קודם שואלת רב האם זה בסדר,

(אם זכור לי נכון, יש עניין להיות עם מישהי שבודקת שהטבילה כשרה.)

ואם זה בסדר, מבקשת מהבלנית ואומרת לה איזה רב אישר. 

"והראב"ד כתב: אם כרכה שער ראשה בדבר שאינה חוצץ, בחוטי שער, וטבלה בינה בין עצמה — עלתה לה טבילה."

(פירוש הבית יוסף על הטור, יורה דעה קצ"ח מ)

או הרב אליהו זצ"ל?

"ואם אין אשה שתעמוד על גבה ותשגיח, תקשור על ראשה בגד או חוטים בריפיון שלא ימנעו מהמים להגיע לשיער ותטבול"

(דרכי טהרה עמ' 242)

גם בתורה לא כתוב שאסור עוף בחלב אז מה עכשיו נתיר את זה?

בדורות הרחוקים מאוד אחורה חכמים לקחו את זה כהלכה ועל כן זה הלכה!

לא מבצעים שינויים בהלכה בטח לא אישה או אדם שמחליט שהוא מבין את התורה יותר מחכמי ישראל

את מכירה רב- פוסק הלכתי שמקובל (הרב מרגכי אליהו, הרב עובדיה וכו')

שלקח על עצמו לבטל את ההנהגה הזאת?!

ולא.. מבחינתי לא כל מי שקיבל הסמכה מהרבנות הראשית יש לו סמכות לבטל את זה..

זה ממש לא אותו הדבר.

חוץ מזה שאם זה כתוב בשולחן ערוך שצריך בלנית אז זה הלכה..

בתוך המים.

לא דיברתי כלל על כל השאר..

למרות שלי זה עוזר שהיא בודקת שאין שיער בגב ואז היא מסתובבת

חייב וחיייב!!

אם את באמת רוצה לשמור הלכה אז חייב!

אני ממליצה לך באמת לא להיכנע לשטויות שרווחות היום בציבור, שמעתי (וממש רק כשמועה, לא כהלכה פסוקה כי לא בררתי ואין לי מושג במי מדובר) שיש רב שכאשר ראה שיש נשים שלא מוכנות לטבול עם בלנית ואחרת לא יטבלו בכלל אמר להם שעדיף שיטבלו לבד מאשר בכלל לא..

והמבין יבין!!

מה משמע מזה?

משמע שחובה וחובה וחובה שתהיה בלנית!!זו ההלכה!! 

בשולחן ערוך כתוב זאת במפורש ובשום ספר הלכתי לא מובא אחרת, 

אני ממש ממליצה לך צדיקה לעזוב את השטויות האלה ולהניח לבלנית כמה דקות לראות שטבילתך כשרה !!

בהצלחה לך!!

שמלכתחילה עושות כך.

מה זה לא ברור??

שהבלנית מסתכלת רק כשאת בתוך המים ממש.

לא מכירה משהו אחר.

בשנה הראשונה שלי כמה חודשים אחרי החתונה כשבאתי לטבול בדרכי להכנס למים הבלנית אומרת לי "וואו איזה שיער ארוך מסתתר לו מתחת למטפחת..". בפעם אחרת רצתה לדעת את שמי כשבאתי לשלם ולצאת. כשאמרתי לה את שמי אמרה בקולי קולות" אהה את הכלה של אהרוני" ללא ספק כל החדרים שמעו שטבלתי באותו יום. מאז לא דרכתי במקווה הזה. יש עוד תופעה. הבלנית לא אמורה לבדוק אותי אם לא בקשתי (מדברת על בדיקה לא על הטבילה.) יש בלניות שמרשות לעצמם להעיר על איזה שערה שנראת להם משוחררת וכו.. וזה בזמן שהן לא אמורות להסתכל עלי בכלל. אז אוסף המקרים האלה מחלחל אט אט וגורם לדחייה מהרעיון של הבלנית. אם היה לי אומץ הייתי מדווחת על המקרים האלה אבל אין לי כח וגם מדובר בפרנסה שלהן ולא באלי להתעסק בזה.. אז לפותחת- מבינה מאוד את ההרגשה.

ולכל האלה שחושבים שסתם נשים פתאום מתלהמות ועושות סצנות.. דעו לכם, יש בלניות רבות שאינן מתאימות כלל לתפקיד ואינן מבצעות אותו כפי שנדרש מהם.

לדעתי יש בהחלט מקום להתלונן

ממליצה לך לשאול רב כיון שזה מאד לא מקובל מה שתארת!

בד"כ הן אמורות לא להסתכל 

אני בד"כ מבקשת מהן מראש לא להסתכל ואז הן ממש מסתובבות עם הגב אלי עד שאני בפנים

אבל מה שאת מתארת זה ממש לא תקין!

ולכי תדעי כמה בעקבותייך חושבות כמוך..

חשוב להתלונן במצבים מסוימים

מחובתך להרים טלפון אפילו באנונימי למועצה הדתית או לרב העיר ולספר מה קרה..

תחשבי שיש כמוך עוד נשיםרבות שסובלות.

אבל..

זה שהבלנית הספציפית מתנהגת בצורה לא נאותה. לא הופך את האפשרות לטבול ללא בלנית להיות הגיונית ומקובלת.

וזה כן הופך את התחושה של נשים ללגיטימית ומובנת. לא דיברתי על השלכות.

אם קשה לי לאכול כשר כשאני בחור בחול אז אני אוכל טרף??

אם קשה לאישה סיטואציה מסוימת במקווה אז לטבול לבד?

לפעמים המצוות מעט קשות ליישום זה לא הופך את האפשרות לבטל אותה כברורה ומובנת.

וזה בדיוק כמו לעשות שינויים בהלכות שנשואים פלוס כתבה..אז אם באמת רוצה לשמור על ההלכה אין לנו מקום לשינויים בשולחן ערוך, אולי  את יכולה לעשות כמו שהציעו לך כאן..שהיא תסתכל רק אחרי שאת במים וכו' אבל ללא בלנית בכלל זה היפך ההלכה ואין מקום לתיקונים בה.

המצוה הזו היא חשובה עם כל הפרטים שלה..אנחנו לא יכולים להחליט שכדי שנוכל לקיים אותה בכיף נתאים אותה לעצמינו..

יקרה, תהיי גיבורה ותתגברי על הרגש הזה, כמה דקות עם בלנית  ואת עשית את המצוה בקדושה וטהרה לנחת רוח הקב"ה ויהי זה שכרך!!

בהצלחה!!

בשו"ע עצמו כתוב שיש מקום לטבול ללא בלנית בדיעבד.

תפתחו ותלמדו ותפסיקו להמציא.

זה לא היפך ההלכה, זה אומר שצריך שיהיה צורך כדי להתיר.

וקושי נפשי של הטובלת זה צורך.

ואם זה פוגע לה בשלום בית זה צורך.

להגיד על משהו שמותר בדיעבד שהוא אסור- זה היפך ההלכה והיפך מחיפוש האמת.

נתתי ציטוט פה:
הראב"ד מספיק לך? - הריון ולידה

מהטור ומהרב אליהו.

אל מוזמנות לפתוח כל ספר הלכה ולראות שם.

(אני יודעת שגם הרב עובדיה מתיר בדיעבד, אבל אין לי את הספר פה.)

ואפשר גם להגיד שקושי ממש לא נכלל בקטגוריה של בדיעבד. אם נחשוב על זה לעומק יש הרבה מצוות קשות..

ואני מדברת פה על קושי נפשי, על מצב שזה הורס לאשה את ליל הטבילה, שזה מוציא לה את החשק אח"כ להיות עם בעלה.

שזה גורם לה להכנס ללחץ עוד מהיום שבו היא עושה הפסק.

שלא לדבר על אשה שזה מציף אצלה דברים שקרו בעברה. 

והבעיה כרגע איננה בבלניות.

הבעיה ברבנים שנמצאים במועצות הדתיות.

הבלניות הן נשים צדקות שמקשיבות לרב שאומר להן לבדוק ולחקור ולשאול.

למרות שאין לזה שום מקור הלכתי בכלל.

ועד שלא יוציאו את ש"ס מהעסק- זה לא ישתנה.

(למרות שיש כיום ב"ה יותר מודעות ויש שינויים שכן קורים)

ועצם זה שאשה צריכה להגיע למקוה כשהיא מתכוננת להגנה עצמית ולא מתכוננת לחוויה רוחנית- זה עצמו עוול.

פה

אבל היא לא משנה לפי מה שנוח לה! - הריון ולידה

מברור קצר שביררתי באמת הבנתי אותך,

לא נכון הוא לכתוב בנחרצות פסיקת הלכה חד משמעית עבור נשים שאין ידוע לי מה הבעיה שמביאה אותם לשאול כזו שאלה..

באמת ראיתי שבמקרים דחוקים בדיעבד יש מקום להתיר וכמובן רק אחרי ששואלים רב מוסמך ומוכר.

הכי חשוב זה לדעת שכל שאלה כזו אין לסמוך על פורומים וכתבות למיהן ואפילו לא על היתר בספרים, הנושא של בדיעבד הוא רחב ובמקרה שיש צורך להתיר צריך לעשות זאת על ידי שאלה רב פוסק הלכה.

בהצלחה!

גם בעניין כשרות, גם בעניין שבת וכו'.

מי שלא יכולה לקיים מצווה כמו שהיא. לא יכולה להחליט לשנות אותה כמו שנוח לה. כי לך לא נוח משו אחד ולמשהי אחרת לא נוח עובדה אחרת.

אז בואי נחליט שכל אישה עושה איזה מצווה שבא לה כמו שנראה לה??

זה בדיוק מה שעשו הרפורמים דרך אגב..

מבינה את הקושי! לא מסכימה שלשנות את המצווה זה הפתרון. הגיע הזן שנפנים שעלינו לקיים מצוות כמו שהם.

היא מחליטה לפי מהלך הלכתי.

אם יש היתר בהלכה במקרים מסויימים,

והאשה נמצאת במקרה מסויים שכזה- אז מה הבעיה?

זה כמו שתלכי לאשה שנוסעת ללדת בשבת בבי"ח רחוק יותר- ותסבירי לה שהיא מחללת שבת ומזלה שאין לנו סנהדרין כי היו צריכים לסקול אותה.

או כמו שתלכי לאשה שאוכלת לשיעורים ביו"כ כי היא מניקה- ותסבירי לה שהיא עוברת על כרת.

אף אחת לא אמרה לפטר את כל הבלניות, ושכולן יטבלו ככה.

כן יש פה אמירה- שיש מקרים שבהם זה אפשרי ומותר (ואולי אפילו עדיף בהסתכלות הכוללת בסיטואציות מסויימות) 

ולמען ה' מה אכפת לכן???

זה החיים שלה ושמירת ההלכה שלה.

זה האחריות האישית שלה בלבד לברר את ההלכה ולבדוק מתי מותר לה לסמוך על ההיתר הזה.

ואם להתיעץ קודם עם רב או יועצת הלכה או לא.

יש פה שאלה- האם יש מקום להתיר?

והתשובה היא כן. אין עוררין על זה. לא ידוע על פוסק אחד שטען שטבילה ללא בלנית אינה עולה. 

כלומר, כרת אין פה.

זה פשוט אומר שיש לטובלת אחריות לדאוג שכל השיער במים. ויש לזה פתרונות.

אני הגבתי למשהי ששאלה בפורום פתוח.

את לא יכולה להחליט האם מותר או אסור. יש לה בעיה.. שתפנה לרב!

וקושי לא אומר שאפשר לבטל את זה..גם אם נראה לך.

להשוות את זה לחמץ בפסח זה לעשות רפורמה להלכה.

"בל תוסיף" זה גם לאו מהתורה.

אז אפשר לעשות דיון האם זה משהו שמחייב רק פסק מרב או שאשה יר"ש יכולה לפתוח ספרים, ללמוד את הסוגיה ולהחליט לבד.

זה מחלוקת, ויש מה לדון בזה. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

אבל מכאן ועד לאסור את המותר?

להציג אותו כאילו הוא ואין בלתו?

אני מלמדת עלייך זכות שזה מחוסר ידע וככה לימדו אותך.

לא אמרתי בשום מקום ואף פעם שיש איסור לפנות לרב בכל שאלה הלכתית גם כזאת שנראית הזויה בעיני אנשים מסוימים.

אבל לבא ולומר זה מותר.. כי מה את? רב פוסק הלכה?

אני נתתי מקור שאומר- לכתחילה צריך, בדיעבד מותר, ובכל מקרה- זה לא פוסל את הטבילה (נוכחות בלנית או חוסר נוכחות, לאו דוקא מאונס- גם במצב של צורך.).

לא כתוב שם על לשאול מורה הוראה.

כלומר- יש לזה גדרים וצריך לחפש ולבדוק מהם.

את מוזמנת לתת לי ציטוט שאוסר.

לצעוק בקול "אסור! אסור! אסור!" זה לא דיון הלכתי.

תביאי מקור, נדון עליו.

הייתי כלה צעירה. חשבתי שזה נורמלי באותו רגע. אפילו שזה לא היה נעים. רק לאחר שהתנסתי יותר הבנתי שמדובר פה במקרים בעיתיים. ולכן עכשיו להתלונן (אחרי שעברו בין שנה לשנתיים מהמקרים הנל) מרגיש לי קצת פחות מתאים.

הקשורה לכל עניני מקווה וטבילה!!

1.כעיקרון יש בהלכה בזה דיונים שונים, הענין לא כל כך פשוט. הסיבות לכך שיש צורך בבלנית הם רבות ומגוונות. בטח כל אחד ואחת ישכילו שבמקרה קיצוני מאוד שבו לא ניתן בשום אופן לטבול ליד בלנית, יש לשאול היתר מרב מורה הוראה בפועל. עדיף רב רשמי מוכר ולא מהתכתבות זו או אחרת ושמעות כלשהם..

2.אבל מהצד השני צריך לעניות דעתי לברר ללבן מה הקושי הכל כך גדול כן לטבול בנוכחות בלנית, בודאי שלכל אחד ואחת מאיתנו ישנם קשיים בדברים שונים, אמנם לגופו של ענין צריך לברר היטב את השאלות הבאות: א. האם הטובלת עברה פעם איזה ארוע מביש עם בלנית כל שהיא ב.האם היא מעדיפה בלנית זקנה או צעירה ג. האם המקווה כשלעצמו גורם לה איזה הרגשה בלתי נעימה. הכוונה בכל שאלות אלו שרואים מנסיון בכמה וכמה מקרים, שכאשר מודעים לפרטי הבעיה ומנסים לפותרה על ידי החלפת בלנית\מקווה הענינים מסתדרים.

3.אם בורא העולם ומנהיגו קבע (ע"י תורתו וכו') שצריכה להיות בלנית - ברור הדבר שאנו אמורים לעמוד בכך "איני מבקש אלא לפי כוחן" - ממש כדאי לנסות מקום אחר. אני מכירה מישהי שנוסעת לאזור אחר לגמרי למקווה (כשעה נסיעה).

4.אנימכירה מקוואת שונות שבהם יש יחס מיוחד מהם לנשים מקורבות ובכלל. פשוט אין הרגשה של חוסר נעימות בכלל ואדרבה.. כדאי לברר היטב עם רב מוכר. 

מספיק שתעמוד מעל הטובלת ותראה אם נכנסה כל גופה ושערותיה במים.

או שאת יודעת יותר טוב מכל ספרי ההלכה?

כתוב בפירוש- יהודיה כשרה מעל גיל 12. 

ויש לה תפקיד אחד ויחיד- לוודא שכל השיער בתוך המים.

היא צריכה יכולת לראות את השיער וזהו.

מעבר לזה- כתוב בכל הספרים שאם אין לה בלנית- טבילה ללא בלנית לא מעכבת- כלומר בדיעבד היא כשרה.

מתי משתמשים בדיעבד הזה?

כשיש צורך.

או כשאין בלנית

או כשטבילה עם בלנית גורמת אח"כ לקושי ובעיות בשלום בית כי האשה חוזרת הביתה מותשת נפשית ואין לה כוח להיות עם בעלה. 

(וכבר קרו דברים מעולם)

לסיכום- לכתחילה צריך לטבול עם בלנית שתבדוק שאין לה שיער מחוץ למים.

אם יש סיבה- טבילה ללא בלנית היא טבילה כשרה. ומומלץ לברר עם רב או יועצץ הלכה לגבי איך לעשות את זה בפועל.

יקרה, צר לי על הכתמים.

יש הרבה מאוד מקוואות עם בלניות שיבינו לליבך, וישמרו על האנונימיות שלך.

שווה לנסוע רחוק מאשר לחוות חוויה קשה.

כך גם אני עשיתי במשך שנתיים כשהייתי כלה צעירה וראיתי שאני לא מסתדרת עם הבלנית.

אל תנסי לתקן את העולם או לשנות את ההלכה. פשוט לכי למקום בו החוויה היא חיובית.

(גם אנחנו גרנו במקום קטן, ואני יכולה ממש להבין אותך בהקשר הזה. באמת לא נעים.)

אם את רוצה להתקבל כבלנית לא יפטרו אותך בכך אם את יודעת שהשיער נוגע במים או לא, כאשר את רוצה להתקבל ירצו ממך אלף ואחד שאלות ועניית תשובה נכונה על כל השאלות שנשאלו זה לא כ"כ פשוט.

נכון אולי בדיעבד היא צריכה רק לדעת שכל השיער במים והיא יהודיה כשרה, אבל אם את רוצה להיות הוגנת וללכת לפי כל כללי ההלכה את צריכה להיות בקיאה נקודה!!

היא צריכה להיות מסוגלת לענות על כל מיני שאלות שצצות ברגע האחרון לגבי חציצה ועוד.

אבל בשביל לוודא שטבילה עלתה, מספיק מישהי שיכולה לעמוד מעל ולוודא שכל הגוף, כולל השיער נכנס תחת המים.

אבל כדי שהטבילה עצמה תעלה ותהיה כשרה, לא משנה מי עמדה מעל הטובלת והשגיחה.

בשביל ללמוד שיש מי שמנהל את העניינים

זה לא טראמפ

לא ביבי

ולא שום בן תמותה אחר...

והוא עושה את זה כמו שהוא רואה לנכון

ואנחנו יכולים להוריד את הרגל מהגז,

לעזוב פרשנים וכתבות ואפילו מדרשים

להפסיק לצפות שזה יהיה כמו שאנחנו חושבים שזה אמור להיראות -

ופשוט להיות, בדרך אל הגאולה.

לק"י

אבל לי אין כח לזה.

אבל אצלינו מתחילים מחר בתשע, ואין צהרונים (וגם אם היו, יכולתי לאסוף לפני. למזלי אני בבית).

ובעבודה שלי שזה חנ"מ, כן מסיימים מוקדם.

אם היו חוזרים בלי הפסקת אש, כנראה שהייתי משאירה בבית.

בס"ד
 

חושבת שלהרבה (לרוב?) האנשים פשוט ממש אקוטי לעבוד ולכן יש צורך במסגרות. בסוף צריך להביא לחם הביתה בסוף היום.

לגבי האכזבה המטורפת של היום, אכן. אני מראש הייתי עם ציפיות מדודות מאד כי אני לא רוצה לקוות ולהתרסק. אבל עם כל הציפיה הנמוכה שלי, עדיין התאכזבתי מאד. עדיין מודה על כל הניסים שהיו ועדיין מאוכזבת ממה שהיה בסוף. או ההיפך.

ובעיקר מרגישה את הנפש שלי שזקוקה לכל-כך הרבה עיטוף וחיבוק...

חיבוק לך.

בלי קשר למלחמה

כמו יום העצמאות

אפילו שאני אשכנזיה זה נורא הגיוני שאחרי יום שחצי מעם ישראל בחגיגות אז יהיה יום שבתון

ותגידו, איך עושים הסתגלות לקטני שלא היה יותר מחודש אצל המטפלת והתפתח מאוד בזמן הזה?

מלחיץ אותי לשלוח ליום שלם אבל אין לי כ''כ ברירה

בהסכם החדש של ההסתדרות יש חופש בין יום כיפור לסוכות ותמורת זה לומדים באיסרו חג. מסכימה שחסר הגיון....

לק"י

לא רק למסגרות חינוכיות.

(גם אני בהתחלה רציתי להגיב כמוך).

וגם חג הסיגד

וממש במקום בעיניי. 

לק"י

האמת שבגלל שבתור מורה קיבלנו 2 ימי בחירה, אני שומרת 1 לאיסרו חג פסח. שיהיה לי זמן להתאפס ולכבס וכו'. וככה לא בלחץ גם עם הילדים.

(כרגע אני בחל"ד עדיין).

וכרגע נראה שלא מחזירים את הלימודים פה. בטח לא השבוע.

וזה ממש מבאס

גם אני וגם בעלי ג'ינגלנו בטירוף קודם בין עבודה, בית, ילדים וניקיונות לפסח.

כ"כ שמחתי ששמעתי שיש הפסקת אש וחוזרים לשגרה.

ואז הבנתי שאנחנו מוחרגים אוףףף

ומניחה שכבר תהיה הרבה פחות הבנה בעבודה להיעדרויות ועבודה מהבית.

הבנתי כבר די מזמן שאי אפשר פשוט "לגמור את המלאכה" ושיהיו עוד סבבים בהמשך.

אני חושבת שחזרה לשגרה דוקא חשובה לבריאות הנפש של הילדים וההורים והשהיה הבלתי נגמרת בבית דוקא מזיקה.

בתור מורה את כמובן לא חייבת ללמד ממש את החומר, אפשר לדבר על מה שהיה ואיך מרגישים ולעבד את מה שעבר עלינו או סתם לשחק משחקים ולהתאוורר בהתאם לגיל. ההורים שעובדים בכל מקום אחר חוץ ממערכת החינוך חייבים להיות בעבודה כדי להרוויח את לחמנו…

רוגע מוחלט!

צריכה ללדת באלול ובניתי על רוגע נפשי....

יש את הדמיון ואת הרצון שלנו, אבל הקב"ה מנהל פה את הכל באופן הכי מדויק.

הגאולה כבר בפתח, את זה רואים בעיניים. להחזיק חזק, לא להתייאש... בקרוב ממש!!

ובגלל שאני מורה אני לא יכולה לא להגיע מצפונית

חייבת להגיע ליום מלא

איפה ההתחשבות???? איפה הרגישות? איך אפשר להגיע ליום מלא אחרי כל מה שקרה בפתח תקווה?

קודם כל - יש כמה אנשים ששומעים אותם יותר מידי שמנסים להוריד את הרוח מהמפרשים של כולנו.

אבל הם עושים את זה כבר שנתיים וחצי (ולמעשה הרבה יותר) - ותמיד יש להם ביקורת על כל דבר שהממשלה עושה, גם אם הם סותרים את עצמם מפעם לפעם.

כי בסופו של דבר המטרה שלהם זה להוכיח כמה נתניהו והממשלה גרועים, והם יבואו ויצילו את כולם אם נבחר בהם בבחירות הבאות.

אז גם אם כולם מהדהדים את הדברים שהם אומרים בתקשורת ובפייסבוק ובכל מקום אפשרי, זה לא הופך את הדיבורים שלהם לפרשנות הנכונה על המציאות. ושווה לשמוע עוד פרשנויות יותר משמחות ואופטימיות על המציאות.

לגבי ההסכם עם איראן -

למה את כותבת שאיראן לא מקבלת אותו?

ממה שאני קראתי, איראן התחננה להסכם, ולמעשה ירדה מכל הדרישות שהיו לה עד עכשיו.

זה נראה לי הרבה יותר כמו הסכם כניעה של האיראנים מאשר כמו הסכם מהסוג שאנחנו רגילים אליו עד עכשיו. עד כמה שאני מבינה, אנחנו לא ויתרנו על כלום חוץ מזה שכרגע מפסיקים לתקוף אותם (לשבועיים. לא יודעת מה יהיה אחר כך. ובלבנון אנחנו יכולים להמשיך לעשות את העבודה, למרות שהם מראש אמרו שלא יסכימו לשום הסכם שלא כולל הפסקת אש גם בלבנון). הם פותחים את מצרי הורמוז, התחייבו למסור את האורניום המועשר, ונשארו עם פגיעות קשות מאוד מכל מה שתקפנו עד עכשיו.

אז נכון - עוד לא קרס המשטר לגמרי. נתניהו אמר מראש שזה לא בידיים שלנו. אולי זה עוד יקרה. ובינתיים שינינו משמעותית את המציאות שהיתה. אנחנו ללא ספק במקום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כן.

ולגבי הזוית האמונית והאכזבה ממה שציפית שיקרה ולא קרה -

אני חושבת שכל ה'מקורות' שמפרסמים בכל מלחמה כזאת, שגורמים לציפיות של קפיצות דרך בגאולה שלנו, הם לרוב מזיקים יותר מאשר מוסיפים.

אנחנו ללא ספק בתהליך משמעותי של גאולה. תהליך שנמשך כבר מעל 100 שנה, וממשיך ומתקדם בקצב מואץ בשנים האחרונות.

אף אחד לא יכול להבטיח כמה זמן זה יקח, ואיך השלב הסופי ייראה. ולפעמים כשמסתכלים רק על הנקודה הנוכחית הרבה יותר קל לראות את הקשיים מאשר להבין שזו גאולה. אבל בפרספקטיבה של זמן - המצב שלנו היום הוא באמת הרבה הרבה יותר טוב ממה שהיה לנו בעבר. גם מבחינה מדינית וגם מבחינה רוחנית. (ככה אני רואה את הדברים. אני יכולה גם להסביר יותר).

לפעמים הציפייה למשיח שמגיע בבת אחת גורמת לזה שלא רואים את כל הצעדים שכבר התקדמנו. אבל גם המלחמה הזו מקדמת אותנו המון. גם אם עוד לא הגענו כבר לסוף.

ועוד מחשבה שהיתה לי -

אולי כל הדיבורים הממורמרים ששומעים על המציאות, זה גם איזושהי הכנה לגאולה.

כמו שבמצרים, השלב הראשון לגאולה היה 'ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה' - עצם זה שהם נאנחו מהעבודה, והבינו שזו לא מציאות שהם רוצים, זה היה השלב הראשון שהוביל אל הגאולה. הרב ראובן ששון מסביר שזה העניין של המרור - שההרגשה של המרירות היא כבר צד של גאולה, כי זה כבר הבנה שהמציאות הנוכחית היא לא מציאות שאנחנו רוצים, ומתוך כך מתפללים למציאות אחרת ופותחים את הפתח שהיא תוכל להגיע.

אז גם היום - יש הרבה התמרמרות על זה ש'אין ניצחון מוחלט'. אנשים מצפים שכל אויב שיש לנו ואנחנו נלחמים נגדו - נגיע מולו למצב של 'ניצחון מוחלט', שהוא לא יוכל יותר לאיים עלינו או לפגוע בנו בכלל. אבל למעשה מציאות כזו שאין לנו שום אויבים שיכולים לאיים עלינו או לפגוע בנו זו מציאות של גאולה שלמה.

עד עכשיו עמ"י אפילו לא יכל לחלום על מציאות כזו. אבל עכשיו אנחנו כן חולמים על זה.

אז זה מתבטא כרגע במרמור, וגם בכעס על הממשלה, שלא באמת מוצדק לדעתי. ואני הייתי רוצה שזה יבוא יחד עם הודיה על כל מה שכן הצלחנו ועל כל הניסים שהקב"ה עשה איתנו עד עכשיו (ומשתדלת להיות במקום כזה בעצמי).

אבל בכל אופן מנסה לראות את הצד החיובי של מה שאנחנו רואים סביבנו...

ולא ככ ישים להביא מאוחר או לאסוף מוקדם כי אז מרגישים שהפסידו התרחשויות..

ואין צהרונים.

זה משתנה בין מנהגים

אם הם נוהגים שכן, אז לא יודעת לגבי סבון הכלים הספציפי.

כשכתוב *לכל* ימות השנה זה מובן שזה באמת לכל הימים, כולל פסח. אולי הם צריכים לשנות את זה... 

שהמוצר עצמו אינו כשר לפסח

כי לפסח יש חומרות אחרות שלא קשורות לכשרות של שאר ימות השנה

אולי אפשר ליצור איתם קשר ולבקש הצעת ייעול

עליו הבפירוש שהוא מאושר לפסח,

ואחד אחר שכתוב עליו 'מאושר מטעם הבדץ' עם הסמל של ירושלים בד"ץ העדה החרדית, ולמטה כתוב מאושר לכל ימות השנה. אין עוד אותיות קטנות.

אם הכוונה היא שזה לא מאושר לפסח זה ניסוח בעייתי בעיני.

כאילו אני לא חולקת עליך, פשוט אומרת שזה לא מובן מהניסוח. 

(בגדול- החומר צריך להיות כזה שפוגם את החמץ אם ישנו= הופך את האוכל/ כל דבר ללא ראוי למאכל כלב

אני לא מכירה כלבים שאוכלים את הנוזל כלים או כל חומר ניקוי שהוא ....

ככה שזה בגדול מתן כשרות לחומר כזה זו פעולה שיווקית ולא הלכתית. 

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

שמה שמפריע (או לפחות אמור להפריע)

זה לא אם זה יפה או לא אלא עניין בריאותי

הרבה פעמים עודף משקל מעיד על חוסר בבריאות

אם זה אכילה לא מאוזנת או אי עשיית ספורט וכו

גם מי שרזה באופן מוגזם

לא משנה אם זה יפה או לא

זה יכול לפעמים להעיד על משהו לא בריא

ולכן ב2 המקרים צריך לוודא שהכל תקין

ולא הבנתי למה מישהי צריכה להיות מוטרדת מזה שהבת שלה רזה באופן רגיל.

אני חושבת שללא ספק הכי חשוב זה לאהוב ולקבל את הילדים שלנו בכל מראה שהוא (וזה לא קשור אם אני אוהבת יותר מראה שמן או מראה רזה. את הילדים שלי אני אוהב כמו שהם, גם אם הם רזים וגם אם הם שמנים, בלי קשר למראה המועדף עלי).

אבל כשרואים השמנה שלא היתה קודם, אז הגיוני שזה מעורר מחשבות אצל ההורים לגבי המקום שלהם להגיד משהו/להשפיע בנושא.

אני חושבת שהסיבה הבריאותיות היא הגורם המרכזי פה, הרבה מעבר למראה.

אבל מן הסתם גם למראה יש פה איזשהו תפקיד - לא מצד איך שההורים רואים את הילדה, אלא מצד המחשבה על איך שזה יהיה בשבילה להיות עם עודף משקל (ולא חסרים שרשורים בפורום שמראים את הקושי של נשים עם המראה שלהן בגלל עודף משקל. למה זה ככה? יכול להיות שזה לא צריך להיות ככה אבל זו המציאות).

דווקא בגלל הסיבה השניה חשוב להיות פי אלף יותר זהירים עם כל אמירה שהיא, כדי לא לפגוע בדימוי העצמי של הילדה ובאיך שהיא רואה את עצמה. אבל גם אם ההורים לא יגידו כלום, זה לא בהכרח ימנע את הקושי שלה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו.

1. הבן שלי היה רזה במיוחד וזה הטריד אותי לא פחות. היינו איתו אצל דיאטנית ומטפלים בזה. משום מה זה דורש פחות "הליכה על ביצים".

2. לא הפריע לי שהיא שמנה כמו זה שהיא השמינה באופן  מהיר, בבת אחת ואוכלת ב"בולמוסים".

3. כיום מראה שמן נחשב פחות יפה. בעבר היה ההיפך וכנראה זה עניין של אופנה אבל המשפט האחרון שכתבת פשוט לא נכון או לפחות ממש לא מדויק לימינו. אולי זה מבאס, אולי זה לא בסדר אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות.

כבר לא,  ובתור אחות לאחים שהיו שמנים, יכולה לומר שזה משפיע על הגוף

יש כבדות, יש קושי עם הברכיים, זה משפיע הורמונלית מאוד

אז אם זה לא רזון חריג, זה לא אמור להדאיג פשוט לעומת השמנה שכן משפיעה על הבריאות

השמנה לא מגיעה בריק בדרכ. זה תוצאה של תזונה לקויה + גורמים נוספים לרוב. 

שרזה רגילה בדכ לא מעיד על בעיה בריאותית או בעיה בכללי (לרוב גנטיקה/אורח חיים טוב) אז למה שזה ידאיג את ההורים??

לעומת זאת השמנה יש בזה משהו לא בריא ולכן זה מדאיג בנוסף להתמודדיות חברתיות שלצערנו זה עלול להביא

השמנה פתאומית מעידה על תזונה לא בריאה, שהיא לכשעצמה בעיה.

לק"י

יותר בטוב..

אם את רוצה לדחות, תבדקי עד מתי אפשר.

אני נתתי לכל הילדים את החיסונים בזמן.

חוץ מילד אחד, שלא קיבל רוטה, ההמלצה ספציפית של הרופאה.

ככה אחות של טיפת חלב המליצה לי פעם באופן לא רשמי

זה וירוס של שלשולים

הוא חא מסוכן

מלבד חשש להתייבשות שכן מסוכן

לכן, אם את אמא מספיק ערנית ולילד שלך יהיה וירוס חריף של שלשולים, ואז תקחי אותו למיון לקבל נוזלים, זה אמור להספיק

כמובן לא נותנת הנחיות רפואיוצ לאף אחד, זה מה שא י עושה

אגב, לכולם אצחי נדבקו ברוטב מתישהוא, כמה ימים של שלשול וגמרנו.  

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

וקרה לי ששכחתי גם

עשינו שאלת רב והסתבר שזה בכלל לא חוצץ ואין בעיה עם זה כי זה נחשב "מקום סתר".

אז זה יכול לגרום גם לברכה לבטלה לטבול פעמיים עם ברכה, תבדקי את הנושא.  

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

היא צריכה לשבת מעל העצם ולא לזוז, ולא לזלוג

מציעה לך לתרגל שלא בזמן אמת הכנסה, וגם - בזמן אמת, בנחת עד שנכנס טוב

האמת נלחצתי מהגודל שלה והיא גם ממש קשיחה…

זה לא מפריע ביחסים? אתן מוציאות?

ועוד דבר שחשבתי עליו, שמעתי פעם שדברים מהסוג הזה פוגעים ברצפת האגן/דפנות הנרתיק כי הם מוחזקים עם השרירים. מישהי שמעה על זה?

מרגישה שזה ממש ענק לי כאילו עלול להרחיב…

לא מרגישים את זה.

ולא שמעתי או חוויתי שזה פוגע ברצפת האגן

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!

ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות

@אפונה

ממש ממליצה.

במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת

באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה

כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"

מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה

הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב

אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת

יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.

במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.

ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.

השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.

ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.

ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).

הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.

זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.

כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.

ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.

מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.

וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

חיבוק 🫂

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

על שיח אברהם

תמצית טבעית שקונים בבתי טבע כמו ניצת הדובדבן

זה סידר לי את המחזור שהיה לי לא מסודר והייתי מפספסת את הביוץ. נקלטתי תוך חודש

בהצלחה !