א. זה "דוסים קדומים".. "לפום צערא אגרא".

ב. כדי לא להתייאש ממה שלא מצליחים זמנית.. ולא להשתגע מעבר למה שאכן צריך. ולדעת שיש מי שמסייע כשעושים מה שצריך.

אבל ברור שאסור ש"השתדלות" (במלעיל..), תיהפך לתרגום של "בטלנות"..

אבל אפשר לזרוק עלייך עגבניות?

וברצינות, המושג השתדלות אמור לשקף את אחריות האדם לפעול , כך נראה לי, כך שזה ממש לא פוטר מאחריות..

מי יקבל את העגבניות????

הלב שלי ואת הכוונות שלי.

אז נכון שזה לא מספיק, אבל בתור אחת שבד"כ הולכת לקיצוניות של קונטרול-פריק מהסוג הגרוע - אני כל הזמן מזכירה לעצמי שאני לא יכולה לשלוט בכל וגם אם עכשיו לא הלך, מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה.

משתמשים בזה כדי לומר שאין לנו שליטה על התוצאות.

הגיע ערב סוכות.

ה"צדיקים" שמעו שצריך להקים סוכה - כולם נהיו פועלים. סגרו את הגמרא, שמעו שצריך "תשבו כעין תדורו", עשו דפנות מעץ, כל המשפחה מכינים קישוטים, העבירו את הכסאות, שולחן, כלים יפים לסוכה. הידרו עוד יותר - עשו שני חדרים, שכולם יוכלו לישון, "תשבו כעין תדורו"..

ה"רשעים" שמעו שצריך סוכה. קנו "סוכה לנצח", פרשו מהר בערב החג. כמה שרשראות שהגויים יִיצאו מהשאריות של ימי אידם.. וזהו.. כסא פלסטיק לשעת הצורך, שיהיה לילדים..

כשיודעים שמשהו הוא מצוה, ואתה צריך לעשות - אז מי שהמצוה חשובה לו - לא מתבטל..  אבל זה תלוי: אם השלמת המצוה אינה תלויה רק בך, אז גם ההשתגעות האובססיבית היתרה אינה טובה. עושים מה שצריך מצד האמת (המכונה "השתדלות"..), מתפללים - ממשיכים להשתדל באופן נורמלי ונמרץ - ומקווים לה'. "הווי לא-ל גומר עלי"...

מה שהבאת לגבי ישוב הארץ, זה גלגול של בדיחה של דרויאנוב, שהרצי"ה זצ"ל היה מספר, על מה שקרה כשפשטה שמועה בגלות שמשיח הגיע. היהודים הפשוטים, רצו מהר לנמל, לעלות עם המשיח לאוניה. היהודים ה"יפים" הלכו קודם כל למקווה, כוונות, לא כל יום מגיע משיח... כשיצאו הם רואים המון יהודים פשוטים בנמל, סביב דמות פטריארכלית. התחילו לרוץ ולצעוק: משיח, חכה לנו...  שואל המשיח את מי שסביביו, "מי אלו"?.. עונים לו, "גם הם יהודים".. טוב,אומר המשיח, יהודים, נחכה גם להם...

משמע... כשצריך לעשות משהו מעשי, כישוב הארץ, אז לא בכדי גלגל הקב"ה ע"י יהודים "מעשיים".. ואין לזלזל בהם. אבל זה עדיין לא אומר שלא צריך את בעלי הכוונות.. בביהמ"ד, דווקא הם אלו שיפעלו.

ולאידך, כאשר יש מצוה שהיא תפקידם-ממש (כמו השתדלות של כל יהודי/ה לשידוך) - אז הם ישתדלו, ולא ייכנסו ללחץ ולא יעשו שטויות, אם מתעכב למרות זה...  וגם יזכרו - וזה חשוב מאד - שעם כל מאמצינו, לא הכל תלוי בנו. ענוה, וידעו שגם מעשינו, "כל מעשינו פעלת לנו".

אבל אכן - לא להתבטל כלל..

[אגב, המושג "השתדלות" הוא במקורו בכמה וכמה ספרים, לגבי ענייני פרנסה. ובזה מובא שאכן האדם צריך לעשות את ההשתדלות שלו - וזה כל אחד לפי עניינו - ולבטוח בקב"ה]

גם בפרנסה צריך להפסיק להשתדל להתפרנס ולהתחיל להתפרנס.

(ועכשיו תבוא @יעל מהדרום ותגיד אמממ...?!)

למשל, חובות הלבבות, מאד בכיוון של השתדלותו הבסיסית, כי כך ה' גזר, והשאר יבטח בה'.

ויש עוד מקורות רבים, עם דגשים בכמה כיוונים.

אבל דווקא בנושא הזה, מצויה ההסברה שהצורך של האדם להשתדל על פרנסתו, הוא סוג של "גזירה" אלוקית, ואחרי שעשה את שלו, הקב"ה ישלח משם או בדרך אחרת.

לעומת זאת, מיצוי כשרונותיו - נניח עניינו הוא לעסוק במקצוע מסויים כי זה מה שמתאים לתפקידו בעולם - אז שם הוא צריך ממש "לעשות את שלו". כמובן, גם על זה צריך תפילה. כך גם ישוב הארץ. ובוודאי פרטי מצוות ועבודת המידות (אמנם גם  פרנסה היא מצוה, אבל בגלל ההסברה שלהם על "צרכי העולם", אז מסבירים בכיוון כזה).

נושא חשוב ומענין.

אני אומרת, לשמוע הצעות (גם כשיש אלף כאלו ביום) לברר עליהן ככה בחפיף רק כדי לראות אם זה נשמע משהו טוב או לא (בעיקר בשביל לשמוע את הלא)

אם העקרונות וההשקפה הבסיסית לא תואמת, מייד לדלג.

אבל אם כן, אז פה לא לזלזל אחרי הבירור בקטנה. בשלב הזה תעברי לבירורים יותר רציניים

והעיקר בעיני הוא לא לזלזל בהצעות..

זו ה-השתדלות בעיני

שיהיה לך בהצלחה!

ולגבי ההודעה שלך בסוף,

אין לך מה להתנצל זה לגיטימי אצלכן..  

לא נקראת השתדלות ע"פ ההגדרה

(השתדלות -בדרך הטבע , תפילה-מעל הטבע)

אבל זה הכי טוב...

תפילה זה יותר טוב מלהתחיל ... 

אבל מצד שני גם שיש מציאה צריך לתפוס ולא לחכות .. (: 

בידיעה ברורה שברוב מוחלט שהוא מציע מישהו שנשמע מדהים... זה יסתיים ב"טוב, אז תמצאי מישהו שיקשר ביניכם. בהצלחה!!" מה משפיע על ההשתדלות? כשמציעים לך בפעם ה... (תשלימו בעצמכם) את ההוא שלא סבלתם אף פעם או שאומרים לך בפנים-ת'כלס, החלטת לא להתחתן, זה ברור... אז למה לטרוח בשבילך??

איש ריק ופוחז

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים