כל השאר הם בבחינת עלה תאנה ולצורך הצדקת זכות השיבה (כך להבנתי את המציאות).

הסבר:

כל עניין "המדינה היהודית" במקורו הוא לאומי, לא דתי. אבל בגלל שקשה להצדיק את הלאומיות הגזענית (שלא נבנתה ע"ב מכנה משותף גיאוגרפי כמו אצל לאומים אחרים) שבזכות השיבה ללא הדת אז יש צורך להשתמש בה כתירוץ (אגב, גם באנטישמיות ובשואה נהוג להשתמש כתירוצים - מוצלחים ומשכנעים אומנם, אבל לא אמיתיים ומהותיים).

יש שיגידו שגם חוקים דמוקרטיים אפשר לבטל, בטח בשלטון ימני, ותמיד אוהבים להביא כדוגמה את היטלר בגרמניה, שביטל את שלטון הרייכסטאג על בסיס החלטות דומקרטיות. 

לצורך העניין - כמו שזה ככה"נ לא יקרה, כך גם ביטול חוק השבות ככה"נ לא יקרה. הוא בסיס די איתן במדינת ישראל (ואפילו אי אלו שמאלנים תומכים בו, כי הוא מאפשר להם להעלות ארצה כל מיני אנשים שזהותם היהודית מפוקפקת במקרה הטוב, ובכך לייצר מעגל מתנגדים לאלמנט הדתי במדינה רחב יותר ממה שהם מסוגלים לייצר בעצמם בילודה טבעית). 

שטוענים שהאופן שבו הימין מנהל את המדינה הוא לא דמוקרטי, וכשאני מזכיר שביבי נבחר בצורה דמוקרטית למהדרין הם מזכירים את הדוגמה ההיסטורית המגוחכת הנ"ל. 

זו בדיוק הנקודה שלי. גם אם אין מנגנון רשמי שתפקידו לשמר את הזהות היהודית של המדינה, בפועל הסיכוי שיבטלו בחקיקה את חוק השבות שואף לאפס, ומקרה כזה שקול בעיניי למקרה שבו יבטלו את חוק הבחירות. 

כמדומני, שיש ויכוח גדול בשאלה הזו סביב 'המהפכה החוקתית'.

ב. לבית המשפט העליון בגרמניה שלפני היטלר, הייתה סמכות לפסול חוקים. [בין אם המחוקק התכוון להסמיך אותו לכך, ובין אם הוא נטל לעצמו את הסמכות הזו] אבל זה לא עזר. ראה כאן 

זה אותו העניין בדיוק - רק השימוש בניסוח שונה במקצת כדי להבחין בין הזכות היהודית לזו הערבית, אני מחליף ביניהם כדי להדגיש את הנקודה הגזענית שבו (שכמובן מוצדקת בעיניי אם היא מתבססת על הסיבה הנכונה).

את חוק השבות לא ניתן לבטל, הוא בסיס החוקה והעיקר של מגילת העצמאות והוא ההצדקה הראשונה והבסיסית של הקמת מדינת ישראל וההסכמה של האו"ם אליה = הקמת מדינה לעם היהודי.

בפועל ביטול שלו משמעו הודאה שאין הצדקה כלל לקיום המדינה ולהימצאותנו פה ולכן זה לא יקרה.

החוקה עוד לא עוצבה (התחילו בכנסת הראשונה ועוד לא סיימו...), אבל חוקי היסוד הם המרכיבים של החוקה שתיחקק.

חוק השיבה הוא לא חוק יסוד, כוונתי הייתה שהוא הבסיס להקמת המדינה כמו שהסברתי. בניסוח הלא מוצלח "חוקה" התכוונתי לכל מערכת החוקים והשלטון.

ולמה? 

דווקא כתבתי דברים מאד ברורים... ||

                                                 ||

                                                /  \

                                                 /\

גם הרבה יהודים אורתודוכסיים בארה"ב חוגגים ב-4 ביולי. 

אמירת הלל לא קשורה בהכרח לזהותה הדתית של המדינה (בטח לא אם מדובר בהלל בלי ברכה). אני אומר הלל כי נעשו לנו נסים גדולים ב"ה וזכינו לשלטון אוטונומי בארץ ישראל, משאת נפשנו מזה אלפיים שנים. זה בהכרח אומר שלמדינה יהיו אלמנטים דתיים כאלו ואחרים? לא ברי לי. 

היו נכרים שהיו מעורבים בשלטון הישראלי. אבל עם כל הכבוד למפלגה המשותפת - הם יודעים יפה מאד בדיוק כמוני שהם תמיד יהיו בשולי החברה והשלטון בישראל... סליחה על חוסר הפוליטיקלי קורקט, שנראה לי שרוב הקוראים כאן אינם מזדעזעים ממנו... 

אני לא רואה איך מסירת שטחים תהפוך את הערבים ליותר מקבוצת שוליים. אם אתה מתכוון לכך שאז יומט אסון על מדינת ישראל - זה לא רלוונטי לצורך העניין הנדון, ולמען האמת אני די מסכים עם זה (ובכל זאת רואה את עצמי כחלק מאותה מדינה 'גזענית ואנטי דמוקרטית'). 

יכול להיות שהרעיון השוויוני והדמוקרטי שלך רק יזיק.

ויוביל למצב של מלחמה פנימית מתמשכת, בדומה למדינות שכנות, וגרוע בהרבה מהמצב הנוכחי לשני הצדדים.

ב. זה מוזר להאשים את המדינה בו זמנית על כך שהיא לא יהודית, ועל כך שהיא משמרת את שליטת היהודים במדינה בצורה גזענית ולא דמוקרטית.

אני יודע שיש החלוקים עליי, אבל זו השקפתי מבחינה היסטורית (מעמד יהודי התפוצות עלה בשל קום המדינה; גם אם היום ניתן להתווכח על השאלה עד כמה מדינת ישראל וקיומה של מדינת ישראל מועילים ליהודי התפוצות). 

זה לא אומר שום דבר לגבי האופי הספציפי שהמדינה הזאת צריכה לשאת אחר כך בפועל. עצם הקמת המדינה הוא חלק מההצלה. 

מה גם שלמעשה המלחמה עוד לא נגמרה... אבל זה כבר סיפור אחר. 

הקמת המדינה הרימה את רוח העם כדי להילחם באותה מלחמה (בלי הקמת מדינה גם במרד בר כוכבא לא היו לוחמים). 

לדעתי זה כן התאריך לחגוג, כי חלק מלהיות חלק מהמדינה זה גם לקבל את ההחלטות של מי שזה לא יהיה שקיבל את ההחלטה מתי לחגוג. 

אני אמרתי למה אני אומר הלל ביום העצמאות. התחלת להתווכח איתי, הסברתי למה אני אומר הלל ביום העצמאות. 

לא רוצה להיות חלק מהמדינה? לבריאות. שמח (באמת!) שיש לך את הפריבילגיה להחליט להיות ברוגז, שלא כמו סבא שלי, ואני מניח שגם סבא שלך. 

שפשוט התעלמת מתוכן התגובה, והתייחסת רק לכותרת. כי בתגובה גם הסברתי למה הקמת המדינה בכל זאת קשורה להצלה. 

לגבי היטלר. 

ולהביא עד אבסורד את מה שאומר הצד השני לא מוכיח שאתה צודק, רק שאתה דמגוג. 

קרא שוב את מה שכתבתי ותראה שלא התייחסתי רק להצלה (למעשה את המילה הצלה אתה שרבבת לכאן) 

כידוע חוק השבות הוא החוק היחדי היהודי המקוים בארץ

חוק זה נחקק עלמנת שכל מי שעלול להרדף (לשון עתיד) על מוצאו מיהודים - יוכל (ללא כל קשר לדתו) למצוא מפךט בפלשתינה

אין שום משמעות יהודית אחרת למדינה 

שמה שניתן לשנות במסגרת כללי המשחק של המדינה [אפילו תיאורטית], הוא לא מהותי למדינה, ולכן כדי לבחון האם המדינה יהודית צריך לבחון האם יש נקודה יהודית במדינה שלא ניתנת לשינוי בשום אופן במסגרת כללי המשחק?

מהותי.

אני מבין שהוא טוען, הגדרתה של המדינה כיהודית, יכולה להשתנות במסגרת כללי המשחק, והגדרתה של המדינה כדמוקרטית לא.

ולכן הדמוקרטיה מהותית במדינה, והיהדות לא.

זה ניתוח נכון של הטענה?

אבל לטענתך, למה מדינה ש90% מהשלטון שלה הוא יהודי אינה מדינה יהודית? או לפחות מדינה 90% יהודית? למה אתה נותן למיעוט הלא יהודי משקל יותר משמעותי מלרוב היהודי?

אז איני רואה את הביסוס לטענה הזו.

אני מצטט מדברי @צריך עיון - 

"אם יקום אדם וירצה לרוץ לכנסת עם מצע שנוגד את הדמוקרטיה הוא יפסל מלרוץ, יש לזה מקבילה יהודית?
זה נכון שיש חוקים יהודיים במדינה, אבל את כולם ניתן לבטל, גם אם צריך רוב מיוחד.."

הדמוקרטיה במדינה מגובה באמצעות חוקי יסוד, אבל גם אותם אפשר לשנות ע"י הכנסת. אפשר לטעון שהחוק שמונע ממפלגה ששוללת את קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית להתמודד בבחירות חוסם את אפשרות השינוי, אבל אותו חוק אוסר על מפלגה ששוללת את קיומה ישראל כמדינה יהודית להתמודד לכנסת- 

"רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

(1)שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

(2)הסתה לגזענות;

(3)תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל."

שאפו!

גם אם מישהו מסכן אותנו - זו זכותו ונלחם כדי לאפשר לו לממש אותה. לא כך?

סתם רציתי לזרוק משהו על ליברליות.

ומצחיק מאד שאת חושבת שאת ליברלית, עוד דוגמה לעד כמה תורת היחסות נכונה ומדויקת (באופן יחסי כמובן....).

מלתת להם מדינה... 

אבל יש כמה אנשים הזויים שלא מבינים את זה עדיין. 

(אני מאד ליברל)

בכל אופן הכוונה הייתה שהפער בין "מדינה יהודית" כמשמעה ל"מדינת היהודים" במציאות הוא בזיון גדול (גם לקב"ה ולמלכותו וגם לנו בעוונותינו).

הרעיון של ניתוק היהודים מהיהדות, או יותר נכון היהודיות מהיהדות מזעזע אותי מאד. אם אותך לא אז את כנראה באמת ליברלית (שזה די לא מתיישב עם יהודית, כך שמעתי).

לא יודע למה את מתכוונת, תגדירי 'מדינת הלכה'.

אבל אני כן יודע מה זאת יהדות ומה היפך היהדות, לפעמים יש תחומים אפורים אבל יש דברים ברורים והפער ניכר בהחלט (מזכיר לך - אז בוא נתקתק את זה). לצערנו 

(ונמצא שיצא, חרוז ארוז, בשוגג ממוגג)

מה שכתבת זאת הלכה, לא מדינה. אבל המדינה צריכה לאפשר את קיום ההלכה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" וכו' זו מצווה של העם.

אני מסכים עם האמירה שהמדינה לא אמורה להיות הגוף האחראי על העניינים התורניים, אמורה להיות רשות שלטונית, ורשות תורנית (=משפטית והלכתית). אבל בשתי הסתייגויות:

א.אסור שתהיה סתירה ביניהם. 

ב. גם העניינים המדיניים צריכים להתבצע על פי התורה כשיש הלכה לגביהם (כמו דיני מלחמה וכדו').

הליברליזם נובע מתפיסה שאין אמת אחת ושכל אחד רשאי לבחור לו את השקפתו ומעשיו, בכפוף להגבלות הכרחיות מבחינה חברתית (גנבה ורצח למשל אינם מותרים למרות שע"פ התפיסה הליברלית אין איתם בעיה עצמית). לא זו השקפת התורה וההלכה אלא של כפייה וענישה גם על עניינים פרטיים לכאורה.

זה שהבעיה נובעת מהמצב הרוחני של העם לא מכשיר את התוצר המעוות והמבזה של הקלקול - שלטון חילוני לעם ה'.

ולא תיארתי ליברליזם קיצוני אלא את תפיסת הליברליזם - שכל ליברליסט, קיצוני ככל שיהיה, מבין שאינה פרקטית (ישימה) כמו שהדגמתי בקיצוניות לגבי רצח וגנבה.

הצגת התפיסה הליברלית הייתה לצורך השוואה לתפיסת התורה ע"מ להדגיש את הניגוד ביניהם - אותו גם את הזכרת לעייל.

למה, את תפיסת התורה אפשר לממש בצורה הקיצונית שלה? 

הרי כל דבר שלא יתאפשר - תגיד שיש מנגנונים פנים-הלכתיים שמאפשרים 'להקפיא' אותו. את אותם מנגנונים אתה יכול לטעון שיש להפעיל גם בתפיסה הליברלית: מה שלא פרקטי כרגע - לא מממשים אותו. כפיים. 

אין לתורה 'צורה קיצונית', יש את האמת ויש גישות שונות להבין אותה.

מה שאתה מציע זה לא להבין אותה ע"פ אחת הגישות, כי לכל גישה שהיא ביהדות התורה אינה ליברלית (מספיק לפתוח חומש באקראי כדי לראות זאת). אתה מציע 'לסרס' אותה, כמו למשל מה שעשו חז"ל כשהפסיקו לדון דיני נפשות ולא כדין תורה. 

נכון שכשאי אפשר לממש דין תורה מבחינה פרקטית אז 'מקפיאים' אותו מחמת הכורח, אבל לבטל בגלל זה את כל דיני התורה בטענה שהיא לא פרקטית? תגיד שהיא שקרית וזהו.

ובדיוק באותה המידה כליברל אני לא אומר להקפיא את כל הליברליזם... אבל מה שלא פרקטי - לא מקיימים. עובדה. או שמתקנים פרוזבול. 

ואגב - אני מסכים עם מה שכתב אדם כל שהוא בנוגע להתנגשות ערכים, דבר שקיים גם בהלכה: ערכים שמתנגשים - בוחרים אחד מהם, זה לא אומר שזה לא חלק מהמערכת ('חילול' שבת לצורך הקרבת קרבן התמיד איננו בגדר חילול שבת, אלא חלק ממצוות השבת). 

שלא לצורך. פרוזבול תוקן בתור עקיפה של איסור דרבנן של שמיטת כספים בזה"ז ע"מ שלא יעברו על איסור דאורייתא של "לא תקפוץ".

אם הבנתי נכון אתה מציע לבטל מבחינה עקרונית ובלי קשר למציאות הנתונה את מצוות העונשים, ביניהם 4 מיתות בי"ד, שהם חלק גדול ומשמעות מתרי"ג המצוות.

לדרוש ככה שלעולם אי אפשר יהיה לקיים. אה, ויש האומרים שזה כבר קרה. 

ב. יותר ברצינות - בדיוק את מה שתגיד על המנגנון הספציפי שתפעיל ביחס לדיני עונשין התורניים כיום, אפשר יהיה להפעיל במסגרת התפיסה הליברלית על גיוס חובה לצבא. אני לא רואה סיבה שתגיד שבתפיסה התורנית זה לא נחשב ל'ביטול' אלא ל'הקפאה של כורח' וכו', אבל בתפיסה הליברלית כל מה שאיננו הליברליזם הקיצוני שהצגת (ושכאמור, לא קיים בשום מקום) בעצם מוכיח שמדובר בחרטא מההתחלה ועד הסוף ובסתירה עצמית. 

שאין אמת אחת, ושגם בגניבה ורצח אין בעיה עצמית?

יש סוג כזה של פלורליזם, אבל לא מוכר לי שזה בסיס התפיסה הליברלית, וגם מבחינה הגיונית לא צריך לבסס אותה על תפיסה כזו.

[אני לא מספיק מכיר כדי לשלול בוודאות את דבריך, אבל לא כ"כ נשמע לי שהם נכונים].

היסוד הבסיסי ביותר של הליברליזם הוא "חירות האדם".

העיקרון הראשון של חירות האדם הוא "חופש המחשבה" והשני הוא "חופש דת ואמונה וחופש המצפון".

2 = 1 + 1

(האמירה "שגם בגניבה ורצח אין בעיה עצמית" משמעה שהאידיאולוגיה של הגנבה והרצח לגיטימיות, ברור שאינה אמירה נכונה פרקטית והדגשתי זאת. אגב, יש באמירה הליברלית הנ"ל פרדוקס נוראי - הערתי עליו בצחוק בתגובה הראשונה ל@הולם במיוחד)

שאני לא כופה אותך לחשוב משהו, עדיין יכול להיות שאני צודק ואתה טועה, רק שאני לא מפריע לך לטעות.

במילא, זה יכול להיות ערך אחד במערכת ערכים, וכשהוא מתנגש בערך אחר, ישנה הכרעה ערכית מה להעדיף

מותר לי לחשוב מה שאני רוצה כמו למשל שרצח וגנבה הם תכלית האדם. וגם מותר לי לפעול על פי תפיסתי המחשבתית ומצפוני האישיים, עקרונית ללא הגבלה.

זה נובע מהתפיסה שאין אמת אחת מחייבת, שלא כתפיסת התורה שכופה את מצוותיה ואת דעותיה (כן, לפי התורה הורגים גם על כפירה).

לפחות לא בכל מובנו.

שוב - אנחנו דנים על התפיסה הליברלית.

ברור שמבחינה פרקטית אסור לך להגביל חירות של אחר, למרות שהאיסור הזה מגביל את החירות שלך במידה מסוימת.

לסנהדרין היה כח להגביל את התפיסה הפרשנית של הזקן הממרא. לכל מערכת יש גדרים וסייגים כדי לנטרל אנרכיה (והתפיסה היהודית של "אלו ואלו" היא אנרכיסטית, ואכן יש מנגנונים להתמודד איתה). אני באמת לא מבין למה בתפיסה התורנית זה הופך למשהו אינהרנטי, ואילו בתפיסה הליברלית זה נחשב בעיניך כמשהו חיצוני שמעיד על השיטה כולה. 

אתייחס לזה מאוחר יותר, כרגע אין לי זמן.

אבל בקצרה - ההבדל המהותי הוא ש'התפיסה התורנית' היא צו אלוהי, ואני לא מבין איך אפשר לשנות אותו לפי הצורך - אם אלוהים התכוון לדבר מסוים צריך לנסות להבין מהו ולא להוציא אותו ממשמעו המקורי ע"פ השקפתנו ומציאותנו הזמניות. כמו שכתבתי - עדיף שתגיד שזה שקר וזהו, כך גם תהיה אמיתי עם עצמך וגם לא תעוות את התורה כדי שתתאים לך (הכוונה לא אליך אישית כמובן).

גם ליברלים אתאיסטים אינם סבורים שניתן לשנות את הליברליזם לפי הצורך (ולא משנה כרגע מה ההצדקה לתפיסה הזאת ואם היא משמעותית מבחינה פילוסופית או לא), ובכל זאת הם מגיעים למסקנות אחרות משלך בתוך מסגרת התפיסה הליברלית; כי התנגשות ערכים קיימת בכל מערכת, ובכל מערכת היא מחייבת העדפת ערך אחד על פני אחר, כאשר בדחיית האחר ניתן להשתמש במנגנונים מסוימים ("סמכות בית דין"), או פשוט לטעון שקיומו של האחד מבטל את חבירו (בסיטואציה של ייבום למעשה אין איסור אשת-אח), או פשוט לומר שהאחד משמעותי יותר מחבירו (עשה דוחה את לא תעשה). 

א. הבדל אחד הוא שהמערכת התורנית (ושוב - אנחנו מדברים על הבסיס, הדאורייתא) כבר מאוזנת, אין בה התנגשות ערכים שלא יושבה כבר (ייבום למשל, או שעטנז בציצית וכדו' אינם 'התנגשות ערכים' - הפה שאסר הוא הפה שהתיר ואין בכלל עבירה על איסור אשת אח או על איסור שעטנז במקרים הנ"ל, אבל כשאתה אוסר בנאדם כדי שלא יזיק לאחרים אתה בהחלט שולל את חירותו).

ב. הנקודה המהותית יותר שאליה התייחסתי לעייל היא לא הסמכות אלא העובדה שאם ה' אומר בתורה משהו הוא מתכוון למשהו מסוים, אחרת לא היה אומר כלום אלא "תעשו מה שבא לכם". ולכן אנחנו לא יכולים לעוות את הכוונה המקורית של התורה כדי שתסתדר עם השקפה כזו או אחרת, למשל ל'דרוש' את כל עשרות פסוקי העונשים בתורה בצורה יצירתית כך שלעולם אי אפשר יהיה לקיים אותם (נכתב כתגובה להצעה שלך "ח"ו לבטל, לדרוש ככה שלעולם אי אפשר יהיה לקיים" - בדיחה עצובה. ובהמשך לש"א).

מה שכתבת נכון פרקטית.

נכון שליברליות היא שיטת שלטון ולכן היא חייבת להיות פרקטית, אבל היא מבוססת על תפיסה אידיאולוגית (גם אם אינה באה לידי ביטוי מלא בפרקטיקה של השיטה).

יש חשיבות עצמית להבנה של התפיסה האידואולוגית של שיטה, אבל מעבר לתזה - האידיאולוגיה משפעיה ומעצבת את השיטה המעשית ויש לה השלכות רבות (גם אם אינה באה לידי ביטוי מלא בפרקטיקה של השיטה כנ"ל).

להזכירך - הנושא המקורי הוא הבדלים בין הליברליזם לתורה, לכן ראיתי חשיבות להדגיש את ההפרש האידיאולוגי בינם שמביא גם לפערים המעשיים בצורות השלטון.

"כרגע השיטות אכן לא מסתדרות פרקטית" - את רואה איזשהו מצב בו התורה והליברליזם מסתדרים ביחד?

באיזו מציאות יהיה ליברלי להרוג בנאדם על חילול שבת או על אמונה באל אחר?

(ואם נראה לך שהם מסתרים אז תסבירי את זה - אז בוא נתקתק את זה )

פשוט שהשיטות סותרות מיסודם, אני ממש לא מבין על מה הדיון...

אבל יכול להיות שהרעיון הבסיסי של הליברליות הוא לא כפי שאתה מבין אותו, ויש לו מקום מסויים במסגרת התורה.

התורה מגבילה אותו, אבל בהגבלות שלא סותרות את הרעיון הבסיסי שלו, אלא תוחמות את המקום שלו.

קרא שוב את השאלה וענה לפי ההבנה שלך את הליברליות.

האם ילכו שניהם יחדו ובאיזה מצב?

כולם עובדים את ה' שכם אחד, ואין צורך בשום ענישה וכפייה לצורך כך.

"ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה'.."

2. יש מדיניות ליברלית, שלא מתערבת, מלבד במקום החריגים שבהם יש הכרח. אבל המקומות שהתורה מחייבת התערבות, נחשבים למקרים של הכרח.

1. תמיד יהיה צורך בענושים (לצערנו), גם אם במקרים בודדים. חוץ מזה העיקרון הוא החשוב - התורה דוגלת בכפייה וענישה גם בעניינים פרטיים, דבר לא ליברלי בעליל גם לשיטתך.

2. ההתערבות בחיי הפרט בליברליזם הם מוצדקים אך ורק לצורך מניעה של אותו הפרט באותה הזכות אצל אחרים, לא בתור התערבות של כפיית ערכים או דעות. אם תחשיב את כל התורה כמקרים חריגים (כולל מעשים פרטיים ואמונות אישיות) אז ממילא ביטלת את הליברליות.

ממליץ לך לקרוא את הערכים של ליברליזם וחירות האדם בויקיפדיה, אני מאמין שהסתירה בינם להשקפת התורה תהיה לך ברורה.

אני נוטה לחשוב שהענישה בעניינים פרטיים, קשורה לזה שהם באמת קשורים לכלל. [כמדומני שכך כתב הרב פישר בדרשות בית יש"י, אבל איני בטוח, ואולי יש לזה גם מקור ברב קוק].

2. כאן אני נדרש לטענתך שהעיקרון הוא החשוב. זה שונה מהליברליות מאוד במינון, אבל פחות במהות. 

א. אני חושב שאתה מערב בין שאלת קיומו של מוסר, ושאלת מחוייבתו של היחיד לפעול בצורה מוסרית, ולנסות להגיע לאמת, לשאלת כפייתו של המוסר ע"י אחרים.

ב. גם אם אתה מסיק מסקנות משיטה מסויימת, על התפיסה שעומדת בבסיסה, וואתה צודק לוגית, [לא חושב שזה נכון במקרה הזה], עדיין אתה צריך לבדוק האם זה מה שהם אומרים.

יכול להיות שהם אומרים את ההפך, והם אוחזים בשיטה עם סתירה מובנית.

[שוב אני אומר שאני לא בקיא בשיטה, אמנם אני מתרשם שגם אתה בונה יותר על היסקים שלך, ולא על היכרות עם הגות ליברלית].

יש הרבה סיבות לטעון שהפרטת צה"ל היא בעייתית. כיוון שאני לא בקיא לא בביטחון ולא בכלכלה, קטונתי מלהביע עמדה אישית בנושא. אבל מסתבר שזה לא כ"כ פשוט כמו שאת טוענת. 

אגב - גם בשווייץ יש גיוס חובה, וקשה לומר ששווייץ איננה מדינה ליברלית. ז"א: אין קשר ישיר בין הסוגיות. 

לא נכון שאפשר לקבל פטור מסיבות אידיאולוגיות (לא בלי לעשות מעשים קיצוניים במיוחד ולשבת בכלא תקופה ממושכת).

ולא נכון ש"באופן עקרוני בתור חייל אתה אמור רק להתגייס להגן על העם" - אתן שתי דוגמאות:

מהצד השמאלי - 'להגן' על הגבולות הלא רשמיים ביו"ש הוא המשך הכיבוש ודיכוי זכויות האדם של העם הכבוש בפועל, דבר שע"פ התפיסה השמאלנית (בלי להיכנס לאידיאולוגיה שלה) הוא הדבר הכי נורא שיש.

מהצד החרדי - עצם ההשתתפות בצבא הוא להיות חלק ממערכת כפרנית והסכמה עם מעשיה שמנוגדים לתורה בהרבה מקרים והתנהלויות ולכן אין אפשרות ע"פ תפיסת העולם החרדית להיות שותף בו, גם אם בפועל לא עושים פעולות אקטיביות אסורות הלכתית.

ורוצה שאף אחד לא יחוייב להתגייס למלחמה שאינו רוצה בה, או לשלם מיסים למען מלחמה כזו, האלטרנטיבה היא אנרכיה.

מי שרוצה להלחם נגד מנהרות בעזה יאסוף מתנדבים דרך פייסבוק, יאסוף תרומות ויקנה נשק וילחם, מי שרוצה לעשות שלום יעשה שלום.

@ימ''ל, אתה תוקף איש קש. המצאת את מושג הליברל הקיצוני שלא קיים בשום מקום בעולם, ושנגדו באמת קל לצאת. 

אני לא רואה סיבה להיות צדיק מהאפיפיור, ולא להיות יותר ליברל מארה"ב ושווייץ, ולכן אין לי בעיה עם גיוס חובה אע"פ שאני מגדיר את עצמי כליברל (ובדיוק כמו שאני בטוח שאתה סבור שהרמב"ם היה שומר מצוות, אע"פ שהוא לא בנה את בית הבחירה). 

נראה שלא הובנו דבריי - לא התייחסתי לשאלה האם נכון או לא להחיל חובת גיוס על הכלל, רק לשאלה אם זה עולה בקנה אחד עם ערכי הליברליות (על ההבדל בין האידיאולוגיה והפרקטיקה הליברלית - נכון, אבל).

נכון שקיום צבא הוא הכרחי וייתכן שהדרך היחידה לקיים אותו הוא ע"י גיוס חובה - זה לא הופך את זה לליברלי. 

ובכלל - אני עצמי בכלל לא ליברלי (יחסית), רק הצגתי את העמדה...

@עוד סתם אחד

@אדם כל שהוא

@חפש

@הולם במיוחד

כאן: לא מסכים (למרבה ההפתעה), - צעירים מעל עשרים

וואו. זה מרגיש לי ממש אקדמאי להפנות לדברים שאני כתבתי. "ראה מאמרי" וכו'.

כאן: הצעה בעייתית מאד.

לי זה לא.

כשיש סכסוך רציני לגבי גירושין, אז כל אחד ירצה לפנות לגוף שבו ע"פ הערכתו או הערכת העו"ד הוא יקבל יותר, בית משפט או בי"ד, גם אם הוא פחות יעיל.

לבי"ד פרטי, צריך ששני הצדדים ירצו לבוא, כך שמספיק שאחד הצדדים יעריך שזה לא משתלם לו, כדי שהוא לא יבוא.

ומנקודת מבט כזו, אפשר להגיע למסקנה שבנושא הזה עדיף להיות פחות ליברל.

אבל האמת שלא הייתה כוונה להיכנס לויכוח הזה, אלא רק להעיר נקודתית בעניין של בתי הדין.

בכמעט כל סוג של תיק, הממוצע בבית הדין זה לוקח בין שליש לחצי מהממוצע בבתי המשפט.

הביקורת האלימה כלפי בתי הדין עשתה את שלה והחבר'ה שם למדו לקח. המצב שם טוב בהרבה מבעבר.

יהודית בעצם זה שעם ישראל שולט בארצו (ותמיד אפשר לשפר את איכות השלטון). היא מדינת העם היהודי. בארצו שלו, שה' נתן לו. הגויים הם נספחים. ואפילו הפחות-דתיים מודאגים הרי כל הזמן שתישאר "מדינה יהודית", ובזה מתרצים את החשש מצירוף ערבים רבים.

לגבי מה ששאלת אם יש מקבילה שייפסל מי שרוצה לרוץ עם מצע אנטי דמוקרטי, בוודאי שיש לכך בסיס "יהודי". אם חלק רוצים להשתלט בכח על השאר?.. חוץ ממלך, שלכך יש תנאים, הרי ששלטון הוא של העם (הרב קוק זצ"ל אומר שהסמכויות חוזרות לעם). וכך היה גם בקהילות, שבעת טובי העיר וכד'.

החוק קובע -

רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

(1)שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

(2)הסתה לגזענות;

מכל סוג שהוא, שלא תפסל על אחד מהסעיפים.

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

אחרי שאני זוכה להכיר קצת את המשתתפים (שונאת את המילה "ניקים"....)

חושבת, שכפי שלא הייתי מציעה לבחור ישיבה חרדי "ספרות יפה" - אז גם לכם - לא.

הרי אתם בחורים "נקיים" (לא ניקים!)

וזה לא מתאים.

לא מדובר כמובן על ספרות  "מלוכלכת" ולא צנועה בעליל -

אבל על כל מי שמחליף בספריה ציבורית עירונית, לדעת שלא

ימלט מאי אילו דברים שלא שייכים אלינו. ושומר נפשו ירחק.

משתדלת מאוד, בעזרת השם, לקחת כאלה שכמעט מאה אחוז,

אבל כפי שאמרתי למעלה... לעתים, יכול להופיע משפט או

פסקה לא שייכת. (לא מדובר חלילה על חוסר צניעות בוטה).

אז אם אתה/אתם בכל זאת קוראים לעתים בשביל להתאוורר

או משהו, יכולה להמליץ על ספרים שאני אוהבת ולטעמי -

הם טובים.

וחס חלילה לא רוצה להכשיל אף אחד.

בנות - זה קצת אחרת. אני בכל אופן קוראת

וגם לבנות, משבגרו מספיק, נתתי.

(לפעמים עם קצת יסורי מצפון, אבל יש ספרים

שהסיפור, הרעיון, התיאור בהם - משותפים

לאנושות כולה). ולפעמים, מה לעשות, קשה לי

עם "עם לבדד ישכון", מבחינה זו.

שבת שלום לכולם!

ספרים על השואה, חרדים, שאין שאלה בכלל.

אני קורא כעת את המתבגר של דוסטויבסקי

לפני כן קראתי את למי צלצלו הפעמונים של המינגוואי

לפני כן קראתי את נרקיס וגולדמונד של הרמן הסה

ע"ע וידויו של ר' אריה לוין על קריאת הרוזן ממונטה כריסטו

דוסטויבסקי כנראה נקי

המינגווי - מן הסתם גם כן

השלישי - נשמע כמו משהו פילוסופי , לא?

אלה לא ספרים שהתכוונתי אליהם. 

יש למשל סופרים אמריקאים טובים, אבל הם לא ספרים העוסקים במלחמה כמו "למי צלצלו הפעמונים".

יותר במצב החברתי וכו'.

לא הבנתי "וידויו של הרב לוין זצ"ל"; לא ייתכן שהוא קרא את הרוזן ממונטה כריסטו!

המינגווי לא לגמרי נקי

הרמן הסה בכלל לא נקי ואמנם הרעיונות פילוסופיים אבל העלילה עלילתית

אילו סופרים אמריקאיים?

תחפשי בספר "איש צדיק היה"

הוא קרא כילד ואמר שהוא נהנה (הסתיר מהמשגיח). אבל הפואנטה בסיפור שם היתה שספרים עלילתיים מעניינים רק פעם אחת וספר בראשית מעניין כל שנה מחדש

נקי - לא בינו לבינה , לא ניבול פה , לא לשון גסה (למעט אם זה ז'רגון חברתי), לא זול.  וכו'.

ויליאם פוקנר

ג'ון סטיינבק

אלה הסופרים האמריקאים שהתכוונתי אליהם;  את ויליאם פוקנר ניסיתי פעם אבל זה מן סלנג (של כושים אני חושבת)

שלא התאמצתי.

סטיינבק, אולי "קדמת עדן" (לא בטוחה), גם סלנג כזה של אנשים פשוטים, ומדכא. אז לא המשכתי.

אבל נחשבים לסופרים רציניים. איכותיים. 

יש ספר של עמוס אילון (אם אינני טועה) העוסק נדמה לי בתקופה של לפני עליית הנאציזם: רקווים גרמני. 

הרב נויגרשל הזכיר אותו אז לקחתי אותו מהספריה. ספר חשוב. מרתק. היסטורי.

אהרן אפלפד - איכותי אבל מדכא (אותי בכל אופן)

תומאס מן הגרמני. איכותי.

יש ספרות טובה יפנית וסינית כשהרקע קומוניזם ומלחמת העולם השניה, כמו:

(נראה לי שהסופרים היפנים/סינים (לא מכירה כמובן את הכל, לא את המודרנים,, יותר נקיים).

עץ המשי

רח' הפרחים הלבנים

ברבורי פרא (לא קראתי הכל אז לא מתחייבת)

מוות בשנחאי

סודוקו רוצה לחיות (סופר גרמני למרבית הפלא)

ועוד. 

ואת הספרים של מסורבי העליה דאז:

לא אירא רע  - שרנסקי

יד בחשיכה  - אידה נודל (משהו!)

גם סלינג'ר - התפשן בשדה השיפון.  יש קטע שאפשר לדלג עליו אבל זה לא "לא נקי" במובן שהתכוונתי אליו. אבל לא בטוחה שזה מתאים לך.

זה ספר, עד כמה שהבנתי, על נער בגיל ההתבגרות עם כל הבלבולים (אבל לא בקטע של בינו לבינה).

עד כמה שאני יודעת, סלינג'ר עצמו לא היה "חלק" נפשית. אבל בעיני הוא סופר טוב. איכותי. אמיתי.

ולכן כדאי לשלם באהבה את המחירים שיכולים להיות ביחס לעניינים של יציאה מאיזור הנוחות.

יש עיקר ויש טפל

מה שעיקר - כדאי להתעקש ולא לוותר

מה שטפל - כדאי להתגמש ולוותר.

אני מאמין שלכל אדם יש עיקר וטפל שונים (קצת או הרבה)

בהצלחה! 😴

אבל אני באמת דיברתי על כרית לשינה.

לא יודע איך להתייחס לכל הוריאציות האלה.

לא מבין את זה בכלל

בכל מקרה, תודה 😀

שלח צילומסך של הגלריית כריות נעזור לך לבחור

"אפשר כרית? הכי פשוטה"

היום אני יודע שכריות שהן לא רכות מדי יותר נעימות לי, אז הייתי מרגיש רגע ואם היא לא טובה הייתי שואל "יש אחת פחות רכה?"

(אבל בטח יש כאן אנשים שיהיה להם דברים חכמים יותר להגיד 🙃)

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

הוא די כבד ומדכא. לוקחת את זה בחשבון?

ממליצה שוב על "זאת הפעם.." של תמר וייזר. כיף לקרוא. ויש שם קטע תפילה - משהו! מעורר קנאה ממש.

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.