http://ravsherki.org/index.php?option=com_content&view=article&id=1573&Itemid=630

מילא להכשיר את השרץ, אבל להשוות אותו למשה רבנו?? מעורר בחילה...

צריך לדעת להבדיל בין הדברים, גם אם דבר התגלגל דרך אישיות שלילית זה לא הופך את הדבר לשלילי (בית המקדש נבנה ע"י הורדוס שהרג את רוב הסנהדרין והחכמים בדורו).

ולחילופין - גם אם דבר חיובי התגלגל ע"י אישיות מסוימת - זה לא הופך אותה לחיובית (אותה הדוגמה).

הציונות זה עניין אחר שיש לדון בו בנפרד.

אני לא יודע מה אומרים בסרטון ואין לי כח לראות אותו, בטח לא ביום העצמאות. 

אבל ציונות מבחינתי זה שבי ציון, ציונות זה עזרא ונחמיה, ציונות זה ריה"ל שכותב "אנכי במערב ולבי במזרח", ציונות זה הרב קלישר והרב אלקלעי, וזה מה שסבא-רבא שלי מסר את נפשו (כפשוטו!) כדי לחנך את ילדיו לעשות, תוך כדי הסתרה מכל משפחתו המורחבת (שהיתה חרדית, וזה ממש עזר להם בסופו של דבר במשרפות). וחלק מזה - זה אומר גם להקים צבא (כמו שעזרא ונחמיה עשו), ומערכת אדמיניסטרטיבית, ומערכת פוליטית, ובג"צ וכו'. ולמה משהו נדפק בדרך, ונותרנו עם מערכות חילוניות למהדרין, למרות שציונות היא בשר מבשרה של היהדות?

כי כל מיני אנשים צדיקים (באמת!) אמרו שציונות סותרת את היהדות, ובמקום להשתתף ולהשפיע התייחסו אל זה כאל מעשה שטן - אז אפשר להאשים רק אותם. ועתה נותר לנו לנקות את הזבל שהם השאירו לנו. יהודים טובים התכחשו לציונות, והרי זה פלא - מה שיצא הוא לא אידיאלי. 

(היה לי פעם 'וורט', על כך שביום מן הימים בעז"ה יהיו כמה יהודים נורמלים שיבנו את בית המקדש כהלכתו, ואז יקומו כל אחיהם בוקר אחד, ויראו ש-"היי, יש בית מקדש על הר הבית! איזה נס! ממש ירד מהשמים". אז אני מעדיף להיות מאלו שבונים אותו, ולא מאלו שמתעוררים בוקר אחד ומגלים שהכול ורוד). 

אז לא, להגיד כמה הרצל והבאים אחריו היו כופרים זה לא טיעון חזק ולא נעליים. זה ביזיון, שכשמותירים גופה להסריח בחוץ באים אחר כך וצועקים על מי שמנסה לפזר מטהר אויר "למה לא ניקית". 

אלו שתי אידיאולוגיות שונות במהות ובתכלית ואף סותרות. האידיאולוגיה הציונית-החילונית היא לאומית נטו, האידיאולוגיה הציונית-דתית היא דתית במהותה ומתוך כך גם לאומית.

ההבדל הזה הוא מהותי:

ע"פ ההשקפה הציונית חילונית הסיבות היחידות לבניית בית לאומי הן שתיים: הישרדות ויצירת בסיס זהות חלופי ליהדות עצמה, וגם זה מתוך הבנה שאין אפשרות מעשית להיטמע בין הגויים (ע"ע משפט דרייפוס). הדת מבחינתם היה בסיס מאחד שיש להחליפו ע"מ לקדם את המפעל הציוני (מעבר להשקפה האתאיסטית-חילונית שקיימת גם אצל גויים), לכן בעלי האידיאולוגיה הזאת דגלו במשפטים כמו "עולם ישן עדי היסוד נחריבה" ופעלו במרץ רב כדי לעקור את הדת והאמונה מלבות העולים והתנגדו לדת בתוקף.

[השימוש בטענות ומושגים יהודיים ע"י הציונים החילוניים כמו זכותנו התנ"כית על ארץ ישראל או שימוש בסמלי דת כמו הקריאה לפרלמנט 'כנסת ישראל' והושבת 120 אנשים בראשה כמניין חכמי כנסת הגדולה, על אף הסתירה לאידיאולוגיה החילונית, נועד לשתי מטרות: להצדיק את ההשתלטות על ארץ לא שלהם ע"פ ההשקפה החילונית, ולבלבל ולסחוף את הפרימיטיביים שעדיין אוחזים בהשקפה הלאומית-דתית]

ההשקפה הציונית-דתית בעיקרה כמו שבאה לידי ביטוי בדברי הוגיה היא קודם כל השקפה דתית שמבוססת על ערכי התורה - קיום מצוות יישוב א"י ומצוות התלויות בארץ, גאולה לאומית פיזית ורוחנית, השבת המלכות "ממלכת כהנים וגוי קדוש" וכו'. המניע לכל אלו הוא אחד - עשיית רצון ה' וקיום התורה ומצוותיה באופן לאומי בארץ ישראל וכל זה כי כך ה' רצה וציווה.

לכן הסתירה וההתנגשות בין האידיאולוגיות הציוניות, החילונית והדתית, הן מהותיות וחזיתיות על אף המכנה המשותף של הלאומיות. הטשטוש בינן הוא אי הבנה של מהות ההשקפה הציונית דתית, קידוש האמצעים תוך הזנחת המטרה, וויתור על המרכיב העיקרי שלה - עשיית רצון ה'.

החשיבות היא בשלושה מישורים:

גם במישור האמוני, דהיינו לדעת מה אמת ומה שקר מה טוב ומה רע למה ראוי להתחבר ולמה לא.

גם במישור החינוכי, אפשר לראות בפועל איך שהטשטוש בין האידיאולוגיות גרם לערבוב תרבותי והשפעות רוחניות קשות על הציבור הדתי.

וגם במישור הפרקטי, כי אם מבינים את ההבדלים ורק פועלים ביחד לצורך המטרה המשותפת אז יודעים במה כן להיות שותפים ובמה לא ע"פ אותה הבחנה (למשל - סירוב פקודה לפינוי ישובים וכדו' ואכמ"ל).

יש הרבה מה להרחיב בנקודה החשובה והעקרונית הזאת אבל אם את לא מעוניינת בדיון אז אין טעם (ואני לא מסכים שאי אפשר להגיע לעמק השווה בדיון, לדעתי אם יש רצון להגיע לאמת ומדברים בענייניות וכבוד וממצים דיון בהחלט סביר שאחד הצדדים או שניהם ישתכנעו).

אני דווקא לא חושב שאת רואה את המציאות אחרת ממני. גם אני מכיר מקרוב את הענף שאת מדברת עליו (ולא התייחסתי אליו ספציפית).

לכן אני עדיין טוען שאפשר להגיע לעמק השווה (וגם לו הייתה ראייה שונה של המציאות - גם על זווית הראייה אפשר לדון). אבל התנאי הבסיסי לדיון ענייני וממצה זה הרצון.

התפקיד שלי הוא לבצע את מה שמוטל עליי לעשות. ומה שמוטל עליי לעשות, בין היתר, הוא להקים מדינה בארץ ישראל, לדאוג שהיא תוכל לתפקד כמו שצריך, ומעתה ניתן להתווכח מה התפקיד הדתי של המדינה ואיך ליישם אותו - אבל אני לא נפטר מלנסות לקדם את הרעיון הזה רק מפני שיש אחרים שחושבים אחרת ממני. זה רק אומר שיהיה קשה יותר (וכבר כתבתי את מי אני מאשים בזה). 

המדינה איננה מה שמי שעומד בראשה חושב (את חושבת שאמריקה היא אובמה? שאם לא היו מביסים את גרמניה הנאצית אזי היא היתה מתפוגגת עם מותו של היטלר? רק ברית המועצות היתה סטאלין, כי זו היתה כל האידיאולוגיה שעמדה בבסיסהּ). כמו שעם כל הכבוד וההערכה, גם מקום עלייה לרגל דתי איננו מה שמי שהקים אותו חושב. מי שעושים את המדינה זה מי ששותפים ולוקחים בה חלק, ומי שעושים את מקום העלייה לרגל למה שהוא זה מי שבאים אליו ומשתתפים בטקסים הנערכים בו. 

ההגדרה שלהם לציונות היא משהו אחר (לא לחלוטין. אני גם חושב שמקלט מדיני זה דבר חשוב ומרכזי בציונות). אין זו סיבה שלא לשתף איתם פעולה היכן שאפשר, או להרים ידיים במקומות שבהם זה קשה יותר ושלגביהם לא יהיה שיתוף פעולה. 

לקריאת מקורות כתובים על פני ראיית סרטונים. [ובפרט למקורות שמציינים את המקור שלהם, באופן שניתן לבדוק].

יש לי עדיפות שלא משתמשים בסילופים ו/או דמגוגיה [והבאתי דוגמא בהמשך לסילוף בוטה].

אני לא מתכוון לראות את כל הסרטון הזה, אם את יכולה להפנות לטענות כתובות שנראות לך רציניות אני מוכן להשתדל לענות לעניין.

את כוונת המשפט על ה"אנטישמיים הישרים"?

כמו שהאנטישמיות טובה ליהודים כי היא תגרום לחינוכם והתבוללותם למשל.

לגבי המילים ששאלת עליהם "האנטישמיים הישרים" - לא משולל בכלל שהוא יאמר דבר כזה אבל יש לציין שהציטוט מתורגם מגרמנית וייתכנו הבדלים דקים בתרגום.

הציטוט המלא הוא: "רעיון מצויין עולה בליבי - למשוך אנטישמים ישרים ולעשותם מחסלי הרכוש היהודי" (כנראה כהמשך להשקפתו שפרסם במאמר שכתב בעיתון דוייטשה-צייטום שהיהודים העשירים הם מחוללי המלחמות בעולם לצורכי רווח כלכלי).

מעלה חשדנות בריאה ביחס לשאר הדברים שמופיעים בסרטון.

אני מצטט (מתרגום אחר, לצערי המקור בתרגום הישן שהם השתמשו בו אינו תחת ידי)- "זה יכול להיות רעיון מצויין לצרף אנטישמים הגונים ומורשים אל מפרקי הנכסים. הם יכולים לערוב לנו כלפי העם שאין בכוונתנו לגרום להתרוששות של הארצות שאנו עוזבים" (עניין היהודים כרך א' עמ' 116).

הדברים הוצאו מהקשרם, ועדיין הם חמורים.

וגם ההתבטאויות האחרות שלא הוצאו מהקשרם בעייתיות.

אבל שוב - האישיות לא אמורה להיות האישיו אלא ההשקפות והמעשים.

טרחת לבדוק אותם בהקשרם?

ב. הרעיון כפי שאני מבין אותו הוא לא חמור בעיני, לכל היותר נאיבי.

ג. אני מסכים שהאישיות זה לא הנושא המרכזי, אבל אני חושב שמגיע להרצל יחס הוגן, וכן, שצריך להיות חשדניים מאוד ביחס לסרטון הזה ודומיו, וזה עשוי לגעת גם בנושאים עקרוניים יותר.

ב. שימוש באנטישמים ולגיטימציה לאנטישמיות היא בעייתית, מעבר לעניין הפרקטי של לתת לחתול לשמור על השמנת (איזה מן 'מפרקים' האנטישמיים יהיו ביחס לרכוש היהודי, הוגנים?).

ג. מסכים שצריך להיות הוגן וענייני, אבל לשני הצדדים (ראה את תגובתי הראשונה).

זה אחלה סרטון-עובדות היסטוריות שמחדדות את הדעה בנושא

הציונות היא המאמץ שארץ ישראל תחזור לידי היהודים בלבד , ושהיהודים יחיו בארץ.

 ברור ומובן מאליו שעל היהודים לשמור תורה בכל מקום שהם.

העובדה ש/בין היהודים , וגם בין הציונים, היו נבלות לא רלונטית.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!