אלא הגישה לעבודת ה', והעולם הרוחני שלו, שחשוב לו שיהיה משותף עם אשתו.

אם זה רק הלימוד - אישה זה לא חברותא, ולימוד משותף של בני זוג הוא אפשרי, אבל לא הכרחי ולא העיקר בחיי נישואין.

אם הוא באמת תלמיד של תנועת המוסר או החסידות, זה משפיע על איך הוא רואה את הדברים,
איך הוא מתייחס לניסיונות, לתפקיד שלו כאדם בעולם, כבעל, כאב, זה משנה את השפה שבה הוא מדבר,

את ההסתכלות שלו על מה שקורה ביניכם, בינו לבין ההורים שלו, שלך, בינו לבין השכנים, בינו לבין עצמו.
כל סגנון הוא שונה ולכן מתאים לאנשים שונים, בחור שאוהב עיון יהיה אדם שבאופן טבעי מעיין ומעמיק בדברים

לעומת בחור שאוהב בקיאות ומעדיף כמות ידע גדולה יותר והקשרים רבים יותר על פני העמקות של החקירה העיונית.

בחור שמתחבר לחסידות חב"ד יתייחס אחרת לדברים שקורים לו מאשר ברסלבר- וזה יכול להשפיע עד רמה של כמה

הוא ישתדל ומה הוא יעשה בשביל להשיג את הדברים.

אבל כל זה בהנחה שהוא באמת חי את הסגנון הזה, ואז זו שפת האם של האמונה והחיים שלו-
הרבה בחורים פשוט "מתחברים" לנושא מסוים אבל זה לא משנה אותם באמת עד כדי כך, אלא באופן

מאוד איטי והדרגתי.

אבל זו שפה, שחשוב לדעת להכיר אותה.
 

יש תקלה-

אתם צריכים להגיע למקום כלשהו והרכב שלכם התקלקל(יש לכם רכב, פינקתי )

איך מגיבים לזה? מה עושים עם זה?

מקבלים את זה שלא מגיעים? ואם צריך להגיע הכל יסתדר מעצמו כדי שזה יקרה?(ברסלברי משהו)

מתחילים להשקיע מאמצים בשביל להגיע?

עוצרים להתפלל?

מה מצב הרוח? זמן של תשובה? שמחה? דבקות?

שחכתם להעביר את המקרר למצב שבת, אין אוכל, אין יין, יש בערך לחם-

מה מצב הרוח? שמחה בכל מה שיש, צער על העובדה שלא זכינו, חשבון נפש?

מה עושים? קידוש על לחם? מבקשים מהשכנים?

איזו מידה מובילה- מידת הדין או החסד? יראה או אהבה?

כשאבא מסביר לילד למה הבן של השכן הצדיק חולה מאוד- זה מידת הדין מתוחה או ייסורין של אהבה?

כשקורים דברים לכם זה מידת הדין או יסורים של אהבה?

צריך לצאת לפרנס-

פרנסה מהשמים ואני אשב ללמוד, נחיה עם מה שה' רוצה שנחיה?

או "יפשוט נבלה בשוק ואל יזדקק לבריות?" לצאת מיד לעבוד?

רק על קצה המזלג,

מה יכול סגנון להגיד על בן אדם.

האידאל הכי גדול שלו צריך להיות שהיא תהיה מאושרת. זה הכול.

האדמו"ר הזקן והגאון מוילנא יזוזו הצדה ביחד בשמחה רבה כדי שהאידאל הזה יתגשם.

האידאל הכי גדול שלו צריך להיות לעשות רצון ה' בעולם- חלק מלעשות רצון ה' בעולם זה לעשות אותה מאושרת.

כשאישה רוצה שבעלה ירצח מישהו? יגנוב מהשכן? יוציא דיבה על מישהו?

זה הדבר החשוב ביותר "לעשות אותה מאושרת"?

כנ"ל בדוגמאות שלעיל, מי שתופס את עבודת ה' כמלחמה להיות בשמחה תמיד ולתת לקב"ה לפעול במקום

לנסות לפעול בעצמו, בעיניו זה הליכה נגד רצון ה' ופגיעה בעבודת ה' שלו, והבחירה שלה להתבאס ולהתעצבן כחוסר

שיתוף והתמודדות עם הניסיון המשותף.

מי שתופס את הניסיון במקרה הזה אחרת, יגיב אחרת, ויצפה מהסובבים אותו להגיב אחרת.

למעשה כולם מסכימים על המטרה(שלום בית) רק שהדרך שונה. האדמו"ר הזקן והגאון מווילנא לא יזוזו הצידה

בשמחה, אלא ידריכו אותו כיצד להגיע לשמחה הנכונה של הבית, כמו שכותב הרמב"ם, שמסכים בטוח עם העיקרון,

של לשמח את אישתו, ש"אין אדם מקנא באישתו אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה" ומפרש הרב שטיינזלץ שזה אומר

לגעור, מה שלא נראה לי יעשה אותה מאושרת באותו רגע, אז כמובן שלעושתאותה מאושרת זה חשוב- אבל זה מורכב

יותר מזה.

ומעבר לזה- הוא בן אדם, נכון שהדבר הכי משמעותי זה שלום בית ושתהיה מאושרת, אבל גם לו יש צרכים,

יש לו סגנון דיבור וקו מחשבה- אי אפשר למחוק אותו, רק מתוך "שהיא תהיה מאושרת", הוא לא קיבל עבדות כבעל,

לעשות אותה מאושרת לא הפך לחובה העיקרית והיחידה שלו ומעבר לזה אין לו כלום. גם הרבה פעמים לא מצליחים

לעמוד בניסיון הזה, מי שמצליח כל החיים רק לדאוג שאישתו תהיה מאושרת אשריו, אבל זה בודדי בודדים.

אז כשהיא שואלת מה החשיבות של סגנון הלימוד, זה יכול להיות משמעותי, יכול להיות גם שזה סתם מתוך חיבור כלשהו שלאו דווקא יורד לחיים.

בעולם החרדי זה לא חילוק סגנונות. זה חילוק השתייכות- כלומר ליטאי הוא ליטאי וזו ההשתייכות שלו.

נכון שלהשתייכות הזו יש גם תפיסת עולם, ובעולם החרדי מכיוון שזו השתייכות אז זה גם יותר חזק בהתנהגות.

בעולם שלנו הכל פתוח ואנשים טועמים מזה ומזה ונשארים עם הרבה ציפורים על העץ ואף אחת ביד,

אז הרב פעמים זה באמת פחות משמעותי.

ממה שאני מבין מהעובדה שהיה לו חשוב להדגיש שזה הסיגנון לימוד שהוא אוהב- משמע שהוא מרגיש

שזה חלק ממנו, חלק מהאישיות ומהמבנה שלו את עצמו.

לא הבנת מדוע, או איך?

איך לימוד משפיע על תפיסת עולם ומתוך כך על האדם-

אדם לומד על מצוות מחיית עמלק, כמה היא חשובה וכמה היא משמעותית,

ב"נתיבות שלום" הכוח העמלקי מתבטא ב"מקריות"- אז הוא יתחיל להילחם בתפיסה של "מקריות" בעצמו,

אם הוא ממש אוהב את הלימוד הזה והוא מרגיש חלק ממנו- אז הוא יתחיל לראות ולחפש בכל דבר למה הוא

לא מקרה, יראה בכל דבר השגחה של הקב"ה וכו'...

אם הלימוד מביא אותו לאמירה שהעמלקיות מתבטאת בביזוי ת"ח- הוא ישקיע יותר בלקבל דברי חכמים, להגן עליהם,

כאשר מישהו יגיד לו "אני לא בטוח שהרב הזה אמר משהו נכון" הוא יענה כנגדו שזו עמלקיות.

וכן הלאה בכל דבר בחיים.

אם התפיסה של הלימוד שאותו אדם לומד תראה כמה יכולות יש לאדם וכמה כוחות- זה מה שהוא ישדר לאחרים,

ככה הוא ירגיש עם עצמו וככה הוא יראה את העולם,

אם התפיסה היא כמה אדם הוא יצור נחות וכמה הוא לא ראוי, זה מה שהוא ישדר וככה הוא יראה את העולם.

אדם שמאמין בכוחות שלו ושל הזולת מגיב אחרת לסיטואציה מאשר אדם שמאמין שהאדם הוא יצור חלש ורע.

זה יכול להיות מאוד שונה מאחד לשני.

יש אנשים שזה מרכז עולמם, ויש אנשים שזה משהו שהם לומדים, אבל ההשפעה של הלימוד עליהם לא כ"כ ניכרת [מתן כבר כתב על זה]. או שזה מתבטא בהיבט מאוד מסויים.

דוגמאות  [קצת קיצוניות] להשפעה של סגנון על החיים -

מישהו שכשהוא מתאר התרחשות יום יומית הוא מדבר על כמה אירועי השגחה פרטית. מייחס חשיבות רבה לברכות של צדיקים, לעלייה לקברי צדיקים וכו'.

מישהו שבוחן את עצמו על כל צעד ושעל, זהיר מאוד במעשיו, בין אדם לחבירו ובין אדם למקום, מתייחס בשלילה לדברים שנעשים סתם לכיף ללא מטרה רוחנית.

מישהו שמחפש את העומק הרוחני בכל דבר, מדבר בהתפעמות על תחיית ישראל בארצו, מקבל החלטות על עבודה מגורים וכדומה לפי האידיאליים הלאומיים.

להכנס לקטלוג הזה.

עדיף לראות את זה על האדם, לדבר על נושאים שקשורים לעבודת ה' ולעולם הרוחני, ולראות האם יש לכם שפה משותפת, וכן לדבר על השאיפות לחיים.

אפשר גם לשאול אותו ישירות, איך הלימוד הזה משפיע על החיים שלו.

אם להכנס בכל זאת לקטלוג, הראשון הוא חסידי/ספרדי השני זה מוסר, והשלישי זה כתבי הרב קוק.

אבל חשוב להדגיש, שיש אנשים שהדברים האלה מתבטאים אצלם לגמרי אחרת.

נניח, יש מי שלוקח מהחסידות את השמחה בעבודת ה', ולא את הקשר לצדיקים. יש מי ששואב מהחסידות עידוד וחיזוק, ויש מי ששואב עידוד וחיזוק מהרב קוק.

אבל האמת שזה לא באמת משנה.

אפשר להיות זוג מדהים, בלי להצליח למצוא שום שפה משותפת בלימוד.

התורה היא דבר חי, לא משהו שכתוב בספרים.

היא מתייחסת למציאות האדם כולו.

ולכן, גם אם האיש מתעניין בלימוד מסוג זה, והאישה מתעניינת בלימוד מסוג אחר (או אפילו לא מתעניינת בלימוד),

והם לא יישבו אף-פעם ללמוד יחד,

הם יזינו זה את זו בתורה. ילמדו זה את זו.

יחיו תורה יחד.

כמובן שזה יתרון, אבל בהחלט לא סיבה לחתוך

(זה היה דבר לחתוך אצלו?)

גם לא כ"כ מעניין אותי.

מוסר והשקפה אפשר ללמוד גם בלעדיו.

בעל ואישה הם לא חברותא. זה נחמד כשיש שפה משותפת. אבל לא מחייב ששניהם יהנו מאותו לימוד.

גבר מסתכל על לימוד מבחינה שכלית ואישה מבחינה ריגשית.

הבעל יהנה מלימוד מסוים כי זה יותר מסתדר לו מבחינה מחשבתית-שכלית.

והאישה יותר תתחבר ללימוד אחר כי זה ריגש אותה וכו'.

כנ"ל שפה, צורת חשיבה, הסתכלות וראיית מציאות.

בגדול- כאשר השאיפות הרוחניות הן משותפות אז יש בסיס מצוין לקשר.

יכול מאוד להיות שבחור ובחורה עם סגנונות שונים למעשה יהיו בעלי אותן שאיפות, רק שמגדירים אותן במילים או שניסוחים שונים.

אני בהחלט חושבת שזו לא עילה לפסול, וזה שהוא חושב שזה חשוב לו- ניחא. אולי עכשיו זה חשוב. בשלב אחר- זה כבר פחות חשוב, יותר חשוב השיח של הנפש מאשר ההגדרות החיצוניות של זה.

חוצמזה שאלו דברים שמשתנים. לפני החתונה אף פעם לא למדתי בן איש חי, למשל. והיום אני ממש נהנית ללמוד ביחד בן איש חי, והוא אחת הדמויות המוערצות אצלנו בבית...אז מה זה אומר? שזה לא באמת משנה, כל עוד יש בסיס משותף.

ואם הוא לומד סגנון שאת לא מכירה? שילמד אותך, ותכירי.

אל תיקח את זה יותר קשה ממנה..

ואולי כדאי שתציע לשניהם בו זמנית? ותעביר מספרים של בירורים ושיחליטו לבד.

א. אין שום בעיה להציע לאישה לפני הגבר.

ב. בעיני, אנשים שבוגרים מספיק בשביל להתחתן - מקבלים את זה בהבנה. 

ג. עד כמה תסריט כזה נשמע לך מוזר?

שלום חברה מהעבודה, האם את במקרה פנויה?

מעוניינת לשמוע הצעה?

יש לי חבר מאוד X, וחשבתי שאולי הוא מתאים לך, אבל לא דיברתי איתו עדיין. אם זה מעניין אותך, אני יכול לשאול אותו קודם (ואשמח לקבל פרטים מסודרים שלך\מס' של חברה), או אולי הפוך, אני אספר לך עליו ותראי אם זה בכלל הכיוון? 

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

יש מי שמצפה לזה,

יש מי שלא.

יש מי שזה ילחיץ אותה,

יש מי שלא.

מכיר "5 שפות של אהבה"?

מתנות זה שפה, ולא כל אחת דוברת אותה.

לדעתי,

יש משהו נחמד ויפה לתת משהו למי שיוצאים איתו.

בשלב מוקדם, כשיש עוד סימן שאלה - דברים מתכלים\בעלות נמוכה (נניח מחזיק מפתחות, ספל).

ככל שהזמן עובר, ובטוחים יותר בקשר, יפה להראות את הבטחון הזה גם במתנות -

אבל כן עם כוכבית: אם הקשר הזה ייגמר, שלא תתחרט על מה שהשקעת בו מבחינה כספית, ותקבל בהבנה אם היא לא תשמור את הדברים אצלה  - יכול להיות שזה ישאיר אצלה משקעים.

הייתי בורחת...

בהצלחה!

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳