ההנאה ביחסי האישות עצמם. אוהבת מאוד את המגע של בעלי, את הזמן הייחודי לנו, הנשיקות החיבוקים וכו'.. אבל לא אוהבת את זה שזה מכוונן מחדירה והכל כאילו משחק עד שמגיעים לשם. בהתחלה ניסינו לקרוא באינטרנט ולחפש מידע שיעזור לנו לשדרג את היחסין, אולם גילינו כי הכל פרוץ וגס וקשה לנו עם עזרה כזו.

 

1. הרבה מדברים על הדגדגן. היכן הוא? אנחנו כל הזמן מנסים לחפש אותו יחדיו אבל כמעט כל מגע של בלעי שם או כואב או נעים לשניה ואז כבר לא.. לא מצליחים למצוא אותו ונשמע לי מביך מאוד בקש ממשהי שתעזור לי..

2. בעלי מגיע לפליטת זרע מהר מאוד מרגע החדירה (15 שניות זה הכי הרבה שהגענו אליו..) אנחנו יודעים שזה מריע כי דווקא מהחדירה אני נהנית. איך אפשר לטפל בזה? האם יש דרך בכלל?

3.איך מצליחים להגיע למצב שבו אהיה באמת משוחררת? שלא אחוב על כלום אלא רק עלינו?  שאצליח להביע את אהבתי 'כמו בסרטים'? (לא יודעת אם השאלה מובנת אבל לא מצליחה לנסח אותה אחרת כרגע).

4. מרגישה שמאחרי החדירה, השיא- יש ממש סיום לא כיפי. צרי להתנגב, ואז אנחנו כבר קצת מתלבשים. והכל מלוכלך... איך אפשר לעשות את זה אחרת? האם אצל כולם זה ככה?

 

תודה רבה מראש! אם אוכל ללמוד משהו מתשובותייך בטוחה שזה יעזור וישםר את חיי האישות שלנו ובעקבות כך גם את חיי הנישואין ובנין הבית.

שאלה נוספתאנונימי (36)

משחק מקדים- מה בדיוק אמור להיות שם.. איך אפשר לקדם אותו? לשפר? לחדש?

 

"משחק מקדים"מרים קליין

מונח כל כך מטעה.

ה"משחק" - למה הוא משחק? כי יחסים הם משחק? (שזה אחלה) או כי הוא משחק לעומת "הדבר האמיתי"?מה הוא "מקדים" בדיוק?

 

"המשחק המקדים" הוא חלק בלתי נפרד מהמשחק. הוא לא מקדים שום דבר, הוא פשוט קודם.

 

המונח הזה משמש בדרך כלל את כל מה שמתרחש לפני החדירה.

 

מה שאמור להיות שם זה שהחשק של בני הזוג אמור לעלות.

איך? כיד הדמיון הטובה עליכם ולפי מה שאוהבים.

מפנה להודעה של "כאן ועכשיו" כמה דברים חשובים על "מצוות עונה" - הריון ולידה

שהדבר היחיד שאני רוצה להוסיף עליה היא שבעיני החלוקה המגדרית ממש לא מחוייבת המציאות.

כולנו זקוקים לאהבה ולחסד,

וכולנו מעריכים השקעה.

כדאי לשים מגבת ישנה מלמטהאנונימי (43)

שמיועדת לזה

הדגדגן כעיקרון מוסתר ע"י השפתיים החיצוניות של איבר האישה. תסתכלי בעזרת מראה ובתרשימים- למשל בחוברת עת דודים של הרב קנוהל

ערב טובמרים קליין

הי.

 

נשמע ממה שאת כותבת שאת לא יודעת עדיין להגיע לשיא שלך.

אם זה המצב, אז הגיוני מאוד שהוא רוצה בזה יותר ממך - פשוט כי הוא נהנה יותר ממך...

באמת קשה למצוא מידע נקי אם לא יודעים איפה לחפש,

ובדיוק בשביל זה יש מדריכות ומדריכים!

כדי לקבל מידע נקי ונגיש וכמה שיותר רלוונטי ומותאם בדיוק לכם.

בשיחת הדרכה תוכלי לקבל הדבר מפורט יותר על הדגדגן, איפה כמה ואיך.

ואיך להגיע באמת למקום המשוחרר שאת מתארת (התשובה פה יכולה לעזור לך חשק שנעלם באמצע - הריון ולידה)

אני חושבת שהסרטים מציבים לנו איזו תמונה שהיא דמיונית ולא אמיתית, אז לא הייתי רוצה להגיע ל"כמו בסרטים", אבל בהחלט תוכלו להגיע למצב שאת יותר נוכחת בכאן ובעכשיו.

 

לשאלתך האחרונה, אני חושבת שהסוף נגזר מההתחלה. רוב הסיכויים שכשתהני מאוד, הסיום ישנה את הטון שלו.

 

 

ואחרון, לגבי בעלך - אפשר להתייעץ כאמור עם מרכז יה"ל. זה תלוי גם בשאלה מה היה שם לפני החדירה ובעוד גורמים. את יכולה להתקשר ולקבל יותר מידע.

 

תקופה רדומהאנונימי (38)
שלום ותודה על ההזדמנות!!
ברצוני לשאול איך מעוררים את הרצון במצבים השונים בחיים.
בימים הקרובים לטבילה, אני מאוד רוצה ונהנת (בהתאם כנראה למצב ההורמונלי) אך ככל שמתקרבים לסוף החודש, הרצון נעלם ואיתו ההנאה.
כיצד ניתן לעורר חזרה את הרצון, כך שזה לא יהיה רק בשביל בעלי?

באופן דומה, איך עושים זאת בתקופה של הנקה/שימוש בגלולות שמוריד ות את החשק?


תודה רבה.
אני מצטערתמרים קליין

אבל מפאת קוצר הזמן שלי - 

עניתי כבר על שאלות דומות למעלה, את מוזמנת לעבור על התשובות.

אפשר עוד לשאול שאלות?אנונימי (39)

ראיתי שכתבת שפחות משתי דק' נחשב שפיכה מהירה, אכן זה מפריע לי, אבל לבעלי לא. 

אני הייתי רוצה להתייעץ איך לנסות לדבר איתו על זה בצורה עדינה שלא תפגע באגו שלו, ולא תתן לו להבין שלא היה לי טוב בשנתיים שאנחנו נשואים.

 

בנוסף לאיזה טיפול פונים?

מצטרפת לשאלהאנונימי (5)
מצטרפת לשאלהאנונימי (5)
תתקשרי למרכז יה"למרים קליין

בלי לספר לו אפילו.

הם יתנו לך תמונה מדוייקת יותר של המצב.

 

בהצלחה!

אם עוד אפשר- טיפול בשפיכה מהירה וגירוי של האישהציירת עננים

בגדול, נהנים מאוד ביחד, וגם אני רוב הזמן מצליחה להגיע לשיא.

א. לפי מה שהגדרת, יש לבעלי שפיכה מהירה. למי פונים?

 

ב. אני מרגישה לפעמים כשהוא מגרה אותי רצון לשירותים. אני מניחה שזה אכן שתן ולא דבר אחר. שובב, יודעת למי לפנות?

 

תודה על כל שאר התשובות.

שאלה חשובה!מרים קליין

א. לא משנה מה הגדרתי. היה לך ולו נעים עד עכשיו? תמשיכו להנות. זה העיקר.

 

ב. שאלה נהדרת וחשובה!

הצורך לשרותים לא קשור לשתן, אלא באופן מפתיע הוא קשור לאפשרות של נשים לחוות את השיא שוב ושוב כמה פעמים ברצף.

הוא קשור גם לשפיכה נשית (כן, יש דבר כזה).

אשמח להרחיב על זה באופן פרטי.

שאלהאנונימי (18)

1. כאשנחנו יחד מרגע החיבור בעלי מסיים תוך דקה. לדעתי אפילו פחות.

כמובן שנראה לי שיהיה נעים יותר שיהיה יותר ארוך- מה אפשר לעשות? טיפול לא רלוונטי.

2. בעלי המתוק משקיע מאד וחשוב לוו שיהיה לי נעים וכשהוא מביא אותי לשיא עם היד שלו לפעמים אני מרגישה שאם הוא היה מדייק במילימטר יותר במיקום או ברמת הלחץ זה יכול להיות הרבה יותר נעים. אבל זה כאילו כ"כ הבדל קטן שאי אפשר להסביר וגם לא לכוון. רק אם אתה עושה לעצמך את יודע להבחין בדקות הזאת- מה אפשר לעשות כדי שהוא כן יוכל לעשות לי את זה ושיהיה יותר נעים. יש לציין שלפעמים זה מצליח מאד. אבל הרבה פעמים זה הרבה זמן ולא מצליח לקרות בגלל האי דיוק. ואני לא רוצה לעשות לעצמי.

3. שואלת לגבי תנוחות אפשריות בסוף הריון- מה אפשר? אמרו לנו מהצד פנים אל פנים אבל לא הצלחנו.

התנוחה הררגילה כואבת לשנינו.

שואלת לא מבחינה הלכתית. את זה בעלי בודק.

 

נ"ב אנחנו האמצע שנוות ה20

שאלות מקהל רחב-נא לשרשר כתגובה לתגובה זותחיה דולה


כל הכבוד שנותנים גם לגברים להביע וזה חשוב תודהחייבים לנצח

 רציתי להביע משהו שקשור לנושא

הנידון: האם המושג להתלבש בשביל הבעל (בחדרי חדרים) זה רצוי או לא

 

תשובה:

גבר שראה נשים בלבוש מסוים ומנסה להתעלם וב"ה הוא מצליח

ואחרי זמן הוא רואה שכבר יותר קשה לו וחושש ליפול

 יכול לומר לאישתו (בזמנים המותרים) לכי תיקני בגד בסגנון זה וזה

אפילו שזה הכי לא עדין שיכול להיות (הכי גס)

ובזה היא מקימת מצווה גדולה מאד  שלא תתורו אחרי עינכם וכו'

 

 

רצוי מאד שלא לבוא מתוך זה ליחסים 

יחסים באופן הרגיל צריכים לבוא מתוך טוהר ושמחה של הביחד

כל מה שיכול ליפגום בתחושת הטוהר זה חבל (מלבד מקרים יוצאי דופן)

 

וחשוב לציין:

יצר הרע של לפני 2000 שנה הוא אותו יצר הרע של היום

רק שהיום יש לו יותר פונקציות

 

1 יש נשים שהולכות במחוסר בגדים

או סגנון בגדים שמושכים ומגרים את היצר של הגברים

2 וכן שאר הדברים שיש לו היום וכו'

 

אני לא בא לדבר על האמורים כי כמלאכים נחשבו

רק שניתן ללמוד נקודות

מובא בגמרא על אחד האמורים שהיתה אישתו מקבלת את פניו

בבגדים יפים מאד שמושכים את ליבו כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת

 

יש ללמוד שעל האשה יש יכולת לעזור לבעלה בנושא זה

רק שהיום זה לא פעם

פעם הספיק ללבוש בגדים צנועים ויפים ובזה כבר

עזרת לבעלך להתגבר על הפיתוים

היום שהרחוב נהפך כמעט לחוף ים 

אז בשביל לעזור צריכים כבר ליקנות דברים התואמים למצב

 

ויש עוד לציין כמה שהבעל יהיה יותר מחובר לתורה ובעיקר לגמרא

יהיה לו הרבה יותר קל בכל הנושא הזה

ורצוי כשיש קשיים, לומר או לחשוב אני עכשיו לומד בשביל לעדן את נפשי 

 

תודה על המענהאנונימי (37)
רציתי לשאול האם מבחינה הלכתית מותר בהריון לעשות איזה תנוחות שרוצים כולל אור?
והאם בזמן רגיל (לא הריון) חיבים חושך מוחלטט?
ומה לגבי צוהרים מותר אסור כדאי להמנע?
אשמח לקבל תשובות ושוב תודה רבה
מענהאנונימי (44)

שאלתי את בעלי הוא התקשר למדריך (הוא לא רב)

והנה הם סיכום הדברים

השאלה: באור. ביום. כיסוי. תנוחה 

 

דבר ראשון יש לדעת קודם את הלכתחילה 

ולאחר מכן לעבור לעיקר הדין

 

לכתחילה:

לילה (ויש מעלה גדולה אחרי חצות הלילה)

חושך (עד עצם המעשה אפשר אור ועדיף מנורת לילה)

תנוחה רגילה

ומכוסים

 

עיקר הדין:

אור: יכול להשים מנורת לילה על הרצפה ולהשים מחיצה מבדלת

        גובה 10 טפחים רוחב 4 טפחים בערך 85 ס"מ על 35 ס"מ 

יום: אפשר (רק ליסגור תריסים) ואם רוצים אור כנ"ל

שינוי תנוחה: כשצריך להשקיט את יצרו או שזה יוצר קירוב וחיבור ולא באופן קבוע, אפשר

כיסוי: כשצריך להשקיט את יצרו או שזה יוצר קירוב וחיבור ולא באופן קבוע. אפשר

       

לגבי נישוק בפה על פי הקבלה

יש יחוד עליון: פי' עירבוב רוחות של הזוג 

ויש יחוד תחתון

יחוד עליון זה לפני וגם תוך כדי ההוצאה

 

 וכל האומר לעיל אין הבדל בין בזמן הריון ללפני

בזמן שיש סיכוי להכנס להריון עדיף ורצוי לעשות את הלכתחילה

מסתייגת מתשובה הלכתית בשרשור הזה.תחיה דולה

כמו שהודגש, יש דעות רבות ומוטב שכל זוג ישאל לפי דרכם.

 

וגם כאן, ראוי לציין מי הפוסק, אם המדריך מרשה לצטט אותו או לפי איזה רב/ספר הוא פוסק. 

 

ובכל אופן, תודה על ההשקעה בשאילת השאלה וכתיבת התשובה.

הוא נתן אישור רק אמר ליכתוב שהוא לא רבאנונימי (44)


אבל לפי איזה גישה הוא הולך, מי הכשיר אותותחיה דולה

זה מה שבעיקר רלוונטי.

אין לי מושגאנונימי (44)

בעלי אמר לי שלא נעים לו לישאול אותו מי נתן לו את ההכשרה

אבל מה שכן הוא למד את המקצוע הזה 

בעלי מתייעץ איתו ואני רואה שיש לו עצות נבונות

 

 

הכי חשוב שיש לכם כתובת לשאלות!תחיה דולה

אני מניחה שלהרבה נשים היה מספיק אם תכתבי זרם (ישיבה מסוימת שהוא קשור אליה לדוגמה, פשוט כדי שיהיה מושג איפה הוא עומד ביחס אליהם בסקאלה ההלכתית) 

הזרםאנונימי (44)

מתייעץ עם רבותיו המשתיכים לזרם הליטאי

חשוב לי לציין שוב, שיש הרבה מאוד פסיקות וזרמים בהלכה בתחוםמרים קליין

ולכן תשובה שאדם אחד מקבל מהפוסק שלו לא תחפוף בהכרח לתשובה שאדם אחר יקבל מהפוסק שלו.

 

לכן ממליצה לכל אחת ואחד לבדוק מה בדיוק נכון עבורם.

אני לא עונה על שאלות הלכתיות מרים קליין


הדברים כאן לא מתאימים לכל הזרמים בהלכה והתפיסה היהודית היום.מרים קליין


כמו כולן- תודה רבהאנונימי (8)

א- בהנחה שכבר קצת משעמם אותו דבר(למעלה מעשר שנים) והרבה הנקה והריונות

מה אפשר לגוון שיהיה יותר מעניין? במסגרת המותר?

 

ב- כיצד לשמש בחודשים האחרונים שא"א לסבול מגע לוחץ וכואב?

 

ג- מה אמורה להרגיש האישה שהיא מסיימת?

סליחה על הבורות. רוצה לדעת אם זה נורמלי. לקח לי כמה שנים להיפתח...

שייך גם לנשים נשואות. התבלבלתיאנונימי (8)


ערב טוב!מרים קליין

הי לך! קודם כל את ממש לא צריכה להתנצל על הבורות.

אף פעם לא מאוחר, ומי שלא שואל לא יודע!

 

יש הרבה מה לגוון ולתת תשובות על השאלות שלך

אבל מדובר בפירוט שלא מתאים כאן

ואשמח לדבר בשיחת הדרכה.

 

לגבי השאלה האחרונה עניתי עליה בכמה תשובות למעלה, את מוזמנת לקרוא ולראות.

כמה דברים חשובים על "מצוות עונה"כאן ועכשיו

אני קורא את השאלות של זוגות רבים, כאן, ובמקומות אחרים, ופחות או יותר כולם שואלים באותו הסגנון.

 

אני רוצה בשורות הבאות להבהיר כמה דברים חשובים-

 

אנו מושפעים ללא ספק מהתרבות (אי התרבות...) החיצונית לנו!

זוגות שואלים המון על "הגעה לשיא" , "גמירה" , "חוסר הנאה גופני"...ובכן, הנושא הוא אכן חשוב, אך לא החשוב ביותר.

אסביר את דברי, ידוע בשם "החזון איש" שאמר שכל משאת נפשה של האשה בעולם "שבעלה יאהב אותה"!  אהבה אינה מתחילה במיטה או בשעה מסוימת ביום, "אהבה" זאת דרך חיים.

 

בשביל שאשתך תקבל את המזון הנפשי שלה ובהמשך גם הגופני צריכים להתקיים הדברים הבאים (לפי הסדר).

 

א, יחס- היא אמורה לקבל את מלא היחס, ובמינונים גדולים. היא אמורה להרגיש שהיא כל עולמך ועומדת בראש סדר העדיפויות שלך, ולא שלאחר שסידרת וגמרת את כל עיסוקך, הגיע עכשיו גם תורה למעט יחס.

 

ב, אינטימיות- רומנטיקה- נשים מטבען אוהבות לקבל מהבעל חיבוק, ליטוף, נשיקה...כשזה אמיתי,מגיע ממקום פנימי לא מזויף או לצורך מסוים.. כן, באמצע היום במטבח, בחדר, בסלון לא משנה היכן, (כמובן לא ע"י ילדים גדולים) זה אמור להיות חלק מחייכם, קשה מאוד לתאר מצב שבו בני הזוג יפעלו כל היום כמו שני רובוטים, ללא מילה של חיבה, ללא יחס של אהבה וללא מגע גופני כל שהוא, ויצפו שבשעה 12 בלילה יכנסו למיטה ויהנו כמיטב הפנטזיה...

 

ג, חיבור גופני- יחסי אישות - כאמור לעיל, רק לאחר שנתקיימו 2 העקרונות הראשונים, אפשר לגשת לדון בנושא חשוב זה.

וגם כאן, יש לדעת ולהפנים, שעיקר החיבור הוא חיבור של אהבה, כלומר להתנתק מכל תפיסות העולם המוטעות הסובבות אותנו, בהם מדברים על החשיבות הגדולה של "לגמור ביחד"... וכד', ישנם בעלי מקצוע שונים שעושים מהענין הזה המון כסף... כמובן, אם הדברים באים מאליהם וההנאה הפיזית זורמת לכוון הזה, הנה מה טוב, תהנו!   אבל גם אם אתם עדין לא בשלב הזה, ובואו נזכור שגם אצל הזוגות שכן אוחזים שם, ישנם המון עליות וירידות, הריון , הנקה, שינוים הורמונלים, גיל המעבר, וכו'... אז לא יתכן לבסס את יחסי האשות על בסיס כזה!

הבסיס אמור להיות, הנאה משותפת מעצם המגע, מהחיבוק מהנשיקה, תשקיעו מעט דמיון וחושניות בנשיקה, תלמדו איך לספק את עצמכם מהנשיקה עצמה ללא צורך או ללא הרגשת חוסר אם לא יהיה יותר מזה...

גם אם חשבתם על ערב מאוד סוער, ואתם פתאום נתקלים בקושי מסוים, אל תצטערו, אל תתבאסו, תלמדו ליהנות ממה שאתם יכולים, ממה שיש לכם ביד, גם כשאתם מאוד עייפים אל תכנסו למיטה ותרדמו סתם ככה, חיבוק, נשיקה, קצת מגע גופני, ללא ציפיות, זאת "מצוות עונה" האמיתית. לא "גמירה" או "שיא" או כל דבר אחר.

כתבו הפוסקים, שגם כשאסורים יש לקיים "מצוות עונה" בדיבור וכד', כלומר העיקר הוא הקשר ולא "השיא".

 

כשתפנימו את הדברים, ותפעלו על פיהם לאורך זמן, בסבלנות, וללא ציפיות שכרגע אינן ברות השגה, מובטח לכם שעם הזמן הכל יגיע ויהיה לשביעות רצונכם, ולא תצטרכו לשאול "איך מגיעים לשיא", או "כמה זמן אמור לקחת החיבור"...

 

 

נ.ב.

א. כשיש בעיה פיזית של כאבים וכד', יש להתייעץ עם איש/ אשת מקצוע ולקבל פתרון הולם.

ב. אין בכוונתי למלא או לקחת את מקומה של היועצת החשובה שנדרשה לעניין, רק לחדד את רוח והשקפת היהדות על הנושא. אני מאמין שדבריה ודברי משלימים אלו את אלו.

ג. הכותב בעל נסיון בתחום.

 

 

 

תודה. יישר כוח.אנונימי (27)


יפה כתבת. הלוואי בעלי היה קורא את זה.אנונימי (16)


את יכולה להעתיק לו את זה.פרח שלג האבודה


תודה רבה!! ישר כח עצום!אנונימי (10)
שאלה למרים לטובת כולםrivki
מרים, את יכולה לספר איפה למדת את המקצוע שלך?

ככה נוכל להבין יותר טוב את הגישה שלך...

תודה שאת כאן כדי לעזור
מחזקת את ריבקי. בתיאום עם הרבנים?אנונימי (8)


נראה לי שאפשר לסמוך על תחיה ויפעת במיוחד מבחינת ההלכה.אנונימי (26)
זה לא סותר שנשמח לדעת במה היא התמקצעה.
גם אני מתעניינת בעיקר ללמוד על מנת ללמדהכל דבש
מעניין אותי אם אפשרי ללמוד זאת. איזה רקע צריך? מאד מתחברת לעקרונות שלך, מרים. לא סתם סדנה. תודה! ולפי הצפת השאלות העניין באמת בוער מאד!!
תודה השאלה בפניםאנונימי (9)

אני נשואה קרוב ל-3 שנים ולצערי אני לא ממש מצליחה להינות מאישות.

אין לי כוח להתחיל בכלל ורוב הפעמים זה ממש בשביל בעלי.

אחרי שמתחילים אז אני דווקא יחסית נהנית עד שמגיע לשיא ואז שוב אני ממש חסרת כוחות (לפעמים אני ממש צריכה להתאמץ כדי להינות)

אח"כ וגם בכלל באופן כללי אני מרגישה שזה סתם תאוותנות (למרות שאני יודעת שלא) אבל זאת ההרגשה שלי ואני לא מצליחה להשתחרר ממנה.

 

באופן כללי, בעלי כל הזמן רוצה ורומז לי, בסוף כשזה יותר מידי מעיק עליי אני נענית לו אבל אז הוא מבואס מזה שאני עוששה את זה בחוסר חשק (למרות שאני ממש משתדלת להראות לו שאני כן נהנית למרות שלא..). אני לא יודעת מה לעשות הוא מתוסכל ואני מתוסכלת.

 

עכשיו בהריון גם כואב לי אז בכלל אני פחות רוצה, גם בהריון הקודם הייתי הרבה בשמירה אז פחות יצא לנו. בקיצור הוא מתוסכל מזה שבד"כ אין לי חשק/אין לי כוח וכו.

 

ממש אשמח לעזרתך...

 

אגב באופן כללי (כדי שלא תביני לא נכון) יש לנו ב"ה קשר מצויין, אני מאד נהנית איתו ומהמגע אבל שזה נהיה כבר יותר מידי להרגשתי כמובן (אישות) אני כבר לא כ"כ רוצה את זה. הוא תמיד טוען שקשר חייב להיות מבוסס גם על אישות ואני אומרת לו שאני לא מרגישה ככה ומצויין לי עם השיחות ביננו ועם מגע קל ושכנראה אלו הצרכים שלי.

 

תודה רבה!

אותה אחת. רק רוצה לדייקאנונימי (9)

מידי פעם כן יותר יש לי חשק. נגיד אחרי חודש שלא יצא אבל העיניין הוא שהצורך שלו זה פעם-פעמיים בשבוע שזה יותר מידי בשבילי ולכן נראה לי זה עוד יותר מרתיע אותי.

 

רוב תודות!

שייך לנשים הנשואות.אנונימי (9)

בטעות שרשרתי כאן

עניתי למעלה מרים קליין


איך להמנע מעיפות וליצור התחדשותאנונימי (21)
בה הריון שני שבוע 16 ולפעמים פשוט נרדמת אפילו שהתכוננו וכו איך אפשר להמנע מעייפות
אציין ששנינו עובדים והגדולה בת שנתיים וגם היא מתישה
אני מרגישה שאין לי כח בגלל העייפות לא מחוסר רצון אך בגלל החיים העמוסים אין זמן אחר ודבר נוסף איך ליצור התחדשות בנושא הזה
לא שירשרתי נכון זה שייך לנשואותאנונימי (21)
סליחה על קוצר הזמן,מרים קליין

עניתי על שאלות דומות בשירשור, את מוזמנת לקרוא ולהתרשם.

בוקר טוב! לפני שאני מתחילה לענותמרים קליין

א. וואו, כמה שאלות. אני לא מבטיחה שאספיק לענות לכולן. מי שלא תקבל מענה מוזמנת לכתוב לי באופן אישי - רצוי בפייסבוק שנתתי אליו את הקישור כי אני בדרך כלל לא נכנסת לערוץ 7.

 


ב. שאלו על ההכשרה שלי ואני אענה, אבל אתחיל במה אני לא:

1. אני לא אשת הלכה וכמובן לא פוסקת הלכה. אני יודעת שבנושא הזה יש שיטות מגוונות מאוד ביהדות היום, החל מגישות הלכתיות שמציבות הרבה סייגים לקדושה וכלה בגישות הלכתיות שלפיהן כל מה שנעשה בין איש ואשה נשואים, בטהרה ובחדרי חדרים, מותר. אני לא אשיב פה לשאלות של "מה מותר" מהסיבה שזה תלוי בפסיקה שאתם הולכים לפיה. כשאני עובדת עם נשים וזוגות אני עובדת עם המסגרת ההלכתית שלהם. צאנה ושאלנה ולמדנה. ראיתי שכן שאלו איפה אפשר ללמוד, מקווה שאספיק לענות.

2. אין לי תואר טיפולי.


מה אני כן?
אני מדריכה לחיי אישות. למדתי במרכז יה"ל - מרכז להדרכה לזוגות דתיים http://www.zoogy.org/
זה אומר שיש לי ידע חשוב שאני שמחה להעביר הלאה למי שזקוקים לו - נשים וזוגות.
 

אני מאמנת אישית בגישה יהודית, למדתי במכללת כוונה http://www.kavana.co.il/
וזה המקצוע העיקרי שלי.

במסגרת הזו יש לי כלים להתפתחות אישית ולשינוי פנימי שבעזרתם אני עובדת עם נשים שמרגישות שמה שהן צריכות בעיקר זה עבודה פנימית של שינוי תפיסות וגישות כלפי הגוף והזוגיות בתחום.

האני מאמין שלי הוא כאמור שהנושא הזה חיוני ומשמעותי לזוגיות (ותודה ל"כאן ועכשיו" על הדברים החשובים כל כך שהוא כתב), אבל שזה לא נגמר שם. אני מאמינה שכשהתחום פורח, מאוזן ובריא זה מביא לפריחה ושפע ואיזון בכל תחומי החיים, של האשה או הגבר.

מתוך ההבנה הזו, יאללה, לעבודה...

תודה על היוזמה! אפשר לנעוץ את השירשור למעלה?rivki
כן, כמובן. הוא כבר נכנס לשירשורי הפורום תחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך ז' באדר תשע"ו 14:01


יקרות,תחיה דולה

אנחנו שמחות שבאמת יש ביקוש והשאלות רבות.

 

אז ראשית תודה למרים על כל מה שהיא הספיקה כבר לענות.

בע"ה היא תמשיך לענות בימים קרובים.

 

בבקשה אל תוסיפו שאלות, שימו לב שיש הרבה שאלות שחוזרות על עצמן אז תקראו קודם.

ואתן מוזמנות לעקוב אחרי מרים בפייסבוק ולהיות איתה בקשר גם שם (אבל לא לברוח לנו!!!

מה הפיתרון למי שאין פייסבוק?אנונימי (8)


מרים מתכננת להמשיך לענותתחיה דולה


ישר כח לכן. התכוונתי מה עושים אם העניין לא נפתר בתשובה קצרהאנונימי (8)

והיא מפנה לפייסבוק שלה. יש דברים שצריכים יותר להעמיק איתה באופן אישי או שמפורט שם?

אפשר לפנות אלי בהודעה אישית כאן בימים הקרוביםמרים קליין


תודה רבה למרים היקרה!!!יפעת1

על הזמן הסבלנות,התשובות. ובע"ה שלכולן יהיה הרבה סיעתא דשמיא בדרך והתהליך המבורך.

סיכוםמרים קליין

קודם כל תודה רבה לתחיה ויפעת על הארוח.

 

אני גם מודה לכן.

אני מעריכה מאוד כל אחת ואחת שכתבה פה ושאלה שאלות אישיות כל כך,

אפילו שזה היה באופן אנונימי.

זה לא מובן מאליו וזה מראה על המחוייבות שלכן לעצמכן ולזוגיות שלכן.

אני מקווה שבמגבלות הפורמט (פורום פתוח, ידע מאוד מוגבל על כל אחת מכן) הצלחתי לתת קצת מענה ובעיקר לפתוח צוהר.

 

המסר הכי חשוב שלי אליכן בסוף השירשור הוא לא להשאר עם זה לבד, ולא לוותר על עצמכן.

תפנו, תשאלו, תחקרו את זה,

הדיבור הוא הצעד הראשון, והוא מאוורר ופותח כל כךה רבה דברים!

המסע כמו שכתבתי הוא ארוך ולא נגמר,

והתמורה היא אדירה,

כמובן לזוגיות שלכן, וגם לעצמכן.

 

אפשר ליצור איתי קשר בימים הקרובים בהודעות אישיות פה - 

כאמור אני לא גולשת פה באופן קבוע.

אפשר לפנות בפייסבוק,

ואפשר גם לפנות לתחיה ולקבל ממנה את המספר האישי שלי,

ואשמח מאוד לעזור.

 

אני מודה לכן שוב על האפשרות להיות כאן.

 

באהבה,

מרים

 

תודה רבה מרים!!תחיה דולה

מעריכות מאד את ההשקעה בכל שאלה שנשאלה כאן,

בטוחה שזה משמעותי לנשים רבות מאד פרח

הודעה ממש חשובה בעניין שפיכה מוקדמת!מרים קלייןאחרונה

מרוח הדברים בשירשור ומכמה הודעות אישיות שקיבלתי אני מרגישה שחשוב להבהיר באופן חד משמעי:

 

לא משנה מה המספר שרשמתי ומה הדקות שמקובל לחשב כנורמליות.

מה שמשנה זה שנעים לכם.

 

אם היה נעים לכם עד היום,

אין שום סיבה בעולם שהדברים ישתנו מעתה ואילך ותלכו לחפש עזרה ויעוץ וטיפול.

 

כן חשוב שזוגות שלא מסופקים ידעו שיש להם מענה ופתרון,

אבל אם זה לא המצב שלכם,

אז זה לא משנה מה הסטופר אומר.

תמשיכו לעשות מה שעשיתם עד עכשיו,

ולהנות אחד מהשניה.

אם טוב לכם אתם לא צריכים אף אחד.

 

יש לכן המלצה לגופיות לתינוק משיין?חולמת להצליח
מחפשת גופיות ארוכות ודקות במחיר סביר
וגם מחפשת המלצה איפה לקנות שטיח פעילות גדולחולמת להצליח

לתינוקות שלא עולה 100 ש''ח, אלא פחות..

תודה 

אני קניתי משטח פעילות פאזלמאוהבת בילדי

זה עולה 40 שח. ל-4 חלקים

נראה לי שאקנה עוד 4 חלקים, הילדים שלי ממש נהנים מזה

היה ברמי לוירקאני

ב50 ש"ח

לא יודעת אם עדיין קיים

שטיח פאזל באלי אקספרסאיזמרגד1
אם את שואלת אותישושנושי

שמיכה מקופלת על הרצפה, עדיף מסוג צמר קשיח יותר ולא רך ככה שלא יתקפל כל דקה

יש לי משטח של איקאה

היה לי משטח פאזל

בסוף היה לי הכי נוח לפתוח שמיכה.

ממליצה על הגופניות של נקסטשושנושי
עוברות אצלי מהגדול לקטן ונראות ממש חדשות 
^^^ גם זולות וגם מאד איכותיות. לא הייתי קונהאמהלה

גופיות בשיין.... ואני קונה שם הכללללל

דווקא גופיות צריך 100% כותנה מבית טוב..... זה צמוד לגוף... זו דעתי כמובן

אני פחות אהבתי אותןאחת כמוני

אם הכוונה לבגדי גוף.

מתקשה בכביסה יחסית, וגם הקטע בכתפיים /צוואר מתקפל כזה אחורה.

יש לי אחרות של פוקס ונשמרות טוב יותר לדעתי. (יש מצב שעברו קצת פחות כביסות ..)

לגבי ההתקשויות, לא נתקלתי.שושנושי

אולי כי הן בשימוש בינתיים "רק" אצל ילד שני

אמשיך לעקוב  

קניתי אתמול בקידישיק ב10 שחמאוהבת בילדי

ממש יפות.

והיה גם ב16.5 שח יפות יותר (כמו חולצת בסיס עם תיתקים)

נקסט נקסט נקסטנועה לה
אני ממש מרוצה מהן, עברו עשרות כביסות ומייבשים נשארו נעימות ואיכותיות.. יוצא לך בקניה של 10 גופיות מוש כמו 7 שח לגופיה
אפשר קישור?רקאני
שמתי למעלהשושנושי
אני לא רואהרקאני
אה כי ערכתי. את מחפשת ארוך או קצר?שושנושי

כי הארוך יש לו באמת קטע שלא כולם אוהבים, בצוואר יש מאין מכפלת ולא טיקטקים.

הגופיות קיץ לעומת זאת מעולות!

שמה פה שני סוגים לקיץשושנושי

זה עם כתפיית גופיה רגילה 

קנו לבן - בגדי גוף גופיה לתינוקות from Next Israel

 

וזה מתאים למי ששמה בגדים עם כפתיה יותר דקה, ככה שכמעט לא יראו את הגופיה 

https://www.next.co.il/he/style/su015936/n33588

תודה רבה!!!רקאני

הכתפיות הדקות לא מחליקות כזה על הזרוע?

אצלנו לאשושנושי
נראלי קצררקאני

אני צריכה ללדת בסיוון

כמה זמן מלבישים ארוך לניו בורן בקיץ?

אני ילדתי באב ושמתי גופיה קצרהשושנושי

ואוברול ארוך דק. עד אחרי סוכות, אפילו עד חשוון.

דווקא בניו בורן העדפתי את הסוג הזה:

Buy White Essential - בגדי גוף עם שרוול קצר from Next Israel

ככה אפשר להפשיט את הגופיה גם מהבטן ולא דרך הראש (במקרה של פליטה רצינית, קאקי גב וכאלה)

 

הוא שם בגד קצר לראשונה רק בקיץ שלאחר מכן

אה וואורקאני

תודה! באמת נראה סוג טוב

מאמינה שבאב כבר כן נלביש קצר

עם החום של אב אני ארחם עליו חחח

אבל באמת גופיה קצרה ומעל ארוך דק נשמע הגיוני

אוברול ארוך דק גם קניתי בנקסטשושנושי

את לא מבינה, אחרי כמה חודשי שימוש האוברול היה פשוט נראה חדש!!! 

מסוג הבגדים שעושים כאב ראש כי מצד אחד לא וזרקת כי הוא בצב מעולה

מצד שני אין לי כח לארוז כל שנה בגדים.. ולמסור לא תמיד רוצה כי הם במצב כ"כ טוב וחבל לי עליהם

בקיצור, צריכה לחזור לקנות בלידר  

לגבי מידות, תלוי מה המשקל לידה

קשה לדעת מעכשיו

חחח הצחקת אותירקאני

את יודעת כמה בגדים שמרתי כי היו במצב טוב

והם של בת

ועכשיו יש בן בדרךךך

חחחח אני נראלי אעביר הכל לאחותי/ גיסתי

השאלה אם את שמה מזגןאיזמרגד1אחרונה
אם יש מזגן אז אפילו 2 שכבות ארוך דק לתינוק ניו בורן...
מחפשים לבן שלנו ישיבה תיכונית ברמה דתית טובה, עםאנונימית בהו"ל

ילדים איכותיים

אך שהדגש הוא לא רק לימודי

לילד שעולה לכיתה ט'

ילד טוב אך לא אוהב ללמוד


נבדק ונפסל-

חפץ לב

רגבים


נשמח לעוד רעיונות 

עם פנימייה. לא משנה האזוראנונימית בהו"ל
כרמי קטיףחלושי
בכרמי קטיף הלימודים ברמה גבוהה לא?אנונימית בהו"ל
התרשמתי לא נכון?
נכון, אבל יש גם הרבה דגש על צדדים אחריםחלושי
יש באזור בית שמששלומית.
חושבת שקוראים לזה מבקשי ה' או משהו כזה. מכירה מישהו שמלמד שם, ממש אישיות 
נבדוק.תודה רבהאנונימית בהו"ל
בדקתם את חיצים?אמאשוני
לא מכירה אישית, אבל התרשמתי ממאמר שכתב ראש הישיבה, אני חושבת פה באתר אם מעניין אותך.
מכירה את חיצים, אח שלי פרח שםרוח הרים
ובמקומות אחרים כיבו אותו
שמעתי על הישיבה. המיקום קצת מלחיץ אותיאנונימית בהו"ל
האמת שזה המיקום היחיד שמרתיע אותי 🫣
השאלה מה את מחפשתרוח הרים

לא רוצה להכליל.

אבל מגיעים לשם הרבה פעמים נערים שלא הצליחו להשתלב במקומות אחרים.

יכולה להגיד לך למשל- שמותר לעשן שם

חשוב לדעת את זה. תודה רבהאנונימית בהו"ל
גם לי עלה חיציםפה בנס
אחותי העבירה לי פרסום היום, אולי רלוונטיאנונימית בהו"ל
מה שם הישיבה הזו?אנונימית בהו"ל
עכשיו רואה שבקישור לא מופיע כמעטאנונימית בהו"ל

זאת ישיבה שמקימים, נראה לי אין לה שם, יודעת שמי שמקים הוא מנוף הגליל מהגרעין שם

הישיבה אמורה להיות דוסית ממש פשוט לחברה שקשה להם ללמוד

מישהי שמעה על הישיבה בכוכב השחר?אנונימית בהו"ל
איזו ישיבה בכוכב השחר?מתואמת
אני שמעתי על אורחות מרדכי, ישיבה קטנה כמדומני.
נראה לי שהכוונה לישיבת אהבת חייםבארץ אהבתי

ישיבת אהבת חיים, כוכב השחר - אתר הישיבות התיכוניות

לא מכירה מקרוב, רק שמעתי על קיומה... לא יודעת לספר יותר מזה.

כן לישיבת אהבת הארץ. נשמח לפרטים מי שמכירהאנונימית בהו"ל
מציעה- שבי שומרון. יש יחס אישי, חום וישיבה חסידיתאנונימית בהו"ל

מכירה שם מישהו שמתקשה מאוד לשבת ונהנה מאוד ומרגיש חלק ממש. בעיני זה מעיד

יש ישיבה בכפר זיתים שאולי תוכל להתאיםמאמינה-בטוב
מעניין. נבדוקאנונימית בהו"ל
למרות שממה שאני קוראת זה יותר מתאים לילדים שאוהבים עבודת כםיים
שמעתי על ישל"צ שהם לא מלחיצים בצד הלימודירק טוב!

יותר נותנים לילד לקחת את האחריות אם הוא רוצה.

שמעתי שנחשב מקום טוב.

לא יודעת מעבר לזה

אבל בטח לא יקבלו אותו לשם כי התעודה שלו לא משהואנונימית בהו"ל
מבחינה לימודית
לא בטוח בכלל.פייגא
שווה בדיקה. הם לא מקבלים רק מצטיינים
אם הוא בסגנון של רגבים(אהבת עולם)

אני יודעת שיש בתו"מ מסלול דומה, אולי זה רלוונטי.

ובכללי יש כל מיני רגבים ברחבי הארץ שלחלקן יותר קל להתקבל, אולי זה יתאים.

מה זה תו"מ? רגבים הוא לא אהב כי צריך לקום בשעה נוראנונימית בהו"ל
נורא מוקדמת
כפר נוער דתי עם כל מיני מסלולים(אהבת עולם)

שיש שם גם מסלול של חקלאות.

אבל הגיוני שגם שם קמים מוקדם.

 

את נחלים בדקתם?

אני מכירה מישהו שלומד שם ונשמע בסגנון שאתם מחפשים.

(אני חושבת שיש שם יותר מישיבה אחת ולא סגורה על איזו ישיבה זו בדיוק)

לדעתי חשוב מרחק סביר מהביתפילה

דבר נוסף , אם אתם צריכים עזרה רגשית או לימודית אז אתם צריכים ישיבה תיכונית סטנדרטית עם יועץ נורמלי, הרבה כיתות ומבחר מגמות.

מה עם ישיבה סביבתית?אולי בקרוב
אולי סוסיא או הזורעים או אולי מצפה רמון? אין לי הכרות אישית, במיוחד לא בשנים האחרונות.. מצפה רמון הבנתי שצריך משמעת עצמית מאד גבוהה
הזורעים רמה לימודית גבוההרוח הרים
חלוצי דרור בנווהאורי8
ישיבה חקלאית תורנית.
מה עם בני חיל?אנונימית בהו"לאחרונה
דיכאון אחרי לידה, בבקשה בבקשה לא לשפוטאנונימית בהו"ל

ברוך ה' אני כבר בדרך החוצה אבל אחרי הלידה ובחודשים הראשונים היה גרוע ממש. לא היה לי כוח לאנשים אחרים, רק לתינוקי.

ממש התמסרתי אליו, הנקה מלאה, טיטולים, מקלחות, משחקים, טיולים. ממש ממש הכל.

חוץ מדברים שקשורים לכך שצריך לפגוש אנשים אחרים.. אז טיפת חלב כן לקחתי לכל מה שצריך אבל נגיד בבדיקת רופא שאחרי הברית לא לקחתי. אולטרסאונד פרקי ירכיים לא לקחתי כי לי היה לי כוח להתקשר למרפאה לקבוע תורים. אני יודעת שזה מטופש וזה לטובתו אבל פשוט לא היה לי כוח.

באמת לא הזנחתי מרצון, זה היה מתוך החושך.


השאלה שלי היא כזאת:

האם צריך להשלים את הבדיקה של הפרקי ירכיים? ואיך?

רופא ראה אותו כמה פעמים מאז הלידה בסיטואציות אחרות אז מאמינה שזה בסדר.

אף אחד לא יכול להאשים אותך...מתואמת
אני כשהייתי בדיכאון אפילו תורים לעצמי לא יכולתי לקבוע, אז בטח שלא לילדים... (בעלי זה שקבע ואף לקח אותם)

באשר לשאלתך: אני יודעת שרק בשנים האחרונות מפנים אוטומטית כל תינוק לא"ס פרקי ירכיים. עד לא מזמן היו מפנים רק בגלל סיבה (כמו היסטוריה משפחתית או לידה קיסרית). אז אם אין סיבה מהותית, נראה לי שאת לא צריכה לדאוג...

אס פרקי ירכיים לא עשיתי לגדןלשושנושי

לפי הגישה של הרופא ילדים שלנו לא עושים לכולם.

אצל השני כן עשיתי כי הלכתי לרופא ילדים אחר והוא כן בגישה של לעשות לכולם.

ואם כבר - דווקא הילד שכן עשיתי והכל היה תקין הוא עוד לא הולך בגיל שנה וחצי

ובגדול שלא עשיתי - הוא התחיל ללכת בגיל שנה וחודשיים חח


את אמא אלופה!!! את הלכת לטיפת חלב

הלכת לבדיקה אחרי לידה

בדיקה אחרי ברית אם היית רואה משהו חריג אני בטוחה שהיית הולכת

אם את חוששת לגבי הפרקי ירכיים תשלחי הודעה מקוונת שאת שמה לב שלא עשית והאם זה קריטי ואם ניתן להשלים עכשיו

לפי הגודל אפשר חופשי לעשות עד גיל ארבעה חודשים, וגם אם עבר - בנחת.


אין מה לשפוטכורסא ירוקה

כשהייתי במצבך תיפקדתי פחות.

לגבי פרקי ירכיים אני חושבת שאפשר גם אחרי תקופה, כדאי לבדוק עם רופא הילדים אם הגיל עוד רלוונטי.

אם לא, לא נורא. פעם לא היו בודקים את כולם, זה יותר משמעותי אצל בנות, אז אם יש לך בן ואין הסטוריה משפחתית נשמע לי בסדר גמור

ממליצה כן לנסות להשליםמתיכון ועד מעון

כי זו בדיקת סקר חשובה, אם הכל תקין זה בקטנה, אם לא, יש טיפול שחבל לפספס.

וכל הכבוד שטיפלת בעצמך!

זו בדיקה ממש חשובהסטודנטיתאמא
הייתי לוקחת, אם מעניין אותך להבין קצת יותר למה זה חשוב ואם זה ייתן לך כוחות ללכת לעשות את זה אפרט בשמחה!
אני אשמח שתכתביעיונית
שכחתי לגמרי שאמורה להיות בדיקה כזאת (לידה ראשונה)
לא באה להלחיץ אבל כן להעלות מודעותסטודנטיתאמא

אז הבדיקה בגדול נועדה לזהות מקרים שבהם ראש עצם הירך נמצאת מחוץ למפרק שלה בעצם האגן שנקרא אצטבולום.

במקרה כזה עצם הירך מתמקמת בשרירים של הישבן ושם נוצרת רקמה צלקתית כדי להחזיק אותה, למה זה משנה? אז בדרכ חיים עם זה בלי כאבים אבל זה עלול לגרום לצליעה קשה, גובה שנמוך בכ-10 סנטימטרים מהגובה המקורי. אם תופסים את זה בזמן הטיפול הוא רצועות שממש מכניסות את המפרק למקום, אם מגלים את זה מאוחר מידי הטיפול הרבה יותר מורכב והרבה פחות יעיל.

הזמן האופטימלי לביצוע הבדיקה הוא עד גיל 6-8 שבועות.

לא מייעצת כמובן רפואית...

יש מה לעשות גם בגיל בוגר יותר?להתחיל מהתחלה

ילדתי ממש בתחילת המלחמה וכמובן שלא עשיתי כי רק חשבתי איך לשרוד את היום לבד עם הילדים.

כבר שנתיים וחצי כמעט, יש טעם לעשות?

אם הוא הולך רגילמקקה

לא סביר שיש בעיה

תמיד אפשר לשאול את הרופא שלכם

למיטב הבנתיסטודנטיתאמאאחרונה
כן, יש מה לעשות גם בגיל בוגר יותר, מודה שאני לא יודעת עד איזה גיל רלוונטי אבל הכי טוב להתייעץ עם הרופא משפחה/ ילדים
לאחד הילדים שליהשם שלי

עשיתי אולטרסאונד פרקי ירכיים בסביבות גיל 7-8 חודשים.

התעכבתי כי עד שנתנו לי הפניה, והיו כמה בידודים של קורונה.

התייעצתי עם אורתופד, והוא אמר שכדאי לעשות גם בשלב הזה.

עשיתי כמו שעושים בדרך כלל. אני חושבת שקצת עשו לי בעיות כשקבעתי את התור, אבל זה הסתדר.

אפשר לבקש הפניה מרופא ילדיםפילה

אבל עם פיסוק תקין , כנראה לא צריך.

אם כבר אי-אפשר לעשות אולטרסאונד, אז אפשר להתייעץ עם אורטופד ילדים. רב הסיכויים שהכל תקין

את אלופה!! כל הכבוד שהשקעת בתינוקי!!אוהבת את השבת

פרקי ירכיים היו ילדים שלי שלקחתי בגיל שנתיים, לא הייתי מודעת לזה בכלל...

קיצר פשוט לעשות בקרוב ככל האפשר.. ובע"ה הכל יהיה בסדר..


ואיזה כיף שאת יוצאת מזה.. חיבוקקקק

איזה בדיקת רופא יש אחרי הברית?יעל מהדרום

לק"י


ואול' פרקי ירכיים לא בכל מקום שולחים את כולם.


אל תהיי קשה עם עצמך. יש נשים שהן לא בדיכאון, ולא מצליחות לעשות הכל.

טיפול דיאדיהבוקר יעלה

המליצו לילדה עם בעיות רגשיות.

מישהי ניסתה? 

אשמח גם לדעת, מקפיצהshiran30005
אם יעזור מהצד של המטפלמתיכון ועד מעון

אז אשמח.

אני ראיתי שיפור אצל מטופלים 

אז את ממליצה על זה?shiran30005
הבת שלי בת 2 עם בעיות רגשיות קשות מאוד וחרדות מחברה והמולה ורוצה לטפל כמה שיותר מהר  לפני שתעלה לגן עירייה כי אחרת תצטרך מסגרת קטנה יותר 
האמת שנשמע לי דווקא הייתי מתחילה בהדרכת הוריםמתיכון ועד מעון

אצל פסיכולוגית התפתחותית ולשקול בהמשך טיפול דיאדי

אני ממליצהפאף
בעיניי בגיל הזה טיפול דיאדי בשילוב עם הדרכת הורים אצל מטפלת מוסמכת לעניין-זה מדהים. זה מאפשר קודם כל לייצר זמן איכותי באמת עם הילדה, המטפלת יכולה לעשות לך מודלינג, היא רואה את הדינמיקה ביניכם, היא רואה דפוסים של הילדה ובעיניי זה מאפשר הרבה יותר לדייק את הטיפול מאשר הדרכת הורים. 
זה בדיוק הבעיה אצלנו וחבל שלא התחלתי יותר מוקדםהבוקר יעלה
לא יודעת אם שנתיים אבל שלוש נגיד כן
ומה את עושה עם מסגרת לשנה הבאה?shiran30005
אצלי הילדה רק הולכת ומקצינה עם ההתנהגות הזאת  גם בבית יש המון בכי ובגן מסתגרת סביב עצמה, גם חברתית ,התפתחותית היא בסדר ב"ה ולא רוצה שנגיע למצב שתצטרך גן קטן 
לקחת אותה להתפתחות הילד? נראה לי שכדאימרגול

נטו מהסיבה שהתורים ארוכים גם ככה,

ושהם יכולים לסבסד טיפולים.


בגילאים האלו לדעתי הטיפולים הם גם די ללא הגבלת מפגשים (המטפלת יכולה להחליט מתי לסיים עפ ההתפתחות).


וזה לא רק למחלות קשות. ממש לא.

הרעיון הוא לתת מענה, ולמנוע בעיות אח"כ.

(ילדים הם בכללי הרבה יותר גמישים, גם ככל שהם יותר צעירים וכו, עם הסתייגות שיש גילאים שאולי הם עוד לא עם מספיק הבנה).


בכל אופן, חושבת גם שבגיל הזה, ייתכן מאוד שההתערבות גם יעילה יותר (הדברים השליליים פחות מקובעים, וגם יש יותר מרחב השפעה לדברים החיוביים).

שלחנו טפסיםshiran30005אחרונה
מחכה שיעדכנו, פעם קדומת שמילאתי טפסים שלחו אותנו לעו"ס של הקופה...
אשמח להרחבה אפשר גם בפרטיהבוקר יעלה
את פסיכולוגית? 
כן, מודה באשמהמתיכון ועד מעון

אבל לא התפתחותית.

מוזמנת לפנות אנסה לסייע 

זה לדעתי הטיפול הכי איכותי ומדויק בגיל קטןממשיכה לחלום
הוא דורש פניות אבל זה הכי משמעותי
השאלה איזה טיפול דיאדיביבוש

יש טיפולים שונים שעושים אותם בצורה כזאת. אני עשיתי עם הבן שלי טיפול פסיכולוגי דיאדי. דרך משחק, את משחקת עם הילד והמטפלת/הפסיכולוגית מתערבת בעת הצורך.

הטיפול היה ממש מהנה - שווה לנסות. להגיד שזה פתר את הקושי? לא יודעת להגיד לך. זה בסוף תלוי בהמון גורמים. ב"ה היום הוא במקום אחר לגמרי אז לא יודעת לומר מה עזר

דימום בתחילת הריוןאנונימית בהו"ל

אני בתחילת הריון, שבוע 5+2.

קמתי בבוקר והתחיל דימום, וגם קצת כאבי מחזור.


עד כמה זה דחוף ללכת להיבדק?

לנסוע על הבוקר (על חשבון העבודה), או שזה יכול לחכות עד הצהריים?

לחכות קצת לראות עם הדימום ממשיך, או שהיה קצת ונגמר?


מה אמורים לראות בשלב הזה?

עוד לא אמור להיות דופק.


אם אני הולכת בבוקר, אני יכולה אולי להספיק לבדוק בטא.

אם לא, אז רק מחר.

זה לא נראה לי ממש משנה, כי בכל מקרה אני אוכל לעשות בדיקה נוספת רק בראשון.


ועוד משהו:

כרגע בעלי בתפילה.

כשהוא יחזור הילדים יהיו ערים.

איך אני מספרת לו בלי שהם ישמעו?

אני תמיד מסתבכת עם הקטע הזה.


כל כך לא בא לי לא לדעת מה קורה.

לא דחוףשלומית.

בע"ה שיהיה בבריאות ובשמחה.

בשלב הזה אין הרבה משמעות לבדיקה.

תקראי לו לחדר ותגידי לו שם...

תודה על התגובהאנונימית בהו"ל

בינתיים הלכתי לעבודה.

מתכננת אחר הצהריים ללכת למוקד נשים.


הצלחתי לתפוס את בעלי במטבח, בלי שהילדים ישמעו.


הדימום ממשיך.


מקווה להצליח לעבור את היום.

ונראה מה יהיה הלאה.


ועוד שאלה:

יש סיכוי שיעשו א"ס ביטני?

ואם לא, איך מתארגנים על א"ס וגינלי תוך כדי דימום?

להחליף פד ממש לפני?

איך לשמור לא להתלכלך?

אף פעם לא הייתי בסיטואציה כזאת.

לא הייתי הולכת לעבודהיש לי רק שאלה
הייתי נחה ופונה לבדיקה 
בינתיים אני בעבודהאנונימית בהו"ל
מה יתן לי לבדוק כמה שעות יותר מוקדם?

אם אני אצא באמצע, אני אצטרך לתרץ למה.

..שנהב

קרה לי פעם. 

אצלי זאת הייתה הפלה טבעית. לא עשו אולטרסאונד, הרופאה בדקה אותי לראות שאין דימום יותר מידי חריג (לא ממש היה אכפת לה מה מצב הפד שלי).

עשו לי בדיקת דם לבדוק את הבטא, ואחרי כמה ימים עוד אחת בשביל לבדוק אם הוא ירד או עלה.

 

בעזרת השם שיהיו בשורות טובות!

איך ידעואנונימית בהו"ל
שזאת הפלה ולא המטומה או משהו?
קרה לי שהלכתי לבדיקת א.ס.עדינה אבל בשטח
בהריון, ודימומים, הם לא מתרגשים מזה, הרופא דווקא ירצה לראות את כמות הדימום, תחליפי בשירותים לפני שאת נכנסת , סתם שיהיה לך יותר נעים, בשורות טובות!!
תודהאנונימית בהו"ל

אני יודעת שהרופאים לא מתרגשים.

רק רוצה לדעת איך אני יכולה להתנהל עם זה הכי טוב.

בבדיקה של רופא, לא נראה לי שיש בעיה. זה כמו בבדיקות שעושים אחרי הלידה.

יותר מסובך נראה לי אם עושים א"ס וצריך להוריד לגמרי את התחתונים.

אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל

קרה לפני כמה זמן.

בשלב קצת יותר מוקדם.

הריון בבדיקה ביתית, ואחרי כמה זמן ימים התחיל דימום עם כאבי מחזור.

בדרך כלל אין טעם לעשות אולטרסאונד בשלב הזה, כי לא רואים כלום.

סביר שהרופא ישלח למעקב בטא, לראות לאיזה כיוון זה הולך.

לי הרופא אמר שכל עוד זה דימום קל, או הכתמות, זה קורה גם בהריונות תקינים וסיכוי שההריון ימשיך.

אם זה כן מתגבר ומתחזק, ומלווה בכאב משמעותי, זה כבר כן יותר מחשיד לכיוון שההריון לא מתפתח.

באמת לא חושבת שיש דחיפות

אני הלכתי למיון ולא כל כך הבינו למה באתי.

הרופא בקופה אמר לעשות פשוט מעקב בטא, לא להתאמץ יותר מידי ולא לעשות ספורט.

תודהאנונימית בהו"ל

אז יש טעם לנסוע למוקד, או שאני אנסה להשיג הפניה לבטא דרך האפליקציה?

לא יודעת אם אני אקבל הפניה למחר, כי הרופא משפחה לא נמצא היום. ואני לא יודעת עד כמה הרופא נשים זמין.


יש דימום רגיל, כמו של מחזור.

לא ברמה של הכתמות, אבל לא מאוד חזק.

אולי תתקשרי למוקד אחיותיעל מהדרום
לק"י

והן תוכלנה להשיג לך הפניה או למצוא תור טלפוני לרופא שייתן הפניה.


בשורות טובות!

התקשרתיאנונימית בהו"ל

אמרו שהם לא יכולים להוציא לי הפניה.

לא ניסיתי לבקש תור טלפוני.

אני אלך למוקד ויתנו לי שם.

אם את סוג דם מינוס את צריכה לקבל אנטי דישמש בשמיים

אז כן חשוב להיבדק, לא דחוף דחוף אבל אל תדחי יותר מדי...

בשורות טובות! וחיבוק!

 

חשוב לבדוק שזה לא חלילה חוץ רחמימולהבולה
מעדכנתאנונימית בהו"ל

הלכתי להיבדק במוקד.

לא ראו שום דבר בא"ס.

הרופא נתן לי הפניות לבטא למחר וראשון.


הוא אמר שאם הבטא בירידה, זה כנראה הפלה.

אם הבטא גבוהה, ללכת להיבדק שוב כי יש חשש להריון חוץ רחמי.

ויש סיכוי שגם יש הריון תקין, אבל מוקדם בשביל לראות משהו.

בהצלחה. בשורות טובות. 🙏מוריה
בשורות טןבות בע"ה 🩷🩷אוהבת את השבתאחרונה
יש לכן רעיון איך להכין תחפושת של צבמאוהבת בילדי

לתינוק מתוק בן חצי שנה??

עדיף בלי תפירה, אפשר הדבקה.

 

חשבתי להלביש לו אוברול בצבע קרם (כי כבר יש לו)

ולהכין יכשהו שריון (אולי מלבד?) וכתפיות.

מה אומרות?

ציפית של כרית?כורסא ירוקה
בתור שריון, להדביק או לצייר עליה את הריבועים של השריון. תכניסי בפנים כרית עגולה או מילוי ובתחתית נגיד קרטון רך עגול שיתן צורה. ואז לחבר כתפיות לציפית, אפשר להשחיל כתפיות מבד נמתח שלא ילחץ, והקשר יהיה בתוך הציפית אז לא יבלוט
מגניב!מאוהבת בילדי

צריכה לבדוק אצל אמא שלי אם יש לה ציפית ירוקה כהה...

ויש לי כרית עגולה

וכתפיות חשבתי לעשות מגומי רחב.

מהמם!!

הלוואי שיש לה!

מהמם בהצלחה!כורסא ירוקה
אני הכנתי לתינוק קטןהשם שלי

הלבשתי אוברול ירוק בהיר (זה מה שהיה לי).

מאחורה חיברתי עיגול מאלבד ירוק (שגזרתי מסינר שמוכרים בהכל בשקל).

על העיגול הדבקתי משושים חומים שהכנתי מסלול דביק.


מקדימה הכנתי צב קטן מסול דביק.

נשמע מתוק!מאוהבת בילדי

מה זאת אומרת מקדימה?

אולי תיק גב קטן, לצפות באיזה בד שלא צריךאחת כמוני
גם רעיוןמאוהבת בילדיאחרונה

תודה!

המלצה לדולה - גישה טבעיתרוני_רון

אז הלידה מתחילה להיראות באופק בעז"ה (שבוע 25...)

 

לקחתי דולה גם בשתי הלידות הקודמות אבל עוד לא מצאתי לי את ה-אחת.

מחפשת דולה באזור ירושלים.

 

ב2 הלידות הקודמות הייתי במקלחת עד פתיחה מלאה וילדתי בחוץ, הפעם מקווה שלידת מים תתאפשר, אבל גם אם לא, אז מתפללת ללידה כמה שיותר טבעית.

ובאופן כללי מים זה משכך כאבים מופלא עבורי, ותנועתיות והובלה של הלידה עושה לי טוב.

 

מבחינת האופי של הדולה, לא רוצה מישהי מדי אמהית וחמה שתלטף אותי (בבררר...), או מישהי שתגיד לי "אל תגידי אין לי כח, תגידי תן לי כח"...

מחפשת מישהי מקצועית, נעימה, ולעניין.

 

אשמח ממש להמלצות!

 

תודה!

 

 

תרצה צ'קולבוקר אור
בסוף לא לקחתי אותה מסיבות רפואיות אבל נפגשתי איתה פעמיים ומההיכרות הקצרה שלנו היא נשמעת מתאימה
מצטרפת להמלצה ממשרקאני

היא מהממת

אם את רוצה פירוט בפרטי אז בשמחה

@רוני_רון 

נופר גאליואילו פינו
מהממת ומוכשרת
כמה שאני מכירהשלומית.

חושבת שיכולות להתאים:

תרצה צקול

יעל ברמן

מוריה אייכל

אביה רייכנר

יש עוד אחת שקוראים לה יוכי, ואני לא זוכרת את שם המשפחה, גם שמעתי שהיא ממש טובה 

יוכי עוזרי? מקסימה ממש..אמא לאוצר❤
ממליצה מאד על תמרה דהאןאחת כמוני

נשמע לי שעונה היטב לציפיות שלך
 

ובכלל, ממליצה לעשות תיאום ציפיות לפני 

טל חלפוןמוריה 7
ממליצה על רבקי שפר 0526819805שושנושיאחרונה

היא בדיוק מה שאת מחפשת, אחת לא מידי מחבקת / מלטפת. יותר נכון לא חיבקה בכלל. כן נגעה בשביל לעשות תרגילים, כמובן בהסכמה.

עשתה גם רפלקסולוגיה בכף רגל - אולי את לא מתחברת, תחשבי על זה. אני בטוחה שאת יכולה לסרב אבל עבורי זה היה ממש נעים התבאסתי שלא היה זמן ליותר.

מצד אחד עזרה מצד שני לא הרגשתי אותה בקטע חופר.

 

אפשר שאלה שאלתית בחינוך?עכבר בלוטוס

היה לנו שיעור שלימדו בו שכשאנחנו אומרים לילדים משהו לעשות, יש צורך להשתמש בנימה מסויימת סמכותית ולא 'מבקשת ומתחננת'

עד פה מוכר וידוע, יש גם את סיפור השוקולד הלא כשר שהאמא הייתה בטוחה בעצמה וסמכותית (גם בקול) הילדה קיבלה את הסירוב.

ובעצם מפה משליכים שהכל תלוי בבטחון של ההורה באמירה שלו

 

השאלה היא כזאת

איך בעצם אפשר להיות בבטחון הזה כשבמציאות יומיומית יש לנו מלאמלא החלטות שהילדים 'דורשים' מאיתנו לקבל?

איך בעצם אני מחליטה בבטחון מוחלט ומלא למה דווקא עוגיה אחת ולא שתיים (מה רע בעצם בשתיים?!)

עכשיו מתקלחים בסדר הזה ולא בסדר השני (למה דווקא האופציה הזאת?!) ועוד מלא החלטות קטנות שמרכיבות את המשמעת היומיומית?

בעצם אלו החלטות לא עקרוניות אבל שצריך להיות בטוחים בהם

ואני מנסה להבין איך להיות בבטחון הזה כשוואלה יכול להיות שהאופציה שהילד הציע/ביקש/דרש היא גם רלוונטית?

 

 

לפני שהילד הציעשירה_11

אז את דורשת ועומדת על שלך.

ואם אחרכך הוא הציע ואין לי בעיה אז אני זורמת

ואם לא אז ממשיכה לעמוד על שלי.


עכשיו מקבלים רק עוגיה אחת אכלת מספיק היום

"נו אמא אחת ודיי"

ואז אני חושבת לעצמי שהעוגיה ממש קטנה אז למה לא בעצם ואני מאפשרת אחת ודיי

וגם אם היא רוצה עוד אני פשוט אומרת "לא" ענייני וממשיכה הלאה


מקווה שהבנתי אותך

כך אני עושה בכל אופן

זה נכון. וגם אפשר להסביר לילד למה שינית את דעתךיעל מהדרום

לק"י


זה נראה לי גם טוב להבין שיש גמישות בעולם.


אני כן מסכימה עם ההחלטיות בדברים עקרוניים. שאז באמת אני מרגישה שכשאני בטוחה בעצמי- זה הרבה פעמים עובר טוב יותר. אבל לא תמיד כמובן...

אולי זה גורם לנו פחות להיות יותר בנחת. ולא בהכרח משפיע כל הילד. לא יודעת.

למה אם זה לא עקרוני צריך להיות בטוחה בזה?חילזון 123

אם האופציה השניה רלוונטית אפשר להגיד חשבתי על זה וזה גם נראה לי אפשרות טובה.

לא צריך להיות ראש בקיר.

זה גם ממ שנכון אפשר לשנות דעה אבל להשאיר את הסמכותרק שואלת שאלה
חשוב לדבר בביטחון עצמי וחשוב לא לאמץ גישה מתחננתקופצת רגע

יחד עם זה, אפשר גם להדגים מה זו גמישות ומה הם כישורי משא ומתן,

אם את אמרת מה סדר המקלחות, ומישהו מהילדים הציע סדר אחר שגם יכול לעבוד, את יכולה להקשיב ולשנות את דעתך. אם זה גורם למרמור ולמריבות ויללות - זו בדיוק הסיבה שצריך דווקא את תחליטי ולא הם... אז במקרה כזה בהחלט כדאי כן לעמוד על דעתך.


והערת אגב, בתקשורת שלנו מול הילדים יש מלא מלא 'לא' ו'אסור', כדאי להשתמש בזה רק במקרים שבאמת נצרכים, ומלכתחילה לא לאכוף כללים שלא באמת משנים לך. 

אני רק מוסיפה, אחרי שקראתי עוד תגובות כאןקופצת רגע
שבעיני כן יש חשיבות לגבולות ברורים ולהובלה של ההורה. לא *כל* דבר צריך להיות פתוח לדיון וסדר יום ברור ומסודר נראה לי שמיטיב עם רוב הילדים. 
האישוoo

הוא לא רק סמכותיות

אלא מינון השימוש בה

וגם הפניות של ההורה לנהל דיאלוג עם הילד (נפשית וטכנית)


אני לא אתעקש עם ילד על עוגיה/ שתיים

וגם לא על 3

אבל אבקש ממנו לא לאכול הרבה מדי סוכר

ואתן לו לקבל את ההחלטה כמה עוגיות

נעשה דיון נעים וזורם כמה עוגיות מתאים

התוצאה של הדיון הזה תהיה גם תקשורת טובה

גם הבנה מה סוכר עושה לגוף

וגם ילמד אותו לקחת החלטות טובות


כנ"ל מקלחת

ועוד דברים שאני יכולה לתת לילד מרחב החלטה/ פעולה


אני אתן דוגמא איפה אני כן משתמשת בסמכותיות


אתמול הילד חזר עם בעלי מקניות למשלוחי מנות שלו לפורים

ורצה להכין אותם

אז אמרתי לו 'לא' חד משמעי


הוא התבאס והתחיל לעשות קריזה

לא התייחסתי

התעסקתי בעיסוקים אחרים

אחרי כרבע שעה הוא בא להגיד לי שהוא מצא מקום לשמור את המצרכים

זה היה כנראה חלופה רגשית להכנת המשלוחים

שהוא בחר בכוחות עצמו


זו כנראה תוצאה של התנהלות תמידית שלי איתו בתקשורת טובה שמאפשרת למידה והתנסות פרקטית ורגשית 

זאת שאלה כל כך יפהאוזן הפיל

ואני התלבטתי מאד באותו נושא.

בסוף המסקנה היתה שיש כל מיני סוגים של כללים.

יש חוקים קבועים וברורים,  בדיוק כמו שכתבת על השוקולד.

יש הגבלות שאני יכולה להגביל עקב זה שאני "ספקית" השירותים. בגלל שאני צריכה בסוף לעשות את הכביסה אז אני לא מרשה להחליף סתם. בגלל שאני צריכה לנקות בסוף אני לא מרשה x,y,z ואני לוקחת בחשבון שכאשר הם יגדלו ויוכלו לדאוג בעצמם לתוצאות- אני אשחרר יותר.

ויש גם סתם דברים שאמרתי - סדר המקלחת, שאז אני יכולה להיות גמישה ולהדגים לילדים איך מתפשרים, איך מנהלים משא ומתן ואיך אפשר לוותר ולהתחרט. "יודע מה, בעצם אני כן מרשה 2 עוגיות", כל עוד יודעים לחלק את הדברים לקטגוריות הנכונות, הביטחון יגיע. כי 4 עוגיות - יגרמו לכאב בטן, ואני אצטרך להתמודד עם זה, לכן אני לא מרשה.

ואני גם מסתכלת על הדרישות שלהם בהתפעלות ושמחה, כי אני יודעת שזה יקדם אותם בחיים ומי שמבקש יקבל יותר ממי שלא

פעם שמעתי שיחה של זיוה מאיר על זהמתואמת

והיא אמרה את מה שאת אומרת, שכמו שאני בטוחה שאסור לאכול חלבי בצלחת הבשרית ולא אאפשר לילד שלי לעשות זאת, מתוך ביטחון מלא, כך אפשר לשדר את אותו ביטחון גם בנושאים אחרים.


אבל האמת שאני לא לגמרי חושבת שזה מוחלט כך...

קודם כול - אי אפשר לאסור הכול באותה מידה, זה לא בריא לחוויה של הילד, שיגדל בתחושה של הכול אסור.

ושנית - מהניסיון שלי יש ילדים שגם ההתעקשות ההלכתית לא תעזור מולם, כמו ילדים על הרצף... (אני עדיין זוכרת סיפור עם הבן שלי כשהיה קטן: הדלקתי נרות שבת, ותמיד אני נותנת לילדים לכבות את הגפרור. הילד לא הספיק להגיע בזמן כדי לכבות הוא, והתחרפן מזה לגמרי. הוא התעקש *שאני* אדליק שוב את הגפרור כדי שיוכל לכבות, ואני כמובן לא יכולתי כי כבר קיבלתי שבת. לא עזר כל הביטחון העצמי-הלכתי שלי... הוא היה בטנטרום - והוא כבר לא היה בן שנתיים - עד אמצע סעודת ליל שבת...)


בקיצור, הגישה הזו יפה בתיאוריה. בירידה למציאות - אני לא בטוחה שזה תמיד נכון ותמיד עובד...

אני לא חושבתאיזמרגד1

שאת צריכה להיות במאה אחוז בטוחה על הכל.

מבחינתי הדברים שאני צריכה להיות בטוחה עליהם זה שהילד לא מזיק לעצמו, לא מזיק לאחרים ולא לסביבה.

כל השאר זה נתון לגמישות והרבה פעמים גם לבחירה מראש- אני שואלת אותם איזה בגדים הם רוצים ללבוש, אם הם רוצים 2 עוגיות או עוגיה אחת ושוקו, וגם אם אני מציעה משהו לא אכפת לי לשנות אותו.

ואני גם באמת חושבת שזה בסדר שהילדים ידעו שיש פעמים שאם הם יבקשו הם יקבלו עוד, עוגיות כמעט תמיד אני מרשה עוד אחת, ואני משתדלת לא להגיד לא נחרץ מההתחלה, כי זה לא נראה לי נכון שקבוע אני יגיד לא ןבסוף זה יהיה כן. אבל אם אמרתי אחת ובסוף אני מרשה 2 זה נראה לי בסדר גמור. הגבולות הנחרצים והבטוחים לדעתי צריכים להיות ספורים וברורים מאוד כדי שבאמת נוכל להיות בטוחים בהם ולעבוד עליהם.

אני חושבת שלרוב הבקשות רצוי לענות בחיוברק שואלת שאלה

אבל על מה שחשוב לך לענות בבטחון שלא.


איך יודעים מה חשוב לך


תעצרי את האוטומט שעונה לא..או עונה לא רק מ-מה אני צריכה את זה עכשיו -אין לי כח-מה זה חשוב-למה הוא מבקש כזאת שטות וכו..


ותביני שכשילד רוצה משהו זה באמת חשוב לו מאודדד באותו הרגע


האם הכל הוא צריך לקבל?

לא


האם נכון גם ללמד אותו שלא הכל מקבלים וכלים איך להתמודד כשלא?

כן


אבל איך היית מרגישה אם היו אומרים לך לא על דבר חשוב לך שוב ושוב ושוב...?

כמה אפשר לדרוש מילד להתמודד כשכל פעם זה מסעיר את כל כולו?

וגם איזה שדר הוא מקבל מזה -אם זה תף מדי?


הנקודת הנחה שלי שאני שמחה לתת להם מה שחשוב להם כי אני מאמינה שזה מחזק את הבטחון והתחושה שהם אהובים ושרואים אותם.


וגם ככה מבטיחה שישארו מספיק בקשות שאגיד לא..

פשוט אז- כשאגיד לא-אגיד בבטחון

כי אני יודעת למה בחרתי לומר לא

ויודעת שלא הגזמתי בכמות הסרובים.


הסיבות לדעתי לומר לא-

היא חייבת להיות

לטובת הילד

לטובת עקרון חינוכי שחשוב לך

או לטובת עצמך- לא על כל דבר.מותר לצאת מאזור הנוחות.

מה הכוונה -

אם ילד מבקש ללכת לחבר והיום לא מסתדר לי להסיע מסיבה מוחלטת-אני אגיד בבטחון שלא

אם זה רק כי התעצלתי- אני כן אעצור לחשוב על זה...אולי כן נכון להתאמץ ? זה אפשרי לי או ממש לא?

יש פעמים שמחליטה שלא כי היה לי יום עמוס לדוגמא. הגיוני.

אבל אדאג שזה כן יקרה בקרוב .

כי חשוב לי לראות גם אותו.


הילד אכל עוגיה אחת..הוא מבקש עוד עוגיה

אני עוצרת רגע- לפני שאומרת לא.

הוא אכל רק אחת..גם אני לפעמים אוכלת 2 עוגיות ..זה לא מוגזם.. טבעי שמשהו טעים עושה חשק לעוד.

אז אגיד כן


אבל מתי אגיד לא-

-כשזה דקה לפני הארוחה ויודעת שהילד הזה נסתם ברגע ולא יאכל.

-כשאכל לפני זה כבר כל מיני שטויות אחרות

-כשחשוב לי לשמור למחר בבוקר את שארית העוגיות

סתם כדוגמא...



אם האופציה שהילד מציע/ רוצה גם יכולה לבוא בחשבוןדיאן ד.

אז למה לא בעצם?

 

אני לא חושבת שהדינמיקה צריכה להיות שהורים אומרים/ מחליטים וזהו

אין שום מקום למשא ומתן או לפשרות או לשינויים.

אם ככה בטח גם הילדים שלנו יגדלו כאלו עקשנים ומרובעים.

 

כשאני מביאה לילד שלי בגדים בבוקר אני לוקחת בחשבון שהוא ירצה בגד אחר.

כל עוד זה לא בגד שבת או בגד מלוכלך אז למה לא להחליף?

זה בגד שהוא לובש, הוא צריך להרגיש בנח בו.

אפשר מראש להוציא שני בגדים ולהגיד לו להחליט (אצלי הוא ירצה בגד שלישי מהארון אז לא יעיל)

 

כשאני מתחילה לארגן שגרת ערב אני שואלת אותם מה הם מעדיפים

קודם מקלחת או קודם ארוחת ערב.

למה שהם לא יחליטו?

 

אבל כשיש משהו שהוא ממש חשוב לי, כמו לאסוף משחקים או ללבוש פיג'מה ולא להסתובב עירומים

אז אני מחליטה!

ואני קובעת בבית ואני לא אוותר עד שהם יעשו את מה שאמרתי.

אבל בכללי הגבולות בבית גמישים ובעיקר קשובים לילדים.

למה לא בעצם?

 

 

לפעמים אני באמת לא בטוחהרקלתשוהנ

אני דווקא אוהבת לשנות דעה אם זה אחרי דיון מכובד כלשהו, ואם זה לא אחד מהגבולות האדומים.

אם אני מהססת והבן שלי יפתח בצרחות זה כמובן לא צורה שאני אסכים.

אבל יכול להיות שלי היתה תכנית מסויימת או החלטה מסויימת בראש, והילדים יעלו טיעון הגיוני, או יבקשו, ואני אשנה את דעתי.

 

מסכימה רק מוסיפהאמאשוני

שלפעמים צרחות של ילד מעידות על קושי בוויסות והמטרה תהיה לעזור לו לחזור לוויסות ולא שידע להתמודד למרות מה שגרם לו לחוסר ויסות.


למשל אם ילד רעב ואת חושבת שהוא יכול לחכות חצי שעה לארוחה עם כולם,

ועשר דקות הוא מחזיק את זה, אבל אחרי רבע שעה כבר נכנס לטנטרום, יכול להיות שתשני את דעתך גם אם לא הציג את זה כטיעון הגיוני אלא כהתפרצות.

כלומר לא כל צרחה היא מניפולטיבית, לפעמים היא דרך התבטאות שגם לה צריך להיות קשובים.

יפה מאד תודה על התוספתרקלתשוהנ
בעינישנהב

(מדברת ממחשבה בלבד, לא מניסיון גדול)

צריך לבחור את המלחמות. אני לא מגבילה מראש אלא אם כן זה משהו שאני יודעת שזה משהו חשוב ואני יעמוד עליו. כשאני יודעת שיש סיבה טובה להגבלה גם יהיה לי יותר קל להגיד לא. 

ואז כשילד רוצה משהו אני שואלת את עצמי: למה לא?

אם יש סיבה טובה למה לא אז לא נקודה סוף פסוק. ואם אני יודעת שזה לא כזה איאיאי אז הכל בסדר. 

ובא נגיד שאין מלא דברים שהם לא נקודה סוף פסוק.

אין שום סיבה להיות בביטחון מעושהאמאשוני

ביטחון מגיעה מהאמונה שלנו במטרה. יש דברים שהם חד משמעיים ויש דברים שהם דינמיים ולא צריך לעשות סלט.

בנוגע להתנהלות היומיומית, אם ההסתכלות היא על ההתנהגות, אז יש מלא מלא דברים מתסכלים.

אם ההסתכלות היא עמוקה יותר, אז כל המלא דברים הם נגזרות של אותו דבר.

למשל כמות עוגיות היא נגזרת של המתח של בין דאגה לטווח ארוך (בריאות) לבין סיפוק מיידי.

אם הולכים לקצוות- אף פעם לא עוגיה, או עשר עוגיות ביום,

ההחלטה יותר ברורה לך? אם כן את במצב טוב.

כי באמת מצד הבריאות אין הרבה הבדל בין עוגיה אחת או שתיים. וגם מצד יכולת הסיפוקים.

סביר להניח שיש סיטואציות שיותר נכון להדק את יכולת דחיית הסיפוקים, ויהיו סיטואציות שיותר נכון לשחרר.

אין אמת אחת ואין בלתה.


הצד היותר מסוכן של השאלה שלך, זה הניתוק מהקול הפנימי שלך וקריאת המציאות.

כשהמחיר של זה- תקשורת וביטחון של הילד.


אם את לומדת גישת שפר או גישות דומות לה, ממש חשוב לאזן את המסר עם גישות ששמות דגש על הקשר עם הילד כמו תקשורת מקרבת.

כלומר אם מתוך הקשבה עמוקה למציאות- לעצמך ולילד הגעת למסקנה שתהליך מסויים חייב לקרות, אז החיזוק של האמונה בילד והבשר חלב וכו' בהחלט יכול לעזור.

אבל אם הרצון לתהליך מסויים לא נובע ממקום עמוק של התבוננות אסור לאבד את הבלמים.

אנחנו בני אדם וחייבים כל הזמן לבדוק את עצמנו אם אנחנו פועלים נכון.

לצורך הדוגמה, תשאלי את עצמך מה יקרה אם תוותרי לילד על מקלחת?

אם יש לו פצעים מזוהמים שחייבים לרחוץ אחרת יהיה לו נכות רפואית, את תדעי מתוך עצמך איך לגרום לו להתקלח כל יום.

אותו דבר אם היה לו אלרגיה לעוגיה- לא משנה מה המחיר של ההתעקשות, לא היית נותנת לו את העוגיה.

אבל אם אין לו אלרגיה, זה שווה את המחיר? לא בטוח.

מבחינתי עוגיות ומקלחת הם לא מטרות, לעומת קשר שרואה את הילד והצרכים שלו, והביטחון של הילד שרואים ומבינים אותו שווה לי פי אלף,

גם אם זה אומר שלפעמים יקבל שתי עוגיות או שיום אחד לא יתקלח.

לפני חודש בערך הייתה לי דילמה- הבת שלי הייתה צריכה חולצה מבויימת להופעה מיוחדת, ובמקרה לא היה לנו.

נסעתי איתה לקניון לחפש אולי במקרה יהיה שם למרות שזו לא העונה המתאימה.

חרשנו את הקניון ולא מצאנו למעט שתי חולצות-

אחת עלתה 50 שח עם כיתוב קטן (בצבע של החולצה!)

והשניה עלתה 100 שח.

הילדה מאוד לא רצתה להתפשר על החולצה של ה50.

עכשיו בשביל הרקע מדובר בילדה בת 8 מאוד רגישה (תחושתית ורגשית)

שעמדה לפני הופעה שחשובה לה מאוד.

שכבר שבוע סוחבת את החוסר וודאות של התלבושת להופעה, זו הייתה ההזדמנות האחרונה שלי לקנות כי למחרת היו לי סידורים אחרים ואח"כ ההופעה.

והתלבטתי מה לעשות.

עברה לי מחשבה בראש, שאם היה לנו קשה כלכלית כנראה שלא הייתה לי דילמה.

אז אולי אני צריכה לומר לה בביטחון שזה או החולצה שיש לה בבית (הצעתי לה לגזור את השרוולים כדי שיהיה מתאים להופעה)

או לקנות את החולצה של ה50 (שזו כבר התפשרות)

כי החולצה של ה100 מחוץ לתחום.

היא בוודאי הייתה מצטערת, ואני הייתי יכולה להציע רק אמפטיה.

אבל אז כשדמיינתי את עצמי "מנחמת" אותה, מחבקת, הבנתי שיש בזה מן הצביעות.

כי באמת שאין לי בעיה כלכלית לשלם עבור החולצה של ה100, אז למה לעשות כאילו שכן יש בעיה?

כשההגבלה היא אמיתית, גם האמפטיה וההכלה, והחוסן שנבנה לילדה מהתחושה שאני איתה- הכל אמיתי.

אבל אם שניה אחרי שסירבתי לקנות חולצה יקרה קניתי קשקוש אחר באותו המחיר, אז זו לא הובלה הורית, זו צביעות.

וילדים מרגישים את זה מאוד. וזה גורם לריחוק.

אפשר לא לקנות חולמה יקרה גם אם אין בעיה כלכלית, אבל זה צריך חשבת על מניע טהור ואמיתי ולא כי בשיעור למדנו שאם אומרים בביטחון אז הילד מקבל את זה כסוף פסוק ואני רוצה שילמד שאמא קובעת פה מה קונים ומה לא.

כמו שאם תנסי להגיד לילד שאסור לאכול מאכל פרווה בצלחת בשרית, רק כי לא בא לך לשטוף את הצלחת הזו, בסוף התרמית תתגלה והאמון של הילד בך ייסדק,

ככה לא צריך להגיד באותו ביטחון עוגיה אחת ולא שתיים, כי אולי בסיטואציה הזו כן נכון לתת שתיים?


יש מספיק קשיים אמיתיים בחיים שהילדים נדרשים לפתח חוסן ויכולת התמודדות, לא צריך להוסיף על זה עוד כשזה לא אמיתי.


אז איך נדע מה אמיתי ומה לא? נדרשת הקשבה והתבוננות פנימית ולא קיצורי דרך של היקש ממקרה למקרה כשזה לא אותו מקרה.

כשיש חיבור עם הילד, חיבור לעצמנו, חיבור למטרות שלנו בחיים, ההתמודדויות היומיומיות פוחתות באופן דרמטי.


בקיצור, תמשיכי להיות קשובה לאמת הפנימית שלך, את נשמעת מחוברת ומונחת במקום הנכון, שלא יבלבלו אותך עם עצות לא רלוונטיות.

מה שעקרוני לך, את יודעת להיות בביטחון מול זה.

מה שלא עקרוני, תהיי בהקשבה.


תזכרי שזה לא את מול הילד, את רוצה בטובת הילד ולכן את בודקת כל הזמן מה נכון לכם.


תשאלי את עצמך האם המטרה שלך להפוך את הילד לחייל ממושמע או למבוגר שקשוב לעצמו וסולל את דרכו בעולם מתוך חיבור אמיתי לכוחות החיים שלו?

כתבת ממש חכם, אני ממש מתחברת לדבריםבארץ אהבתי
תודה רבה!
ואו קראתי את כולכן - עונה לכולן כדי לא להלאותעכבר בלוטוס

קראתי בעיון גדול

חייבת להראות לבעלי גם

סידרתן לי את הראש בטירוף, כל אחת מנקודת המבט שלה.

מרוב קורסים של חינוך ילדים שעברתי כבר בולבלתי לגמרי וקיבלתי בשרשור המון סדר

המון עומק מתחת לסיטואציה הבסיסית מול הילדים.

שומרת לי את התשובות שלכן!

תבורכו ממש!! 

 

אני רק אגידבארץ אהבתי

שלפעמים ילדים בוכים הרבה זמן גם על דברים שבאמת ברור לנו שאין פה שום אפשרות אחרת, כי היא באמת לא קיימת במציאות (ילד שבוכה על משהו שקרה לא לפי רצונו והדרך היחידה לתקן את זה היא לחזור בזמן...)

לא הכל תלוי רק ב'סמכות' ובזה שברור לי שזה לא אפשרי.

לפעמים בכי הוא גם דרך להתפרק על דברים פנימיים שמפריעים לי, לפעמים הבכי יצא על משהו כביכול שולי אבל בעצם יש שם משהו אחר שיושב בפנים שמצא דרך לצאת החוצה בתירוץ אחר (וטוב שזה יוצא...).


זה אמנם לא לגמרי מתייחס לשאלה שלך.

אבל אני מרגישה שעומדת מתחתיה איזושהי עמדת מוצא שאם אנחנו מספיק בטוחים בעמדה שלנו, אז הילדים יקבלו את זה יותר בקלות, וזה יחסוך בכיות מיותרות. ובעיני זה לא ממש עובד ככה...

(אולי לא הבנתי נכון את עמדת המוצא. כותבת מתוך ההבנה שלי).

את צודקת זה מדוייק. זה מה שאני כל הזמן שומעתעכבר בלוטוס

וזה באמת לא עובד מול חלק מהילדים

תודה

ואו נתת לי ממש חשיבה אחרת לגבי אחד מהילדים שמאוד קשה מולו

 

אני כל הזמן שומעת שפר, ילד מצטרף לאמא, ילד רוצה קשר והתקשרות מוטעית. אמא שלי זאת ה-שיטה מבחינתה ותכלס לא עובד לא מולו. בכללל!! סיוט ממש.

 

לימדת אותי משהו חדש. הלוואי שיעבוד

מרגיש לי שיש בזה כיוון חזק מאוד

מוסיפהאפונה

על הדברים החכמים

שדוקא הדרישה מעוררת רצון נגדי

לעימת בקשה.

(תחשבי איך את צגיבה כשמישהו דורש ממך משהו או מבקש)


אבל העניין האמיתי נמצא באמת ביכולת שלנו להוביל את הילד תהליכי הסתגלות, מהקטנים (אין עוד עוגיה)

ועד הגדולים (מעבר דירה/צסגרת, אובדנים שונים).

יש המון מה ללמוד.

לגבי עמדת המוצאאמאשוני

זה לא מדוייק,

אולי גם אני לא מדייקת אבל זה מה שאני הבנתי מההדרכה שהייתי בה:


נקודת המוצא היא לא שהילד יקבל את זה יותר בקלות, אלא שהוא יקבל את זה.

שלא יפנה משאבים לנסות לשנות את ההחלטה, אלא להתמודד עם ההחלטה.

למשל אם יש הסעה והוא פספס אותה, לא יעזור לו עכשיו להתקשר לנהג ולעורר את רחמיו, אז הוא יצטרך להתמודד בדרך פרקטית יותר ולהבא להתאמץ יותר להגיע להסעה בזמן.

לעומת זאת אם אבא מסיע את הילד, והילד מתקשר לעורר את רחמיו, ואבא מרחם וחוזר לקחת את הילד,

הילד לומד שיש פה דרך פעולה שמשיגה תוצאות ולכן הוא לא ימנע מלנסות לעורר את רחמיו ואולי בעקבות זה פחות יתאמץ לקום בזמן. (לא בהכרח, אבל זה הגיוני שאם יש דרך שעובדת לך, פחות תתאמץ על דרך שדורשת ממך יותר מאמץ גם אם אתה מבין בהגיון שהיא דרך נכונה יותר)


מנקודת המוצא הזו לאבא יש בחירה האם להענות ולחזור לאסוף את הילד, או לתת לו להתמודד עם התוצאה של האיחור שלו.

לי זה גם לא עוזרים...

מה שעוזר לי זה להגיד "אני לא אחזור על עצמי שוב, קום שים נעלים או שתלך לבי"ס בלי נעלים..."

לי לא עזר הדרך הזאתדיאן ד.

פעם כשהילד לא הסכים להתלבש בשבת והיינו צריכים לצאת להורים שלי

אמרתי לו שיתלבש ואם לא אז שילך לסבתא עם פיג'מה

והוא באמת יצא ככה מהבית.

אבל כשהגענו לרחוב הבנתי שמי שקיבלה את העונש זאת אני ולא הוא.

ברור שצריך לבחור באופציה שאת מוכנה אליהמיקי מאוסאחרונה

העניין פה זה לא איום.

אלא העברת אחריות.

אם מבחינתך זה אחריות שלו-אז זה אחריות שלו ואת מסירה ידיים מהתוצאה

ואם לא- אז אל תאיימי. כי את לא מתכוונת לשחרר.  אלא פשוט ברגע שלא מתאים לך- את עושה במקומו.

(בגיל צעיר הלבוש שלהם הוא אחריות שלך. אם תהיה התנגדות בסוף את תחליטי שלובשים עכשיו בגדי שבת וזהו. בגיל מבוגר ברור שזו אחריות שלהם כי את לא תלבישי נערה בת 15, ואז אין לך ברירה אלא לשחרר. כל הטווח באמצע- זה לגמרי סוביקטיבי...)


לפותחת - אני חושבת שזה בסדר שיש דברים שלא קריטיים לך. ושם זה הזדמנות לתת להם בחירה.  אם אין לך בעיה אם זה עוגיה אחת או שתיים- מראש אל תקבעי. תציעי ותזרמי איתם.

אם יבקשו 10? כנראה כבר יש לך תשובה ברורה


ברור שרוב הזמן זה נכון שיהיה לך תשובות,  כי ילדים באמת צריכים יציבות. אבל זה לגמרי בסדר אם לפעמים לא

אולי יעניין אותך