זהו, נגמר החום!

התחילו רוחות לא נורמליות.

אה, וגם גשם היה...

והפתרון הכי טוב נגד החום הוא מקלחת טובה, תזכור את זה לקיץ...

וגם אני ער...

@נפש חיה., רק שתדעי שהפחדת אותי היום פחד מוות! 

ישנתי וחלמתי שאני ישן ואז את באת והערת אותי באופן מפחיד במיוחד, מרוב פחד התעוררתי משני החלומות במקביל - גם מהחלום שבתוך החלום וגם במציאות...

אגב - את לא בת 90 במציאות, נכון? 

[יש לי חשד שזאת היה נזיפה על שאני לא קורא את החיזוקים היומיים...]

הפחד השכיח לי את הסיטואציה, נראה לי שעם שופר...

בכל מקרה - נאמר "חלומות שווא ידברו" אבל זה היה בהחלט מפחיד.

את הלקח למדתי, אשתדל לקרוא מדי פעם.

או יורדים לעיר דוד למטה חוץ מללכת לכותל.

ועוד סיבה שלא הולכים לכותל היא בגלל הרוב המוחץ  (תיאור הולם במיוחד... ) .

כי הציבור ה'דתי' מבין שהכותל הוא בעצם לא העניין אלא הר הבית, גם אם מסיבות שונות לא עולים לשם בפועל.

בתפיסה החרדית הכותל הוא העיקר כי ע"פ המדרש השכינה גלתה לשם (להבנתם במדרש) ואין מצווה לחזור להר הבית או לבנות את בית המקדש כי הוא ירד מהשמים - הבדל מהותי בתפיסה שמשפיעה על היחס לכותל.

*מה עם הכותל? הוא היה השוק בתקופת בית המקדש ואין בו קדושה מיוחדת מעבר להיותו חלק מירושלים ועכשיו גם קדושת בית כנסת ככל בי"כ.

*אבל זה מדאורייתא? מה מדאורייתא? עלייה לרגל לבית המקדש היא מדאורייתא - הליכה לכותל היא אפילו לא דרבנן.

גם מי שנגד העלייה מטעמים הלכתיים (כי לא יודעים איפה בדיוק מותר להיכנס) מבין שהר הבית הוא העיקר ומצפה שנוכל להיכנס ולבנות אותו. בציבור החרדי זו לא הגישה.

לגבי הדאורייתא - הכותל הוא לא שריד של בית המקדש אלא הקיר ההחיצוני התומך של הר הבית ולא מקיימים שם מצוות עלייה לרגל אפילו כשבית המקדש קיים, בטח כשהוא לא. אין בזה שום מצווה לא מדאורייתא ולא מדרבנן.

ולא - לא נעזוב את הר הבית, גם לא לרגע.

*סליחה שאני מבאס אבל זו האמת...

כדי לראות את רצפת העזרה. יש מי שאומר שזה אפילו קיום מצוות ראיה ברגל.

לי היו תקופות שלא הייתי מסוגל להגיע לכותל,

זה סימל לי תמצית של גלות והייתי מגיע רק בתעניות.

הייתי מגיע לשם ביום העצמאות או יום ירושלים ומתבאס את החיים...

אין לי ספק שאני לא היחיד...

לצערי רוב האנשים לא יודעים להכיל באמת מורכבויות,

הם רק יודעים לומר את זה כשזה מופיע ברב (זצ"ל או סולובייצ'יק):

או מאמינים באתחלתא דגאולה או אבלים על צער השכינה.

או מבינים שהר הבית זה לא השלב, או עולים להר הבית.

לדעתי זה חולה, וזה שקר, כי המורכבות קיימת,

והרב (שניהם) חוו אותה במלואה

ברור לי שעל פי ההלכה מותר לעלות להר הבית.

המשנה אומרת שטמא מת מותר להיכנס להר הבית.

יכול להיות שזה מקום יותר מצומצם מאשר האיזור בו עולים, שזה דיון אחר.

אני לא עולה כי הרב שלי אמר לא לעלות, כמו יהודי פשוט שמקשיב לרב שלו.

ואם תדברי עם אנשי הר המור (שזה הר הבית, באופן אירוני),

הם יסבירו לך למה זה לא השלב, ולמה העלייה להר הבית מעכבת את הגאולה.

[אז מה אם אותי זה לא שכנע...]

נרדמתי ופספסתי את התחנה שלי,

ועוד במקום ללכת ליוון הבית - הלכתי לכיוון ההפוך...

קיצור, הגעתי הביתה בשעה איחור....

יעני לפני 10 דקות...

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים.