מה ההגדרה של דתי ומה ההגדרה של חרדי?
אשמח לתגובות,
אני 
מה ההגדרה של דתי ומה ההגדרה של חרדי?
אשמח לתגובות,
אני 
אני אישית מגדיר את עצמי דת"ל (דתי לאומי). כי לצערי, אם כתוב חרדי, רוב העולם חושבים שהוא לא לאומי, וזה מאכזב. אז כדי להגדיר את דעותיי והשקפותיי מראש, אני מגדיר את עצמי דת"ל. כי אני משתדל ככולם להיות חרד לדבר ה', וגם (מה זה וגם? להיות חרד ואוהב הארץ לא הולך בנפרד!) מאוד מאוד מעריך את הארץ, ומשתדל לראות את החיבור והטוב שבדורנו. במיוחד כשהתקשורת פוצחת במקהלה.
השאלה מראש לא שייכת. אף אחד שהוא לא מעמיק בעניין (גם אני, מודה), לא ממש יכול להסביר. וגם כל השאלה הזו לא שייכת, סתם מפלגת. ואם כבר, תשאלי מה ההבדל בין דתיים לחילונים. אלא מה, לכולם ברור מה ההבדל, לכן לא שואלים, ואם לא ברור לכולם מה ההבדל בין דתי לחרדי (עובדה ששאלת), כנראה שאין הבדל- כולנו אחים, ושבעים פנים לתורה!

אדוק יותר.
לכן אני שואלת מה יוצר את ההבדל הזה. האם רק ההנחה שהם שונים בהשקפות?


אל תעופ על עצמך 
כי באמת אצלם, הלבוש אחיד, אסורים פלאפונים לא כשרים (כהגדרתם), ההקפדה על ההלכה גבוהה, והרבה מאוד מנהגים מחייבים אצלם מתגלים כ- החמרות! כי החרדים (רובם, לצערנו), לא עסקו פיזית בבניין הארץ או בצבא.
לא נתכחש, באמת אצל החרדים יש יותר אדיקות הלכתית. אבל אצל הדת"לים יש אדיקות ישראלית! תורה ועבודה!
בימי השופטים, מי עבד בשדה? הנשים? לא! הגברים! בא"י, לא כמו בגולה, צריך ליישב, לבנות, להילחם, לטעת, לזרוע, להשפיע. אין עניין להיות מופנם בתוך קהילה סגורה, זה לא אירופה!!!
מה אני רוצה לומר? שכוייח לחרדים! אבל היי! אנחנו בארץ ישראל....
ונראליי פשוט ההבדל הוא בהשקפה.
כי מבחינתם זו לא תחילת הגאולה, כמו אתה חושב..
אני די בטוח שרוב החרדים (למעט סאטמר ונטורי קרתא) מסכימים שאנחנו בתהליך של גאולה.
אפילו הר' ש"ך לא התנגד למדינה אלא להיותה חילונית.
ותראה את חב"ד שלומדים כל התורה וגם סוד והם חרדים.
ועוד שים לב שאחר כך דייקתי יותר טוב.
שגם התנגדות למדינה הוא מעין בטוי גם כן.
כי העיקר הוא שהכל נובע מפחד מאובדן הזהות של עם ישראל כעם של תורת ה'. ומזה נובעת כל המעשים שלהם מתוך יראה, על כן יש חומרות וריחוק וכו'. לעומת הציונים דתיים שפועלים מתוך ראיית הטוב ולא מתוך הפחד על הזהות אלא שאף שרואים את מדינת ישראל לדוגמ' אומרים שזהו שלב בלבד. אתחלתא ולא כל הגאולה.
תכלס לצערינו ההגדרה זה כבר לא בדעות, את יכולה להגדיר רק לפי הלבוש..
היחס לגאולה
כאשר הדת''ל מאמין שאנו בתחילת הגאולה [אתחלתא דגאולה]
והחרדי מאמין שאנו בסוף הגלות [עקבתא דמשיחא]
מכאן זה מתבטא בהמון צורות כמו היחס למדינה ולמודרנה
יש אל זה אפילו פסקה ברב קוק איפשהו...
אם תשאלו אותי אין כזו הגדרה הוא חרדי או דתי לאומי או חילוני....אבל זה לא שאני לא יגיד על בני אדם את זה....
בקיצור בד"כ אנשים(וגם אני) קובעים רק על פי הלבוש!
אבל זה לא אומר כלום
כולם יגידו על מי שהלבשתי כמו דתי לאומי שהוא דתי לאומי ולא חרדי והפוך
מה מבחינה רוחנית, דתית, בקיום תורה ומצוות מבדיל בין השניים.
לא באה לזלזל ולסתור,
רק להבין.
אולי בסדרי החיים, הסביבה, והדעות הרווחות ברחובות..
ואם השאלה היא על רמה רוחנית דתית וכו'....אז כל אחד מאמין שבדרך שהוא בחר היא ההכי טובה אז זה לא שמישהו יגיד "וואלה החרדים יותר דתיים ממני" או משהו בסגנון(אם הוא דתי לאומי או אם הוא חרדי הפוך)
(סורי, אבל לחרדי יש קונוטציה של אדם שמור וחזק יותר מבחינה דתית)
נחלויש לו כזו קונוטוציה כי הגיוני שבד"כ החרדים הרבה יותר מחמירים בהרבה דברים ויותר לומדים מהדתיים ואז הם כאילו יותר "דוסים" אבל אני בכלל לא מסכים עם זה....כל אדם הוא אחר ומיוד בפני עצמו
זה גם ההבדל בין לייט [קיצוני] למסורתי
ובקשר לקונוטציה זה תהליך תקשורתי להכפיש את החרדים בעיני החילונים [לפני שזה עבר גם לדת''ל]
ובקשר להגדרה היא קיימת פשוט הרבה מאוד לא מצייטים אליה ונשארים בקהילה מכוח ההרגל
הדתי מקבל את הדרך של החרדי, החרדי לא מקבל את הדרך של הדתי
למה אתה קורא לקבל? לכבד?
מה שאת עושה זה 'ליפול להגדרות'.
לא אמרתי שכולם כאלה, וגם יש אנשים שהם באמצע,
וגם לרוב אנשים לא מצליחים לחיות את האידיאל בפועל.
בד"כ חרדי או דת"ל זה לפי הלבוש, אבל כמו שכמה אמרו - זה לא רק.
בימינו יש תופעה מוזרה של יוצאי החברה החרדית שמתעקשים לומר שהם חרדים, אפילו שהם עובדים, לא לומדים, סמארטפון, אינטרנט, בחירות התקווה וכו', וזה כי הם מזדהים עם האידיאולוגיה החרדית. הם בד"כ ישלחו את ילדיהם למוסדות חרדיים ויתרמו למוסדות, יכבדו את הרבנים החרדיים וכו'.
הם כנראה מאמינים שהדרך החרדית נכונה אך לא בשבילם.
עכשיו - האם הם נחשבים חרדים? תלוי את מי שואלים.
וכנ"ל יש בדת"ל - יש כאלה שהתחזקו, הולכים עם כובע וכו', אך מרגישים הזדהות עם התורה הציונית וכו', ולכן יתעקשו שהם דת"ל ולא חרדיים (מקסימום חרד"ל).
עד כאן אני מקווה שברור.
ובנוגע למה שאמרת שלמושג חרדי יש קונוטציה יותר אדוקה, זה לצערנו משתי סיבות:
# הרבה דת"ל (או שמא דתי-מודרני, דתי-לייט ודומיהם. בקיצור מי שמרגיש שלהיות דת"ל זה להיות חילוני שמקיים מצוות בזמנו הפנוי) שמרגישים פחות חובה לציות מלא להלכה הם מתרבים ותופסים הרבה מקום בציבור הדת"ל, מה שגורם להרגשה שמשמעות להיות דת"ל - פחות אדוק (זה מתבטא בעיקר בצניעות, נגיעה, כשרות ועוד). וזאת למרות שהתורה הציונית היא נדך נוסף לתורה ולהלכה, ולא משנה ו/או מחליפה אותה בשום אופן!!
# הסיבה השנייה היא שהחרדים מנסים להציג את הציבור הדת"ל בצורה הזאת. הסיבה היא שהדרך של החרדים לשרוד כל פילוג חדש (שבעבר היה נחוץ, אך כיום בגלל שהדת"ל הם אינם "פילוג" רע כלל) הוא להראות כמה הם רעים. לכן הם מנסים לצייר שהדת"ל הם פחות אדוקים כדי למנוע זליגה של אנשים מציבורם לעבר הדת"ל. אך אם יודו שבאמת להיות דת"ל לא סותר את ההלכה או התורה בשום אופן - הרי שרבים מהציבור החרדי מן הסתם יזלגו לעבר הציבור הדת"ל.
מקווה שהיה מובן, ואני מצטער על האריכות
הלבושש מראה אמנם מה הבנאדם אולי היה רוצה להיות. אבל לא מראה מה הבנאדם באמתת! כמעט תמיד..
בואי נגיד שאני דיי מסכים עם סתמישוו.
אבל כדאי לקרוא את זה(כולל התגובות..):http://shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=26014
אולי אני יאריך יותר מאוחר
הצחקת אותי... זה מזכיר לי את הימים הקשים שהפורום עבר באותה תקופה...
בכל מקרה - אין לי סמרטפון, ככה שזה קצת מסובך טכנית, אבל זכור לי שיש לך, אז אם כן אתה יכול לקחת על עצמך את התפקיד.
(למרות שנראה לי שהמועמדים להפסל כבר נפסלו, ואלה שלא נפסלו ישרדו עד הסוף..)
מה פתאום ד' אמות? ההלכה זה כ"כ רחב! כל הספרות התורנית מסתובבת סביב ההלכה,
כל חייו של היהודי הם ההלכה, כל התורה היא הלכה!
אז זהו שלא, ההלכה היא הצורה המצומצמת שבה התורה מתבטאת,
התורה באידיאל (והיום גם בפועל) מתבטאת ויוצאת לפועל בחיים עצמם, בהתפתחות העולמית, ובמיוחד בהתפתחות עמ"י בתור עם.
להתפתחות הלאומית של עמ"י יש ערך עליון גם אם ההתפתחות היא אינה ברובד התורני!
וזה למה? זה כי התורה היא תורת חיים, היא החיים.
כל התהליכים שקורים היום בעולם הם מהלכים אלוקיים שיש בהם טוב (ברמה כזו או אחרת)
גם התפתחות האינטרנט לדוגמא היא התפתחות טובה שצריך לקחת ממנה את הטוב,
וכן המדינה, הקיבוץ גלויות, יישוב א"י, ועוד הרבה דברים שהם לא מושלמים,
אבל אנחנו מאמינים שהם קשורים בקשר עמוק להתפתחות העולם בדרך הארוכה שלו,
ואנחנו מחפשים את הטוב ואת האמת שבכל תהליך, דעה, או התפתחות.
כי בכל דבר (בכל דבר! למעט עבודה זרה) יש אמת כלשהי.
זוהי בקצרה הדתיות-לאומיות.
אבל הגישה החרדית לא מסכימה עם זה.
הגישה החרדית מצמצמת את התורה ומשאירה אותה בד' אמות של הלכה, בדיוק כמו שהיינו בגלות.
התורה היא אינה תורת חיים, אלא היא דבר בפני עצמו מנותק מהחיים,
כל דבר שיש בו דבר פסול כלשהו ישר נידון למוות ולנידוי, כי אם זה לא נטו 'תורה' אז זה רע.
האינטרנט נפסל כליל כי יש בו טומאה, המדינה, א"י, הצבא, ועוד דברים נפסלים כי הם לא בקו אחיד עם התורה.
לכן הגישה החרדית פוסלת מכל וכל את הגישה הדתית לאומית, כי היא לא מושלמת, נראה (להם) שהיא לא הולכת יד ביד עם התורה.
אבל הגישה הדתית לאומית מקבלת את הדרך החרדית כי אנחנו מבינים שיש בה אמת.
בנוגע לזה ש'דתי לאומי' יוצר קונוטציה יותר פשרנית ופחות אדוקה מ'חרדי'-
הדתיים לאומיים הם כמו ברווז, הוא יודע גם לעוף, גם ללכת, וגם לשחות, אבל את כולם הוא עושה גרוע.
אנחנו מנסים לכלול את הכל, עמ"י, ארץ ישראל, תורה, חברה כלכלה.... וקשה להיות טוב בהכל, לכן אנחנו
קצת צולעים בכל דבר,
לעומת החרדים ששמים דגש על דבר אחד ולכן יותר קל להם להיות מצויינים בו.
נחלטוב לנו להגדיר, זה מסדר לנו את העולם, הופך אותו לפשוט וקל יותר.
אבל,
זה הרסני להגדיר, הופך לנו את העולם לרדוד,
מכניס אנשים לתוך מסגרות קטנטנות, שממזמן אולי הם כבר היו רוצים לצאת מהם,
אבל ההגדרות כולאות אותם שם.
אז אולי ננסה,
רק ננסה,
פשוט לא להגדיר.
האמת נמצאת באמצע, כמעט תמיד היא נמצאת באמצע,
ובמקרה שלנו- בין ההגדרה לחוסר הגדרה.
אמת. להגדיר לפי נתונים חיצוניים, זה רדוד.
אמת. להגדיר אדם במבט אחד זה הרסני.
אמת. ללכת יד ביד עם ההגדרה לכל מקום זה מכניס אותנו לתוך מסגרת קטנה
אבל חיים בלי הגדרה הם קצת חסרי תוכן, אצלנו לא הכל כלול, ולא הכל אותו דבר,
ההגדרה נותנת סדר בחיים, בראש.
אנשים שאין להם מטרה מוגדרת או דעה מוגדרת באמת חסר להם משהו בסיסי מאד בחיים.
תסתכל על התגובות למעלה, אנשים לא מבינים את הדרך שלהם כי אין להם הגדרה בראש.
מי שמסוגל להגדיר כמו שצריך הוא מי שמבין את השורש של כל דבר.
הנה אתה רואה אנשים שמגדירים חרדים לפי הלבוש, לפי הרמה הדתית או לפי הציונות, אלה הגדרות שחוטאות לאמת, אלה הגדרות 'הרסניות, וקטנטנות'.
ההגדרה שכתבתי היא קריטית בשביל שאנשים יבינו את דרכם, אבל היא באה להגדיר דרך ולא להגדיר אדם
אז אולי ננסה-
להגדיר, להגדיר מי אנחנו, מה סביבנו ומה דרכינו.
אבל לא 'ליפול להגדרות',
לא לקטלג אנשים,
ולא להכניס אנשים לתוך מסגרות רק בגלל שההבנה שלנו קצת ממוסגרת...
כתבת מעולה.
מדויק.
מסכים לחלוטין.
זה באמת לא טוב להגדיר ככה אנשים כי אז לא תמיד רואים את הבנאדם כמו שהוא, הבנאדם האמיתי מחוץ למסגרת שלו
לא, ממש לא.
בא נאמר שהתגובה הזאת לא הייתה נגד השרשור הזה,
בעיני ההגדרה מהו חרדי ומהו דת"ל, היא בעצם משהו שמנסה לעלות על שורשה של מחלוקת, וזה לא נורא.
התכוונתי בכללי לראות בן דם ברחוב, ואוטומטית לקטלג אותו.
(ושוב אבהיר, אין לי בעיה עם השרשור הזה, סתם הגדרות הזכיר לי משהו)
אם אתה רוצה להרחיב, אפשר באישי.
חיצוניים כמו השקפה מסויימת ולבוש מסויים
צורת דיבור מסויימת
ועוד כמה מאפיינים בסגנון הזה
בכל מקרה זה עניין חברתי חיצוני ואין לו משמעות אמיתית מבחינת יראת שמיים וכו
אבל בהחלט לא נכון
ע"ע- מאז שגלו ישראל לא נותר לו לה' בעולמו אלא ד' אמות של הלכה - נוער וגיל ההתבגרות
באופן כללי ראיתי שאתה כותב על הגישה וזה נכון שיש הבדלים בגישה
אבל זה לא סותר בכלל את מה שכתבתי
השימוש במונח חרדי או דתי לא מבטא לרוב עניני גישה
אלא בעיקר עניין חברתי שהגישה היא חלק ממנו ולא החלק המשמעותי
מתכוונים בני האדם
כשבני אדם משתמשים במונחים חרדי ודתי
הם מתכוונים למשהו חברתי
הם מתכוונים למשהו חיצוני
הם לא מתכוונים לעומק המחלוקת
והשאלה למיטב הבנתי היא לא מה האמת אמוחלטת אלא מה הכוונה בדרך כלל כשמשתמשים בביטוי הזה
אם תקראו את המאמר http://www.daat.ac.il/daat/history/tnuot/yahadut-2.htm יהיה לכם ברור בדיוק מהי הגדרת החרדים שהיא היחס שלהם לתנועה הציונית שמטרתה היא לשנות את זהות העם היהודי לההפך לעם ככל העמים דרך טשטוש ההבדל בין הגויים לעם ישראל. להגדיר את עם ישראל לפי ארץ ישראל ולהפוך את התורה לפולחן דתי ולא מה שמגדיר את עם ישראל.
חלק מהחרדים מסכימים לשתף פעולה עם הממשלה אך לא עם המדינה.
כלומר כיון שהם מאולצים להיות חלק מהמדינה הרי שמשתפים פעולה עם הממשלה בשביל טובתם האישית, שלא יפגעו בתורה ומצות וגם בשביל טובת כלל ישראל כמה שהם יכולים.
זאת אומרת הרי הם בעד הממשלה אך תוך התנכרות למדינה שמהותה היא לשנות את זהות העם היהודי.
ותוך כדי כך לדבר יידיש ולא עברית משום שהשפה העברית היא שפה אירופאית במסווה של עבריות (זה יכל להיות ברור למי שילמד לשון הקודש שיש הבדל בין השפה המדוברת לתנ"ך) אי רצון להתגייס מחשש להשפעת המדינה עליהם (חלק יכולים להתגייס אך מתוך רצון להגן על עם ישראל אך מתוך חוסר הזדהות עם המדינה אך גם כל עוד זה אינו בצורה גורפת כך שזה לא יתפרש כאישור להקמת המדינה)
לימוד תורה כעיקר בחיים מה שבגלות למדו מקצועות וכו' הרי כאן כמעשה התנגדות להקמת המדינה שרוצה להגדיר את העם היהודי לפי ארצו הרי עושים פעולות הפוכות וקיצוניות להגדיר את עצמם לפי התורה.
וכן על זה הדרך ככלל הגדרת החרדי היא לעשות את כל הפעולות שיבטאו חוסר הסכמה להקמת המדינה מתוך חוסר הזדהות עם מטרת תנועת הציונות שהקימה את המדינה כמערכת שלא יתאפשר לשנות כלל את מהותה בחוקי יסוד בג"ץ וכדו'
לעומת זאת חב"ד גם הם אינם מזדהים עם המדינה אלא שרואים את עצמם כשליחים לבא גם במקומות טומאה אלו ולהציל נפשות יהודים ולהשתמש בכל מה שאפשרי לעבודת ה'.
וההגדרה של דתי היא מי שמזדהה עם הקמת המדינה.
וגם זה יכל להתחלק לכמה יש שיכולים להזדהות עם הגדרת העם של הציונים ואצלם התורה היא רק דת ואורח חיים. (ולא כדברי התורה שאמר ה' במתן תורה היום הזה נהייתה לעם)
ויש שאינם מזדהים עם מהות המדינה אלא מתעלמים ממהות זאת ורק מתייחסים אליהם כאל שלטון העם היהודי שיוכלו להחליפו עם חוקים וכו'.
ויש שרואים את התנועה הציונית שגם היא חלק מתנועה גדולה יותר משיחית של רוחו של משיח שמטרתם היתה לפתור את בעיית היהודים כלומר בצורתם של הגלות שבה נמצאים בקשר שנאה בינם לבין הגויים וחשו את הרצון לבנות את הצד החומרי של מדינת ישראל אך זהו כשלב מכיון שלאחר שיושלם כבר לא יהיה יהודים שבאמת יזדהו עם התנועה הציונית וכבר הדרך לשנות את המדינה למדינה מתוקנת יהיה תהליך טבעי.
ככלל החרדים הם העושים מעשים שמבטאים חוסר הזדהות עם הקמת המדינה ומקסימום יכולים לשתף פעולה עם הממשלה. ודתיים הם המזדהים עם הרצון להקים את המדינה אלא שבד"כ יאמרו שאופן הקמת המדינה היתה בידי כופרים משום שהעם לא היה מוכן למדינה על פי תורה אך בסוף המערכת טובה ועדיפה על מדינה של הגויים ותשתנה המדינה לפי אופן התורה בסופו של דבר.
אבל, בעיני ההבדל בין חרדי לדת"ל לא מתחיל ונגמר ביחס לציונות, זה כבר פאסה.
יש היום חרדים רבים שלא יודו בזה,
אבל במובנים מסוימים הם ציונים ולהיפך.
זה הרבה יותר רחב, החס לחיים בכלל,
לנפש,
ועוד ועוד.
כמו שהרחיבו בזה לפניי.
אף אם הם ישתפו פעולה עם הממשלה, הרי שיעשו את כל המעשים שיבטאו חוסר הזדהות עם הקמת המדינה, וזה מסביר את כל המעשים שלהם.
לעומת הגדרה חיצונית שכוללת אין סוף פרטים שהם משתנים ולא נכונים.
אם הוא מזדהה עם הקמת המדינה ועושה כל המעשים שלא יתפרשו כהסכמה לכך הוא חרדי ואם הוא מזדהה עם הקמת המדינה אלא שאינו מסכים עם סיבת הקמת המדינה הרי הוא דתי
אם כוונתך אם זאת אתחלת דגאולה זה היינו אך כיון שאם מתנגדים לעצם הקמת המדינה הוא כי אומרים שהמדינה היא מינות וממילא זאת אינה אתחלתא אלא אפילו מעשה שטן אם תרצה. והדתיים מכירים במדינה מפני שזאת התחלת תהליך הגאולה.
וזאת אינה הגדרה חיצונית כי ההגדרה היא הזדהות עם הקמת המדינה והזדהות אינה מעשה מסויים אלא בוודאי שיש לכך השלכה מעשית
מאיפה נובע ההבדל ביחס לאינטרנט, סמארטפונים וכו', מה הקשר למדינה?
מאיפה נובע ההבדל בשיטת הלימוד, לימוד האמונה ועוד, מה הקשר למדינה?
מאיפה נובעים כל ההבדלים ביננו שאין להם חצי קשר למדינה?
מטרת החרדים היא אחת לחזק את המודעות שהקשר עם הנהגת הבורא שהיא התורה היא מהותו של עם ישראל ובזה נבדלים הם מכל העמים.
זה משפיע על הלבוש להדגיש את ההבדל בין העמים, זה משפיע לגבי האינטרנט משום שלעומת המדינה שכל מי שנמצא במדינה שייך אליה בעל כרחה כך החרדים נאלצים להיות שייכים למדינה שמתנגדת לזהות העם היהודי. ועל כן זה יוצר הסתגרות ואי השתתפות עם התרבות של המדינה.
לעומת הציונות הדתית שרואה בזה ראשית צמיחת גאולתינו, וגישתה היא דוקא להשתתף עם המדינה במטרה לקדם אותה אל הגאולה, הגישה החרדית היא גישה של ריחוק וניכור כלפי המדינה. מפחד שהמדינה תשפיע לרעה ותשנה את זהותו של העם היהודי עד שאפילו תורתו של החרדי תהפוך לדת גרידא כנצרות ואסלם ולא מה שהמהווה את זהותו.
כלומר החרדי פועל מתוך פחד לאיבוד הזהות שלו כיהודי, ולכן פועל יותר בהסתגרות. וממילא זה משפיע על לימוד האמונה שתדגול בהסתגרות.
לגבי שיטת הלימוד איני יודע למה אתה מתכוון. אך בודאי כשהעם היושב בציון בא מתוך גישת הגאולה, הרי שאינו מתכוון לשמר את אופן הלימוד של הגלות אלא ללמוד תורה באופן שכולל את החיבור לארץ בתפקידו הלאומי והכללי ולא רק לשמור על רוחניותו. אז בודאי שיהיו הבדלים.
כי הדתי אינו פוחד לאבד את זהותו כיהודי אלא נוהג בדרך של חיפוש כיצד לפתח את זהותו הלאה לכיוון של אנשי התנ"ך.
אם אינך מגדיר מהו חרדי ודתי ואתה נשאר בצורה מעורפלת הגדרתית.
אינך מכיר אז את כל הזרמים בעם ישראל שכולם לשם שמים. ואז גם מה שאתה מכיר בחיים שלך אינך באמת יכל להתפתח הלאה כיון שבדרך כלל הזרם שבו אתה נמצא חווה חלק מהתמונה הכללית לעומת ההלכה שמסוגלת לעכל את כל התמונה. עד שלא נפסק הלכה אין חיוב על כולם וכל אחד תופס רק חלק מהתמונה ומי שמזלזל בזרם של השני הרי שגם הזרם שלו אינה תפיסה שלימה.
ועוד אם אתה לא מגדיר פעמים אחד עובר מחרדי לדתי והלאה למה הוא עבר? בגלל שרוצה לשנות לבוש? לשנות דיעה? האם זה מתאים לך להיות חרדי או דתי? איך עליך לחיות? מה קורה אם המשודכת שייכת לאחד הזרמים האם תוכל לחיות איתה ביחד? או שזה סתם מילים ולבוש? אם משהו חרדי ואתה מדמיין שחרדים לא עובדים באיי טק האם כשאחד יעבוד תחשוב שזהו הוא עזב את הזרם שלו או שלא הבנת כלום! האם אתה תחשוב שהוא מתקדם לזרם שלך או שמלכתחילה אתה לא הבנת אותו.
חוסר הבנה בין הזרמים גורם לשיבוש, שהרי באמת אם נכיר את זולתנו נדע שכל ישראל רוצים לעבוד את אבינו שבשמים.
על ידי הכרת ההבדלים ניתן להכיר את נקודות החיבור בין הזרמים וליצור קשר הדדי ביננו ולא לרכוש שנאה עקב השוני
באמת אין בתנ"ך וכו' (למרות שניתן למצא את שורש המחלוקת בתנ"ך) אך זה רק מפני שלא הוקמה מדינת ישראל.
באמת כולנו יהודים ואין צריך להגדיר זולתנו בכדי לעורר מחלוקת, אך צריך להגדיר בשביל להכיר את זולתנו ולא על מנת להתרחק מזולתנו. ואם זאת המטרה להתקרב גם ההגדרות הם טובות ואם זה לצורך מלחמה שנעשה חציצה בנינו זה עדיף שלא יחפש הגדרות
ולא בתבניות שקריות..
כי כל ההגדרות האלה רק מיותרות ולא מועילות .
רנה בנהאוף כשסימתי לכתוב ראיתי את התגובה של @אלחנן י ואני ממש מסכימה עם זה אבל אני ממש מרוצה ממה שכתבתי אז מי שקורא, הכוונה היא לקהילות אותם אנחנו מכנים כך, לא לאף אדם פרטי. זה 2 אידאוליוגיות עקרוניות שונות, אבל כל אחת מהן רחבה מאוד מאוד.. זה לדעתי המקור שלהן.
איך שאני מבינה כרגע הקהילה החרדית היא קהילה יהודית דתית שנוסדה בזמן הגלות על מנת למלא צורך ולשמור על העולם היהודי בין אומות העולם. השיטה בה היא נוקטת היא הסתגרות בתוך קהילה- חסידויות, בתי כנסת וכו' וחיים סביב לימוד התורה במטרה לשמור את התורה ואת המסגרת היהודית בין הגויים. זאת חברה בעלת צביון שונה וייחודי ביחס לסביב בה היא נמצאת-באופן הדיבור,הלבוש,העיסוק וכו' כשהכל סביב הקודש-תורה ועבודת ה'.
דתי לאומי, בצורה רשמית התחיל עם העליה לא"י במטרה להקים מדינה. הבשורה של הציונות הדתית היא "קידוש החול" הרב קוק כותב על זה ממש יפה, שלעם ישראל יש תפקיד שהוא הבאת העולם כולו למקום גבוה, צודק וקדוש יותר-אור לגויים.
בגלות, מתוך הכרח אנחנו צריכים להסתגר כדי לשמור על הדת והמסורת אך כשאנחנו בארצנו, כשיש לנו הנהגה, צבא והכרה בינלאומית יש לנו אפשרות לממש את תפקידנו בעולם שהוא רחב וגבוה הרבה יותר, שהוא בעל אחריות על האנושות כולה.
אנחנו נפתחים לעולם ה'חול'-יש עניין לעסוק בחקלאות, ביישוב א"י, להכנס לאקדמיה, להגיע למוסדות השלטון ולהשפיע שם, והכל מתוך עולם התורה והמוסר.
חיים כאלה הם אולי יותר מסוכנים כי זה נורא קל להפוך מאידיאליסט לפשרן, מאדם שהמטרה שלו היא קידוש החול לאדם שהמטרה שלו היא חיים של קודש וחול אבל יש לו פוטנציאל הרבה יותר גדול.
הוא אף פעם לא יכול להגיע למקסימום תמיד יש איפה עוד לעשות, להוסיף, לשנות להרחיב וללמוד.
הרב קוק בהקדמה לשבת הארץ (חחח ותודה ליחידת מחשבת א"י
) מדבר על התיקון שיש בגלות. הוא מחלק את זה לשלושה שלבים (אני לא זוכרת בדיוק את הכותר של כל שלב). הוא מדבר על זה שלעם ישראל יש תפקיד כלל עולמי- להיות אור לגוים ויש לו אחריות על כל דבר שקורה בעולם. אח"כ יש שלב של משבר- עמ"י שוכח את המקור של העוצמה שלו ומתרחק מה' ומהתורה. השלב הבא הוא התיקון-הגלות. בגלות אין ענין של מלכות, של הפרחת השממה וכו' ולכן עמ"י מסתגר ומתרכז בעולם הקודש- לימוד תורה ועבודת ה'. כאשר עמ"י מחזק את הקשר שלו ליהדות ולה' ומעמיק את שורשיו שם הוא יכול להגיע חזרה למקומו-א"י ולעסוק בעניני חול מתוך תורה וקדושה.
זה לדעתי מה שבאה החברה הציונית דתית להגשים. אם נחזור אחורה, לאבות, לשופטים, למלכי ישראל, לא היה שם לא חרדים ולא ציוניים דתיים אך החיים שלהם לא היו חיים של בית מדרש, אלא חיים של ניהול ממלכה, חיים של מסחר, חיים של עבודת אדמה, צבא, התיישבות.
סחטיין על מי שהגיע עד לכאן
תודה עזרתם לי להסביר את עצמי 
דתי הוא אדם שהולך בדרך דת מסוימת
דתי חרד הוא אדם שמדקדק בכל מיני דקויות עד להחריד.....
בס"ד
חרדי של פעם האמין שלהסתפק במועט והעיקר ללמוד תורה , ואין פשרה עם התורה והמצוות.
היום זה לא כך.
התירו לאשה לצאת לעבודה על מנת שבלה ילמד תורה, היום הרבה מהחרדיות עובדות.
כיוון שבלי עין הרע הציבור גדל בארץ ,אין כבר את ההתבדלות ,וכולם מעורבבים ביחד.
אויב שלנו זה התקשורת ועושה דבריה שלא משקפים באמת את הדעה של הציבור בישראל
הסיבה שישנם שינויים הוא מפני שהם לומדים לאט לאט כיצד ניתן לעשות שינויים מבלי שזה יפגע בזהות העם היהודי אך תמיד אבל תמיד הכל מתוך ראייה של פחד של איבוד הזהות של העם היהודי ראה בהערה הראשונה ושניה ושלישית
דתי מרשה לעצמו לחפף.
אצל הדתיים זה לא נובע מחיפוף כי אם מחוסר מודעות!
בדר"כ
אין אדם שמקפיד על כל המצוות קלה כבחמורה. ודתי לא מרשה לעצמו לחפף!!
הרבה מהחרדים נוהגים לחומרה! או שהרבנים שלהם פוסקים אחרת! כמו שירים שקטים בספירת העומר, ברכה עובר לעשייתה, וכדו'. ואל תוציא ש"ר על ציבור שלם.
אפשר להקפיד על כל דבר קלה כבחמורה. בגמ' כתבו שכולם נכשלים באבק לשה"ר, אך עי' בח"ח ובנת"ח על הח"ח שכתבו שאפשר להינצל אף מזה.
אתה בעצם מזלזל בכל היהודים הגדולים שאי פעם חיו וטוען שהם לא הצליחו להקפיד על הכל?!
חרדי רואה את עצמו מחויב להלכה ודתי לא כל כך.
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...