כל איזה גחמה שיש לבנות - הן ישר משליכות את זה לחוסר גבריות!

את רוצה לאכול ולשתות? תביאי

את רוצה שהוא יביא? תבקשי

את גם היית אומרת שככה זה גברים ושצריך לקבל אותם ככה??

שתהיה כל כך ארוכה

ואגב פגישה כזאת ארוכה היא בעייתית מאוד מבחינת הצניעות

האם זה סביר? - בהחלט!

יש לי חבר שהוא לא הביא לדייטים אפילו כוס מים, וב"ה הוא נשוי עם 2 ילדים.

האם יותר נחמד בדייט כשיש כיבוד? - בהחלט!

ואם הוא לא מביא, אז את מוזמנת להביא..

לא מומלץ לבוא לדייטים בגישה כ"כ ביקורתית ושופטת,

פשוט תבדקי אם כיף לך איתו..

אם את לא תדברי- הוא  לא ידע שאת רוצה.

תציעי בנעימות
ויהיה בסדר...
בהצלחה!

[אם לא תציעי- נשמע שתהיי צמאה...חבל...תביאי את והוא יראה וייקח ממך את היוזמה להמשיך...לא?]

תפסיקי לא לדבר בפולנית.

ככה לא בונים זוגיות-

או שלא תצפי

או שלא תשתקי.

גם לצפות וגם לשתוק מוביל לתסכול.

(אלא אם את במקרה יוצאת עם בחור שיודע לקרא מחשבות..)

ולא, אל תשליכי עליו את כל הפרשנויות שעולות לך בראש.

עין טובה ולימוד זכות זה גם חלק מהלהיות בזוג, ואם לא תתחילי להתאמן על זה עכשיו- זה לא ישתפר אח"כ...

(כשאומרים שלהתחתן זו עבודה- אז צריך לדעת שהעבודה הזו מתחילה עוד לפני זה. מתקופת הדייטים..)

"זה מראה על חוסר גבריות"

"אולי הוא קמצן"

עצם זה שאת מתיחסת לזה כמשהו שלילי ועושה מזה "אישו" זה כבר פרשנות.

אז או שתתעלמי ותביאי לשניכם אוכל\תציעי בטבעיות ללכת לאכול

או שתדברי איתו על זה.

ככה מתנהגים בזוג (גם אם הזוג הזה זה רק זוג בדייטים)

לא מרכלים עליו מאחורי הגב ומנתחים עם אחרים את מה שהוא עושה-

שואלים אותו ישירות, למה אתה מתנהג ככה?

תני לו את האופציה להסביר את עצמו ואל תעשי לו משפט שדה מאחורי הגב.

לקחתי את המסרים לעצמי, אבל היא בטוח לא התכוונה לדבר עליו מאחורי הגב.
והבעיה זה שהיא כנראה ביישנית וכל הדברים הטבעיים נראים לה יכולים לפגוע. 
אז בסדר, היא הבינה שכדאי שתדבר או תעשה משהו, אבל אל תהרגו אותה.
@הקולה טובה, ממש לא אישי, נאמר לכל התגובות הקשות.

אבל השאלה איך בודקים.

לא בודקים ע"י ניתוח של כל מה שהוא עושה\לא עושה מאחורי הגב.

בודקים ע"י שיח משותף ושיתוף.

ע"י פגישה פנים אל פנים והיכרות לאורך זמן.

ע"י זה שעושים דברים ביחד ורואים מי הוא ומה הוא.

מפריע לי שאנשים נצמדים לכללים דביליים שנכתבו בימי הביניים כאילו היו תורה למשה מסיני.

ושאנשים בונים הררי ציפיות- אבל לא יודעים לתאם ציפיות.

שני בני-אדם נפגשו לפגישה ארוכה בשמש ל-7 שעות,

לאחד אנו יודעים שהיה שתיה ולשני אנחנו לא יודעים אם היה לו..

האחד שהיה לו שתיה היה צמא,

אבל הוא לא הוציא את השתיה כדי שח"ו השני (שאנחנו לא יודעים אם יש לו שתיה) לא יבקש ממנו גם לשתות.

אז מי המוזר כאן בכל הסיפור?

צריך לצאת מכל הציפיות של המגדרים זה מזה, ולהתנהג אחד לשני כבני אדם!

באופן כללי, רוב בני הישיבות גדלו במסגרות נפרדות, הם מתחילים להכיר מה זה בנות - רק בדייטים.

אותו הדבר לגבי בנות, הן לא יודעות (פחות או יותר) עד החתונה מה זה גברים,

ולכן יש להרבה מהם (בעיקר הן) מערכת ציפיות והגדרות מנותקת מהמציאות.

לכן, אין סיבה שגבר יעמוד בציפיות, כשהוא אפילו לא מודע לקיומן.

(וגם אם נודע לו על קיומן, מותר לו לחלוק על מוצדקותם.)

אז האם כבן-אדם הוא התנהג אלייך באופן הגיוני וסביר - חיובי!

אם יש לך ציפיות, תגידי לו אותם והוא יחליט אם מדובר בציפיות לגיטימיות.

@הקולה טובה, אהבתי את התגובה שלך!

זה לא מגיע מתוך מניע גברי, אלא נטו ממניע טקטי..

זה פשוט אמצעי שעוזר לפעמים להתגבר על שתיקות מביכות,

נותן נופך נוסף לפגישה (כשמרגישים צורך) או שסתם רעבים או צמאים..

או פק"ל קפה/תה כשקר, היה אפילו דייט (ראשון) אחד שהיה חם והבאתי קוביות קרות של אבטיח.

פשוט בפגישות הראשונות אין תיאום מי מביא מה, אז אני מביא שיהיה (ולא תמיד משתמש).

אם היא גם הביאה, אז זורמים..

לפעמים נאכל את העוגיות שלה ואת השתיה שלי ולהיפך וכו'.

מה שקורה שאתן הפכתן מעשה טקטי לציפיה מוסרית, ולענ"ד מדובר על שגיאה!

וזכותו של גבר לא להשתמש בטקטיקות של החברים שלו,

גם אם מדובר על טקטיקות שרובם משתמשים בהן.

לא חושבת שזה נכון-מוסרית! אף אחד לא עבר פה התעללות [בכפייה], ואם אתם מצליחים לשבת 7 שעות רצוף בדייט בלי לשעמם האחד את השנייה ולהיפך הייתי אומרת שאולי זה שווה את ההשקעה שלך 

שיהיה בהצלחה!

האם גם הוא לא אוכל ולא שותה בכל משך הפגישה? 

האם הוא ביישן בדרך כלל? אם כן, יכול להיות שהוא פשוט מתבייש להציע או לא בטוח שתאהבי את מה שהוא יביא.

האם הוא שם לב לדברים אחרים שקשורים אלייך? אם לא, אז אולי באמת תרמזי לו בעדינות.

אני אישית קצת ישירה. כשרק התחלתי לצאת עם בעלי הוא כל פעם רצה שנלך ללובי של מלונות. שם גם יקר וגם אין מגוון של אוכל במחיר סביר. אז בדייט השלישי אני הצעתי שנשנה קצת פאזה ונלך למסעדה והוא הסכים.

באחד הדייטים הבאים, הציעו לנו במסעדה קינוח. והוא (שעדיין לא היה בעלי) ענה למלצר מיד שאנחנו לא מעוניינים. כשהמלצר הלך פתחתי את העיניים שלי במבט מופתע והסתכלתי עליו. הוא קלט את הרמז ושאל אם רציתי קינוח, והתנצל מיד על שלא שאל אותי....עניתי לו בחיוך שיש האומרים שתמיד יש מקום לקינוח..... ואז הוא הזמין קינוח שווה!

(לא שהפריע לי הקינוח. הפריע לי יותר שהוא אפילו לא חשב לשאול אותי!)

השורה התחתונה היא שלפעמים צריך ליזום בקשר. אם מפריע לך שאין לכם כיבוד, למה שלא תצאו לאיזה בית קפה לשם שינוי? תגידי לו שאת רוצה לשנות אווירה.

או שתציעי שתעשו פיקניק, ושכל אחד יביא משהו. תשאלי אותו מה הוא רוצה שיהיה בפיקניק....

בהצלחה!

סביר שגבר לא מציע שתייה אחרי 7 שעות של דייט?  ממש מקווה שרובם לא מתנהגים כך. וכן, זה אומר משהו על הבנאדם, בלי קשר אם כיף או לא כיף לי איתו.

נשמע כמו טענה לא רצינית. אי אפשר לתכנן עד כדי כך מראש את כל הווריאציות שיכולות להתרחש...

נראלי שאחרי 7 שעות לא הייתי מחזיקה מעמד ואומרת לו שאולי נשתה משהו חח..אם זה קורה פגישה אחת בהתחלה אז ברור שלא פוסלת ישר אלא רואה איך בהמשך, אם זה משהו כרוני שנמשך אז כן, הייתי חושבת פעמיים.

לפחות על עצמי

פשוט תתנהגו איך שאתם, באופן טבעי.

ולא אני פתחתי את השרשור המבאס הזה..

א. אם הוא נורמלי, הוא או קמצן או תפרן. עם קמצן, כמו גם עם פזרן, לא כדאי להתעסק כי החיים איתו יהיו קשים. יש שני סוגים של תפרן. סוג אחד הוא זה שתמיד יהיה תפרן. הסוג השני הוא זה שעדיין צעיר ולא הספיק לשים את ידו על קצת כסף. זה אחד הנושאים שלשמו התכנסנו. לברר אם אפשר יהיה לבנות איתו חיים משותפים שכדי שיהיו נעימים, מה לעשות, צריך שיהיה שם כסף. תפקידו של הבעל/האב לפרנס. בכתובה מתחייב הבעל לפרנס את אישתו. האישה לא מתחייבת לזה. אם האישה רוצה, ואם היא יכולה, זכותה לצאת לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה. זה אפילו רצוי, כדי שלא תהיה תלויה בו, כי תלות מביאה לשליטה של מי שמפרנס ואפילו לחוסר כבוד כלפי הצד התלותי. לכן, כדאי מאוד שלאישה יהיה מקצוע טוב עוד לפני שהיא מתחתנת וגם נסיון במקצועה. מכל מקום, בתקופה שהילדים קטנים רצוי מאוד שהאישה תהיה אמא במשרה מלאה. לכן הכרחי שהבעל יוכל לפרנס את משפחתו בכבוד. את זה, בין דברים אחרים, צריך לברר בתקופת ה"דייטינג". אם הוא לא מציע משהו -- זה צריך להדליק נורית אזהרה. זה עדיין לא חייב לנתק את הקשר -- אבל את חייבת לברר את הענין הזה.

ב. אם הוא לא נורמלי, בוודאי שהוא לא יכול להיות מועמד לתפקיד של בעל.

קצת מוזר בעיני... בטח כשזה כמה עוגיות מאולתרות.

פעם מישהי הביאה כיבוד ולא היה נעים אז אכלתי כזית 

העניין הוא שהוא אחראי  להיות מודע לכך שהבחורה שלצידו אולי צמאה ורעבה אחרי 7 שעות( את האמת לא מבינה איך גם הוא לא), לא חייב להביא כיבוד אפשר להזמין לפחות שתייה בחוץ אם לא אוכל. ואם זה מפדח אותו לשתות ליד בחורה אז שידאג לפגישה יותר קצרה כי בחורה לא תשתה לבד מבקבוק שלה בדייט.

אני לא מבינה לגמרי מה הבעיה: האם הבעיה היא שהבחור לא מפנק אותך, או שהבעיה היא שאת רעבה וצמאה?

אם הבעיה היא הכיבוד, אני מסכימה שלפעמים זה נחמד להביא כיבוד, אבל זה מוטל על שני הצדדים. אני חושבת ששניהם אחראים להביא מדי פעם משהו שווה (במלעיל) כדי להתפנק עליו. 

 אם הבעיה היא שאת רעבה או צמאה, אני לא מבינה מה הבעיה לאכול, ובטח לשתות. מבחינתי להוציא בקבוק מים מהתיק זה הדבר הכי סבבה ונורמלי בעולם, ואני עשיתי את זה עשרות פעמים, כולל בפגישות ראשונות. עם אוכל הייתי קצת יותר מסתייגת. אני בדרך כלל דואגת לאכול לפני כן. אבל בפגישות יחסית מתקדמות הרבה פעמים הוצאתי אוכל מהתיק (סתם אוכל של ארוחת צהריים שהבאתי לעצמי מהבית) ואכלתי לו מול הפנים, וגם הוא היה לגמרי בסדר עם זה. למה, כשתתחתנו ותגורו ביחד אתם אף פעם לא תשוחחו כשאחד מכם אוכל והאחר לא?!

ולא הצעת לו גם מהאוכל שלך? בדייט אוכלים ביחד כמו שגם כשנשואים אני אברר אם בעלי גם רעב ורוצה לאכול איתי עכשיו

ביחוד אם הם שוחחו ובררו את העניין הכלכלי [עכשיו, וגם ביחס לעתיד].

הוא בכלל לא היה במודעות שהוא צריך קנות משהו.יש אנשים כאלה שלא מוציאים שקל על אוכל ויש אנשים שלא חושבים שהשני צמא ויש אנשים שחושבים שאם היא צמאה אז היא בטח תגיד את זה. גברים זה עם שלא מבין רמזים אז כדאי או להוריג ציפיות או להגיד לו את זה בצורה יותר ישירה עד שיבין.

בהצלחה ואגב אני חשבתי שבעלי לא ישתנה והיום הוא השתפר פלאים.

תגידי לו אני יביא א,ב,ג, מה אתה מביא? (: 

שלום לך

בדרך כללך נהוג שהבן משלם על הבת בפעמים הראשונים.

ומה יקרה אם זה היה ההפך? הבת תשלם עליו?

או תגיד לו באו נלך לאכל /לשתות משהו מה דעתך?

חם היום ואני צמא /רעבה? צריך להגיד מה חושבים הוא לא יוכל לנחש.

וחוץ מזה הכין אתם נפגשים שאין אוכל ושתיה ?

הלכים למסעדה, לפיצה , לדוכני אוכל מהירה כזה (פלאפל , שוארמה המבוגר .....).

ואם לא אז תחליטו בנכם (לפני הפגישה) מה כל אחד מביא(שתיה ואוכל ).

פעם את ופעם הוא.

גם אני הגעתי לפגישות עם הבחורות הראשונות עם התפיסה הזאת, ואז גיליתי שכבר בשנות התשעים היא יצאה מהאופנה (ובטריקת דלת עזה... כל הבנות שיצאתי איתן סירבו בתוקף שאשלם עליהן). מסקנה: אל תקשיב להורים שלך בעצות לגבי דייטים. דבר עם חברים שהתחתנו או אחים גדולים (אח"כ אחותי גילתה שהצעתי הצעות מגונות כאלו ולא הבינה מאיפה לעזאזל נחתתי)... 

אולי זה לא סטנדרטי, אבל מההתחלה החברה שלי ואני תמיד שילמנו על עצמנו, וכשהיא צריכה משהו או שמשהו מפריע לה היא אומרת לי. לפעמים היא לוקחת יוזמה. לפעמים אני לוקח יוזמה. בקיצור שותפות שווה, או לפחות זה מה שאנחנו שואפים אליו.

קשה לדעת מה מישהו אחר חושב. יכול להיות שיש לו היגיון משלו שגורם לו אפילו לחשוב שזה יהיה רע להביא משהו או להציע משהו או לקנות לך משהו. תנסי לדבר איתו על זה ולהבין מה הוא חושב בעניין. גם קשה לי להאמין שאפשר לבנות זוגיות טובה בלי תקשורת פתוחה. אם הקשר שלכם לא ישרוד שיחה כנה אז אני מניח שבסופו של דבר תתקלו באיזה משבר שיביא לאותה תוצאה.

אם הוא בחור נחמד וכייף לך איתו, אז תזרמי.

סביר להניח שהוא רחפן, ולא מודע לעניין, ואין כאן קמצנות.

לכי למקום שהוא יזמין משהו

לא קמצן

    אני למשל, ממש לא מרגיש בנוח בבית-קפה בלי קשר לתשלום.

    אני לא אוהב את המוזיקה ואת הסגנון הזה של הדייט.

    אם יהיה קר, אני אציע שנכנס, אבל זה יהיה בדיעבד.

ב. באמצעות המבחן שלך,

    הרבה יותר קל לבדוק אנוכיות ואגואיסטיות של בת מאשר קמצנות של בן.

    אם בחורה תציע להשתתף בתשלום - אני במקום אשלוף שטר של 100 ואשלם על שנינו.

    אם לבחורה זה יראה טריוויאלי שאני אמור לשלם עליה - אני אשחק אותה כאילו אין לי מספיק כסף.

    ובקיצור, אין לי שום בעיה לשלם על בחורות, אבל יש לי בעיה עם בחורות שרוצות שאשלם עליהם!

    ועוד יותר גרוע, יש לי בעיה עם בחורות שמנסות לבדוק אם אני קמצן!

    אני מסכים שקמצנות זה לא מידה טובה, אבל אנוכיות זו מידה גרועה בהרבה בייחוד לחיי הזוגיות!

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥