בס"ד

אז

פורים

ויאי ושכאלה

ורעשנים וכל טוב ואוירה

רגע

אוירה

|מסתכל לכל הכיוונים|

אין כזאת.

אז מה עושים?

לשירה קוראים

ספאם

חשבתי על גמד וענק

מי שבקטע שיירשם בשרשור הזה

אני אעשה הגרלה ואתן לכל אחד שם של מישהו ליצור לו שרשורי מתנות

נפסיק את המשחק בפורים ואז נתגלה

את המתנות יש לתת מפצלשים כך שהענק לא יגלה מי הגמד שלו

מוכנים?

היכון

הכן

צא!

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.