רק שאני בן והיא הייתה מישהי..

לרוץ בלי להסתכל לצדדים

אבל האמת שזה קרה לי בתיכון,
רצתי בטירוף לאוטובוס שעמד בתחנה
ובדיוק שעברתי ליד הדלת האחורית ירדה מישהי ופשוט העפתי אותה לכל הרוחות.

לפחות האוטובוס לא ברח לי, ואפילו הספקנו להתנצל אחד לשנייה..

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אקח זאת כמחמאה, אז תודה!

ו- לא נתקלו בי כזה המון!! חח.. אני לא כזאת שקופה.. אבל זה קורה לעיתים.. יותר בימי ראשון/ חמישי או שגם אני ממהרת.

וחלילה. אני ב"ה בריאה ושלמה (שריר)

מה יש לרשום זאת בעצבים?
זה היה ונגמר.. זה לא שהוא עשה את זה בכוונה. גם לפעמים זה דיי מצחיק

אבל יש בנים שמגיבים לזה מגעיל (או יותר נכון- לא מגיבים) וזה באמת מגעיל ומעצבן.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

והגיוני שבנות יהיו פחות נחמדות.
"כבוד" ושות'.

ויצאתי ממש גאוותנית ה' ישמור.
בכלל אי אפשר לסמן אצלי וי לא בדבר הזה ולא בשום דבר.. יש הרבה עבודה.

שנזכה כמה שיותר להתקרב אל הטוב, בעז"ה.
שבת שלום.

יש בך הרבה הרבה ויים..

זה לא משנה אם את לא מסמנת אצלך וי כי כבר מישהו אחר סימן אצלך וי וזה אני. 

חוץ מזה זה רק מראה את הענווה שלך כך שזה עוד וי בשבילך.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

כי את באמת כזו.  

רצתי במהירות שיא, ופתאום בת ירדה מאוטובוס אל תוך הנתיב שרצתי, והתנגשתי בה חזק מאוד. מכיוון שהגוף שלי גדול, והיא הייתה קטנה, זה הכאיב לה מאוד.
ניסיתי לעזור לה לקום, וביקשתי סליחה, אבל הנזק כבר נעשה.

[זה שבנות נתקלות בי, זה 'מעשים שבכל יום', אבל בקטנה.]

זה כבר ממש...


קרה לי גם פעם..

ראש בראש אז זה עוד נסבל

זה נכון,
ועדיין עשיתי את זה פעם ממש כואב..



סיפרתי את זה המון לחברים אז אני מפחד מאאוטינג..

שמעתי ממעמקי המנהרה בצומת בית ליד את האוטובוס שלי (921) והתחלתי לרוץ.

צברתי מהירות, ובינתיים האוטובוס עצר בתחנה והתחיל להוריד נוסעים.

חיילת ירדה, נעמדה לרגע, ורואה את רוח הסערה הירוקה בדרך להתנגש בה.

במזל היא שברה הצידה וניצלה מהתנגשות חזיתית.

כנראה היא שירתה במגדלי הפיקוח של חיל האויר.

הוא פנה כדי לפנות לי דרך- ואני פניתי לאותו כיוון
הוא זז שמאלה- ואני אחריו
וכך הלאה ... וכמעט שהפכה המדרכה ל'רחבה לריקוד' השם ירחם עליי
עד שהוא ואני קלטנו מה קורה- עצרנו את זה, שנינו ברחנו בבושה ובמלמולי סליחה הדדיים

 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

זה שתמיד כששני אנשים נתקעים במצב כזה- כל אחד הולך לימין. ומחכה שם עד שהשני יקלוט את זה!

 

 

הייתי קורה לזה המבוכה השכיחה ביקום!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

העבודה שלי היא להגיש לאנשים טעימות בסופר ולקדם מכירות של מוצר כלשהוא.

בגלל זה אני מגיע לסופר לכמה שעות ולא מכיר את העובדים והם כן מכירים אותי(ההוא שמביא ספרייט בחינם).
אז אני רואה לקוח, מציע לו לשתות ספרייט
הוא:כן זריז אני מת לחזור הבייתה אני אחרי יום עבודה
אני אהה, אתה עובד פה?
הוא: כן
אני: וואלה, סבבה משום מה לא ראיתי אותך
הוא:מה לא ראית אותך במעלית(מובילה למחסן), ושיצאתי התחלת לשיר.
אני:
הוא:

שלוש פדיחות, א הוא זיהה אותי ואני לא אותו
ב התפארתי שאם הייתי רואה אותו הייתי מזהה אותו, אבל בתכלס כן ראיתי אותו
ג הכי חשוב הוא שמע אותי שר לבד במעלית....

כל החיים שלי הם פדיחה אחת גדולה...

אני סבבה עם זה...

פשוט לא כזה אכפת לי מה חושבים עלי אנשים שאני לא מכיר.

סתם אין לי מושג מי אתה...

תשע"ו.
הולכת עם חברה בדרך לכותל, היה ממש חם.
בירידה לכיוון שער יפו בלי התראה מוקדמת פרשתי ידיים בהתלהבות (כי התחילה רוח)
מפה לשם איזה אחד מאחורי חטף כאפה לפנים

עיר הכאפות במקרה? רק תאמרי לי באיזו עיר את מתגוררת כדי שאני אזער כשאני אהיה שם.

או שאתה רוצה לכתוב שוב באיזה עיר את מתגוררת..
חח וואלה לא מגלה

זה קרה לי איפה שהוא..לא זוכרת עם מי

גם כן ברובע היהודי

בתשעה באב...

 

@נקודה טובה

@וזכני לגדל

בהחלט
יש פדיחות שאינן נשכחות:-8

אחת העובדות שאלה אותו אם הוא פנוי, לקח לו רגע ממש ארוך להבין שהיא צריכה עזרה במשהו, ולא אם הוא פנוי לצאת איתה...

 

עליתי על אוטובוס מספר 43 במקום 34. ושוב, עליתי על 68 במקום 168.

 

איבדתי לדודה שלי כרטיס אשראי חדש..

 

אמרתי בהיסח הדעת תודה לנהג שהעיר לי הערה גסה.. קלטת את הטעות מהפרצופים של אנשים.

 

נעלתי את המפתחות של האוטו, בתוך האוטו. הייתי צריכה למצוא משהו לחלץ. סיפור.

 

שכחות למיניהם, מפתחות, ארנק, ת.ז. , אמברקסים מורמים וכו..

 

שמעתי לזמן מה שירים באוטובוס עם אזניות, מסתבר שהייתי על רמקול.

 

והיד עוד נטויה.. 

 

 

 

 

 

אהה ונזכרתי בעוד אחת דיי טרייה, עפתי באוטובוס על בחור ישיבה תמים. מסכן, היה בטראומה אחר כך..

אני מקווה שאת לא כועסת על עצמך..
אמרתי תכתבי ספר כי זה חמוד כזה, זה לא באמת נו נורא.

 

ברמה שאני לא משתמשת במושג פאדיחה כמעט בכלל. 

 

בזכות הכישרו הזה אני יודעת להתנצל יופי.

טוב שהשלמת איתו...

זה לא תמיד כיף,

זה לשכוח ימי הולדת של אנשים שאוהבים. 

לפספס אירועים חשובים. תאריכי הגשת מטלות.

לחטוף מכות מדלתות לא סגורות.. לדרוך בטעות על אנשים..

לתסכל אנשים שחושבים שאתה לא מקשיב להם.. או שפשוט צועקים עלייך כדי שתקשיב.

לשכוח חפצים כל הזמן.. וכו'

 

 

אני שלמה איתו, על יתרונותיו וחסרונותיו. 

אבל מעניין שתמיד נראה לי שהכי כייף לאנשים המתוקתקים והמסודרים

 

תסמונת הדשא של השכן..

 

ממש חמוד..

ויש אנשים שהם מתוקתקים וזה מציק להם שהם לא קצת רחפנים,
אז זה שאת משלימה עם זה זה הכי טוב..
יפה לך!

אני עמדתי באוטובוס ואז הנהג בלם בפתאומיות
בנסיון להציל את עצמי מלעוף על השיירה של העומדים תפסתי את הדבר היציב הקרוב אליי..
לצערו זה היה ראש של חייל רדום ממש חזק, בואי נגיד שהוא לא חזר לישון אח"כ 🙈

תודה , מרגישה בחברה טובה

שכשקלט- הסמיק והתנצל שעות...

עכשיו את לא יכולה לערוך 😛

ופשוט לא התאפקתי וצחקתי בטירוף ופשוט נסיתי להשתיק את עצמי אבל לא הצלחתי זה היה כזה מצחיק

מה שמזכיר לי שפעם איזה מישהו מעצבן העיר לי בנימוס להוריד את הרגליים מהמושב
עכשיו לא שמתי לב בכלל ששמתי את הרגליים על המושב . ובהתחלה הייתי בטוחה שהוא צריך עזרה ממני.. טוב אני סיבכתי את זה...
הוא: סליחה
אני: כן!! (כולי שמחה עם חיוך על הפנים)
הוא : את מוכנה להוריד את הרגלים ?!עם פרצוף מדוכא מהחיים..
אני: כן

וקלטתי את זה רק בהר-חומה.

ואז הייתי צריך לחזור עם 74 אחר עד אייבורי בגבעת שאול ולגלות שכבר סגור שם...

כפרת עוונות!

זה מטשטש את הבאסה..

והייתה רוח ממש מטורפת והם פשוט עפו...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

איזה צדיק...רק לתימנים של פעם.

איאיאי.

היחיד במשפחה שיכול להתחרות בי ;)

ואם אפשר בקשה.. תברכי אותי על הדרך

אני אמורה לישון בכלל...

אבל ננסה-

יהי רצון שתמשיכי לראות את הטוב שבחיים, ושתצליחי בכל מה שתעשי!!

(אני לא מכירה אותך אז זה המקסימום שאני יכולה )

תברכי אותי בקרירות הדעת שתשפיע עליי גם פיזית כדי שאצליח לישון..
וככה גם לא אפריע לך ;)

ועכשיו גם אני אלך לישון ;)

אבל למיטב זכרוני היא כבר הייתה תפוסה.

בגבעת שאול היה נהוג בשבתות לחכות לרב אליהו בדרך חזרה מבית הכנסת ולומר לו שבת שלום. ילד שאני מכיר (עכשיו הוא כבר נער) חיכה פעם לרב עם המשפחה אבל הוא התבלבל ובמקום לנשק את היד של הרב הוא הגיש לרב את היד שלו שינשק אותה.

 

(בתגובה הרב לחץ לו את היד)

אוטובוס עוצר בתחנה שלי. זה קו שעובר פעם בשעה בערך וזה היה ביום שישי. בכל אופן, אני רצה רצה רצה ולא מבינה איך זה שהוא עדיין לא נסע.
פתאום אני קולטת שזה לא הקו שאני צריכה, מסדירה את הנשימה והולכת לאט. האוטובוס עדיין לא נוסע.

פתאום יורד מהאוטובוס בחור: "אל תגידי לי שאת לא עולה, הנהג רוצה להרוג אותי"

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

עמך ישראל צאן קדושים!!!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

 

לי חיכה בקבוק על המדרגה בירידה מהאוטובוס.. החלקה מטורפת.

אני הולכת ככה בגשר המיתרים, לא יודעת מי החכם שחשב על הריצפה המחליקה הזאת

ברגע אחד פתאום כמעט והחלקתי אז פשוט תפסתי בדבר הכי קרוב אליי ( = היד שלה, שהחזיקה את הטלפון).
היא בתגובה - אני כבר עשרים דקות על הקו עם YES!
אני - סליחה
היא -

במה שלידך??



את לא הבת הראשונה שמספרת את זה פה..

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שבע יפול צדיק

צדיקה את ממני.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בנתיים מה שעולה לי שהתנגשתי במשהו כבד כזה מברזל וזה כאב מאוד ופשוט מילמלתי לעצמי דמט.. כי זה תמיד קורה לי חח.. ואני קולטת מאחורה מישהו שאני מכירה כמובן (אבל לא יותר מידי פה ושם הי...)קלט את זה..
אה יאו וישלי עוד פאדיחה יותר מצחיקה שמהרתי לאיזשהו מקום ממש ורצתי ובלי לשים לב התנגשתי במשהו שהרגע מישהו הרכיב והוא צועק לי "בסדר בסדר אני יסדר" בחוסר אונים כזה.. וחבר שלו קילל אותי אני לא מאמין ואין בעיה תרוצי רוצי...והם רבו שהוא צריך לדבר אלי בעדינות חח וואלה זה היה הכי מצחיק בארץ אבל הייתי חייבת לרוץ רק אמרתי סורי

הכתיבה שלך קורעת..

את כותבת בדיוק כמו שמדברים, וזה מגניב ומצחיק...

אבל אל תתייחסי

תמשיכי ככה בטבעיות הזו..

נראלי(;

אבל כשהן קורות, אני מתפדח רגע וממשיך בחיים

כבר פעם שלישית שאני עובר על השרשור הזה ומנסה לחשוב על פדיחה.
אז הנה אחת, חשבתי שמקום מסויים נקרא בשם מסויים ומסתבר שמשום מה חשבתי לא נכון ואומנם האותיות אותן אותיות אבל מישהו היה צריך לנקד לי אותן...
אחרי כמה שנים מסבירים לי שאני הוגה את שם המקום לא נכון ואני חושב על כל האנשים שדיברתי איתם על המקום במשך השנים ולא אמרו לי כלום

הדרכתי קבוצה גדולה של אנשים וסיפרתי להם על מקרה מסויים שבו היו הרבה אנשים בצפיפות רבה ואמרתי cloud במקום crowd ורק כמה מילים אח"כ הבנתי את הטעות שלי והתפדחתי אבל הבנתי משהו יותר גדול- הם לא מקשיבים לי! אף אחד לא הראה עניין לרגע בטעות שלי... אז קיצרתי את הסיפור ושחררתי אותם לנפשם

לאחותי זה קרה
היא עברה ליד חנות בגדים ונתקלה האחת הבובות שם, אחותי חשבה שזה מישו והסתובבה וביקשה סליחה עד שהיא שמה לב ש..🙈

ששורה בה רוח של אשה מהשואה.

אומרים שהרבה בובות, שורה בהן רוחות.

אני עוד אחלום על בובות שקמות.לתחייה בגללך...😮😰

אתה יכול לפרט בקשר לפגי הזו?

*חברה שלי הולכת עם גרביים (שקופות) אז משום מה יש לה גרביים בתיק.
עלינו לאוטובוס, במקום להביא לנהג רב קו היא מביאה לו גרביים
רק היה לראות את הפרצוף של הנהג

*באתי לשלם בחנות באשראי ובמקום אשראי הבאתי רב קו

*במקום לשלם ב10 שקל עגול הבאתי 10 אג' בלי לשים לב.. ועוד נפלתי על מוכרת סנובית רצח, דפקה לי כזה פרצוף עם הגבה שלה

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

 

זאת לא בעיה שלי, זה גם בצבע ירוק!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

 

אגב, זאת הייתה המלצה של ערוץ 7 בהרשמה אם אני לא טועה..

שאני שחור?

אז פשוט התעצבנתי ואמרתי להם "ואו איזה שירות"

שפעם שוטר ביקש ממני רשיון, והצגתי לו כרטיס סטודנט... 

 

השותף שלו חשב שאני שיכור ואמר לו לבדוק אותי בינשוף |לא נגעתי באלכוהול ב-27 השנים האחרונות, רק בעוגות|. אבל כנראה הקסם האישי שלי ניצח, והוא שחרר אותי אחרי שמצאתי את הרשיון והראיתי לו (זה מה שקורה כשחוזרים לירושלים מחתונה במעלה גמלא באחת וחצי בלילה...). 

ואיך האצבעות שלך?

עכשיו הזכרת לי שלפני המון זמן היה לי חבר שסגרו לו את הדלת של הרכב על האצבעות שלו והם ממש נמחצו וואי מסכן כמה הוא בכה.

הכוונה- שאני סגרתי עליה את הדלת של האוטו (וזה עוד בדיוק כשהגענו אליה לבית בלילה והייתי אמורה לישון אצלה) ונסעו איתה למד"א ואכן בסוף עשו לה תפרים..

זה כבר לא על גדר פאדיחה. זה פשוט בושה.
בכיתי כל הלילה והתביישתי לראות אותה אח"כ כמה זמן

(זה היה שהיינו ילדות)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

היא לא בדיוק רק חברה שלי.. היא יותר מזה (אאוטינג), אבל כן. לא הייתה ברירה וישנתי אצלם..


עדיין מרגישה רע עם עצמי שזה קרה (למרות שזה קרה לפני כמה שנים טובות), אבל מה לעשות... העיקר שהיא בסדר

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

והובכתי במידה מה.. תודה!

פעם אבא שלי שם את היד שלו על הדלת של הרכב בצד של הצירים ואני פשוט טרקתי אותה בכל הכוח...

ופעם זה היה הפוך הוא סגר עלי דלת של דיפנדר משוריין ששוקלת כמעט טון... (רציני, אני לא מגזים)

אבל ב"ה היא ניצלה מזה ברגע האחרון...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

 

מעניין אותי אוטובוס ממוגן ירי.. מה מיוחד בו?

 

חוץ מזה שהם ניראים בסכנת התפרקות תמידית..

אז כנראה שזה לא כ"כ כאב.

 

מיוחד בו שהוא שוקל כמה טונות יותר וגם הדלת שלו הרבה יותר כבדה ומסיבית.

לא הייתי באוטובוס ממוגן. רק רואה אותם מקרטעים בבנייני האומה.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

על מקרה דומה.


סתם, כמעט ברכתי.
כמעט מתתי מזה.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בן שואל שאלה כזו!

(ה' בפתח, י' בשווא, ש' בצירה)
(מצטער, הייתי חייב)

לכן ציינתי שזה הולך ונהפך לשרשור צבאי

(אהמ.)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

להעלות אותן על הכתב

שמן קוקוס, שמן חמניות ושמן אבוקדו פנויים.

ואגב, גם שמן זית תפוס

 

 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

תרגיש טוב אתה בחברה טובה.

רצתי לאוטובוס (לא חדש) ומרוב לחץ חשבתי לעצמי שבכלל לא בטוח שזה הקו שאני צריכה, אולי זה רק דומה.

נניח - הייתי צריכה קו 139 ויש באותה תחנה גם את 39. זה מבלבל!

 

בקיצ - שאלתי את הנהג תו"כ עליה לאוטובוס - "זה קו 134, נכון?"

הוא - "לא, הוא מאחוריי"

אני - "יואו, אז תעצור לי!!"

הנהג לוקח את הרמקול (למה לנהג של אוטובוס בינעירוני יש רמקול???) ואומר - "מישהו יודע באיזה קו אנחנו נוסעים יכול לעזור לה?"

 

מזל שהיה שם מישהו נחמד שאמר לי - "זה קו 139, אל תדאגי "

היה יום אחד שהנהגים החליטו לצחוק עלי כל יום..
אז באתי לשלם לו ואני כזה בשיא הרוגע אתה קו...? והוא לא!!! למה עלית!! ואני יאו אז תפתח תדלת בשבילייי והוא סתם סתם נו אני צוחק. ..
ולנהג השני נתתי כרטיס אחר בטעות והוא שעה מקריא את הכרטיס ומת מצחוק רק אני לא הבנתי מה כלכך מצחיק?!

פעם ברכבת יום שני בבוקר, היה מניין (יש איזה חבדניק שמביא ספר תורה) והתפללתי שם. והיה קצת לחץ של זמן כי התחנה הייתה קרובה.. אז רצו לעלות אותי לתורה ולא רציתי פתאום כל המניין 'כעס' עלי ואמרו לי יאאלה אין זמן, תעלה... אז באתי לעלות ובגלל הלחץ היה לי black out ושכחתי את הברכות ותוך כדי אני מחפש בתפילון את הברכות ולא מוצא, ואז ניסתי להסביר בפנטומימה ששכחתי את הברכות שיביאו לי סידור וזה וגרמתי לעוד איזה עיכוב...

פדיחה שנייה זה שפעם משום מה אני הוצאתי את הספר תורה ומשום מה התבלבלתי והוצאתי ספר תורה אחר, ואז כדי להזיז אותו לפרשת השבוע לקח כמה דק'

פדיחה שלישית אני דיי צנים בגודל שלי אז כשייתי בישיבה תיכונית אף פעם לא בקשו ממני להגביה... יצא שבפעם הראשונה שהגבאתי הייתה בבית כנסת אשכנזי שאני לא מגיע לשם אף פעם, אבל ביישוב הזה יש כמה שמכירים אותי, זה היה בערך בגיל 18-19 ואני בא להרים את הספר תורה ולא מצליח, ומנסה שוב ולא מצליח ושוב ושוב (עד שמישהוא גילה לי את הטריק של להוריד ואז להרים)


אם יהיה לי כח אני אביא מרתונים נוספים...

ואם כבר - זה השיר 

 

נפל לי הרב קו למטה, שנייה לפני שעליתי.

של לענות אמן יהא שמיה רבא באמן הלא נכון...

ויש מלא פאדיחות בתפילה..
השבת החזן הקריא בקול את אשרי יושבי ביתך,
”עיני כל אליך ישברו..
כאמור פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון” מזל שהנוכחים לא ממש בקיאים כדי לשים לב..
לפני שבועיים ראיתי מישהו שהולך להגביה את הספר בלי כיפה,
לקחתי כיפה מהקופסה ובאתי לשים לו על הראש
ורק אז קלטתי שכן יש לו... אוףףףף...

כשנגיע למקום X. אמרתי שכן.

לא חשבתי לעצמי שהוא ישן כל כךךךך חזק.

בכל אופן, תחנה לפני אני אומרת משהו כמו: "הייי, הגענו". הבן אדם פשוט לא מתעורר...

חשבתי אולי להעיר אותו עם טפיחות קלות בעזרת העיתון שהיה לי ביד, אבל אז חשבתי לבקש ממישהו שישב ספסל ליד שיעיר אותו.

 

מפה לשם - הבאתי לו את העיתון ואמרתי לו שהוא יכול להעיר אותו עם זה

אז הוא אמר לי שלא כולם שומרים נגיעה מחיילים

הייתי עייפה באותו בוקר!!!

אותי העירו רק בלי לשמור נגיעה..

טעות שלי.. אופס!

אם אני יורד בתחנה הסופית אני סומך על הנהג שיעיר אותי, אם לא אזאני מכוון שעון מעורר עשר דקות לפני זמן ההגעה שכתוב, לרוב זה עובד לי

אני וחברתי חוזרות מביה"כ לכיוון הבית ,באמצע הדרך פגשנו 2 כלבים קטנים (פינצ'רים?), ה-2 האלה החליט כנראה שלא מצאנו חן בעיניהם ואז התחילו לנבוח (שתינו פחדניות ידועות), מצאנו בדרך עץ דקל ענק היא החליטה משום-מה להסתובב סביב העץ ואני אחריה ומאחורי הכלבים.. ככה מסתובבים איזה 3 דקות.. למזלינו הגיעו 2 אנשים ששברו את המעגל האינסופי והרחיקו את הכלבים..אבל מה נשפכו מצחוק..איזה בושות!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

פעם שבתתי את שבת קודש בעיר הקודש תל אביב תתוב"א, וכמנהג ישראל קדושים הלכנו לפוש קצת באויר הצח בכיכר המדינה והגיע איזה כלב והתחיל לשחק איתנו קצת ולנבוח, אז הבעלים שלו קרא לו והכלב לא רצה לבוא אז חבר שלי אמר לו "אל תדאג לא נחזיר אותו בתשובה"...

פעם אחת האחיינים הקטנים היו אצלינו..
ישבתי עם הגב לאחיין שלי הקטנטן
(המתוק מדבש! )
ואז אני מרגישה משהו חמים ונעים בגב...
כשה"נעים" הזה הסתיים
הסתובבתי ..
וגיליתי שאמא שלו שכחה לחתל אותו..
..

רק שאני חיבקתי אותו באותו זמן ממש חזק..

וואי.. אני שעה יושבת פה וצוחקת מהשירשור הזה

אחרי שהוא הבטיח נחרצות שהיא מאולפת וכו' וכו'...

היתה לו וואחד פדיחה...

גם ככה במצב ״כפית״...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

 

 

..

פתאום נזכרתי בזה..

שהייתי בגיל יסודי חזרתי מהבית ספר ובטעות במקום להכנס לבניין שלי ועלות לקומה אחרונה עליתי לבניין סמוך

וכשאני עולה אני מרגיש משהו מוזר אבל לא יודע להצביע על מה , הגעתי לקומה האחרונה דפקתי בדלת , לפתע שני זקנים רוסים איש ואישה שעלו אחרי שואלים אותי "את מי אתה מחפש?" (מסתבר שזו הדירה שלהם) פתאום אני קולט שאני בעצם בבניין השני חחחח הזוי , אני לא זוכר באיזה גיל זה היה ובאיזה כיתה הייתי אבל ללא ספק הייתי צריך להיות ממש קטן אם טעיתי בבניין

גרמת לי להזכר במשהו שקרה לי ואני בכלל לא נהנית להזכר

מכירים את האבאים שעושים פאדיחות? לי יש אבא כזה,
אז הלכנו לבת מצוה של בת דודה,
כבר היינו באיחור,
עד שמצאנו חנייה,

לחץ וזה,

עלינו במעלית
הדלת סופ- סוף נפתחת,
ואנחנו יוצאים לתוך מבזקי פלאשים מסנוורים מליון צלמים מצלמים אותנו
אחרי סנוור והלם של כמה חצאי שניות שבהם הספיקו לתעד אותנו במליון תמונות ווידאו אנחנו מחפשים את המבטים של האנשים ומוצאים את עצמנו בוהים באנשים המומים, חתן וכלה וקרוב משפחה שמדבר ברמקול .
אנחנו גם היינו דתיים והם לא אז זה כנראה גם הוסיף להלם,
חזרנו במהירות צעד אחורה למעלית והגענו לקומה הנכונה
תוך כדי שאבא שלי צוחק ואני כמעט בוכה.

טיפשעשרה וזה..

והייתי ממש עצבנית עליו
איך שענה צרחתי עליו כמה דקות
אחרי שתיקה מוזרה מהצד השני פתאום:
"אממ זה לא יוסי זה חבר שלו אני אמסור לו שחיפשת אותו"
אני כזה
אהה סליחה אני לא כזאת צרחנית בדרך כלל



הכי לא נעים היה אחר כך לפגוש אותו פנים מול פנים והוא שאל אותי זאת את מהטלפון?

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אבל מצחיק

בקבוצת וואטסאפ משפחתיות במיחד עם סבתות וכדו' פעם למשל ההינו בדרך למסיבת הפתעה ליום הולדת אז היא שלחה בקבוצה שאנחנו בדרך להפתיע את דודה שלי ואז כל הקבוצה שולחים כזה "לאאא מה עשית עכשיו היא רואה את זה" ואז דודה שלי ראתה את זה.. ..

פעם זוג מהמשפחה המורחבת רבו בווצאפ ובטעות במקום לשלוח לה את ההודעה בפרטי הוא שלח בקבוצה. איך הוא התבייש, היה לא נעים...

תפילת חיי שזה לא יקרה לי..

כמו הטעות הנפוצה לשלוח סמס לאדם עליו אתה מרכל ולא לאדם איתו אתה מרכל.

אבל יש פעמים שזה ריכול כשר
כמו להתייעץ עם מישהו על שידוך
בשביל מישהו אחר,
ולשלוח את ההודעה למיועד.. 😞

אני חייבת לפגוש אותך

אני כנראה מחר בירושלים

השוקו כבר התקלקל!!

אני נגד המתחרים
איזה עולם
אני מביאה שוקו שווה והיא תביא לי רק מי עדן |מבואס|

סגרנו שאני מביאה עוגיות שוות

שכחתי מה את רוצה זה היה מזמן!
טוב אני בירושלים אחת לשבוע- שבועיים אז פשוט תגידי מתי גם את וניפגש כבר!

אלפיים שנה אנחנו מחכים לך.

 

 

אבל היה היסח הדעת

ואז אברהם פריד נכנס לאוטובוס ואמר

 

אני מנסה לארגן טיול בפסח
בערב לפני אחשלי קיבל משימה לדאוג לזה שכולם קמים בזמן.
בבוקר אני מתקשרת והוא עונה ואומר שכולם ישנים אז אני שעה נוזפת בו בצחוק שהוא לא עמד במשימה.
בסופו של דבר מסתבר שזה היה גיסי, דוס אש שבחיים לא הייתי מדברת איתו ככה..
מרוב הלם וצחוק פשוט לא נשמתי.

קרה לי משהו ממש דומה אבל זה ממש אאוטינג

פעם הייתה חנות שהייתי קונה בה פירות יבשים ופיצוחים תבלינים...

אז הייתי מבקשת שקדים טריים
והמוכר מתקן אותי -
הכל פה טרי ,התכוונת טבעי(לא קלוי)
אני-כן ,כן,אגוזים טריים
המוכר-הכל טרי ,אגוז טבעי,כן מה עוד לשים לך?
וכך מדי שבוע הייתי באה וכל פעם שוכחת את המילה "טבעי" ומבקשת טרי.
והמוכרים הכירו אותי וכעבור מספר פעמים הפסיקו לתקן אותי... הבינו שאין להם סיכוי.

אגב-גם לא הייתי צריכה לבקש טרי ,הם רק היו רואים אותנו נכנסים והבינו מיד מה אנחנו רוצים...(הדבקתי את בעלי במילה "טרי")
אי אפשר היה לשכוח אותנו.

כבר עברנו משם דירה ,אבל לפעמים עוד יוצא לנו להכנס לשם וזוכרים אותנו היטב...(חנות במקום שוקק)

זכרונות...📜

הנחתי תפילין לתפילת שחרית ובדיוק שהתחלתי להני היו לקראת קדיש וסיימתי לשים תפילין
של ראש והתחילו קדיש ושכחתי להחזיר את הכיפה ועניתי 'יהא שמיה רבה' בקול רם... שנייה אחרי זה מישהו טפח לי קלות על הראש וסימן לי שאין לי כיפה..
שמח"ת אחד לפני כמה שנים, הרב של הבית כנסת שבו התפללתי סימן לי אחרי מנחה להוציא את הספר תורה הראשון מההיכל ובכך להתחיל את ההקפות ואני משום-מה חשבתי שהוא אמר לי להוציא שתייה מהמקרר לשיעור שיש.. קיצור כל הבית כנסת מסתכל עליי עד שהבנתי..
הראש ישיבה הקודם שלי היה אומר משפט מסוים בתנועות רבות.. בהיותי שמיניסט פעם הסברתי על כך לאחד מחמשושיי ) והסברתי בהמחשה רבתי ובקול רם ליד הפנימייה ופתאום מי עובר לידנו תוך כדי התלהבותי? רה"י בכבודו ובעצמו...
המשך אולי יבוא

סבב פדיחות, כמה חברות,
איכשהו לכולן היו פדיחות עם ראש האולפנה
חוץ מאחת שלפתע צועקת,
איך זה שלכולן יש פדיחות עם הרב *** ורק לי אין?
רגע של שתיקה מביכה, הרב בדיוק נראה באופק.
ואז מישהי עונה ברשעות מה: עכשיו יש לך

התלהבתי מידי בקול על חייל עם חצאית.. :-! (מה זה שפיפון!?)
חברה שלי נכנסה כמו עגל דוך לתוך חבורת דוסים מתנדנדים בדבקות, משכתי אותה אחורה מהשערות כך שהרעתי את המצב..
נ.ב. הוציאו פה לעז על האורות, חייבת לומר שדווקא היה מדהים!
ממש שאי סביב ענייך וראי - כולם נקבצו ובאו לך

זה צנחנים...

כמו גולני, גבעתי, נח"ל, כפיר.
בתוכה, הם מחולקים לקבוצות הנקראים "גדודים", אחד מהגדודים הוא שפיפון.
זהו, לא מדובר ביחידה מיוחדת

צנחנים חושבים שזה מגניב להיקרא על שם סוגי נחשים, כמו גדוד פתן.

סופסוף.. 

 

מוזרים הצנחנים האלה.. 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אם יש כפיר, מה הגדוד המקביל? פומה?

בתוכה יש את הגדודים חרוב שמשון לביא (שנסגר)דוכיפת נחשון ונצח יהודה

ופומה זה כלי רכב צבאי

יש חמש חטיבות חי"ר - צעירים מעל עשרים

(בחטיבה 188 כתוב גדוד 72 במקום 74, מצטער)

אני חושבת שלאחי יש מילון צבאי. מסביר למה.

אפשר לעשות שירשור חידות צבא (לבנות בלבד)
אבל את לא חוקית אז תהיי המנהלת!

חידה ראשונה: פק''ל.. השלימי! ומהם ראשי התיבות?

אבל לא מפה..

הראשי תיבות נראה לי
פקודה קבועה לקרבי? לחייל? ל..(משהו)?
(נראה לי)

וההשלמה זה או קפה או חגור

?
(סימן שאלה מהסס.
אמרו לי את זה לפני המון המון זמן.. נראנ לי יותר משנה).

או שאני ממציאה ועשיתי סלט

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אבל כבר ים זמן שלא ראיתי את הסמיילים המרוחים שלך

@פלצור
@צריך עיון
@חפש
@arixon

רחפת מה קורה?

(שאין לי)

לא ידעתי את זה.
זה מילה שהיא כבר מילה בפני עצמה...

חח לא היה לי מושג מה זה אומר..

מזמן..

זו מילה נפוצה.
לא מעצבן להשתמש בה בלי לדעת מה אומרים?

אין גדוד שפיפון!

101-פתן
202-צפע
890-אפעה..

(אלו השמות והמספרים של הגדודים שבתוך חטיבת הצנחנים)
אולי הגדסר נקרא אפעה, לא יודע.
אולי הבסיס.

@ארץ השוקולד

@עדן.

ואת

@רחפת..
איפה שמעת\ראית את המילה שפיפון?

הולם, אל תקחי את זה אישית שהגבתי לך.. פשוט בשירשור העוסק בנושא..

זה היה כתוב על שלט בכותל! טקס השבעה.

זה היה גדוד תותחנים באגד 282 שנסגר והפך לגדוד מילואים

לבא”ח שלהם,
בסיס אימון חיילים,
שם החיילים לומדים להיות חיילים קוראים בא”ח שפיפון.

ואני רק ניסיתי לעזור..
אופסיק.


ראית, ראית נכון..
זה כתוב בהשבעות..

הסתפקתי.

*ויקיפדיה

אולי הנחש על התג הוא שפיפון...

הגעתי לכותל,
במקרה הייתה שם השבעה. מה שנשאר ממנה היה השלט כי היא בדיוק הסתיימה

אמנם שהיה חלק משריון, אבל לי משום מה זכור קשר לצנחנים.
אעשה בירור אמיתי לאחר החג בלי נדר

שפיפון זה הבאח

לי היו חברים שעכשיו הם צנפים

היה כיף לראות את השרשור

ועוד יותר כיף לראות שזה שימח אנשים

זאת הייתה אחת הפדיחות המעצבנות-אני וחבאה שלי הלכנו ברגל לאיזשהו מקום בעיר ובדרך עצרנו טרמפים, עצרה לנו מונית שנסעה לכיוון (אותו מקום תכלס ) וכשהגענו שתינו מתכוננות לרדת והנהג כולו "אתן לא משלמות?" ושתינו בראש כזה "בחיית, עצרנו טרמפים, אם אתה לא טרמפ מה אתה עוצר?" ושילמנו בכל זאת

אחת עדכנית...

ישבתי בכנס של מתנדבי מד"א והגיע אחראי מתנדבים ארצי ולחשתי לחברה "איזה מתוק הוא" ואללה יודע איך הוא שמע ואמר לי שזה לא במקום והמוח הבעייתי שלי ענה לו ש"החיוך של ממש מתוק אבל.."

איך זה קורה??? איזה קטע...

כשהייתי קטנה (12 נראלי) אבא שלי עשה את הטעות להושיב אותי מקדימה כשעצרנו בתחנת דלק ואני ראיתי את המוט הילוכים והוא מאוד עניין אותי משום מה אז הזזתי אותו ודרסתי את הרגל של אבא שלי ברוורס וכל העובדים בתחנה רצו החוצה ואני ניסיתי להתמזג כמה שיותר עם הריפוד (תוך כדי שהרכב ממשיך ללכת אחורה איתי ועם כל האחים הקטנים שלי בפנים)

לא בטוחה אם זו פדיחה או טראומת ילדות

הייתי באוטובוס ועלה מישהו והתיישב ליד אישה מולי והיא קמה בהפגנתיות ואמרת לטלפון "רגע אני מחליפה מקום התיישב לידי מישהו מסריח" ואני נפלתי על הרצפה מרוב צחוק וכל האוטובוס מסתכל עלי ומתלבט אם להזמין נציגים של המחלקה הפסיכיאטרית

שבת בצהריים איי שם בצעירותי, הולך לבקר חבר טוב.
*דופק בדלת*
קול צווחני קורא מבפנים 'כןן!',
*פותח את הדלת*
*נזכר שיש להם תוכי מדבר*
*סוגר את הדלת*
*בורח*

תכל'ס יש לי מלא סיפורים בסגנון, אבל לא ממש מגדיר אותם כ'פדיחה'

אבל הם בטח רגילים לזה שהתוכי פותח לאנשים את הדלת..

לחברה שלי יש תוכי מדבר ולפעמים כשאני מגיעה אליה והיא עדיין לא בבית - אני והתוכי מדברים ארוכות

באיזה שהוא שלב הוא מפסיק לענות ומתחיל לחזור אחרי כל מה שאני אומרת ואז אני יודעת שאני כבר משעממת אותו

אל תמעיטי מעצמך!

אנחנו בית של בנות. זה אומר שבשבת בצהריים, כשכולן עם מכנסיים על הספות בסלון וכו', כשדופקים בדלת, האחיות שלי צועקות - "אם זה בן, אז לא!!!" אפשר רק לנחש כמה חברים של אחי ברחו מאתנו ולא שבו...

סיפרתי את זה בשבוע שעבר לחברה שגם אצלה בבית הבנות מכריעות את הכף, והיא אמרה שבעלה, בכל פעם שהוא נכנס לבית של ההורים שלה, קודם כול צועק: "אני עם מכנסיים! אני עם מכנסיים!"

זה מה שאנחנו צועקות כדי להודיע ששום בן לא יכול להגיע עכשיו. אז הוא צוחק עליהן...

שסיפקת לנו שיחת פדיחות משהו-משהו

עד כדי כך שעבר מאז כעשור ואני עדיין מתפדח לראות את הבנאדם. מתלבט אם לכתוב...

אבל הרגע הזה שבא מולך חייל עם תיק 90 ליטר בערך, ובטעות אתה מתנגש בתיק והוא מסובב את החייל 90 מעלות עד שהוא מתנגש חזיתית באיזה בחורהo_O
לא נעים.

כך שהנהג כנראה לא הכיר אותו ובלם חזק. ועפתי על חייל דוס והשכבתי אותו על הרצפה של האוטובוס כשאני מעליו

הבחור רצה לקבור את עצמו באדמה... וגם אני...
מזל שבדיוק ירדתי מהאוטובוס
עוד משהו- אוטובוס בינעירוני עמוס. יום ראשון בבוקר. שעה וחצי נסיעה לערושלים לפני פקקים.
חייל דוס שישב לידי נרדם עלי וחיבק אותי מתוך שינה כשהתיק שלו לידו

מה עשית?

ואחרי שעה ורבע הוא זז והתעורר... הוא לא נראלי מודע לעניין

את מוכשרת!!

תפילת חיי שלא ייקרה לי,
מרבה להסתכל שאנשים סביבי מחזיקים במשהו בזמן הנסיעה..

נסעתי ומולי בא רכב בלי אורות
הבהבתי לו וסימנתי עם הידיים, הרכב עצר לידי החלון נפתח והאישה שם אומרת לי, אתה גם בלי אורות.
ואני 😷🙈😱

הוא אכן סימן עם האורות (אפשר להבהב עם אורות גבוהים גם אם האורות הנמוכים כבויים)

טוב אין לי רישיון מותר לי לא לדעת...

יקר לעשות

לכן חוסכים

וכשהתקרבתי יותר סימנתי גם עם הידיים.

אני עייפה מתה ובקושי רואה בעיניים...לכן בספר מתכונים שקראתי עכשיו בטעות קראתי על עוגת גבינה של בית עלמין במקום של בית מלון...

 

בדרך חזור מהצפון עצרנו בתחנת דלק למלא אוויר. ואני מסטולה מנהיגה מהרהרת בקול:

 

למה כתוב "לוח לחצי ניפוח"?  למה לא ניפוח מלא?!

 

 

מסקנה מאותו היום: אם את עייפה, עדיף שתשתקי.

 

 

 

מזכיר לי - במשך שנים בילדותי תהיתי למה גובים ממני תשלום על תיק שאין לי - צעירים מעל עשרים

נהגת.
שלושה ילדים קטנים מאחורה.
מתחילים את הנסיעה, ואז אחד הילדים אומר:
"זה בדיוק כמו שאת ואבא יושבים מקדימה ואנחנו מאחורה, אז האיש הזה הוא כמו אבא שלנו"
והאמא: "לא, זה לא דומה..."

(האמת, מקווה שאין שם איזה סיפור עצוב...)

הגעתי לדייט שני.
ושכחתי איך הבחורה ניראית
(לא לגמרי זכרתי צבע עור צבע שיער ןגובה)

סיכמנו להיפגש איפה שהוא אז הלכתי לשם וחיכיתי שבחורה דוסית תנופף לי לשלום...
והגעתי וברוך ה היא נופפה לי 😅
אז היא אפילו לא גילתה

1.ערב שבת , אני וחברה שלי הולכות להסתובב (בירושלים) בקיצור התיישבנו על ספסל ודיברנו. אנחנו חוזרות לאיפה שהתפללנו וחיכינו עם עוד בת לבנות שיצאו, מחכות מחכות מחכות. טוב, הולכים לאיפה שאוכלים (הסתבכנו), מסתבר שחיכו לנו הרבה זמן 😠 רציתי לקבור את עצמי באותו רגע.

2.זה היה קצת מצחיק-אני רואה חבורת תיירים אסייתים עם דגל מוכר, מפה לשם חברה שלי הסכימו לבוא איתי לשאול מאיפה הם. זה הלך ככה "מאיפה אתם?" "מאלזיה" "תודה" וככ. זה הסתיים.

 

בשבת חיי שרה התארחתי בבית של הרב דב ליאור שליט"א בסעודה בבוקר

לפני כן ביקשו ממני להקפיד מאוד שלא לאחר לסעודה

כמובן שאיחרתי

ומרוב בושה על האיחור (כולם היו כבר באמצע האוכל)

התבלבתי והתיישבתי לאכול 

אז עושים לי כזה "מה עם קידוש"?

טוב מביאים לי לקדש לעצמי 

אני מתיישב לאכול

עושים לי "מה עם נטילת ידיים"?

והכל הרב וכל האנשים שם מסתכלים עלי...

טוב אני הולך ליטול ידיים בדרך קוויתי בכל ליבי שאהפך למרצפת  או פשוט אעלם (תפילתי לא התקבלה)

חוזר אוכל לי בדממה מבויישת

 

אין לי ספק שחשבו שאני איזה שב"כניק (אני לא יודע מה קורה היום אבל אז עשו אחרי הרב הרבה מעקבים)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

הכנתי עכשיו פתיתים לארוחת ערב עם אבא שלי. הסתכלנו על האריזה איך להכין, ובטעות שינית קצת את הסדר.

 

בסוף יצא דווקא סבבה.

ורק אח"כ הוצאתם את הסיר מן הארון?

נ.ב.' אתגר' חדש שאקח על עצמי, בכל פעם שאשים סמיילים בהודעה אסביר למה דווקא את הכמות הזו(אחרי שאשים סמיילים) יכול שזה השעה ובעתיד לא אצליח אבל אם כן זה יכול להיות מצחיק ונחמד...

חמש סמיילים כנגד חמישה חומשי תורה, למי שחושב שזה תורה שלמה להכין פתיתים

קודם מרתיחים מים בסיר ? קודם את הפתיתים בסיר ואז מים? או שמרתיחים ביחד??

אם להכין פתיתים זה תורה אז מה זה להכין רוטב לפסטה?

וארבע כנגד 4 שלבי הכנה.
לשים שמן
לשים בצל
לשים פתיתים
לשים מים ומלח

עזבו אתכם פתיתים.. רק פסטה!

פתיתיםםםםםםםםםם |בטון של בת שנתיים עצבנית ובוכה||בועטת ברצפה|

טון שקול שיודע מה שהוא עושה.
(יותר נכון, יודע מה הוא לא עושה)

עכשיווווווווו ואאאאאאאהההההההההההההההההההה
אני רוצה פתיתיםםםםםםםםם
|בועטת ברצפה||מרביצה לרצפה||בטעות מורידה ל @רחפת.. כאפה|

אני מחורפנת...

פחממות על הבוקר?

מה הבעיה עם פתיתים על הבוקר???
פתיתיםםםםםםםםםםםםםםםםם

אני זוכר אותך.

גבינה צהובה/מלוחה

ועם חלב... יאמי

|לא קשור|

פעם בא לכיוני אחד הרמ"ים בישיבה שלא הכרתי והושיט לי את היד בברכת "שלום עליכם" קצת התפדחתי אבל הושטתי לו יד בחזרה פתאום אני קולט שהוא בכלל הושיט אותה למי שמאחורי...

סה"כ שפכתי את המים החמים לסיר מיד אחרי ששפכתי את הפתיתים, לפני שטיגנתי אותם.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

 

 

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

טוב, לא ממש כל יום אבל די הרבה...

 

 

שמישהו ספק מנפנף לי ואני מנפנף אליו בחזרה

(אם היד עדיין באויר אז מעבירים אותה על השיער )

 

כשמישהו קורא לכיווני ואני קורא בקול חזרה שלא הבנתי

 

כשמישהו מסמן לעברי עם היד לזוז הצידה ואני זז ומגלה שהוא ביקש ממישהו אחר

 

וכן הלאה...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שישה סמיילים כנגד שישה סדרי משנה, המשנה מסמלת את תחילתה של כתיבת התורה שבע"פ. כתיבה ובע"פ זה שני הפכים.
ההגדרה של מלך עפ הגמרא היא מי שיכול להרוג כל מי שבא לפניו.
מי שיכול להרוג כל מי שבא לפניו, יהרוג את מי שיש לו פדיחה איתו.
נתון: מלכה זה מלך בנקבה
יוצא מהנ"ל מלכה ופדיחות זה שני הפכים
מ.ש.ל.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

זה האתגר שלקחתי על עצמי...

- צעירים מעל עשרים

בבלטה שבולטת ממש קצת יותר מהאחרות.

 

אני ממש קופץ כשזה קורה וזה מביך למדי

 

סוג של פאדיחה...

ואז אני מסתובב אליה בעצבים בקטע של להרביץ לה ואין מה לעשות חוץ מלבעוט בה בעצבים
ואז מישהו רואה אותי וזה פדיחה אז אני ממלמל משהו על זה שאני רק מנסה לדחוף אותה למקום...

שעד עכשיו אני יכולה לצחוק מזה עד דמעות.

ישבנו באוטובוס בעלי ואני, כשלפתע קופסת עגבניות שרי שקנינו נשפכה והתפזרה בכל האוטובוס.

אני לוחשת לבעלי: שלא תעיז לקום ולאסוף... פאדיחות, זה המוני עגבניות.

עדיין בשוק מהמראה...

בינתיים העגבניות ממשיכות להתגלגל, אנשים פתאום שמים לב ומתחילים להסתכל לצדדים למי נפל?

כמה אנשים טובים התחילו ללקט ואחריהם עוד ועוד, כל אחד אוחז בידו כמה עגבניות ומחכה לעשות איתם משהו.

עכשיו הפאדיחה יותר גדולה, תקענו אנשים עם העגבניות בידיים...

לפי הצחוק שלנו קלטו שזה אנחנו, לבעלי לא הייתה ברירה וקם עם הקופסא.

את המחזה הזה לא אשכח בחיים...

הוא עובר מאחד לאחד באוטובוס וכל אחד בתורו מכניס את העגבניות לקופסא. מקבץ נדבות בשידור חי.

וואי אנשים נחנקו ואנחנו בכלל, כולם נהיו אדומים כמו עגבניה מרב צחוק...

והפאדיחות גם היה שהעגבניות לא היו סוג א' א', הייתי חייבת דחוף ולא מצאתי סוג הכי טוב בעולם כך שחלק היו ירוקות/מכווצ'צ'ות וזה היה בכלל קורע שאנשים הרימו והחזירו.

בקיצור... גם אחרי שבעלי התיישב עדיין פה ושם ניגשו לתת לנו "צדקה"- עוד עגבניה שנמצאה אי שם, כמובן בליווי התקפת צחוק שא"א היה לעצור אותה.

סדנת צחוק לכל האוטובוס..

חייל, לך לישון!

מלא אנרגיות!

כמה בוחקים כתבת? איך זה אפשרי בכלל!?

העתקתי אותם, הדבקתי, העתקתי הכל שוב, הדבקתי וכו'

עכשיו בוא נראה אותך!

@-ינון-

סמיילי על כל גרעין של עגבניה...

אם תספרי אני אפרשן

בכותרת יש 10 ובהודעה עצמה 540

תן לי לחשוב על זה...

ימשיך כבודו

אם נעשה גמטריה של עגבנית שרי ושל פדיחה, את המספר הזה נשמור ונבין שהיה פה ניסיון שקר שהתיימר לכפות על זה.
ולכן נוריד מהמספר את הגמטריה של 'שקר זה' יוצא לנו 540. עשר זה מספר *עגול* שמרמז על ההשגחה העליונה שמרמז על המספרים ה*עגולים* והמדויקים שצ"ע שם פה.ף

אם לזה את לא קוראת השגחה פרטית אז למה כן?😝

אני בעד. ממש ממש

מחר?

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

היה כבר עדיף לקום ולאסוף כמו גדולים!

מהניסיון שלי, אם את מנסה לברוח מהפאדיחה היא תרדוף אותך באבוה אבוה.

פשוט להתמודד איתה ראש בראש! אל פחד!

ואני בכלל הייתי מתפדח להשאיר את העגבניות מפוזרות באוטובוס, ועוד לקחת סיכון שמישהו ידרוך ויחליק עליהם...

ובלי צ''ע בחיים לא הייתי שמה לב להודעה, י'גזור

כמה גלגולים בנאדם אחד יכול להתגלגל?

זה הכל וירטואלי פה. יכול להיות שהיא חתול, ואז יש לה 9 הזדמנויות למות.

אני מדמיינת את הסיטואציה! וההודעה של צ"ע בהחלט במקום!!

יש כתובת למשלוח?