לא משרשרת למשהו ספציפי כי המחשבה עלתה לי בראש אחרי שקראתי ברפרוף כמעט הכל.
מהתרשמותי מתגובותיך, גם בשרשורים אחרים, נראה שאתה בקיא מאד בהלכה, אבל אתה לא פוסק.
רב פוסק פוגש את מי ששואל, רואה את התמונה הכללית, ומבין אם יש מקום להקל.
ואם רואה שצריך יחפש כל קצה חוט להקל.
כל הגרושות שאני מכירה פרט לאחת הורידו את הכיסוי. אני מניחה שלרובן היה היתה כזה או אחר, ואולי לא לכולן. זה גם לא מענייני.
המציאות היא שאותה אחת שדיברה עם הפותחת אמרה לה דברים נכונים. במיוחד כשמדובר במטפחת או כובע ולא בפאה, הכיסוי עלול להקשות מאד על מציאת חתן. הדיון אם חתן כזה הוא פחות טוב וערכי הוא לא במקום.
ולכן רב שיראה את השואלת יכול להכיר אותה, לראות מה גילה, מה הסגנון הדתי שלה, ואולי דווקא להחליט להתיר לה להוריד את הכיסוי.
קל לכתוב "איסור תורה", "לא מפסידים מקיום מצוות", אבל רב פוסק לא פוסק כך. רואים כל שואל לגופו.
ומכיוון שיש דעות להקל, גם אם הן נראות לך שגויות או לא במקום כאן, אתה לא יכול לבוא באמירות נחרצות כאלה. לטעמי אפילו אסור לך, אסור ממש, לכתוב כך.
אתה עלול לגרום לכך שמישהו יימנע מלשאול רב בגלל תשובה נחרצת כזאת, בשעה ששאלת רב היתה יכולה לעזור לו. להזכירך, מדובר בשידוכים. דיני נפשות. ומה גם שהפותחת נוטה לא להסיר את הכיסוי, אז אין צורך דווקא לחזק אותה בזה. רב גדול יכול אולי לראות את טובתה ולהורות לה דווקא להסיר את הכיסוי, או להסיר חלקית, גם אם היא לא כל כך רוצה.
אותם רבנים שהתירו לא לכסות את הראש כי כך הלכו הנשים כולן בקהילה, יכולים להגיד שגם המקרה הזה דומה, כי כל המחפשות חתן הולכות ללא כיסוי.
זהו, רק רציתי קצת למחות.
התשובות שלך מלאות ידע ומנוסחות היטב, אבל העיקר חסר מן הספר: ההסתכלות על השואל.
וכמו שאומרים, לאסור זה קל. להתיר זה קשה.
בבקשה אל תפגע ממה שכתבתי, רק תחשוב על הכיוון הזה ואני מקווה שיהיה לאיזשהו עזר כאשר תהיה בעז"ה פוסק ביום מן הימים.