בס"ד

 

וסליחה על הפסקנות

בס"ד

 

אחרי כל-כך הרבה זמן מוקף באנשים שבמקרה הטוב מזלזלים בי...

אני לא מתעב אותך כאדם, חלילה.
כאישיות אתה אדם מדהים.
פשוט הצורה בה התנסחת גרמה לי לתעב את דבריך.

בס"ד

 

קצת הפריע לי לכתוב ככה, אבל אני באמת חושב שיש נושאים שעדיף להתנסח בהם בחדות, עם כל האי-נעימות, וההתעלמות ממקרי קצה. 

זה שאתה חושב מאוד נגד, זה לא אומר שאתה צודק.
אם תתנסח בצורה חריפה, צפה שאחרים יענו לך באותו משקל.

לדעתי לא הגיל ולא שייך בכלל.

חוצפה.

זה ממש לא טהור.
זה אולי לנקות את המצפון

בס"ד

 

יש בודדים (בודדים!) ששייך בשבילם להתחתן בגיל כזה, אין אף אחד שיכול פשוט "להקפיא" את העסק ככה עד מי יודע מתי.

 

וגם אם היו בודדים, שיקול הדעת של האדם שמסתכל מבפנים כ"כ משוחד, שעדיף פשוט לחתוך הכל ולא לנסות לבדוק.

זה לא אהבה.
זו התאמה עמוקה ואמיתית, הבנה זהה של המציאות, ורצון לקרבה.
אין כאן אהבה.
סבבה?
גדרי ההלכה נשמרים בקפדנות.
אנחנו נתחתן עוד 4 שנים.
מה הבעיה?

זה יהיה לכם מאוד מאוד מאוד קשה.

ועוד אלף מאודים.

חוץ מזה אין שום בעיה.

(אולי מצידו כן, כי בן לוקח את המשבות הביתה, אבל זה כבר עניין שלו.)

כמעט בכלל.
הקשר כרגע רק טלפוני..
ברור ברור ברור שיהיה קושי עצום.
אבל אני סומכת על עצמי, ויש לי בסיס לסמוך על עצמי. תאמינו לי. באמת.

מה שיהיה ממש קשה זה עצם הקשר כשהוא לא יכול להתפתח.

קשר שסוחבים אותו שנים.

אהבה שאי אפשר לעשות איתה כלום. (גם אם עכשיו אין, לאט לאט היא תהיה..)

זה קושי עצום.

במיוחד שאין לקשר עוד לאיפה להתפתח, כי הרי אנחנו שומרים נגיעה וכו'.. אז הקשר "יעמוד במקום" כביכול במשך תקופה ארוכה..

זאת באמת הנקודה.

זה יהיה מאוד קשה,

ולא תאכלו דובדבנים.

 

אם את מבינה את זה ובכל זאת רוצה - עופי על זה.

אבל שלא תחשבי שהכל יהיה כיף ונחמד.

תשתפי אדם קרוב,שיהיה "פיקוח" כלשהו על מה שהולך בינכם,

שזה לא יתגלגל ויגיע למציאות שלא חלמתם להגיע אליה.

(שוב,אני לא בעד.אבל זה נק' חשובה חשובה.)

אז ניפגש אולי אולי פעם ב4 חודשים ככה.

אני אשקול הכל פעם אחר פעם עד שאהיה בטוחה

ממליץ לך לדבר עם המצב חסה וארוסתו וגם עם אחותי.

מה זה קשר טלפוני?...

יכולה לשבת מאחורי המקלדת בכיף גם בת.או כל בנאדם אחר שמסוגל קצת להקשיב ולהבין אותך.

אז ברור,זה כיף,שיש מישהו שמבין,שתומך.

אבל זה לא.זה לא קשר.

 

 

וברור שיש אנשים שבקשר מהגיל הזה ומתחתנים.

אבל הם בסוג אחר של קשר.

מחילה אם אני מזלזלת...

אני מאמינה בלהתחתן בגיל צעיר,אבל תחשבי אם זה סוג הקשר שאת רוצה\צריכה עכשיו.

מוזמנת לאישי,ישלי עוד המון לומר

 

 

אבל יש פה קשר. דיברנו על דברים שמשותפים לשנינו, הוא ייעץ לי ואני ייעצתי לו. זה קשר פחות או יותר כמו חברות עם בנות, רק יותר "רשמי".. כמעט אין צחוקים, כמובן שלא שולחים תמונות וכו'.. אני לא משתטה ועושה שטויות בשיחות איתו.
משהו נוסף שקצת הפריע לי, שלדעתך, ת'כלס-כל קשר הוא לא קשר.
כי גם בפגישות הרי אין מגע. אז גם בת יכולה לתת את אותה ההרגשה....
ואשמח לדבר איתך!

בס"ד

 

עד כמה את חושבת שאת מבינה את המציאות? כמה זמן הקדשת לחשיבה על העניין? כמה קראת ושמעת בנושא מאנשים שהשקיעו את החיים שלהם לבירור העניין? האם ידעת שמוח האדם פועל בצורה שונה בגילאים שונים, וניגש לפתרון שאלות כאלו בדרכים שונות?

 

תנסי לענות על השאלות הללו בכנות ותגידי לי האם את חושבת שההבנה שלך כרגע מספיק יציבה, אני יכול לעשות ככה גם עם הדברים האחרים שציינת.

לאורך שנה וחצי שמרנו על קשר (והתראינו רק פעם אחת) טלפוני, והשינויים שאנחנו עוברים קורים.
אנחנו לא מדברים כל יום. 3 פעמים בשבוע בערך.
ואנחנו חווים תהליכים יחד ומשתפים אחד את השני.
אז אנחנו לא מספיק בוגרים. מסכימה שיש עוד מקום להתבגר.
אבל מה רע שנעשה את זה תוך כדי הקשר?!

שצריך להיות לבד לבד! בלי שום קשר אליו ולבניה שלו..

יש לי שאלה,

כדי לחבר 2 חצאים הם צריכים להיות שלמים כן?

כרגע את עוד לא החצי,אז למה את ממהרת לחבר לשלם

לפני שאת עוד בעצמך בנויה?

לא חבל?!

 

 

אני מדברת הרבה לפני חתונה.
על עכשיו עכשיו עכשיו.

אם שני החצאים נבנים בפני עצמם תוך כדי שהם מתחברים

אז הם הכי מושלמים

אין סדקים

והבנייה האישית משלימה את הבנייה הזוגית.

בס"ד

 

אבל זה רק כשאין חשש שהכל יתפרק ויישבר בגלל אי-התאמות. כמו שאמרתי בסוף של כאן

בדיוק כמו כל קשר אחר שנחתך.

קשר מתפרק כי הוא לא אחראי מספיק, ולא כי הוא נוצר בגיל מוקדם.

אם נער ונערה צעירים מדי מחליטים להתחתן וזה לא קשר אמיתי אלא התאהבות שתעלם, הקשר יתפרק מהר מאוד.

בס"ד

 

את חושבת שיהיה לכם זמן לשמור על קשר בשגרת לימודים לחוצה ובטח כשיתחילו מבחנים? ומה אם וכאשר הוא יגיע לישיבה גבוהה/הסדר? או לצבא?

 

ל"המצב חסה" היה יותר פשוט כי הוא לא בדיוק היה כבול למסגרות כאלו. אם את מתכננת חיים כמו שלו, מה שלא נשמע ככה עד כה, את תשמעי ממני דברים אחרים לגמרי (לא בהכרח תמיכה, אבל מסיבות אחרות).

ושנינו עסוקים בטירוף.
תאמין לי. אני ב5 יחידות בכל דבר אפשרי ומגמה מדעית, ואני מדריכה, וזה קשה נורא נורא. אבל אפשרי.
לא ככ הבנתי את המשפטים האחרונים..

בס"ד

 

הם נועדו בעיקר לעיניים אחרות

הסיפור הזה נשמע לי יותר מדי מוכר, מכמה וכמה מקומות...ולצערי הם לא נגמרו טוב 

בס"ד

 

בלי נדר

בס"ד

 

מוכנה אפילו להוסיף ש"ס אמיתי.

מאיפה יהיה לך כסף?

בס"ד

עוד ארבע שנים אני אהיה באמצע הלימודים בע"ה..
נשואה? אולי
ילדים? כנראה עוד לא..

תחשוב ככה- יהיה ככה!

ספרים של ברסלב

מה זה שיקול דעת משוחד?
למה יש אדם שלא מתחתן בשביל ההנאה ושמחת החיים שלו?

נכון שזו התמודדות לא קלה, אבל אתה יכול לתמוך ובכל זאת ישר יצאת נגד.

עדיף תקיצונות שלי על פני שלך.סליחה

 

לעומת מה שאתה אומר שגורם נזק ישיר או עקיף.

אני לפני 3 שנים ניהלתי את אותם הוויכוחים, פה, ואני לא רוצה להגיד למה זה גרם העצות חלם האלה.

כשהייתי צוציק בן 14.5.
העצות האלה לא עזרו לי, רק להיפך.

דווקא רצון ה' הוא שיתחתנו כמה שיותר קרוב לבר מצווה..

דווקא בגמרא נראה שאני צודק

(אבן העזר, סימן א, סעיף ג)

"מִצְוָה עַל כָּל אָדָם שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה בֶּן י''ח, וְהַמַּקְדִּים לִשָּׂא בֶּן י''ג, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, אֲבָל קֹדֶם י''ג לֹא יִשָּׂא דְּהָוֵי כִּזְנוּת. וּבְשׁוּם עִנְיָן לֹא יַעֲבֹר מֵעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּלֹא אִשָּׁה. וּמִי שֶׁעָבְרוּ עָלָיו כ' שָׁנָה וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִשָּׂא, בֵּית דִּין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִשָּׂא כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה."

אני פשוט כותב את זה כפי שזה זכור לי בעברית. אם חשוב לך אני יכול לחפש יותר.
אני עדיף מחברי כי התחתנתי בגיל 16, ואם הייתי מתחתן בגיל 14 הייתי צוחק לשטן בעיניים/זה היה כמו חיצים בעיני השטן.

רצון ה' הוא שיהיה בית קדוש חזק ויציב לזוג.

אם זה מה שאתה חושב אז שיהיה בהצלחה,סליחה=)

כי אף אחד לא עושה את זה?

אני יכול למנות לך עוד הרבה מאוד דברים שעם ישראל לא עושה.
ורצון ה' הוא שאנשים לא יחטאו ויהיה שלום בית.
אל תדחוף מושגים שלא היו מעולם וצצו לפני 20 שנה

אפשר לא לחטוא גם בלי להתחתן כרגע.

כיום מעל 60% מבני הנוער מודים שהם התייחדו עם אישה אחרת לפני שקידשו אישה.

ובצעבור החילוני אני לא מבין מה יש להתפלאות ולמה זה נתון כזה נורא

צריך לפתור אתזה מהשורש לדעתי..

 

כמו שהרמב"ם כותב:

"מצות חכמים שישיא אדם בניו ובנותיו סמוך לפרקן. שאם יניחן יבואו לידי זנות או לידי הרהור ועל זה נאמר: ''ופקדת נוך ולא תחטא''."

18 לחופה זה לא סתם אמירה...

והלוואי שאנשים היום היו מתחתנים בגיל 18

חז"ל שבחו את מי שמתחתן מוקדם.
18 לחופה זה לא סתם אמירה אבל זה לא בהכרח 18. אלא הכוונה לגיל בו אדם יציב כלכלית ויכול לפרנס ויהיה לו בית.
לכן הרמב"ם אומר 16-17 אני וגם @@לשם שבו ואחלמה ו @ירא ורך לבב לא חושבים שעכשיו ברגע זה על כל בני ה16 להתחתן. אלא אנחנו חושבים שצריך לחשוב איך אנחנו כחברה גורמים לשינוי שבגיל 16 אנשים יכלו להתחתן. השלב הראשון הוא שאנשים יבינו שזה לא רחוק מהמציאות.
אני בהחלט חושב שכיום אין סיבה שאנשים לא יתחתנו בגיל 18-19 לכל המאוחר. כמובן שיש יוצאי דופן אבל אני מדבר על הרוב המוחלט בציבור הדתי.

קישור מהאפליקציה. זה כאן בשירשור קצת למטה מכאן בדועה שמתחילה במילים "הפתרון הוא לבנות את החברה"

בס"ד

 

אתם מסתכלים רק על הנושא הזה.

העולם התקדם, ובעקבות ההתקדמות הזא גיל הנישואין התאחר מסיבות הגיוניות.

ההתקדמות של העולם היא לא רעה ובהכרח היא מביאה לאיחור גיל הנישואין.

 

מה לעשות שיש עוד שיקולים חוץ מיצה"ר...

זה טוב שהעולם התקדם זה לא טוב שנאלצים בגלל זה להתחתן בגיל מאוחר. ותכל'ס זה לא מחייב המציאות.

בס"ד

 

ילד בגיל 13 היום לא בנוי להקים משפחה.

לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה נפשית.

אבל זה בגלל איך שמחנכים אותו.
ואלי 13 לא אבל 16-17 כןת

בס"ד

וכדי לפרנס בית צריך להיות טיפה גדולה יותר.

קשה, אבל מסתדרים.

בס"ד

 

אני לא מעוניינת להיות עקרת בית ולא סביר שאתחתן עם פועל בניין [עם כל הכבוד, ויש כבוד.].

בשביל לפרנס בית צריך עבודה, צריך ללמוד..

בגיל 14 אין את זה.

 

ושים לב שאמרתי שאם היא הייתה בת 17 תגובתי הייתה שונה.

אי אפשר להסתדר עם התורה.

אפשר לעשות הפוך..

בס"ד

 

וכמו שאמרתי בתגובתי- לא כולנו רוצים להיות פועלי בניין.

ובשביל להיות רופאים צריך טיפה יותר מגיל 14.

אגב אני לא הולך להיות פועל בניין, אלא משהו גבוה מזה כלכלית.
ואפילו לא סיימתי 12 שנות לימוד, וכבר אני פותח עסק.

בס"ד

ויפה לך.
אבל סיכמנו שאתה מקרה קיצון.
ולא משליכים מקיצון על הכלל.

וחוץ מזה, אז תחליף את פועל בניין בבעל עסק..
הפואנטה אותה פואנטה.

ואם הולכים להסדר נניח זה אומר שמתחילים בגיל 23 בערך.
אז את מתכננת להתחתן רק עם בני 30?...

בס"ד

זה שונה להתחתן עם אדם שכבר לומד ויודע מה הוא רוצה ועומד לקבל מה שהוא רוצה, לבין אדם בן 16 שאפילו לא בדרך לשם.

בס"ד

יש דבר מגניב שנקרא תיכון.

זה בראש שלך. זה לא באמת מחייב המציאות. אפשר להסתדר.

בס"ד

שלילדה בת 16 יש עוד לפחות שמונה שנים לקבלת תואר ראשון ולמישהי סטודנטית יש גג ארבע וזה אם היא שנה ראשונה.

זה כמו לומר שיש עוד שיקולים חוץ ממה שה׳ רוצה,
יש עוד שיקולים חוץ מהמצוות והתורה

אבל אין מה לעשות,
התורה זה החיים והטוב
ואם יש עוד שיקולים חוץ מהיצר ברע זה לבחור במוות וברע

בס"ד

 

אם אתה מרגיש שרע לך עכשיו ושהחיים שלך שקולים למוות אז בך הבעיה, לא בזה.

ולדחות חתונה לגיל 18 ומעלה זה בהכרח לעשות עברות

בס"ד

 

לתת להם לשחק בבובות?

 

 

ואם לא רוצים הטכנולוגיה העמידה לא מעט כלים למי שלא רוצה להביא ילדים.

שלנו באופן נקי יותר, שיאפשר להם לחכות עד גיל 16
ולבנות את החברה והחינוך שלנו באופן שיאפשר להם להתבגר ולהתמקצע ולפרנס בגיל צעיר יותרו ובמקביל ללמוד רפואה או וואטאבר.

זה דורש שינוי בכל המבנה של החברה

לפי מה שכתבת,
הפתרון הוא לחנך הילדים שלנו שיהיו מוכנים לחתונה בגיל 16.
זה לא אומר שבמצב שקיים היום, לא להתחתן בגיל 16 מסיבות של חוסר בגרות ואחריות זה לבחור במוות ורע.

חשש לגירושין שנובעים מחוסר בשלות זה גם שיקול למשל.

 

סליחה שנכנסתי באמצע...

התגרשו?
(ולא אנוסים)

אני מכיר כמה וכמה זוגות כאלה, חיים באושר עם נכדים ונינים.

גירושין כמו שאמרת, לא נובע מגיל אלא מהאחריות.

בגיל צעיר מאוד הם בד"כ בוגרים ואחראים ביחס לשכבת גיל שלהם.
לכן זה לא מעיד שגיל 15 זה גיל בוגר מספיק לנישואים ושהם יחזיקו מעמד.

הוא קשור לחינוך.
כשם מחנכים שגיל 20 זה עדיין "ילד" לא פלא שבני 16 תינוקות.
כשתחנך בני 13 להיות מבוגרים המצב ישתנה.זה לא משהו גנטי שפעם היו יותר בוגרים מהיום, אלא שהיום לא מחנכים לזה.

בס"ד

 

יש"ו הוא המלך.

 

סתם כדי להוכיח את ההשוואה שלך..

אבל את לא הבנת למה אני התכוונתי

בס"ד

 

רק אזהיר שלהשוות אותי לנוצרים זאת לא הדרך הכי טובה בעולם לקבל ממני התייחסות עניינית לדבריך.

בגלל שעברו כמה אלפי שנים מאז שהיה הציווי, זה בעצם להגיד שהמצוות של ה' הינם זמניות, ובדיוק שם זה יסוד הכפירה.

אמנם זה מאוד קיצוני להשוות את זה לכפירה הנוצרית, אבל את מבינה למה זה האסוציאציה שלי?

בס"ד

אמרתי שסיפורי הגמרא לא יכולים להיקרא כפשוטם בימינו.

לא סתם אמרו חכמים שכל המלמד בתו תורה שבעל פה כאילו מלמדה טפלות..

בס"ד

 

ואתה ממשיך במגמת ההעלבות?

 

תהנה לך.

 

איזה מזל שלא ממך אני שואבת את תורתי.

 

אני מרחמת על מי ששואב את תורתו מאדם שכל תגובה שנייה שלו זה רק עקיצה.

היא אמרה שהתקדמנו מאז.
ולכאורה כמעט כל חכמי ישראל מסכים איתה וההכוחה לכך זה שהם קיבלו את דברי רבנו גרשום "מאור הגולה" על כל שבעל לא יכול לגוף את אשתו לקבל גט, שלא ישא אדם שני נשים ועוד.
אגב, אני לא בהכרח מסכים שנניי רכן אסור לישא היום שני נשים ולא נכנס לזה.
אבל הדעה שלה בהחלא מיינסטרימית ביהדות וכל המחלוקת היא כל הניאונסים ועד כמה.
אני אישית מסכים שבחר מעט דברים התקדמנו מאז.
ספציפית לגבי הנושא של גיל הנישואין אני לא מסכים, מוהסברתע כבר למה.
אם אתה רוצה לומר שכל מי שמקבל את חרד"ג הוא כופר תהנה. אבל היא באותו סל עם כמעט כל גדולי ישראל במשך דורות.

אבל להמשיך את הקשר איתו? אני חושבת שאמשיך.
גם אם זה סמס פעם בשבוע, רק כדי לא לאבד את הקשר הפצפון הזה וכדי שבעז"ה בהמשך יוביל לבניית בית בישראל.

אמונה זה אומר שהקב"ה יסדר את הדברים בצורה

הכי נקיה וטהורה עבורי,

בזמן הנכון לי.

ה' הרי מכיר אותך הכי טוב,סמכי עליו..;)

אבל, אני חושבת שנפלה לידי הזדמנות נפלאה ויקרה מפז.
ואולי ה' כן רוצה שהקשר יתפתח למקומות נפלאים כמו בניית בית בטהרה ובצניעות? וה' שולח לי רמזים מטורפים..
פתאום אנשים לא קשורים דיברו איתי עליו.. וה' אולי כן רוצה שאני אשמור את הקשר?

אני גם מבררת בעצמי,ואנ בערך בגילך..

אבל אני חושבת שזה היצר הרע,

תנסי לסכם לעצמך מה מוביל אותך לקשר..אני באמת לא מצליחה להבין מה הלחץ.סליחה..

ואין פה יצר הרע, מכיוון שאין מצב שנעבור על ההלכה.

ואפחד לא מבטיח לך כלום..

אני לא אוהבת אותו. נקודה.
אני כן רוצה שהקשר יתקדם או לפחות ימשיך להיות קשר בינינו כי הוא חשוב לי, וכי הקשר חשוב לי.
ואני רוצה לקדם את העניין פשוט כי זה בקטע של התאמה בינינו.

תנסי איכשהו להבין..
כי אני לא יודעת מה זה אהבה. אנחנו פיצפונייםםם ואינלי מושג מה זה באמת לאהוב

איפה זה רמז מה' ואיפה לא, הרבה פעמים זה עוד נסיון שפתאום מלא אנשים מדברים איתך עליו וכו מהרבה מקומות שונים אבל בעצם זה לא כלום. וזה מנסיון. 

אבל אין לדעת, לכן צריך אמונה תמימה- אם אתם באמת מתאימים וצריכים להתחתן אז מאה אחוז זה יקרה וה' יסדר לך את זה בדיוק במקום המתאים ובזמן הנכון!! מאוד יכול להיות שבשבילך זה הזמן הנכון. את צריכה לראות עד כמה זה משפיע עליך כיום מבחינת המחשבות והרגש ובנייה העצמית.

בהצלחה

זה רק היצר הרע שאומר לך שה' רוצה שהקשר יתפתח?!

אני מניחה שאתם עוברים על ''אל תרבה שיחה''

תחשבי טוב טוב אם באמת יצא מהקשר הזה משהו...

אז אין על מה לעבור.
סליחה על התוקפנות, פשוט אין אפילו גדר כזאת.
ואני לא יודעת וגם לא מכוונת לדעת מה ה' רוצה.
כך אני מאמינה, שמהקשר הזה יבנה בית. בית טהור ומדהים.
אבל לא כרגע. עוד 5 שנים.
וכרגע אני לא אפסיק ואחתוך את הקשר, אלא אשים את הקשר במין מצב של "השהייה".

אסור לגבר לשוחח עם אשה זרה שיחה בטלה

בס"ד

אל תרבה זה מסכת אבות שהיא ממש ממש ממש לא הלכה.

היא לא ההלכה,
שהרי היא מדברת על אישתו של האדם,
אבל כמו שציטטת, יש הלכה בשולחן ערוך ויש איסור הלכתי לשוחח שיחה בטלה.

אשמח להחכים.

בכל מקרה הרב שלי מגדיר שיש איסור לשיחה בטלה, שזו שיחה ללא צורך ספציפי.
לא בדקתי מה המקור המדויק, מספיק לי במקרה הזה שההגדרה מדוייקת...
לא נשמע לי הגיוני שמותר לפטפט עם אשה ללא צורך.

לא הגיוני לי שהתורה תתיר שיחה בטלה עם אשה

ובקשר לשיחה בטלה, לא יודע. נראה לי שאתה צודק וזה מבאס אותי.
לכן בצמ"ע כתבתי שזה שאלה שאני מעדיף לא לחשוב עליה

תקראו את פירוש הרמב''ם במקום.

לא מדובר על סתם שיחה..

ולבניית בית טהור בישראל.
אני ממשיכה עם הקשר הזה נטו בשביל שעוד 3-4 שנים אנחנו נתחתן.

ממה שאת היום!!

אבל בכל זאת מאמינה שהקשר שלנו יכול להוביל באמת לדברים ככ ככ גדולים וטהורים!!
וכמובן כמובן כמובן שעכשיו הכל בגדרי ההלכה- שמירת נגיעה, ייחוד וכו'.
אז תכלס- מה הבעיה?

בחיים שלנו בדברים שיש בהם ספקות צריכה  ישר להידלק

לנו נורה אדומה,

עמלק=ספק.

"יש ספק,אין ספק!" זתומרת-

למה מלכתחילה להכניס את עצמך לסיטואציה כזו?

(להכניס את עצמך למבוך של יצר הרע תמידי!

ולקחת סיכון של להיכשל ו"אין אפוטרופוס לעריות"..)

בגיל הזה עוד אין לנו (לפחות לי,תקני אותי אם אני טועה)

את כל כוחות הנפש והבגרות לא להיכשל.

הגיל הזה זה גיל של התמודדויות וניסיונות,של עליות וירידות,

והבחירה בידיים שלך. מקווה שהובנתי

אנחנו שומרי נגיעה, ולא עוברים על איסורי ייחוד. וכרגע לא נפגשנו מעל לחודשיים. וגם לא ניפגש בזמן הקרוב.
אין שום סיבה ואפשרות להיכשל.

ויש לנו הסכמים.

בס"ד

 

למה נראה לך שאם זה נראה מתאים עכשיו, זה יתאים בעוד ארבע שנים? ולא סתם ארבע שנים, אלא כנראה השנים שבהן האדם עובר שינויים במהירות הגבוהה ביותר בכל חייו, חוץ מהשתיים הראשונות.

ולפני 3 שנים שאלו אותי בדיוק את אותה השאלה.

ואני יודעת מה אני אומרת, באמת

לדעתי אני מספיק בוגרת לדעת מה טוב לי.
והאמת? בחיים עשיתי המון בחירות וברוך ה', ה' כיוון אותי לדרך הנכונה ולא טעיתי באף בחירה עד כה.

בס"ד

 

אני מדבר מתוך נסיון עם אחד האנשים שאני יותר מעריך- אני. (וסליחה שאני עף ככה)

אוקיי. אבל לדעתי- זה מה שנכון לסיטואציה שלנו.
וסליחה- אבל אני לא דוסה כמו רוב האנשים בפורום פה...
החצאיות שלי מגיעות בול לברך ואני הולכת עם טישרט קצר .
כן.
זאת אני.
ולו אין פאות. ולא גוזמבות.
ציציות בחוץ-כן.
אבל אין כיפה של גבעוניסט. אלא כיפה נורמטיבית.

בס"ד

 

הדברים שאני אומר לא קשורים בכלל לשאלות של צניעות ו/או דוסיות, וממש לא בא לי לפתוח את הנושא של השיוך התת-תת-תת-מגזרי של כל אחד כאן.

 

אותו דבר הייתי אומר גם לזוג חילוני אם היה שואל אותי.

 

חתונה בגיל צעיר מתאימה רק בחברות שבהן גירושין הם טאבו הרבה יותר חמור וחריף ממה שקיים בימינו. אחרת, העסק יתפרק על הבדלים שנוצרים עם הזמן.

 

קשר ללא חתונה הוא אפילו יותר שביר.

בס"ד

 

ואני ממש לא נחשבת לדוסה.

למרות שאני הולכת עם חצאיות ארוכות.

 

אה והחבר האחרון שלי הייתה לו כיפה מאוד נורמטיבית, אפילו קטנה יותר ממה שהייתי רגילה בעבר.

 

ואם זה עוזר לך אז עברתי גם מישהו שנמצא יותר בצד של נוער הגבעות, ומישהו שטיפה יותר מתקרב לדתי לאומי, ומישהו שהוא דתי לאומי לחלוטין ואפילו נחשב ללייט בעיני הציבור כאן [ואגב הוא היה הקשר הכי טוב שלי.].

 

ושלושת אלה זה מגיל 15.

ועם הראשון הייתי בטוחה שנתחתן.

בעצם עם כל אחד מהם.

עד שגיליתי כמה ההבנה שלי בגיל 15 לא דומה להבנה שלי בגיל 17 או בגיל 19.

וזאת גם הסיבה שהקשר הכי טוב שלי היה בגיל 19.

וכנראה הקשר הבא הכי טוב שלי יהיה בגיל 22.

בע"ה..

 

בכל אופן זה היה רק כדי להבהיר שגם אני לא נערת גבעות או כל מיני שטויות כאלה.

אם זה מה שגורם לך יותר לסמוך על הדברים..

למרות ש"קמנו ונתעודד" הסביר מאוד יפה שזה לא קשור לדוסיות.

 

@נוגעת בלב

רמת הדוסיות לא קשורה לרמת הבנת המציאות והבגרות, ובטח שזה "בא עם הגיל" ולכן, נכון לעכשיו, החלטתי להמשיך את הקשר הזה אבל להשאיר אותו "על אש קטנה".. להגביל את הדיבורים ואת הקשר ואפילו לצמצם אותו.
וכשנגדל יותר, אז להפוך את הקשר לרציני יותר.

בס"ד

 

ותירוץ של לאבד את זה לא מתקבל.

לא שכלית לפחות..

גם בלי קשר לקב"ה.

עוד ארבע שנים אם תנסי שוב לחפש את אותו בחור, שאני בטוחה שהוא מקסים, את כנראה תמצאי, והוא כנראה גם לא יהיה נשוי.

זה אפילו לא צורך הרבה אמונה, פשוט הרבה היגיון.

אם זה באמת יתאים בעוד ארבע שנים אז זה יתאים עוד ארבע שנים גם אם לא תיבנו ביחד.

את מפחדת שאם לא תיבנו יחד אז זה לא יתאים?

כי אם כן אז אולי יש ממש בפחד הזה ואולי את מונעת מעצמך מלהתפתח לכיוון שלך רק כי את רוצה להתאים לו.

זה לא תלוש מהמציאות וזה דבר שקורה. לי אישית הוא קרה, ואני לא היחידה.

 

בקיצור תסבירי בדיוק למה להחזיק בכלל את הקשר.

 

את בעצם שואלת אם אני תלויה בו. ומפחדת לאבד אותו, ובעצם חלק ממני.
אז לא.
אני יודעת מהי תלות, יודעת טוב מאוד, לצערי.
וזה לא זה.
בואי נאמר שעוד 4-5 שנים אני אהיה מוכנה להתחתן, ואחפש אותו, זה יהיה מאוד מוזר פתאום להתחיל לדבר איתו.
בנוסף, אני לא רואה את עצמי מנתקת איתו קשר. טכנית אין לי בעיה לעשות את זה. פשוט כן, התירוץ של לאבד אותו, הוא העיקרי
אנחנו לא נבנים יחד. ז"א השיחות שלנו מאוד ממוקדות ועל נושאים מאוד ספציפיים, פחות על אידיאלים וערכים, יותר על לימודים למשל .
אז אני לא מרגישה שאנחנו נבנים ביחד.. כל אחד בתהליכים שלו.

בס"ד

זה דווקא רגש טבעי.
קשה לנו לאבד אנשים שאנחנו אוהבים.
אבל מוזר או לא מוזר, זה דבר שקורה.
ולא יהיה לך מוזר פתאום להיכנס איתו לשיחות עמוקות על אידיאלים וערכים? או על רגשות?
זה לא יהיה מוזר כי טכנית העולם הדתי עובד ככה ואנשים עושים את זה.
זה אולי בהתחלה יהיה קצת מוזר כמו שלפגוש כל אדם חדש זה מוזר אבל זה משתנה.
ואני הבנתי שאת לא רואה את עצמך מנתקת קשר, לכן שאלתי למה.
אז אמרת שאת מפחדת לאבד אותו, אבל על זה כבר עניתי. אז למה לא להודות שזה יותר רגש משכל?
שאגב אני לא נגד, אבל אני כן בעד מודעות..
ושכלית אני חושבת שאת מבינה שקשר כזה הוא לא הצעד החכם.

בס"ד

אגב אם היא הייתה בת 17 תגובתי הייתה שונה.

ונו דימ אתה מכיר אותי מספיק טוב כדי לדעת שאני לא האחת שתעמוד בדרכם של מתחתנים מוקדם..

נ.ב. אני יוצא, והתארסתי, עם מישהי בגיל 16 ו11 חודשים, וגם שאני ''בוגר יותר'' אני עדיין בטוח שהבחירה היתה נכונה.

וזה שיצאתי בגיל 14.5 נפרדתי משיקול טכני, ואני אפילו לא עצוב מזה.

אז אם כבר פותחים את זה, זה לא קשור לגיל זה קשור לאופי.

לפחות תעני לעניין..

בס"ד

 

כך שלהביא את עצמך כדוגמה זה לא הגיוני כל כך.

 

בקשר לדיון על גיל שלושים וכו'-

לא נכנסתי אליו כי לא רציתי להיכנס אליו.

הוא נערך המון פעמים וכולנו יודעים שלא לזה הייתה כוונתי.

ואם תשים לב כתוב גם בתגובתי שאם היא הייתה בת 17 כנראה הייתי מגיבה אחרת.

אם תרצו עזרה, אשמח עד כמה שאוכל.

אני לא אמשיך לשמור סתם על קשר, אלא בשביל שזה יוביל למטרות חיוביות בעזרת ה'

תהני מהשנים האלה,נצלי אתזה שאת באולפנא,עם חברות

תמלאי את עצמך בתורה ,בלהכיר את עצמך,לפתח את הכישרונות שלך..

זה המתנות הכי גדולות שבעלך יזכה לקבל ממך.

מה שלחוץ זה פשוט רק לשמור על קשר.
זהו.(את הקטע של החתונה כתבתי בבלחיות מטופשת, בצחוק.. והחברה כאן לקחו קצת רחוק)

יכול להיות שעוד 3 שנים אחרי קשר באמת בוגר,טוב ועמוק.

פתום תרגישו שזה לא זה.. 

לשמור על קשר ולא לשמור על קשר -זה לדעתי נטו אמונה.

וזה קשה באמת..אבל אני מאמינה שמה שעומד לך בראש זה קודם כל רצון ה'.מעל הכל.

הוא אבל היה יותר גדול.

בכל מקרה, ממליץ לך מאוד לדבר איתה.

היא נחמדה, נכון? @שִירָה @בת אביחיל @שדות של אמת. @כל מי שמכיר אותה.

קיצור, אם את רוצה אני יתן לך את המספר.

מבחינתי זה פחות ריאלי כי אני לא הולכת להתחתן לפני גיל 19.. (בכלל רצוי 20, אבל אני מוכנה להתפשר על 19).
אבל אשמח לדבר עם אחותך ולשמוע...

@נוגעת בלב

האחות שאני מכיר את בעלה?

אבל הם הכירו כשהיא היתה בת 14 וחצי.

חח מצחיקה היא איזה סיפורים יש לה

@מיכל =>

ואיכשהו נוצר דיון ממש מטומטם.

בס"ד

 

בואי נפרוש את האפשרויות

את יכולה להגיד לו שאת בעניין אבל בגלל שאתם צעירים תהיו בקשר רק כשזה יהיה רלוונטי בגיל

אבל אני מזהירה שכמו קמנו ונתעודד אמר אלו שנים משמעותיות ויהיו בכם שינויים

 

אם תשארי איתו אתם תגדלו יחד ותגדלו כך שממילא תתאימו אחד לשני

לא בטוח שבגיל 19 תרגישו מוכנים להתחתן ויכול להיות שתחכו עוד

אבל קשר הוא דבר ששואף להתפתח וכנראה בשלב מסויים תיפלו בנגיעה

או שהקשר פשוט לא ישרוד ואת תפרדי ממנו או להפך

זה עלול להיות כואב מאוד ככל שיותר מכירים

 

את יכולה לעזוב אותו לגמרי כבר עכשיו

וזה יכאב בטירוף

ואולי יחסוך כאב תמידי ואולי לא

 

את אומרת שאת בוגרת

אז אני סומכת עליך שתבחני את כל האפשרויות ותבחרי את הדבר הנכון לך

יש לי כבר רשימה שהכנתי של כל האופציות- חסרונות יתרונות וכו'.
הבהרה- אנחנו כרגע ממש לא חברים. זו מין ידידות לא מוגדרת אפילו...
זו לא תהיה פרידה אלא פשוט הקשר יופסק מעצמו..

חוסר הוודאות הוא הכי גרוע. בכל בחירה בחיים, הוא הדבר שמכלה את זמנך, את החשיבה ואת השכל שלך.

ללכת על בטוח גם אם התוצאה שלילית תמיד יהיה יותר בטוח

"אני קצת מבולבלת מכל הסיפור הזה."

מבולבל, חוסר ידיעה וחוסר וודאות הן מילים מקבילות. עכשיו תקרא שוב.

אולי יעזור לך להוסיף: התוצאה שלילית - הוא יוריד אותה מזה (שהרי זהו המקרה הכי גרוע, ואני לא מתעסק עם כל ההשלכות של זה).

פה הבדיקה?

בקיצור אתה אומר- להמשיך לפתח את הקשר?

אבל עצתי היא שכן. גם אם את לא מרגישה עם זה הכי שלמה (במקרה ואת יודעת בוודאות שזה לא תואם את האידיאולוגיה שלך ו/או שלו אז השאלה בכלל לא צריכה להתחיל. תרגום: במקרה כזה אל תנסי).

והחבר'ה פה נואשים לאקשן אז הם התעלקו על הפריקה שלי.
(מפרשת מציאות בצורה סלקטיבית קצת)

בחיי... את בערוץ 7 XD

זה בסדר, כמו שכתבתי ההלך רוח היה ככה בדיוק גם כשאני שאלתי את אותן שאלות לפני 3 שנים.

בואי עכשיו. יש כמה שיכולים לעזור לך לכלות את הזמן על השטות הזאת

ובמקום של הקלד שם משתמש לכתוב #חדר ראשי

(אני רואה שאת מהפון)

תלכי לאפשרויות למעלה באפליקציה> שיחות אישיות

שם יש שורת חיפוש, תכתבי:

#חדר ראשי

ואז תלחצי ENTER ותגיעי

שם כבר תדברי איתי בפרטי ואז אסביר לך :/ :/

בס"ד

 

יש מקרים מאוד בודדים שזה מתאים להם, ותתפלא, אני אפילו מכירה אותם.

אבל האם זה אידיאלי? לא.

האם זה כדאי? גם לא.

להגיד לך שאני חושבת שהיא תחתוך? לא, אני די בטוחה שהיא תישאר איתו. לפחות בזמן הקרוב

אז למה אני מגיבה ככה? בשביל כל השאר.

כי בלי העניין של הדת, הוא פחות מעניין אותי כרגע, זה פשוט לא בריא ולא נכון.

בעצם זה כן קשור לדת אבל אין לי כוח להרחיב, בכל מקרה לא מהצד שאתם חושבים, לא אכפת לי כרגע משמירת נגיעה או ייחוד במובן ההלכתי פורמלי שלהם.

וגם אם היא לא תקשיב לי, חשוב לי שיישמע גם הצד הזה.

 

אבל לזלזל באנשים זה קל, וכנראה במקרה שלך גם מהנה, אז אני לא אחסוך ממך את ההנאה הזאת.

אני יודעת את זה, וזה חלק מהשיקולים העיקריים.
אני מאוד שמחה שכולם הביעו את דעתם, כי אני מאמינה שההחלטה הכי נכונה, נבונה וטובה, יכולה לנבוע רק מכך שיודעים את כל האופציות, חסרונות ויתרונות בכל אופציה.
ולדעתי ההחלטות שלי שקולות וטובות, בכלל שאני לא פוסלת אף אופציה ובוחנת כל דבר.
ואני שמחה שהשמיעו כאן גם למה לא כדאי.
באופן כללי, כולם השמיעו את דעתם וזה מצויין. סיפקתם לי המון חומר למחשבה, והראתם לי היטב את כל השיקולים האפשריים.
וזה מצויין לגמרי.
מה יקרה בפועל? לחתוך לגמרי? אני לא אחתוך.
מה כן? אני אגביל ואצמצם את הקשר.
ותודה לך

על מנת לקבל החלטה נבונה יותר.

בס"ד

 

[ואגב, בד"כ אני לא מאלה שיוצאות בנחרצות נגד קשר...

יש אנשים שזה באמת לא יהיה הדבר הנכון להם לחתוך.

ויש גם אנשים שעדיף שילמדו בדרך הקשה ]

אני לא אומר שזה תמיד כדאי, פשוט הלהט והקיצוניות נגד, רק מראה עד כמה זה חסר בסיס מקצועי ונובע רק מהרגשה אישית.

אבל בתכל'ס זה כן דת.

בס"ד

 

הבעיה היא שהדת גם יוצרת השפעות פסיכולוגיות בגלל הקונפליקט.

ולכן הדת כן קצת קשורה.

אבל לא רציתי לדבר מהפן של חטאים אלא מהפן של אנושיות ונפש [נפש במובן הפסיכולוגי ולא במובן הקבלי].

את מתיימרת להביא את דעתך כביכול ללא פאן הלכתי, אך היא מושפעת באופן מוחלט מההלכה.

אם זה באמת ריב קודם או סתם יריבות (לא מצאתי מילה אחרת.. למרות שיריבות לא ככ מתאים) אז אני חושבת שכדאי לכם לפתור אותו.
בהצלחה בחיים

בס"ד

"אסור חבר!".
היא מושפעת מההלכה במובן של-
"לאנשים דתיים יש גם את התורה בחיים והיא פסיכולוגית משפיעה עליהם".

בחיאת, אתה אפילו לא יודע באיזה מובן אני מדברת אז תעשה טובה לעצמך ותשתוק.
ותאמין לי שלא היה שום פרדוקס בדבריי גם אם אתה מתעקש למצוא אותו.

ואם אתה ממש רוצה לדעת, אז דווקא ההשפעות של ההלכה במקרים האלו נראות לי מזעזעות ואני עוד מחפשת בעצמי תשובה לשאלות האלו.

בס"ד

 

סליחה באמת שאנשים פה מנסים לעזור...

מלכתחילה זה התחיל כפריקה שלי, שהפכה מהר מאוד לדיון סוער.
ואני מאוד מעריכה את הזמן והכוח שהושקעו בכל תגובה ועזרו לי לקבל החלטה שקולה לאחר התלבטויות.

מעבר לשאלה אם באמת הקשר הזה יוביל לחתונה. נגיד שכן. ובאמת תתחתנו עוד 4 שנים.
חותמת מנסיון ולא רק שלי שהדבר הכי בריא ועדיך בשלב הזה זה כמה שיותר להיות בנפרד עד ניתוק הקשר לגמרי.
אני אולי חוזרת על דברים שנאמרו כי לא קראתי הכל, אבל לדעתי הכי בריא זה להמשיך את השנים האלה בלי קשר אחד לשני. אמרת בעצמך שאתם עסוקים והקשר הזה הוא טלפוני אז מה העניין להמשיך ככה?
אלה שנים ככ משמעותיות וכשעוברים אותם עם מישהו ובשביל מישהו לדעתי ומנסיוני לא עוברים את כל התהליכים באמת כי משתדלים לשמור על אותה משבצת שתתאים גם לו. וזה ככ חבל.
תראי. אני מכירה כמה וכמה זוגות שהיו במקום הזה והתחתנו בסוף. אבל זה חא אומר שזה טוב ונכון מלכתחילה. ועזבי שגם יש לי דוגמאות כמו מה שאני עברתי שקשר של שנה וחצי הלך לפח למרות שהיינו בטוחים שנתחתן ורק חיכינו לגדול.
יש ככ הרבה דברים שמשתנים..
אני מבינה אותך ככ
הייתי שם אני יודעת כמה זה קשה. אבל לדעתי זה הכי נכון.
שיהיה בהצלחה פה לעזרתך אחות.

הוא גם בקטע של חיים ביחד בעתיד?

לא תמיד באמת חושבים על זה בגיל כזה,רובם נהנים מעצם הקשר.

סיפור מההפטרה

קראתי כמעט הכל. אפשר להרחיב במסר?

יש סיפורים כאלו

וזה מסובך אימים, לכאן ולכאן. לא חושבת?

והתכוונתי שאני ארחיב... יש לי ניסיון מסויים שאולי עשוי לעזור לך, בע"ה (אם כי זה היה שונה מאוד מהמון בחינות אצלי)

אשמח שתחכים אותי מניסיונך "אין חכם כבעל ניסיון"...

לכל כיוון שזה יילך אליו, תהיינה הרבה יותר תלאות מכל זוג אחר. לא חושבת?

בע"ה אשלח תיכף

להיות קיצוני.
אני לא מאמינה בקיצוניות- לא בחתונה כאן ועכשיו וגם לא בניתוק מיידי וחד של הקשר.
כרגע בחרתי בדרך מסוימת, שלדעתי הכי מתאימה לסיטואציה, לאופי הדברים, ולמצב הנוכחי- הגיל, הקשר, המרחק הפיזי בינינו (גרים במקומות שונים). כרגע הקשר פשוט יישמר על "אש נמוכה" כמו שהוא התנהל עד עכשיו, מין ידידות/חברות לא מוגדרת. אני אשתדל ואקפיד אפילו לצמצם מעט את הקשר מדיבור כמעט יומיומי לפעמיים-שלוש בשבוע ולהגביל את טווח הנושאים.
ובבוא הזמן בעז"ה, עוד 4-5 שנים, אני אגביר את האש לאש בינונית, ומתוך כך נגיע לאש עוצמתית ומדהימה- לבניית בית נאמן בישראל.
כי כמו שדימיתי את הקשר לאש- הוא יכול לשרוף ולהכאיב ולכלות דברים טובים. וצריך לדעת כיצד להשתמש באש בצורה המוגנת והטובה ביותר.

(עובד בע"ה על כתיבת המסר)

ולא בלחץ
שלחתי לך כבר אתמול בש"א רקע יותר מפורט עלינו ועל הקשר...
את אתה יכול להסתכל

הקלדתי איזו שעה

נשלח בס"ד ^_^

הייתי פחות דואג. והבעיה היא מסתמא תהיה פחות אצלך אלא אצלו, 

כשיש קשר מהסוג הזה חושבים הרבה אחד על השני והיצר של הגברים הרבה פעמים מתגבר עליהם במחשבות, וזה יכול לגרום לו ליפול חזק גם בלי שתראו אחד את השני בכלל...

אני רואה איך היצר לפעמים מתגבר עלי, ואני צורח לה' שיוציא לי את המחשבות הארורות האלה מהראש, וזה בלי שיש לי קשר כזה. אני באמת לא יודע איך הוא יצליח להתגבר על כזה דבר לאורך זמן.

 

אני לא מדבר מניסיון בכלל, אבל לדעתי עדיף לכם או להתחתן בגיל מאוד מוקדם או לנתק ולנסות לחזור לזה בעתיד.

 

בכל מקרה במה שלא תבחרי אני מאחל לך שתצליחי, שה' יקיים את כל משאלות לבך לטובה.

ובעזרת ה' יתברך נתראה בחתונה כן? 

לא נתחתן עכשיו או בקרוב, וגם לא ננתק קשר.
לא נפגשנו מעל לחצי שנה , ולכן אני לא חושבת שהוא בכלל יכול ליפול ולחשוב מחשבות, אבל ייתכן ויש לגברים יצרים שקטונתי מלהבינם בתור אישה.
בכל אופן, כולי תקווה שאכן נתראה בחתונה, יהיה שמח!!

אבל באת שאם אתם לא נפגשים זה לא העניין נראה לי, אלא מה ש@דורשת קרבתך כתבה.

ולעניין אותי לשמוע מה יש ל@לשם שבו ואחלמה כמי שהתחתן עם החברה שלו ובכל זאת מתנגד לקשר בגיל צעיר.

אני ממש לא יודע מה אני חושב ולא סגור על זה בכלל. אבל יש הרבה במה שדורשת קרבתך כתבה.

או שהוא הולך ומתהדק עד למצב הכרחי של נפילה

או שהוא הולך ומתרחק עד למצב של ריחוק רגשי וניתוק. 

הוא לא יכול להיות סטטי. 

לאור זה, הם חייבים להיפרד. 

ובכלל, לפי מה שקראתי היא נכנסת להרפתקה 

שהיא חושבת שהיא תוכל לעבור אותה בצורה מסויימת,

אבל היא לא. 

זה פשוט לא עובד ככה, בטח לא בין שני דוסים. 

 

(בקשר למקרה שלי, כשהכרנו בשמינית היה ברור לנו

שאי אפשר להיות בקשר סתם כך, ולכן החלטנו להתחתן

נלחמנו הרבה נגד הסביבה וההורים - ונכנענו. 

חשבנו שאולי אפשר לשמור קשר על אש נמוכה - אבל זה פשוט לא הלך

זה הלך ודעך עד שניתקנו קשר לגמרי. 

בשיעור א' החלטתי שאני רוצה בכל זאת להתחתן,

אז יצרתי איתה קשר, חיזרתי אחריה, וזה לא היה פשוט,

עד שבסוף התחתנו בשיעור א'. 

דווקא הנסיון שלי מאשר את מה שאני יודע). 

את כותבת שאת מבולבלת מהמצב, ואת צודקת. מצב ביניים זה באמת מצב מבלבל. להיות במצב ביניים תקופה ארוכה זה לא בריא [בתקופת חז"ל הייתה תקופת אירוסין של שנה (שזה היה בעצם קידושין=הזוג נחשבים בעל ואשה רק שלא גרו ביחד), למרות שזמן האירוסין היה שלב יותר ברור מ'חברות' וגם היה תחום בזמן הוא בוטל כי אפילו זה היה מבלבל מדי].

אבל יותר משאני דואג לכם מזה שאתם נמצאים במצב לא בריא ומבלבל, אני דואג לנישואין שלכם בעתיד במידה ולא תתחתנו אחד עם השני. החברות הזאת יכולה לגרום נזקים בעתיד שאתם לא יכולים לשער היום, ליצור רגשות ובסיס להשוואה שיכולים לפגוע בקשרי זוגיות שבע"ה יהיו לכם (למרות שמצד האמת אין מקום להשוואה בין חברות לזוגיות כי בחברות אין את הקשיים שיש בזוגיות, דווקא זה יכול לגרום לגעגועים לחברות הנעימה והקלה יותר).

ולמקרה שאת דואגת - הבחור שלך לא בורח לשום מקום, הוא בע"ה יהיה פנוי גם עוד שנתיים-שלוש גם אם לא תשמרי אותו קרוב אלייך. ואם לא - כנראה שהוא לא בשבילך.

 

בהצלחה לכם.

אחת הסיבות היא כמו שכתבת שהיו מקרים של עגונות מהאירוסין - לכאורה מה זה קשור, הרי היו יותר מקרים של עגונות מנישואין? אלא שמצב הביניים הלא ברור של האירוסין גרם לבעלים לחשוב שהם יכולים לעזוב (זה צד אחד, הצד השני הוא המצב של "ארוסות שביהודה" וד"ל).

 

הגלות והרדיפות - מה הקשר? הם היו גם בתקופת חז"ל.

הסיבה שבעידן ללא אינטרנט ופלאפונים וכך מיני פוגרמים אחד הצדדים היה נעלם.

גברים נשואים לא היו נעלמים? רק מאורסים?

תקרא שוב מה שכתבתי ותבין.

זה לא קשור למה שאמרת.

היום מתחתנים ישר, האירוסין אולי דקה קודם, אחרי שלפי רוב הדעות היא כבר נשואה לו.

נכון שתקופת האירוסין לא ארוכה כמו שהיה נהוג פעם (וטוב שכך) אבל האירוסין (=קידושין) הם כדת משה וישראל. ההלכה שנותנים לאשה חודש בין האירוסין לנישואין זה לא דין בקידושין ולא חלק מהם וגם זה לא אומר שאסור לפני אלא שאסור לתבוע אותה לפני נגד רצונה.

את זמינה פה מדי פעם? יש לי דבר-מה חשוב מאוד להגיד לך.

@נוגעת בלב

אשכרה.

קפוץ לי