בס"ד

וסליחה על הפסקנות

בס"ד

אחרי כל-כך הרבה זמן מוקף באנשים שבמקרה הטוב מזלזלים בי...

בס"ד

קצת הפריע לי לכתוב ככה, אבל אני באמת חושב שיש נושאים שעדיף להתנסח בהם בחדות, עם כל האי-נעימות, וההתעלמות ממקרי קצה. 

לדעתי לא הגיל ולא שייך בכלל.

בס"ד

יש בודדים (בודדים!) ששייך בשבילם להתחתן בגיל כזה, אין אף אחד שיכול פשוט "להקפיא" את העסק ככה עד מי יודע מתי.

וגם אם היו בודדים, שיקול הדעת של האדם שמסתכל מבפנים כ"כ משוחד, שעדיף פשוט לחתוך הכל ולא לנסות לבדוק.

זה יהיה לכם מאוד מאוד מאוד קשה.

ועוד אלף מאודים.

חוץ מזה אין שום בעיה.

(אולי מצידו כן, כי בן לוקח את המשבות הביתה, אבל זה כבר עניין שלו.)

מה שיהיה ממש קשה זה עצם הקשר כשהוא לא יכול להתפתח.

קשר שסוחבים אותו שנים.

אהבה שאי אפשר לעשות איתה כלום. (גם אם עכשיו אין, לאט לאט היא תהיה..)

זה קושי עצום.

זאת באמת הנקודה.

זה יהיה מאוד קשה,

ולא תאכלו דובדבנים.

אם את מבינה את זה ובכל זאת רוצה - עופי על זה.

אבל שלא תחשבי שהכל יהיה כיף ונחמד.

תשתפי אדם קרוב,שיהיה "פיקוח" כלשהו על מה שהולך בינכם,

שזה לא יתגלגל ויגיע למציאות שלא חלמתם להגיע אליה.

(שוב,אני לא בעד.אבל זה נק' חשובה חשובה.)

ממליץ לך לדבר עם המצב חסה וארוסתו וגם עם אחותי.

מה זה קשר טלפוני?...

יכולה לשבת מאחורי המקלדת בכיף גם בת.או כל בנאדם אחר שמסוגל קצת להקשיב ולהבין אותך.

אז ברור,זה כיף,שיש מישהו שמבין,שתומך.

אבל זה לא.זה לא קשר.

וברור שיש אנשים שבקשר מהגיל הזה ומתחתנים.

אבל הם בסוג אחר של קשר.

מחילה אם אני מזלזלת...

אני מאמינה בלהתחתן בגיל צעיר,אבל תחשבי אם זה סוג הקשר שאת רוצה\צריכה עכשיו.

מוזמנת לאישי,ישלי עוד המון לומר

בס"ד

עד כמה את חושבת שאת מבינה את המציאות? כמה זמן הקדשת לחשיבה על העניין? כמה קראת ושמעת בנושא מאנשים שהשקיעו את החיים שלהם לבירור העניין? האם ידעת שמוח האדם פועל בצורה שונה בגילאים שונים, וניגש לפתרון שאלות כאלו בדרכים שונות?

תנסי לענות על השאלות הללו בכנות ותגידי לי האם את חושבת שההבנה שלך כרגע מספיק יציבה, אני יכול לעשות ככה גם עם הדברים האחרים שציינת.

שצריך להיות לבד לבד! בלי שום קשר אליו ולבניה שלו..

יש לי שאלה,

כדי לחבר 2 חצאים הם צריכים להיות שלמים כן?

כרגע את עוד לא החצי,אז למה את ממהרת לחבר לשלם

לפני שאת עוד בעצמך בנויה?

לא חבל?!

אם שני החצאים נבנים בפני עצמם תוך כדי שהם מתחברים

אז הם הכי מושלמים

אין סדקים

והבנייה האישית משלימה את הבנייה הזוגית.

בס"ד

אבל זה רק כשאין חשש שהכל יתפרק ויישבר בגלל אי-התאמות. כמו שאמרתי בסוף של כאן

בדיוק כמו כל קשר אחר שנחתך.

בס"ד

את חושבת שיהיה לכם זמן לשמור על קשר בשגרת לימודים לחוצה ובטח כשיתחילו מבחנים? ומה אם וכאשר הוא יגיע לישיבה גבוהה/הסדר? או לצבא?

ל"המצב חסה" היה יותר פשוט כי הוא לא בדיוק היה כבול למסגרות כאלו. אם את מתכננת חיים כמו שלו, מה שלא נשמע ככה עד כה, את תשמעי ממני דברים אחרים לגמרי (לא בהכרח תמיכה, אבל מסיבות אחרות).

בס"ד

הם נועדו בעיקר לעיניים אחרות

הסיפור הזה נשמע לי יותר מדי מוכר, מכמה וכמה מקומות...ולצערי הם לא נגמרו טוב 

בס"ד

בלי נדר

בס"ד

מוכנה אפילו להוסיף ש"ס אמיתי.

ספרים של ברסלב

עדיף תקיצונות שלי על פני שלך.סליחה

לעומת מה שאתה אומר שגורם נזק ישיר או עקיף.

(אבן העזר, סימן א, סעיף ג)

"מִצְוָה עַל כָּל אָדָם שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה בֶּן י''ח, וְהַמַּקְדִּים לִשָּׂא בֶּן י''ג, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, אֲבָל קֹדֶם י''ג לֹא יִשָּׂא דְּהָוֵי כִּזְנוּת. וּבְשׁוּם עִנְיָן לֹא יַעֲבֹר מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּלֹא אִשָּׁה. וּמִי שֶׁעָבְרוּ עָלָיו כ' שָׁנָה וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִשָּׂא, בֵּית דִּין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִשָּׂא כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה."

רצון ה' הוא שיהיה בית קדוש חזק ויציב לזוג.

אם זה מה שאתה חושב אז שיהיה בהצלחה,סליחה=)

אפשר לא לחטוא גם בלי להתחתן כרגע.

צריך לפתור אתזה מהשורש לדעתי..

כמו שהרמב"ם כותב:

"מצות חכמים שישיא אדם בניו ובנותיו סמוך לפרקן. שאם יניחן יבואו לידי זנות או לידי הרהור ועל זה נאמר: ''ופקדת נוך ולא תחטא''."

18 לחופה זה לא סתם אמירה...

בס"ד

אתם מסתכלים רק על הנושא הזה.

העולם התקדם, ובעקבות ההתקדמות הזא גיל הנישואין התאחר מסיבות הגיוניות.

ההתקדמות של העולם היא לא רעה ובהכרח היא מביאה לאיחור גיל הנישואין.

מה לעשות שיש עוד שיקולים חוץ מיצה"ר...

בס"ד

ילד בגיל 13 היום לא בנוי להקים משפחה.

לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה נפשית.

קשה, אבל מסתדרים.

בס"ד

אני לא מעוניינת להיות עקרת בית ולא סביר שאתחתן עם פועל בניין [עם כל הכבוד, ויש כבוד.].

בשביל לפרנס בית צריך עבודה, צריך ללמוד..

בגיל 14 אין את זה.

ושים לב שאמרתי שאם היא הייתה בת 17 תגובתי הייתה שונה.

בס"ד

וכמו שאמרתי בתגובתי- לא כולנו רוצים להיות פועלי בניין.

ובשביל להיות רופאים צריך טיפה יותר מגיל 14.

בס"ד

אם אתה מרגיש שרע לך עכשיו ושהחיים שלך שקולים למוות אז בך הבעיה, לא בזה.

בס"ד

לתת להם לשחק בבובות?

חשש לגירושין שנובעים מחוסר בשלות זה גם שיקול למשל.

סליחה שנכנסתי באמצע...

בס"ד

יש"ו הוא המלך.

סתם כדי להוכיח את ההשוואה שלך..

בס"ד

רק אזהיר שלהשוות אותי לנוצרים זאת לא הדרך הכי טובה בעולם לקבל ממני התייחסות עניינית לדבריך.

בס"ד

ואתה ממשיך במגמת ההעלבות?

תהנה לך.

איזה מזל שלא ממך אני שואבת את תורתי.

אני מרחמת על מי ששואב את תורתו מאדם שכל תגובה שנייה שלו זה רק עקיצה.

אמונה זה אומר שהקב"ה יסדר את הדברים בצורה

הכי נקיה וטהורה עבורי,

בזמן הנכון לי.

ה' הרי מכיר אותך הכי טוב,סמכי עליו..;)

אני גם מבררת בעצמי,ואנ בערך בגילך..

אבל אני חושבת שזה היצר הרע,

תנסי לסכם לעצמך מה מוביל אותך לקשר..אני באמת לא מצליחה להבין מה הלחץ.סליחה..

ואפחד לא מבטיח לך כלום..

איפה זה רמז מה' ואיפה לא, הרבה פעמים זה עוד נסיון שפתאום מלא אנשים מדברים איתך עליו וכו מהרבה מקומות שונים אבל בעצם זה לא כלום. וזה מנסיון. 

אבל אין לדעת, לכן צריך אמונה תמימה- אם אתם באמת מתאימים וצריכים להתחתן אז מאה אחוז זה יקרה וה' יסדר לך את זה בדיוק במקום המתאים ובזמן הנכון!! מאוד יכול להיות שבשבילך זה הזמן הנכון. את צריכה לראות עד כמה זה משפיע עליך כיום מבחינת המחשבות והרגש ובנייה העצמית.

בהצלחה

זה רק היצר הרע שאומר לך שה' רוצה שהקשר יתפתח?!

אני מניחה שאתם עוברים על ''אל תרבה שיחה''

תחשבי טוב טוב אם באמת יצא מהקשר הזה משהו...

ממה שאת היום!!

בחיים שלנו בדברים שיש בהם ספקות צריכה  ישר להידלק

לנו נורה אדומה,

עמלק=ספק.

"יש ספק,אין ספק!" זתומרת-

למה מלכתחילה להכניס את עצמך לסיטואציה כזו?

(להכניס את עצמך למבוך של יצר הרע תמידי!

ולקחת סיכון של להיכשל ו"אין אפוטרופוס לעריות"..)

בגיל הזה עוד אין לנו (לפחות לי,תקני אותי אם אני טועה)

את כל כוחות הנפש והבגרות לא להיכשל.

הגיל הזה זה גיל של התמודדויות וניסיונות,של עליות וירידות,

והבחירה בידיים שלך. מקווה שהובנתי

בס"ד

למה נראה לך שאם זה נראה מתאים עכשיו, זה יתאים בעוד ארבע שנים? ולא סתם ארבע שנים, אלא כנראה השנים שבהן האדם עובר שינויים במהירות הגבוהה ביותר בכל חייו, חוץ מהשתיים הראשונות.

בס"ד

אני מדבר מתוך נסיון עם אחד האנשים שאני יותר מעריך- אני. (וסליחה שאני עף ככה)

בס"ד

הדברים שאני אומר לא קשורים בכלל לשאלות של צניעות ו/או דוסיות, וממש לא בא לי לפתוח את הנושא של השיוך התת-תת-תת-מגזרי של כל אחד כאן.

אותו דבר הייתי אומר גם לזוג חילוני אם היה שואל אותי.

חתונה בגיל צעיר מתאימה רק בחברות שבהן גירושין הם טאבו הרבה יותר חמור וחריף ממה שקיים בימינו. אחרת, העסק יתפרק על הבדלים שנוצרים עם הזמן.

קשר ללא חתונה הוא אפילו יותר שביר.

בס"ד

ואני ממש לא נחשבת לדוסה.

למרות שאני הולכת עם חצאיות ארוכות.

אה והחבר האחרון שלי הייתה לו כיפה מאוד נורמטיבית, אפילו קטנה יותר ממה שהייתי רגילה בעבר.

ואם זה עוזר לך אז עברתי גם מישהו שנמצא יותר בצד של נוער הגבעות, ומישהו שטיפה יותר מתקרב לדתי לאומי, ומישהו שהוא דתי לאומי לחלוטין ואפילו נחשב ללייט בעיני הציבור כאן [ואגב הוא היה הקשר הכי טוב שלי.].

ושלושת אלה זה מגיל 15.

ועם הראשון הייתי בטוחה שנתחתן.

בעצם עם כל אחד מהם.

עד שגיליתי כמה ההבנה שלי בגיל 15 לא דומה להבנה שלי בגיל 17 או בגיל 19.

וזאת גם הסיבה שהקשר הכי טוב שלי היה בגיל 19.

וכנראה הקשר הבא הכי טוב שלי יהיה בגיל 22.

בע"ה..

בכל אופן זה היה רק כדי להבהיר שגם אני לא נערת גבעות או כל מיני שטויות כאלה.

אם זה מה שגורם לך יותר לסמוך על הדברים..

למרות ש"קמנו ונתעודד" הסביר מאוד יפה שזה לא קשור לדוסיות.

@נוגעת בלב

בס"ד

ותירוץ של לאבד את זה לא מתקבל.

לא שכלית לפחות..

גם בלי קשר לקב"ה.

עוד ארבע שנים אם תנסי שוב לחפש את אותו בחור, שאני בטוחה שהוא מקסים, את כנראה תמצאי, והוא כנראה גם לא יהיה נשוי.

זה אפילו לא צורך הרבה אמונה, פשוט הרבה היגיון.

אם זה באמת יתאים בעוד ארבע שנים אז זה יתאים עוד ארבע שנים גם אם לא תיבנו ביחד.

את מפחדת שאם לא תיבנו יחד אז זה לא יתאים?

כי אם כן אז אולי יש ממש בפחד הזה ואולי את מונעת מעצמך מלהתפתח לכיוון שלך רק כי את רוצה להתאים לו.

זה לא תלוש מהמציאות וזה דבר שקורה. לי אישית הוא קרה, ואני לא היחידה.

בקיצור תסבירי בדיוק למה להחזיק בכלל את הקשר.

בס"ד

כך שלהביא את עצמך כדוגמה זה לא הגיוני כל כך.

בקשר לדיון על גיל שלושים וכו'-

לא נכנסתי אליו כי לא רציתי להיכנס אליו.

הוא נערך המון פעמים וכולנו יודעים שלא לזה הייתה כוונתי.

ואם תשים לב כתוב גם בתגובתי שאם היא הייתה בת 17 כנראה הייתי מגיבה אחרת.

תהני מהשנים האלה,נצלי אתזה שאת באולפנא,עם חברות

תמלאי את עצמך בתורה ,בלהכיר את עצמך,לפתח את הכישרונות שלך..

זה המתנות הכי גדולות שבעלך יזכה לקבל ממך.

יכול להיות שעוד 3 שנים אחרי קשר באמת בוגר,טוב ועמוק.

פתום תרגישו שזה לא זה.. 

לשמור על קשר ולא לשמור על קשר -זה לדעתי נטו אמונה.

וזה קשה באמת..אבל אני מאמינה שמה שעומד לך בראש זה קודם כל רצון ה'.מעל הכל.

הוא אבל היה יותר גדול.

בכל מקרה, ממליץ לך מאוד לדבר איתה.

היא נחמדה, נכון? @שִירָה @בת אביחיל @שדות של אמת. @כל מי שמכיר אותה.

קיצור, אם את רוצה אני יתן לך את המספר.

@נוגעת בלב

אבל הם הכירו כשהיא היתה בת 14 וחצי.

@מיכל =>

בס"ד

בואי נפרוש את האפשרויות

את יכולה להגיד לו שאת בעניין אבל בגלל שאתם צעירים תהיו בקשר רק כשזה יהיה רלוונטי בגיל

אבל אני מזהירה שכמו קמנו ונתעודד אמר אלו שנים משמעותיות ויהיו בכם שינויים

אם תשארי איתו אתם תגדלו יחד ותגדלו כך שממילא תתאימו אחד לשני

לא בטוח שבגיל 19 תרגישו מוכנים להתחתן ויכול להיות שתחכו עוד

אבל קשר הוא דבר ששואף להתפתח וכנראה בשלב מסויים תיפלו בנגיעה

או שהקשר פשוט לא ישרוד ואת תפרדי ממנו או להפך

זה עלול להיות כואב מאוד ככל שיותר מכירים

את יכולה לעזוב אותו לגמרי כבר עכשיו

וזה יכאב בטירוף

ואולי יחסוך כאב תמידי ואולי לא

את אומרת שאת בוגרת

אז אני סומכת עליך שתבחני את כל האפשרויות ותבחרי את הדבר הנכון לך

חוסר הוודאות הוא הכי גרוע. בכל בחירה בחיים, הוא הדבר שמכלה את זמנך, את החשיבה ואת השכל שלך.

ללכת על בטוח גם אם התוצאה שלילית תמיד יהיה יותר בטוח

"אני קצת מבולבלת מכל הסיפור הזה."

מבולבל, חוסר ידיעה וחוסר וודאות הן מילים מקבילות. עכשיו תקרא שוב.

אולי יעזור לך להוסיף: התוצאה שלילית - הוא יוריד אותה מזה (שהרי זהו המקרה הכי גרוע, ואני לא מתעסק עם כל ההשלכות של זה).

פה הבדיקה?

אבל עצתי היא שכן. גם אם את לא מרגישה עם זה הכי שלמה (במקרה ואת יודעת בוודאות שזה לא תואם את האידיאולוגיה שלך ו/או שלו אז השאלה בכלל לא צריכה להתחיל. תרגום: במקרה כזה אל תנסי).

בחיי... את בערוץ 7 XD

בואי עכשיו. יש כמה שיכולים לעזור לך לכלות את הזמן על השטות הזאת

ובמקום של הקלד שם משתמש לכתוב #חדר ראשי

(אני רואה שאת מהפון)

תלכי לאפשרויות למעלה באפליקציה> שיחות אישיות

שם יש שורת חיפוש, תכתבי:

#חדר ראשי

ואז תלחצי ENTER ותגיעי

שם כבר תדברי איתי בפרטי ואז אסביר לך :/ :/

בס"ד

יש מקרים מאוד בודדים שזה מתאים להם, ותתפלא, אני אפילו מכירה אותם.

אבל האם זה אידיאלי? לא.

האם זה כדאי? גם לא.

להגיד לך שאני חושבת שהיא תחתוך? לא, אני די בטוחה שהיא תישאר איתו. לפחות בזמן הקרוב

אז למה אני מגיבה ככה? בשביל כל השאר.

כי בלי העניין של הדת, הוא פחות מעניין אותי כרגע, זה פשוט לא בריא ולא נכון.

בעצם זה כן קשור לדת אבל אין לי כוח להרחיב, בכל מקרה לא מהצד שאתם חושבים, לא אכפת לי כרגע משמירת נגיעה או ייחוד במובן ההלכתי פורמלי שלהם.

וגם אם היא לא תקשיב לי, חשוב לי שיישמע גם הצד הזה.

אבל לזלזל באנשים זה קל, וכנראה במקרה שלך גם מהנה, אז אני לא אחסוך ממך את ההנאה הזאת.

בס"ד

[ואגב, בד"כ אני לא מאלה שיוצאות בנחרצות נגד קשר...

יש אנשים שזה באמת לא יהיה הדבר הנכון להם לחתוך.

ויש גם אנשים שעדיף שילמדו בדרך הקשה ]

בס"ד

הבעיה היא שהדת גם יוצרת השפעות פסיכולוגיות בגלל הקונפליקט.

ולכן הדת כן קצת קשורה.

אבל לא רציתי לדבר מהפן של חטאים אלא מהפן של אנושיות ונפש [נפש במובן הפסיכולוגי ולא במובן הקבלי].

בס"ד

סליחה באמת שאנשים פה מנסים לעזור...

סיפור מההפטרה

קראתי כמעט הכל. אפשר להרחיב במסר?

וזה מסובך אימים, לכאן ולכאן. לא חושבת?

והתכוונתי שאני ארחיב... יש לי ניסיון מסויים שאולי עשוי לעזור לך, בע"ה (אם כי זה היה שונה מאוד מהמון בחינות אצלי)

לכל כיוון שזה יילך אליו, תהיינה הרבה יותר תלאות מכל זוג אחר. לא חושבת?

בע"ה אשלח תיכף

(עובד בע"ה על כתיבת המסר)

הקלדתי איזו שעה

נשלח בס"ד ^_^

הייתי פחות דואג. והבעיה היא מסתמא תהיה פחות אצלך אלא אצלו, 

כשיש קשר מהסוג הזה חושבים הרבה אחד על השני והיצר של הגברים הרבה פעמים מתגבר עליהם במחשבות, וזה יכול לגרום לו ליפול חזק גם בלי שתראו אחד את השני בכלל...

אני רואה איך היצר לפעמים מתגבר עלי, ואני צורח לה' שיוציא לי את המחשבות הארורות האלה מהראש, וזה בלי שיש לי קשר כזה. אני באמת לא יודע איך הוא יצליח להתגבר על כזה דבר לאורך זמן.

אני לא מדבר מניסיון בכלל, אבל לדעתי עדיף לכם או להתחתן בגיל מאוד מוקדם או לנתק ולנסות לחזור לזה בעתיד.

בכל מקרה במה שלא תבחרי אני מאחל לך שתצליחי, שה' יקיים את כל משאלות לבך לטובה.

ובעזרת ה' יתברך נתראה בחתונה כן? 

או שהוא הולך ומתהדק עד למצב הכרחי של נפילה

או שהוא הולך ומתרחק עד למצב של ריחוק רגשי וניתוק. 

הוא לא יכול להיות סטטי. 

לאור זה, הם חייבים להיפרד. 

ובכלל, לפי מה שקראתי היא נכנסת להרפתקה 

שהיא חושבת שהיא תוכל לעבור אותה בצורה מסויימת,

אבל היא לא. 

זה פשוט לא עובד ככה, בטח לא בין שני דוסים. 

(בקשר למקרה שלי, כשהכרנו בשמינית היה ברור לנו

שאי אפשר להיות בקשר סתם כך, ולכן החלטנו להתחתן

נלחמנו הרבה נגד הסביבה וההורים - ונכנענו. 

חשבנו שאולי אפשר לשמור קשר על אש נמוכה - אבל זה פשוט לא הלך

זה הלך ודעך עד שניתקנו קשר לגמרי. 

בשיעור א' החלטתי שאני רוצה בכל זאת להתחתן,

אז יצרתי איתה קשר, חיזרתי אחריה, וזה לא היה פשוט,

עד שבסוף התחתנו בשיעור א'. 

דווקא הנסיון שלי מאשר את מה שאני יודע). 

את כותבת שאת מבולבלת מהמצב, ואת צודקת. מצב ביניים זה באמת מצב מבלבל. להיות במצב ביניים תקופה ארוכה זה לא בריא [בתקופת חז"ל הייתה תקופת אירוסין של שנה (שזה היה בעצם קידושין=הזוג נחשבים בעל ואשה רק שלא גרו ביחד), למרות שזמן האירוסין היה שלב יותר ברור מ'חברות' וגם היה תחום בזמן הוא בוטל כי אפילו זה היה מבלבל מדי].

אבל יותר משאני דואג לכם מזה שאתם נמצאים במצב לא בריא ומבלבל, אני דואג לנישואין שלכם בעתיד במידה ולא תתחתנו אחד עם השני. החברות הזאת יכולה לגרום נזקים בעתיד שאתם לא יכולים לשער היום, ליצור רגשות ובסיס להשוואה שיכולים לפגוע בקשרי זוגיות שבע"ה יהיו לכם (למרות שמצד האמת אין מקום להשוואה בין חברות לזוגיות כי בחברות אין את הקשיים שיש בזוגיות, דווקא זה יכול לגרום לגעגועים לחברות הנעימה והקלה יותר).

ולמקרה שאת דואגת - הבחור שלך לא בורח לשום מקום, הוא בע"ה יהיה פנוי גם עוד שנתיים-שלוש גם אם לא תשמרי אותו קרוב אלייך. ואם לא - כנראה שהוא לא בשבילך.

בהצלחה לכם.

אחת הסיבות היא כמו שכתבת שהיו מקרים של עגונות מהאירוסין - לכאורה מה זה קשור, הרי היו יותר מקרים של עגונות מנישואין? אלא שמצב הביניים הלא ברור של האירוסין גרם לבעלים לחשוב שהם יכולים לעזוב (זה צד אחד, הצד השני הוא המצב של "ארוסות שביהודה" וד"ל).

הגלות והרדיפות - מה הקשר? הם היו גם בתקופת חז"ל.

גברים נשואים לא היו נעלמים? רק מאורסים?

תקרא שוב מה שכתבתי ותבין.

נכון שתקופת האירוסין לא ארוכה כמו שהיה נהוג פעם (וטוב שכך) אבל האירוסין (=קידושין) הם כדת משה וישראל. ההלכה שנותנים לאשה חודש בין האירוסין לנישואין זה לא דין בקידושין ולא חלק מהם וגם זה לא אומר שאסור לפני אלא שאסור לתבוע אותה לפני נגד רצונה.

את זמינה פה מדי פעם? יש לי דבר-מה חשוב מאוד להגיד לך.

@נוגעת בלב

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה

אח"כ אם זוכרים אותך