קודם שואלת רב האם זה בסדר,

(אם זכור לי נכון, יש עניין להיות עם מישהי שבודקת שהטבילה כשרה.)

ואם זה בסדר, מבקשת מהבלנית ואומרת לה איזה רב אישר. 

"והראב"ד כתב: אם כרכה שער ראשה בדבר שאינה חוצץ, בחוטי שער, וטבלה בינה בין עצמה — עלתה לה טבילה."

(פירוש הבית יוסף על הטור, יורה דעה קצ"ח מ)

או הרב אליהו זצ"ל?

"ואם אין אשה שתעמוד על גבה ותשגיח, תקשור על ראשה בגד או חוטים בריפיון שלא ימנעו מהמים להגיע לשיער ותטבול"

(דרכי טהרה עמ' 242)

גם בתורה לא כתוב שאסור עוף בחלב אז מה עכשיו נתיר את זה?

בדורות הרחוקים מאוד אחורה חכמים לקחו את זה כהלכה ועל כן זה הלכה!

לא מבצעים שינויים בהלכה בטח לא אישה או אדם שמחליט שהוא מבין את התורה יותר מחכמי ישראל

את מכירה רב- פוסק הלכתי שמקובל (הרב מרגכי אליהו, הרב עובדיה וכו')

שלקח על עצמו לבטל את ההנהגה הזאת?!

ולא.. מבחינתי לא כל מי שקיבל הסמכה מהרבנות הראשית יש לו סמכות לבטל את זה..

זה ממש לא אותו הדבר.

חוץ מזה שאם זה כתוב בשולחן ערוך שצריך בלנית אז זה הלכה..

בתוך המים.

לא דיברתי כלל על כל השאר..

למרות שלי זה עוזר שהיא בודקת שאין שיער בגב ואז היא מסתובבת

חייב וחיייב!!

אם את באמת רוצה לשמור הלכה אז חייב!

אני ממליצה לך באמת לא להיכנע לשטויות שרווחות היום בציבור, שמעתי (וממש רק כשמועה, לא כהלכה פסוקה כי לא בררתי ואין לי מושג במי מדובר) שיש רב שכאשר ראה שיש נשים שלא מוכנות לטבול עם בלנית ואחרת לא יטבלו בכלל אמר להם שעדיף שיטבלו לבד מאשר בכלל לא..

והמבין יבין!!

מה משמע מזה?

משמע שחובה וחובה וחובה שתהיה בלנית!!זו ההלכה!! 

בשולחן ערוך כתוב זאת במפורש ובשום ספר הלכתי לא מובא אחרת, 

אני ממש ממליצה לך צדיקה לעזוב את השטויות האלה ולהניח לבלנית כמה דקות לראות שטבילתך כשרה !!

בהצלחה לך!!

שמלכתחילה עושות כך.

מה זה לא ברור??

שהבלנית מסתכלת רק כשאת בתוך המים ממש.

לא מכירה משהו אחר.

בשנה הראשונה שלי כמה חודשים אחרי החתונה כשבאתי לטבול בדרכי להכנס למים הבלנית אומרת לי "וואו איזה שיער ארוך מסתתר לו מתחת למטפחת..". בפעם אחרת רצתה לדעת את שמי כשבאתי לשלם ולצאת. כשאמרתי לה את שמי אמרה בקולי קולות" אהה את הכלה של אהרוני" ללא ספק כל החדרים שמעו שטבלתי באותו יום. מאז לא דרכתי במקווה הזה. יש עוד תופעה. הבלנית לא אמורה לבדוק אותי אם לא בקשתי (מדברת על בדיקה לא על הטבילה.) יש בלניות שמרשות לעצמם להעיר על איזה שערה שנראת להם משוחררת וכו.. וזה בזמן שהן לא אמורות להסתכל עלי בכלל. אז אוסף המקרים האלה מחלחל אט אט וגורם לדחייה מהרעיון של הבלנית. אם היה לי אומץ הייתי מדווחת על המקרים האלה אבל אין לי כח וגם מדובר בפרנסה שלהן ולא באלי להתעסק בזה.. אז לפותחת- מבינה מאוד את ההרגשה.

ולכל האלה שחושבים שסתם נשים פתאום מתלהמות ועושות סצנות.. דעו לכם, יש בלניות רבות שאינן מתאימות כלל לתפקיד ואינן מבצעות אותו כפי שנדרש מהם.

לדעתי יש בהחלט מקום להתלונן

ממליצה לך לשאול רב כיון שזה מאד לא מקובל מה שתארת!

בד"כ הן אמורות לא להסתכל 

אני בד"כ מבקשת מהן מראש לא להסתכל ואז הן ממש מסתובבות עם הגב אלי עד שאני בפנים

אבל מה שאת מתארת זה ממש לא תקין!

ולכי תדעי כמה בעקבותייך חושבות כמוך..

חשוב להתלונן במצבים מסוימים

מחובתך להרים טלפון אפילו באנונימי למועצה הדתית או לרב העיר ולספר מה קרה..

תחשבי שיש כמוך עוד נשיםרבות שסובלות.

אבל..

זה שהבלנית הספציפית מתנהגת בצורה לא נאותה. לא הופך את האפשרות לטבול ללא בלנית להיות הגיונית ומקובלת.

וזה כן הופך את התחושה של נשים ללגיטימית ומובנת. לא דיברתי על השלכות.

אם קשה לי לאכול כשר כשאני בחור בחול אז אני אוכל טרף??

אם קשה לאישה סיטואציה מסוימת במקווה אז לטבול לבד?

לפעמים המצוות מעט קשות ליישום זה לא הופך את האפשרות לבטל אותה כברורה ומובנת.

וזה בדיוק כמו לעשות שינויים בהלכות שנשואים פלוס כתבה..אז אם באמת רוצה לשמור על ההלכה אין לנו מקום לשינויים בשולחן ערוך, אולי  את יכולה לעשות כמו שהציעו לך כאן..שהיא תסתכל רק אחרי שאת במים וכו' אבל ללא בלנית בכלל זה היפך ההלכה ואין מקום לתיקונים בה.

המצוה הזו היא חשובה עם כל הפרטים שלה..אנחנו לא יכולים להחליט שכדי שנוכל לקיים אותה בכיף נתאים אותה לעצמינו..

יקרה, תהיי גיבורה ותתגברי על הרגש הזה, כמה דקות עם בלנית  ואת עשית את המצוה בקדושה וטהרה לנחת רוח הקב"ה ויהי זה שכרך!!

בהצלחה!!

בשו"ע עצמו כתוב שיש מקום לטבול ללא בלנית בדיעבד.

תפתחו ותלמדו ותפסיקו להמציא.

זה לא היפך ההלכה, זה אומר שצריך שיהיה צורך כדי להתיר.

וקושי נפשי של הטובלת זה צורך.

ואם זה פוגע לה בשלום בית זה צורך.

להגיד על משהו שמותר בדיעבד שהוא אסור- זה היפך ההלכה והיפך מחיפוש האמת.

נתתי ציטוט פה:
הראב"ד מספיק לך? - הריון ולידה

מהטור ומהרב אליהו.

אל מוזמנות לפתוח כל ספר הלכה ולראות שם.

(אני יודעת שגם הרב עובדיה מתיר בדיעבד, אבל אין לי את הספר פה.)

ואפשר גם להגיד שקושי ממש לא נכלל בקטגוריה של בדיעבד. אם נחשוב על זה לעומק יש הרבה מצוות קשות..

ואני מדברת פה על קושי נפשי, על מצב שזה הורס לאשה את ליל הטבילה, שזה מוציא לה את החשק אח"כ להיות עם בעלה.

שזה גורם לה להכנס ללחץ עוד מהיום שבו היא עושה הפסק.

שלא לדבר על אשה שזה מציף אצלה דברים שקרו בעברה. 

והבעיה כרגע איננה בבלניות.

הבעיה ברבנים שנמצאים במועצות הדתיות.

הבלניות הן נשים צדקות שמקשיבות לרב שאומר להן לבדוק ולחקור ולשאול.

למרות שאין לזה שום מקור הלכתי בכלל.

ועד שלא יוציאו את ש"ס מהעסק- זה לא ישתנה.

(למרות שיש כיום ב"ה יותר מודעות ויש שינויים שכן קורים)

ועצם זה שאשה צריכה להגיע למקוה כשהיא מתכוננת להגנה עצמית ולא מתכוננת לחוויה רוחנית- זה עצמו עוול.

פה

אבל היא לא משנה לפי מה שנוח לה! - הריון ולידה

מברור קצר שביררתי באמת הבנתי אותך,

לא נכון הוא לכתוב בנחרצות פסיקת הלכה חד משמעית עבור נשים שאין ידוע לי מה הבעיה שמביאה אותם לשאול כזו שאלה..

באמת ראיתי שבמקרים דחוקים בדיעבד יש מקום להתיר וכמובן רק אחרי ששואלים רב מוסמך ומוכר.

הכי חשוב זה לדעת שכל שאלה כזו אין לסמוך על פורומים וכתבות למיהן ואפילו לא על היתר בספרים, הנושא של בדיעבד הוא רחב ובמקרה שיש צורך להתיר צריך לעשות זאת על ידי שאלה רב פוסק הלכה.

בהצלחה!

גם בעניין כשרות, גם בעניין שבת וכו'.

מי שלא יכולה לקיים מצווה כמו שהיא. לא יכולה להחליט לשנות אותה כמו שנוח לה. כי לך לא נוח משו אחד ולמשהי אחרת לא נוח עובדה אחרת.

אז בואי נחליט שכל אישה עושה איזה מצווה שבא לה כמו שנראה לה??

זה בדיוק מה שעשו הרפורמים דרך אגב..

מבינה את הקושי! לא מסכימה שלשנות את המצווה זה הפתרון. הגיע הזן שנפנים שעלינו לקיים מצוות כמו שהם.

היא מחליטה לפי מהלך הלכתי.

אם יש היתר בהלכה במקרים מסויימים,

והאשה נמצאת במקרה מסויים שכזה- אז מה הבעיה?

זה כמו שתלכי לאשה שנוסעת ללדת בשבת בבי"ח רחוק יותר- ותסבירי לה שהיא מחללת שבת ומזלה שאין לנו סנהדרין כי היו צריכים לסקול אותה.

או כמו שתלכי לאשה שאוכלת לשיעורים ביו"כ כי היא מניקה- ותסבירי לה שהיא עוברת על כרת.

אף אחת לא אמרה לפטר את כל הבלניות, ושכולן יטבלו ככה.

כן יש פה אמירה- שיש מקרים שבהם זה אפשרי ומותר (ואולי אפילו עדיף בהסתכלות הכוללת בסיטואציות מסויימות) 

ולמען ה' מה אכפת לכן???

זה החיים שלה ושמירת ההלכה שלה.

זה האחריות האישית שלה בלבד לברר את ההלכה ולבדוק מתי מותר לה לסמוך על ההיתר הזה.

ואם להתיעץ קודם עם רב או יועצת הלכה או לא.

יש פה שאלה- האם יש מקום להתיר?

והתשובה היא כן. אין עוררין על זה. לא ידוע על פוסק אחד שטען שטבילה ללא בלנית אינה עולה. 

כלומר, כרת אין פה.

זה פשוט אומר שיש לטובלת אחריות לדאוג שכל השיער במים. ויש לזה פתרונות.

אני הגבתי למשהי ששאלה בפורום פתוח.

את לא יכולה להחליט האם מותר או אסור. יש לה בעיה.. שתפנה לרב!

וקושי לא אומר שאפשר לבטל את זה..גם אם נראה לך.

להשוות את זה לחמץ בפסח זה לעשות רפורמה להלכה.

"בל תוסיף" זה גם לאו מהתורה.

אז אפשר לעשות דיון האם זה משהו שמחייב רק פסק מרב או שאשה יר"ש יכולה לפתוח ספרים, ללמוד את הסוגיה ולהחליט לבד.

זה מחלוקת, ויש מה לדון בזה. ואלו ואלו דברי אלוקים חיים.

אבל מכאן ועד לאסור את המותר?

להציג אותו כאילו הוא ואין בלתו?

אני מלמדת עלייך זכות שזה מחוסר ידע וככה לימדו אותך.

לא אמרתי בשום מקום ואף פעם שיש איסור לפנות לרב בכל שאלה הלכתית גם כזאת שנראית הזויה בעיני אנשים מסוימים.

אבל לבא ולומר זה מותר.. כי מה את? רב פוסק הלכה?

אני נתתי מקור שאומר- לכתחילה צריך, בדיעבד מותר, ובכל מקרה- זה לא פוסל את הטבילה (נוכחות בלנית או חוסר נוכחות, לאו דוקא מאונס- גם במצב של צורך.).

לא כתוב שם על לשאול מורה הוראה.

כלומר- יש לזה גדרים וצריך לחפש ולבדוק מהם.

את מוזמנת לתת לי ציטוט שאוסר.

לצעוק בקול "אסור! אסור! אסור!" זה לא דיון הלכתי.

תביאי מקור, נדון עליו.

הייתי כלה צעירה. חשבתי שזה נורמלי באותו רגע. אפילו שזה לא היה נעים. רק לאחר שהתנסתי יותר הבנתי שמדובר פה במקרים בעיתיים. ולכן עכשיו להתלונן (אחרי שעברו בין שנה לשנתיים מהמקרים הנל) מרגיש לי קצת פחות מתאים.

הקשורה לכל עניני מקווה וטבילה!!

1.כעיקרון יש בהלכה בזה דיונים שונים, הענין לא כל כך פשוט. הסיבות לכך שיש צורך בבלנית הם רבות ומגוונות. בטח כל אחד ואחת ישכילו שבמקרה קיצוני מאוד שבו לא ניתן בשום אופן לטבול ליד בלנית, יש לשאול היתר מרב מורה הוראה בפועל. עדיף רב רשמי מוכר ולא מהתכתבות זו או אחרת ושמעות כלשהם..

2.אבל מהצד השני צריך לעניות דעתי לברר ללבן מה הקושי הכל כך גדול כן לטבול בנוכחות בלנית, בודאי שלכל אחד ואחת מאיתנו ישנם קשיים בדברים שונים, אמנם לגופו של ענין צריך לברר היטב את השאלות הבאות: א. האם הטובלת עברה פעם איזה ארוע מביש עם בלנית כל שהיא ב.האם היא מעדיפה בלנית זקנה או צעירה ג. האם המקווה כשלעצמו גורם לה איזה הרגשה בלתי נעימה. הכוונה בכל שאלות אלו שרואים מנסיון בכמה וכמה מקרים, שכאשר מודעים לפרטי הבעיה ומנסים לפותרה על ידי החלפת בלנית\מקווה הענינים מסתדרים.

3.אם בורא העולם ומנהיגו קבע (ע"י תורתו וכו') שצריכה להיות בלנית - ברור הדבר שאנו אמורים לעמוד בכך "איני מבקש אלא לפי כוחן" - ממש כדאי לנסות מקום אחר. אני מכירה מישהי שנוסעת לאזור אחר לגמרי למקווה (כשעה נסיעה).

4.אנימכירה מקוואת שונות שבהם יש יחס מיוחד מהם לנשים מקורבות ובכלל. פשוט אין הרגשה של חוסר נעימות בכלל ואדרבה.. כדאי לברר היטב עם רב מוכר. 

מספיק שתעמוד מעל הטובלת ותראה אם נכנסה כל גופה ושערותיה במים.

או שאת יודעת יותר טוב מכל ספרי ההלכה?

כתוב בפירוש- יהודיה כשרה מעל גיל 12. 

ויש לה תפקיד אחד ויחיד- לוודא שכל השיער בתוך המים.

היא צריכה יכולת לראות את השיער וזהו.

מעבר לזה- כתוב בכל הספרים שאם אין לה בלנית- טבילה ללא בלנית לא מעכבת- כלומר בדיעבד היא כשרה.

מתי משתמשים בדיעבד הזה?

כשיש צורך.

או כשאין בלנית

או כשטבילה עם בלנית גורמת אח"כ לקושי ובעיות בשלום בית כי האשה חוזרת הביתה מותשת נפשית ואין לה כוח להיות עם בעלה. 

(וכבר קרו דברים מעולם)

לסיכום- לכתחילה צריך לטבול עם בלנית שתבדוק שאין לה שיער מחוץ למים.

אם יש סיבה- טבילה ללא בלנית היא טבילה כשרה. ומומלץ לברר עם רב או יועצץ הלכה לגבי איך לעשות את זה בפועל.

יקרה, צר לי על הכתמים.

יש הרבה מאוד מקוואות עם בלניות שיבינו לליבך, וישמרו על האנונימיות שלך.

שווה לנסוע רחוק מאשר לחוות חוויה קשה.

כך גם אני עשיתי במשך שנתיים כשהייתי כלה צעירה וראיתי שאני לא מסתדרת עם הבלנית.

אל תנסי לתקן את העולם או לשנות את ההלכה. פשוט לכי למקום בו החוויה היא חיובית.

(גם אנחנו גרנו במקום קטן, ואני יכולה ממש להבין אותך בהקשר הזה. באמת לא נעים.)

אם את רוצה להתקבל כבלנית לא יפטרו אותך בכך אם את יודעת שהשיער נוגע במים או לא, כאשר את רוצה להתקבל ירצו ממך אלף ואחד שאלות ועניית תשובה נכונה על כל השאלות שנשאלו זה לא כ"כ פשוט.

נכון אולי בדיעבד היא צריכה רק לדעת שכל השיער במים והיא יהודיה כשרה, אבל אם את רוצה להיות הוגנת וללכת לפי כל כללי ההלכה את צריכה להיות בקיאה נקודה!!

היא צריכה להיות מסוגלת לענות על כל מיני שאלות שצצות ברגע האחרון לגבי חציצה ועוד.

אבל בשביל לוודא שטבילה עלתה, מספיק מישהי שיכולה לעמוד מעל ולוודא שכל הגוף, כולל השיער נכנס תחת המים.

אבל כדי שהטבילה עצמה תעלה ותהיה כשרה, לא משנה מי עמדה מעל הטובלת והשגיחה.

בשביל ללמוד שיש מי שמנהל את העניינים

זה לא טראמפ

לא ביבי

ולא שום בן תמותה אחר...

והוא עושה את זה כמו שהוא רואה לנכון

ואנחנו יכולים להוריד את הרגל מהגז,

לעזוב פרשנים וכתבות ואפילו מדרשים

להפסיק לצפות שזה יהיה כמו שאנחנו חושבים שזה אמור להיראות -

ופשוט להיות, בדרך אל הגאולה.

לק"י

אבל לי אין כח לזה.

אבל אצלינו מתחילים מחר בתשע, ואין צהרונים (וגם אם היו, יכולתי לאסוף לפני. למזלי אני בבית).

ובעבודה שלי שזה חנ"מ, כן מסיימים מוקדם.

אם היו חוזרים בלי הפסקת אש, כנראה שהייתי משאירה בבית.

בס"ד
 

חושבת שלהרבה (לרוב?) האנשים פשוט ממש אקוטי לעבוד ולכן יש צורך במסגרות. בסוף צריך להביא לחם הביתה בסוף היום.

לגבי האכזבה המטורפת של היום, אכן. אני מראש הייתי עם ציפיות מדודות מאד כי אני לא רוצה לקוות ולהתרסק. אבל עם כל הציפיה הנמוכה שלי, עדיין התאכזבתי מאד. עדיין מודה על כל הניסים שהיו ועדיין מאוכזבת ממה שהיה בסוף. או ההיפך.

ובעיקר מרגישה את הנפש שלי שזקוקה לכל-כך הרבה עיטוף וחיבוק...

חיבוק לך.

בלי קשר למלחמה

כמו יום העצמאות

אפילו שאני אשכנזיה זה נורא הגיוני שאחרי יום שחצי מעם ישראל בחגיגות אז יהיה יום שבתון

ותגידו, איך עושים הסתגלות לקטני שלא היה יותר מחודש אצל המטפלת והתפתח מאוד בזמן הזה?

מלחיץ אותי לשלוח ליום שלם אבל אין לי כ''כ ברירה

בהסכם החדש של ההסתדרות יש חופש בין יום כיפור לסוכות ותמורת זה לומדים באיסרו חג. מסכימה שחסר הגיון....

לק"י

לא רק למסגרות חינוכיות.

(גם אני בהתחלה רציתי להגיב כמוך).

וגם חג הסיגד

וממש במקום בעיניי. 

לק"י

האמת שבגלל שבתור מורה קיבלנו 2 ימי בחירה, אני שומרת 1 לאיסרו חג פסח. שיהיה לי זמן להתאפס ולכבס וכו'. וככה לא בלחץ גם עם הילדים.

(כרגע אני בחל"ד עדיין).

וכרגע נראה שלא מחזירים את הלימודים פה. בטח לא השבוע.

וזה ממש מבאס

גם אני וגם בעלי ג'ינגלנו בטירוף קודם בין עבודה, בית, ילדים וניקיונות לפסח.

כ"כ שמחתי ששמעתי שיש הפסקת אש וחוזרים לשגרה.

ואז הבנתי שאנחנו מוחרגים אוףףף

ומניחה שכבר תהיה הרבה פחות הבנה בעבודה להיעדרויות ועבודה מהבית.

הבנתי כבר די מזמן שאי אפשר פשוט "לגמור את המלאכה" ושיהיו עוד סבבים בהמשך.

אני חושבת שחזרה לשגרה דוקא חשובה לבריאות הנפש של הילדים וההורים והשהיה הבלתי נגמרת בבית דוקא מזיקה.

בתור מורה את כמובן לא חייבת ללמד ממש את החומר, אפשר לדבר על מה שהיה ואיך מרגישים ולעבד את מה שעבר עלינו או סתם לשחק משחקים ולהתאוורר בהתאם לגיל. ההורים שעובדים בכל מקום אחר חוץ ממערכת החינוך חייבים להיות בעבודה כדי להרוויח את לחמנו…

רוגע מוחלט!

צריכה ללדת באלול ובניתי על רוגע נפשי....

יש את הדמיון ואת הרצון שלנו, אבל הקב"ה מנהל פה את הכל באופן הכי מדויק.

הגאולה כבר בפתח, את זה רואים בעיניים. להחזיק חזק, לא להתייאש... בקרוב ממש!!

ובגלל שאני מורה אני לא יכולה לא להגיע מצפונית

חייבת להגיע ליום מלא

איפה ההתחשבות???? איפה הרגישות? איך אפשר להגיע ליום מלא אחרי כל מה שקרה בפתח תקווה?

קודם כל - יש כמה אנשים ששומעים אותם יותר מידי שמנסים להוריד את הרוח מהמפרשים של כולנו.

אבל הם עושים את זה כבר שנתיים וחצי (ולמעשה הרבה יותר) - ותמיד יש להם ביקורת על כל דבר שהממשלה עושה, גם אם הם סותרים את עצמם מפעם לפעם.

כי בסופו של דבר המטרה שלהם זה להוכיח כמה נתניהו והממשלה גרועים, והם יבואו ויצילו את כולם אם נבחר בהם בבחירות הבאות.

אז גם אם כולם מהדהדים את הדברים שהם אומרים בתקשורת ובפייסבוק ובכל מקום אפשרי, זה לא הופך את הדיבורים שלהם לפרשנות הנכונה על המציאות. ושווה לשמוע עוד פרשנויות יותר משמחות ואופטימיות על המציאות.

לגבי ההסכם עם איראן -

למה את כותבת שאיראן לא מקבלת אותו?

ממה שאני קראתי, איראן התחננה להסכם, ולמעשה ירדה מכל הדרישות שהיו לה עד עכשיו.

זה נראה לי הרבה יותר כמו הסכם כניעה של האיראנים מאשר כמו הסכם מהסוג שאנחנו רגילים אליו עד עכשיו. עד כמה שאני מבינה, אנחנו לא ויתרנו על כלום חוץ מזה שכרגע מפסיקים לתקוף אותם (לשבועיים. לא יודעת מה יהיה אחר כך. ובלבנון אנחנו יכולים להמשיך לעשות את העבודה, למרות שהם מראש אמרו שלא יסכימו לשום הסכם שלא כולל הפסקת אש גם בלבנון). הם פותחים את מצרי הורמוז, התחייבו למסור את האורניום המועשר, ונשארו עם פגיעות קשות מאוד מכל מה שתקפנו עד עכשיו.

אז נכון - עוד לא קרס המשטר לגמרי. נתניהו אמר מראש שזה לא בידיים שלנו. אולי זה עוד יקרה. ובינתיים שינינו משמעותית את המציאות שהיתה. אנחנו ללא ספק במקום הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כן.

ולגבי הזוית האמונית והאכזבה ממה שציפית שיקרה ולא קרה -

אני חושבת שכל ה'מקורות' שמפרסמים בכל מלחמה כזאת, שגורמים לציפיות של קפיצות דרך בגאולה שלנו, הם לרוב מזיקים יותר מאשר מוסיפים.

אנחנו ללא ספק בתהליך משמעותי של גאולה. תהליך שנמשך כבר מעל 100 שנה, וממשיך ומתקדם בקצב מואץ בשנים האחרונות.

אף אחד לא יכול להבטיח כמה זמן זה יקח, ואיך השלב הסופי ייראה. ולפעמים כשמסתכלים רק על הנקודה הנוכחית הרבה יותר קל לראות את הקשיים מאשר להבין שזו גאולה. אבל בפרספקטיבה של זמן - המצב שלנו היום הוא באמת הרבה הרבה יותר טוב ממה שהיה לנו בעבר. גם מבחינה מדינית וגם מבחינה רוחנית. (ככה אני רואה את הדברים. אני יכולה גם להסביר יותר).

לפעמים הציפייה למשיח שמגיע בבת אחת גורמת לזה שלא רואים את כל הצעדים שכבר התקדמנו. אבל גם המלחמה הזו מקדמת אותנו המון. גם אם עוד לא הגענו כבר לסוף.

ועוד מחשבה שהיתה לי -

אולי כל הדיבורים הממורמרים ששומעים על המציאות, זה גם איזושהי הכנה לגאולה.

כמו שבמצרים, השלב הראשון לגאולה היה 'ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה' - עצם זה שהם נאנחו מהעבודה, והבינו שזו לא מציאות שהם רוצים, זה היה השלב הראשון שהוביל אל הגאולה. הרב ראובן ששון מסביר שזה העניין של המרור - שההרגשה של המרירות היא כבר צד של גאולה, כי זה כבר הבנה שהמציאות הנוכחית היא לא מציאות שאנחנו רוצים, ומתוך כך מתפללים למציאות אחרת ופותחים את הפתח שהיא תוכל להגיע.

אז גם היום - יש הרבה התמרמרות על זה ש'אין ניצחון מוחלט'. אנשים מצפים שכל אויב שיש לנו ואנחנו נלחמים נגדו - נגיע מולו למצב של 'ניצחון מוחלט', שהוא לא יוכל יותר לאיים עלינו או לפגוע בנו בכלל. אבל למעשה מציאות כזו שאין לנו שום אויבים שיכולים לאיים עלינו או לפגוע בנו זו מציאות של גאולה שלמה.

עד עכשיו עמ"י אפילו לא יכל לחלום על מציאות כזו. אבל עכשיו אנחנו כן חולמים על זה.

אז זה מתבטא כרגע במרמור, וגם בכעס על הממשלה, שלא באמת מוצדק לדעתי. ואני הייתי רוצה שזה יבוא יחד עם הודיה על כל מה שכן הצלחנו ועל כל הניסים שהקב"ה עשה איתנו עד עכשיו (ומשתדלת להיות במקום כזה בעצמי).

אבל בכל אופן מנסה לראות את הצד החיובי של מה שאנחנו רואים סביבנו...

ולא ככ ישים להביא מאוחר או לאסוף מוקדם כי אז מרגישים שהפסידו התרחשויות..

ואין צהרונים.

זה משתנה בין מנהגים

אם הם נוהגים שכן, אז לא יודעת לגבי סבון הכלים הספציפי.

כשכתוב *לכל* ימות השנה זה מובן שזה באמת לכל הימים, כולל פסח. אולי הם צריכים לשנות את זה... 

שהמוצר עצמו אינו כשר לפסח

כי לפסח יש חומרות אחרות שלא קשורות לכשרות של שאר ימות השנה

אולי אפשר ליצור איתם קשר ולבקש הצעת ייעול

עליו הבפירוש שהוא מאושר לפסח,

ואחד אחר שכתוב עליו 'מאושר מטעם הבדץ' עם הסמל של ירושלים בד"ץ העדה החרדית, ולמטה כתוב מאושר לכל ימות השנה. אין עוד אותיות קטנות.

אם הכוונה היא שזה לא מאושר לפסח זה ניסוח בעייתי בעיני.

כאילו אני לא חולקת עליך, פשוט אומרת שזה לא מובן מהניסוח. 

(בגדול- החומר צריך להיות כזה שפוגם את החמץ אם ישנו= הופך את האוכל/ כל דבר ללא ראוי למאכל כלב

אני לא מכירה כלבים שאוכלים את הנוזל כלים או כל חומר ניקוי שהוא ....

ככה שזה בגדול מתן כשרות לחומר כזה זו פעולה שיווקית ולא הלכתית. 

אני יודעת שבשלב הזה זה בדר"כ תקין, אבל המשקל שלט ממש נמוך וצריך לעלות מהר מכל מיני סיבות, אז אני רוצה שהוא ינק כמה שיותר

זה באמת סיוט... (התנסיתי בזה גם עם הילדה האחרונה)

תתייעצי עם יועצת הנקה טובה איך להחזיק ולסחוט את השד תוך כדי הנקה כדי להזרים לו יותר חלב וגם איך להעיר אותו כשנרדם.

מקווה שתעברו את זה מהר...

ומזל טוב!

זה היה מעגל כזה של לא יונק טוב ומשקל לא עולה וכו

השתדלתי כמה שיותר להעיר אותו ולשבת אותו שיינק

וכשההנקות נהיו טיפה יותר מסודרות

הקפדתי לשאוב את מה שנותר אחרי כל הנקה, זה מה שהיא לא הצליח לסיים עד הסוף וזה עזר לי ממש גם לחלב וגם לתינוק שהתחיל לעלות במשקל

לק"י

את יכולה לנסות לסחוט/ לשאוב חלב למזרק סטרילי, ולתת לו אחרי ההנקה.

אני יכולה לשבת איתו גם יותר משעה שבפועל הוא ינק פחות מחצי

לק"י

ככל שהוא יגדל ויתחזק, ההנקה עשויה להיות יעילה יותר.

פשוט במזרק צריך להתאמץ פחות.

ואולי הכי טוב להתייעץ עם אשת מקצוע.

נרדמים, מתנתקים, פעולת המציצה קשה להם מאד.

מומלץ מאד להחזיק אותו כמה שיותר בתנוחת קנגרו

וגם להניק כשהוא ללא בגדים, מכוסים בשמיכה ביחד כמובן.

וכמה שיותר להניק. בהפרשים קצרים, מתי שהוא רק רוצה בלי להסתכל בשעון

מנסיון עם פגות, זה אפשרי

הרבה נחת

שפע חלב, גידול קל בבריאות ובשמחה

לק"י

יותר בטוב..

אם את רוצה לדחות, תבדקי עד מתי אפשר.

אני נתתי לכל הילדים את החיסונים בזמן.

חוץ מילד אחד, שלא קיבל רוטה, ההמלצה ספציפית של הרופאה.

ככה אחות של טיפת חלב המליצה לי פעם באופן לא רשמי

זה וירוס של שלשולים

הוא חא מסוכן

מלבד חשש להתייבשות שכן מסוכן

לכן, אם את אמא מספיק ערנית ולילד שלך יהיה וירוס חריף של שלשולים, ואז תקחי אותו למיון לקבל נוזלים, זה אמור להספיק

כמובן לא נותנת הנחיות רפואיוצ לאף אחד, זה מה שא י עושה

אגב, לכולם אצחי נדבקו ברוטב מתישהוא, כמה ימים של שלשול וגמרנו.  

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥

לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו

אני רואה את זה כמניעה בטוחה

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה

לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך

לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅

בהצלחה בהחלטות!!

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה

אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

יש לי דיאפרגמה קאיה

ואני לא מרגישה בטוחה איתה.. הייתי אצל מתאמת  אבל תמיד יש לי נערווים שאולי אני לא שמה נכון ושכחתי איך... פשוט מכניסה משתדלת עד הסוף עמוק+ג'ל

זה מה שאמורים לעשות נכון? לא צריך איזהשהו כיוון מסויים

ואני מרגישה עצם כשאני מכניסה

האמת שלא יודעת

הדיאפרגמה זולגת לי החוצה

היא צריכה לשבת מעל העצם ולא לזוז, ולא לזלוג

מציעה לך לתרגל שלא בזמן אמת הכנסה, וגם - בזמן אמת, בנחת עד שנכנס טוב

האמת נלחצתי מהגודל שלה והיא גם ממש קשיחה…

זה לא מפריע ביחסים? אתן מוציאות?

ועוד דבר שחשבתי עליו, שמעתי פעם שדברים מהסוג הזה פוגעים ברצפת האגן/דפנות הנרתיק כי הם מוחזקים עם השרירים. מישהי שמעה על זה?

מרגישה שזה ממש ענק לי כאילו עלול להרחיב…

לא מרגישים את זה.

ולא שמעתי או חוויתי שזה פוגע ברצפת האגן

שמה שמפריע (או לפחות אמור להפריע)

זה לא אם זה יפה או לא אלא עניין בריאותי

הרבה פעמים עודף משקל מעיד על חוסר בבריאות

אם זה אכילה לא מאוזנת או אי עשיית ספורט וכו

גם מי שרזה באופן מוגזם

לא משנה אם זה יפה או לא

זה יכול לפעמים להעיד על משהו לא בריא

ולכן ב2 המקרים צריך לוודא שהכל תקין

ולא הבנתי למה מישהי צריכה להיות מוטרדת מזה שהבת שלה רזה באופן רגיל.

אני חושבת שללא ספק הכי חשוב זה לאהוב ולקבל את הילדים שלנו בכל מראה שהוא (וזה לא קשור אם אני אוהבת יותר מראה שמן או מראה רזה. את הילדים שלי אני אוהב כמו שהם, גם אם הם רזים וגם אם הם שמנים, בלי קשר למראה המועדף עלי).

אבל כשרואים השמנה שלא היתה קודם, אז הגיוני שזה מעורר מחשבות אצל ההורים לגבי המקום שלהם להגיד משהו/להשפיע בנושא.

אני חושבת שהסיבה הבריאותיות היא הגורם המרכזי פה, הרבה מעבר למראה.

אבל מן הסתם גם למראה יש פה איזשהו תפקיד - לא מצד איך שההורים רואים את הילדה, אלא מצד המחשבה על איך שזה יהיה בשבילה להיות עם עודף משקל (ולא חסרים שרשורים בפורום שמראים את הקושי של נשים עם המראה שלהן בגלל עודף משקל. למה זה ככה? יכול להיות שזה לא צריך להיות ככה אבל זו המציאות).

דווקא בגלל הסיבה השניה חשוב להיות פי אלף יותר זהירים עם כל אמירה שהיא, כדי לא לפגוע בדימוי העצמי של הילדה ובאיך שהיא רואה את עצמה. אבל גם אם ההורים לא יגידו כלום, זה לא בהכרח ימנע את הקושי שלה, כי זה העולם שאנחנו חיים בו.

1. הבן שלי היה רזה במיוחד וזה הטריד אותי לא פחות. היינו איתו אצל דיאטנית ומטפלים בזה. משום מה זה דורש פחות "הליכה על ביצים".

2. לא הפריע לי שהיא שמנה כמו זה שהיא השמינה באופן  מהיר, בבת אחת ואוכלת ב"בולמוסים".

3. כיום מראה שמן נחשב פחות יפה. בעבר היה ההיפך וכנראה זה עניין של אופנה אבל המשפט האחרון שכתבת פשוט לא נכון או לפחות ממש לא מדויק לימינו. אולי זה מבאס, אולי זה לא בסדר אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות.

כבר לא,  ובתור אחות לאחים שהיו שמנים, יכולה לומר שזה משפיע על הגוף

יש כבדות, יש קושי עם הברכיים, זה משפיע הורמונלית מאוד

אז אם זה לא רזון חריג, זה לא אמור להדאיג פשוט לעומת השמנה שכן משפיעה על הבריאות

השמנה לא מגיעה בריק בדרכ. זה תוצאה של תזונה לקויה + גורמים נוספים לרוב. 

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.

מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...

בהצלחה ורק בריאות 🥰

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

החלטתי לחכות. 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה

תרגישי טוב❤️

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.

*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

זו רמה אחרת לגמרי של טיפול

אבל גם בקופה יש טובות יותר ויש פחות

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

לק"י

כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

לק"י

כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

הייתי אצל פיזיו' שעשתה לי עיסוי וזה בהחלט עזר להחלמה!

מבינה שזה לא מתאים לכל אחת, אבל שווה מאוד לחשוב על זה.

ולי אישית האימאלה שלך מרגיש מוגזם...

שמישהו ייגע לי שם בכלל, הבעיה שגם אני לא יכולה לעצמי

מניחה שאין איזה פיתרון קסם כזה או אחר 🥲

המשקלים רק עלו ועלו מלידה ללידה

והראשון נולד 3.8

בראשון חתך יזום וקרעים נוראיים

בשניה חתך קטן- טיפה תפרים ולא מורגשים

מלידה שלישית - אין קרעים כלל!

למדתי 2 מסקנות חשובות:

1. מאוד מאוד מאוד!! תלוי במיילדת . טיימינג של לחיצות וכו . הלידות החוזרות המיילדת עשתה עיסוי תוך כדי לידה עם המון שמן - מה שגרם לכך שלא היו קרעים כלל

2. התנוחה פחות חשובה - ילדתי בכמה תנוחות, בסוף הבנתי שדווקא בשכיבה חצי על הגב יש שליטה טובה יותר למיילדת על הקרעים וכו אז העדפתי את התנוחה הזו.

זה שהיו קרעים פעם אחת - לא מחייב שיהיו שוב

וגם תלוי מאוד איך תופרים- יש מומחים שתופרים ובקושי מרגישים ויש כאלה שפחות יודעים ואז התפרים מורגשים בהחלט

בהצלחה!