http://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=1573&Itemid=630

מילא להכשיר את השרץ, אבל להשוות אותו למשה רבנו?? מעורר בחילה...

צריך לדעת להבדיל בין הדברים, גם אם דבר התגלגל דרך אישיות שלילית זה לא הופך את הדבר לשלילי (בית המקדש נבנה ע"י הורדוס שהרג את רוב הסנהדרין והחכמים בדורו).

ולחילופין - גם אם דבר חיובי התגלגל ע"י אישיות מסוימת - זה לא הופך אותה לחיובית (אותה הדוגמה).

הציונות זה עניין אחר שיש לדון בו בנפרד.

אני לא יודע מה אומרים בסרטון ואין לי כח לראות אותו, בטח לא ביום העצמאות. 

אבל ציונות מבחינתי זה שבי ציון, ציונות זה עזרא ונחמיה, ציונות זה ריה"ל שכותב "אנכי במערב ולבי במזרח", ציונות זה הרב קלישר והרב אלקלעי, וזה מה שסבא-רבא שלי מסר את נפשו (כפשוטו!) כדי לחנך את ילדיו לעשות, תוך כדי הסתרה מכל משפחתו המורחבת (שהיתה חרדית, וזה ממש עזר להם בסופו של דבר במשרפות). וחלק מזה - זה אומר גם להקים צבא (כמו שעזרא ונחמיה עשו), ומערכת אדמיניסטרטיבית, ומערכת פוליטית, ובג"צ וכו'. ולמה משהו נדפק בדרך, ונותרנו עם מערכות חילוניות למהדרין, למרות שציונות היא בשר מבשרה של היהדות?

כי כל מיני אנשים צדיקים (באמת!) אמרו שציונות סותרת את היהדות, ובמקום להשתתף ולהשפיע התייחסו אל זה כאל מעשה שטן - אז אפשר להאשים רק אותם. ועתה נותר לנו לנקות את הזבל שהם השאירו לנו. יהודים טובים התכחשו לציונות, והרי זה פלא - מה שיצא הוא לא אידיאלי. 

(היה לי פעם 'וורט', על כך שביום מן הימים בעז"ה יהיו כמה יהודים נורמלים שיבנו את בית המקדש כהלכתו, ואז יקומו כל אחיהם בוקר אחד, ויראו ש-"היי, יש בית מקדש על הר הבית! איזה נס! ממש ירד מהשמים". אז אני מעדיף להיות מאלו שבונים אותו, ולא מאלו שמתעוררים בוקר אחד ומגלים שהכול ורוד). 

אז לא, להגיד כמה הרצל והבאים אחריו היו כופרים זה לא טיעון חזק ולא נעליים. זה ביזיון, שכשמותירים גופה להסריח בחוץ באים אחר כך וצועקים על מי שמנסה לפזר מטהר אויר "למה לא ניקית". 

אלו שתי אידיאולוגיות שונות במהות ובתכלית ואף סותרות. האידיאולוגיה הציונית-החילונית היא לאומית נטו, האידיאולוגיה הציונית-דתית היא דתית במהותה ומתוך כך גם לאומית.

ההבדל הזה הוא מהותי:

ע"פ ההשקפה הציונית חילונית הסיבות היחידות לבניית בית לאומי הן שתיים: הישרדות ויצירת בסיס זהות חלופי ליהדות עצמה, וגם זה מתוך הבנה שאין אפשרות מעשית להיטמע בין הגויים (ע"ע משפט דרייפוס). הדת מבחינתם היה בסיס מאחד שיש להחליפו ע"מ לקדם את המפעל הציוני (מעבר להשקפה האתאיסטית-חילונית שקיימת גם אצל גויים), לכן בעלי האידיאולוגיה הזאת דגלו במשפטים כמו "עולם ישן עדי היסוד נחריבה" ופעלו במרץ רב כדי לעקור את הדת והאמונה מלבות העולים והתנגדו לדת בתוקף.

[השימוש בטענות ומושגים יהודיים ע"י הציונים החילוניים כמו זכותנו התנ"כית על ארץ ישראל או שימוש בסמלי דת כמו הקריאה לפרלמנט 'כנסת ישראל' והושבת 120 אנשים בראשה כמניין חכמי כנסת הגדולה, על אף הסתירה לאידיאולוגיה החילונית, נועד לשתי מטרות: להצדיק את ההשתלטות על ארץ לא שלהם ע"פ ההשקפה החילונית, ולבלבל ולסחוף את הפרימיטיביים שעדיין אוחזים בהשקפה הלאומית-דתית]

ההשקפה הציונית-דתית בעיקרה כמו שבאה לידי ביטוי בדברי הוגיה היא קודם כל השקפה דתית שמבוססת על ערכי התורה - קיום מצוות יישוב א"י ומצוות התלויות בארץ, גאולה לאומית פיזית ורוחנית, השבת המלכות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכו'. המניע לכל אלו הוא אחד - עשיית רצון ה' וקיום התורה ומצוותיה באופן לאומי בארץ ישראל וכל זה כי כך ה' רצה וציווה.

לכן הסתירה וההתנגשות בין האידיאולוגיות הציוניות, החילונית והדתית, הן מהותיות וחזיתיות על אף המכנה המשותף של הלאומיות. הטשטוש בינן הוא אי הבנה של מהות ההשקפה הציונית דתית, קידוש האמצעים תוך הזנחת המטרה, וויתור על המרכיב העיקרי שלה - עשיית רצון ה'.

החשיבות היא בשלושה מישורים:

גם במישור האמוני, דהיינו לדעת מה אמת ומה שקר מה טוב ומה רע למה ראוי להתחבר ולמה לא.

גם במישור החינוכי, אפשר לראות בפועל איך שהטשטוש בין האידיאולוגיות גרם לערבוב תרבותי והשפעות רוחניות קשות על הציבור הדתי.

וגם במישור הפרקטי, כי אם מבינים את ההבדלים ורק פועלים ביחד לצורך המטרה המשותפת אז יודעים במה כן להיות שותפים ובמה לא ע"פ אותה הבחנה (למשל - סירוב פקודה לפינוי ישובים וכדו' ואכמ"ל).

יש הרבה מה להרחיב בנקודה החשובה והעקרונית הזאת אבל אם את לא מעוניינת בדיון אז אין טעם (ואני לא מסכים שאי אפשר להגיע לעמק השווה בדיון, לדעתי אם יש רצון להגיע לאמת ומדברים בענייניות וכבוד וממצים דיון בהחלט סביר שאחד הצדדים או שניהם ישתכנעו).

אני דווקא לא חושב שאת רואה את המציאות אחרת ממני. גם אני מכיר מקרוב את הענף שאת מדברת עליו (ולא התייחסתי אליו ספציפית).

לכן אני עדיין טוען שאפשר להגיע לעמק השווה (וגם לו הייתה ראייה שונה של המציאות - גם על זווית הראייה אפשר לדון). אבל התנאי הבסיסי לדיון ענייני וממצה זה הרצון.

התפקיד שלי הוא לבצע את מה שמוטל עליי לעשות. ומה שמוטל עליי לעשות, בין היתר, הוא להקים מדינה בארץ ישראל, לדאוג שהיא תוכל לתפקד כמו שצריך, ומעתה ניתן להתווכח מה התפקיד הדתי של המדינה ואיך ליישם אותו - אבל אני לא נפטר מלנסות לקדם את הרעיון הזה רק מפני שיש אחרים שחושבים אחרת ממני. זה רק אומר שיהיה קשה יותר (וכבר כתבתי את מי אני מאשים בזה). 

המדינה איננה מה שמי שעומד בראשה חושב (את חושבת שאמריקה היא אובמה? שאם לא היו מביסים את גרמניה הנאצית אזי היא היתה מתפוגגת עם מותו של היטלר? רק ברית המועצות היתה סטאלין, כי זו היתה כל האידיאולוגיה שעמדה בבסיסהּ). כמו שעם כל הכבוד וההערכה, גם מקום עלייה לרגל דתי איננו מה שמי שהקים אותו חושב. מי שעושים את המדינה זה מי ששותפים ולוקחים בה חלק, ומי שעושים את מקום העלייה לרגל למה שהוא זה מי שבאים אליו ומשתתפים בטקסים הנערכים בו. 

ההגדרה שלהם לציונות היא משהו אחר (לא לחלוטין. אני גם חושב שמקלט מדיני זה דבר חשוב ומרכזי בציונות). אין זו סיבה שלא לשתף איתם פעולה היכן שאפשר, או להרים ידיים במקומות שבהם זה קשה יותר ושלגביהם לא יהיה שיתוף פעולה. 

לקריאת מקורות כתובים על פני ראיית סרטונים. [ובפרט למקורות שמציינים את המקור שלהם, באופן שניתן לבדוק].

יש לי עדיפות שלא משתמשים בסילופים ו/או דמגוגיה [והבאתי דוגמא בהמשך לסילוף בוטה].

אני לא מתכוון לראות את כל הסרטון הזה, אם את יכולה להפנות לטענות כתובות שנראות לך רציניות אני מוכן להשתדל לענות לעניין.

את כוונת המשפט על ה"אנטישמיים הישרים"?

כמו שהאנטישמיות טובה ליהודים כי היא תגרום לחינוכם והתבוללותם למשל.

לגבי המילים ששאלת עליהם "האנטישמיים הישרים" - לא משולל בכלל שהוא יאמר דבר כזה אבל יש לציין שהציטוט מתורגם מגרמנית וייתכנו הבדלים דקים בתרגום.

הציטוט המלא הוא: "רעיון מצויין עולה בליבי - למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי" (כנראה כהמשך להשקפתו שפרסם במאמר שכתב בעיתון דוייטשה-צייטום שהיהודים העשירים הם מחוללי המלחמות בעולם לצורכי רווח כלכלי).

מעלה חשדנות בריאה ביחס לשאר הדברים שמופיעים בסרטון.

אני מצטט (מתרגום אחר, לצערי המקור בתרגום הישן שהם השתמשו בו אינו תחת ידי)- "זה יכול להיות רעיון מצויין לצרף אנטישמים הגונים ומורשים אל מפרקי הנכסים. הם יכולים לערוב לנו כלפי העם שאין בכוונתנו לגרום להתרוששות של הארצות שאנו עוזבים" (עניין היהודים כרך א' עמ' 116).

הדברים הוצאו מהקשרם, ועדיין הם חמורים.

וגם ההתבטאויות האחרות שלא הוצאו מהקשרם בעייתיות.

אבל שוב - האישיות לא אמורה להיות האישיו אלא ההשקפות והמעשים.

טרחת לבדוק אותם בהקשרם?

ב. הרעיון כפי שאני מבין אותו הוא לא חמור בעיני, לכל היותר נאיבי.

ג. אני מסכים שהאישיות זה לא הנושא המרכזי, אבל אני חושב שמגיע להרצל יחס הוגן, וכן, שצריך להיות חשדניים מאוד ביחס לסרטון הזה ודומיו, וזה עשוי לגעת גם בנושאים עקרוניים יותר.

ב. שימוש באנטישמים ולגיטימציה לאנטישמיות היא בעייתית, מעבר לעניין הפרקטי של לתת לחתול לשמור על השמנת (איזה מן 'מפרקים' האנטישמיים יהיו ביחס לרכוש היהודי, הוגנים?).

ג. מסכים שצריך להיות הוגן וענייני, אבל לשני הצדדים (ראה את תגובתי הראשונה).

זה אחלה סרטון-עובדות היסטוריות שמחדדות את הדעה בנושא

הציונות היא המאמץ שארץ ישראל תחזור לידי היהודים בלבד , ושהיהודים יחיו בארץ.

 ברור ומובן מאליו שעל היהודים לשמור תורה בכל מקום שהם.

העובדה ש/בין היהודים , וגם בין הציונים, היו נבלות לא רלונטית.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר