שרשור אירוח עם מרים קליןתחיה דולה

"רב כהנא על, גנא תותיה פורייה דרב, שמעיה דשח ושחק ועשה צרכיו.

אמר ליה: דמי פומיה דאבא כדלא שריף תבשילא!

אמר ליה: כהנא, הכא את! פוק, דלאו אורח ארעא!

אמר לו: תורה היא, וללמוד אני צריך."

(בבלי, ברכות סב)

 

לאחר שירשורים רבים בנושא בפורום וזה שלא כולן מצליחות להיכנס לפורום הסגור, בחרנו @יפעת1 ואני להביא את מרים קליין לאירוח. מרים היא מאמנת אישית בגישה יהודית ומדריכה לחיי אישות ושתינו מכירות אותה ואת גישתה. 

אמנם הנושא צנוע אבל כמו שהגמרא בוחרת להביא לנו את הסיפור על רב כהנא ולהעביר לנו מסר שזו תורה ועלינו ללומדה ולכן בחרנו בפורמט של האירוח.

 

כמה מילים לפני שאני מביאה את דבריה של מרים-
אני פותחת שני חלקים לשרשור- אחד לנשים נשואות שבו רק הן רשאיות לשאול שאלות וחלק שני לקהל הרחב שאם יש לגברים או לרווקות שאלות הן גם יכולות לשאול.

כמובן שאפשר לשאול מאנונימי או ניק בדוי או הניק שלכן (ומי שמקבלת מסרים בעתיים בעקבות השרשור מוזמנת לדווח לנו כמו תמיד) 

השרשור פתוח מעכשיו לשאלות ומרים תענה ביום שלישי בשעות הבוקר.

טרולים- אתם מוזמנים לחסוך מאיתנו אבל תגובות לא הולמות ימחקו ואתן מוזמנות לדווח. 

 

 

מקוות שהאירוח יהיה לשם שמיים ויעזור לכמה שיותר נשים ואנשים.

 

 

והנה דבריה של מרים-
"שלום לכן, ותודה על ההזדמנות להתארח כאן.

 

אני מרים קליין, נשואה 8 שנים, אמא לשלושה, ירושלמית, מאמנת אישית בגישה יהודית ומדריכה לחיי אישות.

הגעתי לתחום הזה כי אני מאמינה שהגיע הזמן לדבר. הגיע הזמן לייצר תקשורת פתוחה, נקיה ומאפשרת, שלא חונקת את האינטימיות שלנו אלא מצמיחה אותה ונותנת לה לגדול. 

אני מאמינה שנשיות פורחת היא לא מותרות, אלא אחד הכלים העוצמתיים שאלוקים נתן לנו בשביל להביא כוחות ושפע לכל תחומי החיים, וכמובן לזוגיות שלנו, ואני מאמינה שהאתגר שלנו בתקופה הזו הוא לקלף את קליפות הטומאה, הלכלוך וההרחקה שנוצרו לאורך הדורות ולחזור לחיבור הקדוש שמסומל על ידי הכרובים במקדש.

 

במסגרת העבודה שלי אני מציעה לנשים ולזוגות מרחב אינטימי לשיחה פתוחה, מידע והדרכה, וקבלת כלים לצמיחה אישי והתפתחות פנימית.

אני מציעה שיחות הדרכה חד פעמיות לנשים ולזוגות פנים אל פנים

תהליכי אימון אישי לנשים מכל הארץ פנים אל פנים או בטלפון

סדנאות ומפגשים לקבוצות קטנות אצלך בסלון

 

אפשר להכיר אותי יותר בעמוד הפייסבוק שלי

www.facebook.com/goofvruach

 

עניין טכני, אך חשוב ביותר:

אני מאמינה שאפשר לדבר על הנושא בצורה פתוחה וישירה, וגם נקיה ונעימה. 

זה אומר שבדרך כלל אני משתמשת במילים מגוונות שמתאימות לי ולנשים שמולי, שנוחות לנו ולא הולכות סחור סחור.

במסגרת הארוח הזה חשוב לי שכולן תוכלנה לקרוא את הדברים ולכן אני אעשה כמיטב יכולתי להתאים את עצמי לא בהכרח לשפה שאני בדרך כלל משתמשת בה אלא לשפה שרימון מאפשר. אני מתנצלת מראש על ניסוחים מסורבלים מצד אחד, ועל עריכות שלי או של המנהלות שיתכן ותהיינה אם תשתרבב מילה שרימון חוסם, מצד שני."

שאלות מנשים נשואות-נא לשרשר כתגובה לתגובה זותחיה דולה


תודה רבה למנהלות ויישר כח!! כמה שאלות בפנים:אנונימי (2)
1.אני ב"ה בהריון בחודש שישי.
הרבה זמן לא יצא לי ולבעלי לקיים יחסי אישות,
גם בגלל שבאמת לא היה זמן לזה וגם אנחנו קצת חוששים כי הבטן כבר גדולה.
אשמח לשמוע אם יש תנוחות אחרות שמותרות על פי ההלכה.
2. איך אפשר בהריון ולא רק בהריון למשוך את הבעל?
אולי בגדים יותר מושכים?
3. איך אפשר להגיע לזה בשעה נורמלית ולא בשעות מאוחרות בלילה?
4. האם יש לך רעיון איך ליצור יותר חשק אצל האישה כשהיא אחרי לידה והיא טבלה רק שלא מתחשק לה כ"כ?

תודה רבה רבה
ויישר כח על העיסוק בתחום הזה!!
הייתי שמחה גם לקבל תשובות לשאלות 1 ו4.אנונימי (33)
בוקר טוב!מרים קליין

1.

כפי שכתבתי בהודעה הפותחת שלי למטה, אני לא אשת הלכה ולכן לא עונה "מה מותר".
יכולה להגיד כמה דברים:
א. אל תדאגו. התינוק מוגן היטב בפנים. אם לך נוח ולא כואב (והגיוני שכבר כבד ולא נוח לך), אז הוא בסדר גמור. אל תחששו.
ב. גם בלי לעשות שינויים מרחיקי לכת אפשר לנסות לשים כרית מאחורי הגב ושאת תהיי זקופה יותר.


2. 
כל הטרמינולוגיה של "למשוך את הבעל" רחוקה ממני מאוד.

בעיני, לשני בני הזוג צריך להיות ברור שיחסי האישות הם הדבק ביניהם, 

ושכשלשניהם יהיה טוב, כל החיים שלהם יראו טוב יותר.
האחריות על זה היא משותפת.
זו לא אחריות האשה "למשוך" אותו יותר ממה שזו אחריות הגבר "למשוך" אותה.
משתמעת גם מהלשון הזו התפיסה הנפוצה שלגברים באופן מובנה יש יותר חשק מנשים, ושלאשה יש חובה לספק את בעלה.

כתוצאה מזה האשה עשויה לא לרצות בכלל בקרבה והיא תעשה את הדברים מתוך תחושה של חובה כלפי בעלה, חובה מוסרית או הלכתית. 

 

מעבר לסוגיה ההלכתית (שכאמור אני לא עוסקת בה! אבל היא קיימת ומשמעותית מאוד)
האמת היא שגם לנשים יש פוטנציאל גדול של רצון להנאה, והמצב הרצוי הוא שכל אשה תתחבר לגופה, תכיר אותו ותגלה את הפוטנציאל הזה. זה לא מסע של יום אחד, אלא מסע זוגי של חיים שלמים, אבל הוא מסע מדהים.


מתוך נקודת המוצא הזו יש מקום לתקשורת ושיחה על מה עושה לכל אחד מבני הזוג רצון וחשק לקרבה, ואיך כל אחד יכול לעשות כמיטב יכולתו למען השני, ואז נשאר החלק הקשה - ליישם

3.

שאלת השאלות...

בסופו של דבר הזמן הוא המשאב הכי מוגבל בחיים שלנו, והדבר היחיד שאפשר לעשות איתו הוא - לתעדף.

כמה זה חשוב לכם. 

על מה אתם מוכנים לוותר.

שלילה אחד תלכו לישון והסלון והמטבח יראו כמו סדום?
שצהריים אחד תדאגו לשנת צהריים? אולי אפילו עם בייביסיטר?
שיום אחד חוזרים מוקדם מהעבודה גם אם זה אומר שיום אחרי זה נשארים יותר?

החלטה שלכם.

זה לא קל לעשות את ההחלטה הזו, ובעיני קל יותר לעשות אותה אם עוצרים וחושבים לפני זה "למה זה חשוב לנו", ו"מה הערך שיוצא לנו מזה". כששמים את הדברים האלה מול העיניים, הכלים ושאר ירקות מקבלים פרופורציה אחרת.

 

4.

אובייקטיבית וגופנית, התקופה שאחרי לידה היא תקופה קשה לחשק.

העייפות.

ההנקה.

ההורמונים הטבעיים.

תופעות הלוואי של אמצעי המניעה.

התחושות כלפי הגוף והשינויים שחלו בו.

השגרה השוחקת של תינוק קטן בבית כשלא תמיד יש עוד משהו ביום מלבד האכלות, החתלות ושינה.

האוזן שתמיד כרויה וכבר יודעת שברגע שהעניינים מתחילים להתחמם התינוק יתעורר.

תקופת האיסור שבדרך כלל ארוכה כל כך ויוצרת ריחוק.

זמן המנוחה שנהיה יקר כל כך.

ובטח שכחתי משהו.

 

בעיני צריכות להיות שתי תנועות הפוכות בו זמנית:

מצד אחד, להבין את המצב ולקבל אותו כפי שהוא.

להנמיך ציפיות.

אין מה לעשות, החיים עם תינוק קטן לא פשוטים. להבין שזו תקופה, והיא זמנית וחולפת. 

להבין את עצמי ולקבל את עצמי כפי שאני - ושהאיש גם הוא יבין.

 

מתוך ההבנה הזו,

לעשות את המירב עם מה שיש.

לנצל את הדקות שקיימות.

לעשות לפעמים את המאמץ.

 

זה איזון מאוד עדין ומאוד אינדיבידואלי:

מצד אחד "עם האוכל בא התאבון". 

מצד שני "להתאמץ" אין פרושו "להכריח את עצמי".

 

 

 

בהצלחה
מרים

ראשית ישר כוח על היוזמה!אנונימי (3)
אני נשואה כשלוש שנים עם ילד ובהריון מתקדם.

כיצד אפשר לגוון ולמצוא דרך "למשוך" את הבעל בחיי אישות, בלי להרגיש נפגעת שזה לא בא ממנו?

אני מעוניינת ליזום, אבל מתביישת.

ורואה שקשה לי הריחוק הפיזי כי אנחנו עייפים. וביחד פעם בשלושה שבועות בממוצע, שזה נראה לי מוגזם.
בוקר טוב!מרים קליין

בגלל הזמן הקצר, אני מפנה אותך קודם כל להודעה שכתבתי למעלה, אני עונה שם על חלק מהשאלות שלך.
בוקר טוב! - הריון ולידה

 

בעניין התדירות:
רק חשוב לשים לב האם זה מוגזם בעינייך כי את מרגישה שזה לא נכון לך/לכם, ואז באמת כדאי לעשות מאמץ וליצור שינוי,

או האם זה מוגזם כי יש לך תפיסה מסויימת של מה סביר, ולמרות שנוח וטוב לשניכם ככה, זה שונה מהתפיסה שלך. אם זה המצב - אולי נכון יותר לשחרר ולהרפות, ולהמשיך להנות ממה שיש.

 

אני אתייחס לעניין של היוזמה:
תשמעי.

אין אינטימיות בלי פגיעות.

הפגיעות שלנו היא מה שמאפשר לנו ליצור קרבה ואינטימיות עם אנשים אחרים.

ומה קרוב ואינטימי יותר מיחסי אישות.

 

בין השורות אני שומעת שכרגע בתפיסה שלך התפקיד של היוזם הוא שלו. המצב הזה לא נעים ולא מתאים לך, כי את עלבת כשהוא לא עושה את זה. מצד שני כשאת חושבת על שינוי, ועל להיות היוזמת בעצמך, את מתביישת. אולי משהו מפחיד אותך שם. משהו לא נעים עשוי לקרות אם תיזמי את.

 

בעיני הרצון שלך ליזום הוא מבורך.

זה נותן איזון ונותן שליטה.

ונכון, כגודל הקרבה שאת מציעה לו כך גודל הפגיעות שאת מייצרת.

יש פה בהחלט מקום לחשוב עם עצמך מה את מפחדת שיקרה כשתיזמי.

ממש ליצור סיפור בראש שלך.

לעיתים קרובות כשאנחנו מישירים מבט ומעזים  לבדוק את הסיפור שמפחיד אותנו כל כך, אנחנו מגלים שהוא רחוק מאוד מהמציאות.

 

וכמובן - דברי איתו. 

מה הוא חושב?

איך הוא ירגיש עם זה?

איזה "כללי משחק" אפשר ליצור שיאפשרו לך ליזום באופן בטוח?

 

 

מקווה שעזרתי,

מרים

תודה רבה על האפשרות לשאול!!אנונימי (4)
1. האם יש תנוחות של חיי אישות שאסורות לפי ההלכה?
2. האם יש עניין לסיים ביחד בדוקא או איך שיוצא?
3. ואיך אפשר לגרום לבעל ליזום מעצמו, בגלל שמהחתונה כמעט תמיד הייתי מותרת- הריון והנקה..אז יצא לקיים יחסים פעם בשבוע אן שבועיים, ולדעתי זה לא מצב תקין.. ואני מתביישת להיות תמיד היוזמת, מה גם, שלא תמעד הוא נענה ליוזמה :/
^^^אנונימי (30)


בוקר טוב!מרים קליין

1. כאמור, אני לא עונה על שאלות הלכתיות (תקראי את הודעת הפתיחה שלי למטה)

 

2. העניין של הביחד הוא בעיני מיתוס.

לא ברור לי שזה מוסיף הנאה לבני הזוג.

אם זה מגניב אתכם ומשמח אתכם ונעים לכם, תנסו להגיע לזה בנחת

אם לא הולך לכם - ממש לא נורא.

העיקר לא להיות במאמץ להגיע לאן שהוא, אלא להנות מהרגע ומהביחד -

כי אתם עכשיו ביחד, לא משנה באיזו שניה כל אחד חווה חוויה גופנית כזו או אחרת.

 

ואוסיף ואומר,

שיש דווקא שממליצים להפריד בכוונה.

קודם האשה ואז הגבר.

זה קשור למשך הזמן שלוקח לגברים ולנשים להתעורר ולהרגע,

בין השאר זה מאפשר מקסימום וודאות שההנאה של האשה לא "תתפספס".

וכמובן 3 יוזמה של הבעלמרים קליין

וואו, להיות במקום היוזם ולהתקל בסרוב זה מקום כואב. 

בטח כשזה קורה שוב ושוב.

אז קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני ממש מעריכה אותך, ואת המאמצים שאת עושה בשביל הזוגיות שלך.

זה לא מובן מאליו בכלל.

 

עם זאת, אין אצלי דבר כזה "לגרום", גם לילדים שלי אני מסבירה שכל אחד אחראי על הפעולות שלו, ועל התגובות שלו לפעולות של אחרים...

 

מה כן?

 

1. לדבר. לבדוק. למה זה ככה.

האם פשוט ככה הוא וזו התדירות שנוחה לו?

האם יש משהו שמפריע לו?

ולשתף אותו בקושי שלך, ולמה זה חשוב לך שהוא יזום לפעמים.

מה זה עושה לך כשהוא יוזם.

 

2. כמו שמכתבתי למעלה בעניין התדירות,

חשוב לשים לב האם זה לא תקין בעינייך כי את מרגישה במציאות שזה לא נכון לך/לכם ומזיק, ואז באמת כדאי לעשות מאמץ וליצור שינוי,

או האם זה לא תקין כי יש לך תפיסה מסויימת של מה סביר, ולמרות שנוח וטוב לשניכם ככה, זה שונה מהתפיסה שלך. אם זה המצב - אולי נכון יותר לשחרר ולהרפות, ולהמשיך להנות ממה שיש, לפעמים המאבק הוא המזיק ולא המצב הקיים.

 

3. הייתי רוצה לתת לך תשובה מוחלטת בהנחה שאחרי כל זה את עדיין רוצה לעשות שינוי, אבל פשוט אין. 

יש פה הרבה מקום לעבודה שלך על המקום שלך ביחס לזה וביחס לעמדה היוזמת שאת נמצאת בה,

ועבודה על התפקידים שהתקבעו ביניכם. (מוזמנת כמובן אם תרצי...)

בכל מקרה הרבה הצלחה,

ושוב - אל תתביישי. תתגאי. שאת עושה ולוקחת אחריות. אין לך שום דבר להתבייש בו בסיפור הזה.

יישר כוח למנהלות היקרות וגם למרים!אנונימי (5)
טוב שיש מקום נקי שאפשר לשאול....

השאלה שלי היא מה האורך התקין של יחסי אישות. אני מתכוונת למעשה עצמו, לא למשחק מקדים. מתארת לעצמי שזה תלוי גם בגיל, אז אנחנו זוג באמצע שנות השלושים.

תודה מראש על התשובות
משך חיבורמרים קליין

בוקר טוב לך,

 

אני שואלת את עצמי למה את רוצה לדעת (וגם אענה בסוף).

הסיבה היא שבעצם, זה לא באמת משנה.

מה שמשנה זה שבני הזוג שמחים ומסופקים,

ומשך החיבור הוא לא בהכרח פרמטר משמעותי בסיפוק הזה.

אז כל עוד נעים, לא הייתי מטריחה את עצמי בזה.

 

 

עם זאת הבטחתי אז אענה:

פחות מ-2 דקות נחשב שפיכה מהירה,

2-7 דקות - תלוי בזוג, יש תרגילים ואפשרויות שאפשר לעבוד איתם.

7 ומעלה - נורמלי לגמרי

 

אפשר לשאול על זה?אנונימי (18)

אני חושבת שמרגע החיבור על לשפיכה אצלנו לא עובר יותר מדקה.

גג גג דקה וקצת. בדר"כ לא.

אנחנו ננשואים שנתיים וחצי. תחילת שנות העשרים.

מה אפשר לעשות כדי להאריך?

לו נראה לי זה נעים ככה, אבל לי זה חסר ...

טיפול בשפיכה מוקדמתמרים קליין

אני ממליצה לך לפנות למרכז יה"ל.

את תקבלי מידע מפורט יותר מה זה אומר.

מדובר בתהליך שדורש השקעה משני בני הזוג וכדאי להבין טוב למה נכנסים.

תודה רבה על האפשרות לשאולאנונימי (6)
איך גורמים שהריגוש והחשק שלי לא יעלמו פתאום באמצע עוד לפני שהגענו למעשה עצמו?
כמעט תמיד אני מתרגשת ומתלהבת ואז פתאום משו נכבה. ונותנת לעסק ליסתיים רק כדי לא לבאס אותו ואני בכלל לא נהנת..
^^^אנונימי (29)
חשק שנעלם באמצעמרים קליין

בוקר טוב!

 

מה שאת מתארת זו סיטואציה שאופיינית לנשים.

 

למה זה קורה?

במשפט אחד - בשביל שהגוף שלנו יוכל להגיע לריגוש, המוח שלנו צריך לכבות.

זה אומר שאת צריכה להיות כולך בכאן ובעכשיו.

יש נשים שזה קל להן ויש נשים שזה דורש מהן הרבה תרגול ומאמץ ועבודה על שחרור שליטה.

הדרך הזו לוקחת זמן,

ויש נשים שכל דבר שמפריע בדרך יכול "להוציא אותן מהמשחק"

זה יכול להיות מגע לא נעים או מהיר מדי,

זה יכול להיות המחשבה על הכלים בכיור,

זה יכול להיות אי נוחות מזה שהאור דולק,

או מחשבה על הילדים האם הם ישנים

או קול מוזר

או המחשבות שמתרוצצות לך בראש על הגוף שלך

או אלף ואחת דברים אחרים.

 

אם זה משהו מוכר לך שקורה שוב ושוב

כדאי לבדוק את התהליך וההרגלים שלכם,

ולנסות לזהות את הטריגר שמכבה אותך.

עם סבלנות ועבודה משותפת אפשר בהחלט להתגבר על המכשול הזה.

 

 

יו! חשבתי שרק אצלי... *אנונימי (40)
שואלת גם -אנונימי (7)

מה גורם לנרתיק להיות יבש?

 

אם זה לא הנקה\מניעה הורמונלית\הריון? גם כשיש חשק?

 

לפני ההריון הראשון היה רטוב מספיק, ומאז לא.

 

מה יכול לעזור לזה?

יובשמרים קליין

בוקר טוב!

 

באופן עקרוני באמת מנית את שתי הסיבות העיקריות ליובש בנרתיק:

 

1. מצבים הורמונליים (הנקה, אמצעי מניעה, גיל המעבר...)

2. מצבים רגשיים (חוסר גירוי, חוסר משיכה)

 

הפתרון הנקודתי, הקל והפשוט הוא חומרי סיכה.

אפילו שמן שקדים פשוט עושה עבודה מצויינת.

 

הפתרונות האחרים הם בעצם פתרון של הבעיה - 

לזהות האם יש גירוי שמתאים לך, ולעבוד על זה

האם את "בעניין" תוך כדי כמו שפירטתי בשאלה על החשק שנעלם באמצע.

ואם זו בעיה הורמונלית או שהיא לא נפתרת בקלות - אז לפנות לאנשי מקצוע.

תודה!אנונימי (10)
אף פעם לא שאלתי או התייעצתי בעניין..
בהריון שלישי. חודש שישי..
ובעלי ואני גמורים בד"כ.
הוא היוזם לרוב למרות שלי יש רצונות גם..
אבל זה יורד בגלל עצלות וכבדות..
השעה נורא מאוחרת..
ואני שונאת את הרטיבות והריח של הזרע..
אז אני תמיד קמה להתקלח אח"כ..ובחורף קפוא. .ואין מים חמים זמינים תמיד..
בקיצור..האם יש עיצה בעניין..? איך לא להיגעל מזה? והאם אני היחידה שקמה להתקלח אח"כ ??
תודה רבה!
בוקר טוב!מרים קליין

מה שמנית כאן זה אלף סיבות ממש ממש טובות למה לא בא לך לקיים יחסים.

הגיוני. ולגיטימי.

ולא, את ממש לא היחידה שמתקלחת אחרי זה - שמעתי על זה מעוד נשים.

 

אבל מעצם זה שאת שואלת אני מבינה שאת לא שלמה עם המצב.

אם חשוב לך להעלות את התדירות,

כדאי לנסות להתגמש או לחשוב על פתרונות יצירתיים

איך להיות פחות עייפים מדי פעם

איך אפשר להקדים קצת את השעה

מה יכול לעזור לכם להתגבר על הכבדות ולשמוח שהתאמצתם

והאם יש משהו שיכול להחליף את המקלחת או לאפשר לך לדחות אותה לבוקר (מגבת? מגבת רטובה עם מים חמים מהקומקום שמרתיחים מראש? מגבונים?)

 

בעסה, אבל אין פתרונות קסם...

 

 

גם אני אשמחאנונימי (11)
נשואים 3 וחצי שנים. ב"ה יש 2 ילדים.
כרגע מונעים עם התקן לא הורמונלי.
אוהבים מאוד וכיף לנו ביחד אבל מרגישים שקצת נתקענו בדרך.
מרגישים צורך להתקדם ולא כ"כ יודעים איך ומה לעשות...

אז יש לי כמה שאלות-
1. מה נחשב זמן נורמלי למשך החיבור עצמו?
2. איך מרגיש השיא של האישה?
3. כמה זמן בד"כ אורך השיא של האישה? האם זה משהו ריגעי או ארוך יותר?
4. איך מגיעים לשיא הזה (אני בטוחה שאין תשובה אחת אבל אולי בכל זאת...)?
5. אילו תנוחות מומלצות הן מבחינה הילכתית והן מבחינת הנאה?
6. האם חייבים להתחבר מכוסים בחדר ובחושך? או שמותר להתחבר גם באור ולא דווקא מכוסים במיטה (לדוגמה- באמבטיה)?

7. עוד שאלה קצת יותר מורכבת-
ב"ה בעלי מאוד צנוע ולא מכיר אפשרות אחרת מלבד החיבור הרגיל (מכוסים, אני על הגב, בחושך).
אני מרגישה שהוא צריך הדרכה קצת יותר עמוקה על האפשרות להיות מוביל, להיות נועזים יותר, לעשות שינוי מחשבתי.
האם יש לך המלצה איך לחולל את השינוי? יש ספר מומלץ בנושא? או שיש לך המלצה למישהו חכם שהוא יכול לשוחח איתו טלפונית או להיפגש איתו?

תודה מראש על המענה ועל האפשרות לשאול.
^^^^אנונימי (20)
אשמח לתשובות לשאלות אלו בדיוק
יקרה, ממליצה לך על הסדרה המלאה של אפרת צור.אנונימי (23)
היא עונה שם על כל השאלות בצורה עיניינת, מפורטת וצנועה.
ממליצה בכללי לכל אישה!
רק שהיא לא פותחת את הסדרה כל הזמן. הפעם הבאה בקיץ אנונימי (6)
שיא נשי, והדרכהמרים קליין

וואו, מה שאת שואלת זה חומר מספיק לשיחת הדרכה אחת לפחות אם לא יותר. אענה ממש בקצרה כי אפשר להעמיק בלי סוף וזה מאוד אישי לכל אחת, ומי שרוצה באמת להבין איפה היא עומדת, כדאי לדבר על זה בנחת.

 

1. עניתי פה משך חיבור - הריון ולידה

 

2. חמקמק כל כך להגדיר את זה, וזה משתנה ולא אותו דבר אצל כל אישה.

אבל אם נגדיר את המצב ה"קלאסי",

אז מדובר בתחושה מאוד מאוד נעימה בגוף של כמה שניות, שמלווה בהתכווצויות של רצפת האגן. אולי כמו צמרמורת מאוד מאוד נעימה.

 

3. מה שתארתי בסעיף 2 דומה למדי למה שאת יכולה לראות ולהרגיש על אישך.

 

4. עם הרבה סבלנות וחקירה והתמדה, והכל בנחת ובכיף.

סליחה שאין לי תשובה מפורטת יותר שמתאימה לכאן.

 

5. כאמור, לא עונה על שאלות הלכתיות.

מבחינת הנאה כדאי פשוט לנסות ולראות מה מתאים לזוג.

אשמח לפרט יותר בהודעה אישית.

 

6. שאלה הלכתית

 

7. שאלה חשובה וטובה!
יש כמה וכמה אפשרויות:

* הרב אוסטרוף ממרכז יה"ל מקיים שיחות עם גברים על הנושאים האלה בדיוק.

* יש גם את הספר של מרכז יה"ל "לדעת לאהוב" שאפשר לקנות אצלם באתר והוא מאוד מומלץ ונותן התייחסות משני ההיבטים, ויש עוד כמה ספרים שנכתבו במיוחד לציבור הדתי.

* למי שלא רוצה ספר הלכתי דווקא, יש הרבה ספרים "גויים" שיש בהם הרבה מאוד ידע, שמועבר באמצעים מילוליים ועם כמות מזערית של איורים. הייתי ממליצה עליהם לאנשים שכבר יותר בטוחים בכיוון שלהם.

* יש חוברת שמסתובבת באינטרנט בשם "דבר סתר". לא ידוע מי המחבר שלה, אבל היא עוסקת באופן מעמיק בהיבטים ההלכתיים של מגוון דברים שהם לא "הרגיל". יוצא שהיא נותנת בד בבד גם ידע לגבי כל מיני דברים יצירתיים ו"נועזים" יותר, וגם פורסת ידע הלכתי על כל אחד מהם. מי שמתעניינת אוכל להעביר לה את הקובץ.

* אם מה שבוער זה יותר נושא הידע פחות נושא ההלכה - אפשר להגיע לשיחות הדרכה גם אצלי או אצל מדריכים ומדריכות אחרים.

 

 


 

 

שאלהאנונימי (8)

מה זה אומר הנאה מינית של אישה? לא מבחינת המגע..

הבנתי שאפשר לכוון שלשניהם באותו זמן. איך?

מה עושים עם התופעה שזה בא ומתרחק? ולא להתייאש מזה..למרות שלוקח זמן רב.

 

שאלהאנונימי (13)
אנחנו מרגישים שמאוד קשה לנו להגיע לשלב השיא שנינו בגיל ה30, 30+.
האם יש קשר בין הגיל לבין הקושי?
דורש מאיתנו הרבה כוח ומאמץ ולפעמים מרוב תשישות מהמצב מחכים רק שיגמר מהר ולא נהנים.
אשמח להבין יותר. תודה
עוד שאלהאנונימי (13)
אני לא מסוגלת לנשק את בעלי ממש בפה, זה מגעיל אותי, הרוק, לא מסוגלת. היו פעמים בודדות שזה קרה אבל זה היה ממש אחרי החתונה, נשואים יותר מעשר שנים. הוא מאוד רוצה ומתכנן אבל אני לא מסוגלת.
בכללי אני לא כזה נהנית מקיום ימים, יכולה להסתדר גם בלעדי זה. אני יודעת שזה לא תקין. מה אפשר לעשות?
איתך לגמריאנונימי (17)

אשמח לעצות

אותו דבר רקאנונימי (16)
הפוך.בעלי לא אוהב להתנשק.לא יודעת מה הסיבה אבל תמיד יש תרוץ.זה נורמלי?יכול להיות שאני צריכה לוותר ולהשלים עם זה וזהו?
זה לא קשוראנונימי (28)
להגיינה של הפה? אני נגיד לא מרשה נשיקות בבוקר לפני הצחצוח שיניים ולפני שאנחנו ביחד אנחנו מצחצחים שיניים וזה יותר נעים
לא קשור להייגינה של הפהאנונימי (13)
גם כשמצחצחים שינים
נשיקותמרים קליין

יש אנשים שלא נעים להם להתנשק,

כמו שיש אנשים שלא נעים להם דברים אחרים וסוגים אחרים של מגע.

אם לא נעים לו - אל תעשו את זה...

לא נהניתמרים קליין

קודם כל לגבי נשיקות - מותר לא לאהוב את זה. מותר שזה לא יהיה נעים. 

הכלל הכי חשוב (והיחיד בעצם, מלבד ההלכה) בקיום יחסים זה שלא עושים מה שלא נעים.

אז אם לא נעים - פשוט לוותר.

 

לשאלתך השניה - 

את לא היחידה. יש הרבה נשים בעולם שלא נהנות מקיום יחסים,

ומסתבר שזה לא קשור לחינוך דתי או לעולם הדת, כי זה קורה בכל העולם.

החדשות הטובות הן שזה לא חייב להיות ככה.

אפשר לעשות תהליך,

ובעדינות ובנחת ללמוד למצוא את ההנאה שחבויה בגוף שלך,

ולגלות ולגדל אותה.

החיים שלך ירגישו אחרת

 

 

 

קשה להגיע לשיאמרים קליין

הי לך.

 

בגיל הזה לא אמורה להיות השפעה של הגיל על התפקוד.

כן יש הרבה השפעה של עייפות ותשישות.

 

לצערי אני לא יכולה לעשות את זה איתך כאן,

אבל יש מקום לחקור ולהבין יותר את הדינמיקה הזו,

מה קורה ולמה,

האם זה תמיד היה ככה, ואם לא - מתי חל השינוי ומה גרם לו,

ולראות איך יכול להיות לכם כיף.

 

לא תמיד היה ככהאנונימי (13)
כשהיינו יותר צעירים הלך יותר בקלות
ככל שעלינו בגיל נהיה יותר קשה. דורש מאיתנו יותר מאמץ
בוקר טוב!מרים קליין

נראה לי שעניתי על רוב שאלותייך כאן שיא נשי, והדרכה - הריון ולידה

וכאן בוקר טוב! - הריון ולידה

 

לגבי ה"בא ומתרחק" אכן, פשוט לא להתייאש. ובעיקר לא להלחץ - כי כשאת מתחילה להלחץ ולהתייאש ולהתבאס - זה רק מרחיק את זה עוד יותר.

אפשר גם לנסות ולראות האם השימוש באמצעים רוטטים מקצר את הזמן ועוזר - יש נשים שזה מאוד עוזר להן.

שאלה: לצערי הגדול ברגע שאני מתחילה להשמין בהריוןאנונימי (12)

ויוצאת לי בטן (בערך שבוע 20) בעלי ואני לא נמצאים יותר ביחד כי הוא "נגעל: :וזה דוחה אותו" 

זה כבר קרה פעמיים, בשתי ההריונות 

לא מצאתי דרך לפתור את זה וזה גרם להמון מתח ועצבנות משתי הצדדים...

אוף! דוקא בתקופה הכי יפה שמותרים כל הזמן...

מה אפשר לעשות? 

יחסים בהריוןמרים קליין

אאוצ'

לא נעים ובאמת נותן תחושה של פספוס משמעותי.

 

נראה שעם כל הקושי, העבודה בסיטואציה הזו היא בעיקר שלו,

להגיע למצב שהוא יכול להיות איתך בזמנים האלו.

 

 

שאלותיי-אנונימי (14)

1. אנחנו רוצים להתחדש במשחק המקדים ומרגישים שאין לנו מספיק רעיונות לגיוון, אבל לא רוצים להסתכל באינטרנט וגם לקבל רעיונות מאחרים לא שייך.. מה אפשר לעשות?

2. אני רוצה להפתיע את בעלי בלבוש (ומרגישה שהוא גם מצפה לזה..) אבל לא יודעת מה, למה, איך ואיפה.. אשמח לרעיונות והמלצות.

תודה על ההזדמנות!

גם אני אשמח לתשובות על שאלות אלואנונימי (20)
התחדשות והתפעותמרים קליין

הי לך,

איזה כיף!

כמה טוב שטוב לכם ושאתם בשלב שאתם רוצים להתחדש ולהתרענן!

שאלה יהיו הצרות של כל עמישראל.

 

1. אפשר לבוא לשיחת הדרכה.

אפשר לקנות ספר - אם תצרי איתי קשר טלפוני אשתדל להפנות אותך לספר שמתאים לכם.

אם את קוראת בפייסבוק, את יכולה גם להצטרף לקבוצות סודיות שעוסקות בנושאים האלה ולהתעשר ברעיונות וכיוונים - מי שמעוניינת יכולה לפנות אלי בפייסבוק ואצרף אותה.

 

2. יש לי המלצה מצויינת לחנות שמיועדת לציבור הדתי ומוכרת אביזרים ותכשירים לתחום האינטימי, ועד לא מזמן היא מכרה גם הלבשה תחתונה. לצערי היא בדיוק הפסיקה עם ההלבשה התחתונה, אז אני ממליצה להתחיל עם חנויות "רגילות"  - גם בהן יש דברים שהם יותר מושקעים ויכולים להתאים. מי שזה מתאים לה יכולה לנסות לקנות באליאקספרס - המחירים אמורים להיות מצויינים ומתאימים למשהו שלובשים רק בבית לזמן קצר...

יש אפשרות להמלצה שלא דרך הפייסבוק?אנונימי (42)

(בשיחה אישית למשל?)

אפשר ללשוח לי הודעה אישית כאן ונמשיך משם הלאה מרים קליין


אשמח לקבל את פרטי החנות. זה אתר ברשת?אנונימי (5)
אפשר בהחלט את הפרטים של "הרמוניה"מרים קליין

יש אתר אינטרנט

http://www.inharmony.co.il/

אני רואה שהוא בדיוק מתחדש אז עדיין אין בו הרבה,

אבל יש שם טלפון ופרטי התקשרות.

מאיה בעלת החנות היא אישה יקרה ונעימה מאוד,

ואפשר לדבר איתה ממש בכיף 

(ספרו לה ששלחתי אתכן )

 

המספר של החנות הוא 077-4448484

שאלהאנונימי (15)

מאז שאני בהריון כואב לי לקיים יחסים בגלל שיבש שם, ואני מפחדת להשתמש בכל הקרמים שמיועדים לזה בשביל לא להזיק לעובר..

מה אפשר לעשות?

 

תודה רבה!!

שמן שקדים עובד מצוין.אנונימי (23)
יובש בהריוןמרים קליין

הי לך!

 

הקרמים לא יזיקו לעובר. הוא שם בפנים והקרם פה בחוץ.

הם כן עשויים להיות לא מתאימים לגוף שלך שהוא רגיש יותר בזמן הריון.

לכן ההמלצה שלי היא להשתמש בשמן שקדים ולא במשהו מפונפן אחר.

הוא מתאים מאוד לשימוש אינטימי.

 

בשעה טובה!

סליחה על השאלה...אנונימי (16)

אני יודעת שלגבר אסור לגעת בעצמו... מה בנוגע לנשים?

למרות הפיתוי הרב, במיוחד בשאלה הזו, לא עונה על שאלות הלכתיותמרים קליין


לא הבנתי...אנונימי (41)

נשואה כבר שנתיים ולא הבנתי מה שאלת.

בורות מיצדי??

היא שואלתמרים קליין

האם מבחינה הלכתית מותר לאשה לגרות את עצמה כשהיא לבדה.

ממש תודה רבה!! מקווה שיענה לנו על השאלות..אנונימי (17)

.1)כמעט תמיד בעלי הוא זה שיוזם קיום יחסים כשאנחנו כבר רדומים בדרך כלל מתחיל ללטף ולרמוז בדרך זו.

איך אני יכולה לעורר את עצמי כן לרצות ולהפוך את זה לחוויה יותר מעצימה?

 

2)אני אחרי לידה עם תפרים ובפעם הראשונה כאב לי וכמעט לא היתה חדירה. פעם שניה התעקשנו וגם כאב וראינו שיצא דם.

מאז היינו יחד פעמיים וגם כאב אבל פחות. השאלה אם זה נורמלי?

 

3)אני לא מרגישה הנאה כמעט בכלל ממעשה החדירה עצמו. אני נהנית מאוד כשבעלי מגרה את האזור בידו (אני חושבת שזה הדגדגן) וזה החלק שלי ואז החדירה היא בשבילו. השאלה אם זה תקין?? ובכלל איך מגיעים להנאה מינית בזמן החדירה??

הייתי רוצה שזה יהיה משהו ששנינו נהנים ממנו ולא משהו שהוא מבקש ואני עושה לו טובה..

 

4) שאלה אחרונה וסליחה מראש אבל זה מאוד רלוונטי לנו. בעלי נהנה מכך שאני מכניסה את איברו לפי. אני לא יודעת אם זה בסדר מבחינת ההלכהה ומנסה כמה שיותר להימנע מכך. הוא לא תמיד מבקש אבל מדי פעם...האם זה מותר?

 

שוב, ממש תודה רבה. בגלל שציבור שומר מצוות שומר על פרטיות וצניעות קשה מאוד לבקש מענה לשאלות.

מצטרפת שלאלה 3..אנונימי (22)
בוקר טוב,מרים קליין

קודם כל כל הכבוד על התפיחות להעלות את כל השאלות האלה, גם באנונימיות זה לא מובן מאליו!

 

1. לעורר את עצמך אחרי שנרדמת כמעט? וואו, קשה.

בעיני הרבה יותר הגיוני לדבר איתו ולהתחיל עם הרמיזות בשלב מוקדם יותר.

 

2. אני לא מבינה גדולה בתפרים. אני בטוחה שיש פה נשים שיודעות לענות טוב ממני.

 

3. אחלק את התשובה לשני חלקים:

קודם כל מה שאת מתארת הוא ממש ממש נורמלי. 

רוב הנשים שמגיעות לשיא מגיעות אליו מגירוי של הדגדגן, ורק 30% מגיעות לשיא מחדירה.

עם זאת,

הנאה היא לא רק מולדת, אלא ידע נרכש. גם ידע של המוח וגם ידע של הגוף. אנחנו יודעות למשל מנשים שלומדות לחוות שיא, שהפעם הראשונה הכי קשה ושהגוף מלמד את עצמו להגיע לשם.

אז זו הבשורה הטובה - יש לנו מסע חיים משותף, עם בן הזוג שלנו, ללמות להכיר יותר ויותר את נבכי הגוף שלנו וההנאות שלו. וזה מסע שלא נגמר אף פעם. 

את יכולה לאורך הזמן לשים לב ולכוון את עצמך למצוא את ההנאה שיש בחדירה, ללמוד אותה ולהעצים אותה, וגם להגיע ממנה לשיא (או לשיאים, תכלס, כי נשים יכולות להגיע כמה פעמים ברצף). 

אגב, זה קשור גם למשפט האחרון שלך - החדירה היא טובה שאת עושה לו, היא ההזדמנות של שניכם להגיע למקומות חדשים.

כמובן שכל זה תלוי בשאלה 2, כי את לא יכולה לעשות שום דבר מזה לפני שאת פותרת את סוגיית הכאב.

 

4. לא עונה כי זו שאלה הלכתית. מצטערת.

 

 

שאלהאנונימי (18)

ותודה על ההזדמנות.

ב"ה נשואים בשמחה. חיי אישות תקינים ושמחים מאד ב"ה. אוהבים ומושכים

לפעמים אני מרגישה שממש קשה לי המגע של בעלי. כאילו לעיתים רחוקות אני מרגישה שאני לא מסוגלת שיגע בי וכל מגע (קל וחומר נשיקה/ מגע במקום מוצנע) לא נעים לי בכלל. עד לרמה של כאב.

בדר"כ זה לא ככה. 

אבל בפעמים שכן זה ככ קשה ומצער.

מה אפשר לעשות?

 

מגע לא נעיםמרים קליין

בוקר טוב לך,

 

קודם כל, חשוב כל כך שאת מודה בזה.

אני מתארת לעצמי שזה מאוד קשה ומצער כשהגוף מרחיק את האיש שאת אוהבת.

 

מה אפשר לעשות?

קודם כל לא להתעקש ולא להכאיב לעצמך או לסבול.

זה לא לטובתך ולא לטובתו אם את סובלת ממגע אינטימי ויכול להסב נזק.

 

בהמשך אם את רוצה לשנות את זה, 

זה מצריך בירור עם אשת מקצוע, למה זה קורה ואיך אפשר לעבוד על זה..

 

בהצלחה.

תודה גדולה!!!!! הזדמנות נדירה...אנונימי (19)

אני נשואה כ-14 שנים ולא היתה לי הזדמנות כזו מעולם... התביישתי לפנות...

לקח לי שנים רבות להבין מה היא ההנאה של האישה.

עכשיו אשמח לדעת אם ואיך אפשר שהיא תהיה בזמן החדירה. שההנאה תהיה יחד.

ואם עד שאשה מגיעה להנאה זה חייב לקחת זמן או שיכול להגיע גם מהר.

ועוד דבר - לפעמים אני מרגישה שאני כמעט מגיעה להנאה אבל הגוף שלי נלחם בזה ומדי קשה לי להתקדם לשם. משהו לא נותן לי. אשמח להבין...

וגם רק שמעתי שיש תנוחות ולא יודעת מה זה. אשמח ללמוד.

הממוצע של זוגות בעולםמרים קליין

הוא 2-3 פעמים בשבוע

 

מה זה אומר על זוג שאסורים שבועיים שבועיים? לא יודעת.

 

העיקר שטוב לכם.

ערב טובמרים קליין

ערב טוב,

 

גם אחרי 14 שנה תמיד יש דברים חדשים ללמוד... כמו שכתבתי קודם הגילוי של הדברים האלה הוא מסע שלא נגמר אף פעם (בטח בתקופה שלנו שיש עזרה רפואית לאנשים מבוגרים וממשיכים לתפקד עד זקנה ושיבה).

 

כמו שכתבתי למישהי למעלה, היכולת להגיע להנאה מחדירה היא נרכשת.

אפשר להקדיש תשומת לב וריכוז וללמוד איך להגיע לזה. זה לא עניין של יום או יומיים,

אבל זה אפשרי.

 

לגבי היחד - גם על זה כתבתי למעלה בוקר טוב! - הריון ולידה

 

באופן כללי לנשים לוקח יותר זמן.

אנחנו פשוט בנויות אחרת.

בעיני זה בערך כמו ההבדל בין אופנוע לבין מטוס.

אופנוע הוא מאוד מגניב ומהיר ונגיש,

ומטוס צריך ללמוד הרבה בשביל להפעיל, ולוקח הרבה יותר זמן להניע אותו, אי אפשר פשוט לקפוץ עליו.

אבל אם לומדים להטיס את המטוס - החוויה היא אחרת לגמרי.

לא במקום, לא טובה יותר, אבל שונה ומיוחדת.

אפשר לנסות לראות אם השימוש אמצעים רוטטים מקצר זמנים.

(אם זה מעניין נתתי למטה הפניה לחנות אינטרנטית שאני ממליצה עליה)

 

לגבי הזמנים שקשה - 

שוב. הגוף שלנו בנוי ככה.

תקופות משתנות, עליות ומורדות,

זה הרבה פעמים קשור לזמן בחודש.

זה בסדר.

אפשר להתאמץ בכל זאת, ואפשר לשחרר ולהנות מהיחד וזה גם בסדר.

 

תנוחות - אשמח לפרט בהודעה אישית.

אשמח לשאול על אמצעיים רוטטיםאנונימי (26)
היה כאן שירשור שהמליצו על זה ובאמת לא הבנתי מה העניין ולמה להכנס לזה.
אשמח להבין מה זה אומר? למה עוזר?
שאלה טובה.מרים קליין

ונדרשות ממני יותר משתי פסקאות לענות עליה בצורה אמיתית ומסודרת.

אני מצרפת קובץ שכתבתי בנושא.

 

למרות שהכתיבה נקיה כמובן,

שימו לב שלא לכל אחת נעים לקרוא על הנושא הזה,

אז הקריאה על אחריותכן

לא הצלחתי לצרף את הקובץמרים קליין

אנסה פעם נוספת ואם לא עולה מי שמעוניינת מוזמנת לשלוח לי כתובת מייל בהודעה אישית.

 

20160216231602.pdf

רעיון מבורך שאלתי היאאנונימי (16)
מה התדירות הנורמלית לקיום המצוה במהלך שבועיים של טהרה?
בספרים כתוב שתדירות של פעמיים בשבוע,אנונימי (33)
שבת ויום בשבוע זה ה"נורמה"..
לפי דעתי אין 'נורמה'אנונימי (34)

אם רוצים כל יום אז כל יום (זה נורא מעייף)

 

אצלנו זה די יום כן יום לא (בצורה ספונטנית) יכול להיות גם כמה ימים רצופים ואז הפסקה הכל תלוי ביכולת וברצון אם עייפים מדי אז לא ואם זה באמצע היום ונ ו ר א רוצים ואפשרי אז למה לא?

זה לא שאסור יותר מפעמיים בשבוע..אנונימי (33)
אפשר גם יותר, היא שאלה מה התדירות הנורמלית אז עניתי. נראה לי שזה מה שכתוב בדרכי טהרה..
עניתי בטעות לא במקום...מרים קליין

הממוצע של זוגות בעולם הוא 2-3 פעמים בשבוע

 

מה זה אומר על זוג שאסורים שבועיים שבועיים? לא יודעת.

 

העיקר שטוב לכם.

תודה על המקום.אנונימי (24)
אנחנו באמצע שנות השלושים, נדואים שלוש שנים..בשנה האחרונה קורה שבעלי מתקשה להגיע לשפיכה- כאילו נתקע באמצע.
זה התחזק מאז שאני בהריון.

זה תופעה מוכרת? מה ניתן לעשות? החשש מהפעם הקודמת מגדיל את הסיכון כל פעם למרות שבין לבין יש פעמים טובות.

ושאלה נוספת- איך מתמודדים עם הקושי שבשינוי תנוחות? אני בהריון מתקדם ומאוד קשה לנו בתנוחה הרגילה. ניסינו לשנות ולא הצלחנו, וזה היה מביך וקשה עד שהתייאשנו. מה יכול לעזור? הקושי היה לשנינו.
תשובותמרים קליין

לגבי בעלך - אני מציעה שאת תפני למרכז יה"ל, אפילו בלי לספר לו כי חבל על הלחץ,

ותקבלי שם יעוץ והכוונה למקום הנכון.

נשמע שאולי זה משהו רגשי, ואני מאמינה שאפשר בהחלט לעזור לו.

טוב שאת חושבת על זה וכדאי להתעסק עם זה מוקדם מאשר מאוחר.

 

לשאלתך השניה - 

האמת היא שבהריון מתקדם אין תנוחה נוחה לישון. אז תנוחה נוחה ליחסים?! לא כזה פשוט...

צריך כמו בכל דבר בהריון לנשום נשימה עמוקה ולעשות את זה בכיף ובחיוך...

אשמח לעבור איתך על זה באופן מפורט יותר בהודעה אישית.

 

מצטערת על התשובות הקצרות - 

מגבלות הפורמט...

שאלה- האם הדבר נכון/ טוב לעשות כךאנונימי (25)
אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים בלי חשק להיות עם בעלי,
אבל שמתי לב שאם אני קוראת דברים על הנושא, נגיד קראתי תקופה את מאדים ונוגה בחדר המיטות, עצם הקריאה על כל הדברים והרעיונות והמילים שמופיעות שמה, גורמות לי לחשק באותו הזמן.
לפעמים אני מחפשת קצת חומר על זה באנטרנט, לא דברים גרועים ומגעילים. למשל: איך לגוון בתנוחות, ואז אני קוראת קצת מלל על זה וזה מעורר אותי. ומזה אנחנו מגיעים להיות יחד בשמחה ובהנאה גדולה.
ובכן: 1)האם זה נקרא דבר נכון/ בסדר לעשות את זה?
2) זה נורמלי?
3)אם לא, איך ניתן להתגבר על זה ולהגיע לחשק מדברים אחרים?

תודה רבה ומעריכה מאוד את עבודת הקודש שלך!
תשובותמרים קליין

הי לך.

 

מה שאת מתארת זה מאוד מאוד נורמלי וטבעי.

מדובר וידוע שהאיבר החשוב ביותר בקיום יחסים הוא המוח

כשאת קוראת את הדברים האלה, הדמיון מתחיל לפעול, והגוף מגיב.

זה נהדר שזיהית את הכלי הזה!

 

אני לא יכולה להגיד לך אם זה נכון או בסדר.

זו שאלה שבינך לבין עצמך, או בינך לבין בעלך.

אני בהחלט חושבת שרכישה של ידע לכשעצמה בצורה שמתאימה לבני הזוג היא נהדרת ומפרה.

 

אם את רוצה, את כן יכולה להשתמש בכוח הדמיון שזיהית ולהפעיל אותו באופן יזום ומתוכנן יותר.

במקום לקרוא חומר, תחשבי על האיש שלך, תדמייני דברים שאתם עושים ביחד,

תחשבי על השמחה וההנאה שאת מתארת,

תפליגי בדמיון על היחד שלכם - וזה יכול לעשות טוב.

את גם יכולה לשתף את בעלך בזה והוא יכול להשתתף איתך במהלך הזה במגוון דרכים כיד הדמיון,

וכך זה יכול להיות מאוד מקרב וכמובן משמח.

 

בהצלחה!

אשמח גם לשאול אנונימי (26)
יש לי שאלות שהרבה שאלו אז אחכה לראות מה תעני
שאלה נוספת:
ב"ה מאד שמחים בחיי האישות שתינו יוזמים. בהתחלה אני ממש לא הייתי יוזמת וב"ה עם עבודה עקפתי את בעלי וכאן הבעיה..
אנחנו המון זמן "משחקים" לפני החדירה עצמה ושתינו נהנים מזה. ברגע שיש חדירה אני בדכ רוצה עוד ובעלי פשוט לא מסוגל..
גם אחרי 20 דק.. פשוט נרדם ואני נשארת עם רצון יותר חזק מלפני לעוד.
אותי זה מבאס..מה שגורם לי בעצם לדחות את החדירה כי אני יודעת שזה אחכ נגמר. אנחנו יכולים להיות יום אחרי יום..ערב ואחכ בוקר אבל כמה פעמים באותה פעם אין מצב.
אף פעם לא חשבתי שזה לא תקין ועכשיו פתאום זה עושה לי מחשבות..אולי יש פתרון לדבר?
אשמח לתובנות.
מאוד מזדהה- אשמח למקדאנונימי (12)

יש תקופות שאני מאוד רוצה הרבה יותר ממנו והוא לא יכול לספק אותי, אני כבר לא מדברת על פעם אחר פעם (דבר שהיה בעבר בשנה הראשונה) אלא אפילו יום אחר יום הוא לא יכול, ושאני מנסה לרמוז הוא אומר לי " נו, די, את יודעת שא"א אפשר" 

ודוקא יום אחרי אני עיפה או סתם זה לא בא לי בטוב ואז חיבים כי אם לא מפספסים....

וגם אצלי הוא נרדם כמו מת אחרי, ואפילו הוא לא מחבק וזה סתם באסה... כי אני כ"כ צריכה את זה...

ותשובות גם לךמרים קליין

"נרדם כמו מת אחרי" זה מצב מאוד אופייני לגברים.

מבאס לנו שאנחנו בדרך כלל רוצות בקרבה וחיבוק ואולי גם שיחה אחרי,

אבל ככה המערכת הפיזיולוגית שלהם בנויה.

אז כדאי פשוט להשלים עם זה ולהבין שזה לא מכוונה רעה או מבורות - הוא פשוט בנוי ככה.

 

לעניין האיש שלך,

משני משפטים קשה לאבחן אבל תלוי במשתנים שונים יכול להיות שיש לו בעיה רפואית כלשהי.

גם כאן אני ממליצה שאת תפני למרכז יה"ל ותפרטי שם באופן יותר ברור על המצב,

הם יוכלו להגיד לך באופן יותר מדוייק מה דעתם וגם להמליץ לאן לפנות עם זה.

 

בהצלחה!

שאלה טובה וחשובהמרים קליין

קודם כל - איזה יופי! איזה מצב נהדר את מתארת ביניכם!

שניכם יוזמים, שניכם נהנים, לוקחים את הזמן - זה בסיס מצויין.

 

משתמע מהדברים שאת כותבת שאת לא מגיעה לסיפוק,

מן הסתם זה משאיר אותך עם חשק לעוד - כי את פשוט עדיין באמצע.

כדאי ללמוד איך לעשות את זה,

ולרוב הנשים זה לא מגיע מחדירה, אלא מגרוי חיצוני.

נשמע שיש לשניכם את הסבלנות להשקיע וללמוד את הדבר הזה - 

וזה כדאי.

 

תודה על ההזדמנותאנונימי (28)
פעם הייתי מצליחה להגיע לשיא בחזה, עכשיו בתוך ההריון ואחרי הלידה כבר לא.
זה נורא מבאס אותנו, מה ניתן לעשות?
בהריון ובלידה הגוף משתנהמרים קליין

דברים שהיו נעימים לפני לא תמיד נעימים אחרי,

ולפעמים דווקא בתוך התהליך של ההריון והלידה מתגלות אפשרויות חדשות.

אני מבינה מאוד את הצער,

אני לא יודעת כמה זמן את אחרי לידה,

אבל גם הנקה יכולה מאוד להשפיע על הדבר הזה.

אין לי הרבה עצות מלבד לחכות ולראות

ובעיקר להנות ממה שיש.

שאלה...אנונימי (31)
האם מותר להכניס את איברו של בעלי לפי, ולחילופין לו מותר לגעת עם פיו באיברי? בלי להסתכל כמובן.
אני לא עונה על שאלות הלכתיות מרים קליין


נשואה ממש טרייה...אנונימי (32)

ומתביישת לשאול את המדריכת כלות.

האם הדרך היחידה של אישה להגיע לשיא זה על ידי מגע בדגדגן?

לאמרים קליין

רוב הנשים שמגיעות לשיא מדיעות על ידי מגע בדגדגן.

פחות מחצי מהנשים מגיעות לשיא מחדירה, וזו יכולת נרכשת.

חשוב לציין כאן שהשיא מחדירה הוא לא בהכרח טוב יותר או מיוחד יותר,

הוא פשוט שונה.

 

הדרך העיקרית לשם היא על ידי גירוי של נקודת ה-G,

זה פחות מתאים לפורום, אבל זה בהחלט משהו שאני מפרטת ומסבירה בשיחת הדרכה.

 

 

 

שאלותאנונימי (33)
האם בהריון יש פחות חשק?
מה עושים להגברת החשק אצלי (האשה)?
חשק בהריוןמרים קליין

זה משתנה מאשה לאשה ומשתנה בחלקים שונים שלה הריון.

מקובל להגיד (ואני לא לגמרי מסכימה) שבשליש הראשון החשק יורד בגלל העייפות והבחילות,

בשליש השני הוא עולה שוב

ואז יורד בשליש השלישי עם הכבדות והסרבול.

אם החלוקה הזו נכונה לך - מצויין.

אבל גם אם לא, זה הגיוני שתרגישי חוסר חשק בכל תקופה של ההריון.

 

מה עושים?

מקבלים את זה שהגוף במצב חשק מסויים.

ומצד שני בעיקר מפעילים את הראש.

אומרים שהאיבר הכי חשוב בגוף בזמן יחסים הוא המוח,

ואם רוצים אפשר להגביר את החשק גם בעזרת המחשבה והדמיון.

 

 

שאלהאנונימי (9)

אני נשואה קרוב ל-3 שנים ולצערי אני לא ממש מצליחה להינות מאישות.

אין לי כוח להתחיל בכלל ורוב הפעמים זה ממש בשביל בעלי.

אחרי שמתחילים אז אני דווקא יחסית נהנית עד שמגיע לשיא ואז שוב אני ממש חסרת כוחות (לפעמים אני ממש צריכה להתאמץ כדי להינות)

אח"כ וגם בכלל באופן כללי אני מרגישה שזה סתם תאוותנות (למרות שאני יודעת שלא) אבל זאת ההרגשה שלי ואני לא מצליחה להשתחרר ממנה.

 

באופן כללי, בעלי כל הזמן רוצה ורומז לי, בסוף כשזה יותר מידי מעיק עליי אני נענית לו אבל אז הוא מבואס מזה שאני עוששה את זה בחוסר חשק (למרות שאני ממש משתדלת להראות לו שאני כן נהנית למרות שלא..). אני לא יודעת מה לעשות הוא מתוסכל ואני מתוסכלת.

 

עכשיו בהריון גם כואב לי אז בכלל אני פחות רוצה, גם בהריון הקודם הייתי הרבה בשמירה אז פחות יצא לנו. בקיצור הוא מתוסכל מזה שבד"כ אין לי חשק/אין לי כוח וכו.

 

ממש אשמח לעזרתך...

 

אגב באופן כללי (כדי שלא תביני לא נכון) יש לנו ב"ה קשר מצויין, אני מאד נהנית איתו ומהמגע אבל שזה נהיה כבר יותר מידי להרגשתי כמובן (אישות) אני כבר לא כ"כ רוצה את זה. הוא תמיד טוען שקשר חייב להיות מבוסס גם על אישות ואני אומרת לו שאני לא מרגישה ככה ומצויין לי עם השיחות ביננו ועם מגע קל ושכנראה אלו הצרכים שלי.

 

תודה רבה!

זו שאלה חשובה מאודמרים קליין

ומה שאת מתארת מאפיין קבוצה לא קטנה של נשים.

 

בגדול,

רצוי מאוד לשנות את זה.

גם כי לא פייר כלפי בעלך להשאיר אותו תמיד בעמדה של "מבקש טובה"

וגם כי לא פייר כלפייך שתהיי תמיד בעמדה של "עושה טובה"

 

וגם כי מגיע לך להנות.

ומגיע לך להכיר את היכולות והאפשרויות של הגוף שלך,

ומגיע לך להתחבר לעצמך

ויש פה עולם שלם שאני מאמינה שמשפיע על כל תחומי החיים.

 

מזמינה אותך לפנות באופן אישי

(אלי או לכל מדריכת אישות אחרת)

ולהתחיל את המסע שלך

תודה על ההבנה !!ועל המענה!!ספיר ויהלום

אנחנו נשואים כ10 שנים ב"ה ועם 4 ילדים.ב"ה.

1.חוץ מהריונות שמותרים.. השאר שבועיים פלוס מינוס אסורים / מותרים ,

אני ובעלי שתינו מאד נהנים אני הבנתי די מהר את הנאותיו ורצונותיו הוא אותי כמו.. [גירוי בידיו בדגדגן וכדו ] ומשתדלים לספק אחד לשני את רצונותיו.

אני נתקלת הרבה פעמים בפורום ועוד בנשים שאומרות שאין להן חשק... או שהבעל יותר מידי רוצה..

אבל אצלי תמיד מתקבל בשמחה גם יום לפני לידה וגם שמאד מאד עייפה...

אצין שאני כמעט תמיד מגיעה לשיא ונהנת מאד לא זקוקה באותו לילה לשוב יום למחרת מתחיל להתעורר הרצון שוב ואם לא סופק יום אחכ זה כבר ממש ממש רצון..

העדיפות שלי זה כל יום ,אני מרגישה שעובדת מאד קשה אחכ עם הילדים המטלות ואז מגיע הפורקן וזה ממש פורקן בשבילי..בעלי אמר שמספיק לו פעמים בשבוע אז הגענו לפשרה 4 פעמים בשבוע.

האם יש לי בעיה שיש לי רצון ככ חזק? וממה זה נובע?אנחנו לא בשנה ראשונה שזה חדש ושיא ההתלהבות..

 

[הימים שאנחנו אסורים די קשים לי אבל עצם זה שהמיטות מרוחקות ויש את ה5 ימים דימום ועבודה פנימית להשכיח את זה ממני עוזר לי אבל כשאני יודעת שזה מותר אז...]

 

2.התקשרת ביננו מצוינת וגם במיטה,    

יש לי חוסר כלשהוא ביום יום ,

קשה לבעלי סתם בסטואציות מסוימות שמתאים לזרוק חיבוק ליטןף או נשיקה .

בספה שנשב יחד מסתדר לו או במיטה ודאי ..

נניח ,שבעלי עשה לי משו טוב אז אני יבא איזה חמוד ויתן נשיקה מכל הלב ..לו זה קשה...

דברתי המון עם בעלי שאפילו שאני אשה עם ראש ועובדת בתפקיד תובעני כלשהוא משו בתוכי ילד .. ועושה לי טוב מידי פעם ..הוא  רוצה להשתנות ולא מצליח קשה לו הערבוב הזה ..הטבעיות הזאת..

 

3.שאלה אחרונה [מתבישת אבל אשמח לדעת..]אף פעם לא ניסינו אבל יש משו שיוסיף לנו בהנאה עם להכניס אביזרים.. או שזה מיועד לעזר לאלה שלא מצליחים בפשטות להגיע להנאה?

נהדרת אחת מרים קליין

1.

יש לך הרבה חשק, וזה נהדר וזה נפלא.

לפעמים אפשר לחשוב שאת היחידה בעולם שכזו וכל שאר הנשים מתמודדות עם חוסר חשק,

אבל יש עוד כמה נשים שמסתובבות שם בחוץ שהן גם כאלה (יצא לי לפגוש כמה)

זו לא בעיה, זו מתנה נהדרת, שנובעת פשוט מזה שאת בנויה ככה. תהני ממנה.

וכן, יש למתנה הזו גם את האתגרים שלה,

ונשמע שאתם מצליחים להגיע לעמק השווה ביניכם ולפתרונות ששניכם בסך הכל מרוצים מהם.

 

2.

מצב מתסכל,

הוא לא שונה במהותו ממצבים אחרים בזוגיות שבהם יש לך רצונות או צרכים מסויימים והוא בנוי אחרת

עם אשה שעובדת איתי על זה אני אבדוק מה היא יכולה לעשות עם עצמה מול הדבר הזה,

כי מלבד לדבר ולבקש ולשתף, אי אפשר להכריח אותו להשתנות...

אחרי 10 שנים ו-4 ילדים אני מניחה שיש לך כלים להתמודד עם זה

 

3.

שאלה נהדרת ואני שמחה מאוד שלא התביישת.

ההנאה היא קודם כל בראש, אביזרים לא יכולים להביא למיטה מה שאין בה.

אבל אביזרים ועוד דברים שונים בהחלט יכולים להוסיף לכם חידוש ועניין - 

אביזרים הם ממש לא רק למתקשים.

אשמח להרחיב ולדבר איתך אם תפני באופן אישי.

 

תודה רבה. ושאלה-אנונימי (35)

נשואים ב"ה בשמחה ואהבה 8 שנים, 4 ילדים.

בתקופה האחרונה (כשנה) יוצא הרבה פעמים שבעלי תוך כדי המשחק המקדים בטעות גומר בלי שהוא מספיק להיכנס.

הוא מודע לזה ומנסה שלא לגרות יותר מידי, ובכל זאת אנחנו מוצאים את עצמינו פעמים רבות שזה יוצא בחוץ...

הוא אומר שאפילו בלי מגע שם, רק מהעוצמות שלפני- זה כבר גורם לו, מצד שני הוא לא רוצה לעשות את זה טכני- להיכנס בלי ששנינו מתעוררים...

יש לציין שבעבר זה לא היה כך.

מה יכול לגרום לכך?

אילו פתרונות יכולים לעזור לעניין?

תודה רבה מראש.

הי יקרה,מרים קליין

עניתי כבר כמה תשובות בנושא.

 

שוב, אני ממליצה שאת תתקשרי למרכז יה"ל,

אפילו בלי לספר לו שלא ילחץ מזה סתם,

ותקבלי מהם הכוונה יותר מדוייקת איך להתקדם.

תודה על המקום... כמה שאלות ליאנונימי (36)

שלום! נשואים שנתיים ורבע. באושר בגדול אבל הרבה תקלים סביב הענין. בעלי היה רוצצה שנעשה זאת יותר, שאני אדרוש את זה יותר ולא יבוא רק ממנו, (ואני חושבת שאולי בעקבות סרטים וכדומה- שבזמן החדירה אני אביע את אהבתי בצורה בלתי נשלטת- מה שלא קרוה כרגע).
 

מההתחלה התקשתי למצוא את ההנאה ביחסי האישות עצמם. אוהבת מאוד את המגע של בעלי, את הזמן הייחודי לנו, הנשיקות החיבוקים וכו'.. אבל לא אוהבת את זה שזה מכוונן מחדירה והכל כאילו משחק עד שמגיעים לשם. בהתחלה ניסינו לקרוא באינטרנט ולחפש מידע שיעזור לנו לשדרג את היחסין, אולם גילינו כי הכל פרוץ וגס וקשה לנו עם עזרה כזו.

 

1. הרבה מדברים על הדגדגן. היכן הוא? אנחנו כל הזמן מנסים לחפש אותו יחדיו אבל כמעט כל מגע של בלעי שם או כואב או נעים לשניה ואז כבר לא.. לא מצליחים למצוא אותו ונשמע לי מביך מאוד בקש ממשהי שתעזור לי..

2. בעלי מגיע לפליטת זרע מהר מאוד מרגע החדירה (15 שניות זה הכי הרבה שהגענו אליו..) אנחנו יודעים שזה מריע כי דווקא מהחדירה אני נהנית. איך אפשר לטפל בזה? האם יש דרך בכלל?

3.איך מצליחים להגיע למצב שבו אהיה באמת משוחררת? שלא אחוב על כלום אלא רק עלינו?  שאצליח להביע את אהבתי 'כמו בסרטים'? (לא יודעת אם השאלה מובנת אבל לא מצליחה לנסח אותה אחרת כרגע).

4. מרגישה שמאחרי החדירה, השיא- יש ממש סיום לא כיפי. צרי להתנגב, ואז אנחנו כבר קצת מתלבשים. והכל מלוכלך... איך אפשר לעשות את זה אחרת? האם אצל כולם זה ככה?

 

תודה רבה מראש! אם אוכל ללמוד משהו מתשובותייך בטוחה שזה יעזור וישםר את חיי האישות שלנו ובעקבות כך גם את חיי הנישואין ובנין הבית.

שאלה נוספתאנונימי (36)

משחק מקדים- מה בדיוק אמור להיות שם.. איך אפשר לקדם אותו? לשפר? לחדש?

 

"משחק מקדים"מרים קליין

מונח כל כך מטעה.

ה"משחק" - למה הוא משחק? כי יחסים הם משחק? (שזה אחלה) או כי הוא משחק לעומת "הדבר האמיתי"?מה הוא "מקדים" בדיוק?

 

"המשחק המקדים" הוא חלק בלתי נפרד מהמשחק. הוא לא מקדים שום דבר, הוא פשוט קודם.

 

המונח הזה משמש בדרך כלל את כל מה שמתרחש לפני החדירה.

 

מה שאמור להיות שם זה שהחשק של בני הזוג אמור לעלות.

איך? כיד הדמיון הטובה עליכם ולפי מה שאוהבים.

מפנה להודעה של "כאן ועכשיו" כמה דברים חשובים על "מצוות עונה" - הריון ולידה

שהדבר היחיד שאני רוצה להוסיף עליה היא שבעיני החלוקה המגדרית ממש לא מחוייבת המציאות.

כולנו זקוקים לאהבה ולחסד,

וכולנו מעריכים השקעה.

כדאי לשים מגבת ישנה מלמטהאנונימי (43)

שמיועדת לזה

הדגדגן כעיקרון מוסתר ע"י השפתיים החיצוניות של איבר האישה. תסתכלי בעזרת מראה ובתרשימים- למשל בחוברת עת דודים של הרב קנוהל

ערב טובמרים קליין

הי.

 

נשמע ממה שאת כותבת שאת לא יודעת עדיין להגיע לשיא שלך.

אם זה המצב, אז הגיוני מאוד שהוא רוצה בזה יותר ממך - פשוט כי הוא נהנה יותר ממך...

באמת קשה למצוא מידע נקי אם לא יודעים איפה לחפש,

ובדיוק בשביל זה יש מדריכות ומדריכים!

כדי לקבל מידע נקי ונגיש וכמה שיותר רלוונטי ומותאם בדיוק לכם.

בשיחת הדרכה תוכלי לקבל הדבר מפורט יותר על הדגדגן, איפה כמה ואיך.

ואיך להגיע באמת למקום המשוחרר שאת מתארת (התשובה פה יכולה לעזור לך חשק שנעלם באמצע - הריון ולידה)

אני חושבת שהסרטים מציבים לנו איזו תמונה שהיא דמיונית ולא אמיתית, אז לא הייתי רוצה להגיע ל"כמו בסרטים", אבל בהחלט תוכלו להגיע למצב שאת יותר נוכחת בכאן ובעכשיו.

 

לשאלתך האחרונה, אני חושבת שהסוף נגזר מההתחלה. רוב הסיכויים שכשתהני מאוד, הסיום ישנה את הטון שלו.

 

 

ואחרון, לגבי בעלך - אפשר להתייעץ כאמור עם מרכז יה"ל. זה תלוי גם בשאלה מה היה שם לפני החדירה ובעוד גורמים. את יכולה להתקשר ולקבל יותר מידע.

 

תקופה רדומהאנונימי (38)
שלום ותודה על ההזדמנות!!
ברצוני לשאול איך מעוררים את הרצון במצבים השונים בחיים.
בימים הקרובים לטבילה, אני מאוד רוצה ונהנת (בהתאם כנראה למצב ההורמונלי) אך ככל שמתקרבים לסוף החודש, הרצון נעלם ואיתו ההנאה.
כיצד ניתן לעורר חזרה את הרצון, כך שזה לא יהיה רק בשביל בעלי?

באופן דומה, איך עושים זאת בתקופה של הנקה/שימוש בגלולות שמוריד ות את החשק?


תודה רבה.
אני מצטערתמרים קליין

אבל מפאת קוצר הזמן שלי - 

עניתי כבר על שאלות דומות למעלה, את מוזמנת לעבור על התשובות.

אפשר עוד לשאול שאלות?אנונימי (39)

ראיתי שכתבת שפחות משתי דק' נחשב שפיכה מהירה, אכן זה מפריע לי, אבל לבעלי לא. 

אני הייתי רוצה להתייעץ איך לנסות לדבר איתו על זה בצורה עדינה שלא תפגע באגו שלו, ולא תתן לו להבין שלא היה לי טוב בשנתיים שאנחנו נשואים.

 

בנוסף לאיזה טיפול פונים?

מצטרפת לשאלהאנונימי (5)
מצטרפת לשאלהאנונימי (5)
תתקשרי למרכז יה"למרים קליין

בלי לספר לו אפילו.

הם יתנו לך תמונה מדוייקת יותר של המצב.

 

בהצלחה!

אם עוד אפשר- טיפול בשפיכה מהירה וגירוי של האישהציירת עננים

בגדול, נהנים מאוד ביחד, וגם אני רוב הזמן מצליחה להגיע לשיא.

א. לפי מה שהגדרת, יש לבעלי שפיכה מהירה. למי פונים?

 

ב. אני מרגישה לפעמים כשהוא מגרה אותי רצון לשירותים. אני מניחה שזה אכן שתן ולא דבר אחר. שובב, יודעת למי לפנות?

 

תודה על כל שאר התשובות.

שאלה חשובה!מרים קליין

א. לא משנה מה הגדרתי. היה לך ולו נעים עד עכשיו? תמשיכו להנות. זה העיקר.

 

ב. שאלה נהדרת וחשובה!

הצורך לשרותים לא קשור לשתן, אלא באופן מפתיע הוא קשור לאפשרות של נשים לחוות את השיא שוב ושוב כמה פעמים ברצף.

הוא קשור גם לשפיכה נשית (כן, יש דבר כזה).

אשמח להרחיב על זה באופן פרטי.

שאלהאנונימי (18)

1. כאשנחנו יחד מרגע החיבור בעלי מסיים תוך דקה. לדעתי אפילו פחות.

כמובן שנראה לי שיהיה נעים יותר שיהיה יותר ארוך- מה אפשר לעשות? טיפול לא רלוונטי.

2. בעלי המתוק משקיע מאד וחשוב לוו שיהיה לי נעים וכשהוא מביא אותי לשיא עם היד שלו לפעמים אני מרגישה שאם הוא היה מדייק במילימטר יותר במיקום או ברמת הלחץ זה יכול להיות הרבה יותר נעים. אבל זה כאילו כ"כ הבדל קטן שאי אפשר להסביר וגם לא לכוון. רק אם אתה עושה לעצמך את יודע להבחין בדקות הזאת- מה אפשר לעשות כדי שהוא כן יוכל לעשות לי את זה ושיהיה יותר נעים. יש לציין שלפעמים זה מצליח מאד. אבל הרבה פעמים זה הרבה זמן ולא מצליח לקרות בגלל האי דיוק. ואני לא רוצה לעשות לעצמי.

3. שואלת לגבי תנוחות אפשריות בסוף הריון- מה אפשר? אמרו לנו מהצד פנים אל פנים אבל לא הצלחנו.

התנוחה הררגילה כואבת לשנינו.

שואלת לא מבחינה הלכתית. את זה בעלי בודק.

 

נ"ב אנחנו האמצע שנוות ה20

שאלות מקהל רחב-נא לשרשר כתגובה לתגובה זותחיה דולה


כל הכבוד שנותנים גם לגברים להביע וזה חשוב תודהחייבים לנצח

 רציתי להביע משהו שקשור לנושא

הנידון: האם המושג להתלבש בשביל הבעל (בחדרי חדרים) זה רצוי או לא

 

תשובה:

גבר שראה נשים בלבוש מסוים ומנסה להתעלם וב"ה הוא מצליח

ואחרי זמן הוא רואה שכבר יותר קשה לו וחושש ליפול

 יכול לומר לאישתו (בזמנים המותרים) לכי תיקני בגד בסגנון זה וזה

אפילו שזה הכי לא עדין שיכול להיות (הכי גס)

ובזה היא מקימת מצווה גדולה מאד  שלא תתורו אחרי עינכם וכו'

 

 

רצוי מאד שלא לבוא מתוך זה ליחסים 

יחסים באופן הרגיל צריכים לבוא מתוך טוהר ושמחה של הביחד

כל מה שיכול ליפגום בתחושת הטוהר זה חבל (מלבד מקרים יוצאי דופן)

 

וחשוב לציין:

יצר הרע של לפני 2000 שנה הוא אותו יצר הרע של היום

רק שהיום יש לו יותר פונקציות

 

1 יש נשים שהולכות במחוסר בגדים

או סגנון בגדים שמושכים ומגרים את היצר של הגברים

2 וכן שאר הדברים שיש לו היום וכו'

 

אני לא בא לדבר על האמורים כי כמלאכים נחשבו

רק שניתן ללמוד נקודות

מובא בגמרא על אחד האמורים שהיתה אישתו מקבלת את פניו

בבגדים יפים מאד שמושכים את ליבו כדי שלא יתן עיניו באשה אחרת

 

יש ללמוד שעל האשה יש יכולת לעזור לבעלה בנושא זה

רק שהיום זה לא פעם

פעם הספיק ללבוש בגדים צנועים ויפים ובזה כבר

עזרת לבעלך להתגבר על הפיתוים

היום שהרחוב נהפך כמעט לחוף ים 

אז בשביל לעזור צריכים כבר ליקנות דברים התואמים למצב

 

ויש עוד לציין כמה שהבעל יהיה יותר מחובר לתורה ובעיקר לגמרא

יהיה לו הרבה יותר קל בכל הנושא הזה

ורצוי כשיש קשיים, לומר או לחשוב אני עכשיו לומד בשביל לעדן את נפשי 

 

תודה על המענהאנונימי (37)
רציתי לשאול האם מבחינה הלכתית מותר בהריון לעשות איזה תנוחות שרוצים כולל אור?
והאם בזמן רגיל (לא הריון) חיבים חושך מוחלטט?
ומה לגבי צוהרים מותר אסור כדאי להמנע?
אשמח לקבל תשובות ושוב תודה רבה
מענהאנונימי (44)

שאלתי את בעלי הוא התקשר למדריך (הוא לא רב)

והנה הם סיכום הדברים

השאלה: באור. ביום. כיסוי. תנוחה 

 

דבר ראשון יש לדעת קודם את הלכתחילה 

ולאחר מכן לעבור לעיקר הדין

 

לכתחילה:

לילה (ויש מעלה גדולה אחרי חצות הלילה)

חושך (עד עצם המעשה אפשר אור ועדיף מנורת לילה)

תנוחה רגילה

ומכוסים

 

עיקר הדין:

אור: יכול להשים מנורת לילה על הרצפה ולהשים מחיצה מבדלת

        גובה 10 טפחים רוחב 4 טפחים בערך 85 ס"מ על 35 ס"מ 

יום: אפשר (רק ליסגור תריסים) ואם רוצים אור כנ"ל

שינוי תנוחה: כשצריך להשקיט את יצרו או שזה יוצר קירוב וחיבור ולא באופן קבוע, אפשר

כיסוי: כשצריך להשקיט את יצרו או שזה יוצר קירוב וחיבור ולא באופן קבוע. אפשר

       

לגבי נישוק בפה על פי הקבלה

יש יחוד עליון: פי' עירבוב רוחות של הזוג 

ויש יחוד תחתון

יחוד עליון זה לפני וגם תוך כדי ההוצאה

 

 וכל האומר לעיל אין הבדל בין בזמן הריון ללפני

בזמן שיש סיכוי להכנס להריון עדיף ורצוי לעשות את הלכתחילה

מסתייגת מתשובה הלכתית בשרשור הזה.תחיה דולה

כמו שהודגש, יש דעות רבות ומוטב שכל זוג ישאל לפי דרכם.

 

וגם כאן, ראוי לציין מי הפוסק, אם המדריך מרשה לצטט אותו או לפי איזה רב/ספר הוא פוסק. 

 

ובכל אופן, תודה על ההשקעה בשאילת השאלה וכתיבת התשובה.

הוא נתן אישור רק אמר ליכתוב שהוא לא רבאנונימי (44)


אבל לפי איזה גישה הוא הולך, מי הכשיר אותותחיה דולה

זה מה שבעיקר רלוונטי.

אין לי מושגאנונימי (44)

בעלי אמר לי שלא נעים לו לישאול אותו מי נתן לו את ההכשרה

אבל מה שכן הוא למד את המקצוע הזה 

בעלי מתייעץ איתו ואני רואה שיש לו עצות נבונות

 

 

הכי חשוב שיש לכם כתובת לשאלות!תחיה דולה

אני מניחה שלהרבה נשים היה מספיק אם תכתבי זרם (ישיבה מסוימת שהוא קשור אליה לדוגמה, פשוט כדי שיהיה מושג איפה הוא עומד ביחס אליהם בסקאלה ההלכתית) 

הזרםאנונימי (44)

מתייעץ עם רבותיו המשתיכים לזרם הליטאי

חשוב לי לציין שוב, שיש הרבה מאוד פסיקות וזרמים בהלכה בתחוםמרים קליין

ולכן תשובה שאדם אחד מקבל מהפוסק שלו לא תחפוף בהכרח לתשובה שאדם אחר יקבל מהפוסק שלו.

 

לכן ממליצה לכל אחת ואחד לבדוק מה בדיוק נכון עבורם.

אני לא עונה על שאלות הלכתיות מרים קליין


הדברים כאן לא מתאימים לכל הזרמים בהלכה והתפיסה היהודית היום.מרים קליין


כמו כולן- תודה רבהאנונימי (8)

א- בהנחה שכבר קצת משעמם אותו דבר(למעלה מעשר שנים) והרבה הנקה והריונות

מה אפשר לגוון שיהיה יותר מעניין? במסגרת המותר?

 

ב- כיצד לשמש בחודשים האחרונים שא"א לסבול מגע לוחץ וכואב?

 

ג- מה אמורה להרגיש האישה שהיא מסיימת?

סליחה על הבורות. רוצה לדעת אם זה נורמלי. לקח לי כמה שנים להיפתח...

שייך גם לנשים נשואות. התבלבלתיאנונימי (8)


ערב טוב!מרים קליין

הי לך! קודם כל את ממש לא צריכה להתנצל על הבורות.

אף פעם לא מאוחר, ומי שלא שואל לא יודע!

 

יש הרבה מה לגוון ולתת תשובות על השאלות שלך

אבל מדובר בפירוט שלא מתאים כאן

ואשמח לדבר בשיחת הדרכה.

 

לגבי השאלה האחרונה עניתי עליה בכמה תשובות למעלה, את מוזמנת לקרוא ולראות.

כמה דברים חשובים על "מצוות עונה"כאן ועכשיו

אני קורא את השאלות של זוגות רבים, כאן, ובמקומות אחרים, ופחות או יותר כולם שואלים באותו הסגנון.

 

אני רוצה בשורות הבאות להבהיר כמה דברים חשובים-

 

אנו מושפעים ללא ספק מהתרבות (אי התרבות...) החיצונית לנו!

זוגות שואלים המון על "הגעה לשיא" , "גמירה" , "חוסר הנאה גופני"...ובכן, הנושא הוא אכן חשוב, אך לא החשוב ביותר.

אסביר את דברי, ידוע בשם "החזון איש" שאמר שכל משאת נפשה של האשה בעולם "שבעלה יאהב אותה"!  אהבה אינה מתחילה במיטה או בשעה מסוימת ביום, "אהבה" זאת דרך חיים.

 

בשביל שאשתך תקבל את המזון הנפשי שלה ובהמשך גם הגופני צריכים להתקיים הדברים הבאים (לפי הסדר).

 

א, יחס- היא אמורה לקבל את מלא היחס, ובמינונים גדולים. היא אמורה להרגיש שהיא כל עולמך ועומדת בראש סדר העדיפויות שלך, ולא שלאחר שסידרת וגמרת את כל עיסוקך, הגיע עכשיו גם תורה למעט יחס.

 

ב, אינטימיות- רומנטיקה- נשים מטבען אוהבות לקבל מהבעל חיבוק, ליטוף, נשיקה...כשזה אמיתי,מגיע ממקום פנימי לא מזויף או לצורך מסוים.. כן, באמצע היום במטבח, בחדר, בסלון לא משנה היכן, (כמובן לא ע"י ילדים גדולים) זה אמור להיות חלק מחייכם, קשה מאוד לתאר מצב שבו בני הזוג יפעלו כל היום כמו שני רובוטים, ללא מילה של חיבה, ללא יחס של אהבה וללא מגע גופני כל שהוא, ויצפו שבשעה 12 בלילה יכנסו למיטה ויהנו כמיטב הפנטזיה...

 

ג, חיבור גופני- יחסי אישות - כאמור לעיל, רק לאחר שנתקיימו 2 העקרונות הראשונים, אפשר לגשת לדון בנושא חשוב זה.

וגם כאן, יש לדעת ולהפנים, שעיקר החיבור הוא חיבור של אהבה, כלומר להתנתק מכל תפיסות העולם המוטעות הסובבות אותנו, בהם מדברים על החשיבות הגדולה של "לגמור ביחד"... וכד', ישנם בעלי מקצוע שונים שעושים מהענין הזה המון כסף... כמובן, אם הדברים באים מאליהם וההנאה הפיזית זורמת לכוון הזה, הנה מה טוב, תהנו!   אבל גם אם אתם עדין לא בשלב הזה, ובואו נזכור שגם אצל הזוגות שכן אוחזים שם, ישנם המון עליות וירידות, הריון , הנקה, שינוים הורמונלים, גיל המעבר, וכו'... אז לא יתכן לבסס את יחסי האשות על בסיס כזה!

הבסיס אמור להיות, הנאה משותפת מעצם המגע, מהחיבוק מהנשיקה, תשקיעו מעט דמיון וחושניות בנשיקה, תלמדו איך לספק את עצמכם מהנשיקה עצמה ללא צורך או ללא הרגשת חוסר אם לא יהיה יותר מזה...

גם אם חשבתם על ערב מאוד סוער, ואתם פתאום נתקלים בקושי מסוים, אל תצטערו, אל תתבאסו, תלמדו ליהנות ממה שאתם יכולים, ממה שיש לכם ביד, גם כשאתם מאוד עייפים אל תכנסו למיטה ותרדמו סתם ככה, חיבוק, נשיקה, קצת מגע גופני, ללא ציפיות, זאת "מצוות עונה" האמיתית. לא "גמירה" או "שיא" או כל דבר אחר.

כתבו הפוסקים, שגם כשאסורים יש לקיים "מצוות עונה" בדיבור וכד', כלומר העיקר הוא הקשר ולא "השיא".

 

כשתפנימו את הדברים, ותפעלו על פיהם לאורך זמן, בסבלנות, וללא ציפיות שכרגע אינן ברות השגה, מובטח לכם שעם הזמן הכל יגיע ויהיה לשביעות רצונכם, ולא תצטרכו לשאול "איך מגיעים לשיא", או "כמה זמן אמור לקחת החיבור"...

 

 

נ.ב.

א. כשיש בעיה פיזית של כאבים וכד', יש להתייעץ עם איש/ אשת מקצוע ולקבל פתרון הולם.

ב. אין בכוונתי למלא או לקחת את מקומה של היועצת החשובה שנדרשה לעניין, רק לחדד את רוח והשקפת היהדות על הנושא. אני מאמין שדבריה ודברי משלימים אלו את אלו.

ג. הכותב בעל נסיון בתחום.

 

 

 

תודה. יישר כוח.אנונימי (27)


יפה כתבת. הלוואי בעלי היה קורא את זה.אנונימי (16)


את יכולה להעתיק לו את זה.פרח שלג האבודה


תודה רבה!! ישר כח עצום!אנונימי (10)
שאלה למרים לטובת כולםrivki
מרים, את יכולה לספר איפה למדת את המקצוע שלך?

ככה נוכל להבין יותר טוב את הגישה שלך...

תודה שאת כאן כדי לעזור
מחזקת את ריבקי. בתיאום עם הרבנים?אנונימי (8)


נראה לי שאפשר לסמוך על תחיה ויפעת במיוחד מבחינת ההלכה.אנונימי (26)
זה לא סותר שנשמח לדעת במה היא התמקצעה.
גם אני מתעניינת בעיקר ללמוד על מנת ללמדהכל דבש
מעניין אותי אם אפשרי ללמוד זאת. איזה רקע צריך? מאד מתחברת לעקרונות שלך, מרים. לא סתם סדנה. תודה! ולפי הצפת השאלות העניין באמת בוער מאד!!
תודה השאלה בפניםאנונימי (9)

אני נשואה קרוב ל-3 שנים ולצערי אני לא ממש מצליחה להינות מאישות.

אין לי כוח להתחיל בכלל ורוב הפעמים זה ממש בשביל בעלי.

אחרי שמתחילים אז אני דווקא יחסית נהנית עד שמגיע לשיא ואז שוב אני ממש חסרת כוחות (לפעמים אני ממש צריכה להתאמץ כדי להינות)

אח"כ וגם בכלל באופן כללי אני מרגישה שזה סתם תאוותנות (למרות שאני יודעת שלא) אבל זאת ההרגשה שלי ואני לא מצליחה להשתחרר ממנה.

 

באופן כללי, בעלי כל הזמן רוצה ורומז לי, בסוף כשזה יותר מידי מעיק עליי אני נענית לו אבל אז הוא מבואס מזה שאני עוששה את זה בחוסר חשק (למרות שאני ממש משתדלת להראות לו שאני כן נהנית למרות שלא..). אני לא יודעת מה לעשות הוא מתוסכל ואני מתוסכלת.

 

עכשיו בהריון גם כואב לי אז בכלל אני פחות רוצה, גם בהריון הקודם הייתי הרבה בשמירה אז פחות יצא לנו. בקיצור הוא מתוסכל מזה שבד"כ אין לי חשק/אין לי כוח וכו.

 

ממש אשמח לעזרתך...

 

אגב באופן כללי (כדי שלא תביני לא נכון) יש לנו ב"ה קשר מצויין, אני מאד נהנית איתו ומהמגע אבל שזה נהיה כבר יותר מידי להרגשתי כמובן (אישות) אני כבר לא כ"כ רוצה את זה. הוא תמיד טוען שקשר חייב להיות מבוסס גם על אישות ואני אומרת לו שאני לא מרגישה ככה ומצויין לי עם השיחות ביננו ועם מגע קל ושכנראה אלו הצרכים שלי.

 

תודה רבה!

אותה אחת. רק רוצה לדייקאנונימי (9)

מידי פעם כן יותר יש לי חשק. נגיד אחרי חודש שלא יצא אבל העיניין הוא שהצורך שלו זה פעם-פעמיים בשבוע שזה יותר מידי בשבילי ולכן נראה לי זה עוד יותר מרתיע אותי.

 

רוב תודות!

שייך לנשים הנשואות.אנונימי (9)

בטעות שרשרתי כאן

עניתי למעלה מרים קליין


איך להמנע מעיפות וליצור התחדשותאנונימי (21)
בה הריון שני שבוע 16 ולפעמים פשוט נרדמת אפילו שהתכוננו וכו איך אפשר להמנע מעייפות
אציין ששנינו עובדים והגדולה בת שנתיים וגם היא מתישה
אני מרגישה שאין לי כח בגלל העייפות לא מחוסר רצון אך בגלל החיים העמוסים אין זמן אחר ודבר נוסף איך ליצור התחדשות בנושא הזה
לא שירשרתי נכון זה שייך לנשואותאנונימי (21)
סליחה על קוצר הזמן,מרים קליין

עניתי על שאלות דומות בשירשור, את מוזמנת לקרוא ולהתרשם.

בוקר טוב! לפני שאני מתחילה לענותמרים קליין

א. וואו, כמה שאלות. אני לא מבטיחה שאספיק לענות לכולן. מי שלא תקבל מענה מוזמנת לכתוב לי באופן אישי - רצוי בפייסבוק שנתתי אליו את הקישור כי אני בדרך כלל לא נכנסת לערוץ 7.

 


ב. שאלו על ההכשרה שלי ואני אענה, אבל אתחיל במה אני לא:

1. אני לא אשת הלכה וכמובן לא פוסקת הלכה. אני יודעת שבנושא הזה יש שיטות מגוונות מאוד ביהדות היום, החל מגישות הלכתיות שמציבות הרבה סייגים לקדושה וכלה בגישות הלכתיות שלפיהן כל מה שנעשה בין איש ואשה נשואים, בטהרה ובחדרי חדרים, מותר. אני לא אשיב פה לשאלות של "מה מותר" מהסיבה שזה תלוי בפסיקה שאתם הולכים לפיה. כשאני עובדת עם נשים וזוגות אני עובדת עם המסגרת ההלכתית שלהם. צאנה ושאלנה ולמדנה. ראיתי שכן שאלו איפה אפשר ללמוד, מקווה שאספיק לענות.

2. אין לי תואר טיפולי.


מה אני כן?
אני מדריכה לחיי אישות. למדתי במרכז יה"ל - מרכז להדרכה לזוגות דתיים http://www.zoogy.org/
זה אומר שיש לי ידע חשוב שאני שמחה להעביר הלאה למי שזקוקים לו - נשים וזוגות.
 

אני מאמנת אישית בגישה יהודית, למדתי במכללת כוונה http://www.kavana.co.il/
וזה המקצוע העיקרי שלי.

במסגרת הזו יש לי כלים להתפתחות אישית ולשינוי פנימי שבעזרתם אני עובדת עם נשים שמרגישות שמה שהן צריכות בעיקר זה עבודה פנימית של שינוי תפיסות וגישות כלפי הגוף והזוגיות בתחום.

האני מאמין שלי הוא כאמור שהנושא הזה חיוני ומשמעותי לזוגיות (ותודה ל"כאן ועכשיו" על הדברים החשובים כל כך שהוא כתב), אבל שזה לא נגמר שם. אני מאמינה שכשהתחום פורח, מאוזן ובריא זה מביא לפריחה ושפע ואיזון בכל תחומי החיים, של האשה או הגבר.

מתוך ההבנה הזו, יאללה, לעבודה...

תודה על היוזמה! אפשר לנעוץ את השירשור למעלה?rivki
כן, כמובן. הוא כבר נכנס לשירשורי הפורום תחיה דולה
עבר עריכה על ידי תחיה דולה בתאריך ז' באדר תשע"ו 14:01


יקרות,תחיה דולה

אנחנו שמחות שבאמת יש ביקוש והשאלות רבות.

 

אז ראשית תודה למרים על כל מה שהיא הספיקה כבר לענות.

בע"ה היא תמשיך לענות בימים קרובים.

 

בבקשה אל תוסיפו שאלות, שימו לב שיש הרבה שאלות שחוזרות על עצמן אז תקראו קודם.

ואתן מוזמנות לעקוב אחרי מרים בפייסבוק ולהיות איתה בקשר גם שם (אבל לא לברוח לנו!!!

מה הפיתרון למי שאין פייסבוק?אנונימי (8)


מרים מתכננת להמשיך לענותתחיה דולה


ישר כח לכן. התכוונתי מה עושים אם העניין לא נפתר בתשובה קצרהאנונימי (8)

והיא מפנה לפייסבוק שלה. יש דברים שצריכים יותר להעמיק איתה באופן אישי או שמפורט שם?

אפשר לפנות אלי בהודעה אישית כאן בימים הקרוביםמרים קליין


תודה רבה למרים היקרה!!!יפעת1

על הזמן הסבלנות,התשובות. ובע"ה שלכולן יהיה הרבה סיעתא דשמיא בדרך והתהליך המבורך.

סיכוםמרים קליין

קודם כל תודה רבה לתחיה ויפעת על הארוח.

 

אני גם מודה לכן.

אני מעריכה מאוד כל אחת ואחת שכתבה פה ושאלה שאלות אישיות כל כך,

אפילו שזה היה באופן אנונימי.

זה לא מובן מאליו וזה מראה על המחוייבות שלכן לעצמכן ולזוגיות שלכן.

אני מקווה שבמגבלות הפורמט (פורום פתוח, ידע מאוד מוגבל על כל אחת מכן) הצלחתי לתת קצת מענה ובעיקר לפתוח צוהר.

 

המסר הכי חשוב שלי אליכן בסוף השירשור הוא לא להשאר עם זה לבד, ולא לוותר על עצמכן.

תפנו, תשאלו, תחקרו את זה,

הדיבור הוא הצעד הראשון, והוא מאוורר ופותח כל כךה רבה דברים!

המסע כמו שכתבתי הוא ארוך ולא נגמר,

והתמורה היא אדירה,

כמובן לזוגיות שלכן, וגם לעצמכן.

 

אפשר ליצור איתי קשר בימים הקרובים בהודעות אישיות פה - 

כאמור אני לא גולשת פה באופן קבוע.

אפשר לפנות בפייסבוק,

ואפשר גם לפנות לתחיה ולקבל ממנה את המספר האישי שלי,

ואשמח מאוד לעזור.

 

אני מודה לכן שוב על האפשרות להיות כאן.

 

באהבה,

מרים

 

תודה רבה מרים!!תחיה דולה

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

הודעה ממש חשובה בעניין שפיכה מוקדמת!מרים קלייןאחרונה

מרוח הדברים בשירשור ומכמה הודעות אישיות שקיבלתי אני מרגישה שחשוב להבהיר באופן חד משמעי:

 

לא משנה מה המספר שרשמתי ומה הדקות שמקובל לחשב כנורמליות.

מה שמשנה זה שנעים לכם.

 

אם היה נעים לכם עד היום,

אין שום סיבה בעולם שהדברים ישתנו מעתה ואילך ותלכו לחפש עזרה ויעוץ וטיפול.

 

כן חשוב שזוגות שלא מסופקים ידעו שיש להם מענה ופתרון,

אבל אם זה לא המצב שלכם,

אז זה לא משנה מה הסטופר אומר.

תמשיכו לעשות מה שעשיתם עד עכשיו,

ולהנות אחד מהשניה.

אם טוב לכם אתם לא צריכים אף אחד.

 

הקטנה שלי חוגגת עוד יומיים יום הולדת שנתייםמתואמת

ואני רוצה לקנות לה מתנה

לשם שינוי אני רוצה מתנה שתועיל לה, ולא רק שיהיה לה כיף איתה.

מתלבטת אם לקנות לה בובת פרווה נוספת (יש לה דובי שהיא מחוברת אליו ברמות קשות) - כשהמטרה היא שהיא תתחבר גם אליה וקצת תרחיב את "מעגל הידידות" שלה עם בובות. (היא מתלהבת מאוד כשרואה בובות אחרות, אבל בסופו של דבר תמיד חוזרת לדובי האהוב)

כמה זה באמת נורא שיש לה בובה אחת שהיא מחוברת אליה נורא? (קלינאית התקשורת שהלכנו אליה עד לפני חודשיים רמזה לי שזה בעייתי, לפחות אם זה ימשיך כך גם בגיל גדול יותר)

לחלופין - אולי בכלל כדאי לקנות לה משחק מעודד התפתחות כלשהו? (יש לה עיכוב בדיבור, וגם קצת עיכוב בגיוון משחקי)

אם כן - אז איזה משחק כדאי?

אם יש כאן מומחיות ומבינות דבר - אשמח לשמוע...

(ואולי אני צריכה לזרוק בצד את השכל שאומר שצריך מתנה שתסייע לה, ופשוט לקנות לה מתנה לפי הלב כמו תמיד?...)

תראיאורוש3

חפץ מעבר זה דבר טוב בעיקרון בעיני כאמא. עוזר להרדם, להרגע, להיפרד. בלי להרוס את הפה ואת נשימת האף למשל כמו מוצץ או בקבוק.

פשוט אצל המתוקה שלך זה נשמע קצת קיצוני. בפארק ובכל מקום. אז אפשר לעשות איזו חשיבה כמו שאז דובר בשרשור ההוא.

אני לא בטוחה שבובה חדשה תועיל לזה ספציפית. אין עוד בובות בבית? אפשר לעודד אותה להרחיב ולשחק גם איתן. לשחק איתה קצת ואז לשחרר אבל לא מאמינה שזה יתקרב לאיך שהיא עם הדובון...

לגבי מתנה אני בעד מה שכיף לגיל שנתיים- בובה ילדה ועגלה קטנה, מגנטים, כלי מטבח, פירות לחיתוך, אפשר ערכות כאלה של מליסה ודאג של גלידה, פיצה וכד'. ממש אוהבים בגיל הזה. וזה מעודד דיבור בשפה באופן טבעי משחקי ונכון לגיל... עם מגנטים אפשר לבנות בתים לחיות. בגיל הזה העבודה טבעית וכיפית עם כל האמצעים שהילדים אוהבים. את יכולה להכין איתה ארוחה לדובי ולעוד כמה בובות. להתחיל לשחק שהן משמיעות קולות או מדברות אם היא בשלה ואם לא אז עדיין לפעול עליהן בלי לתפעל אותן.

חשבתי שאם היא תבחר בעצמה בחנות בובהמתואמת

אז זה יעזור לה להתחבר אליה טוב יותר מאשר בובה שקיימת בבית... (אבל לא בטוח שזה יעבוד - לפני כמה זמן הלכתי איתה ועם אחותה הגדולה יותר, שרצתה בובה של חתולה, ואחרי שבחרתי בשבילה הצעתי לקטנה שתי בובות קטנות וזולות שתבחר אחת מהן, והיא בחרה בדובי קטן בהתלהבות - אבל כמה רגעים אחר כך זרקה אותו לרצפה בחוסר אכפתיות...)

אני אתייעץ גם עם קלינאית התקשורת שיש לה עכשיו, אבל בכל זאת - יש לך רעיונות איך למתן את הקשר שלה עם הדובי? והאם באמת צריך לעשות את זה כבר בגיל הזה?

תודה על שאר הרעיונות!

מגנטים יש לנו בבית והיא לא ממש מתעניינת בהם. עגלה ובובה היא אוהבת מאוד (יש לנו עגלה אחת, קצת מפורקת, אולי באמת אפשר לקנות חדש), אבל היא לא מגוונת את המשחק בבובה ככה (ולרןב שמה בעגלה את הדובי שלה). שאר המשחקים שהכרת באמת פגשנו אצל קלינאית התקשורת והיא נהנתה. החשש שלי שהחלקים של המשחק יתפזרו מהר מאוד ולא יהיו שמישים למשחק, כמו שקרה להרבה משחקים אחרים שקניתי במהלך השנים...

אבל אולי באמת צריך להשתדל עם זה באופן מיוחד, ולקנות משהו ולשמור עליו באדיקות בשבילה... (זה או ר גם לשמור עליו מפניה לפעמים🙈)

לכן אמרתיאורוש3

שאם זו מטרה איתה אז צריך איכשהו לעבוד על להרחיב גם אם לא קורה לבד. קצת להאכיל, לנדנד, לתת בקבוק... כמובן עם מלל מתאים וחזרתי. העבודה בעצם על השפה משולבת בעבודה על המשחק בגיל הזה. אם היא לא מוותרת על הדובי אז לגוון בסוג המשחק איתו. אם מוכנה לבובה אחרת אז אפשר אותו דבר כמו שעשתה עם הדובי, הבנת את הרעיון? לגוון בדבר אחד שישאיר אותה באזור בטוח שהיא תוכל להתפתח בו.

יכול להיות שאם היא תבחר בובה יפה בעצמה היא יותר תשחק. וגם עגלה זה אחלה לגיל הזה אם מה שיש כבר עשה את שלו. ומגנטים, שוב, צריך קצת ללמד, קצת לשבת, לתת ביטחון... נגיד בשבת אפילו קצת להקדיש לזה. לא צריך שעות.

לגבי הדובי בכללי, היא באמת קטנה... פשוט כמוך הייתי נגעלת מזה בפארק בקופ''ח או בקניון. אז משאירה באוטו או בתיק. או דברנו אז נראה לי על שקית מיוחדת שתהיה ''הבית שלו''. ברמה הזאת. לא צריך גמילה בגיל שנתיים. בעיני לפחות.

יכול להיות שבעבר משחקים נעלמו כי היו לך הרבה קטנים? אולי זה יהיה שונה עכשיו. ברור שזה קורה אבל אצלי נגיד לא בקצב וברמה שאת מתארת. אבל זה גם הרבה פחות ילדים. בכל מקרה גם בובה ועגלה עובד. ובלי קשר לשפה גם בימבות כיפיות לגיל... לכי עם הלב.

לבן שליoo

(6.5) יש בובה שהוא מאד אוהב ושמיכה שהוא מאד אוהב

לא רואה בזה בעיה

כן הרחבנו את מעגל השמיכות והבובות

אבל הוא שומר אמונים לאלה האהובים

ולפעמים אנחנו צריכים לחפש אותם כשהם נאבדים והוא לא יכול לישון בלעדיהם

נראה לי קצת דרמטי לדבר על בעיות כאלה בגיל שנתיים

זה טבעי שיש בובה אהובה

אלא אם היא הולכת איתה כל הזמן צמוד גם נניח לגן

היא אכן הולכת איתו לגן...מתואמת

כרגע זה טוב מבחינתי, כי היא עדיין בשלב ההסתגלות.

באמת זו שאלה, אם זה באמת לא טוב...

(יש לי עוד בת שהייתה לה בובה מסוימת אהובה בגיל הזה, אבל לאט לאט נוספו לה עוד בובות. ובגיל חמש בערך היא איבדה בהן עניין לגמרי... ועוד בת שאהבה לישון עם חיתול טטרה מגיל צעיר מאוד, ונגמלה מזה רק בגיל שמונה בערך. אני לא ראיתי בזה רע, אבל חמותי ששמעה על זה הייתה בהלם... וגם הילדונת שמעליה מכורה לכרית מסוימת, אבל בעיקר בשינה או כשהיא צריכה התפנקות, היא לא צריכה אותה בגן למשל... מעניין שאצלי רק הבנות התמכרו לחפץ מעבר🙃 ויש אחת שלא...)

השאלהoo

אם היא עוזבת אותה לפעמים או ממש צמודה אליה

אצלי רק הוא עם חפצים כאלה

(ועוד אחד היה מחובר למוצצים שלו)

אבל הוא אף פעם לא לקח לגן את השמיכה/ בובה

היא עוזב אותו לפעמים, אבל רוב היום הוא בידיים שלה.מתואמת

היא כן מסוגלת להסכים לעזוב אותו כשחייבים, למשל כשנוטלים ידיים בבוקר או כשמתקלחים (אבל לפעמים קשה לה).

זהoo

נשמע קצת יותר מדי

אבל היא עדיין קטנה

יש לזה הרבה זמן להתאזן לבד

תודה! מקווה...מתואמת

יש לה עגלה לבובה?רקאני

אני לא מבינה בזה

אבל הבת שלי בגיל שלה וכרגע היא מאוד מאוד אוהבת עגלות של בובות

ימים שלמים היא משחקת בזה

גם בימבה היא אוהבת

כן, יש לה (קצת מפורקת), גם בימבה ישמתואמת

אבל אולי צריך לגוון לה את יכולות המשחק, וזה מה שאני מתלבטת...

עונהקל"ת

אני חושבת שזה ממש לגיטימי וטוב להתפתחות הרגשית שיש בובת מעבר בגיל הזה ואף לא רואה חשש שזה ימשיך לגיל מאוחר יותר. בסופו של דבר אף ילד לא ימשיך להידבק לדובי לעולמי עד, זה עובר לבד..(בניגוד למוצץ שכן יש חשיבות להפסיק עד גיל מסויים כי זה משפיע על תפקודי הפה).

את אמא שלה ומכירה את הבת שלך הכי טוב, תקני לה מה שהיא אוהבת כל משחק יכול לשרת אותה שפתית, זה הכל תלוי באיך המבוגר שלידה מעשיר אותה שפתית תוך כדי המשחק ונותן לה מודל לחיקוי.

בגיל הזה לאט לאט מתפתח משחק דמיוני. לכן אני מאד אוהבת בגיל הזה לקנות כלי מטבח, כלי רופא, אמבטייה לבובה, כלי עבודה (יותר לבנים..).

בהצלחה!

תודה רבה!מתואמת

ואם המבוגר שלידה לא תמיד זמין כדי להעשיר לה את המשחק?...🙈

(ועכשיו אני קולטת שראשי התיבות שלך הם בעצם קלינאית תקשורת! נכון?)

אכן😉קל"ת

הכל טוב, ברור שההורים לא תמיד יושבים צמוד לילד ומשחקים איתו, אבל כשכן יש את הזמן איכות אחד על אחד אז זה משמעותי- ומההיבט של קלינאית זה משמעותי איך משחקים ופחות במה משחקים..;)

וחוץ מזה שלא חייב לשבת לשחק כדי להעשיר את השפה, אפשר גם בשגרת היומיום- בזמן אוכל, זמן אמבטייה וכו'

את זה אני עושה כל הזמן, כמובןמתואמת

אבל כנראה שבשבילה זה לא מספיק... (היא מתקדמת ב"ה, אבל לאט...)

למה חפץ מעבר בעייתי?מתיכון ועד מעון

ממש לא מסכימה.

חפץ מעבר זה צורך נפשי בסיסי שממש לא הייתי נלחמת בו, ואף להפך. חפץ מעבר נושר מעצמו שהצורך מגיע לסיפוק

תודה! אין גבול לרמת החיבור הבריא לחפץ המעבר?מתואמת

בגיל שנתיים לדעתי ממש נדיר שחורג מהתקיןמתיכון ועד מעון

אני גם אגיד בעדינות שקל''ת היא מומחית לתחומה, בתחום בריאות הנפש לא כלול בתוכו.

האם היא עסוקה רק בחפץ ולא פנויה לפעילות אחרת או שהוא מלווה אותה בפעילויות שונות?

כן, זה מה שקלינאית התקשורת אמרהמתואמת

שבדובי מפריע לה לפעמים לשתף פעולה בטיפול. גם השנייה אמרה את זה (אף שהיא לא אמרה שהדובי לא טוב בשביל הילדה).

ונכון, צודקת. נתייעץ על זה באמת גם עם מדריכת ההורים שלנו, שהיא פסיכולוגית...

לא שאלתי על הטיפולמתיכון ועד מעון

שאלתי על איך את מתרשמת ממנה כאמא שלה.

האם היא עסוקה כל הזמן בדובי, או שהיא נגיד משחקת והדובי נמצא איתה, זו כוונתי.

אני יכולה להבין שבטיפול הנוכחות של חפתץ המעבר עשויה להפריע, השאלה אם הוא מפריע להתנהלות היום יומית שלה, האם רק הוא מעסיק אותה, או שהוא חלק מהמרחב

הבנתי עכשיומתואמת

אני חושבת שהיא פשוט עושה את כל הדברים ביום יום עם הדובי (כמעט, לא ממש הכול), כלומר - הוא מתלווה אליה בכל מיני פעולות, וזה לא שהיא רק מתעסקת בו. יש לה עוד "תחומי עניין".

אז נשמע לי מהתיאור שלך שזה ממש בסדרמתיכון ועד מעוןאחרונה

מסייגת שכמובן לא ראיתי...

אבל נשמע ממש בתחום הסביר

מתי יצאתן לחלד?הבוקר יעלה

או בעצם לחופשת מחלה שלפני?

אני שבוע 35 עייפה וכבדה, המצחיק שאני אחרי חודשיים חופש כי מורה. ובתכלס אמשוך עד אחרי החגים במילא אבל תוהה אם לצאת מיד אחרי.

ימי מחלה יש בשפע

להיות בבית זה מנוון אבל רוצה לנוח קצת לפני..

בקיצור ממש תוהה מה לעשות

אשמח לעצתכן ומה אתן עשיתן..

כשילדתי 🫣מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 16:51

ילדתי רגע לפני שבוע 37.

עבדתי עד הלידההשם שלי

חוץ מאחד ההריונות, שבאותה תקופה לא עבדתי.

אבל תמיד ילדתי לפני התאריך.

עבדתי עד הלידה, אבל אם יש לך מ"מ אז וימי מחלה בנחתשיפור

וזה יתקבל יפה, אז למה לא לצאת מיד אחרי החגים? בעיניי זה לא מנוון זה מאוורר...

משבוע 38, בהריון אחד גם בשבוע 37ואילו פינו

בהריון האחרוןoo

יצאתי בשבוע 35

קמתי בבוקר והבנתי שזה גדול עלי להיסחב לאוטו ומשם לעבודה

היו לי ממש מעט ימי מחלה ולקחתי על חשבוני

בשבילי זה היה מאד נכון

לנוח בבית להיות בקצב שלי

לא להטריד את הגוף במאמץ שגדול עליו

ולהגיע ללידה בנחת

בלידה אחת התארגנתי לצאת לעבודה ובסוף יצאתי לבי"חהשקט הזה

ובלידה אחריה ילדתי אחרי חודש וחצי בבית (עם כלביא שהתחבר כבר לחופש של התיכונים ולידה באמצע יולי😅)

יצאתי בתאריך המשוערתוהה לעצמי

אלא אם כן ילדתי לפני..

אני ניסיתי הרבה לפני וגם ממש לפני❤️

הכי טוב זה כמה ימים לפני

לא מידי הרבה

שיהיה בשעה טובה לידה קלה

כל לידה אחרתכורסא ירוקה.

בלידה הראשונה תכננתי לעבוד עד הלידה אבל בפועל כמה ימים לפני לא יכלתי כבר ולקחתי מחלה. תכננתי לחזור לעבוד אבל לא הספקתי...

אחכ בכל הלידות יצאתי מוקדם יותר מלכתחילה כדי לנוח לפני הלידה. בחלק ילדתי מיד וחלק היו לי כמה ימים בבית. אבל כחלד, לא מחלה

לרוב יצאתי קרוב לתל"מ. אבל ילדתי שבוע+- אחריויעל מהדרום

אני יוצאת קצת לפני בדכפרח חדש

בין שבוע לשבועיים

למה מנוון? גם לנוח כל היום זה מצויין לפני הלידה

תמיד הגעתי ככה מאוד רגועה ונינוחה ללידה..

בדכ השתמשתי בימי מחלה בימים האלו שלפני הלידה

אם אין לך אז אולי באמת השיקולים הם שונים

הפוך, יש לי מלאהבוקר יעלה

יודעת כל עובדת משרד החינוך שימי מחלה יש בשפע 🤣

אני אחרי חודשיים חופש ומרגיש שאני בקושי זזתי ועייפה. אבל התכלס אפשר לקשר את זה לסוף הריון, פריטין נמוך וכבדות כללית.

מהרגע שגיליתי על ההריון תכננתי את החלדהרמה

אני לא חושבת שמישהו ימחא לי כפיים אם אעבוד עד הסוף.

למדתי שאם את לא דואגת לעצמך אף אחד לא ידאג לך לצערי.

ולצאת הכי מוקדם שמתאפשר לך זו מתנה בעיניי למנוחה והכנת הגוף לקראת הלידה

וואי כ"כ נכוןהבוקר יעלה

איך יש לנו קטע דפוק לרצות אחרים, ואף אחד לא שם לב..

לקחתי לתשומת לבי.

אתן מחזקות אותי לצאת מיד אחרי החגים בע"ה

יצאתי בשבוע 40כחל

ילדתי אחרי שבוע

מבחינתי הייתי חייבת את הזמן קצת בבית לפני

בשתי הלידות תיכננתי לעבוד עד התל"מדיאן ד.

בפועל משבוע 38 כבר לא הייתי מסוגלת ללכת לעבוד וזה היה סיוט הפער בין הציפייה מעצמי ליכולת.

בעז"ה בהריון הנוכחי מתכננת מראש לצאת למחלה משבוע 38.

לדעתי הגוף צריך את הפסק זמן מנוחה הזה בבית.

ואם את יולדת מוקדם בדר"כ אז לצאת יותר מוקדםץ

ומתחברת מאוד למה שכתבו כאן שאף אחד לא ימחא לנו כפיים על מאמץ מעבר לגבולות היכולת שלנו אז ממש אין טעם לנסות לרצות...

אני יצאתי ב39נויה12345

אבל, בשבוע 37 לקחתי לי כמה ימי מחלה קצת לאפס את הבית, להכין בגדים לתינוק, לקנות דברים שרציתי, סתם לשבת בבית ולראות סדרה , לנשום לעשות דברים שאני אוהבת ואז ב39 כבר יצאתי לגמרי.

בסוף ילדתי ב41 אז הייתי בבית שבועיים חח אבל לא נורא;)

שבועיים לפניאמאשוני

והייתי זמינה מרחוק לבלתמים

זה ממש עזר שהיינו כבר אחרי חפיפה ורק היה צריך לעבוד לא הרבה

וגם יתרון שאחרי הלידה עוד יותר לא היו הפתעות כי היה להם שבועיים לפני הלידה לשאול את כל מה שהיה צריך.

הכנתי גם חפיפה כתובה אז היה יותר קל.

אני גם מתלבטתילד בכור

לידה אחת ילדתי בתאריך ולידה אחת בשבוע 38 ובה עבדתי עד הלידה כי לא דמיינתי שאני אלד לפני התאריך וזה היה ממש מבאס..

אז מתכננת לצאת ב38- אבל אם אני אלד ב38 שוב לא יהיה לי כמעט זמן בבית ואם אני אלד הרבה אחרי אז אני כבר אשתעמם בבית כמו שאני מכירה את עצמי

בלידהאפונה

חוץ מההיריון שבו עברתי את התאריך.

בפעם הראשונה בלידהרוני_רון

אבל ילדתי ב37

בפעמים השניה יצאתי שלושה שבועות לפני הלידה.

ובפעם השלישית באמצע 38, שבועיים לפני הלידה.

יצאתי כשהרגשתי את התחושות שלך, זה היה גדול עלי להמשיך לעבוד. פשוט לא הייתי מסוגלת.

הריכוז ממני והלאה, אני מלאת מכאובים, רוצה להגיע מתוך רוגע ללידה.

היו לי ימי מחלה, והכי הכי הכי מתאים אז לקחת אותם, הרופא רשם לי ימי מחלה בכיף. אם זה לא חולה, אז לא יודעת מה זה כן חולה.

בלידה האחרונה יצאתי מהעבודה והייתה לי ירידת מיםמתיכון ועד מעון

אני מעדיפה לצאת ברגע האחרון, לא מסוגלת לחשוב על להיות בבית צניחה שאטפס על הקירות

לרוב בלידהשומשומונית

יש לי 4 לידות שעבדתי בבוקר ובערב ילדתי.

אחת הייתי בשמירה בבית ואחכ באשפוז בביח

אחת לקראת סוף החופש, אז לא עבדתי

ואחת היתה לי דלקת מדבקת בעין, אז הייתי צריכה לקחת ימי מחלה וילדתי בסופם.

באתי לאזן את כל התגובות פה...אמא טובה---דיה!

תמיד יצאתי בתחילת תשיעי.

אומנם מסיבות רפואיות כי יש לי בעיות רציניות באגן ומתחילת שמיני כל תזוזה שלי היא כאבים מטורפים (לא סימפי, יש לי משהו אחר),

אבל אני רוצה להגיד שלמרות שהייתי חודש בבית ולא יכולתי לזוז כמעט בכלל החודש הזה היה לי כיף ומלא נחת, תכננתי לי בלו"ז הרבה דברים שלא דורשים תזוזה, הרבה הרפיות, הרבה נחת עם הילדים, הרבה דברים שאף פעם אין זמן לעשות.

הרגשתי שהגעתי ללידה ממש בנחת ועם הרבה כוחות.

אז אני ממליצה, ואם יש לך אפשרות לזוז - זה בכלל יכול להיות כיף.

תסעי, תבלי, זה זמן נהדר... עדיין אין תינוק שצריך לטפל בו, וזה זמן עם משמעות, כי את צוברת כוחות ללידה...

אה, בעצם מסייגת שאני גם עובדת מהבית בתור עצמאית,אמא טובה---דיה!

אז כן הייתה לי תעסוקה.

אבל שוב, אם את יכולה לזוז - תמלאי לך את הזמן בחוויות חיוביות וזה שווה ממש!

ואגב, יצאתי בלי ימי מחלה. פשוט ימי חופש על חשבוני.אמא טובה---דיה!

אז אם יש לך ימי מחלה - בכלל לא הייתי מתלבטת. (לא שאצלי התלבטתי, אבל בכל זאת...)

באה לאזן את התגובות😂אהבה.אחרונה

יצאתי ב37 וילדתי ב41++

הייתי עושה את זה שוב אם כי כנראה שהפעם אני כן אמשוך יותר בקטע כלכלי

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

אני מכירה שכל עוד יש תינוק מתחצ לגיל שנתיים לא חובאור עולה בבוקר

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

יש בזה מלא פסקים ושיטות שונות...מחי

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

אני עושה לפי הפסיקה שלנוהשם שלי

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

אני מכירה לא בהריון ולא בהנקהאמא לאוצר❤

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

זאת הפסיקה שלנוהשם שלי

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

עד גיל שנתיים לא משנה מה, והנקה לא פוטרת מהצום?אמא לאוצר❤

וואלה

עד 24 חודשיםהשם שלי

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

כן???אפונה

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

בעלי אמר שכל עוד מניקה ברור שלא צריכהאמא לאוצר❤

גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה

אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..

אני לא צמהשומשומונית

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

מנסה להניק שנתיים בלי קשר ויוצאת בכל הדעות חחאורוש3

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אני צמה..שקדי מרק

אם אני לא מניקה ולא בהריון

אני במקרה כזה צמה...מתואמת

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

אני גם בשיטה של לא לצום אם התינוק מתחת לשנתייםאיזמרגד1

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

אני צמהכנה שנטעה

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

אני לא צמה בכל מקרהאונמר

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

וואי ממש הכללה🤭Doughnut

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

מחילה. אז סומכת על המלא שלא צמות..אונמר

גם אני מכירה ככהפרח חדש

עבדתי עם סוגים שונים של חסידות וכולל לא צמו, גם רווקות

נכון עבדתי גם בעבר והופתעתי...אורוש3

האמת תמיד הנקתי עד אחרי גיל שנהבוקר אור

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

לפי הפסיקה שלנוכחל

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

במצב כשלך אני לא צמתי צומות קלים...ממתקית

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

תודה!אנונימית בהו"ל

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

זו בדיוק הסיבה שאמא לקטנטנים וכו...לא צמה צומות קלממתקית

לא פשוט...

לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...

אצל המשפחה של אמא שלימקרמה

נשים לא צמות צומות קלים...

לא משנה מה הסטטוס שלהם

אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים

אז הולכת לפי מנהג אמא...

שמעתי פעם על זה.ממתקית

מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר

שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)

אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות

מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)

אני צמהרק לרגע9

למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?

האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?

זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.

כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.

כי סביבך כולן צמואונמר

בילדות שלי אמא שלי מעולם לא צמה צומות קלים,

חמותי לא תמיד צמה, היה לי מורות שנהגו לא לצום.

אז לא כזה טבעי לי כמו שלך.

וכמובן אפקט ההשפעה של הצום.

הדרך היחידה שלי לצום זה למות בערך. לא מסוגלת לעשות את זה על צום קל. התאומות הלא קלים זה מסירות נפש בשבילי.

זה מקרה מיוחדכנה שנטעה

אם כל-כך קשה לך לצום אז זה דין אחר. מי שאין לה בעיה לצום, או שיש לה קושי רגיל כמו כולם אז אני מסכימה עם @רק לרגע9 , אני גם לא מבינה למה כל-כך רווח שנשים לא צמות.. אני תמיד צמה מה שיכולה ולא עושה לעצמי הקלות. גם יש גברים שקשה להם לצום, אז הם יגידו שהם פשוט לא צמים? כמובן במקרים רגילים ולא קיצוני כמו שאת מתארת על עצמך.

אני רואה את זה אחרת. מה לעשותאונמר

כן אני עושה הקלות וכן אני לא צמה כל עוד יש לי סיכוי לעבור את זה.

המכון יש גברים שקשה להם ואני לא מודדת את עצמי מול אף אחד.

וכן מבינה את זה שבקהילות רבות נשים לא צמות באופן גורף חוץ מצומות כבדים יותר.

אישה יש לה בית לנהל וחייבת לתפקד. הגוף שלה עובר מליון תהליכים ומעברים וזה קשה יותר מגבר.

לא באה לשכנע, רק מסבירה איך אני רואה את זה.

אני חושבת שזה שינוי בחשיבהמתיכון ועד מעון

עד שהתחלתי לעבוד בסביבה חילונית לא היה לי ברור איך אפשר לצום ביום עבודה.

היום הגעתי לעבודה ב8:00, יצאתי טיפה מוקדם אז ב16:00 כבר הייתי בבית, אבל צמתי תוך כדי עבודה בלי הקלות.

אז נכון שאם הייתי בהריון או מניקה לא הייתי בכלל מנסה לצום כי זה משהו אחר, אבל אישה בריאה ללא בעיות רפואיות וקשיים מיוחדים בד"כ מסוגלת לצום. כמובן שיש חריגות שבאמת צמות גרוע, אבל אני לא חושבת שזה הרוב.

כמו שיש הרבה הבדלים במצוות בין גברים לנשיםפרח חדש

וכמו שכתבה @אונמר

אנחנו הנשים עוברות בכל יום תהליכים ושינויים בגוף מה שגבר לא עובר כל חייו

אז איך אפשר בכלל להשוות..?!

אישית אני צמה רק כשאני מרגישה 100 אחוז טוב (בלי קשר לצום) וכשאני יודעת שאוכל לנוח ולא להתאמץ כל היום.

הבדלים במצוות בין גברים לנשיםכנה שנטעהאחרונה

זה מובנה, יש מצוות לגברים בלבד. צומות הם לא חלק מהן פשוט. יש כללים מתי אישה פטורה מצום בדיוק כמו שחולה פטור במקרים מסוימים. היום הפכו את זה איכשהו לכלל גורף שאני אישה אז אני עסוקה ועמוסה וחלשה אז לא יכולה לצום, ולעניות דעתי, זה הקלה שאין לה תמיד מקום. כותבת בתור אמא שצמה לפעמים בהריון, לפעמים בהנקה ומתרוצצת אחרי זאטוט אנרגטי.

אם כבר מדברים פה על צומות... אני בחרדותבאתי מפעם

מיום כיפור!

יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.

תשאלי רב כיצד לנהוגמתיכון ועד מעון

אני לא רב ואין לי מושג, רק זוכרת שבאמת ממש ממש קשה צום בתחילת הריון

אוי תתייעצי באמת עם רב,שיפור

גם אם יש מקרים שמותר לשבור את הצום וגם אם יש דרך מותרת לשטוף את הפה

אני צמה שנתיים מהלידה וכשלא בהריוןהבוקר יעלה

זה קטע לא ידעתי שאצל חרדים לא נהוג

אני מהבת מצווה עד הריון ראשון לא פספסתי צום אחד..

וכולם צמו אצלי בבית, אמא שלי תמיד צמה. דתיים לאומיים רגילים אם המגזר משנה.

אגב היום יהיה לי הרבה יותר קשה לחזור לצום. אבל אם יש היתר כלשהו אני לוקחת אותו, שזה שנתיים מהלידה

אשמח ממש להמלצה למגן שמיכה וטיפים איך להתנהל עםאוהבת את השבת

3 ילדים מפספסים

אולי חלק בגיל שעדיין עדיף לישון עם טיטול?לב לבן

לא.. הקטן מפספס חצי מהלילות רק חבל לי לשים טיטולאוהבת את השבת

שלא יתרגל..

משתמשת בשמיכות שלא צריך לצפותפאף

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

אבל זה גם המוןןאוהבת את השבת

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

להחליף למגן מזרן שהוא רק ניילוןאפונה

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

איפה קונים מגן שהוא רק ניילון?~מרמלדה

כבר הרבה זמן מחפשת

אשמח גם, וגם הבעיה שבכמות גדולה זה נוזל לצדדים, למאוהבת את השבת

למזרן

ברמי לוי, במכולת, בבזאר שטראוס...אפונה

קניתי בבייביסטארנועה לה

לגמרי. למפספסים רק ניילוןיראת גאולה

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

תקני סדינית הקסם ולא תצטרכי לכבס מצעיםהמקורית

אני באמת גם שמה סדינית,פאף

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

קנינו מעליאקספרס הרבה סדיני ילדים שהם נגד פיפיבת מלך =)

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

את מנסה לקחת אותם לשרותים לפני לכתך לישון?ממתקית

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

תודה! אין לנו מקום נוחי לתלות..אוהבת את השבת

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

קודם כל חיבוק, זה באמת ממש מתיש~מרמלדה

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

אני הייתי מכסה בשמיכת פליזחילזון 123

ובחורף מעל הפליז עם פוך. ככה לפעמים מספיק לכבס רק את הפליז.

וסדין ניילון. בלי ציפויים. ככה רק מנגבים.

ושמיכות פוך בגודל של תינוק (גם לילדים שכבר בגן). כי שמיכה גדולה לא נכנסת בקלות למכונה, ושמיכת תינוק כן נכנסת למכונה.

חוץ מזה אפשר כבר ללמד אותם מגיל מסויים להוריד את הסדין, להניח במקלחת עם הפיז'מה הרטובה. זה חוסך קצת התעסקות

מקפיצה לישמעונהאחרונה

לנשיםהריון ולידה
עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 19:57

עבר עריכה על ידי הריון ולידה בתאריך ג' בתשרי תשפ"ז 19:56

אני לא מסוגלת לריב איתו על כל דבר

מרגישה שהוא שולט ברגשות שלי

בוחן אותי בלא ידיעתי ואז בא בטענות אין סוף

נכון אתה עוזר

וזהו! זה הבית שלך זה הילדים שלך

גם אם קשה לי איתם כשהם נזרקים עלי בלי תיאום ציפיות כי החלטת ללכת למניין עכשיו בלי לדבר על זה כמו בני אדם

ואז הוא מתפלא שיש לי אנטי עצום מהדת

נכון שזה לא התפילה, זה יכל להסתדר עם התפילה

זה אתה, כי אתה לא מתווך ולא מתאם

למרות שכבר דיברנו בלי סוף על זה שאני צריכה תיאום ציפיות כי אני בן אדם אכזר

ואם אתה שואל ואני אומרת לא זה לא מעניין אותך בכלל

כבר עדיף שלא תשאל

לא מסוגלת להכיל יותר את זה

בא לי לזרוק אותו לפעמים

לקחת פסק זמן מהזוגיות הזאת בגלל משפטים כמו "בוא נראה אותך עושה את מה שאני עושה בבית גם בלי צום"

חצוף

נכון, ואז יוצאת ממני מפלצת

ואז אני מרגישה כישלון כבן אדם כאישה וכאימא

ולא מעניין אותי שכלפי חוץ אתה הבעל המושלם עאלק

איכס

יש עוד כמה דברים חשובים שלא יכולה לכתוב מאאוטינג

אין אופציה כרגע לטיפול זוגי אז אל תציעו

אז לפחות תקבלו בהבנה ותנו לי חיבוק

כי את החיבוק וההערכה על כל מה שאני כן -אני לא מקבלת מבעלי

אז לפחות מנשים זרות עם לב של אישה שמבין אותי וסליחה על הבלבול בין הגופים השונים

מוזמנות לתת עצות קטנות כדי שאחיה איכשהו

חיבוק!ואני שר

נשמע כואב ממש.

אוףאפרסקה

נשמע קשה ממש. שלא מתייחסים ולא מעריכים.

אין לי עצות, אז רק נותנת חיבוק ומקווה שתמצאי נחת 🙏

חיבוק ממשאונמר

לדעתי תחשבי רגע על משהו קטן שיעשה לך נעים כי את דואגת לעצמך. משהו שניתן לך חיבוק לעצמך.

שוקו חם.

עוגיה.

איזה שיר שמרגש אותך.

משו קליל שניתן לך חיבוק. מגיע לך.

ואחרי זה אני היתי יושבת לחשוב מה יעשה לזה סוף. משו כלשהו חייב להיות.

♥️

חיבוק גדול!רק טוב=)

את ראויה להרבה טוב 😘

זה הכי כואבoo

כשיש פער בין איך שזה נראה

לבין המציאות

שאי אפשר להתלונן

שיוצאים קטנים

קשוח

חיבוק!ניקזמני

דבר ראשון חיבוק, זה הרגשה נוראית לריב עם הבעל ולהרגיש לא מוערכת וכישלון..

שאלה מעצבנת מוזמנת לערוף לי את הראש וירטואלית - מה המצב ההורמונלי שלך?

שואלת רק! כי מזדהה כ"כ עם ההרגשה שהכל שחור ושהבעל מעצבן עד כדי רגשות הרהורי בריחה מהבית, ואז שבוע אחרי המחזור מגיע ואת כזה - אהה לכן הרגשתי ככה!

הרבה פעמים המצב בשעתו מרגיש נורא ואיום ושאין תקווה וש*הוא* כך וכך וכך

ובסוף בא הבוקר (או המחזור) והכל נראה יותר נורמלי

נשמע לימתיכון ועד מעון

שהוא עושה לך מניפולציות, אולי אפילו על גבול הגיזלייטינג, ממה שאת מתארת זה נשמע שהוא מסובב את הכל וגורם לך להיות אשמה.

זה נשמע לי קצת מטריד.

אני יודעת שזה קלישאתי אבל ממליצה על טיפול או זוגי ואם לא אז לפחות לעצמך, לקבל כוחות, שלא תכתבי על עצמך שוב שאץ אכזרית חס וחלילה

אם טיפול זוגי לא אופציהאיזמרגד1

מציעה ממש לחשוב על טיפול אישי... וחיבוק לך🫂

חיבוקרק רגע קט

מצטרפת ל @מתיכון ועד מעון , גם לי נשמע שיש פה מניפולטיביות לא בריאה שהוא מפעיל עלייך.

מחזקת אותך ללכת לטיפול אישי ולקבל כוחות.

בהצלחה❤️

דברהראשון למצוא את העוגן שלך בתוכךיום שניאחרונה

את טוב גדול, יש בך כוחות.

בלי קשר למה שאת עושה, בהשוואה אליו או מול הילדים או במדידה של כמה מטלות.

שבי עם עצמך, עם דף או בעל פה

היית אישה מדהימה גם לפני שהתחתנת

גם לפני שהפכת לאמא

(לא סותר את זה שאת כנראה אמא נהדרת)

להיאחז בנקודות הכוח הפנימיות.

להיזכר מי את.

תמצאי משפטים חיוביים שמגדירים אותך

תיאחזי בזה, תשנני לעצמך ברגעי הקושי

או כל ערב

מתי שאת צריכה.

להגיד כל בוקר בכוונה "אלוקיי נשמה שנתת בי טהורה היא"

אחר כך יהיה לך כוח לבדוק מה מניפולציות, מה טעויות, מה חולשות שלו ומה אולי תקופה קשה.

כי זה נשמע שאת מודדת את עצמך רק בהשוואה אליו

יש אותך ויש בל הרבה טוב, אני בטוחה.

קודם כל את

למצוא את הכוח שלך

להאמין בעצמך.

אני מבינה שאני כנראה לא זכאית לדרגהשירה_11

כי ההכנסה שלנו גבוהה בגלל כל מיני לוספות של בעלי בחודשים האחרונים

המינוס שלנו גבוה גם הוא אבל את מי זה מעניין.

ואני ארלץ להוציא אותו מהמעון עם כל הקושי שבדבר ובאמת שקשה לי

ודבר שלישי והכי מעצבן!!! שאני משלמת מחיר שלקבוצת גיל 0-15 חודשים בגלל הפרש של חודש בלבד!!! בוא הוא יהפוך מ14 ל15 חודשים!!

למה הכל כל כך לא פייר כאן????

אם זה תוספות זמניותהשם שלי

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תנסי לבקש שיסתכלו על ממוצע שנתי או על חודשים אחריםכורסא ירוקה.

תפני לחריגים

זה בטח יהיה סיפור ארוך עד שיתייחסו אליישירה_11

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מבאס ממש ממש!!כורסא ירוקה.

איך 4500?שלומית.

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

השנה? זה עולה כל שנה.. המחיר בתמת אחידכורסא ירוקה.

ומשתנה בין קבוצות גיל

והקבוצות גיל האלהשירה_11

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

וואי מטורףשלומית.

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

יש אם הבדלים אם המעון למטרות רווחשיפור

ואם זאת תקינה מורחבת

אמלינו זה מתחלק ל11 חודשי תשלוםשירה_11

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

או ביטוח או על אוגוסטכורסא ירוקה.

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

מה האפשרויות האחרות שלך?דיאן ד.

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

יש כל מינישירה_11

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

מזל שהפרטי אצלכם זול יותר מהציבוריכורסא ירוקה.

איפה שאנחנו הפרטי עולה עוד יותר וגם אין הבדלי גיל אז שילמתי בגיל 3 3800 לחודש לפני שנה, וזה הזול באזור שלנו

אוייי זה נוראאשירה_11

למה אף אחד לא עוצר את זה זה מזעזע

והם עוד קוראים לעצמם אגף לעידוד תעסוקת הורים

איזה מבאסים התמת האלו יאללה איתם.ממתקית

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מחפשת משו פרטי אחרשירה_11

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

רק אומרת ששילמתי שנה שלמה מחיר של תינוקהשקט הזה

בגלל הפרש של 5 ימים.

אין מה לעשות, הגבול צריך לעבור איפשהו ומי שעל הגבול נדפק🙄

כדאי לך לנסות להגיש בקשה להנחהשואלת12

אנחנו קיבלנו דרגה ממש מהר ואז תדעי בוודאות אם אתם זכאים או לא.

כמה מהר קיבלתם?שירה_11

ממש כמה ימיםשואלת12אחרונה

פחות משבוע. ועוד חברות שהגישו איתי

מחפשת המלצה לחנות של חולצות/ גופיות בסיסשלומית.

בצבעים מיוחדים וספציפיים.

יש לכן?

אזור ירושלים.

מבחינתי אפשר גם אונליין אבל מתלבטת אם אפשר לראות ככה את הצבע מספיק טוב

בייסיק יונפש חיה.

תודה, אשמח לעודשלומית.

יש שמיז במרכזים של חרדיםאונמר

the shell station בירושליםבית פרטי

אזור ירמיהו. המליצו לי, לא התנסיתי

תודה רבהשלומית.

בשמיים וארץעוד מעט פסח

יש להם אתר וגם סניף ביפו.

איפה יקר אבל אני מאוד אוהבת את הבדים 'להם והמגוון.

בדיוק אמרו לי שיש בירמיהו חנות עם מגוון גוונים ענקאחת כמוני

בלורד קיטש יש מלא צבעיםלב לבןאחרונה

מחפשת מאד המלצה על פסיכולוגית/עו"ס מוסמכת לטיפולgilli90

עברתי תקופה מאד לא פשוטה אחרי לידה (שבאו לידי ביטוי בגלל אירועים מהעבר).

כבר כתבתי בקבוצות בפייסבוק ועדין לא מצאתי את האחת...

בבקשה בבקשה!! אם את מכירה פסיכולוגית טובה- מישהי באמת עמוקה וחכמה, מישהי שיודעת להוביל תהליכים ליצירת חוסן, בבקשה תכתבי לי.

  • מישהי שתסכים לטפל בי דרך זום כי זו הדרך היחידה שאצליח

  • חייבת להיות פסיכולוגית או עו"ס מוסמכת כדי לקבל החזרים

  • מעדיפה ממש גיל 45+, ושיש לה זמינות. כמו כן דתיה יראת שמיים חשוב לי מאד

  • עדיף כן מישהי מאיזור ירושלים כדי שאולי פגישה אחת או 2 יהיו פרונטלי

תודה מראש, שנה טובה!!

מכירה מישהי בזום שמקבלת פרונטלי בראש העיןמתיכון ועד מעון

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

תודה רבהgilli90

אשמח למספר אם יש לך

תשלחי לי הודעה באישימתיכון ועד מעון

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

מצאתי אותה ברשת, תודה!gilli90

בהצלחה רבהמתיכון ועד מעוןאחרונה

אנמ מכירה מישהי מצויינת אבל לא דתייהSheela

באיזור ירושלים

תודה, כתבתי בפרטיgilli90

מכירה עוס קליני, אלוף עם נסיון וירא שמיים. אם מתאיאביגיל ##

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

תודה רבה, לא חושבת שזה יצליח עם גבר...gilli90

מכירה מישהי שעונה על כל הקריטריונים.אונמר

תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.

היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.

דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.

וגם מקבלת בזום.

קיצור שלחי לי האישי.

תודה רבה, כתבתי בפרטיgilli90

מקווה שבאמת יהיה לה זמינות

כתבתי גם וכנראה ההודעה נמחקה יש לי מישהישמעונה

מעולה, שלחי חי באישי

תודה, שלחתיgilli90

אולי יעניין אותך