אז היה לו חשוב להדגיש שהוא אוהב ללמוד סגנון מסויםכמעין הנובע
והיה לו חשוב שגם אני אוהב סגנון זה.

בנות, משנה לכן מה הבעל שלכן ילמד?
בנים, גם לכם חשוב שהאישה שלכם תאהב את סיגנון הלימוד שלכם?

(הכוונה לסגנונות לימוד בענייני קודש. אמונה, חסידות וכו').
לא מספיק ברור אבל כן בכללי, במיוחד ללימוד משותףסוג'וק


מה לא ברור?כמעין הנובע
לא ברור מזה סגנוןסוג'וק


כתבתי בגוף התגובה למטה בסוגרייםכמעין הנובע
תני לי לנחש, הוא רצה סגנון חסידי?arixon
כי אולי זה כבר קשור גם לסגנון באופי.arixon
אבל אין לי מושג, סתם הערכות
זה חשובtz1994
לדעתי זה צריך להיות פחות או יותר אותה השקפה..נגיד חסידי וקווניק לא ככ הולך ביחד..
למה?arixon
קווניק זה חסיד של הרב טאו..
חחחח שיהיהtz1994
אך מזה משנה לחיים שלנו?כמעין הנובע
זאת צורת הסתכלות על החיים למשל..arixon
אפשר לראות לפי האופי של הבנאדם איזה סגנון לימוד הוא יבחר.

אישית יצאתי עם בחורה שמתחברת לסגנון חסידי וזה היה לי בסדר, למרות שאני אישית לא הכי חסידי.
זה משפיע על חיי היום-יום?ה-מיוחד
תשאלי אותו למה זה חשוב לו. אולי הוא יבהיר את עצמו למה הוא רוצה
בגדול כן. אבל מה שלא קשור אליי ולא מפריע לי, למה לא?RTY3
אם הוא אחד שכמעט לא לומד מוסר ויראה, או אם הוא תמיד ילמד חסידות (נגיד ברסלב וזה) ויתנהל עפ"י זה, זה יפריע לי כי מתחברת מאוד למוסר ופחות מתחברת לחסידות מהסוג לדוגמא שציינתי, אבל אם הוא יביא רעיון מפה ורעיון משם להעשרה-למה לא? בשמחה
כן משנהמחדשת כוחות
כי הלימוד שאני לומדת הוא חלק ממני.
אני אחת כזאת שחייה את הלימוד, או יותר נכון, את מה שאני לומדת אני מיישמת. (חסידות בעיקר ותורת הנפש..)
אז כן חשוב לי שבעלי יתחבר לזה גם, כי הוא ישמע על זה ממני בטוח
אבל זה לא צריך להיות ה-דבר העיקרי שהוא לומד. שילמד מה שבנים לומדים בישיבה, ופשוט שיהיה פתוח לדברים שאני מתחברת אליהם.
בסופו של דבר, צריך לראות איך זה בא לידי ביטוי בחיים ואם זה משתלב בזוגיות או לא.
אממ...הייתי שמחה אם את שנינו היו מענייניםאלטלנה
תחומים דומים אבל זה לא עד כדי כך משנה לי
מספיק שיהיה משהו אחד משותף
אממ... כן, די חשוב לימבקש אמונה


כי אני מתכוון לשתף אותה במחשבות שלי בנושאים האלהמבקש אמונה


משנה לי ההשקפה שלואהבה בתענוגים
יותר ממה שהוא ילמד בפועל.
למה? כי אני רוצה שהוא יבין אותי. שתהיה לנו שפה משותפת...
וגם כי זאת דרך חיים...
נכון מאודה-מיוחד
סגנון לימוד זה לא משנה לזוגיות
השקפה כן
יותר חשוב שהוא יאהב את מה שהוא לומד.dora
וללימודים משותפים אפשר להיות פתוחים לעוד סגנונות..
אני מניח שהנקודה זה לא הלימוד..אדם כל שהוא

אלא הגישה לעבודת ה', והעולם הרוחני שלו, שחשוב לו שיהיה משותף עם אשתו.

 

אם זה רק הלימוד - אישה זה לא חברותא, ולימוד משותף של בני זוג הוא אפשרי, אבל לא הכרחי ולא העיקר בחיי נישואין.

אך כבר כמה זה שונה?כמעין הנובע
אם הוא לומד מוסר או חסידות לצורך העניין.. איפה זה מתבטא?
בכל צעד ושעל בחיים שלוmatan

אם הוא באמת תלמיד של תנועת המוסר או החסידות, זה משפיע על איך הוא רואה את הדברים,
איך הוא מתייחס לניסיונות, לתפקיד שלו כאדם בעולם, כבעל, כאב, זה משנה את השפה שבה הוא מדבר,

את ההסתכלות שלו על מה שקורה ביניכם, בינו לבין ההורים שלו, שלך, בינו לבין השכנים, בינו לבין עצמו.
כל סגנון הוא שונה ולכן מתאים לאנשים שונים, בחור שאוהב עיון יהיה אדם שבאופן טבעי מעיין ומעמיק בדברים

לעומת בחור שאוהב בקיאות ומעדיף כמות ידע גדולה יותר והקשרים רבים יותר על פני העמקות של החקירה העיונית.

בחור שמתחבר לחסידות חב"ד יתייחס אחרת לדברים שקורים לו מאשר ברסלבר- וזה יכול להשפיע עד רמה של כמה

הוא ישתדל ומה הוא יעשה בשביל להשיג את הדברים.

אבל כל זה בהנחה שהוא באמת חי את הסגנון הזה, ואז זו שפת האם של האמונה והחיים שלו-
הרבה בחורים פשוט "מתחברים" לנושא מסוים אבל זה לא משנה אותם באמת עד כדי כך, אלא באופן

מאוד איטי והדרגתי.

אבל זו שפה, שחשוב לדעת להכיר אותה.
 

אך בחיי היום יוםכמעין הנובע
איך זה בא לידי ביטוי?
במה מתבטא השוני?
אשמח אם תוכל להדגים על דוגמה מהחיים.
אני אנסהmatan

יש תקלה-

אתם צריכים להגיע למקום כלשהו והרכב שלכם התקלקל(יש לכם רכב, פינקתי )

איך מגיבים לזה? מה עושים עם זה?

מקבלים את זה שלא מגיעים? ואם צריך להגיע הכל יסתדר מעצמו כדי שזה יקרה?(ברסלברי משהו)

מתחילים להשקיע מאמצים בשביל להגיע?

עוצרים להתפלל?

מה מצב הרוח? זמן של תשובה? שמחה? דבקות?

 

שחכתם להעביר את המקרר למצב שבת, אין אוכל, אין יין, יש בערך לחם-

מה מצב הרוח? שמחה בכל מה שיש, צער על העובדה שלא זכינו, חשבון נפש?

מה עושים? קידוש על לחם? מבקשים מהשכנים?

 

איזו מידה מובילה- מידת הדין או החסד? יראה או אהבה?

כשאבא מסביר לילד למה הבן של השכן הצדיק חולה מאוד- זה מידת הדין מתוחה או ייסורין של אהבה?

כשקורים דברים לכם זה מידת הדין או יסורים של אהבה?

 

צריך לצאת לפרנס-

פרנסה מהשמים ואני אשב ללמוד, נחיה עם מה שה' רוצה שנחיה?

או "יפשוט נבלה בשוק ואל יזדקק לבריות?" לצאת מיד לעבוד?

 

רק על קצה המזלג,

מה יכול סגנון להגיד על בן אדם.

אתה רציני?הייזל

האידאל הכי גדול שלו צריך להיות שהיא תהיה מאושרת. זה הכול.

האדמו"ר הזקן והגאון מוילנא יזוזו הצדה ביחד בשמחה רבה כדי שהאידאל הזה יתגשם.

לא נכוןmatan

האידאל הכי גדול שלו צריך להיות לעשות רצון ה' בעולם- חלק מלעשות רצון ה' בעולם זה לעשות אותה מאושרת.

כשאישה רוצה שבעלה ירצח מישהו? יגנוב מהשכן? יוציא דיבה על מישהו?

זה הדבר החשוב ביותר "לעשות אותה מאושרת"?

כנ"ל בדוגמאות שלעיל, מי שתופס את עבודת ה' כמלחמה להיות בשמחה תמיד ולתת לקב"ה לפעול במקום

לנסות לפעול בעצמו, בעיניו זה הליכה נגד רצון ה' ופגיעה בעבודת ה' שלו, והבחירה שלה להתבאס ולהתעצבן כחוסר

שיתוף והתמודדות עם הניסיון המשותף.

מי שתופס את הניסיון במקרה הזה אחרת, יגיב אחרת, ויצפה מהסובבים אותו להגיב אחרת.

למעשה כולם מסכימים על המטרה(שלום בית) רק שהדרך שונה. האדמו"ר הזקן והגאון מווילנא לא יזוזו הצידה

בשמחה, אלא ידריכו אותו כיצד להגיע לשמחה הנכונה של הבית, כמו שכותב הרמב"ם, שמסכים בטוח עם העיקרון,

של לשמח את אישתו, ש"אין אדם מקנא באישתו אלא אם כן נכנסה בו רוח טהרה" ומפרש הרב שטיינזלץ שזה אומר

לגעור, מה שלא נראה לי יעשה אותה מאושרת באותו רגע, אז כמובן שלעושתאותה מאושרת זה חשוב- אבל זה מורכב

יותר מזה.

 

ומעבר לזה- הוא בן אדם, נכון שהדבר הכי משמעותי זה שלום בית ושתהיה מאושרת, אבל גם לו יש צרכים,

יש לו סגנון דיבור וקו מחשבה- אי אפשר למחוק אותו, רק מתוך "שהיא תהיה מאושרת", הוא לא קיבל עבדות כבעל,

לעשות אותה מאושרת לא הפך לחובה העיקרית והיחידה שלו ומעבר לזה אין לו כלום. גם הרבה פעמים לא מצליחים

לעמוד בניסיון הזה, מי שמצליח כל החיים רק לדאוג שאישתו תהיה מאושרת אשריו, אבל זה בודדי בודדים.

אז כשהיא שואלת מה החשיבות של סגנון הלימוד, זה יכול להיות משמעותי, יכול להיות גם שזה סתם מתוך חיבור כלשהו שלאו דווקא יורד לחיים.

שכינה ביניהם.הייזל
אישתך היא לא הסיבה לקשר בינך לבין ה', ה' הוא הסיבה לקשר בינך לבין אישתך.
ואם אתה לא מבין את זה, זה עצוב מאוד בעיניי.

ובכלל, אני חולקת עליך בדבר בסיסי הרבה יותר. אני חושבת שלשמח את אישתך רק כי זה רצון ה' זה מתכון גרוע למדי לזוגיות.
זה בדיוק מה שכתבתיmatan


תודה רבה על התשובה וההרחבה.כמעין הנובע
אך בעיניך.. חשיבות הסגנון לא נוגע יותר במגזר החרדי?

עדיין לא ירדתי לעומק העניין מדוע זה חשוב ומשפיע.
לא בטוחmatan

בעולם החרדי זה לא חילוק סגנונות. זה חילוק השתייכות- כלומר ליטאי הוא ליטאי וזו ההשתייכות שלו.

נכון שלהשתייכות הזו יש גם תפיסת עולם, ובעולם החרדי מכיוון שזו השתייכות אז זה גם יותר חזק בהתנהגות.

 

בעולם שלנו הכל פתוח ואנשים טועמים מזה ומזה ונשארים עם הרבה ציפורים על העץ ואף אחת ביד,

אז הרב פעמים זה באמת פחות משמעותי.

ממה שאני מבין מהעובדה שהיה לו חשוב להדגיש שזה הסיגנון לימוד שהוא אוהב- משמע שהוא מרגיש

שזה חלק ממנו, חלק מהאישיות ומהמבנה שלו את עצמו.

 

לא הבנת מדוע, או איך?

אממכמעין הנובע
אולי יותר מדויק להגיד איך.
וגם איך אני אמורה בדיוק להבדיל?

ואם הוא אוהב ללמוד x, בשמחה.. שילמד. מה שעושה לו טוב.
ניסיתי להסביר למעלה איך, אני אנסה שובmatan

איך לימוד משפיע על תפיסת עולם ומתוך כך על האדם-

אדם לומד על מצוות מחיית עמלק, כמה היא חשובה וכמה היא משמעותית,

ב"נתיבות שלום" הכוח העמלקי מתבטא ב"מקריות"- אז הוא יתחיל להילחם בתפיסה של "מקריות" בעצמו,

אם הוא ממש אוהב את הלימוד הזה והוא מרגיש חלק ממנו- אז הוא יתחיל לראות ולחפש בכל דבר למה הוא

לא מקרה, יראה בכל דבר השגחה של הקב"ה וכו'...

אם הלימוד מביא אותו לאמירה שהעמלקיות מתבטאת בביזוי ת"ח- הוא ישקיע יותר בלקבל דברי חכמים, להגן עליהם,

כאשר מישהו יגיד לו "אני לא בטוח שהרב הזה אמר משהו נכון" הוא יענה כנגדו שזו עמלקיות.

וכן הלאה בכל דבר בחיים.

אם התפיסה של הלימוד שאותו אדם לומד תראה כמה יכולות יש לאדם וכמה כוחות- זה מה שהוא ישדר לאחרים,

ככה הוא ירגיש עם עצמו וככה הוא יראה את העולם,

אם התפיסה היא כמה אדם הוא יצור נחות וכמה הוא לא ראוי, זה מה שהוא ישדר וככה הוא יראה את העולם.

אדם שמאמין בכוחות שלו ושל הזולת מגיב אחרת לסיטואציה מאשר אדם שמאמין שהאדם הוא יצור חלש ורע.

 

את זה צריך להבין ממנו..אדם כל שהוא

זה יכול להיות מאוד שונה מאחד לשני.

יש אנשים שזה מרכז עולמם, ויש אנשים שזה משהו שהם לומדים, אבל ההשפעה של הלימוד עליהם לא כ"כ ניכרת [מתן כבר כתב על זה]. או שזה מתבטא בהיבט מאוד מסויים.

 

 

דוגמאות  [קצת קיצוניות] להשפעה של סגנון על החיים -

מישהו שכשהוא מתאר התרחשות יום יומית הוא מדבר על כמה אירועי השגחה פרטית. מייחס חשיבות רבה לברכות של צדיקים, לעלייה לקברי צדיקים וכו'.

 

מישהו שבוחן את עצמו על כל צעד ושעל, זהיר מאוד במעשיו, בין אדם לחבירו ובין אדם למקום, מתייחס בשלילה לדברים שנעשים סתם לכיף ללא מטרה רוחנית.

 

מישהו שמחפש את העומק הרוחני בכל דבר, מדבר בהתפעמות על תחיית ישראל בארצו, מקבל החלטות על עבודה מגורים וכדומה לפי האידיאליים הלאומיים.

 

ואיך את הדוג' שציינתכמעין הנובע
אתה יכול לקטלג?
ע"פ הסגנונות שציינתי בהודעה הפותחת..
בגלל שזה מאוד תלוי באדם, אני לא יודע האם כדאי...אדם כל שהוא

להכנס לקטלוג הזה.

עדיף לראות את זה על האדם, לדבר על נושאים שקשורים לעבודת ה' ולעולם הרוחני, ולראות האם יש לכם שפה משותפת, וכן לדבר על השאיפות לחיים.

אפשר גם לשאול אותו ישירות, איך הלימוד הזה משפיע על החיים שלו.

 

אם להכנס בכל זאת לקטלוג, הראשון הוא חסידי/ספרדי השני זה מוסר, והשלישי זה כתבי הרב קוק.

אבל חשוב להדגיש, שיש אנשים שהדברים האלה מתבטאים אצלם לגמרי אחרת.

 

נניח, יש מי שלוקח מהחסידות את השמחה בעבודת ה', ולא את הקשר לצדיקים. יש מי ששואב מהחסידות עידוד וחיזוק, ויש מי ששואב עידוד וחיזוק מהרב קוק.

זה מאוד מוסיף אם מצליחים לשבת וללמוד יחדהרוזן!

אבל האמת שזה לא באמת משנה.

אפשר להיות זוג מדהים, בלי להצליח למצוא שום שפה משותפת בלימוד.

התורה היא דבר חי, לא משהו שכתוב בספרים.

היא מתייחסת למציאות האדם כולו.

ולכן, גם אם האיש מתעניין בלימוד מסוג זה, והאישה מתעניינת בלימוד מסוג אחר (או אפילו לא מתעניינת בלימוד),

והם לא יישבו אף-פעם ללמוד יחד,

הם יזינו זה את זו בתורה. ילמדו זה את זו.

יחיו תורה יחד.

 

כמובן שזה יתרון, אבל בהחלט לא סיבה לחתוך

(זה היה דבר לחתוך אצלו?)

לא חושבת שזה פרט שחשובשיהיה דומה..הלליש
עדןעדן שלא יהיה לך ספקarixon
לי אישית ואני חושב שגם לרוב האנשים, לא חשוב שהאישה תהיה כמותם בקטע הזה.
אפילו הפוך, לפעמים יש עניין שתהיה לה הסתכלות שונה, כל עוד יש הבנה וכימיה בין הצדדים.
ככה אני
שאלה מצויינת.ammyy admin
כל עוד מוסר זה הבסיס, שתלמד מה שרוצה. (:
מצד האמת זה חסר חשיבותלשם שבו ואחלמה
לא מזיז לימרב.
בעלי לומד דברים שלא מעניינים אותי כ"כ ואני (כשאני) לומדת זה דברים שהוא נהנה לשמוע עליהם אח"כ אבל הוא ממש לא ישב וילמד אותם (לצורך העניין-אני לא מתחברת לרב קוק והוא מפוצץ את הבית בספרים שלו, ואני מאווד אוהבת את נתיבות שלום.. יש בספריה שלנו בעיקר ספרים שלו, וכמה ספרים חסידיים שלי ).

אבל אנחנו לא חיים את הלימוד. הוא לומד בקטנה כשהוא בעבודה, אני לומדת פעם ב... אז זה לא החיים שלנו כ"כ. אם זה היה יותר חלק מהחיים מאמינה שזה היה יותר משמעותי גם בקשק
כל עוד הוא לומד ונהנה מלימודו- זה לא מזיז לי.שירוש16

גם לא כ"כ מעניין אותי.

 

מוסר והשקפה אפשר ללמוד גם בלעדיו.

בעל ואישה הם לא חברותא. זה נחמד כשיש שפה משותפת. אבל לא מחייב ששניהם יהנו מאותו לימוד.

גבר מסתכל על לימוד מבחינה שכלית ואישה מבחינה ריגשית.

הבעל יהנה מלימוד מסוים כי זה יותר מסתדר לו מבחינה מחשבתית-שכלית.

והאישה יותר תתחבר ללימוד אחר כי זה ריגש אותה וכו'.

את לא חושבת שהשקפה משותפת זה הכרחי?אורח כלשהו

כנ"ל שפה, צורת חשיבה, הסתכלות וראיית מציאות.

כן. זה הרבה מעיד על אופי של בן אדם.ענבל
בס"ד

לי לא יתאים למשל מישהו שמתחבר רק לרבי נחמן, זה סגנון מעופף כזה ו"רבנו אמר", "רבנו עשה", זה פשוט לא אני וקשה לי עם אנשים כאלה.
מי שאוהב ללמוד הרב טאו הוא כנראה קווניק ולא יתאים לי.
ומי שאוהב ללמוד הרב שג"ר ומתחבר אליו כנראה יותר יתאים לי מבחינת צורת מחשבה.

וצורת המחשבה לדעתי משפיעה מאוד על אורח חיים.

אגב, שלא יובן לא נכון, אני נהנית ללמוד הכל. אבל זה מאוד תלוי למה אני מתחברת ומה יותר מתאים לקו המחשבה שלי.
וכמובן שתלוי בעוד הרבה דברים.
מותר להתערב?פנסאי
ראיתי הגיבו המון, והרוב נאמר.

נקודה קטנה שאני רוצה לחדד בתור נשואה-

הרבה פעמים סגנון הלימוד משפיע על ההשקפה וצורת החשיבה במהלך היום יום. מה שזה אומר שהתגובות שלו לכל אירוע מהלך בחיים או סתם ה״שפיטה״ שלו לגבי אירועים יהיו מושפעים מהסגנון שבחר.

לדוגמא, קרה לך מקרה בעבודה ואת משתפת אותו ״אל תשאל, היום בעבודה היה לי כך וכך מישהי אמרה לי כך וכך...״

אם הוא יהיה בסגנון חסידי יתכן מאוד שהתגובה שלו תהיה נוטה יותר לדון לכף זכות, וראות את הטוב בכל דבר וכדו

ואם הוא יותר במוסר ותיקון המידות המבט שלו על האירוע יכול להיות שונה לחלוטין. וכו׳

זה גם יכול לגעת בצמתים של חינוך ילדים, שיטות שונות להלכה ועוד.

גם אם כרגע הוא לא שם, יתכן שזה יתחזק במהלך השנים.

ובכל אופן, בכל הנוגע לשיטת החסידות- זה מתבטא עד לפרטים הכי קטנים בחיים ככל שנכנסים לתחום יותר חזק.

בהצלחה בהחלטות!
תודה רבה! כמעין הנובע
שילמד תורה והרבה! ואיך שטוב לו ועלה אותו רוחנית!ליאורה613


שאלה יפה בעיניבת 30אחרונה

בגדול- כאשר השאיפות הרוחניות הן משותפות אז יש בסיס מצוין לקשר.

יכול מאוד להיות שבחור ובחורה עם סגנונות שונים למעשה יהיו בעלי אותן שאיפות, רק שמגדירים אותן במילים או שניסוחים שונים.

אני בהחלט חושבת שזו לא עילה לפסול, וזה שהוא חושב שזה חשוב לו- ניחא. אולי עכשיו זה חשוב. בשלב אחר- זה כבר פחות חשוב, יותר חשוב השיח של הנפש מאשר ההגדרות החיצוניות של זה.

חוצמזה שאלו דברים שמשתנים. לפני החתונה אף פעם לא למדתי בן איש חי, למשל. והיום אני ממש נהנית ללמוד ביחד בן איש חי, והוא אחת הדמויות המוערצות אצלנו בבית...אז מה זה אומר? שזה לא באמת משנה, כל עוד יש בסיס משותף.

ואם הוא לומד סגנון שאת לא מכירה? שילמד אותך, ותכירי.

 

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני."

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של אחותי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. לפחות בשיחה אחת שלי במהלך היום אני משוחחת רק עם מי שמולי - ואתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

אשרייך על מה שכתבתאביעד מילוא

האמת שזו די הרמה להנחתה לכנס של ארגון "לעורר ליבי"

תודה,נגמרו לי השמות

לא הכרתי את הכנס הזה, רוצה לספר עליו קצת?

אנסה להסביראביעד מילוא

הכנס של לעורר ליבי בא לחזק את מי ששם סינון והגנה על הטלפון או עבר למכשיר כשר. זה כנס שבא לחזק ולעורר מודעות לסכנות שבמכשיר. הכנס מיועד לדתיים לאומיים. והוא מתקיים בשני אירועים שונים (אחד לגברים ואחד לנשים)

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

יישר כח יפה מאודצמר-ארד

וואוו זה באמת יפה מאוד !!!

בהתחלה לא הבנתי למי זה מופנה

יישר כח

יש כמה צדדים למסךמשהאחרונה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

יוצא לכם להרגיש גזענות בשידוכים?פתית שלג

מרווח ותקשורת בין הדייטים-ראיתי שדשו בכך בעבר,ובכלמחדש נעוריי

זאת, קבלו את התנצלותי

אני די "ירוק" בתחום הדייטים (ומקווה שלא אצטרך להשתפשף מדי).

כעת בקשר נחמד בשלבים התחלתיים יחסית.

נראה ששנינו נהנים מהקשר עצמו ב"ה, אבל מרגיש שההנאה והזרימה הם בעיקר בדייטים עצמם.

יש כמה ימים בין דייט לדייט.

וביניהם, לא סגור על נושא הודעות הווסטאפ /שיחות טלפון, מרגיש שהיא פחות בעניין ושאולי מלחיץ אותה אם שולח לה משהו והיא "צריכה" לקרוא ולהגיב.

אמרה מראש שקצת ביישנית ולוקח לה זמן, אז אולי רק דייטים זה הדרך (לפחות בשלב זה).

מצד שני, אולי בסתר לבבה כן מצפה שאחזר בין לבין...

השאלות הן:

  1. האם פער של 4/5 ימים בין דייט לדייט, זה בסדר בדרך כלל, או שזאת הפסקה גדולה מדי?

  2. מה באמת מצופה בדרך כלל בין דייט לדייט בתקשורת? לשלוח הודעות התעניינות ושיתוף בין לבין כדי "להשאיר את האש דלוקה", או שלא קריטי?

    ניסיתי קצת לשלוח, נראה שכן נענתה והגיבה, אבל לא ברור לי אם נהנית מזה, אולי כדאי לשחרר ולחכות ליוזמה שלה.

אם זה מעבר ל3/4 דייטים, כדאי להתחיל לדבר בטלפון.יהודי שואף לטוב

אפשר גם להגביר את קצב הפגישות אם זה מתאפשר. פעמיים בשבוע נגיד.

אבל שיחת טלפון זה באמת חשוב. להתחיל לא רק להיפגש, אלא לחיות יחד על אש קטנה, שזה יהיה קשר ולא רק פגישות מנותקות מהחיים. מה נשמע? איך היה לך היום? איך היה לך במבחן (לא להמציא. היא סיפרה לך אתמול שיש מבחן). הרגשת מרוצה? אוי, התאכזבת? למה? קשוח. ממש השקעת לקראתו. ומה הלאה? את רוצה לגשת במועד ב' או שתסתדרי עם הציוןמהזה? הבנתי. את שואפת למצויינות ולא מתפשרת. את יודעת, היה לי היום כך וכך, וואלה זה הזכיר לי מה שדיברנו. חשבתי עליך פה/שם. (הכל לפי שלב הקשר). חשבתי שXYZ, מה את חושבת על זה? רגע, עכשיו כבר הגעת הביתה או שאת עוד בדרך? הא, סיימת היום מוקדם, איזה כיף. אז היה גם זמן עם החברות וגם לעבוד קצת על הסמינריונית, וגם עבודה קטנה להכניס כמה שקלים. יפה. יום עמוס, הספקת הרבה. איך את מרגישה עם העומס הזה? מרוצה מההספקים? איזה כיף. בשיחה כזו בבית את סוגרת את עצמך בחדר שהאחיות לא תשמענה? (אפשר להגיד גם 'ישמעו, עילג אבל לא מפלסטיק) יש לך עוד תכניות להיום או שאת הולכת לישון? ומה הלו"ז שלך מחר? זה יכול להיות 5 דקות, ואתה יכול גם לגלות אחרי שעה וחצי שכבר מאוחר ואתה חייב לסיים (רק תהיה רגיש לרמזים מצידה אם היא צריכה לסיים. כמו בפגישה).

לא לצטט את כל זה כמו תוכי. פשוט לדבר. להתחיל להיות בקשר ולא רק להיפגש.

אפשר גם להתקדם מתישהו לשיחת וידאו.

בהצלחה!

למה לשאול אותנו ולא אותה?פצל"פ

כדאי לשלוח הודעותארץ השוקולד

ואולי אפילו שיחה מדי כמה ימים.

ניתן לשאול אותה בשיח באחד הדייטים כיצד תרצו לנהל קשר בין לבין

אני חושבת שזה ממש נושא שאפשר לפתוח מולה ישירותקל"ת

כי אין פה קווים ברורים וזה משתנה בין בחורה לבחורה וגם בין קשר לקשר.

אני יכולה להגיד לך שהיו בחורים שיצאתי איתם שלא היו שולחים לי הודעות או מתקשרים איזה 3-4 אחרי שדיברנו וזה היה לי חסר. ולעומת זאת בחור אחר(שכיום הוא בעלי היה שולח לי הודעה כל יום אם לא יותר וזה היה לי כבר יותר מידי ופתחתי את זה מולו.

עד היום הוא זוכר לי את זה והוא אמר שאני הבחורה הראשונה שמבקשת להמעיט ובזמנו חשב שאני הזויה😅

קיצור יש ויש;)

נחמד, מזכיר ליחושבת בקופסא

איפשהו בין דייט שלישי לרביעי הבחור שלח לי הודעה שהוא נמצא ממש ברחוב ליד הבית שלי בניחום אבלים באזור, וכדאי שנתאם משהו למקרה שמישהו יראה אותנו.

לא הבנתי מה הוא רוצה. להיפגש מיד עכשיו? הוא עד כדי כך נלהב? אחר כך הוא הסביר שהוא התכוון שאם ניפגש במקרה, אז שנמציא משהו כדי שלא ידעו שאנחנו יוצאים. התפדח מאוד כשהבין איך זה היה יכול להישמע, וכמובן לא התכוון ללחוץ עליי, וכו' וכו'. מזל שלא לקחתי את זה יותר מידי קשה, כי היום הוא בעלי.

לפותח- הכי טוב לשאול אותה, אבל בעיקרון תקשורת של שיחות/ הודעות בין הדייטים עוזרת לשמור על הרצף ולא ליצור תחושה של "היעלמות". כמובן שככל שהקשר יותר מתקדמת התדירות הולכת ונהיית יותר אינטנסיבית...

תודה לכל המגיבים, אני מנסה בהודעותמחדש נעוריי

והיא מגיבה אבל לפעמים אחרי הרבה שעות (יש לה עומס), ואף פעם היא לא יוזמת בעצמה (מעבר לשעה לפני הפגישה לוודא שאני מגיע, אז כן לומד שלפחות לפני הפגישה כדאי לבשל קצת...).

אפתח את זה מולה בפגישה הבאה באמת.

בהצלחה רבהארץ השוקולד

אחד הדברים שלמדתי בדרך היא שהצלחה בקשר אפשרית רק אם לוקחים סיכון שהתקדמנו צעד לא מתאים, צריך לנסות לקחת צעדים בזמן שנראה להבנתנו נכון לשני הצדדים ובתקווה יצליח.

זה שהיא לא יוזמת בעצמה - לא אומר כלוםadvfb

בדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

יותר הייתי מתייחס לאיך שהיא מגיבה. מה התוכן של ההודעה.

המטרה הכללית זה לא לכוון במדוייק מה היא רוצה, כי אתה לא קורא מחשבות. כמובן, צריך לחשוב איך על זה בקטע מתחשב, אבל תאפשר לעצמך גם להביא את עצמך לידי ביטוי כפי שאתה מרגיש טוב. וכמובן אתה רואה מתי היא זורמת ומתי היא לא, אבל זה גם ואולי בעיקר איך שמרגיש לך טוב. כאשר אחד מהצדדים של הקשר מביא את עצמו בצורה אותנטית אז השני לפעמים ממילא מצטרף אליו.

כמו שאמרו, אחרי פגישה 3-4 אפשר כבר לתאם ציפיות בצורה יותר גלויה. אולי גם לפני. מכיר חבר שעשה זאת וסיפר שהלך לו טוב.

וחשוב בין לבין לתקשר, בין אם זה הודעות בין זה וואטסאפ, כדי לשמור על רצף. חלק מבנייה של קשר הוא לא רק החוויות המשותפות בדייטים אלא גם הרצף.

ושתי טיפים -

א' - לזכור אירועים שנמצאים לה בלוז ולשאול ולהתעניין לגביהם. מראה לה שאתה חושב עליה בכך שאתה גם זוכר וגם מתעניין.

ב' - כשקובעים פגישה אפשר לקבוע אותה בנגלות. לדוגמא, בשיחת טלפון עצמה לכוון פלוס מינוס לאיזה זמן ואם רוצה מקום סגור או פתוח, בהודעות יום אחרי יום לקבוע מיקום ויום אחרי שעה מדוייקת. לפעמים ככה זה יוצר שיש אינטרקציה כלשהי שכיבכול תחת מעטה ענייני אך לא רק ;)

נכוןהפי

תודה, כנציגת הנשים כאן,אולי תעזרי לי לקבל בהירותמחדש נעוריי

זה באמת הגיוני שבכל השלבים הראשונים רק הגבר יוזם?

מצד אחד, מבין שזה הטבע, מצד שני קשה להתנהל כשלא יודע מה הצד השני מרגיש ורוצה, מבחינת הקצב וכו'...

אבל זה מה שיש כנראה...

זה בדרך כלל מה שקורהחושבת בקופסא

אבל את מוזמנת לפעול בצורה שנוחה לך, תוך התחשבות כמובן ברצונות ובציפיות של הצד השני.

אני חושבת שרוב הגברים דווקא יעריכו פידבק והתעניינות מצד הבחורה, אבל כמובן כדאי לוודא ולתאם ציפיות.

אחלה דרך לפתוח שיחה על "מה אתה חושב על הבדלי גברים נשים" ולראות כמה הצד השני מקובע/ זורם ביחס למה שאת רוצה ומעוניינת בו.

תודה, אני גבר, אבל הרעיון יפהמחדש נעוריי

לשאלתך, היא די פמניסטית , אבל זה דווקא יושב על ביישנות כנראה שזה גם חינני בעיני...

מה הכוונה?הפי

מה אתה מרגיש שאתה לא יודע

( לא נציגה של אף אחת )

בעיקר, מה גורם לנשים לחכות שהגבר יקח על עצמומחדש נעוריי

את כל היזומה בשלבים הראשונים?

ככל שאכן זאת תופעה מקובלת...

הן לא מרגישות צורך בהדדיות? בלנקוט גם יוזמה כדי שהגבר לא ירגיש שהקשר מעניין בעיקר/רק אותו?

מה הכוונה הכל?הפי

אני לא מבינה

את אישרת את התוכן של advfb שאמרמחדש נעוריי

שבדרך כלל לוקח לבחורות זמן יחסית משמעותי כדי ליזום בעצמם אינטרקציה בהודעות או שיחות.

עניין אותי אם זה באמת נכון, כי לי זה לפעמים מרגיש חסר בהירות מדי וגם חושש להציף, אם את כל השלבים הראשונים אני עושה בעצמי, אבל אם זאת הציפייה אז הכול בסדר...

בדרך כלל זו הצפייהחושבת בקופסאאחרונה

זה קשור לשילוב בין הנורמות מוכתבות מראש, לבין הבדלי האופי שגם ככה קיימים בדרך כלל בין רוב הגברים לרוב הנשים.

אני חושבת שתמיד כדאי לקחת את הנורמה בתור בסיס, ומשם לגשש עד כמה הצד השני מרגיש בנוח לשנות אותה או לא. בסוף לכל זוג יש את הדינמיקה שלו, במיוחד אחרי החתונה כשהקשר מבוסס.

בדרך כלל הנורמות האלו מבטאות צורך מסוים בקשר, שאפשר לבטא אותו ככה או אחרת.

למשל, רוב הבנות מחפשות בחור גבוה יותר מהן. זה שילוב של משיכה, או מה שהרבה בנות קוראות לו "תחושת ביטחון" או "גבריות". השאלה אם התחושה הזו יכולה להתבטא רק דרך הגובה של הבחור, או שהוא יכול להעניק אותה בדרכים אחרות. (וגם אז שאלה של כמה גובה מדובר, והאם הבחורה הזו מוכנה לצאת רק עם מישהו הוא 2 מטר לפחות, שזה קצת קיצוני).

אגב, גם לבנים יש העדפות או ציפיות מהבחורה שהם שילוב של הגורמים הנ"ל.

בסוף כל עוד הקשר מכבד וכל אחד מביא את עצמו לידי ביטוי (והכל לפי ההלכה כמובן), אין סיבה לדעתי לפעול דווקא לפי תכתיב מסוים או לפי ההפך המוחלט שלו.

עונהקל"ת

כן זה נכון. לפעמים באמת כי הבחורה יותר מופנמת וקשה לה לעשות את הצעד ולעיתים פשוט כי מכתיבים לבנות שהגבר צריך ליזום בהתחלה, לתת לו לחזר אחרייך ולא את אחריו, גם אם הבחורה מאד מאד בעניין שלך ורוצה בך.

בקשר בריא כמובן זה יהיה רק בהתחלה ואחכ תראה גם פידבק והדדיות.

מעניין, תודהמחדש נעוריי

שבירת לב תגובתי ודברים שרוצה לשתף התלמיד העייף

אני רוצה להגיב כאן על פוסט שרשמתי לפני כן על אכילות לב

קודם כל תודה רבה כאן לכולם על התבונות ועל החוכמה ששיתפתם בהחלט הדברים עזרו.

אני רוצה אבל לשתף אתכם משהו שאני חושב שיכול לעזור במידה כזאת ואחרת.

בסופו של דבר כל דבר משמעותי שקרה לנו בחיים אנו לומדים ממנו לטוב ולרע, ובעיקר משברים, אנחנו מכירים את עצמנו טוב הרבה יותר לאחר משברים, ובמקרה שלי אחרי פרידה משמעותית, אתה לומד את הדברים שהיו ומה גרם לקשר הזה ליפול ובוחר להשתנות ולהתעלות, אז כן אחרי שקונים מדרגה חדשה באישיות כי למדנו והפקנו לקחים עצמים, מגיע של צער מסוים, שאומר אם אני הייתי אז במצבי כיום אולי הקשר היה אחר, הדברים היו אחרים, ופה צריך להביט למעלה לשמיים לה' יתברך, אנחנו אנשים מאמינים ויודעים שהכל בהשגחה מאת ה', והכל מאתו יתברך אין כאן מקום להאריך בבטחון בשידוכים וזה שה' בפרט בעניין הזה שם את השגחתו וניהולו בעניין עד שראיתי לרב שמואליביץ' בשיחות מוסר שמבאר על מעשה בר"י בר' חלפתא והמטרוניטא, שהיא שואלת את ר"י מה עוסק הקב"ה מאז ששת ימי בראשית היינו במה ה' מגלה את עצמו בעלמו מאז בריאת העולם? והוא עונה לה בשידוכים! לכן כל שידוך הוא פלאי כל חתונה היא גילוי של ה'.

אדבר עוד נקודה, הזכרונות הטובים החוויות הטובים שחווינו, אני חושב שיש להם מטרה טובה נכון בסוף הבחורה שהייתה בדייטים בחרה שלא להמשיך ושלא לחזור בהמשך, אז ככה שהזכרון עולה אז הוא מביא איתו איזה מפח נפש, אני חושב שבסופו של דבר אפשר להגיד שזה עולה וואלה באמת היה מצחיק באותו דייט ואני יודע שזה יבוא שוב בעז"ה זה לא נגמר, זה לא כאשר היא בחרה לחתוך אז השמחה הלכה איתה, צריך להמשיך ולשמוח בחיים, וכמה דנו רבותינו במעלת השמחה ואם זה מצד הייסורין כמה חשוב לשמוח בייסורין! ולשמוח בה' ולזכור שבסוף המצב איכשהו הוא האידאלי ביותר כי ה' הוא המנהל (אחרי כמובן ההשתדלות שעשינו כמצוות בוראנו)

אני משתף בעוד עניין שאחרי שכתבתי את זה כאן, היה לי מחשבות רבות אם לשלוח לה הודעה ולנסות שוב ולבקש ממנה לחזור, כי שוב האני היום אומר שאם הייתי אז הקשר היה אחרת, אז חשבתי לשלוח הודעה עם הכל ולהגיד לה אני רוצה לחזור, אבל אני הבנתי א. אני צריך לכבד את המילה שלה שהיא אמרה שהיא לא רוצה אז ולא לחזור אחרי כמה חודשים ולשלוח שוב ב. אם אני רוצה להיות שלם ובאמת לשמוח אני חושב שזה לא כדאי עבורי כי אני לא יודע מה הסיכויים שהיא תגיד כן אחרי שהיא כבר אמרה לא לפני כמה חודשים, ואני מרגיש שאם היא שוב תגיד לא לבקשת חזרה חוזרת זה יקשה עליי לשחרר ולהמשיך הלאה בחיים כמו שאומרים, ולכן אני בחרתי פשוט לשחרר להגיד תודה לה' ולה שזה קרה ולהמשיך הלאה בחיים, האם זה אומר בהכרח שאני סגרתי את הדלת לגמרי? לא ממש לא, אם היא תשוב ביום מן הימים ותגיד לי אני רוצה שנדבר על אפשרות לחזור, אני אשקול את זה בחיוב כי בסופו של דבר היא הייתה בחורה מדהימה שעשתה לי כל כך טוב בחיים, ולא הייתה בחורה כמוה, אבל איך אומרים אני לא בונה על זה כי זה לא שייך, אך בהחלט אם היא תבקש לחזור אני אשקול זאת בחיוב.

ובקיצור כמה נקודות שאני רוצה לכתוב כאן שלמדתי במהלך הזמן:

  לאוכלים את הלב, אחי שחרר, לא הכל תלוי בך.

    אל תפחדו להוביל בקשר, לאנשים בעלי בטחון עצמי נמוך אל תפחדו להוביל בקשר לשלוח הודעה וכו' זה בסדר, כמובן צריך להיות עם יד על הדופק ולראות מה שייך ולא שייך ואיזה שלב אתם בקשר ולראות שאתם לא במקומות שונים ואתה עושה משהו שלא מתאים כעת, אך לא לפחד להוביל!

לתת את הזמן יש בחורות ובחורים שלוקח להם יותר זמן להיפתח ולהיקשר אם אתה בחור שנקשר די מהר תיזהר מלבטא את זה בשלב מוקדם יש כאלה שנלחצים מזה וגם זה עלול לסנוור את ההחלטה הכל כך חשובה האם להתחתן איתה

   לזכור לקחת את הדברים הטובים ולהמשיך הלאה בחיים ולסמוך על ה' שבע"ה יהיה טוב ובסדר והכי מדוייק.

בהצלחה!ברוקולי

אמן לכל מילה שלךניצן*אחרונה

קראתי הכל

ומחזקת אותך על הדרך שאתה עובר על מנת להצליח להשתחרר

ה' איתך והוא יעזור לך גם לצאת מהלופ הזה שהוא מורכב, הייתי במשהו דומה בקטנה ממש ואני יודעת כמה זה מורכב. ולפעמים אנחנו גם עושים צעדים שאין להם השלכה על המציאות, להנכיח את הקול הפנימי , אבל יכולים לעזור להבין שהסיפור הזה סגור

מובן לה מאליו דברים שאני עושהחצלה

לא בטוח שהכותרת נכונה, אבל העניין הוא כזה

יוצא עם בחורה מדהימה, כיף לנו ביחד בגדול יש כימיה ומשיכה. ממש תחילת קשר, דייטים בודדים. העניין הוא שמאוד מפריע לי שאני מרגיש שהרבה דברים מובנים לה מאליהם. לצורך העניין אם קונים עכשיו משהו ואני בא לשלם, מאוד חשוב לי שהיא תגיד לי שאולי היא תשלם הפעם או משהו כזה, ואז אני כמובן אסרב ואשלם בעצמי, אבל חשוב לי לדעת שזה לא מובן מאליו. או שמתקפלים וצריך לסחוב דברים או לפנות את הזבל, שלא תחכה שאני אעשה את זה אלא גם תפעל מעצמה ותפנה או תרים, כמובן שביחד, אבל פשוט לא יכול עם התפיסה שאישה היא פרינססה והגבר צריך תמיד לפתוח לה את הדלת וכו. אנחנו רק בהתחלה.

מה עושים עם דבר כזה? זה מוריד לי בקשר קצת תאמת, וזה מבאס כי בלי זה הייתי נראלי בעננים. ומצד שני שייך לדבר איתה על זה? על שותפות כזו בדייטים, שכלום לא מובן מאליו ואנחנו ביחד? לא יודע

אשמח לשמוע מכן/מכם איך אתם רואים את הדברים. אם צריך אפרט יותר.

בירור פנימי ומפגש עם המציאותאביעד מילוא

מכירים את זה שאתם מבוררים במה אתם מחפשים ואנשים הרבה פעמים מנסים להוריד אתכם מזה? מה הייתם עושים מול הקולות האלה?

לא נראה לי שיש תגובה אחת ראויה לכל מצבלגיטימי?

לאנשים שונים יש דעות שונות, ולחלקם יש רצון לחלוק את דעתם איתך, בין שתרצה בכך ובין אם לא.

מה עושים?

אפשר להתעלם.

זה לא עניינכם.

זהו ההחלטה שלי, וזהו.

לפעמים זה הדבר הנכון לעשות.

אבל

אפשר גם לנסות להבין את הצד השני.

למה הוא אומר לי את זה?

מה הוא חושב עליי?

האם ייתכן שיש צדק בדבריו?

האם הוא רואה משהו שאני לא רואה אותו?

ואם אתה שומע את אותו הדבר מכמה אנשים,

במיוחד אם זה אנשים שאתה מוקיר ומעריך,

אולי לא צריך להציב סימן קריאה על הדבר,

ואולי כדאי לחשוב על זה מחדש.

להיות מוכנים לאפשרות שלניסיון חיים של אנשים אחרים יש משהו שאני יכול ללמוד ממנו,

ואולי לדייק יותר את הדרך שלי.

בסופו של יום אלו החיים שלך,

אתה זה שאחראי לקבל את ההחלטות,

אבל הרבה פעמים דווקא מתוך דיבור ושיתוף עם אנשים שלא מסכימים איתנו,

אפשר לדייק את עצמינו עוד יותר, להבין מה חשוב יותר ומה פחות,

ותמיד להשאיר איזשהו פתח שדברים יגיעו מכיוון שלא חשבת עליו בכלל.

עם זאת, כל אחד רואה את החיים מתוך הפרספקטיבה הצרה שלו, וייתכן שמה שהיה טוב ונכון לאדם אחר זה לא הדבר הנכון והטוב עבורך.

(ומזכירה כאן את השרשור הזה: האם אנחנו באמת יודעים מה אנחנו מחפשים? - לקראת נישואין וזוגיות)

אני התעלמתיהמקורית

אבל מתוך ידיעה ברורה שאני מחפשת משו מסוים ושיש דברים שלא אתפשר עליהם

מהצד שלי אני יכולה לומר שכנראה שידרתי מבחוץ משו אחר ממה שאני מחפשת ואולי זה מה שגרם אבל בפנים זה לא ערער אותי וזו תובנה של בדיעבד

העצה הכי טובה היא פשוט לא להקשיב לאף4ne1

אחד בעניין הזה. אף אחד לא יקח אחריות על כל בחירה שתעשה

סמוך רק על עצמך ועל הלב שלך.

עצות של אחרים רק יהרסו לך

..שפלות רוח

לא לקחת עצות מאנשים שלא הגיעו למקום שבו אתה רוצה להיות. זו גם עצה לכל דבר בחיים לא רק לבחירת אישה.

וזה שהם נשואים לא אומר שהם בהכרח איפה שאתה רוצה להיות, אלא אם כן אתה מוכן להתחתן בכל מחיר ואז כן, תקשיב להם.

מתעלמים...אברהם יאיר שטרן

אם אני יודע מה אני רוצה ומחפש, כל מי שיגיד אחרת הוא לא נפק"מ... אני אשמע מה יש לו להגיד, אם אשתכנע-אשתכנע. אם לא... לא.

ללכת לאנשים שתומכים בנוadvfbאחרונה

בתור שומרי נגיעה, איזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן?פצלשן

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

איזה מקום זה תופש עבורך?טאבי

תראה משיכה זה דבר נורא אינדיבידואלי ואין בזה קלישאות שמתאימות לכולם.

יש אנשים שמתפתחת אצלם משיכה עם הזמן ויש כאלה שפשוט לא. יש כאלה שאצלם יש רכיב פסיכולוגי דומיננטי ויש כאלה שזה הרבה יותר "אובייקטיבי" ופשוט כן או לא. גם בנים וגם בנות.

כמו עוד הרבה דברים בזוגיות, אי־אפשר לדעת בוודאות עד שלב ה"אחרי"...

על עצמי אני יכול לומר שהכרתי בנות שאמנם חמודות והכל וגם היינו חברים טובים אבל לא נמשכתי אליהן כלל וזה לא השתנה ככל שעבר הזמן. יש כאלה שהרגשתי כלפיהן משיכה מיידית ופרפרים בלב, ויש כאלה שבהתחלה לא, אבל אחרי זמן רב (כמה שנים נניח) זה נפתח.

השאלה אפוא, כמה זה קריטי לך? אם נצא מנקודת הנחה שחוץ מחיבוקים ו־high five לא תהיה לך משיכה משמעותית מעבר לזה, אך כמו שאתה אומר, גם לא בהכרח דחייה, האם תוכל לחיות עם זה בשלום? יש כאלה שהקרבה האינטימית פחות קריטית להם בהשוואה לעניינים אחרים וזה גם בסדר גמור, זה לא כזה קל למצוא עסקת חבילה מושלמת, והחיפוש אחריה גם הוא כרוך במחיר, השאלה עם מה הכי נוח לך להסתדר.

אתה תולה את ההחלטה נטו בשיקולים שליפצלשן

אבל מה עם הבחורה? גם לה יש רצונות ורגשות.. היא צריכה להרגיש שעפים עליה, שרוצים אותה.. אז גם אם מבחינתי זה משהו שאני יכול לחיות איתו, מי אמר שהיא תהיה שלמה עם מצב כזה? אולי בשבילה זה קריטי? זה נושא שיכול לערער אותה ולפגוע בה מאוד..

חשבתי הרבה מה להגיב לך ודווקא @מוקי_2020טאביאחרונה

נתן לי כיוון.

תראה, יש בזה משהו, לרצות להרגיש רצוי ומושך והכל, אבל זאת חרב עם שתי פיות או יותר... יש הרבה אנשים יפים שמתלוננים שנמשכים אליהם רק בגלל היופי, ולא בגלל מי שהם. והכרתי בנות שממש לא סבלו שהחמיאו להן על המראה החיצוני שלהן (והן באמת היו נאות מאוד), בדיוק מהסיבה הזאת. יש בזה משהו גם קצת יותר גדול, כי כמו ש@מוקי_2020 אמר, יש בנות שהן מושכות ברמה שממש מסובבת את הראש (לא מדבר רק על יופי חיצוני, אלא על כל המכלול - וייב, סגנון, צורת דיבור והתנהגות ואפילו קול), וזה יכול לעוות כל־מיני שיקולים, וגם אם לא, הקשר יכול להיבנות סביב הנושא הזה, שהוא מאוד מסנוור ובולט, ועניינים אחרים נדחקים לפינה. לא אמרו חז"ל "שקר החן והבל היופי" ו"אל תתנו עיניכם ביופי"? (סתם, כתוב תנו עיניכם ביופי. אבל, לפי גרסת הירושלמי, "הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה.").

לדוגמה, הכרתי מישהי שהייתה מושכת ברמה פסיכית. יש לה גם חתיכת אישיות (ומכאן גם רוב המשיכה) אבל בשלב מסוים המשיכה הזאת התחילה ממש לבלבל אותי ולהכניס אותי לתסביכים ודווקא נתנה תחושה שזה מעיב, לפחות לי, על התקשורת, כי זה רעש רקע שכל הזמן נמצא שם, וקשה לי יותר להרגיש משוחרר וטבעי.

ולעומת זאת הכרתי מישהי שמתחילה לא ממש נמשכתי אליה, כאילו, יפה והכל, אבל לא הרגשתי משיכה אקטיבית על־כל־פנים, והיה לי מאוד קל להתחבר אליה בתור חברה, ודווקא ה"דיסטנט" הזה ממש סייע בכך. ואז בוקר בהיר אחד התעוררתי ופתאום התחלתי להימשך אליה, אחרי שנים על־גבי שנים של היכרות.

ועכשיו אני אגיד משהו שאני לא יודע אם הוא נכון, אבל כך אני נוטה להאמין: אי־אפשר לאכול את כל העוגה. נכון לגבי כל הצדדים. זה ממש, ממש קשה למצוא מישהי שמצד אחד היא מושכת ברמות ומצד שני היא גם החברה הכי טובה ומצד שלישי גם האימא הכי טובה וגם הרמה הדתית המדויקת והכל מדויק ומושלם ובדיוק. ונראה לי שגם אני לא הייתי רוצה שכשמישהי תבחר אותי כמישהו שאמור למלא תפקיד של מושלם. כי אפילו נניח שאני הכי מושך בעולם, זה סטנדרט מאוד גבוה! מי יודע אם אהיה כזה גם מחר (או אצל נשים: אחרי שתי לידות?)

קראתי פעם ספר על מיניות שעלתה בו כמה וכמה פעמים הבעיה של זוגות שהתחילו מאוד מאוד חזק עם משיכה בעננים ואז אחרי השנים או אחרי לידה פתאום אין. או שירד לצד אחד החשק המיני (ואז מה עושים? הרי זה היה משהו כל־כך מרכזי עד כה?), או שפתאום העניינים פחות עובדים, או שפתאום נעשינו פחות יפים. ואז יש הרבה אכזבה ותסכול סביב הגעגוע לימים הטובים. לעומת זוגות שאכן יש לחלק הזה המקום שלו, אבל הוא לא כזה דומיננטי, ובינתיים הספיקו לבנות המון רבדים אחרים.

ברור כמובן, שאם זאת מישהי שאתה לא מסוגל לדמיין את עצמך נמשך אליה, אז זה עוול עצום גם לה וגם לך לנסות לבנות על זה משהו. אבל אחרת, יש כל־מיני דרכים למשיכה להתפתח (ולדעוך). יש משיכה שנובעת ממראה חיצוני מיידי, יש משיכה שנבנית עם הזמן, יש משיכה רספונסיבית (זה ממש מונח מסתבר! הכוונה למשיכה שלא נולדת מן האין, אלא מתעוררת כתוצאה ממגע וקרבה פיזית. אין טעם לפרט יותר מדי, אבל זה בהחלט קיים וראיתי את זה קורה בפעולה.)

שוב, אצל כל אדם זה אינדיבידואלי וכמו שאמרו תצטרך לברר את השאלות האלה עם עצמך, לפי איך שאתה מכיר את עצמך.

הכי טוב נראה לי לשאול זאת בפורום נשואים טרייםקעלעברימבאר

הם באמת יודעים (גם רווקים יכולים לשאול שם)

האמת הכי טוב לשאול מאמן לזוגיות עם נסיון את השאלהקעלעברימבאר

שאלה טובה וגם אני התחבטתי בה בעברכְּקֶדֶם

אני חןשב שלחלק מהשומרי נגיעה המשיכה יותר מורכבת ופנימית בראש ובראשונה משום שבחיים לא באמת היינו עם בחורה אז כביכול יש קושי מסוים במה לדמיין ואיך זה מרגיש אז זה כביכול לא כל כך מושך. חיבוק היה יותר קל לדמיין אז לכן זה היה יותר "ריאלי".

דבר שני שאני יכןל לומר לצערי מניביון זה שאם כבר בקשר יחסית מתקדם אתה עדיין עם לבטים וספקות כאלה אז עדיף לא להמשיך כי הבחורה נקשרת יותר ככל שעובר הזמן. ואתה מצידך כמעט כלום לא הישתנה במשיכה (למרות שקיוות שכן)

משיכה זה לווא דווקא לגוף זה יכול להיות מאד גם לסגנון בנאדם ולדברים שאתה מעריך בה ואתה רוצה לבלות יותר זמן איתה ולהיות קרוב. זה גם דגש חשוב

לדעתי המשיכה הנל אינה מספקתהעני ממעש

לדעתי זה הפוךנוגע, לא נוגע

שומרי נגיעה יותר יכולים לדעת איזו משיכה נצרכת כדי להתחתן.

זה לא מסובך. אם יש לך חיבור רגשי אליה ויש לך רצון להרגיש את החיבור הזה דרך נשיקה מהסוג הזוגי - אז אתה מספיק נמשך.

ודוק כי קיצרתי

..שפלות רוח

אחי את הרף אתה מציב, אף אחד לא יכול להגיד לך "שמע הרף מגיע ב- x" כי הם לא אתה ויכול להיות שלהם זה עבד אבל לך זה פחות יתאים. התשובות לשאלות האלה בעיניי נמצאות בתוכינו ולהכניס אנשים אחרים למקום הזה ששייך לך זו טעות.

בתור מי שמכיר את 2 הצדדים (לפני ואחרי)מוקי_2020

אין לך שום דרך לדעת עד שאתה לא יודע.

אתה יכול להמשך למישהי מאוד אבל כשתדע אותה, תבין שזה לא זה

ואתה יכול לא להמשך למישהי בכלל (כמובן בלי דחייה), אבל כשתדע אותה, תמשך אליה פי אלף יותר.

דבר נוסף,

ממה שאני למדתי בחיים ואני חושב שזה משהו אובייקטיבי אבל לא יכול להבטיח

(כמו נניח שלאכול 3 עוגות ביום, זה די מוסכם על כולם שזה לא בריא)

משיכה חזקה מדי, זה גם דבר לא טוב.

משיכה בינונית-חלשה זה הקלאסי. כי אז , בצורה שקשה לי להסביר, אתה "נאלץ" להכניס לתוך זה את הקרבה והתקשורת והיא מרימה הכל ומשדרגת את זה למשהו איכותי יותר

מאשר סתם משיכה חזקה מאוד שהיא מסנוורת ולא בריאה. זו דעתי לפחות, אבל אני לא יכול להתחייב שזה אצל כולם ככה, אבל אני חושב שאצל הרוב. נראה לי.

מקווה שרשמתי את זה בסגנון מכבד עבור הקוראים.

מה שכתבת בהתחלהפצלשן

שמעתי גם מחבר (שהוריד את הכיפה בינתיים..)

איך זה הגיוני? יש לך הסבר לזה.. למה מה שמרגיש מושך לא מושך פתאום? אם יותר נוח, אפשר לפרט בפרטי..

ובכלל, אז איך אפשר להחליט ככה?

בעריכהטאבי

xxx

אנא עזרו לי לשמור על גבולות. אני פטפטניתנחלת

ושוכחת את עצמי. אנא, לא לכתוב אלי באופן אישי.

לבנות - מותר.

תודה!

..ישי2
עבר עריכה על ידי ישי2 בתאריך כ"ב בחשוון תשפ"ז 18:09

.

אני חושבתעַלְמָה

שזאת הודעה שעוד יותר תזמין אליך אנשים שמחפשים לפרוץ גבולות..

^^פתית שלג

בכל אופן תדעי שאפשר לחסום ניקים מסוימים בלי שהם יראו שחסמת אותם

שימי לב שגם מי שמכנה את עצמו בת כאןארץ השוקולדאחרונה

לא בהכרח בת במציאות.

חשוב למצוא דרך לגבולות, אולי להימנע מכניסה לפה או שיח שיכול להידרדר בשעות מאוחרות או כשעייפים